Otzarot-Article

"רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל" (לה-ל) לִכְאוֹרָה עָלֵינוּ לְהָבִין, מַדּוּעַ הִשְׁתַּמֵּשׁ הַכָּתוּב בַּמִּלָּה 'רְאוּ' בְּיַחַס לִבְחִירָתוֹ שֶׁל בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא:

הָיָה זֶה לִפְנֵי מִסְפַּר שָׁנִים. יְהוּדִי לוֹנְדוֹנִי, אָמוּר הָיָה לָטוּס לַאֲמֶרִיקָה כְּדֵי לְהִשְׁתַּתֵּף בַּחֲתֻנָּתוֹ שֶׁל בֶּן מִשְׁפָּחָה קָרוֹב. הַחֲתֻנָּה הָיְתָה מְיֹעֶדֶת לְהִתְקַיֵּם בְּיוֹם חֲמִישִׁי בַּשָּׁבוּעַ. בְּיוֹם שֵׁנִי שֶׁלְּפָנָיו הֵחֵל הוּא לָחוּשׁ בִּכְאֵבֵי גַּב אֲיֻמִּים, אֲשֶׁר בְּעִקְבוֹתֵיהֶם הִפְנָה אוֹתוֹ הָרוֹפֵא לְבֵית הַחוֹלִים לְאִשְׁפּוּז בֶּן יוֹמַיִם, לְצֹרֶךְ טִפּוּל שֶׁיָּקֵל עַל הַכְּאֵב. הַטִּפּוּל פָּעַל אֶת פְּעֻלָּתוֹ בְּחַסְדֵי שָׁמַיִם, הַרְגָּשָׁתוֹ הִשְׁתַּפְּרָה פְּלָאִים, אוּלָם עֲדַיִן הָיָה עָלָיו לְהִשָּׁאֵר בְּבֵית הַחוֹלִים לְהַשְׁגָּחָה.

הַנְּסִבּוֹת לֹא הָיוּ כָּאֵלּוּ שֶׁמַּצְדִּיקוֹת 'בִּקּוּר חוֹלִים'. כָּאָמוּר, מְדֻבָּר הָיָה בְּאִשְׁפּוּז לְצֹרֶךְ הַשְׁגָּחָה בִּלְבַד. וּבְכָל זֹאת, הֻפְתַּע לִרְאוֹת לַמָּחֳרָת אֶת אֶחָד מִמַּכָּרָיו, יְהוּדִי נִכְבָּד וְתַלְמִיד חָכָם, מוֹפִיעַ בְּבֵית הַחוֹלִים כְּדֵי לְבַקְּרוֹ. הַשְּׁנַיִם מָצְאוּ לָהֶם פִּנָּה לְשׂוֹחֵחַ, וְהָאוֹרֵחַ, אֲשֶׁר יָדַע עַל הַנְּסִיעָה הַמְּתֻכְנֶנֶת – בֵּרֵר הַאִם תּוּכַל לָצֵאת אֶל הַפֹּעַל בַּנְּסִבּוֹת הַנּוֹכְחִיּוֹת.

"אֵינֶנִּי רוֹאֶה סִבָּה שֶׁלֹּא! אֲנִי אָמוּר לְהִשְׁתַּחְרֵר מָחָר, וְלָטוּס בְּיוֹם חֲמִישִׁי!" הֵשִׁיב. אוּלָם דַּעְתּוֹ שֶׁל הָאוֹרֵחַ הָיְתָה שׁוֹנָה. "אִלּוּ לַעֲצָתִי תִּשְׁמַע, הֲרֵי שֶׁהָיִיתִי מַצִּיעַ לְךָ לְהַקְדִּים אֶת טִיסָתְךָ, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לְהַגִּיעַ לַאֲמֶרִיקָה יוֹם לִפְנֵי הַחֲתֻנָּה, לָנוּחַ קִמְעָא, וּלְהַגִּיעַ לַחֲתֻנָּה כְּשֶׁאַתָּה רַעֲנָן יוֹתֵר!" טָעַן.

הוּא שָׁקַל אֶת הַדְּבָרִים וְהִגִּיעַ לַמַּסְקָנָה כִּי יֵשׁ בָּהֶם הַרְבֵּה מִן הַהִגָּיוֹן.

