Otzarot-Article

"וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא" (יג-כז) הַמְרַגְּלִים הוֹצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ רָעָה. כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת דִּבְרֵיהֶם, הוֹסִיפוּ שֶׁאֶרֶץ "זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא - כָּל דְּבַר שֶׁקֶר שֶׁאֵין אוֹמְרִים בּוֹ קְצָת אֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אֵין מִתְקַיֵּם בְּסוֹפוֹ". לִכְאוֹרָה, יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּא: מַדּוּעַ נִקְבַּע חֹק זֶה בַּבְּרִיאָה? אִם רְצוֹנוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא שֶׁלֹּא יִתְקַיֵּם הַשֶּׁקֶר – מַדּוּעַ יִתְקַיֵּם כְּשֶׁמְּעֹרֶבֶת בּוֹ מְעַט אֱמֶת?

אֶת הַתְּשׁוּבָה, נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

בָּעִיר לֶמְבֶּרְג, בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הַנּוֹדָע רַבִּי יַעֲקֹב אוֹרְנְשְׁטֵיין, בַּעַל הַ"יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב", שִׁמֵּשׁ יְהוּדִי תַּלְמִיד חָכָם וִירֵא חֵטְא בְּשֵׁם ר' נַפְתָּלִי הִירְשׁ, בְּתַפְקִיד הַמְפַקֵּחַ עַל הָעֵרוּב הַמְּקוֹמִי.

בְּכָל יוֹם שִׁשִּׁי הוּא הָיָה יוֹצֵא לְסִיּוּר סְבִיב הָעִיר, מְוַדֵּא אֶת תְּקִינוּתָם שֶׁל עַמּוּדֵי הָעֵרוּב וְחוּטָיו, וּמְתַקֵּן אֶת הַדָּרוּשׁ תִּקּוּן – כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ חָלִילָה עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּאִסּוּר הוֹצָאָה מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת. בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ לְעֻמַּת זֹאת – שָׁקוּעַ הָיָה ר' נַפְתָּלִי הִירְשׁ בְּלִמּוּדוֹ, וּבוֹ בִּלְבַד, כַּאֲשֶׁר אֵין לוֹ בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא ד' אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה בִּלְבַד.

עֲבוֹדַת קֹדֶשׁ הָיְתָה עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל ר' נַפְתָּלִי הִירְשׁ, אוּלָם כְּדֵי פַּרְנָסָה בְּרֶוַח לֹא הָיָה בָּהּ... בְּקֹשִׁי הִסְפִּיקָה מַשְׂכֻּרְתּוֹ לִכְדֵי צָרְכֵיהֶם הַבְּסִיסִיִּים שֶׁל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, בְּצִמְצוּם גָּדוֹל... כָּךְ, מָצָא ר' נַפְתָּלִי הִירְשׁ אֶת אַרְבַּע בְּנוֹתָיו שֶׁכְּבָר הִגִּיעוּ לְפִרְקָן, מַמְתִּינוֹת בְּבֵיתוֹ לַיְשׁוּעָה, בְּלִי שֶׁיֵּדְעוּ מִנַּיִן תָּבוֹא, וּבְלִבָּן מְפַעֵם הַחֲשָׁשׁ פֶּן יַמְתִּינוּ עַד שֶׁתַּלְבֶּנָּה שַׂעֲרוֹת רֹאשָׁן...

בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה, עָמַד בְּתָקְפּוֹ 'מַס הַנֵּרוֹת', מַס שָׁפָל שֶׁהִטִּילָה מַלְכוּת הָרִשְׁעָה עַל תּוֹשָׁבֶיהָ הַיְּהוּדִים. בְּמִסְגֶּרֶת הַגְּזֵרָה, חֻיְּבוּ הַיְּהוּדִים לְשַׁלֵּם מַס עֲבוּר כָּל נֵר שֶׁהִדְלִיקוּ בְּבָתֵּיהֶם לִכְבוֹד שַׁבָּת הַמַּלְכָּה. לֹא מְדֻבָּר הָיָה בְּמַס שֶׁל מַה בְּכָךְ... הָיוּ אֵלּוּ סְכוּמִים מַשְׁמָעוּתִיִּים, שֶׁאַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הִתְקַשּׁוּ לַעֲמֹד בָּהֶם.

