Otzarot-Article

"וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה" (ה-י) הַמָּמוֹן שֶׁהָאָדָם נוֹתֵן לַכֹּהֵן, וּלְכָל שְׁאָר עִנְיְנֵי צְדָקָה וָחֶסֶד – הוּא וְרַק הוּא נֶחְשָׁב בֶּאֱמֶת לְמָמוֹנוֹ שֶׁלּוֹ. אוּלָם כָּעֵת נְגַלֶּה, כִּי לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁמַּעֲשֵׂי הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד עוֹמְדִים לָאָדָם בָּעוֹלָם הַבָּא – אֶלָּא שֶׁהֵם עוֹמְדִים לוֹ כְּבָר בָּעוֹלָם הַזֶּה! נִפְתַּח בְּסִפּוּר הַמַּמְחִישׁ הֵיטֵב אֶת הַדְּבָרִים:

מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי שֶׁנִּקְלַע בְּרִכְבּוֹ לְסוּפַת שְׁלָגִים, שֶׁהוֹבִילָה לַחֲסִימַת כְּבִישִׁים, וּמָנְעָה מִמֶּנּוּ כָּל אֶפְשָׁרוּת לְהַגִּיעַ אֶל בֵּיתוֹ. בְּלֵית בְּרֵרָה הֶחְלִיט הַיְּהוּדִי לְהַעֲבִיר אֶת הַלַּיְלָה הַקָּרוֹב בְּאֶחָד מִבָּתֵּי הַמָּלוֹן שֶׁפְּזוּרִים בַּסְּבִיבָה, אוּלָם עַד מְהֵרָה הִתְבָּרֵר לוֹ כִּי אֵחַר אֶת הַמּוֹעֵד... הוּא עָבַר מִבֵּית מָלוֹן אֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ, וּבְכֻלָּם קִבֵּל תְּשׁוּבָה זֵהָה: הַתְּפוּסָה מְלֵאָה, אֵין אֲפִלּוּ חֶדֶר אֶחָד פָּנוּי!

כְּשֶׁהוּא מְיֹאָשׁ לַחֲלוּטִין, נִכְנַס אֶל תַּחֲנַת דֶּלֶק מְקוֹמִית, שָׁם סִפֵּר עַל מְצוּקָתוֹ לַמְתַדְלֵק, כְּמֵשִׂיחַ לְפִי תֻּמּוֹ. הַמְתַדְלֵק הָגָה רַעְיוֹן: הוּא סִפֵּר, כִּי בַּכְּפָר הַסָּמוּךְ יֵשׁ בֵּית אָבוֹת יֻקְרָתִי, שֶׁבּוֹ יִתָּכֵן שֶׁיּוּכַל לְקַבֵּל חֶדֶר לְלִינַת לַיְלָה אֶחָד...

כְּשֶׁזִּיק שֶׁל תִּקְוָה בְּלִבּוֹ, עָשָׂה הַיְּהוּדִי אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל בֵּית הָאָבוֹת, אוּלָם כְּשֶׁהִצִּיג אֶת בַּקָּשָׁתוֹ – נִתְקָל בְּסֵרוּב נֶחֱרָץ. "הַמָּקוֹם אֵינוֹ מְיֹעָד לְעוֹבְרֵי אֹרַח!"...

בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, לְאַחַר תַּחֲנוּנִים רַבִּים, נֵאוֹת בַּעַל הַמָּקוֹם לְאַפְשֵׁר לוֹ לִינַת לַיְלָה בְּחַדְרוֹ שֶׁל הַמְנַהֵל, שֶׁבְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה נֶעְדַּר מֵהַמָּקוֹם. בְּטֶרֶם עָזַב אֶת הַמָּקוֹם, בִּקֵּשׁ הַיְּהוּדִי לְשַׁלֵּם עֲבוּר לִינַת הַלַּיְלָה, אוּלָם בַּעַל הַמָּקוֹם סֵרַב. "אֵינֶנּוּ מַשְׂכִּירִים חֲדָרִים! אִפְשַׁרְנוּ לְךָ לִישֹׁן כָּאן, כְּמֶחֱוָה אֱנוֹשִׁית, וְאֵין בְּכַוָּנָתֵנוּ לִגְבּוֹת תְּמוּרָה עַל כָּךְ!"

