Otzarot-Article

"וְהִיא, שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ". מִי זוֹ "הִיא"? הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי מֹשֶׁה רוֹזְנְשְטֵיין זַצַ"ל, הַמַּשְׁגִּיחַ בִּישִׁיבַת לוֹמְזָ'ה, כָּתַב בְּשֵׁם הַסַּבָּא מִקֶּלְם זַצַ"ל, שֶׁהַכַּוָּנָה לִ"יצִיאַת מִצְרַיִם", שֶׁהַדְרָכוֹתֶיהָ וּלְקָחֶיהָ מְאִירִים עֵינֵינוּ וּמְכַוְּנִים דְּרָכֵינוּ. בְּכָל מַצָּב וּבְכָל פָּרָשַׁת דְּרָכִים נִתְבּוֹנֵן בָּהּ וְנִשְׁאַב עִידוּד וְתִקְוָה, אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן. הִיא הַמַּפָּה וְהַמַּצְפֵּן לְכָל מְאֹרְעוֹת הַיָּחִיד וְהַכְּלָל, בְּכָל הַדּוֹרוֹת!

ה' אִתְּךָ תָּמִיד! – הָאָדָם צָרִיךְ לְהַגְבִּיר אֶת הַשִּׂמְחָה, וּמֵעַל הַכֹּל עָלָיו לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה בַּה', כִּי כְּלַל הַפְּחָדִים, הַדְּאָגוֹת, הַדִּכְאוֹנוֹת וּשְׁאָר בְּעָיוֹת הַנֶּפֶשׁ הֵם מֵחֹסֶר אֱמוּנָה. הֲלֹא אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה: "גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע" (תהלים כג-ד).

מַדּוּעַ? - "כִּי אַתָּה עִמָּדִי!!!" כַּאֲשֶׁר אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁה' אִתּוֹ תָּמִיד, הוּא אֵינוֹ מְפַחֵד מִשּׁוּם דָּבָר!

כָּתַב הָרַב שִׂמְחָה כֹּהֵן בְּסִפְרוֹ הַ"בַּיִת הַיְּהוּדִי": בִּתְקוּפַת מִלְחֶמֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים שָׁהִיתִי בְּמֶשֶׁךְ חֲצִי שָׁנָה בְּמִתְקָן לְ"מֻכֵּי הֶלֶם". "הֶלֶם", הוּא מַצָּב נַפְשִׁי הַנּוֹצָר כְּתוֹצָאָה מִתְּחוּשַׁת נֶעֱזָבוּת. יֵשׁ חַיָּלִים שֶׁלָקוּ בְּהֶלֶם כְּתוֹצָאָה מִכָּךְ שֶׁכָּל אַנְשֵׁי יְחִידָתָם נֶהֶרְגוּ וְהֵם נִשְׁאֲרוּ לְבַד בִּשְׂדֵה הַקְּרָב, לִפְעָמִים גַּם בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת, תּוֹךְ כְּדֵי הַפְגָּזוֹת קָשׁוֹת. חַיָּלִים אֵלּוּ סוֹבְלִים מֵהַפְרָעוֹת נַפְשִׁיּוֹת שֶׁל חֲרָדוֹת, נְדוּדֵי שֵׁנָה, סִיּוּטִים וָעוֹד.

צֶוֶת הַפְּסִיכִיאַטְרִים טִפְּלוּ בָּהֶם בְּשִׁיטוֹת שׁוֹנוֹת. אַחַת מֵהַשִּׁיטוֹת הָיְתָה זְרִיקַת 'פֶּנְטוֹטַל' הַגּוֹרֶמֶת לַמְטֻפָּל עִרְפּוּל בְּעֵת שֶׁמַּשְׁמִיעִים בָּרֶקַע קוֹלוֹת הַזֵּהִים לְקוֹלוֹת הַהַפְצָצוֹת וְהַיֶּרִי שֶׁהָיוּ בִּשְׂדֵה הַקְּרָב. הַחַיָּל נִכְנָס לַתְּחוּשָׁה שֶׁאוֹתָהּ הִרְגִּישׁ בִּשְׂדֵה הַקְּרָב וּמַתְחִיל לְסַפֵּר אֶת הַרְגָּשׁוֹתָיו וְאֶת מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו. וְהַצֶּוֶת הָרְפוּאִי מַעֲנִיק לוֹ תְּמִיכָה נַפְשִׁית וּמְעוֹדֵד אוֹתוֹ שֶׁהוּא אֵינוֹ בּוֹדֵד: "אֲנַחְנוּ אִתְּךָ! אַתָּה לֹא לְבַד!!! אֲנַחְנוּ אִתְּךָ!" כָּךְ חוֹזְרִים וְאוֹמְרִים לוֹ.

