Otzarot-Article

"וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יַעֲקֹב אֲבִיהֶם וְאֶת טַפָּם וְאֶת נְשֵׁיהֶם בָּעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח פַּרְעֹה" (מו-ה) לִכְאוֹרָה, יֵשׁ לְהָבִין: מַדּוּעַ בַּתְּחִלָּה, כַּאֲשֶׁר נָסַע יַעֲקֹב לִבְאֵר שֶׁבַע – לֹא מֻזְכָּר שֶׁנָּסַע בָּעֲגָלוֹת שֶׁשָּׁלַח פַּרְעֹה כְּדֵי לְשֵׂאתוֹ, וְרַק לְאַחַר מִכֵּן, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אֶת דַּרְכּוֹ מִבְּאֵר שֶׁבַע לְמִצְרַיִם – הֻזְכַּר כִּי הִשְׁתַּמֵּשׁ בַּעֲגָלוֹת אֵלּוּ?

אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא, שֶׁאוֹתוֹ סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב קָמִינְצְקִי זַצַ"ל, רֹאשׁ יְשִׁיבַת "תּוֹרָה וָדַעַת" שֶׁבַּאֲמֶרִיקָה:

מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי, שֶׁהִתְגּוֹרֵר בִּכְפָר קָטָן בְּאֵירוֹפָּה, וּמִנְהָגוֹ הָיָה לִנְסֹעַ מִדֵּי שָׁבוּעַ אֶל הָעִיר הַגְּדוֹלָה, לְמַלֵּא אֶת עֶגְלָתוֹ בִּסְחוֹרָה, וְלִמְכֹּר אֶת סְחוֹרָתוֹ בַּכְּפָר, בְּרֶוַח קָטָן. בְּאַחַד הַיָּמִים הוּא חָלָה, וְלֹא הָיְתָה לוֹ אֶפְשָׁרוּת לִנְסֹעַ אֶל הָעִיר הַגְּדוֹלָה, כְּמִנְהָגוֹ. מִשּׁוּם כָּךְ, פָּנָה לִבְנוֹ וּבִקֵּשׁ כִּי יִסַּע בִּמְקוֹמוֹ. הַבֵּן הִסְכִּים בְּשִׂמְחָה וְיָצָא עַל אֲתָר לַדֶּרֶךְ.

בִּנְסִיעָתוֹ, עָבַר הַבֵּן דֶּרֶךְ הַיַּעַר, וּלְפֶתַע הִבְחִין בְּאִישׁ יְהוּדִי הָעוֹמֵד מוּלוֹ.

סָבוּר הָיָה הַבֵּן, כִּי מְדֻבָּר בְּעוֹבֵר אוֹרֵחַ, הַמְבַקֵּשׁ לְהַגִּיעַ אֶל הָעִיר הַסְּמוּכָה, וּלְפִיכָךְ – מִהֵר לַעֲצֹר אֶת עֶגְלָתוֹ וּלְהַזְמִינוֹ לְהִצְטָרֵף אֵלָיו. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, לֹא הָיָה מְדֻבָּר בְּעוֹבֵר אוֹרֵחַ שֶׁנִּקְלַע לַיַּעַר בְּדַרְכּוֹ, אֶלָּא בַּצַּדִּיק רַבִּי לֵייבּ חָסִיד, שֶׁנּוֹהֵג הָיָה לְהִתְבּוֹדֵד שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת מִדַּי יוֹם בַּיְּעָרוֹת, וְלַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ!

וּבְכָל זֹאת, כַּאֲשֶׁר הִצִּיעַ הַבֵּן לְרַבִּי לֵייבּ לַעֲלוֹת לְעֶגְלָתוֹ – לֹא סֵרַב הַצַּדִּיק. אוּלָם לִפְנֵי שֶׁעָלָה, בֵּרַר לְהֵיכָן מוּעָדוֹת פָּנָיו שֶׁל בַּעַל הָעֲגָלָה הַנִּכְבָּד, וְכֵן עַל אוֹדוֹת מַטְּרַת נְסִיעָתוֹ. הַבֵּן הֵשִׁיב לְכָל שְׁאֵלוֹתָיו, אִם כִּי בְּקֹצֶר רוּחַ מְסֻיָּם. לְבַסּוֹף, שָׁאַל הַצַּדִּיק: "אֱמֹר נָא לִי, שֶׁל מִי הָעֲגָלָה הַזּוֹ? וּמִי נָתַן לְךָ אֶת הָרְשׁוּת לִנְסֹעַ בָּהּ?" הַבֵּן הֵשִׁיב דְּבָרִים כַּהֲוָיָתָם: הוּא סִפֵּר כִּי הָעֲגָלָה שַׁיֶּכֶת לְאָבִיו, וְהוּא בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִנְסֹעַ אֶל הָעִיר וּלְהָבִיא סְחוֹרָה לִמְכִירָה...