"אֲנִי יְהוּדִי, וַאֲנִי רוֹצֶה לִגְמֹל לָכֶם טוֹבָה! אִמְרוּ לִי כֵּיצַד אוּכַל לַעֲשׂוֹת זֹאת!" הִפְצִיר.

כַּאֲשֶׁר שָׁמַע בַּעַל הַמָּקוֹם אֶת הַמִּלָּה 'יְהוּדִי', זִנֵּק מִמְּקוֹמוֹ כִּנְשׁוּךְ נָחָשׁ.

"מָה אָמַרְתָּ?! אַתָּה יְהוּדִי?!" שָׁאַל בְּהִתְרַגְּשׁוּת. "כֵּן! אֲנִי יְהוּדִי! וּמַה בְּכָךְ?" הֵשִׁיב.

"כַּמָּה טוֹב שֶׁהִזְדַּמַּנְתָּ לְכָאן בְּדִיּוּק הַיּוֹם!" הֵשִׁיב בַּעַל הַמָּקוֹם בְּהִתְרַגְּשׁוּת, וְסִפֵּר: "לִפְנֵי שִׁשָּׁה יָמִים נִפְטַר אֶחָד מִדַּיָּרֵי הַבַּיִת, שֶׁהָיָה יְהוּדִי, וּבְצַוָּאָתוֹ הִפְצִיר כִּי נַעֲשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד וְנִקְבֹּר אוֹתוֹ כִּיהוּדִי! אֵין לִי מֻשָּׂג מַה זֶּה אוֹמֵר וְכֵיצַד עוֹשִׂים זֹאת, וּמִשּׁוּם כָּךְ, גּוּפָתוֹ עֲדַיִן נִמְצֵאת כָּאן, מַמְתִּינָה לִקְבוּרָה... עַל פִּי הַחֹק, עָלֵינוּ לְהָבִיא כָּל נִפְטָר לִקְבוּרָה בְּתוֹךְ שִׁשָּׁה יָמִים מִמּוֹעֵד הַפְּטִירָה, כָּךְ שֶׁהַיּוֹם הוּא הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן. כְּבָר גָּמַרְתִּי בְּלִבִּי כִּי בְּלֵית בְּרֵרָה אֵאָלֵץ לְהָפֵר אֶת בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁל הַנִּפְטָר, וְלַהֲבִיאוֹ לִקְבוּרָה בְּבֵית הַקְּבָרוֹת הַנּוֹצְרִי, אוּלָם הוֹפַעְתָּ בְּדִיּוּק בָּרֶגַע הַמַּתְאִים!"

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים, נֶחֱרַד הַיְּהוּדִי וְהִתְרַגֵּשׁ כְּאַחַת. הוּא הֵבִין, כִּי מִשָּׁמַיִם זִכּוּ אוֹתוֹ בְּמִצְוָה גְּדוֹלָה וּמְיֻחֶדֶת, מִצְוַת קְבוּרַת מֵת מִצְוָה! עַל אֲתַר הוּא הִבִּיעַ אֶת נְכוֹנוּתוֹ לְטַפֵּל בִּקְבוּרָתוֹ שֶׁל הַזָּקֵן, קִבֵּל לְיָדוֹ אֶת הַמִּסְמָכִים הַדְּרוּשִׁים, הֶעֱמִיס אֶת הַגּוּפָה בְּתָא הַמִּטְעָן בִּמְכוֹנִיתוֹ, וְיָצָא לַדֶּרֶךְ – לְחַפֵּשׂ מְקוֹם קְבוּרָה עֲבוּר הַזָּקֵן הַבִּלְתִּי מֻכָּר...

אוּלָם עַד מְהֵרָה הִתְבָּרֵר לוֹ, שֶׁאֵין זֶה כָּל כָּךְ פָּשׁוּט... הוּא עָבַר מִבֵּית קְבָרוֹת אֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ, וּבְאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא הִסְכִּימוּ לְקַבֵּל אֶת הַנִּפְטָר לִקְבוּרָה... רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהִתְיָאֵשׁ, בְּבֵית הַקְּבָרוֹת הָאַחֲרוֹן שֶׁבּוֹ בִּקֵּר, נִמְסַר לוֹ כִּי לֹא הַרְחֵק מִשָּׁם יֵשׁ בֵּית קְבָרוֹת הַמְיֹעָד לְיוֹצְאֵי גֶּרְמַנְיָה, וּבוֹ חֶלְקָה מְיֻחֶדֶת הַמְיֹעֶדֶת עֲבוּר אֲנָשִׁים עֲרִירִים וְגַלְמוּדִים שֶׁאֵין מִי שֶׁיִּדְאַג לִקְבוּרָתָם...