הָרַעְיוֹן הָעוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי הַטִּפּוּל הַזֶּה הוּא הַחְזָרַת תְּחוּשַׁת הַ"בְּיַחַד" שֶׁהָיְתָה חֲסֵרָה לוֹ בִּשְׂדֵה הַקְּרָב.

כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לָרִאשׁוֹנָה לְבִקּוּר בַּמִּתְקָן הַזֶּה, הַפְּסִיכִיאַטֶר הָרָאשִׁי שֶׁל הַמִּתְקָן סִפֵּר לִי שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הִגִּיעַ אֵלָיו שׁוּם חַיָּל דָּתִי! כְּשֶׁהִבַּעְתִּי אֶת תְּמִיהָתִי, הִסְבִּיר לִי: "אַל תִּתְפַּלֵּא, הֲרֵי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהַהֶלֶם מַגִּיעַ כְּתוֹצָאָה מִתְּחוּשַׁת הַנֶּעֱזָבוּת. אָדָם דָּתִי לְעוֹלָם אֵינוֹ מַרְגִּישׁ לְבַד כִּי ה' אִתּוֹ! תָּמִיד יֵשׁ לוֹ לְמִי לִפְנוֹת וּלְבַקֵּשׁ עֶזְרָה, שֶׁהֲרֵי הוּא יוֹדֵעַ ה' יִתְבָּרַךְ נִמְצָא עִמָּנוּ גַּם בִּשְׁעַת מְצוּקָתֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: 'עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה' (תהלים צא-טו)".

מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד יְשִׁיבָה צָעִיר, שֶׁהִתְלוֹנֵן בִּפְנֵי רַבּוֹ עַל קְשָׁיָיו הַגְּדוֹלִים בַּלִּמּוּד וּבַחֶבְרָה, וְאַף שִׁתֵּף אוֹתוֹ בִּשְׁאָר "חֲבִילַת" הַצָּרוֹת הַגְּדוֹלָה שֶׁסָּחַב עַל גַּבּוֹ.

הָרַב הִרְגִּישׁ שֶׁהוּא אֵינוֹ שָׂמֵחַ בַּעֲבוֹדַת ה' שֶׁלּוֹ, לָכֵן לְקָחוֹ לְטִיּוּל בִּצְפוֹן הָאָרֶץ. בְּמַהֲלַךְ הַטִּיּוּל, עָשׂוּ שַׁיִט בַּכִּנֶּרֶת. הָרַב פָּתַח אֶת בַּקְבּוּק הַמַּיִם וְכִבְּדוֹ בְּכוֹס שְׁתִיָּה. הַתַּלְמִיד שָׁתָה לִרְוָיָה וְהוֹדָה לְרַבּוֹ עַל הַמַּיִם הַמַּרְוִים.

