Otzarot-Article

"וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים" (יח-ב) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "אֶחָד לְבַשֵּׂר אֶת שָׂרָה, וְאֶחָד לַהֲפֹךְ אֶת סְדוֹם, וְאֶחָד לְרַפְּאוֹת אֶת אַבְרָהָם, וּמִשָּׁם הָלַךְ לְהַצִּיל אֶת לוֹט".

וְהִקְשָׁה מָרָן הַחִידָ"א זַצַ"ל: הֵן לְפִי סֵדֶר פְּעֻלּוֹתֵיהֶם, רָאוּי הָיָה לִמְנוֹת בָּרִאשׁוֹנָה אֶת הַמַּלְאָךְ שֶׁבָּא לְרַפֵּא אֶת אַבְרָהָם! וְתֵרֵץ, שֶׁבֶּאֱמֶת אַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא הָיָה נִצְרָךְ לְמַלְאָךְ שֶׁיְּרַפְּאוֹ, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ (ב"ב טז:) שֶׁמַּרְגָּלִית הָיְתָה בְּצַוָּארוֹ, וְכָל הָרוֹאֶה אוֹתָהּ הָיָה מִתְרַפֵּא - אָז מַדּוּעַ לֹא הִבִּיט בָּהּ אַבְרָהָם עַצְמוֹ? אֶלָּא, שֶׁמֵּרֹב חִבּוּבוֹ אֶת הַמִּצְוָה, לֹא רָצָה לְהֵרָפֵא!

לָכֵן נִשְׁלַח הַמַּלְאָךְ, לְאוֹתֵת לוֹ שֶׁמַּסְכִּימִים מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁיִּתְרַפֵּא. וּכְשֶׁהֵבִין זֹאת, בֶּאֱמֶת לֹא נִצְרַךְ לִרְפָאֵל, אֶלָּא הִבִּיט בַּמַּרְגָּלִית וְנִרְפָּא. נִמְצָא שֶׁלְּמַעֲשֶׂה לֹא נִצְרְכָה שְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל רְפָאֵל, אֶלָּא כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת לוֹט.

בְּיָמֵינוּ אֵין אֶת הַמַּרְגָּלִית שֶׁהָיְתָה לְאַבְרָהָם, אוּלָם יֵשׁ דֶּרֶךְ שֶׁעַל יָדָהּ נִתָּן לְהִתְרַפֵּא מִכָּל הֶחֳלָיִים וְלִזְכּוֹת לִמְחִילַת עֲווֹנוֹת:

אָמְרוּ חֲכָמִים, שֶׁהַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה הַכֹּהֵן דְּרִיהֶם זַצַ"ל מִתּוּנִיס, הִסְבִּיר בְּכָךְ אֶת מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ: "טוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים לַגֵּיהִנֹּם", שֶׁבִּפְשׁוּטוֹ קָשֶׁה לַהֲבָנָה, שֶׁהֲרֵי גְּדוֹלֵי רַבּוֹתֵינוּ כָּרַמְבַּ"ם וְכָרַמְבַּ"ן הָיוּ רוֹפְאִים. וְהִסְבִּיר בְּמָשָׁל: אָדָם חָלָה בְּחֹלִי כָּבֵד וְהֻבְהַל לְבֵית הַחוֹלִים. בָּא הָרוֹפֵא וְקָבַע: "יֵשׁ לְנַתְּחוֹ, וּמִיָּד!"

"לֹא", הֵנִיד הַחוֹלֶה רֹאשׁוֹ בִּשְׁלִילָה, "הָבִיאוּ רוֹפֵא נוֹסָף!"

הִזְעִיקוּ אֶת רֹאשׁ הַמַּחְלָקָה. בָּדְקוּ וְאָמַר: "אָכֵן, אֶפְשָׁר גַּם לְלֹא נִתּוּחַ. אֲבָל אָז יִזְדַּקֵּק לְעֵרוּי תְּרוּפוֹת וְלִזְרִיקוֹת מַכְאִיבוֹת בְּטִפּוּל מְמֻשָּׁךְ וּמְיַסֵּר".

