Otzarot-Article

"וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ" (כו-יא) פָּרַשׁ רַשִׁ"י בְּשֵׁם הַמִּדְרָשׁ: "בְּנֵי קֹרַח הָיוּ בְּעֵצָה תְּחִלָּה, וּבִשְׁעַת הַמַּחֲלֹקֶת הִרְהֲרוּ תְּשׁוּבָה בְּלִבָּם, לְפִיכָךְ נִתְבַּצֵּר לָהֶם מָקוֹם גָּבוֹהַּ בַּגֵּיהִנֹּם וְיָשְׁבוּ שָׁם".

לִכְאוֹרָה, יֵשׁ לְהָבִין: אִם אָכֵן חָזְרוּ בָּהֶם בְּנֵי קֹרַח בִּתְשׁוּבָה בִּשְׁעַת הַמַּחֲלֹקֶת, מַדּוּעַ לֹא הוֹעִילָה לָהֶם תְּשׁוּבָתָם לְהִנָּצֵל לְגַמְרֵי? מַדּוּעַ הֵם יָרְדוּ לַגֵּיהִנֹּם – אֶלָּא שֶׁמָּקוֹם הִתְבַּצֵּר לָהֶם שָׁם וְהֵם לֹא מֵתוּ?

אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁסִּפֵּר הַמַּגִּיד מִקּוֹזְ'נִיץ:

מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי יְהוּדִים, חֲבֵרִים בַּלֵּב וּבַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר שָׁקְדוּ יַחְדָּו עַל הַתּוֹרָה וְעָלוּ מַעְלָה מַעְלָה בְּמַעֲלוֹתֶיהָ. אֲבָל הַיֵּצֶר, אֲשֶׁר הִתְעַלּוּתָם שֶׁל הַשְּׁנַיִם הָיְתָה לִצְנִינִים בְּעֵינָיו – עָשָׂה הַכֹּל כְּדֵי לְהַדִּיחָם מֵהַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה, עָשָׂה – וְגַם הִצְלִיחַ: אַט אַט הֵחֵלּוּ הַשְּׁנַיִם לְזַלְזֵל בְּמִנְהֲגֵי יִשְׂרָאֵל, לְאַחַר מִכֵּן צִמְצְמוּ אֶת שְׁעוֹת הַלִּמּוּד וְהֵצִיצוּ פֹּה וָשָׁם בִּסְפָרִים פְּסוּלִים, וּלְבַסּוֹף – עָזְבוּ אֶת הַתּוֹרָה לַחֲלוּטִין וְדַרְכֵיהֶם נִפְרְדוּ: הָאֶחָד – הָלַךְ לִרְכֹּשׁ לוֹ הַשְׂכָּלָה, וְאִלּוּ הָאַחֵר – שָׁלַח יָדוֹ בְּמִסְחָר וְעָשָׂה חַיִל.

הַסּוֹחֵר הָלַךְ מִדְּחִי אֶל דֶּחִי, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף עָזַב אֶת דֶּרֶךְ הַיַּהֲדוּת לַחֲלוּטִין, נָשָׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ יְהוּדִיָּה, בָּנָה לְעַצְמוֹ בַּיִת מְפֹאָר, וְהִתְבּוֹלֵל לַחֲלוּטִין בִּסְבִיבָתוֹ הַגּוֹיִת. בְּאֶחָד מִימֵי הַקַּיִץ הַלּוֹהֲטִים, כַּאֲשֶׁר יָצָא עִם כַּלְבּוֹ לְטִיּוּל כְּדֵי לִרְחֹץ בְּמֵי הַנָּהָר הַצּוֹנְנִים – פָּרַץ הַכֶּלֶב בְּרִיצָה שֶׁהָיְתָה מְלֻוָּה בִּנְבִיחוֹת קוֹלָנִיּוֹת. בְּעָלָיו, שֶׁנִּזְעַק בְּעִקְבוֹתָיו – מְצָאוֹ גּוֹהֵר מֵעַל גּוּפַת אָדָם אֲשֶׁר נִכָּר בּוֹ כִּי נִרְצָח זֶה עַתָּה.

עַד מְהֵרָה זִהָה הַסּוֹחֵר כִּי מְדֻבָּר בִּיהוּדִי, וְעֻבְדָּה זוֹ הֵבִיאָה אוֹתוֹ לְמַסְקָנָה כִּי בְּוַדַּאי נִרְצַח עַל יְדֵי גּוֹי אַכְזָר. מִתּוֹךְ רַחֲמִים, הִזְעִיק אֶת מְשָׁרְתָיו וְהוֹרָה לָהֶם לְהַעֲמִיס אֶת הַגּוּפָה בָּעֲגָלָה וְלַהֲבִיאָהּ אֶל בֵּית הַקְּבָרוֹת הַיְּהוּדִי, כְּדֵי שֶׁאַנְשֵׁי הַחֶבְרָה קַדִּישָׁא יְטַפְּלוּ בִּקְבוּרָתוֹ. לְאַחַר שֶׁבַּקָּשָׁתוֹ הִתְמַלְּאָה – הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ אֶל עֵבֶר הַיַּעַד הַמְּקוֹרִי: אֶל הַנָּהָר.