אוֹ אָז, פָּנָה אֵלָיו רַבִּי לֵייבּ וְאָמַר לוֹ בְּקוֹל תַּקִּיף: "וּמָה עִם גֶּזֶל? הַאֵינְךָ יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה גֶּזֶל?" הַבֵּן לֹא הִצְלִיחַ לְהָבִין: "גֶּזֶל?! הֲלֹא אָבִי הִרְשָׁה לִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּעֲגָלָה, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד – אֶלָּא שֶׁהוּא אַף בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי לַעֲשׂוֹת זֹאת!" אוּלָם רַבִּי לֵייבּ נוֹתַר אֵיתָן בְּדַעְתּוֹ: "אָכֵן... אָבִיךָ הִרְשָׁה לְךָ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּעֲגָלָה כְּדֵי לִנְסֹעַ אֶל הָעִיר וּלְהָבִיא סְחוֹרָה, אוּלָם הוּא לֹא נָתַן לְךָ רְשׁוּת לְהַסִּיעַ זָרִים בְּעֶגְלָתוֹ! וְזֶה – כְּבָר נֶחְשָׁב לְגֶזֶל!..."

רַבִּי יַעֲקֹב הוֹסִיף כִּי הִזְדַּמֵּן לוֹ לִפְגֹּשׁ אֶת בְּנוֹ שֶׁל בַּעַל הָעֲגָלָה חֲמִשִּׁים שָׁנָה לְאַחַר שֶׁקָּרָה הַמַּעֲשֶׂה, כַּאֲשֶׁר כְּבָר הָיָה בַּעַל עֲסָקִים נִרְחָבִים בַּאֲמֶרִיקָה. הַבֵּן סִפֵּר לוֹ כִּי מֵאָז וְעַד עַתָּה, כָּל אֵימַת שֶׁהוּא עוֹמֵד בִּפְנֵי נִסָּיוֹן בְּמִסְגֶּרֶת עֲסָקָיו, וְכִמְעַט מִתְפַּתֶּה 'לְהִתְחַכֵּם' וְלִנְהֹג בְּאֹפֶן שֶׁבּוֹ יַגִּיעַ לְיָדוֹ כֶּסֶף שֶׁאֵינוֹ מַגִּיעַ לוֹ בְּיֹשֶׁר גָּמוּר – עוֹמֶדֶת לְפָנָיו דְּמוּתוֹ שֶׁל רַבִּי לֵייבּ, וְהוּא שׁוֹמֵעַ בְּאָזְנֵי רוּחוֹ אֶת דְּבָרָיו הַנּוֹקְבִים: "הַאֵינְךָ יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה גֶּזֶל?..."

וּמִכָּאן תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל הַמַּהֲרִי"ל דִּיסְקִין:

יַעֲקֹב יָדַע שֶׁהָעֲגָלוֹת נִשְׁלְחוּ עַל יְדֵי פַּרְעֹה כְּדֵי לָשֵׂאת אוֹתוֹ לְמִצְרַיִם. כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אֶת דַּרְכּוֹ לִבְאֵר שֶׁבַע – הוּא עֲדַיִן לֹא יָדַע הַאִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַתִּיר לוֹ לָרֶדֶת מִצְרַיְמָה, וְלָכֵן סָבַר שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּעֲגָלוֹת שֶׁשָּׁלַח פַּרְעֹה לְמַטָּרָה מְסֻיֶּמֶת... רַק לְאַחַר שֶׁהוֹרָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב לָרֶדֶת מִצְרַיְמָה, כְּשֶׁהָיָה בִּבְאֵר שֶׁבַע – הָיָה יַעֲקֹב מְשֻׁכְנָע כִּי הוּא רַשַּׁאי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּעֲגָלוֹת שֶׁשָּׁלַח פַּרְעֹה, וְלָכֵן מִכָּאן וְאֵילָךְ הִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן. (לְלַמֶּדְךָ)