לָחַשׁ הַחוֹלֶה: "אוּלַי יֵשׁ רוֹפֵא גָּדוֹל יוֹתֵר..."

הָלְכוּ וְהֵבִיאוּ אֶת רֹאשׁ הָרוֹפְאִים. אָמַר: "אָכֵן, יֵשׁ תְּרוּפַת פְּלָאִים. אָמְנָם, הִיא תִּלְהַט כָּאֵשׁ וּתְיַסֵּר כַּלֶּהָבָה לְרֶגַע קָט, אֲבָל מִיָּד יָחוּל הַשִּׁנּוּי, וְיֵרָפֵא תּוֹךְ זְמַן קָצָר".

הִסְכִּים הַחוֹלֶה, וְהַכֹּל הוֹדוּ: "אֵין כְּרוֹפֵא זֶה!"

לְגַבֵּי מָה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים? אָדָם חָטָא וּמְבַקֵּשׁ לְמָרֵק אֶת חֲטָאָיו. בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים מְפֹרָטִים כַּמּוּת הַצּוֹמוֹת שֶׁיֵּשׁ לָצוּם עַל כָּל חֵטְא וְעָווֹן, וְכֵן, יִסּוּרִים וְתִקּוּנִים קָשִׁים. אֲבָל יֵשׁ תִּקּוּן קַל, צוֹרֵב וּמָהִיר: אִם יָבוֹא מִישֶׁהוּ וְיַלְבִּין אֶת פָּנָיו, יְבַיְּשׁוֹ בָּרַבִּים - הַצַּעַר הַנּוֹקֵב שָׁקוּל כִּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וְכָךְ חֲטָאָיו כֻּלָּם מִתְכַּפְּרִים בְּצַעַר הַ'מִּיתָה'!

נִמְצָא, שֶׁהָאָדָם שֶׁהִלְבִּין אֶת פָּנָיו, רִפְּאוֹ מִכָּל עֲווֹנוֹתָיו, וְהָיָה בִּשְׁבִילוֹ "הַטּוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים". אֲבָל "טוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים" זֶה – לַגֵּיהִנֹּם, שֶׁהֲרֵי שָׁפַךְ דָּמִים, וְאֵין לוֹ חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא!

עַל כֵּן, יִזְדָּרֵז לְבַקֵּשׁ מְחִילָה. וְהַנִּפְגָּע, בְּדִין הוּא שֶׁיִּמְחַל בְּשִׂמְחָה וּבְלֵב שָׁלֵם, כֵּיוָן שֶׁעַל יְדֵי צַעֲרוֹ וַדַּאי הִשִּׂיג מְחִילַת עֲווֹנוֹת מֻשְׁלֶמֶת... (יוֹסֵף דַּעַת – דָּרַשׁ מֹשֶׁה)

דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי: כְּשֶׁהָיִיתִי מְאֻשְׁפָּז בְּבֵית הַחוֹלִים, נוֹכַחְתִּי בְּאָזְלַת יָדָם שֶׁל הָרוֹפְאִים. "לְפִי הַסֵּפֶר" הָיִיתִי אָמוּר לְהֵרָפֵא מִזְּמַן. אֲבָל הַחַיְדַּק שֶׁהִתְנַחֵל בְּאָזְנַי סֵרַב לָצֵאת. הַגְּמָרָא גִּלְּתָה לָנוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר הַמַּחֲלָה נִשְׁלַחַת, מַשְׁבִּיעִים אוֹתָהּ כַּמָּה זְמַן תְּקַנֵּן, וְשֶׁלֹּא תֵּצֵא אֶלָּא עַל יַד רוֹפֵא פְּלוֹנִי וְסַם פְּלוֹנִי (עבודה זרה נה.). וְאֶצְלִי, אֶחָד מִן הַשְּׁלֹשָׁה: אוֹ שֶׁלֹּא הִגִּיעַ הַזְּמַן, אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה זֶה הָרוֹפֵא הַנָּכוֹן, אוֹ שֶׁלֹּא נִמְצְאָה הַתְּרוּפָה הַנְּכוֹנָה. בֹּקֶר אֶחָד רָאִיתִי תְּכוּנָה רַבָּה סְבִיב מִטָּתִי. רוֹפְאִים רַבִּים סַבּוּנִי כִּדְבוֹרִים.