בַּתְּחִלָּה, נִסּוּ הַיְּהוּדִים לְהִתְמוֹדֵד עִם הַגְּזֵרָה בְּתַחְבּוּלוֹת. הֵם הָיוּ מַצְהִירִים עַל נֵר אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם, אַף שֶׁבְּפֹעַל דָּלְקוּ בְּבָתֵּיהֶם נֵרוֹת רַבִּים לִכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ. אֶלָּא שֶׁהַמַּלְכוּת לֹא טָמְנָה יָדָהּ בַּצַּלַּחַת... הַתַּחְבּוּלָה הָיְתָה צְפוּיָה מֵרֹאשׁ, וּמִשּׁוּם כָּךְ מִנְּתָה הַמַּלְכוּת אֲנָשִׁים מִקֶּרֶב הַיְּהוּדִים עַצְמָם לַמְמֻנִּים עַל גְּבִיַּת הַמַּס, בִּתְמוּרָה לְחֵלֶק מְסֻיָּם מֵהַפִּדְיוֹן.

הַגּוֹבִים הַלָּלוּ מֵרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם שֶׁל אֲחֵיהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּכְאִלּוּ לֹא דַּי בְּכָךְ, הֲרֵי שֶׁהוֹסִיפָה הַמַּלְכוּת עוֹד מְמֻנֶּה עַל גַּבֵּי הַמְמֻנִּים, יְהוּדִי רָשָׁע מְרֻשָּׁע, שֶׁהִתְגּוֹרֵר בְּלֶמְבֶּרְג, וְתַפְקִידוֹ הָיָה לְהַמְרִיץ אֶת הַנּוֹגְשִׂים לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתָּם נֶאֱמָנָה...

לְמוֹתָר לְצַיֵּן, כִּי הַיְּהוּדִי הָרָשָׁע הַזֶּה, בֶּן לֶמְבֶּרְג – הָיָה מֻדָּר מִמְּחִצָּתָם שֶׁל אֶחָיו.

בְּאֶחָד מֵעַרְבֵי הַשַּׁבָּתוֹת, בְּעוֹד ר' נַפְתָּלִי הִירְשׁ עוֹסֵק בִּמְלַאכְתּוֹ, מְלֶאכֶת שָׁמַיִם, שָׁמַע קוֹל הַקּוֹרֵא בִּשְׁמוֹ. כְּשֶׁהֵרִים אֶת עֵינָיו – כִּמְעַט שֶׁפָּרְחָה נִשְׁמָתוֹ... הַקּוֹרֵא לֹא הָיָה אַחֵר מֵאֲשֶׁר הַיְּהוּדִי הָרָשָׁע, הַמּוֹכֵס הָרָאשִׁי, וְהוּא בִּקֵּשׁ כִּי יָסוּר לִמְעוֹנוֹ, כִּי דָּבָר לוֹ אֵלָיו.

