Otzarot-Article

"מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי" (כג-ב) לִכְאוֹרָה, יֵשׁ כָּאן כְּפִילוּת לָשׁוֹן: "מוֹעֲדֵי ה'... אֵלֶּה מוֹעֲדָי".

רֹאשׁ יְשִׁיבַת "פֹּרָת יוֹסֵף", הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוּדָה צַדְקָה זַצַ"ל, הִסְבִּיר: כַּאֲשֶׁר "מוֹעֲדֵי ה'" עֲבוּר יִשְׂרָאֵל הֵם זְמַנֵּי הִתְקַדְּשׁוּת וְהִתְעַלּוּת - אֲזַי הֵם בִּבְחִינַת "אֵלֶּה מוֹעֲדָ‍י", רְצוּיִים הֵם לְפָנָיו, כִּי מְמַלְּאִים הֵם אֶת תַּכְלִיתָם!

אָדָם קָנָה מְכוֹנִית חֲדָשָׁה וְיֻקְרָתִית, אוּלָם הוּא לֹא הָיָה מְרֻצֶּה. חָזַר אֶל סוֹכְנוּת הָרֶכֶב וְהִתְלוֹנֵן: "כְּשֶׁרָכַשְׁתִּי אֶת הַמְּכוֹנִית אָמְרוּ לִי שֶׁהִיא יְכוֹלָה לְהַגִּיעַ לִמְהִירוּת שֶׁל עַד מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים קַמַ"שׁ, אוּלָם אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ לִנְסֹעַ מַהֵר יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים קַמַ"שׁ".

בַּעַל סוֹכְנוּת הָרֶכֶב לָקַח אוֹתוֹ לִנְסִיעַת מִבְחָן, וּכְשֶׁרָאָה אֵיךְ הוּא נוֹסֵעַ, צָחַק עָלָיו: "אֵיךְ אַתָּה רוֹצֶה לִנְסֹעַ בִּמְהִירוּת שֶׁל יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים קַמַ"שׁ כְּשֶׁאַתָּה נִמְצָא רַק בְּהִלּוּךְ רִאשׁוֹן?! אַתָּה חַיָּב לְהַעֲלוֹת הִלּוּךְ כְּדֵי לְהַגְבִּיר אֶת הַמְּהִירוּת!"

אָדָם צָרִיךְ לִדְאֹג לַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁלּוֹ כְּשֶׁהוּא בְּ"הִלּוּךְ רִאשׁוֹן", אַךְ כָּל מַה שֶּׁקָּשׁוּר לָרוּחָנִיּוּת שֶׁלּוֹ, לְקִיּוּם הַמִּצְווֹת וּלְלִמּוּד הַתּוֹרָה - הוּא חַיָּב לַעֲבֹר לַהִלּוּךְ הֲכִי גָּבוֹהַּ שֶׁלּוֹ!

כְּדֵי לְהַצְלִיחַ - צָרִיךְ שְׁאִיפוֹת לְהִתְקַדֵּם, וָבֶטַח שֶׁלֹּא לַעֲמֹד בִּ"פְקָק"...

הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי שִׁמְשׁוֹן דָּוִד פִּינְקוּס זַצַ"ל, סִפֵּר: "לִפְנֵי שָׁנִים אִמִּי עָבְרָה נִתּוּחַ בְּרַגְלָהּ בְּלוֹס אַנְגְ'לֶס. הַנִּתּוּחַ הָיָה אָמוּר לָקַחַת כִּשְׁעָתַיִם, וּבוֹ הָיוּ צְרִיכִים לְהַחֲלִיף חֵלֶק מֵהָעֶצֶם שֶׁבְּרַגְלָהּ בְּחֵלֶק תּוֹאֵם מִפְּלָדָה. הַנִּתּוּחַ נִמְשַׁךְ מֵעַל הַמְצֻפֶּה וְהִסְתַּיֵּם רַק לְאַחַר אַרְבַּע שָׁעוֹת! כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי אֶת הָרוֹפֵא, מַדּוּעַ הַנִּתּוּחַ הִתְאָרֵךְ זְמַן כֹּה רַב, הוּא הֵשִׁיב, שֶׁבְּמַהֲלַךְ הַנִּתּוּחַ הֵם הָיוּ צְרִיכִים עוֹד חֵלֶק שֶׁלֹּא נִמְצָא בְּבֵית הַחוֹלִים וְהָיָה צָרִיךְ לַהֲבִיאוֹ מִבֵּית חוֹלִים אַחֵר, בְּמֶרְחָק שֶׁל עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ דַּקּוֹת נְסִיעָה. נַהַג הָאַמְבּוּלַנְס שֶׁנָּסַע לְהָבִיא אֶת הַחֵלֶק לֹא הָיָה מוּדָע לְכָךְ שֶׁהַחוֹלָה כְּבָר שׁוֹכֶבֶת בַּחֲדַר הַנִּתּוּחִים, לָכֵן הוּא לֹא הִפְעִיל אֶת הַסִּירֶנָה. בְּשֶׁל עֹמֶס בַּכְּבִישִׁים הוּא הִגִּיעַ רַק לְאַחַר שָׁעָה וָחֵצִי, וְלָכֵן הַנִּתּוּחַ הִתְאָרֵךְ מֵעַל הַמְצֻפֶּה. מֵאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה לָמַדְתִּי לֶקַח חָשׁוּב לַחַיִּים" – אָמַר הַגָּאוֹן רַבִּי שִׁמְשׁוֹן פִּינְקוּס זַצַ"ל – "לְכָל יְהוּדִי תַּפְקִיד חָשׁוּב בָּעוֹלָם, לְהִתְעַלּוֹת וּלְהִתְקַדֵּם בַּעֲבוֹדַת ה', לָכֵן אָסוּר לוֹ לִמְעֹל בְּתַפְקִידוֹ וְ"לַעֲמֹד בִּפְקָק" בְּלִי לְהַפְעִיל "צוֹפָר"!"

אִם שׁוֹטֵר תָּפַס אוֹתְךָ עַל מְהִירוּת מֻפְרֶזֶת, יֵשׁ בְּיָדְךָ שָׁלֹשׁ אֶפְשָׁרֻיּוֹת אֵיךְ תִּתְנַהֵג:

תִּכְעַס, תְּשַׁקֵּר וְתֹאמַר שֶׁלֹּא הָיָה וְלֹא נִבְרָא, וְתָרִיב עִם הַשּׁוֹטֵר? אוֹ שֶׁמָּא תְּנַסֶּה לְהִתְחַנֵּף לַשּׁוֹטֵר כְּדֵי שֶׁיְּוַתֵּר לְךָ עַל הַקְּנָס?

אִם תַּעֲשֶׂה כֵּן, לֹא עָמַדְתָּ בְּמִבְחַן הָאֱמוּנָה! כֵּיצַד יְהוּדִי בַּעַל אֱמוּנָה מִתְנַהֵג?

בּוֹחֵר בָּאֶפְשָׁרוּת הַשְּׁלִישִׁית: מוֹדֶה בָּאַשְׁמָה וּמוֹדֶה לַה' יִתְבָּרַךְ שֶׁשָּׁלַח שָׁלִיחַ שֶׁיִּשְׁמֹר עָלָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה תְּאוּנָה, וְלָכֵן דָּאַג שֶׁמִּישֶׁהוּ יְרַסֵּן אֶת הַנְּהִיגָה הַפְּרוּעָה שֶׁלּוֹ. יְהוּדִי מַאֲמִין גַּם חוֹשֵׁב מֶה עָלָיו לְשַׁפֵּר בַּעֲבוֹדַת ה': מַדּוּעַ נִגְזַר עָלֶיךָ לְקַבֵּל קְנָס שֶׁל 500 ₪, שֶׁהֲרֵי, בֵּינֵינוּ, אֵין סְפֹר פְּעָמִים עָבַרְתָּ עַל הַמְּהִירוּת הַמֻּתֶּרֶת וְלֹא נִתְפַּסְתָּ - מַדּוּעַ דַּוְקָא הַיּוֹם תָּפְסוּ אוֹתְךָ?