הָרַב הוֹצִיא שַׂקִּית מְלֵאָה מֶלַח מִכִּיסוֹ, מִלֵּא כַּפִּית בְּמֶלַח, שָׁפַךְ אֶל תּוֹךְ כּוֹס הַמַּיִם, עִרְבֵּב וְשׁוּב נָתַן לְתַלְמִידוֹ לִשְׁתּוֹת. הַתַּלְמִיד רַק הִתְחִיל לִטְעֹם - וּמִיָּד שָׁפַךְ אֶת תְּכוּלַת הַכּוֹס מֵרֹב מְלִיחוּת. לְאַחַר מִכֵּן, לָקַח הָרַב שׁוּב כַּפִּית מֶלַח, שָׁפַךְ אֶל הַכִּנֶּרֶת, וּמִלֵּא מַיִם מִמֵּימֵי הַכִּנֶּרֶת. כָּעֵת נָתַן לְתַלְמִידוֹ לִשְׁתּוֹת, וְהוּא שָׁתָה לִרְוָיָה.

לְאַחַר מִכֵּן, שָׁאַל אֶת תַּלְמִידוֹ: "שָׁפַכְתִּי לַכִּנֶּרֶת כַּמּוּת זֵהָה שֶׁל מֶלַח כְּמוֹ שֶׁשַּׂמְתִּי בַּכּוֹס. מַדּוּעַ מֵהַכּוֹס הָרִאשׁוֹנָה נִגְעַלְתָּ וְלֹא יָכֹלְתָּ לִשְׁתּוֹת, וְאִלּוּ מֵהַכּוֹס הַשְּׁנִיָּה כֵּן שָׁתִיתָ?"

"פָּשׁוּט מְאֹד" – עָנָה הַתַּלְמִיד – "בַּכּוֹס הָרִאשׁוֹנָה טַעַם הַמֶּלַח הֻרְגַּשׁ הֵיטֵב כִּי הַמֶּלַח הָיָה מְרֻכָּז, אַךְ בַּכִּנֶּרֶת הַמֶּלַח הִתְבַּטֵּל בְּתוֹךְ הַמַּיִם הַמְּתוּקִים".

"וּמֵעַתָּה הָבֵן" - אָמַר לוֹ רַבּוֹ - "הַיִּסּוּרִים, הַצָּרוֹת וְהַבְּעָיוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הֵם כְּ'מֶלַח', אַךְ אֶת טַעַם הַמְּרִירוּת הָאָדָם קוֹבֵעַ לְעַצְמוֹ! תָּלוּי אֵיזֶה כְּלִי קִבּוּל הוּא לְאוֹתָן צָרוֹת הַנּוֹחֲתוֹת עָלָיו. כְּכָל שֶׁהוּא 'כְּלִי' גָּדוֹל יוֹתֵר, הַמָּלֵא בֶּאֱמוּנָה וּבְבִטָּחוֹן בַּה' יִתְבָּרַךְ - הוּא מַרְגִּישׁ פָּחוֹת מְרִירוּת, כִּי הוּא יוֹדֵעַ שֶׁכָּל מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה, זֶה לְטוֹבָתוֹ.

אִם אָדָם מְבַטֵּל אֶת טַעַם הַמְּרִירוּת שֶׁל שְׁלַל בְּעָיוֹתָיו בַּטַּעַם הַמָּתוֹק שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים וְהַמְּתוּקִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לוֹ - יֶעֱרַב לוֹ לַמְרוֹת הַכֹּל!

בְּקִצּוּר: תִּתְמַקֵּד בַּטּוֹב שֶׁיֵּשׁ לְךָ, בַּחֲבֵרִים שֶׁכֵּן יֵשׁ לְךָ, בַּכִּשּׁוּרִים שֶׁלְּךָ, בַּמִּשְׁפָּחָה הַנִּפְלָאָה שֶׁלְּךָ, בַּבְּרִיאוּת שֶׁה' חָנַן אוֹתְךָ – הִסְתַּכֵּל עַל חֲצִי הַכּוֹס הַמְּלֵאָה וְאָז תִּתְמַלֵּא בְּשִׂמְחָה!