"הָרַב גָּלִינְסְקִי", בִּשֵּׂר מְנַהֵל הַמַּחְלָקָה, "הֵבֵאנוּ אֶת טוֹבֵי הַמֻּמְחִים לְהִתְיָעֲצוּת".

נוּ, אִם הוּא מְשַׁתֵּף אוֹתִי - יֵשׁ גַּם לִי מַה לּוֹמַר: "פְּרוֹפֶסּוֹר נֶאֱמָן גַּם פֹּה?" שָׁאַלְתִּי.

הִשְׂתָּרְרָה שְׁתִיקַת מְבוּכָה: "מִי הוּא פְּרוֹפֶסּוֹר נֶאֱמָן? מַה מֻּמְחִיּוּתוֹ, לְאֵיזֶה תְּחוּם הוּא שַׁיָּךְ? אוּלַי אֵינוֹ שַׁיָּךְ לְכָאן..."

וַאֲנִי בְּשֶׁלִּי: "אֶת פְּרוֹפֶסּוֹר נֶאֱמָן, הֲבֵאתֶם אִתְּכֶם?"

מְנַהֵל הַמַּחְלָקָה רָכַן מֵעָלַי: "הָרַב גָּלִינְסְקִי, מִי הוּא פְּרוֹפֶסּוֹר נֶאֱמָן?"

נֶאֱנַחְתִּי: אִלּוּ הָיִיתָ מִתְפַּלֵּל, הָיִיתָ יוֹדֵעַ. בְּכָל יוֹם אֲנִי פּוֹנֶה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: 'כִּי מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה'. אִם הוּא כָּאן - הַכֹּל כָּאן. וְאִם הוּא אֵינוֹ כָּאן - מִי כָּאן?"... (וְהִגַּדְתָּ)