אוּלַי, חָלִילָה, הִרְוַחְתָּ אֶת כַּסְפְּךָ שֶׁלֹּא בְּיֹשֶׁר? אוּלַי לֹא נָתַתָּ צְדָקָה לַעֲנִיִּים כְּפִי כֹּחֲךָ? אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל (בבא בתרא ט), כַּאֲשֶׁר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, אָדָם הָיָה נוֹתֵן תְּרוּמָה לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּמִתְכַּפֵּר לוֹ, אַךְ עַתָּה, כְּשֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ - מִתְכַּפֵּר בִּצְדָקָה. אַךְ אִם לֹא עָשָׂה צְדָקָה - בָּאִים עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְנוֹטְלִין בְּכֹחַ הַזְּרוֹעַ. אוֹתָם עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הֵם רַק דֻּגְמָה, וְהַרְבֵּה שְׁלוּחִים לַמָּקוֹם, פַּעַם זֶה דּוּ"חַ עַל חֲנָיָה וּפַעַם זֶה מַס הַכְנָסָה, בְּעָיָה בָּרֶכֶב וְכוּ'.

חֲכָמֵינוּ זַ"ל אָמְרוּ (בבא בתרא י), כְּשֵׁם שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִים לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כָּךְ הֶפְסֵדָיו קְצוּבִים לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְאִם יִתֵּן לִצְדָקָה - זֶה יִתְקַזֵּז לוֹ מֵהַהֶפְסֵדִים הַצְּפוּיִים לוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁנָה. נָתַתָּ שֶׁקֶל לִצְדָקָה - זֶה יוֹרִיד לְךָ מֵהַקְּנָסוֹת, מֵהַתְּרוּפוֹת וּמִשְּׁאָר הוֹצָאוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה... (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	במדבר תשפ"ג
	הַלּוֹמֵד בְּעַצְמוֹ – חָשׁוּב מִמַּחֲזִיק הַתּוֹרָה!
	"מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי" (כג-ב) לִכְאוֹרָה, יֵשׁ כָּאן כְּפִילוּת לָשׁוֹן: "מוֹעֲדֵי ה'... אֵלֶּה מוֹעֲדָי". רֹאשׁ יְשִׁיבַת "פֹּרָת יוֹסֵף", הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוּדָה צַדְקָה זַצַ"ל, הִסְבִּיר: כַּאֲשֶׁר "מוֹעֲדֵי ה'" עֲבוּר יִשְׂרָאֵל הֵם זְמַנֵּי הִתְקַדְּשׁוּת וְהִתְעַלּוּת - אֲזַי הֵם בִּבְחִינַת "אֵלֶּה מוֹעֲדָ‍י", רְצוּיִים הֵם לְפָנָיו, כִּי מְמַלְּאִים הֵם אֶת תַּכְלִיתָם! אָדָם קָנָה מְכוֹנִית חֲדָשָׁה וְיֻקְרָתִית, אוּלָם הוּא לֹא הָיָה מְרֻצֶּה. חָזַר אֶל סוֹכְנוּת הָרֶכֶב וְהִתְלוֹנֵן: "כְּשֶׁרָכַשְׁתִּי אֶת הַמְּכוֹנִית אָמְרוּ לִי שֶׁהִיא יְכוֹלָה לְהַגִּיעַ לִמְהִירוּת שֶׁל עַד מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים קַמַ"שׁ, אוּלָם אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ לִנְסֹעַ מַהֵר יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים קַמַ"שׁ". בַּעַל סוֹכְנוּת הָרֶכֶב לָקַח אוֹתוֹ לִנְסִיעַת מִבְחָן, וּכְשֶׁרָאָה אֵיךְ הוּא נוֹסֵעַ, צָחַק עָלָיו: "אֵיךְ אַתָּה רוֹצֶה לִנְסֹעַ בִּמְהִירוּת שֶׁל יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים קַמַ"שׁ כְּשֶׁאַתָּה נִמְצָא רַק בְּהִלּוּךְ רִאשׁוֹן?! אַתָּה חַיָּב לְהַעֲלוֹת הִלּוּךְ כְּדֵי לְהַגְבִּיר אֶת הַמְּהִירוּת!" אָדָם צָרִיךְ לִדְאֹג לַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁלּוֹ כְּשֶׁהוּא בְּ"הִלּוּךְ רִאשׁוֹן", אַךְ כָּל מַה שֶּׁקָּשׁוּר לָרוּחָנִיּוּת שֶׁלּוֹ, לְקִיּוּם הַמִּצְווֹת וּלְלִמּוּד הַתּוֹרָה - הוּא חַיָּב לַעֲבֹר לַהִלּוּךְ הֲכִי גָּבוֹהַּ שֶׁלּוֹ! כְּדֵי לְהַצְלִיחַ - צָרִיךְ שְׁאִיפוֹת לְהִתְקַדֵּם, וָבֶטַח שֶׁלֹּא לַעֲמֹד בִּ"פְקָק"... הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי שִׁמְשׁוֹן דָּוִד פִּינְקוּס זַצַ"ל, סִפֵּר: "לִפְנֵי שָׁנִים אִמִּי עָבְרָה נִתּוּחַ בְּרַגְלָהּ בְּלוֹס אַנְגְ'לֶס. הַנִּתּוּחַ הָיָה אָמוּר לָקַחַת כִּשְׁעָתַיִם, וּבוֹ הָיוּ צְרִיכִים לְהַחֲלִיף חֵלֶק מֵהָעֶצֶם שֶׁבְּרַגְלָהּ בְּחֵלֶק תּוֹאֵם מִפְּלָדָה. הַנִּתּוּחַ נִמְשַׁךְ מֵעַל הַמְצֻפֶּה וְהִסְתַּיֵּם רַק לְאַחַר אַרְבַּע שָׁעוֹת! כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי אֶת הָרוֹפֵא, מַדּוּעַ הַנִּתּוּחַ הִתְאָרֵךְ זְמַן כֹּה רַב, הוּא הֵשִׁיב, שֶׁבְּמַהֲלַךְ הַנִּתּוּחַ הֵם הָיוּ צְרִיכִים עוֹד חֵלֶק שֶׁלֹּא נִמְצָא בְּבֵית הַחוֹלִים וְהָיָה צָרִיךְ לַהֲבִיאוֹ מִבֵּית חוֹלִים אַחֵר, בְּמֶרְחָק שֶׁל עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ דַּקּוֹת נְסִיעָה. נַהַג הָאַמְבּוּלַנְס שֶׁנָּסַע לְהָבִיא אֶת הַחֵלֶק לֹא הָיָה מוּדָע לְכָךְ שֶׁהַחוֹלָה כְּבָר שׁוֹכֶבֶת בַּחֲדַר הַנִּתּוּחִים, לָכֵן הוּא לֹא הִפְעִיל אֶת הַסִּירֶנָה. בְּשֶׁל עֹמֶס בַּכְּבִישִׁים הוּא הִגִּיעַ רַק לְאַחַר שָׁעָה וָחֵצִי, וְלָכֵן הַנִּתּוּחַ הִתְאָרֵךְ מֵעַל הַמְצֻפֶּה. מֵאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה לָמַדְתִּי לֶקַח חָשׁוּב לַחַיִּים" – אָמַר הַגָּאוֹן רַבִּי שִׁמְשׁוֹן פִּינְקוּס זַצַ"ל – "לְכָל יְהוּדִי תַּפְקִיד חָשׁוּב בָּעוֹלָם, לְהִתְעַלּוֹת וּלְהִתְקַדֵּם בַּעֲבוֹדַת ה', לָכֵן אָסוּר לוֹ לִמְעֹל בְּתַפְקִידוֹ וְ"לַעֲמֹד בִּפְקָק" בְּלִי לְהַפְעִיל "צוֹפָר"!" אִם שׁוֹטֵר תָּפַס אוֹתְךָ עַל מְהִירוּת