מֵאָז אוֹתוֹ יוֹם, הַרְגָּשָׁתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ תַּלְמִיד הִשְׁתַּפְּרָה פְּלָאִים וְהוּא עָלָה עַל דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ וְזָכָה לְחַיִּים מְאֻשָּׁרִים וּמְתוּקִים! (אֱמוּנָה בְּרוּרָה)

	צו תשפ"ג
	לֹא לִשְׁכֹּחַ לְהַדְלִיק אֶת הָ"אֵשׁ"
	"וְהִיא, שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ". מִי זוֹ "הִיא"? הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי מֹשֶׁה רוֹזְנְשְטֵיין זַצַ"ל, הַמַּשְׁגִּיחַ בִּישִׁיבַת לוֹמְזָ'ה, כָּתַב בְּשֵׁם הַסַּבָּא מִקֶּלְם זַצַ"ל, שֶׁהַכַּוָּנָה לִ"יצִיאַת מִצְרַיִם", שֶׁהַדְרָכוֹתֶיהָ וּלְקָחֶיהָ מְאִירִים עֵינֵינוּ וּמְכַוְּנִים דְּרָכֵינוּ. בְּכָל מַצָּב וּבְכָל פָּרָשַׁת דְּרָכִים נִתְבּוֹנֵן בָּהּ וְנִשְׁאַב עִידוּד וְתִקְוָה, אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן. הִיא הַמַּפָּה וְהַמַּצְפֵּן לְכָל מְאֹרְעוֹת הַיָּחִיד וְהַכְּלָל, בְּכָל הַדּוֹרוֹת! ה' אִתְּךָ תָּמִיד! – הָאָדָם צָרִיךְ לְהַגְבִּיר אֶת הַשִּׂמְחָה, וּמֵעַל הַכֹּל עָלָיו לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה בַּה', כִּי כְּלַל הַפְּחָדִים, הַדְּאָגוֹת, הַדִּכְאוֹנוֹת וּשְׁאָר בְּעָיוֹת הַנֶּפֶשׁ הֵם מֵחֹסֶר אֱמוּנָה. הֲלֹא אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה: "גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע" (תהלים כג-ד). מַדּוּעַ? - "כִּי אַתָּה עִמָּדִי!!!" כַּאֲשֶׁר אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁה' אִתּוֹ תָּמִיד, הוּא אֵינוֹ מְפַחֵד מִשּׁוּם דָּבָר! כָּתַב הָרַב שִׂמְחָה כֹּהֵן בְּסִפְרוֹ הַ"בַּיִת הַיְּהוּדִי": בִּתְקוּפַת מִלְחֶמֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים שָׁהִיתִי בְּמֶשֶׁךְ חֲצִי שָׁנָה בְּמִתְקָן לְ"מֻכֵּי הֶלֶם". "הֶלֶם", הוּא מַצָּב נַפְשִׁי הַנּוֹצָר כְּתוֹצָאָה מִתְּחוּשַׁת נֶעֱזָבוּת. יֵשׁ חַיָּלִים שֶׁלָקוּ בְּהֶלֶם כְּתוֹצָאָה מִכָּךְ שֶׁכָּל אַנְשֵׁי יְחִידָתָם נֶהֶרְגוּ וְהֵם נִשְׁאֲרוּ לְבַד בִּשְׂדֵה הַקְּרָב, לִפְעָמִים גַּם בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת, תּוֹךְ כְּדֵי הַפְגָּזוֹת קָשׁוֹת. חַיָּלִים אֵלּוּ סוֹבְלִים מֵהַפְרָעוֹת נַפְשִׁיּוֹת שֶׁל חֲרָדוֹת, נְדוּדֵי שֵׁנָה, סִיּוּטִים וָעוֹד. צֶוֶת