אֶלָּא שֶׁמֵּאוֹתוֹ הָרֶגַע וְאֵילָךְ, לֹא עָלָה בְּיָדוֹ לְהַסִּיחַ מִדַּעְתּוֹ אֶת מַרְאֵהוּ שֶׁל הַיְּהוּדִי הֶהָרוּג. מִצְוַת גְּמִילוּת חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת שֶׁקִּיֵּם, הִצִּיתָה אֶת הַנִּיצוֹץ הַיְּהוּדִי בְּנַפְשׁוֹ, וּלְפֶתַע הוּא הֵחֵל לָחוּשׁ יִסּוּרֵי מַצְפּוּן שֶׁכְּמוֹתָם לֹא הוֹפִיעוּ בְּלִבּוֹ זֶה עִדָּן וְעִדָּנִים. הוּא הֵחֵל לְהִתְחָרֵט עַל שֶׁהִתְרַחֵק כָּל כָּךְ מִיַּהֲדוּתוֹ. לֹא נָחָה דַּעְתּוֹ עַד שֶׁהִתְיַצֵּב לְאַחַר כַּמָּה יָמִים בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָרַב הַמְּקוֹמִי, סִפֵּר עַל מוֹצָאוֹ הַיְּהוּדִי, וְהִכְרִיז עַל רְצוֹנוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה.

בַּתְּחִלָּה, חָשַׁשׁ הָרַב שֶׁמְּדֻבָּר בְּמַלְכֹּדֶת. אוּלָם כְּשֶׁהִתְבָּרֵר לוֹ כִּי כַּוָּנוֹתָיו שֶׁל הָעוֹמֵד מוּלוֹ רְצִינִיּוֹת, הוֹרָה לוֹ לְהָכִין לְעַצְמוֹ צְרוֹר כֶּסֶף מְכֻבָּד, וְלָשׁוּב אֵלָיו בְּעוֹד מִסְפַּר יָמִים. כַּאֲשֶׁר הוֹפִיעַ בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָרַב וּצְרוֹר הַכֶּסֶף בְּיָדוֹ, מָסַר לוֹ הָרַב אֶת כְּתָבְתּוֹ שֶׁל אֶחָד מִידִידָיו, אֲשֶׁר כִּהֵן רַב בְּעִיר מְרֻחֶקֶת, וְצִיְּדוֹ בְּמִכְתַּב הַמְלָצָה קָצָר. כָּךְ, בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד עָזַב הַסּוֹחֵר אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶת עָשְׁרוֹ הָרַב, וְגָלָה אֶל עִיר מְרֻחֶקֶת, בָּהּ קִוָּה לִמְצֹא תִּקּוּן לַחֲטָאָיו הָרַבִּים.

וְאָכֵן, מִיָּד עִם הַגִּיעוֹ לְבֵיתוֹ שֶׁל הָרַב שֶׁאֵלָיו הֻפְנָה, גּוֹלֵל בְּפָנָיו אֶת כָּל סִפּוּר חַיָּיו, וּבִקֵּשׁ דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה. הָרַב הוֹרָה לוֹ לִפְשֹׁט מֵעָלָיו אֶת בִּגְדֵי הַגּוֹיִים, וְהִדְרִיכוֹ כֵּיצַד יוּכַל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וּלְתַקֵּן אֶת חֲטָאָיו. מִכָּאן וְאֵילָךְ, הוּא עָשָׂה כָּל יָמָיו וְלֵילוֹתָיו בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, כַּאֲשֶׁר אִישׁ אֵינוֹ מַכִּירוֹ וְאֵינוֹ שֻׁתָּף לְסוֹדוֹ – מִלְּבַד הָרַב אֲשֶׁר הִדְרִיכוֹ עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל.

אַט אַט, קָנָה לוֹ מַעֲמָד נִכְבָּד בְּקֶרֶב יְהוּדֵי הָעִיר. מֵאַחַר שֶׁהַלִּמּוּד הָיָה בַּעֲבוּרוֹ גִּירְסָא דְּיַנְקוּתָא – הוּא עָשָׂה חַיִל בְּלִמּוּדוֹ, וְתָפַס מָקוֹם שֶׁל כָּבוֹד בֵּין לַמְדָנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁהֶעֱרִיכוּהוּ גַּם בִּזְכוּת הַקִּרְבָה הַמְיֻחֶדֶת שֶׁזָּכָה לָהּ מִצִּדּוֹ שֶׁל הָרַב.