לְסָרֵב - לֹא הָיָה בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן, וְכָךְ מָצָא אֶת עַצְמוֹ ר' נַפְתָּלִי הִירְשׁ נֶאֱלָץ, שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתוֹ, לְטַפֵּס אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ שׂוֹנֵא יִשְׂרָאֵל. אֶלָּא שֶׁלְּהַפְתָּעָתוֹ לֹא הָיָה קֵץ: הַיְּהוּדִי שׂוֹנֵא יִשְׂרָאֵל קִדֵּם אֶת פָּנָיו בְּכָבוֹד וּבַחֲבִיבוּת רַבָּה, הִצִּיעַ לוֹ כֻּרְסָה נָאָה לָשֶׁבֶת עָלֶיהָ, וּלְאַחַר מִכֵּן פָּתַח וְאָמַר: "רְאֵה נָא... מִדֵּי שָׁבוּעַ בְּשָׁבוּעַ אֲנִי מַבִּיט בְּךָ בְּשָׁעָה שֶׁבָּהּ הִנְּךָ עוֹסֵק בִּמְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ. נִכָּר שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה מְלַאכְתְּךָ בֶּאֱמוּנָה, וְאֵין סָפֵק כִּי שְׂכָרְךָ בַּשָּׁמַיִם הַרְבֵּה מְאֹד. אֲנִי, לְעֻמַּת זֹאת, כְּכָל הַנִּרְאֶה לֹא צָפוּי לְשָׂכָר רַב לֶעָתִיד לָבוֹא, וְעַל כֵּן, בִּרְצוֹנִי לְהַצִּיעַ לְךָ עִסְקָה הוֹגֶנֶת וּמִשְׁתַּלֶּמֶת: אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתִּמְכֹּר לִי אֶת זְכוּת מִצְוָתְךָ, מִצְוַת תִּקּוּן הָעֵרוּב, וּבִתְמוּרָה לְכָךְ אֶשְׁקֹל לְיָדְךָ סְכוּם שֶׁיַּסְפִּיק כְּדֵי לְהַשִּׂיא אֶת אַרְבַּע בְּנוֹתֶיךָ בְּכָבוֹד!"

ר' נַפְתָּלִי הִירְשׁ נוֹתַר פְּעוּר פֶּה. הוּא לֹא הִצְלִיחַ לְעַכֵּל אֶת הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמְעוּ אָזְנָיו, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא יָדַע כֵּיצַד לְהָשִׁיב.

הַמּוֹכֵס לֹא הֵאִיץ בּוֹ. "אַל תְּמַהֵר לְהָשִׁיב לִי... שְׁקֹל אֶת הַדְּבָרִים, וְהָשֵׁב לִי בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא!" הִצִּיעַ בִּנְדִיבוּת. ר' נַפְתָּלִי הִירְשׁ מִהֵר לַעֲזֹב אֶת בֵּיתוֹ שֶׁל הָרָשָׁע, כְּשֶׁהוּא גּוֹמֵר בְּדַעְתּוֹ כִּי יַגִּישׁ אֶת הַשְּׁאֵלָה לְפִתְחוֹ שֶׁל רַבּוֹ בַּעַל הַ"יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב", וְכַאֲשֶׁר יוֹרֶה לוֹ - כֵּן יַעֲשֶׂה בְּלִי הִרְהוּר וּבְלִי פִּקְפּוּק.

עוֹד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם נִגַּשׁ ר' נַפְתָּלִי הִירְשׁ אֶל רַבּוֹ, שָׁטַח בְּפָנָיו אֶת הַמַּעֲשֶׂה, וְכָךְ אָמַר לוֹ בַּעַל הַ"יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב": "דַּע לְךָ, כִּי מִלְּבַד הַחַיּוּת הַמֻּשְׁפַּעַת מִמְּקוֹר הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁהוּא ה' יִתְבָּרַךְ, אֵין בָּעוֹלָם חַיּוּת כְּלָל. כָּל הַחַיִּים שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת, מוֹשְׁכִים אֶת חַיּוּתָם מֵאוֹתוֹ מָקוֹר שֶׁל קְדֻשָּׁה, וּבִכְלַל זֹאת גַּם הָרְשָׁעִים: הֵם אָמְנָם רְחוֹקִים מִמְּקוֹר הַקְּדֻשָּׁה, אוּלָם דַּי בִּינִיקָה אַחַת שֶׁהֵם יוֹנְקִים בְּאַקְרַאי מִמְּקוֹר הַקְּדֻשָּׁה, בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשֶׂה טוֹב שֶׁהֵם עוֹשִׂים – כְּדֵי לְהַעֲנִיק לָהֶם חַיּוּת לְמֶשֶׁךְ שָׁנִים אֲרֻכּוֹת, שֶׁבָּהֶן הֵם מַמְשִׁיכִים לְהַרְשִׁיעַ.