וְאָכֵן, לַמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר הִשְׁתַּחְרֵר הַיְּהוּדִי מִבֵּית הַחוֹלִים, וְעוֹד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם כְּבָר הָיָה בְּדַרְכּוֹ לַאֲמֶרִיקָה, בְּטִיסָה שֶׁיָּצְאָה בִּשְׁעַת עֶרֶב, כָּךְ שֶׁבְּיוֹם חֲמִישִׁי כְּבָר הָיָה בַּאֲמֶרִיקָה, מְצַפֶּה לָאֵרוּעַ בְּנַחַת וּבְשַׁלְוָה.

רַק שָׁם, בַּאֲמֶרִיקָה, נוֹדַע לוֹ מֵאֵיזֶה אָסוֹן כָּבֵד הִצִּילָה אוֹתוֹ הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה. טִיסַת 'פָאן אֲמֶרִיקָה' שֶׁעַל סִפּוּנָהּ אָמוּר הָיָה לְהִמָּצֵא, הִסְתַּיְּמָה בְּהִתְרַסְּקוּתוֹ שֶׁל הַמָּטוֹס, בְּלִי נִצּוֹלִים! כָּל הַנּוֹסְעִים וְאַנְשֵׁי הַצֶּוֶת שֶׁהָיוּ עַל סִפּוּנוֹ שֶׁל הַמָּטוֹס, מָצְאוּ אֶת מוֹתָם בַּהִתְרַסְּקוּת!

אוּלָם זֶהוּ רַק חֶצְיוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַסִּפּוּר, אוֹ אוּלַי נָכוֹן יוֹתֵר לוֹמַר חֶצְיוֹ הַשֵּׁנִי... לְחֶצְיוֹ הָאַחֵר הוּא הִתְוַדַּע מִסְפַּר יָמִים לְאַחַר מִכֵּן. עִם שׁוּבוּ לְלוֹנְדוֹן קָרָא לוֹ חֲבֵרוֹ אֶל בֵּיתוֹ, וְסִפֵּר לוֹ אֶת הַדְּבָרִים הַבָּאִים:

"בְּרֵאשִׁית יְמֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, הִסְתַּתַּרְתִּי בְּדִירָה מְסֻיֶּמֶת בְּבִנְיָן רַב קוֹמוֹת. הַצּוֹרְרִים ימ"ש חִפְּשׂוּ אֶת כָּל הַגְּבָרִים הַיְּהוּדִים כְּדֵי לְשַׁלְּחָם לַעֲבוֹדַת כְּפִיָּה בַּמַּחֲנוֹת, וַאֲנִי הִסְתַּתַּרְתִּי מִפְּנֵיהֶם בִּמְקוֹם מִסְתּוֹר בְּתוֹךְ הַדִּירָה, שָׁם עָסַקְתִּי בַּתּוֹרָה מִתּוֹךְ הַדְּחָק.

בַּדִּירָה שֶׁמִּמּוּלִי, הִתְגּוֹרְרָה אִשָּׁה צִדְקָנִית, אֲשֶׁר בַּעְלָהּ כְּבָר נִלְקַח זֶה מִכְּבָר אֶל מַחֲנוֹת הָעֲבוֹדָה. הִיא הָיְתָה מְסַפֶּקֶת אֶת כָּל צְרָכַי, וְרָאֲתָה בְּכָךְ זְכוּת אֲשֶׁר יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לִשְׁמֹר וּלְהָגֵן עָלֶיהָ בְּיָמִים כֹּה טְרוּפִים. יָתֵר עַל כֵּן: הָאִשָּׁה הָיְתָה שׁוֹמֶרֶת אֶת צַעֲדֵיהֶם שֶׁל הָאֲרוּרִים ימ"ש, וְכַאֲשֶׁר פְּלֻגּוֹת הַחִפּוּשׂ הִתְקָרְבוּ אֶל הָרְחוֹב, הָיְתָה מַזְהִירָה אוֹתִי לְבַל אַהִין לָצֵאת מִמְּקוֹם מִסְתּוֹרִי.