שָׁנִים לְאַחַר מִכֵּן, כַּאֲשֶׁר הִרְגִּישׁ הָרַב כִּי יָמָיו קְרוֹבִים – הוּא קָרָא אֵלָיו אֶת רָאשֵׁי הַקָּהָל, וּבִקֵּשׁ כִּי יְמַנּוּ אַחַר מוֹתוֹ אֶת הַיְּהוּדִי הַזֶּה, מְקֹרָבוֹ, לִהְיוֹת מְמַלֵּא מְקוֹמוֹ. "הוּא מָלֵא וְגָדוּשׁ בְּתוֹרָה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם, וְרָאוּי לְהִתְעַטֵּר בַּעֲטֶרֶת הָרַבָּנוּת!" הִסְבִּיר הָרַב, וְרָאשֵׁי הַקָּהָל הִבִּיעוּ אֶת הַסְכָּמָתָם תֵּכֶף וּמִיָּד. יָמִים סְפוּרִים לְאַחַר מִכֵּן נִפְטַר הָרַב לְבֵית עוֹלָמוֹ, וּבַקָּשָׁתוֹ הָאַחֲרוֹנָה הִתְמַלְּאָה בְּלִי הִסּוּס וּבְלִי פִּקְפּוּק.

תְּקוּפַת מָה לְאַחַר מִכֵּן, הוֹפִיעַ בָּעִיר אָדָם שֶׁנִּרְאֶה הָיָה כִּי רוּחוֹ נִטְרְפָה עָלָיו. בַּתְּחִלָּה, הֵבִיאוּ אֶת הָאִישׁ בִּפְנֵי הָרַב, כְּדֵי שֶׁיְּבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים וִירַפְּאֵהוּ, אוּלָם הָרַב הִבְהִיר כִּי אֵינוֹ מְחוֹלֵל נִפְלָאוֹת... "הָבָה נִתְאַסֵּף כֻּלָּנוּ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְנִשָּׂא תְּפִלָּה בַּעֲבוּרוֹ! אוּלַי יָחוּס הַיּוֹשֵׁב בַּמְּרוֹמִים, אוּלַי יְרַחֵם!" הִטְעִים הָרַב, וּבְנֵי הָעִיר נַעֲנוּ כֻּלָּם, מִקָּטָן וְעַד גָּדוֹל. עוֹד בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב, הִתְכַּנְּסוּ כָּל בְּנֵי הָעִיר בְּבַיִת הַכְּנֶסֶת בְּרָאשׁוּתוֹ שֶׁל הָרַב. בַּתְּחִלָּה – נָשָׂא הָרַב דְּבָרִים וְעוֹרֵר אֶת הָעָם לִתְשׁוּבָה, וּלְאַחַר מִכֵּן פָּתְחוּ הַכֹּל בַּאֲמִירַת סֵפֶר הַתְּהִלִּים כֻּלּוֹ בִּבְכִיּוֹת וּבִדְמָעוֹת. לְאַחַר מִכֵּן, נִגַּשׁ הָרַב אֶל הַחוֹלֶה וְנָשָׂא תְּפִלָּה לְהַחְלָמָתוֹ.

אוּלָם אָז, לְפֶתַע, פָּצָה הַחוֹלֶה אֶת פִּיו, וּבִפְנוֹתוֹ אֶל הָרַב קָרָא וְאָמַר: "מַה לְּךָ כִּי תְּדַבֵּר גְּבוֹהָה גְּבוֹהָה? מַה לְּךָ כִּי תִּתְנַשֵּׂא עַל הָעֵדָה הַקְּדוֹשָׁה? הֲלֹא אַתָּה, חוֹטֵא הָיִיתָ בְּדִיּוּק כָּמוֹנִי! בְּבֵית מִדְרָשׁ אֶחָד לָמַדְנוּ שְׁנֵינוּ, וּלְאַחַר מִכֵּן יַחְדָּו חָטָאנוּ וּפָשַׁעְנוּ – עַד שֶׁיָּצָאנוּ מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל!"

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הַקָּשִׁים, נֶחְרְדוּ כָּל בְּנֵי הָעִיר, הֵם הָיוּ מְשֻׁכְנָעִים כִּי מַחֲלַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁפָּקְדָה אֶת הַחוֹלֶה הִיא שֶׁגָּרְמָה לוֹ לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ. אוּלָם עַד מְהֵרָה הִסָּה הָרַב אֶת הַנּוֹכְחִים, וּבְאֹמֶץ רַב הֵישִׁיר אֶת פָּנָיו אֲלֵיהֶם וְאָמַר:

"דְּעוּ לָכֶם, כִּי כָּל מַה שֶּׁשְּׁמַעְתֶּם – אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ הוּא! מוֹדֶה אֲנִי וּמִתְוַדֶּה עַל חֲטָאַי הָרַבִּים, אוּלָם לֹא נִתְּנָה תְּשׁוּבָה אֶלָּא לְעוֹבְרֵי עֲבֵרָה, וְהַיּוֹשֵׁב בַּמְּרוֹמִים עֵדִי כִּי בְּכָל לִבִּי שַׁבְתִּי עָדָיו!"