"וּבְכֵן, נִרְאֶה כִּי אוֹתוֹ רָשָׁע מְרֻשָּׁע, כְּבָר נִתֵּק עַצְמוֹ לַחֲלוּטִין מִמְּקוֹר הַקְּדֻשָּׁה, עַד שֶׁאִבֵּד אֶת מְקוֹר חַיּוּתוֹ. זוֹ הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁנַּפְשׁוֹ מִשְׁתּוֹקֶקֶת לְקֻרְטוֹב שֶׁל זְכוּת, שֶׁל מִצְוָה, כְּדֵי לְהִתְחַבֵּר וְלִינֹק מִמְּקוֹר הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁאִם לֹא כֵן, לֹא תִּמְצָא מֵהֵיכָן לִשְׁאֹב אֶת חַיּוּתָהּ. לָכֵן, הִזָּהֵר וְהִשָּׁמֵר לְךָ לְבַל תִּתֵּן לָרָשָׁע אֲחִיזָה כָּלְשֶׁהִי בְּמִצְוָתְךָ! בְּכָךְ, אַתָּה תַּעֲנִיק לוֹ חַיּוּת, שֶׁתְּאַפְשֵׁר לוֹ לְהַמְשִׁיךְ וּלְהַרְשִׁיעַ, וְאַף לְהָרַע לְכָל אַחֶיךָ הַיְּהוּדִים!" סִיֵּם הַצַּדִּיק, וְנִפְרַד בִּבְרָכָה מֵר' נַפְתָּלִי הִירְשׁ.

בְּיוֹם שִׁשִּׁי שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן, יָצָא ר' נַפְתָּלִי הִירְשׁ לְדַרְכּוֹ בַּמַּסְלוּל הַקָּבוּעַ, וּבְעָבְרוֹ לְיַד בֵּיתוֹ שֶׁל הָרָשָׁע – יָצָא אֵלָיו הַלָּה וְהִתְחַנֵּן כִּי יַסְכִּים לַהַצָּעָה שֶׁהִצִּיעַ לוֹ בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר. אוּלָם ר' נַפְתָּלִי הִירְשׁ הָיָה נָחוּשׁ בְּדַעְתּוֹ וְסֵרַב בְּתַקִּיפוּת. וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא: לֹא חָלְפוּ אֶלָּא רְגָעִים סְפוּרִים – וְהָרָשָׁע נָפַל עַל מְקוֹמוֹ בְּלִי רוּחַ חַיִּים, כִּי לֹא נוֹתַר בּוֹ אֲפִלּוּ שֶׁמֶץ שֶׁל חַיּוּת!

הֲרֵי לָנוּ, כִּי גַּם הָרֹעַ וְהָרִשְׁעוּת – אֵינָם יְכוֹלִים לְהִתְקַיֵּם בְּלִי לְקַבֵּל כֹּחַ וִינִיקָה מֵהַקְּדֻשָּׁה, שֶׁבִּלְעָדֶיהָ אֵין כָּל חַיּוּת בָּעוֹלָם!

וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: זוֹ הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁשֶּׁקֶר שֶׁאֵין מְעֹרָב בּוֹ קֻרְטוֹב שֶׁל אֱמֶת – אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם. כָּל עוֹד הַשֶּׁקֶר הִנּוֹ שֶׁקֶר מֻחְלָט – הֲרֵי שֶׁהוּא מְנֻתָּק לַחֲלוּטִין מִמְּקוֹר הַקְּדֻשָּׁה, מְקוֹר הַחַיִּים, וְאֵין לוֹ יְכֹלֶת לְהִתְקַיֵּם... רַק בִּזְכוּת קֻרְטוֹב הָאֱמֶת שֶׁבּוֹ – הַשֶּׁקֶר יָכוֹל לִינֹק דֵּי חַיּוּתוֹ מִמְּקוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְכָךְ לְהִתְקַיֵּם וּלְהַטְעוֹת אֶת הַבְּרִיּוֹת! (לְלַמֶּדְךָ)