בְּאַחַד הַיָּמִים, כַּנִּרְאֶה לֹא הִסְפִּיקָה הָאִשָּׁה לְהַזְהִירֵנִי בַּזְּמַן. בְּשָׁעָה שֶׁבָּהּ שָׁהִיתִי מִחוּץ לַדִּירָה, שָׁמַעְתִּי מֵהַקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה אֶת הַלְמוּת פְּסִיעוֹתֵיהֶם שֶׁל הַצּוֹרְרִים הַדּוֹהֲרִים אֶל הַקּוֹמוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת תּוֹךְ שַׁאֲגוֹת פֶּרֶא מַקְפִּיאוֹת דָּם. לֹא יָדַעְתִּי מַה לַּעֲשׂוֹת. אֶל מְקוֹם הַמִּסְתּוֹר לֹא יָכֹלְתִּי לְהַסְפִּיק לְהַגִּיעַ, וְאִלּוּ הַצּוֹרְרִים כְּבָר יִהְיוּ כָּאן בְּעוֹד שְׁנִיּוֹת אֲחָדוֹת! לְפֶתַע, פָּתְחָה הַצִּדְקָנִית אֶת דֶּלֶת בֵּיתָהּ, וְהוֹרְתָה לִי לְהִכָּנֵס פְּנִימָה בְּלִי לְהַשְׁמִיעַ הֶגֶה. נִכְנַסְנוּ שְׁנֵינוּ, וְהָאִשָּׁה הִצְבִּיעָה עַל מְקוֹם מִסְתּוֹר דֵּי-מְגֻחָךְ: מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת. בְּשָׁעָה שֶׁהַדֶּלֶת פְּתוּחָה – הָיִיתִי מֻסְתָּר מֵאֲחוֹרֶיהָ, בֵּינָהּ וּבֵין הַקִּיר.

שְׁנִיּוֹת לְאַחַר מִכֵּן, נִשְׁמְעָה הַמַּהֲלוּמָה הָרִאשׁוֹנָה עַל הַדֶּלֶת, וְהָאִשָּׁה מִהֲרָה לְפָתְחָהּ. 'הֵיכָן בַּעְלֵךְ? הֵיכָן בָּנַיִךְ?' שָׁאֲגוּ הַצּוֹרְרִים, וְהָאִשָּׁה הֵשִׁיבָה בְּנִימוּס וּבְשַׁלְוָה: 'בַּעְלִי וּבָנַי כְּבָר נִלְקְחוּ מִמֶּנִּי! אֵין כָּאן אִישׁ מִלְּבַד יְלָדִים קְטַנִּים!'

מִמְּקוֹמִי שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת, יָכֹלְתִּי לִשְׁמֹעַ כֵּיצַד הַחַיָּלִים פּוֹרְצִים פְּנִימָה, שׁוֹעֲטִים בֵּין הַחֲדָרִים, הוֹפְכִים אֲרוֹנוֹת וּבוֹזְזִים מִכָּל הַבָּא לַיָּד תּוֹךְ צְוָחוֹת אֲיֻמּוֹת. לְפֶתַע, נִשְׁמַע קוֹל מְאַיֵּם: 'הִזָּהֲרִי לָךְ! אֲנַחְנוּ עוֹרְכִים חִפּוּשׂ נוֹסָף בְּכָל הַבַּיִת! אִם יִמָּצֵא כָּאן אִישׁ – גַּם הוּא וְגַם אַתְּ תְּשַׁלְּמוּ עַל כָּךְ בְּחַיֵּיכֶם! אֲנִי מַעֲנִיק לָךְ הִזְדַּמְּנוּת אַחֲרוֹנָה לְהָשִׁיב - הֲיֵשׁ מִישֶׁהוּ נוֹסָף הַמִּסְתַּתֵּר בַּבַּיִת?' צָרַח הַקַּלְגַּס, וְלִבִּי הָלַם בְּחָזְקָה.

'הַאִם הָאִשָּׁה תַּסְגִּיר אוֹתִי?! הֲרֵי אֵינָהּ חַיֶּבֶת לְהַקְרִיב אֶת חַיֶּיהָ בַּעֲבוּרִי!' תָּהִיתִי בְּלִבִּי, וְאֵימַת מָוֶת נָפְלָה עָלַי. אוּלָם בְּעוֹד אֲנִי תּוֹהֶה בְּבֶהָלָה, שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַמְּשִׁיבָה: 'אֲדוֹנִי, הֲלֹא כְּבָר אָמַרְתִּי! בַּעְלִי וִילָדַי הַגְּדוֹלִים כְּבָר אֵינָם כָּאן זֶה כְּחֹדֶשׁ יָמִים! רַק אֲנִי וִילָדַי הַקְּטַנִּים נוֹתַרְנוּ! חַפֵּשׂ כְּאַוַּת נַפְשְׁךָ... לֹא תִּמְצָא מְאוּמָה!' הִכְרִיזָה בְּאֹמֶץ.