אוּלָם הָרַב, לֹא הִסְתַּפֵּק בְּכָךְ. לְאַחַר אֶתְנַחְתָּא קְצָרָה, הִמְשִׁיךְ בִּדְבָרָיו וְאָמַר:

"הִנֵּה, נוֹכַחְתִּי לָדַעַת, כִּי חֲבֵרִי לֹא זָכָה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וּבֵינְתַיִם – אָחֲזָה בּוֹ מַחֲלַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁאֵינָהּ מְאַפְשֶׁרֶת לוֹ לָשׁוּב. וּבְכֵן, בְּכֹחַ תְּפִלַּת הָרַבִּים וּבְכֹחַ הַתְּשׁוּבָה אֲנִי גּוֹזֵר כִּי חֲבֵרִי יַחְלִים וְיָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ, וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ!" וְאָכֵן, הַפֶּלֶא הִתְרַחֵשׁ: לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם הַמִּשְׁתָּאוֹת שֶׁל הַנּוֹכְחִים כֻּלָּם, שָׁקְטָה לְפֶתַע נַפְשׁוֹ הַסּוֹעֶרֶת שֶׁל הַחוֹלֶה, וְהוּא צָנַח תָּשׁוּשׁ עַל מְקוֹמוֹ...

כָּךְ סִפֵּר הַמַּגִּיד מִקּוֹזְ'נִיץ, וּלְאַחַר מִכֵּן הוֹסִיף וְאָמַר לְתַלְמִידָיו:

"הֲיוֹדְעִים אַתֶּם מַדּוּעַ סוֹבֵב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַדְּבָרִים כָּךְ שֶׁהָרַב בַּעַל הַתְּשׁוּבָה יִתְבַּזֶּה לְעֵינֵי כָּל בְּנֵי עִירוֹ? הַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה: תְּשׁוּבָתוֹ הָיְתָה כִּמְעַט מֻשְׁלֶמֶת, רַק פְּגָם אֶחָד נוֹתַר בָּהּ: בְּנִגּוּד לַחֲטָאָיו, שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּגָלוּי וּבְפַרְהֶסְיָא, וְגָרְמוּ לְחִלּוּל הַשֵּׁם גָּדוֹל – הֲרֵי שֶׁתְּשׁוּבָתוֹ הָיְתָה בַּסֵּתֶר, וְאִישׁ מִלְּבַד שְׁנֵי הָרַבָּנִים לֹא יָדַע כִּי הִנּוֹ בַּעַל תְּשׁוּבָה! לְפִיכָךְ, גִּלְגְּלוּ מִשָּׁמַיִם אֶת הַדְּבָרִים כָּךְ שֶׁקְּלוֹנוֹ יִתְגַּלֶּה בָּרַבִּים, וְכָךְ, תְּשׁוּבָתוֹ תִּהְיֶה שְׁלֵמָה וּמֻחְלֶטֶת!"

הֲרֵי לָנוּ, כִּי לְאָדָם שֶׁחָטָא בָּרַבִּים, בְּאֹפֶן שֶׁהָיָה בּוֹ מִשּׁוּם חִלּוּל הַשֵּׁם – אֵין דַּי בִּתְשׁוּבָה שֶׁנַּעֲשֵׂית בְּיָחִיד, אֶלָּא יֵשׁ צֹרֶךְ בִּתְשׁוּבָה בִּפְנֵי רַבִּים כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת חִלּוּל הַשֵּׁם שֶׁנִּגְרַם בְּעִקְבוֹת מַעֲשָׂיו!

וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: חֶטְאָם שֶׁל בְּנֵי קֹרַח, אֲשֶׁר הָיוּ עִם אֲבִיהֶם בְּאוֹתָהּ עֵצָה מִלְּכַתְּחִלָּה – הָיָה בָּרַבִּים, מוּל כָּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל. וְלָכֵן, כְּדֵי לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל חֵטְא זֶה – לֹא הָיָה דַּי בְּהִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה בֵּינָם וּבֵין עַצְמָם, שֶׁהֲרֵי בְּכָךְ לֹא הָיָה כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת חִלּוּל הַשֵּׁם שֶׁנִּגְרַם עַל יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם! לְפִיכָךְ, הוֹעִילָה לָהֶם תְּשׁוּבָתָם כְּדֵי לְבַצֵּר לָהֶם מָקוֹם בַּגֵּיהִנֹּם וּלְהוֹתִירָם בַּחַיִּים, אוּלָם אֶת עֶצֶם הַיְרִידָה לַגֵּיהִנֹּם – לֹא הָיָה בָּהּ כְּדֵי לִמְנֹעַ! (לְלַמֶּדְךָ)