הַפְּסִיכִיאַטְרִים טִפְּלוּ בָּהֶם בְּשִׁיטוֹת שׁוֹנוֹת. אַחַת מֵהַשִּׁיטוֹת הָיְתָה זְרִיקַת 'פֶּנְטוֹטַל' הַגּוֹרֶמֶת לַמְטֻפָּל עִרְפּוּל בְּעֵת שֶׁמַּשְׁמִיעִים בָּרֶקַע קוֹלוֹת הַזֵּהִים לְקוֹלוֹת הַהַפְצָצוֹת וְהַיֶּרִי שֶׁהָיוּ בִּשְׂדֵה הַקְּרָב. הַחַיָּל נִכְנָס לַתְּחוּשָׁה שֶׁאוֹתָהּ הִרְגִּישׁ בִּשְׂדֵה הַקְּרָב וּמַתְחִיל לְסַפֵּר אֶת הַרְגָּשׁוֹתָיו וְאֶת מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו. וְהַצֶּוֶת הָרְפוּאִי מַעֲנִיק לוֹ תְּמִיכָה נַפְשִׁית וּמְעוֹדֵד אוֹתוֹ שֶׁהוּא אֵינוֹ בּוֹדֵד: "אֲנַחְנוּ אִתְּךָ! אַתָּה לֹא לְבַד!!! אֲנַחְנוּ אִתְּךָ!" כָּךְ חוֹזְרִים וְאוֹמְרִים לוֹ. הָרַעְיוֹן הָעוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי הַטִּפּוּל הַזֶּה הוּא הַחְזָרַת תְּחוּשַׁת הַ"בְּיַחַד" שֶׁהָיְתָה חֲסֵרָה לוֹ בִּשְׂדֵה הַקְּרָב. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לָרִאשׁוֹנָה לְבִקּוּר בַּמִּתְקָן הַזֶּה, הַפְּסִיכִיאַטֶר הָרָאשִׁי שֶׁל הַמִּתְקָן סִפֵּר לִי שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הִגִּיעַ אֵלָיו שׁוּם חַיָּל דָּתִי! כְּשֶׁהִבַּעְתִּי אֶת תְּמִיהָתִי, הִסְבִּיר לִי: "אַל תִּתְפַּלֵּא, הֲרֵי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהַהֶלֶם מַגִּיעַ כְּתוֹצָאָה מִתְּחוּשַׁת הַנֶּעֱזָבוּת. אָדָם דָּתִי לְעוֹלָם אֵינוֹ מַרְגִּישׁ לְבַד כִּי ה' אִתּוֹ! תָּמִיד יֵשׁ לוֹ לְמִי לִפְנוֹת וּלְבַקֵּשׁ עֶזְרָה, שֶׁהֲרֵי הוּא יוֹדֵעַ ה' יִתְבָּרַךְ נִמְצָא עִמָּנוּ גַּם בִּשְׁעַת מְצוּקָתֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: 'עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה' (תהלים צא-טו)". מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד יְשִׁיבָה צָעִיר, שֶׁהִתְלוֹנֵן בִּפְנֵי רַבּוֹ עַל קְשָׁיָיו הַגְּדוֹלִים בַּלִּמּוּד וּבַחֶבְרָה, וְאַף שִׁתֵּף אוֹתוֹ בִּשְׁאָר "חֲבִילַת" הַצָּרוֹת הַגְּדוֹלָה שֶׁסָּחַב עַל גַּבּוֹ. הָרַב הִרְגִּישׁ שֶׁהוּא אֵינוֹ שָׂמֵחַ בַּעֲבוֹדַת ה' שֶׁלּוֹ, לָכֵן לְקָחוֹ לְטִיּוּל בִּצְפוֹן הָאָרֶץ. בְּמַהֲלַךְ הַטִּיּוּל, עָשׂוּ שַׁיִט בַּכִּנֶּרֶת. הָרַב פָּתַח אֶת בַּקְבּוּק הַמַּיִם וְכִבְּדוֹ בְּכוֹס שְׁתִיָּה. הַתַּלְמִיד שָׁתָה לִרְוָיָה וְהוֹדָה לְרַבּוֹ עַל הַמַּיִם הַמַּרְוִים. הָרַב הוֹצִיא שַׂקִּית