מֻפְרֶזֶת, יֵשׁ בְּיָדְךָ שָׁלֹשׁ אֶפְשָׁרֻיּוֹת אֵיךְ תִּתְנַהֵג: תִּכְעַס, תְּשַׁקֵּר וְתֹאמַר שֶׁלֹּא הָיָה וְלֹא נִבְרָא, וְתָרִיב עִם הַשּׁוֹטֵר? אוֹ שֶׁמָּא תְּנַסֶּה לְהִתְחַנֵּף לַשּׁוֹטֵר כְּדֵי שֶׁיְּוַתֵּר לְךָ עַל הַקְּנָס? אִם תַּעֲשֶׂה כֵּן, לֹא עָמַדְתָּ בְּמִבְחַן הָאֱמוּנָה! כֵּיצַד יְהוּדִי בַּעַל אֱמוּנָה מִתְנַהֵג? בּוֹחֵר בָּאֶפְשָׁרוּת הַשְּׁלִישִׁית: מוֹדֶה בָּאַשְׁמָה וּמוֹדֶה לַה' יִתְבָּרַךְ שֶׁשָּׁלַח שָׁלִיחַ שֶׁיִּשְׁמֹר עָלָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה תְּאוּנָה, וְלָכֵן דָּאַג שֶׁמִּישֶׁהוּ יְרַסֵּן אֶת הַנְּהִיגָה הַפְּרוּעָה שֶׁלּוֹ. יְהוּדִי מַאֲמִין גַּם חוֹשֵׁב מֶה עָלָיו לְשַׁפֵּר בַּעֲבוֹדַת ה': מַדּוּעַ נִגְזַר עָלֶיךָ לְקַבֵּל קְנָס שֶׁל 500 ₪, שֶׁהֲרֵי, בֵּינֵינוּ, אֵין סְפֹר פְּעָמִים עָבַרְתָּ עַל הַמְּהִירוּת הַמֻּתֶּרֶת וְלֹא נִתְפַּסְתָּ - מַדּוּעַ דַּוְקָא הַיּוֹם תָּפְסוּ אוֹתְךָ? אוּלַי, חָלִילָה, הִרְוַחְתָּ אֶת כַּסְפְּךָ שֶׁלֹּא בְּיֹשֶׁר? אוּלַי לֹא נָתַתָּ צְדָקָה לַעֲנִיִּים כְּפִי כֹּחֲךָ? אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל (בבא בתרא ט), כַּאֲשֶׁר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, אָדָם הָיָה נוֹתֵן תְּרוּמָה לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּמִתְכַּפֵּר לוֹ, אַךְ עַתָּה, כְּשֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ - מִתְכַּפֵּר בִּצְדָקָה. אַךְ אִם לֹא עָשָׂה צְדָקָה - בָּאִים עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְנוֹטְלִין בְּכֹחַ הַזְּרוֹעַ. אוֹתָם עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הֵם רַק דֻּגְמָה, וְהַרְבֵּה שְׁלוּחִים לַמָּקוֹם, פַּעַם זֶה דּוּ"חַ עַל חֲנָיָה וּפַעַם זֶה מַס הַכְנָסָה, בְּעָיָה בָּרֶכֶב וְכוּ'. חֲכָמֵינוּ זַ"ל אָמְרוּ (בבא בתרא י), כְּשֵׁם שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִים לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כָּךְ הֶפְסֵדָיו קְצוּבִים לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְאִם יִתֵּן לִצְדָקָה - זֶה יִתְקַזֵּז לוֹ מֵהַהֶפְסֵדִים הַצְּפוּיִים לוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁנָה. נָתַתָּ שֶׁקֶל לִצְדָקָה - זֶה יוֹרִיד לְךָ מֵהַקְּנָסוֹת, מֵהַתְּרוּפוֹת וּמִשְּׁאָר הוֹצָאוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה... (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)