	תזריע-מצרע תשפ"ג
	הַכֹּל לְטוֹבָה!
	"וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ" (כו-יא) פָּרַשׁ רַשִׁ"י בְּשֵׁם הַמִּדְרָשׁ: "בְּנֵי קֹרַח הָיוּ בְּעֵצָה תְּחִלָּה, וּבִשְׁעַת הַמַּחֲלֹקֶת הִרְהֲרוּ תְּשׁוּבָה בְּלִבָּם, לְפִיכָךְ נִתְבַּצֵּר לָהֶם מָקוֹם גָּבוֹהַּ בַּגֵּיהִנֹּם וְיָשְׁבוּ שָׁם". לִכְאוֹרָה, יֵשׁ לְהָבִין: אִם אָכֵן חָזְרוּ בָּהֶם בְּנֵי קֹרַח בִּתְשׁוּבָה בִּשְׁעַת הַמַּחֲלֹקֶת, מַדּוּעַ לֹא הוֹעִילָה לָהֶם תְּשׁוּבָתָם לְהִנָּצֵל לְגַמְרֵי? מַדּוּעַ הֵם יָרְדוּ לַגֵּיהִנֹּם – אֶלָּא שֶׁמָּקוֹם הִתְבַּצֵּר לָהֶם שָׁם וְהֵם לֹא מֵתוּ? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁסִּפֵּר הַמַּגִּיד מִקּוֹזְ'נִיץ: מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי יְהוּדִים, חֲבֵרִים בַּלֵּב וּבַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר שָׁקְדוּ יַחְדָּו עַל הַתּוֹרָה וְעָלוּ מַעְלָה מַעְלָה בְּמַעֲלוֹתֶיהָ. אֲבָל הַיֵּצֶר, אֲשֶׁר הִתְעַלּוּתָם שֶׁל הַשְּׁנַיִם הָיְתָה לִצְנִינִים בְּעֵינָיו – עָשָׂה הַכֹּל כְּדֵי לְהַדִּיחָם מֵהַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה, עָשָׂה – וְגַם הִצְלִיחַ: אַט אַט הֵחֵלּוּ הַשְּׁנַיִם לְזַלְזֵל בְּמִנְהֲגֵי יִשְׂרָאֵל, לְאַחַר מִכֵּן צִמְצְמוּ אֶת שְׁעוֹת הַלִּמּוּד וְהֵצִיצוּ פֹּה וָשָׁם בִּסְפָרִים פְּסוּלִים, וּלְבַסּוֹף – עָזְבוּ אֶת הַתּוֹרָה לַחֲלוּטִין וְדַרְכֵיהֶם נִפְרְדוּ: הָאֶחָד – הָלַךְ לִרְכֹּשׁ לוֹ הַשְׂכָּלָה, וְאִלּוּ הָאַחֵר – שָׁלַח יָדוֹ בְּמִסְחָר וְעָשָׂה חַיִל. הַסּוֹחֵר הָלַךְ מִדְּחִי אֶל דֶּחִי, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף עָזַב אֶת דֶּרֶךְ הַיַּהֲדוּת לַחֲלוּטִין, נָשָׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ יְהוּדִיָּה, בָּנָה לְעַצְמוֹ בַּיִת מְפֹאָר, וְהִתְבּוֹלֵל לַחֲלוּטִין בִּסְבִיבָתוֹ הַגּוֹיִת. בְּאֶחָד מִימֵי הַקַּיִץ הַלּוֹהֲטִים, כַּאֲשֶׁר יָצָא עִם כַּלְבּוֹ לְטִיּוּל כְּדֵי לִרְחֹץ בְּמֵי הַנָּהָר הַצּוֹנְנִים – פָּרַץ הַכֶּלֶב בְּרִיצָה שֶׁהָיְתָה מְלֻוָּה בִּנְבִיחוֹת קוֹלָנִיּוֹת. בְּעָלָיו, שֶׁנִּזְעַק בְּעִקְבוֹתָיו – מְצָאוֹ גּוֹהֵר מֵעַל גּוּפַת אָדָם אֲשֶׁר נִכָּר בּוֹ כִּי נִרְצָח זֶה עַתָּה. עַד מְהֵרָה זִהָה הַסּוֹחֵר כִּי מְדֻבָּר בִּיהוּדִי, וְעֻבְדָּה זוֹ הֵבִיאָה אוֹתוֹ לְמַסְקָנָה כִּי בְּוַדַּאי נִרְצַח עַל יְדֵי גּוֹי אַכְזָר. מִתּוֹךְ רַחֲמִים, הִזְעִיק אֶת מְשָׁרְתָיו וְהוֹרָה לָהֶם לְהַעֲמִיס אֶת הַגּוּפָה בָּעֲגָלָה וְלַהֲבִיאָהּ אֶל בֵּית הַקְּבָרוֹת הַיְּהוּדִי, כְּדֵי שֶׁאַנְשֵׁי הַחֶבְרָה קַדִּישָׁא יְטַפְּלוּ בִּקְבוּרָתוֹ. לְאַחַר שֶׁבַּקָּשָׁתוֹ הִתְמַלְּאָה – הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ אֶל עֵבֶר הַיַּעַד הַמְּקוֹרִי: אֶל