	נשא תשפ"ג
	בְּרָכָה לְלֹא דְּאָגָה
	"וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא" (יג-כז) הַמְרַגְּלִים הוֹצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ רָעָה. כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת דִּבְרֵיהֶם, הוֹסִיפוּ שֶׁאֶרֶץ "זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא - כָּל דְּבַר שֶׁקֶר שֶׁאֵין אוֹמְרִים בּוֹ קְצָת אֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אֵין מִתְקַיֵּם בְּסוֹפוֹ". לִכְאוֹרָה, יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּא: מַדּוּעַ נִקְבַּע חֹק זֶה בַּבְּרִיאָה? אִם רְצוֹנוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא שֶׁלֹּא יִתְקַיֵּם הַשֶּׁקֶר – מַדּוּעַ יִתְקַיֵּם כְּשֶׁמְּעֹרֶבֶת בּוֹ מְעַט אֱמֶת? אֶת הַתְּשׁוּבָה, נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: בָּעִיר לֶמְבֶּרְג, בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הַנּוֹדָע רַבִּי יַעֲקֹב אוֹרְנְשְׁטֵיין, בַּעַל הַ"יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב", שִׁמֵּשׁ יְהוּדִי תַּלְמִיד חָכָם וִירֵא חֵטְא בְּשֵׁם ר' נַפְתָּלִי הִירְשׁ, בְּתַפְקִיד הַמְפַקֵּחַ עַל הָעֵרוּב הַמְּקוֹמִי. בְּכָל יוֹם שִׁשִּׁי הוּא הָיָה יוֹצֵא לְסִיּוּר סְבִיב הָעִיר, מְוַדֵּא אֶת תְּקִינוּתָם שֶׁל עַמּוּדֵי הָעֵרוּב וְחוּטָיו, וּמְתַקֵּן אֶת הַדָּרוּשׁ תִּקּוּן – כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ חָלִילָה עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּאִסּוּר הוֹצָאָה מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת. בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ לְעֻמַּת זֹאת – שָׁקוּעַ הָיָה ר' נַפְתָּלִי הִירְשׁ בְּלִמּוּדוֹ, וּבוֹ בִּלְבַד, כַּאֲשֶׁר אֵין לוֹ בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא ד' אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה בִּלְבַד. עֲבוֹדַת קֹדֶשׁ הָיְתָה עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל ר' נַפְתָּלִי הִירְשׁ, אוּלָם כְּדֵי פַּרְנָסָה בְּרֶוַח לֹא הָיָה בָּהּ... בְּקֹשִׁי הִסְפִּיקָה מַשְׂכֻּרְתּוֹ לִכְדֵי צָרְכֵיהֶם הַבְּסִיסִיִּים שֶׁל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, בְּצִמְצוּם גָּדוֹל... כָּךְ, מָצָא ר' נַפְתָּלִי הִירְשׁ אֶת אַרְבַּע בְּנוֹתָיו שֶׁכְּבָר הִגִּיעוּ לְפִרְקָן, מַמְתִּינוֹת בְּבֵיתוֹ לַיְשׁוּעָה, בְּלִי שֶׁיֵּדְעוּ מִנַּיִן תָּבוֹא, וּבְלִבָּן מְפַעֵם