מִהֵר הַיְּהוּדִי אֶל בֵּית הַקְּבָרוֹת הַמְדֻבָּר, שָׁם קִבְּלוּ אוֹתוֹ בִּמְאוֹר פָּנִים וְהִבִּיעוּ מִיָּד נְכוֹנוּת לְקַבֵּל אֶת הַנִּפְטָר לִקְבוּרָה. הוֹשִׁיט הַיְּהוּדִי אֶת הַמִּסְמָכִים לִמְנַהֵל הַמָּקוֹם, וְהַמְנַהֵל הֵעִיף מַבָּט בִּשְׁמוֹ שֶׁל הַנִּפְטָר, וּלְפֶתַע הֶחְוִירוּ פָּנָיו כְּסִיד...

הַיְּהוּדִי הָיָה מְשֻׁכְנָע, כִּי יֵשׁ קֶשֶׁר מִשְׁפַּחְתִּי כָּלְשֶׁהוּ בֵּין הַמְנַהֵל וּבֵין הַנִּפְטָר... אוּלָם עַד מְהֵרָה הִתְבָּרְרוּ לוֹ הָעֻבְדּוֹת לַאֲשׁוּרָן, וְהֵן הָיוּ מֻפְלָאוֹת מִכְּפִי שֶׁנִּתָּן לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת:

"לִפְנֵי כִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, הִגִּיעַ אֶל מִשְׂרָדִי יְהוּדִי וּבְיָדוֹ חֲבִילָה שֶׁל שְׁטָרוֹת. מְדֻבָּר הָיָה בִּסְכוּם עָתֵק, אוֹתוֹ הִשְׁלִישׁ לְיָדִי לְשֵׁם מַטָּרָה בְּרוּרָה: כְּדֵי לְהָקִים חֶלְקָה מְיֻחֶדֶת שֶׁבָּהּ יִקָּבֵר כָּל יְהוּדִי שֶׁמִּסִּבָּה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת אֵין לוֹ אֶפְשָׁרוּת לְשַׁלֵּם עַל קְבוּרָה הוֹלֶמֶת בְּמָקוֹם אַחֵר! מֵאָז, נִקְבְּרוּ בְּחֶלְקָה זוֹ עַשְׂרוֹת יְהוּדִים עֲרִירִים וְגַלְמוּדִים, וְהִנֵּה, כָּעֵת אַתָּה מֵבִיא אֶת הַנִּפְטָר הַזֶּה – שֶׁאֵינוֹ אַחֵר מֵאֲשֶׁר הַיְּהוּדִי שֶׁהֵקִים אֶת הַחֶלְקָה הַזּוֹ לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים שָׁנָה!

"שְׁלֹשִׁים שָׁנָה לֹא פָּגַשְׁתִּי אֶת הַיְּהוּדִי הַזֶּה וְלֹא שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ מְאוּמָה, וְכָעֵת הוּא חָזַר לְכָאן בְּאֹפֶן מֻפְלָא, בְּחַסְדֵי הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה! הִתְקַיֵּם בּוֹ מַאֲמַר הַכָּתוּב: 'שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ', בָּאֹפֶן הַמֻּשְׁלָם וְהַמֻּפְלָא בְּיוֹתֵר!"