הַנָּהָר. אֶלָּא שֶׁמֵּאוֹתוֹ הָרֶגַע וְאֵילָךְ, לֹא עָלָה בְּיָדוֹ לְהַסִּיחַ מִדַּעְתּוֹ אֶת מַרְאֵהוּ שֶׁל הַיְּהוּדִי הֶהָרוּג. מִצְוַת גְּמִילוּת חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת שֶׁקִּיֵּם, הִצִּיתָה אֶת הַנִּיצוֹץ הַיְּהוּדִי בְּנַפְשׁוֹ, וּלְפֶתַע הוּא הֵחֵל לָחוּשׁ יִסּוּרֵי מַצְפּוּן שֶׁכְּמוֹתָם לֹא הוֹפִיעוּ בְּלִבּוֹ זֶה עִדָּן וְעִדָּנִים. הוּא הֵחֵל לְהִתְחָרֵט עַל שֶׁהִתְרַחֵק כָּל כָּךְ מִיַּהֲדוּתוֹ. לֹא נָחָה דַּעְתּוֹ עַד שֶׁהִתְיַצֵּב לְאַחַר כַּמָּה יָמִים בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָרַב הַמְּקוֹמִי, סִפֵּר עַל מוֹצָאוֹ הַיְּהוּדִי, וְהִכְרִיז עַל רְצוֹנוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. בַּתְּחִלָּה, חָשַׁשׁ הָרַב שֶׁמְּדֻבָּר בְּמַלְכֹּדֶת. אוּלָם כְּשֶׁהִתְבָּרֵר לוֹ כִּי כַּוָּנוֹתָיו שֶׁל הָעוֹמֵד מוּלוֹ רְצִינִיּוֹת, הוֹרָה לוֹ לְהָכִין לְעַצְמוֹ צְרוֹר כֶּסֶף מְכֻבָּד, וְלָשׁוּב אֵלָיו בְּעוֹד מִסְפַּר יָמִים. כַּאֲשֶׁר הוֹפִיעַ בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָרַב וּצְרוֹר הַכֶּסֶף בְּיָדוֹ, מָסַר לוֹ הָרַב אֶת כְּתָבְתּוֹ שֶׁל אֶחָד מִידִידָיו, אֲשֶׁר כִּהֵן רַב בְּעִיר מְרֻחֶקֶת, וְצִיְּדוֹ בְּמִכְתַּב הַמְלָצָה קָצָר. כָּךְ, בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד עָזַב הַסּוֹחֵר אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶת עָשְׁרוֹ הָרַב, וְגָלָה אֶל עִיר מְרֻחֶקֶת, בָּהּ קִוָּה לִמְצֹא תִּקּוּן לַחֲטָאָיו הָרַבִּים. וְאָכֵן, מִיָּד עִם הַגִּיעוֹ לְבֵיתוֹ שֶׁל הָרַב שֶׁאֵלָיו הֻפְנָה, גּוֹלֵל בְּפָנָיו אֶת כָּל סִפּוּר חַיָּיו, וּבִקֵּשׁ דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה. הָרַב הוֹרָה לוֹ לִפְשֹׁט מֵעָלָיו אֶת בִּגְדֵי הַגּוֹיִים, וְהִדְרִיכוֹ כֵּיצַד יוּכַל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וּלְתַקֵּן אֶת חֲטָאָיו. מִכָּאן וְאֵילָךְ, הוּא עָשָׂה כָּל יָמָיו וְלֵילוֹתָיו בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, כַּאֲשֶׁר אִישׁ אֵינוֹ מַכִּירוֹ וְאֵינוֹ שֻׁתָּף לְסוֹדוֹ – מִלְּבַד הָרַב אֲשֶׁר הִדְרִיכוֹ עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל. אַט אַט, קָנָה לוֹ מַעֲמָד נִכְבָּד בְּקֶרֶב יְהוּדֵי הָעִיר. מֵאַחַר שֶׁהַלִּמּוּד הָיָה בַּעֲבוּרוֹ גִּירְסָא דְּיַנְקוּתָא – הוּא עָשָׂה חַיִל בְּלִמּוּדוֹ, וְתָפַס מָקוֹם שֶׁל כָּבוֹד בֵּין לַמְדָנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁהֶעֱרִיכוּהוּ גַּם בִּזְכוּת הַקִּרְבָה הַמְיֻחֶדֶת שֶׁזָּכָה לָהּ מִצִּדּוֹ שֶׁל הָרַב. שָׁנִים לְאַחַר מִכֵּן, כַּאֲשֶׁר הִרְגִּישׁ הָרַב כִּי יָמָיו קְרוֹבִים – הוּא קָרָא אֵלָיו אֶת רָאשֵׁי הַקָּהָל, וּבִקֵּשׁ כִּי יְמַנּוּ אַחַר מוֹתוֹ אֶת הַיְּהוּדִי