"וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית" (כד-י) הָרַב "בַּעֲלֵי בְּרִית אַבְרָם" זצ"ל עָמַד עַל כָּךְ, שֶׁעַד לְסוֹף הַפָּרָשָׁה, עַד אֲשֶׁר חֲבָשׁוּהוּ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, לֹא כָּתוּב בַּתּוֹרָה מִי הָאִישׁ. רַק לְבַסּוֹף גִּלּוּ: "וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי".

וְכָתַב בְּבֵאוּר הַדָּבָר, שֶׁהַתּוֹרָה בָּאָה לְסַפֵּר בְּשִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיָּדְעוּ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פְּגַם יוּחֲסִין, לֹא חֵרְפוּהוּ וְלֹא גִּלּוּ אֶת קְלוֹנוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא רָב וְהִתְקוֹטֵט - עֲדַיִן נִשְׁאַר כְּאַלְמוֹנִי: "וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי", וְאִישׁ לֹא גִּלָּה אֶת שְׁמוֹ וְשֵׁם אִמּוֹ, שֶׁלֹּא לְבַזּוֹתָהּ. וַאֲפִלּוּ שֶׁקִּלֵּל אֶת הַשֵּׁם רַחֲמָנָא לִצְּלַן לֹא גִּלּוּ אֶת שֵׁם אִמּוֹ. עַד שֶׁהֱבִיאוּהוּ אֶל מֹשֶׁה וְהַדָּבָר נִשְׁמַע בְּכָל יִשְׂרָאֵל, וְכֻלָּם שָׁאֲלוּ מִי הוּא זֶה וְאֵיזֶה הוּא אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן, רַק אָז פֻּרְסַם שְׁמוֹ.

בּוֹא וּרְאֵה מַה בֵּין מוּסַר הַתּוֹרָה, וּמוּסַר הַיְּהוּדִים בְּדוֹר הַמִּדְבָּר, לְבֵין דּוֹר הַתִּקְשֹׁרֶת אֲשֶׁר בּוֹ כָּל אָדָם שֶׁהֻפְרְחָה כְּנֶגְדּוֹ הַאֲשָׁמָה כְּבָר שְׁמוֹ מֻכְפָּשׁ, וְאֵין בְּיָדוֹ לְהִתְגּוֹנֵן... כַּאֲשֶׁר אָנוּ לֹא פּוֹגְעִים בַּנֶּאֱשָׁם אֶלָּא מְכַבְּדִים אוֹתוֹ, אָנוּ גּוֹרְמִים לוֹ שֶׁלֹּא יִפָּגַע וִינַסֶּה לִפְגֹּעַ בָּנוּ. וּכְשֵׁם שֶׁנְּכַבֵּד אוֹתוֹ יִתָּכֵן וְהוּא יְכַבֵּד אוֹתָנוּ וְיַחֲזֹר לְמוּטָב וְכָךְ נֵצֵא מְנַצְּחִים.

מְסֻפָּר עַל מֶלֶךְ, שֶׁשָּׁמַע עַל אָדָם אֶחָד שֶׁהִנּוֹ מֻמְחֶה גָּדוֹל בִּקְלִיעָה לְמַטָּרָה. זֶה שָׁנִים שֶׁחִפֵּשׂ הַמֶּלֶךְ מִתְחָרֶה הָגוּן בִּתְחוּם הַקְּלִיעָה שֶׁיִּתְחָרֶה מוּלוֹ, וּמִיָּד כְּשֶׁשָּׁמַע עַל אוֹתוֹ מֻמְחֶה, הִזְמִינוֹ לְאַרְמוֹנוֹ לַעֲרֹךְ תַּחֲרוּת הֲמוֹנִית מוּל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו. 

הַמֶּלֶךְ כַּמּוּבָן הִתְכַּבֵּד לִפְתֹּחַ אֶת הַתַּחֲרוּת, וְעַד מְהֵרָה הִתְבָּרֵר שֶׁהַמֶּלֶךְ מֻמְחֶה בִּקְלִיעָה, כִּמְעַט כָּל כַּדּוּרָיו פָּגְעוּ בַּמַּטָּרָה. הִגִּיעַ תּוֹר הַמִּתְחָרֶה, וְהִנֵּה הַכַּדּוּר הָרִאשׁוֹן פּוֹגֵעַ בְּצִדֵּי הַמַּטָּרָה, וְכֵן הַשֵּׁנִי אוֹתוֹ הַדָּבָר בְּדִיּוּק, וְכֵן הַשְּׁלִישִׁי וְהָרְבִיעִי... שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ הֵחֵלּוּ לְהִתְלַחֵשׁ עַל אוֹתוֹ בָּחוּר לֹא יֻצְלַח, שֶׁאֲפִלּוּ יֶלֶד קָטָן יָכוֹל לִקְלֹעַ טוֹב מִמֶּנּוּ.