הַחֲשָׁשׁ פֶּן יַמְתִּינוּ עַד שֶׁתַּלְבֶּנָּה שַׂעֲרוֹת רֹאשָׁן... בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה, עָמַד בְּתָקְפּוֹ 'מַס הַנֵּרוֹת', מַס שָׁפָל שֶׁהִטִּילָה מַלְכוּת הָרִשְׁעָה עַל תּוֹשָׁבֶיהָ הַיְּהוּדִים. בְּמִסְגֶּרֶת הַגְּזֵרָה, חֻיְּבוּ הַיְּהוּדִים לְשַׁלֵּם מַס עֲבוּר כָּל נֵר שֶׁהִדְלִיקוּ בְּבָתֵּיהֶם לִכְבוֹד שַׁבָּת הַמַּלְכָּה. לֹא מְדֻבָּר הָיָה בְּמַס שֶׁל מַה בְּכָךְ... הָיוּ אֵלּוּ סְכוּמִים מַשְׁמָעוּתִיִּים, שֶׁאַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הִתְקַשּׁוּ לַעֲמֹד בָּהֶם. בַּתְּחִלָּה, נִסּוּ הַיְּהוּדִים לְהִתְמוֹדֵד עִם הַגְּזֵרָה בְּתַחְבּוּלוֹת. הֵם הָיוּ מַצְהִירִים עַל נֵר אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם, אַף שֶׁבְּפֹעַל דָּלְקוּ בְּבָתֵּיהֶם נֵרוֹת רַבִּים לִכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ. אֶלָּא שֶׁהַמַּלְכוּת לֹא טָמְנָה יָדָהּ בַּצַּלַּחַת... הַתַּחְבּוּלָה הָיְתָה צְפוּיָה מֵרֹאשׁ, וּמִשּׁוּם כָּךְ מִנְּתָה הַמַּלְכוּת אֲנָשִׁים מִקֶּרֶב הַיְּהוּדִים עַצְמָם לַמְמֻנִּים עַל גְּבִיַּת הַמַּס, בִּתְמוּרָה לְחֵלֶק מְסֻיָּם מֵהַפִּדְיוֹן. הַגּוֹבִים הַלָּלוּ מֵרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם שֶׁל אֲחֵיהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּכְאִלּוּ לֹא דַּי בְּכָךְ, הֲרֵי שֶׁהוֹסִיפָה הַמַּלְכוּת עוֹד מְמֻנֶּה עַל גַּבֵּי הַמְמֻנִּים, יְהוּדִי רָשָׁע מְרֻשָּׁע, שֶׁהִתְגּוֹרֵר בְּלֶמְבֶּרְג, וְתַפְקִידוֹ הָיָה לְהַמְרִיץ אֶת הַנּוֹגְשִׂים לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתָּם נֶאֱמָנָה... לְמוֹתָר לְצַיֵּן, כִּי הַיְּהוּדִי הָרָשָׁע הַזֶּה, בֶּן לֶמְבֶּרְג – הָיָה מֻדָּר מִמְּחִצָּתָם שֶׁל אֶחָיו. בְּאֶחָד מֵעַרְבֵי הַשַּׁבָּתוֹת, בְּעוֹד ר' נַפְתָּלִי הִירְשׁ עוֹסֵק בִּמְלַאכְתּוֹ, מְלֶאכֶת שָׁמַיִם, שָׁמַע קוֹל הַקּוֹרֵא בִּשְׁמוֹ. כְּשֶׁהֵרִים אֶת עֵינָיו – כִּמְעַט שֶׁפָּרְחָה נִשְׁמָתוֹ... הַקּוֹרֵא לֹא הָיָה אַחֵר מֵאֲשֶׁר הַיְּהוּדִי הָרָשָׁע, הַמּוֹכֵס הָרָאשִׁי, וְהוּא בִּקֵּשׁ כִּי יָסוּר לִמְעוֹנוֹ, כִּי דָּבָר לוֹ אֵלָיו. לְסָרֵב - לֹא הָיָה בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן, וְכָךְ מָצָא אֶת עַצְמוֹ ר' נַפְתָּלִי הִירְשׁ נֶאֱלָץ, שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתוֹ, לְטַפֵּס אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ שׂוֹנֵא יִשְׂרָאֵל. אֶלָּא