הַזֶּה, מְקֹרָבוֹ, לִהְיוֹת מְמַלֵּא מְקוֹמוֹ. "הוּא מָלֵא וְגָדוּשׁ בְּתוֹרָה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם, וְרָאוּי לְהִתְעַטֵּר בַּעֲטֶרֶת הָרַבָּנוּת!" הִסְבִּיר הָרַב, וְרָאשֵׁי הַקָּהָל הִבִּיעוּ אֶת הַסְכָּמָתָם תֵּכֶף וּמִיָּד. יָמִים סְפוּרִים לְאַחַר מִכֵּן נִפְטַר הָרַב לְבֵית עוֹלָמוֹ, וּבַקָּשָׁתוֹ הָאַחֲרוֹנָה הִתְמַלְּאָה בְּלִי הִסּוּס וּבְלִי פִּקְפּוּק. תְּקוּפַת מָה לְאַחַר מִכֵּן, הוֹפִיעַ בָּעִיר אָדָם שֶׁנִּרְאֶה הָיָה כִּי רוּחוֹ נִטְרְפָה עָלָיו. בַּתְּחִלָּה, הֵבִיאוּ אֶת הָאִישׁ בִּפְנֵי הָרַב, כְּדֵי שֶׁיְּבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים וִירַפְּאֵהוּ, אוּלָם הָרַב הִבְהִיר כִּי אֵינוֹ מְחוֹלֵל נִפְלָאוֹת... "הָבָה נִתְאַסֵּף כֻּלָּנוּ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְנִשָּׂא תְּפִלָּה בַּעֲבוּרוֹ! אוּלַי יָחוּס הַיּוֹשֵׁב בַּמְּרוֹמִים, אוּלַי יְרַחֵם!" הִטְעִים הָרַב, וּבְנֵי הָעִיר נַעֲנוּ כֻּלָּם, מִקָּטָן וְעַד גָּדוֹל. עוֹד בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב, הִתְכַּנְּסוּ כָּל בְּנֵי הָעִיר בְּבַיִת הַכְּנֶסֶת בְּרָאשׁוּתוֹ שֶׁל הָרַב. בַּתְּחִלָּה – נָשָׂא הָרַב דְּבָרִים וְעוֹרֵר אֶת הָעָם לִתְשׁוּבָה, וּלְאַחַר מִכֵּן פָּתְחוּ הַכֹּל בַּאֲמִירַת סֵפֶר הַתְּהִלִּים כֻּלּוֹ בִּבְכִיּוֹת וּבִדְמָעוֹת. לְאַחַר מִכֵּן, נִגַּשׁ הָרַב אֶל הַחוֹלֶה וְנָשָׂא תְּפִלָּה לְהַחְלָמָתוֹ. אוּלָם אָז, לְפֶתַע, פָּצָה הַחוֹלֶה אֶת פִּיו, וּבִפְנוֹתוֹ אֶל הָרַב קָרָא וְאָמַר: "מַה לְּךָ כִּי תְּדַבֵּר גְּבוֹהָה גְּבוֹהָה? מַה לְּךָ כִּי תִּתְנַשֵּׂא עַל הָעֵדָה הַקְּדוֹשָׁה? הֲלֹא אַתָּה, חוֹטֵא הָיִיתָ בְּדִיּוּק כָּמוֹנִי! בְּבֵית מִדְרָשׁ אֶחָד לָמַדְנוּ שְׁנֵינוּ, וּלְאַחַר מִכֵּן יַחְדָּו חָטָאנוּ וּפָשַׁעְנוּ – עַד שֶׁיָּצָאנוּ מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל!" לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הַקָּשִׁים, נֶחְרְדוּ כָּל בְּנֵי הָעִיר, הֵם הָיוּ מְשֻׁכְנָעִים כִּי מַחֲלַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁפָּקְדָה אֶת הַחוֹלֶה הִיא שֶׁגָּרְמָה לוֹ לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ. אוּלָם עַד מְהֵרָה הִסָּה הָרַב אֶת הַנּוֹכְחִים, וּבְאֹמֶץ רַב הֵישִׁיר אֶת פָּנָיו אֲלֵיהֶם וְאָמַר: "דְּעוּ לָכֶם, כִּי כָּל מַה שֶּׁשְּׁמַעְתֶּם – אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ הוּא! מוֹדֶה אֲנִי וּמִתְוַדֶּה עַל חֲטָאַי הָרַבִּים, אוּלָם לֹא נִתְּנָה תְּשׁוּבָה אֶלָּא לְעוֹבְרֵי עֲבֵרָה, וְהַיּוֹשֵׁב בַּמְּרוֹמִים עֵדִי כִּי בְּכָל לִבִּי שַׁבְתִּי עָדָיו!" אוּלָם הָרַב, לֹא הִסְתַּפֵּק בְּכָךְ. לְאַחַר אֶתְנַחְתָּא קְצָרָה, הִמְשִׁיךְ בִּדְבָרָיו וְאָמַר: "הִנֵּה, נוֹכַחְתִּי