הֲרֵי לָנוּ, שֶׁמַּעֲשֵׂי הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם – חוֹזְרִים אֵלָיו וּמְסַיְּעִים לוֹ כְּבָר בָּעוֹלָם הַזֶּה. הַקֶּרֶן שְׁמוּרָה לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֶת הַפֵּרוֹת הוּא אוֹכֵל כְּבָר בְּעָלְמָא הָדֵין... (לְלַמֶּדְךָ)

	שמיני תשפ"ג
	לֵהָנוֹת מִכָּל רֶגַע
	"וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה" (ה-י) הַמָּמוֹן שֶׁהָאָדָם נוֹתֵן לַכֹּהֵן, וּלְכָל שְׁאָר עִנְיְנֵי צְדָקָה וָחֶסֶד – הוּא וְרַק הוּא נֶחְשָׁב בֶּאֱמֶת לְמָמוֹנוֹ שֶׁלּוֹ. אוּלָם כָּעֵת נְגַלֶּה, כִּי לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁמַּעֲשֵׂי הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד עוֹמְדִים לָאָדָם בָּעוֹלָם הַבָּא – אֶלָּא שֶׁהֵם עוֹמְדִים לוֹ כְּבָר בָּעוֹלָם הַזֶּה! נִפְתַּח בְּסִפּוּר הַמַּמְחִישׁ הֵיטֵב אֶת הַדְּבָרִים: מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי שֶׁנִּקְלַע בְּרִכְבּוֹ לְסוּפַת שְׁלָגִים, שֶׁהוֹבִילָה לַחֲסִימַת כְּבִישִׁים, וּמָנְעָה מִמֶּנּוּ כָּל אֶפְשָׁרוּת לְהַגִּיעַ אֶל בֵּיתוֹ. בְּלֵית בְּרֵרָה הֶחְלִיט הַיְּהוּדִי לְהַעֲבִיר אֶת הַלַּיְלָה הַקָּרוֹב בְּאֶחָד מִבָּתֵּי הַמָּלוֹן שֶׁפְּזוּרִים בַּסְּבִיבָה, אוּלָם עַד מְהֵרָה הִתְבָּרֵר לוֹ כִּי אֵחַר אֶת הַמּוֹעֵד... הוּא עָבַר מִבֵּית מָלוֹן אֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ, וּבְכֻלָּם קִבֵּל תְּשׁוּבָה זֵהָה: הַתְּפוּסָה מְלֵאָה, אֵין אֲפִלּוּ חֶדֶר אֶחָד פָּנוּי! כְּשֶׁהוּא מְיֹאָשׁ לַחֲלוּטִין, נִכְנַס אֶל תַּחֲנַת דֶּלֶק מְקוֹמִית, שָׁם סִפֵּר עַל מְצוּקָתוֹ לַמְתַדְלֵק, כְּמֵשִׂיחַ לְפִי תֻּמּוֹ. הַמְתַדְלֵק הָגָה רַעְיוֹן: הוּא סִפֵּר, כִּי בַּכְּפָר הַסָּמוּךְ יֵשׁ בֵּית אָבוֹת יֻקְרָתִי, שֶׁבּוֹ יִתָּכֵן שֶׁיּוּכַל לְקַבֵּל חֶדֶר לְלִינַת לַיְלָה אֶחָד... כְּשֶׁזִּיק שֶׁל תִּקְוָה בְּלִבּוֹ, עָשָׂה הַיְּהוּדִי אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל בֵּית הָאָבוֹת, אוּלָם כְּשֶׁהִצִּיג אֶת בַּקָּשָׁתוֹ – נִתְקָל בְּסֵרוּב נֶחֱרָץ. "הַמָּקוֹם אֵינוֹ מְיֹעָד לְעוֹבְרֵי אֹרַח!"... בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, לְאַחַר תַּחֲנוּנִים רַבִּים, נֵאוֹת בַּעַל הַמָּקוֹם לְאַפְשֵׁר לוֹ לִינַת לַיְלָה בְּחַדְרוֹ שֶׁל הַמְנַהֵל, שֶׁבְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה נֶעְדַּר מֵהַמָּקוֹם. בְּטֶרֶם עָזַב אֶת הַמָּקוֹם, בִּקֵּשׁ הַיְּהוּדִי לְשַׁלֵּם עֲבוּר לִינַת הַלַּיְלָה, אוּלָם בַּעַל הַמָּקוֹם סֵרַב. "אֵינֶנּוּ מַשְׂכִּירִים חֲדָרִים! אִפְשַׁרְנוּ לְךָ לִישֹׁן כָּאן, כְּמֶחֱוָה אֱנוֹשִׁית, וְאֵין בְּכַוָּנָתֵנוּ לִגְבּוֹת תְּמוּרָה עַל כָּךְ!" "אֲנִי יְהוּדִי, וַאֲנִי רוֹצֶה לִגְמֹל לָכֶם טוֹבָה! אִמְרוּ לִי כֵּיצַד אוּכַל לַעֲשׂוֹת זֹאת!" הִפְצִיר. כַּאֲשֶׁר שָׁמַע בַּעַל הַמָּקוֹם אֶת הַמִּלָּה 'יְהוּדִי', זִנֵּק מִמְּקוֹמוֹ כִּנְשׁוּךְ נָחָשׁ. "מָה אָמַרְתָּ?! אַתָּה יְהוּדִי?!" שָׁאַל בְּהִתְרַגְּשׁוּת. "כֵּן! אֲנִי יְהוּדִי! וּמַה בְּכָךְ?" הֵשִׁיב. "כַּמָּה טוֹב שֶׁהִזְדַּמַּנְתָּ לְכָאן בְּדִיּוּק הַיּוֹם!" הֵשִׁיב בַּעַל הַמָּקוֹם בְּהִתְרַגְּשׁוּת, וְסִפֵּר: "לִפְנֵי שִׁשָּׁה יָמִים נִפְטַר אֶחָד מִדַּיָּרֵי הַבַּיִת, שֶׁהָיָה יְהוּדִי, וּבְצַוָּאָתוֹ הִפְצִיר כִּי נַעֲשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד וְנִקְבֹּר אוֹתוֹ כִּיהוּדִי! אֵין לִי מֻשָּׂג מַה זֶּה אוֹמֵר וְכֵיצַד עוֹשִׂים זֹאת, וּמִשּׁוּם כָּךְ, גּוּפָתוֹ עֲדַיִן נִמְצֵאת כָּאן, מַמְתִּינָה לִקְבוּרָה... עַל פִּי הַחֹק, עָלֵינוּ לְהָבִיא כָּל נִפְטָר לִקְבוּרָה בְּתוֹךְ שִׁשָּׁה יָמִים מִמּוֹעֵד הַפְּטִירָה, כָּךְ שֶׁהַיּוֹם הוּא הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן. כְּבָר גָּמַרְתִּי בְּלִבִּי כִּי בְּלֵית בְּרֵרָה אֵאָלֵץ לְהָפֵר אֶת בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁל הַנִּפְטָר, וְלַהֲבִיאוֹ לִקְבוּרָה בְּבֵית הַקְּבָרוֹת הַנּוֹצְרִי, אוּלָם הוֹפַעְתָּ בְּדִיּוּק בָּרֶגַע הַמַּתְאִים!" לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים, נֶחֱרַד הַיְּהוּדִי וְהִתְרַגֵּשׁ כְּאַחַת. הוּא הֵבִין, כִּי מִשָּׁמַיִם זִכּוּ אוֹתוֹ בְּמִצְוָה גְּדוֹלָה וּמְיֻחֶדֶת, מִצְוַת קְבוּרַת מֵת מִצְוָה! עַל אֲתַר הוּא הִבִּיעַ אֶת נְכוֹנוּתוֹ לְטַפֵּל בִּקְבוּרָתוֹ שֶׁל הַזָּקֵן, קִבֵּל לְיָדוֹ אֶת הַמִּסְמָכִים הַדְּרוּשִׁים, הֶעֱמִיס אֶת הַגּוּפָה בְּתָא הַמִּטְעָן בִּמְכוֹנִיתוֹ, וְיָצָא לַדֶּרֶךְ – לְחַפֵּשׂ מְקוֹם קְבוּרָה עֲבוּר הַזָּקֵן הַבִּלְתִּי מֻכָּר... אוּלָם עַד מְהֵרָה הִתְבָּרֵר לוֹ, שֶׁאֵין זֶה כָּל כָּךְ פָּשׁוּט... הוּא עָבַר מִבֵּית קְבָרוֹת אֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ, וּבְאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא הִסְכִּימוּ לְקַבֵּל אֶת הַנִּפְטָר לִקְבוּרָה... רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהִתְיָאֵשׁ, בְּבֵית הַקְּבָרוֹת הָאַחֲרוֹן שֶׁבּוֹ בִּקֵּר, נִמְסַר לוֹ כִּי לֹא הַרְחֵק מִשָּׁם יֵשׁ בֵּית קְבָרוֹת הַמְיֹעָד לְיוֹצְאֵי גֶּרְמַנְיָה, וּבוֹ חֶלְקָה מְיֻחֶדֶת הַמְיֹעֶדֶת עֲבוּר אֲנָשִׁים עֲרִירִים וְגַלְמוּדִים שֶׁאֵין מִי שֶׁיִּדְאַג לִקְבוּרָתָם... מִהֵר הַיְּהוּדִי אֶל בֵּית הַקְּבָרוֹת הַמְדֻבָּר, שָׁם קִבְּלוּ אוֹתוֹ בִּמְאוֹר פָּנִים וְהִבִּיעוּ מִיָּד נְכוֹנוּת לְקַבֵּל אֶת הַנִּפְטָר לִקְבוּרָה. הוֹשִׁיט הַיְּהוּדִי אֶת הַמִּסְמָכִים לִמְנַהֵל הַמָּקוֹם, וְהַמְנַהֵל הֵעִיף מַבָּט בִּשְׁמוֹ שֶׁל הַנִּפְטָר, וּלְפֶתַע הֶחְוִירוּ פָּנָיו כְּסִיד... הַיְּהוּדִי הָיָה מְשֻׁכְנָע, כִּי יֵשׁ קֶשֶׁר מִשְׁפַּחְתִּי כָּלְשֶׁהוּ בֵּין הַמְנַהֵל וּבֵין הַנִּפְטָר... אוּלָם עַד מְהֵרָה הִתְבָּרְרוּ לוֹ הָעֻבְדּוֹת לַאֲשׁוּרָן, וְהֵן הָיוּ מֻפְלָאוֹת מִכְּפִי שֶׁנִּתָּן לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת: "לִפְנֵי כִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, הִגִּיעַ אֶל מִשְׂרָדִי יְהוּדִי וּבְיָדוֹ חֲבִילָה שֶׁל שְׁטָרוֹת. מְדֻבָּר הָיָה בִּסְכוּם עָתֵק, אוֹתוֹ הִשְׁלִישׁ לְיָדִי לְשֵׁם מַטָּרָה בְּרוּרָה: כְּדֵי לְהָקִים חֶלְקָה מְיֻחֶדֶת שֶׁבָּהּ יִקָּבֵר כָּל יְהוּדִי שֶׁמִּסִּבָּה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת אֵין לוֹ אֶפְשָׁרוּת לְשַׁלֵּם עַל קְבוּרָה הוֹלֶמֶת בְּמָקוֹם אַחֵר! מֵאָז, נִקְבְּרוּ בְּחֶלְקָה זוֹ עַשְׂרוֹת יְהוּדִים עֲרִירִים וְגַלְמוּדִים, וְהִנֵּה, כָּעֵת אַתָּה מֵבִיא אֶת הַנִּפְטָר הַזֶּה – שֶׁאֵינוֹ אַחֵר מֵאֲשֶׁר הַיְּהוּדִי שֶׁהֵקִים אֶת הַחֶלְקָה הַזּוֹ לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים שָׁנָה! "שְׁלֹשִׁים שָׁנָה לֹא פָּגַשְׁתִּי אֶת הַיְּהוּדִי הַזֶּה וְלֹא שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ מְאוּמָה, וְכָעֵת הוּא חָזַר לְכָאן בְּאֹפֶן מֻפְלָא, בְּחַסְדֵי הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה! הִתְקַיֵּם בּוֹ מַאֲמַר הַכָּתוּב: 'שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ', בָּאֹפֶן הַמֻּשְׁלָם וְהַמֻּפְלָא בְּיוֹתֵר!" הֲרֵי לָנוּ, שֶׁמַּעֲשֵׂי הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם – חוֹזְרִים אֵלָיו וּמְסַיְּעִים לוֹ כְּבָר בָּעוֹלָם הַזֶּה. הַקֶּרֶן שְׁמוּרָה לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֶת הַפֵּרוֹת הוּא אוֹכֵל כְּבָר בְּעָלְמָא הָדֵין... (לְלַמֶּדְךָ)