	פסח תשפ"ג
	אֵין נֵס גָּדוֹל יוֹתֵר מֵהַטֶּבַע!
	"וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים" (יח-ב) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "אֶחָד לְבַשֵּׂר אֶת שָׂרָה, וְאֶחָד לַהֲפֹךְ אֶת סְדוֹם, וְאֶחָד לְרַפְּאוֹת אֶת אַבְרָהָם, וּמִשָּׁם הָלַךְ לְהַצִּיל אֶת לוֹט". וְהִקְשָׁה מָרָן הַחִידָ"א זַצַ"ל: הֵן לְפִי סֵדֶר פְּעֻלּוֹתֵיהֶם, רָאוּי הָיָה לִמְנוֹת בָּרִאשׁוֹנָה אֶת הַמַּלְאָךְ שֶׁבָּא לְרַפֵּא אֶת אַבְרָהָם! וְתֵרֵץ, שֶׁבֶּאֱמֶת אַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא הָיָה נִצְרָךְ לְמַלְאָךְ שֶׁיְּרַפְּאוֹ, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ (ב"ב טז:) שֶׁמַּרְגָּלִית הָיְתָה בְּצַוָּארוֹ, וְכָל הָרוֹאֶה אוֹתָהּ הָיָה מִתְרַפֵּא - אָז מַדּוּעַ לֹא הִבִּיט בָּהּ אַבְרָהָם עַצְמוֹ? אֶלָּא, שֶׁמֵּרֹב חִבּוּבוֹ אֶת הַמִּצְוָה, לֹא רָצָה לְהֵרָפֵא! לָכֵן נִשְׁלַח הַמַּלְאָךְ, לְאוֹתֵת לוֹ שֶׁמַּסְכִּימִים מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁיִּתְרַפֵּא. וּכְשֶׁהֵבִין זֹאת, בֶּאֱמֶת לֹא נִצְרַךְ לִרְפָאֵל, אֶלָּא הִבִּיט בַּמַּרְגָּלִית וְנִרְפָּא. נִמְצָא שֶׁלְּמַעֲשֶׂה לֹא נִצְרְכָה שְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל רְפָאֵל, אֶלָּא כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת לוֹט. בְּיָמֵינוּ אֵין אֶת הַמַּרְגָּלִית שֶׁהָיְתָה לְאַבְרָהָם, אוּלָם יֵשׁ דֶּרֶךְ שֶׁעַל יָדָהּ נִתָּן לְהִתְרַפֵּא מִכָּל הֶחֳלָיִים וְלִזְכּוֹת לִמְחִילַת עֲווֹנוֹת: אָמְרוּ חֲכָמִים, שֶׁהַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה הַכֹּהֵן דְּרִיהֶם זַצַ"ל מִתּוּנִיס, הִסְבִּיר בְּכָךְ אֶת מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ: "טוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים לַגֵּיהִנֹּם", שֶׁבִּפְשׁוּטוֹ קָשֶׁה לַהֲבָנָה, שֶׁהֲרֵי גְּדוֹלֵי רַבּוֹתֵינוּ כָּרַמְבַּ"ם וְכָרַמְבַּ"ן הָיוּ רוֹפְאִים. וְהִסְבִּיר בְּמָשָׁל: אָדָם חָלָה בְּחֹלִי כָּבֵד וְהֻבְהַל לְבֵית הַחוֹלִים. בָּא הָרוֹפֵא וְקָבַע: "יֵשׁ לְנַתְּחוֹ, וּמִיָּד!" "לֹא", הֵנִיד הַחוֹלֶה רֹאשׁוֹ בִּשְׁלִילָה, "הָבִיאוּ רוֹפֵא נוֹסָף!" הִזְעִיקוּ אֶת רֹאשׁ הַמַּחְלָקָה. בָּדְקוּ וְאָמַר: "אָכֵן, אֶפְשָׁר גַּם לְלֹא נִתּוּחַ. אֲבָל אָז יִזְדַּקֵּק לְעֵרוּי תְּרוּפוֹת וְלִזְרִיקוֹת מַכְאִיבוֹת בְּטִפּוּל מְמֻשָּׁךְ וּמְיַסֵּר". לָחַשׁ הַחוֹלֶה: "אוּלַי יֵשׁ רוֹפֵא גָּדוֹל יוֹתֵר..." הָלְכוּ וְהֵבִיאוּ אֶת רֹאשׁ הָרוֹפְאִים. אָמַר: "אָכֵן, יֵשׁ תְּרוּפַת פְּלָאִים. אָמְנָם, הִיא תִּלְהַט כָּאֵשׁ וּתְיַסֵּר כַּלֶּהָבָה לְרֶגַע קָט, אֲבָל מִיָּד יָחוּל הַשִּׁנּוּי, וְיֵרָפֵא תּוֹךְ זְמַן קָצָר". הִסְכִּים הַחוֹלֶה, וְהַכֹּל הוֹדוּ: "אֵין כְּרוֹפֵא זֶה!" לְגַבֵּי מָה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים? אָדָם חָטָא וּמְבַקֵּשׁ לְמָרֵק