לָדַעַת, כִּי חֲבֵרִי לֹא זָכָה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וּבֵינְתַיִם – אָחֲזָה בּוֹ מַחֲלַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁאֵינָהּ מְאַפְשֶׁרֶת לוֹ לָשׁוּב. וּבְכֵן, בְּכֹחַ תְּפִלַּת הָרַבִּים וּבְכֹחַ הַתְּשׁוּבָה אֲנִי גּוֹזֵר כִּי חֲבֵרִי יַחְלִים וְיָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ, וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ!" וְאָכֵן, הַפֶּלֶא הִתְרַחֵשׁ: לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם הַמִּשְׁתָּאוֹת שֶׁל הַנּוֹכְחִים כֻּלָּם, שָׁקְטָה לְפֶתַע נַפְשׁוֹ הַסּוֹעֶרֶת שֶׁל הַחוֹלֶה, וְהוּא צָנַח תָּשׁוּשׁ עַל מְקוֹמוֹ... כָּךְ סִפֵּר הַמַּגִּיד מִקּוֹזְ'נִיץ, וּלְאַחַר מִכֵּן הוֹסִיף וְאָמַר לְתַלְמִידָיו: "הֲיוֹדְעִים אַתֶּם מַדּוּעַ סוֹבֵב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַדְּבָרִים כָּךְ שֶׁהָרַב בַּעַל הַתְּשׁוּבָה יִתְבַּזֶּה לְעֵינֵי כָּל בְּנֵי עִירוֹ? הַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה: תְּשׁוּבָתוֹ הָיְתָה כִּמְעַט מֻשְׁלֶמֶת, רַק פְּגָם אֶחָד נוֹתַר בָּהּ: בְּנִגּוּד לַחֲטָאָיו, שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּגָלוּי וּבְפַרְהֶסְיָא, וְגָרְמוּ לְחִלּוּל הַשֵּׁם גָּדוֹל – הֲרֵי שֶׁתְּשׁוּבָתוֹ הָיְתָה בַּסֵּתֶר, וְאִישׁ מִלְּבַד שְׁנֵי הָרַבָּנִים לֹא יָדַע כִּי הִנּוֹ בַּעַל תְּשׁוּבָה! לְפִיכָךְ, גִּלְגְּלוּ מִשָּׁמַיִם אֶת הַדְּבָרִים כָּךְ שֶׁקְּלוֹנוֹ יִתְגַּלֶּה בָּרַבִּים, וְכָךְ, תְּשׁוּבָתוֹ תִּהְיֶה שְׁלֵמָה וּמֻחְלֶטֶת!" הֲרֵי לָנוּ, כִּי לְאָדָם שֶׁחָטָא בָּרַבִּים, בְּאֹפֶן שֶׁהָיָה בּוֹ מִשּׁוּם חִלּוּל הַשֵּׁם – אֵין דַּי בִּתְשׁוּבָה שֶׁנַּעֲשֵׂית בְּיָחִיד, אֶלָּא יֵשׁ צֹרֶךְ בִּתְשׁוּבָה בִּפְנֵי רַבִּים כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת חִלּוּל הַשֵּׁם שֶׁנִּגְרַם בְּעִקְבוֹת מַעֲשָׂיו! וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: חֶטְאָם שֶׁל בְּנֵי קֹרַח, אֲשֶׁר הָיוּ עִם אֲבִיהֶם בְּאוֹתָהּ עֵצָה מִלְּכַתְּחִלָּה – הָיָה בָּרַבִּים, מוּל כָּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל. וְלָכֵן, כְּדֵי לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל חֵטְא זֶה – לֹא הָיָה דַּי בְּהִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה בֵּינָם וּבֵין עַצְמָם, שֶׁהֲרֵי בְּכָךְ לֹא הָיָה כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת חִלּוּל הַשֵּׁם שֶׁנִּגְרַם עַל יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם! לְפִיכָךְ, הוֹעִילָה לָהֶם תְּשׁוּבָתָם כְּדֵי לְבַצֵּר לָהֶם מָקוֹם בַּגֵּיהִנֹּם וּלְהוֹתִירָם בַּחַיִּים, אוּלָם אֶת עֶצֶם הַיְרִידָה לַגֵּיהִנֹּם – לֹא הָיָה בָּהּ כְּדֵי לִמְנֹעַ! (לְלַמֶּדְךָ)