	ויקהל-פקודי תשפ"ג
	הַמִּשְׁכָּן שֶׁלֹּא נֶחֱרַב
	"וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יַעֲקֹב אֲבִיהֶם וְאֶת טַפָּם וְאֶת נְשֵׁיהֶם בָּעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח פַּרְעֹה" (מו-ה) לִכְאוֹרָה, יֵשׁ לְהָבִין: מַדּוּעַ בַּתְּחִלָּה, כַּאֲשֶׁר נָסַע יַעֲקֹב לִבְאֵר שֶׁבַע – לֹא מֻזְכָּר שֶׁנָּסַע בָּעֲגָלוֹת שֶׁשָּׁלַח פַּרְעֹה כְּדֵי לְשֵׂאתוֹ, וְרַק לְאַחַר מִכֵּן, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אֶת דַּרְכּוֹ מִבְּאֵר שֶׁבַע לְמִצְרַיִם – הֻזְכַּר כִּי הִשְׁתַּמֵּשׁ בַּעֲגָלוֹת אֵלּוּ? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא, שֶׁאוֹתוֹ סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב קָמִינְצְקִי זַצַ"ל, רֹאשׁ יְשִׁיבַת "תּוֹרָה וָדַעַת" שֶׁבַּאֲמֶרִיקָה: מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי, שֶׁהִתְגּוֹרֵר בִּכְפָר קָטָן בְּאֵירוֹפָּה, וּמִנְהָגוֹ הָיָה לִנְסֹעַ מִדֵּי שָׁבוּעַ אֶל הָעִיר הַגְּדוֹלָה, לְמַלֵּא אֶת עֶגְלָתוֹ בִּסְחוֹרָה, וְלִמְכֹּר אֶת סְחוֹרָתוֹ בַּכְּפָר, בְּרֶוַח קָטָן. בְּאַחַד הַיָּמִים הוּא חָלָה, וְלֹא הָיְתָה לוֹ אֶפְשָׁרוּת לִנְסֹעַ אֶל הָעִיר הַגְּדוֹלָה, כְּמִנְהָגוֹ. מִשּׁוּם כָּךְ, פָּנָה לִבְנוֹ וּבִקֵּשׁ כִּי יִסַּע בִּמְקוֹמוֹ. הַבֵּן הִסְכִּים בְּשִׂמְחָה וְיָצָא עַל אֲתָר לַדֶּרֶךְ. בִּנְסִיעָתוֹ, עָבַר הַבֵּן דֶּרֶךְ הַיַּעַר, וּלְפֶתַע הִבְחִין בְּאִישׁ יְהוּדִי הָעוֹמֵד מוּלוֹ. סָבוּר הָיָה הַבֵּן, כִּי מְדֻבָּר בְּעוֹבֵר אוֹרֵחַ, הַמְבַקֵּשׁ לְהַגִּיעַ אֶל הָעִיר הַסְּמוּכָה, וּלְפִיכָךְ – מִהֵר לַעֲצֹר אֶת עֶגְלָתוֹ וּלְהַזְמִינוֹ לְהִצְטָרֵף אֵלָיו. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, לֹא הָיָה מְדֻבָּר בְּעוֹבֵר אוֹרֵחַ שֶׁנִּקְלַע לַיַּעַר בְּדַרְכּוֹ, אֶלָּא בַּצַּדִּיק רַבִּי לֵייבּ חָסִיד, שֶׁנּוֹהֵג הָיָה לְהִתְבּוֹדֵד שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת מִדַּי יוֹם בַּיְּעָרוֹת, וְלַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ! וּבְכָל זֹאת, כַּאֲשֶׁר הִצִּיעַ הַבֵּן לְרַבִּי לֵייבּ לַעֲלוֹת לְעֶגְלָתוֹ – לֹא סֵרַב הַצַּדִּיק. אוּלָם לִפְנֵי שֶׁעָלָה, בֵּרַר לְהֵיכָן מוּעָדוֹת פָּנָיו שֶׁל בַּעַל הָעֲגָלָה הַנִּכְבָּד, וְכֵן עַל אוֹדוֹת מַטְּרַת נְסִיעָתוֹ. הַבֵּן הֵשִׁיב לְכָל שְׁאֵלוֹתָיו, אִם כִּי בְּקֹצֶר רוּחַ מְסֻיָּם. לְבַסּוֹף, שָׁאַל הַצַּדִּיק: "אֱמֹר נָא לִי, שֶׁל מִי הָעֲגָלָה הַזּוֹ? וּמִי נָתַן לְךָ אֶת הָרְשׁוּת לִנְסֹעַ בָּהּ?" הַבֵּן הֵשִׁיב דְּבָרִים כַּהֲוָיָתָם: הוּא סִפֵּר כִּי הָעֲגָלָה