אַךְ הַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיְתָה לוֹ טְבִיעַת עַיִן חַדָּה בַּתְּחוּם, הִבְחִין בְּדָבָר מְעַנְיֵן, אָמְנָם כָּל הַכַּדּוּרִים אֵינָם בַּמַּטָּרָה, אַךְ כֻּלָּם בְּאוֹתוֹ חֹר בְּדִיּוּק, וְלָזֶה צָרִיךְ מְיֻמָּנוּת רַבָּה מְאֹד שֶׁתִּתָּכֵן רַק אֵצֶל צַלָּף מֻמְחֶה. 

לְאַחַר הַתַּחֲרוּת, בָּהּ כַּמּוּבָן נִצֵּחַ הַמֶּלֶךְ, קָרָא הַמֶּלֶךְ לְאוֹתוֹ צַלָּף וּבִקֵּשׁ שֶׁיַּסְבִּיר לוֹ אֶת פֵּשֶׁר הָעִנְיָן: "אִם צַלָּף אַתָּה, מַדּוּעַ הֶחְטֵאתָ אֶת הַמַּטָּרָה? וְאִם לֹא צַלָּף אַתָּה, כֵּיצַד הִכְנַסְתָּ אֶת הַכַּדּוּרִים כֻּלָּם בְּאוֹתוֹ הַחֹר?! אֲנִי מַזְהִיר אוֹתְךָ שֶׁתֹּאמַר רַק אֶת הָאֱמֶת!".

בֵּאוּרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַלָּף חָשׁוּב לָנוּ בְּכָל וִכּוּחַ אוֹ תַּחֲרוּת שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בַּחַיִּים: "אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, מִשּׁוּם כְּבוֹדְךָ עָשִׂיתִי. רָצִיתִי שֶׁכֻּלָּם יַחְשְׁבוּ שֶׁאַתָּה מְנַצֵּחַ בַּתַּחֲרוּת. גַּם חָשַׁשְׁתִּי שֶׁמָּא תָּרַע לִי, אִם אַרְאֶה אֶת עֶלְיוֹנוּתִי עָלֶיךָ. עִם כָּל זֹאת נָתַתִּי לְךָ רֶמֶז שֶׁאָכֵן כָּךְ, וְקָלַעְתִּי אֶת כָּל הַכַּדּוּרִים לְאוֹתוֹ חֹר בְּדִיּוּק, הוֹאִיל וְיָדַעְתִּי שֶׁרַק אַתָּה תַּבְחִין".

הַמֶּלֶךְ הִתְפַּעֵל מְאוֹד מִדְּבָרָיו, גַּם צַלָּף אֲמִתִּי וְגַם אֲצִיל נֶפֶשׁ!

פְּעָמִים שֶׁאֲנַחְנוּ מְחַפְּשִׂים לְנַצֵּחַ, אַךְ אֲנַחְנוּ שׁוֹכְחִים מַה הַגְדָּרָתוֹ שֶׁל "מְנַצֵּחַ". עַל פִּי תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, לִהְיוֹת צוֹדֵק – בְּהֶחְלֵט לֹא נִקְרָא לְנַצֵּחַ, הָיוּ הַרְבֵּה צוֹדְקִים שֶׁהִפְסִידוּ אֶת הַחַיִּים שֶׁלָּהֶם מֵרֹב שֶׁהֵם צָדְקוּ. הַנִּצָּחוֹן הָאֲמִתִּי הוּא עַל הַיֵּצֶר, שֶׁרוֹצֶה וּמְחַפֵּשׂ לִגְרֹר אוֹתָנוּ לִמְרִיבוֹת שְׁטוּתִיּוֹת וּלְוִכּוּחִים עֲקָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם כָּל טַעַם.

הַנִּצָּחוֹן הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר הוּא לִגְרֹם לַשֵּׁנִי לְהָבִין אוֹתָנוּ, תּוֹךְ שְׁמִירָה מְלֵאָה עַל כְּבוֹדוֹ וְהַעֲרָכָתוֹ, וְכָל זֶה מִבְּלִי לָתֵת אֶת הַהַרְגָּשָׁה הַלֹּא נְעִימָה – וּפְעָמִים אֲפִלּוּ מַשְׁפִּילָה – לַצַּד הַשֵּׁנִי. זֶה מְנַצֵּחַ אֲמִתִּי! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)