מְלֵאָה מֶלַח מִכִּיסוֹ, מִלֵּא כַּפִּית בְּמֶלַח, שָׁפַךְ אֶל תּוֹךְ כּוֹס הַמַּיִם, עִרְבֵּב וְשׁוּב נָתַן לְתַלְמִידוֹ לִשְׁתּוֹת. הַתַּלְמִיד רַק הִתְחִיל לִטְעֹם - וּמִיָּד שָׁפַךְ אֶת תְּכוּלַת הַכּוֹס מֵרֹב מְלִיחוּת. לְאַחַר מִכֵּן, לָקַח הָרַב שׁוּב כַּפִּית מֶלַח, שָׁפַךְ אֶל הַכִּנֶּרֶת, וּמִלֵּא מַיִם מִמֵּימֵי הַכִּנֶּרֶת. כָּעֵת נָתַן לְתַלְמִידוֹ לִשְׁתּוֹת, וְהוּא שָׁתָה לִרְוָיָה. לְאַחַר מִכֵּן, שָׁאַל אֶת תַּלְמִידוֹ: "שָׁפַכְתִּי לַכִּנֶּרֶת כַּמּוּת זֵהָה שֶׁל מֶלַח כְּמוֹ שֶׁשַּׂמְתִּי בַּכּוֹס. מַדּוּעַ מֵהַכּוֹס הָרִאשׁוֹנָה נִגְעַלְתָּ וְלֹא יָכֹלְתָּ לִשְׁתּוֹת, וְאִלּוּ מֵהַכּוֹס הַשְּׁנִיָּה כֵּן שָׁתִיתָ?" "פָּשׁוּט מְאֹד" – עָנָה הַתַּלְמִיד – "בַּכּוֹס הָרִאשׁוֹנָה טַעַם הַמֶּלַח הֻרְגַּשׁ הֵיטֵב כִּי הַמֶּלַח הָיָה מְרֻכָּז, אַךְ בַּכִּנֶּרֶת הַמֶּלַח הִתְבַּטֵּל בְּתוֹךְ הַמַּיִם הַמְּתוּקִים". "וּמֵעַתָּה הָבֵן" - אָמַר לוֹ רַבּוֹ - "הַיִּסּוּרִים, הַצָּרוֹת וְהַבְּעָיוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הֵם כְּ'מֶלַח', אַךְ אֶת טַעַם הַמְּרִירוּת הָאָדָם קוֹבֵעַ לְעַצְמוֹ! תָּלוּי אֵיזֶה כְּלִי קִבּוּל הוּא לְאוֹתָן צָרוֹת הַנּוֹחֲתוֹת עָלָיו. כְּכָל שֶׁהוּא 'כְּלִי' גָּדוֹל יוֹתֵר, הַמָּלֵא בֶּאֱמוּנָה וּבְבִטָּחוֹן בַּה' יִתְבָּרַךְ - הוּא מַרְגִּישׁ פָּחוֹת מְרִירוּת, כִּי הוּא יוֹדֵעַ שֶׁכָּל מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה, זֶה לְטוֹבָתוֹ. אִם אָדָם מְבַטֵּל אֶת טַעַם הַמְּרִירוּת שֶׁל שְׁלַל בְּעָיוֹתָיו בַּטַּעַם הַמָּתוֹק שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים וְהַמְּתוּקִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לוֹ - יֶעֱרַב לוֹ לַמְרוֹת הַכֹּל! בְּקִצּוּר: תִּתְמַקֵּד בַּטּוֹב שֶׁיֵּשׁ לְךָ, בַּחֲבֵרִים שֶׁכֵּן יֵשׁ לְךָ, בַּכִּשּׁוּרִים שֶׁלְּךָ, בַּמִּשְׁפָּחָה הַנִּפְלָאָה שֶׁלְּךָ, בַּבְּרִיאוּת שֶׁה' חָנַן אוֹתְךָ – הִסְתַּכֵּל עַל חֲצִי הַכּוֹס הַמְּלֵאָה וְאָז תִּתְמַלֵּא בְּשִׂמְחָה! מֵאָז אוֹתוֹ יוֹם, הַרְגָּשָׁתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ תַּלְמִיד הִשְׁתַּפְּרָה פְּלָאִים וְהוּא עָלָה עַל דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ וְזָכָה לְחַיִּים מְאֻשָּׁרִים וּמְתוּקִים! (אֱמוּנָה בְּרוּרָה)