שַׁיֶּכֶת לְאָבִיו, וְהוּא בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִנְסֹעַ אֶל הָעִיר וּלְהָבִיא סְחוֹרָה לִמְכִירָה... אוֹ אָז, פָּנָה אֵלָיו רַבִּי לֵייבּ וְאָמַר לוֹ בְּקוֹל תַּקִּיף: "וּמָה עִם גֶּזֶל? הַאֵינְךָ יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה גֶּזֶל?" הַבֵּן לֹא הִצְלִיחַ לְהָבִין: "גֶּזֶל?! הֲלֹא אָבִי הִרְשָׁה לִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּעֲגָלָה, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד – אֶלָּא שֶׁהוּא אַף בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי לַעֲשׂוֹת זֹאת!" אוּלָם רַבִּי לֵייבּ נוֹתַר אֵיתָן בְּדַעְתּוֹ: "אָכֵן... אָבִיךָ הִרְשָׁה לְךָ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּעֲגָלָה כְּדֵי לִנְסֹעַ אֶל הָעִיר וּלְהָבִיא סְחוֹרָה, אוּלָם הוּא לֹא נָתַן לְךָ רְשׁוּת לְהַסִּיעַ זָרִים בְּעֶגְלָתוֹ! וְזֶה – כְּבָר נֶחְשָׁב לְגֶזֶל!..." רַבִּי יַעֲקֹב הוֹסִיף כִּי הִזְדַּמֵּן לוֹ לִפְגֹּשׁ אֶת בְּנוֹ שֶׁל בַּעַל הָעֲגָלָה חֲמִשִּׁים שָׁנָה לְאַחַר שֶׁקָּרָה הַמַּעֲשֶׂה, כַּאֲשֶׁר כְּבָר הָיָה בַּעַל עֲסָקִים נִרְחָבִים בַּאֲמֶרִיקָה. הַבֵּן סִפֵּר לוֹ כִּי מֵאָז וְעַד עַתָּה, כָּל אֵימַת שֶׁהוּא עוֹמֵד בִּפְנֵי נִסָּיוֹן בְּמִסְגֶּרֶת עֲסָקָיו, וְכִמְעַט מִתְפַּתֶּה 'לְהִתְחַכֵּם' וְלִנְהֹג בְּאֹפֶן שֶׁבּוֹ יַגִּיעַ לְיָדוֹ כֶּסֶף שֶׁאֵינוֹ מַגִּיעַ לוֹ בְּיֹשֶׁר גָּמוּר – עוֹמֶדֶת לְפָנָיו דְּמוּתוֹ שֶׁל רַבִּי לֵייבּ, וְהוּא שׁוֹמֵעַ בְּאָזְנֵי רוּחוֹ אֶת דְּבָרָיו הַנּוֹקְבִים: "הַאֵינְךָ יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה גֶּזֶל?..." וּמִכָּאן תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל הַמַּהֲרִי"ל דִּיסְקִין: יַעֲקֹב יָדַע שֶׁהָעֲגָלוֹת נִשְׁלְחוּ עַל יְדֵי פַּרְעֹה כְּדֵי לָשֵׂאת אוֹתוֹ לְמִצְרַיִם. כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אֶת דַּרְכּוֹ לִבְאֵר שֶׁבַע – הוּא עֲדַיִן לֹא יָדַע הַאִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַתִּיר לוֹ לָרֶדֶת מִצְרַיְמָה, וְלָכֵן סָבַר שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּעֲגָלוֹת שֶׁשָּׁלַח פַּרְעֹה לְמַטָּרָה מְסֻיֶּמֶת... רַק לְאַחַר שֶׁהוֹרָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב לָרֶדֶת מִצְרַיְמָה, כְּשֶׁהָיָה בִּבְאֵר שֶׁבַע – הָיָה יַעֲקֹב מְשֻׁכְנָע כִּי הוּא רַשַּׁאי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּעֲגָלוֹת שֶׁשָּׁלַח פַּרְעֹה, וְלָכֵן מִכָּאן וְאֵילָךְ הִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן. (לְלַמֶּדְךָ)