שֶׁלְּהַפְתָּעָתוֹ לֹא הָיָה קֵץ: הַיְּהוּדִי שׂוֹנֵא יִשְׂרָאֵל קִדֵּם אֶת פָּנָיו בְּכָבוֹד וּבַחֲבִיבוּת רַבָּה, הִצִּיעַ לוֹ כֻּרְסָה נָאָה לָשֶׁבֶת עָלֶיהָ, וּלְאַחַר מִכֵּן פָּתַח וְאָמַר: "רְאֵה נָא... מִדֵּי שָׁבוּעַ בְּשָׁבוּעַ אֲנִי מַבִּיט בְּךָ בְּשָׁעָה שֶׁבָּהּ הִנְּךָ עוֹסֵק בִּמְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ. נִכָּר שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה מְלַאכְתְּךָ בֶּאֱמוּנָה, וְאֵין סָפֵק כִּי שְׂכָרְךָ בַּשָּׁמַיִם הַרְבֵּה מְאֹד. אֲנִי, לְעֻמַּת זֹאת, כְּכָל הַנִּרְאֶה לֹא צָפוּי לְשָׂכָר רַב לֶעָתִיד לָבוֹא, וְעַל כֵּן, בִּרְצוֹנִי לְהַצִּיעַ לְךָ עִסְקָה הוֹגֶנֶת וּמִשְׁתַּלֶּמֶת: אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתִּמְכֹּר לִי אֶת זְכוּת מִצְוָתְךָ, מִצְוַת תִּקּוּן הָעֵרוּב, וּבִתְמוּרָה לְכָךְ אֶשְׁקֹל לְיָדְךָ סְכוּם שֶׁיַּסְפִּיק כְּדֵי לְהַשִּׂיא אֶת אַרְבַּע בְּנוֹתֶיךָ בְּכָבוֹד!" ר' נַפְתָּלִי הִירְשׁ נוֹתַר פְּעוּר פֶּה. הוּא לֹא הִצְלִיחַ לְעַכֵּל אֶת הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמְעוּ אָזְנָיו, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא יָדַע כֵּיצַד לְהָשִׁיב. הַמּוֹכֵס לֹא הֵאִיץ בּוֹ. "אַל תְּמַהֵר לְהָשִׁיב לִי... שְׁקֹל אֶת הַדְּבָרִים, וְהָשֵׁב לִי בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא!" הִצִּיעַ בִּנְדִיבוּת. ר' נַפְתָּלִי הִירְשׁ מִהֵר לַעֲזֹב אֶת בֵּיתוֹ שֶׁל הָרָשָׁע, כְּשֶׁהוּא גּוֹמֵר בְּדַעְתּוֹ כִּי יַגִּישׁ אֶת הַשְּׁאֵלָה לְפִתְחוֹ שֶׁל רַבּוֹ בַּעַל הַ"יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב", וְכַאֲשֶׁר יוֹרֶה לוֹ - כֵּן יַעֲשֶׂה בְּלִי הִרְהוּר וּבְלִי פִּקְפּוּק. עוֹד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם נִגַּשׁ ר' נַפְתָּלִי הִירְשׁ אֶל רַבּוֹ, שָׁטַח בְּפָנָיו אֶת הַמַּעֲשֶׂה, וְכָךְ אָמַר לוֹ בַּעַל הַ"יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב": "דַּע לְךָ, כִּי מִלְּבַד הַחַיּוּת הַמֻּשְׁפַּעַת מִמְּקוֹר הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁהוּא ה' יִתְבָּרַךְ, אֵין בָּעוֹלָם חַיּוּת כְּלָל. כָּל הַחַיִּים שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת, מוֹשְׁכִים אֶת חַיּוּתָם מֵאוֹתוֹ מָקוֹר שֶׁל קְדֻשָּׁה, וּבִכְלַל זֹאת גַּם הָרְשָׁעִים: הֵם אָמְנָם רְחוֹקִים מִמְּקוֹר הַקְּדֻשָּׁה, אוּלָם דַּי בִּינִיקָה אַחַת שֶׁהֵם יוֹנְקִים בְּאַקְרַאי מִמְּקוֹר