אֶת חֲטָאָיו. בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים מְפֹרָטִים כַּמּוּת הַצּוֹמוֹת שֶׁיֵּשׁ לָצוּם עַל כָּל חֵטְא וְעָווֹן, וְכֵן, יִסּוּרִים וְתִקּוּנִים קָשִׁים. אֲבָל יֵשׁ תִּקּוּן קַל, צוֹרֵב וּמָהִיר: אִם יָבוֹא מִישֶׁהוּ וְיַלְבִּין אֶת פָּנָיו, יְבַיְּשׁוֹ בָּרַבִּים - הַצַּעַר הַנּוֹקֵב שָׁקוּל כִּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וְכָךְ חֲטָאָיו כֻּלָּם מִתְכַּפְּרִים בְּצַעַר הַ'מִּיתָה'! נִמְצָא, שֶׁהָאָדָם שֶׁהִלְבִּין אֶת פָּנָיו, רִפְּאוֹ מִכָּל עֲווֹנוֹתָיו, וְהָיָה בִּשְׁבִילוֹ "הַטּוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים". אֲבָל "טוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים" זֶה – לַגֵּיהִנֹּם, שֶׁהֲרֵי שָׁפַךְ דָּמִים, וְאֵין לוֹ חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא! עַל כֵּן, יִזְדָּרֵז לְבַקֵּשׁ מְחִילָה. וְהַנִּפְגָּע, בְּדִין הוּא שֶׁיִּמְחַל בְּשִׂמְחָה וּבְלֵב שָׁלֵם, כֵּיוָן שֶׁעַל יְדֵי צַעֲרוֹ וַדַּאי הִשִּׂיג מְחִילַת עֲווֹנוֹת מֻשְׁלֶמֶת... (יוֹסֵף דַּעַת – דָּרַשׁ מֹשֶׁה) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי: כְּשֶׁהָיִיתִי מְאֻשְׁפָּז בְּבֵית הַחוֹלִים, נוֹכַחְתִּי בְּאָזְלַת יָדָם שֶׁל הָרוֹפְאִים. "לְפִי הַסֵּפֶר" הָיִיתִי אָמוּר לְהֵרָפֵא מִזְּמַן. אֲבָל הַחַיְדַּק שֶׁהִתְנַחֵל בְּאָזְנַי סֵרַב לָצֵאת. הַגְּמָרָא גִּלְּתָה לָנוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר הַמַּחֲלָה נִשְׁלַחַת, מַשְׁבִּיעִים אוֹתָהּ כַּמָּה זְמַן תְּקַנֵּן, וְשֶׁלֹּא תֵּצֵא אֶלָּא עַל יַד רוֹפֵא פְּלוֹנִי וְסַם פְּלוֹנִי (עבודה זרה נה.). וְאֶצְלִי, אֶחָד מִן הַשְּׁלֹשָׁה: אוֹ שֶׁלֹּא הִגִּיעַ הַזְּמַן, אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה זֶה הָרוֹפֵא הַנָּכוֹן, אוֹ שֶׁלֹּא נִמְצְאָה הַתְּרוּפָה הַנְּכוֹנָה. בֹּקֶר אֶחָד רָאִיתִי תְּכוּנָה רַבָּה סְבִיב מִטָּתִי. רוֹפְאִים רַבִּים סַבּוּנִי כִּדְבוֹרִים. "הָרַב גָּלִינְסְקִי", בִּשֵּׂר מְנַהֵל הַמַּחְלָקָה, "הֵבֵאנוּ אֶת טוֹבֵי הַמֻּמְחִים לְהִתְיָעֲצוּת". נוּ, אִם הוּא מְשַׁתֵּף אוֹתִי - יֵשׁ גַּם לִי מַה לּוֹמַר: "פְּרוֹפֶסּוֹר נֶאֱמָן גַּם פֹּה?" שָׁאַלְתִּי. הִשְׂתָּרְרָה שְׁתִיקַת מְבוּכָה: "מִי הוּא פְּרוֹפֶסּוֹר נֶאֱמָן? מַה מֻּמְחִיּוּתוֹ, לְאֵיזֶה תְּחוּם הוּא שַׁיָּךְ? אוּלַי אֵינוֹ שַׁיָּךְ לְכָאן..." וַאֲנִי בְּשֶׁלִּי: "אֶת פְּרוֹפֶסּוֹר נֶאֱמָן, הֲבֵאתֶם אִתְּכֶם?" מְנַהֵל הַמַּחְלָקָה רָכַן מֵעָלַי: "הָרַב גָּלִינְסְקִי, מִי הוּא פְּרוֹפֶסּוֹר נֶאֱמָן?" נֶאֱנַחְתִּי: אִלּוּ הָיִיתָ מִתְפַּלֵּל, הָיִיתָ יוֹדֵעַ. בְּכָל יוֹם אֲנִי פּוֹנֶה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: 'כִּי מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה'. אִם הוּא כָּאן - הַכֹּל כָּאן. וְאִם הוּא אֵינוֹ כָּאן - מִי כָּאן?"... (וְהִגַּדְתָּ)