הַקְּדֻשָּׁה, בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשֶׂה טוֹב שֶׁהֵם עוֹשִׂים – כְּדֵי לְהַעֲנִיק לָהֶם חַיּוּת לְמֶשֶׁךְ שָׁנִים אֲרֻכּוֹת, שֶׁבָּהֶן הֵם מַמְשִׁיכִים לְהַרְשִׁיעַ. "וּבְכֵן, נִרְאֶה כִּי אוֹתוֹ רָשָׁע מְרֻשָּׁע, כְּבָר נִתֵּק עַצְמוֹ לַחֲלוּטִין מִמְּקוֹר הַקְּדֻשָּׁה, עַד שֶׁאִבֵּד אֶת מְקוֹר חַיּוּתוֹ. זוֹ הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁנַּפְשׁוֹ מִשְׁתּוֹקֶקֶת לְקֻרְטוֹב שֶׁל זְכוּת, שֶׁל מִצְוָה, כְּדֵי לְהִתְחַבֵּר וְלִינֹק מִמְּקוֹר הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁאִם לֹא כֵן, לֹא תִּמְצָא מֵהֵיכָן לִשְׁאֹב אֶת חַיּוּתָהּ. לָכֵן, הִזָּהֵר וְהִשָּׁמֵר לְךָ לְבַל תִּתֵּן לָרָשָׁע אֲחִיזָה כָּלְשֶׁהִי בְּמִצְוָתְךָ! בְּכָךְ, אַתָּה תַּעֲנִיק לוֹ חַיּוּת, שֶׁתְּאַפְשֵׁר לוֹ לְהַמְשִׁיךְ וּלְהַרְשִׁיעַ, וְאַף לְהָרַע לְכָל אַחֶיךָ הַיְּהוּדִים!" סִיֵּם הַצַּדִּיק, וְנִפְרַד בִּבְרָכָה מֵר' נַפְתָּלִי הִירְשׁ. בְּיוֹם שִׁשִּׁי שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן, יָצָא ר' נַפְתָּלִי הִירְשׁ לְדַרְכּוֹ בַּמַּסְלוּל הַקָּבוּעַ, וּבְעָבְרוֹ לְיַד בֵּיתוֹ שֶׁל הָרָשָׁע – יָצָא אֵלָיו הַלָּה וְהִתְחַנֵּן כִּי יַסְכִּים לַהַצָּעָה שֶׁהִצִּיעַ לוֹ בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר. אוּלָם ר' נַפְתָּלִי הִירְשׁ הָיָה נָחוּשׁ בְּדַעְתּוֹ וְסֵרַב בְּתַקִּיפוּת. וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא: לֹא חָלְפוּ אֶלָּא רְגָעִים סְפוּרִים – וְהָרָשָׁע נָפַל עַל מְקוֹמוֹ בְּלִי רוּחַ חַיִּים, כִּי לֹא נוֹתַר בּוֹ אֲפִלּוּ שֶׁמֶץ שֶׁל חַיּוּת! הֲרֵי לָנוּ, כִּי גַּם הָרֹעַ וְהָרִשְׁעוּת – אֵינָם יְכוֹלִים לְהִתְקַיֵּם בְּלִי לְקַבֵּל כֹּחַ וִינִיקָה מֵהַקְּדֻשָּׁה, שֶׁבִּלְעָדֶיהָ אֵין כָּל חַיּוּת בָּעוֹלָם! וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: זוֹ הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁשֶּׁקֶר שֶׁאֵין מְעֹרָב בּוֹ קֻרְטוֹב שֶׁל אֱמֶת – אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם. כָּל עוֹד הַשֶּׁקֶר הִנּוֹ שֶׁקֶר מֻחְלָט – הֲרֵי שֶׁהוּא מְנֻתָּק לַחֲלוּטִין מִמְּקוֹר הַקְּדֻשָּׁה, מְקוֹר הַחַיִּים, וְאֵין לוֹ יְכֹלֶת לְהִתְקַיֵּם... רַק בִּזְכוּת קֻרְטוֹב הָאֱמֶת שֶׁבּוֹ – הַשֶּׁקֶר יָכוֹל לִינֹק דֵּי חַיּוּתוֹ מִמְּקוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְכָךְ לְהִתְקַיֵּם וּלְהַטְעוֹת אֶת הַבְּרִיּוֹת! (לְלַמֶּדְךָ)