דַּקּוֹת סְפוּרוֹת לְאַחַר מִכֵּן, שָׁמַעְתִּי אֶת חַיּוֹת הַטֶּרֶף דּוֹהֲרוֹת אֶל מִחוּץ לַדִּירָה. כְּשֶׁהִיא חִוֶּרֶת כַּסִּיד, הֵסִיטָה הָאִשָּׁה אֶת הַדֶּלֶת, וְחִלְּצָה אוֹתִי מִמְּקוֹם מִסְתּוֹרִי בְּאַנְחַת רְוָחָה. בְּאוֹתָם רְגָעִים, הָיִיתִי כִּמְשֻׁתָּק, וּבְקֹשִׁי עָלָה בְּיָדִי לְהוֹדוֹת לְמֵיטִיבָתִי אֲשֶׁר הִצִּילָה אֶת חַיַּי, אוּלָם בְּלִבִּי רַק יִחַלְתִּי כִּי מִי שֶׁבְּיָדָיו לְהֵיטִיב - יָשִׁיב לָהּ כִּגְמוּלָהּ, וּמִיָּד מִהַרְתִּי אֶל מְקוֹם הַמִּסְתּוֹר שֶׁבְּדִירָתִי.

בַּשָּׁנִים הַבָּאוֹת, עָבְרוּ עַל רֹאשִׁי אֵימוֹת הַמִּלְחָמָה, אוּלָם בְּחַסְדֵי שָׁמַיִם שָׂרַדְתִּי. מַה שָּׂמַחְתִּי לִשְׁמֹעַ, כִּי גַּם הָאִשָּׁה הַצִּדְקָנִית שֶׁהִצִּילָה אֶת חַיַּי – שָׂרְדָה אֶת הַמִּלְחָמָה, וּלְאַחֲרֶיהָ הֵקִימָה מִשְׁפָּחָה לְתִפְאֶרֶת.

וּבְכֵן, יְדִידִי..." סִיֵּם אוֹתוֹ תַּלְמִיד חָכָם יָקָר בְּקוֹל רוֹעֵד: "הָאִשָּׁה הַצִּדְקָנִית הַזּוֹ, הִנָּהּ הַסַּבְתָּא שֶׁלְּךָ! אַתָּה מֵבִין? גִּלְגְּלוּ מִשָּׁמַיִם שֶׁאוּכַל לְהָשִׁיב לָהּ טוֹבָה, וְלִהְיוֹת שְׁלִיחַ הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה לְהַצִּיל אֶת חַיָּיו שֶׁל נֶכְדָּהּ, בְּאֶמְצָעוּת עֵצָה טוֹבָה וּבִלְתִּי מְכֻוֶּנֶת! נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ!"

הֲרֵי לָנוּ, כִּי לְעִתִּים, אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהָבִין אֶת מַשְׁמָעוּתָם שֶׁל הַמְּאֹרָעוֹת הַמִּתְרַחֲשִׁים לְנֶגֶד עֵינֵינוּ, אֶלָּא רַק כַּאֲשֶׁר אָנוּ מְבִיאִים בְּחֶשְׁבּוֹן מְאֹרָעוֹת נֶעֱלָמִים שֶׁאֵרְעוּ אֵי-שָׁם בְּנִבְכֵי הֶעָבָר...

וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: חוּר, סָבוֹ שֶׁל בְּצַלְאֵל, נֶהֱרַג עַל יְדֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִשּׁוּם שֶׁמָּחָה בָּהֶם בְּעֵת עֲשִׂיַּת הָעֵגֶל. וּבְכֵן, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִרְאֶה הָיָה שֶׁהִפְסִיד מִכָּךְ שֶׁקִּנֵּא לִכְבוֹד בּוֹרְאוֹ... אוּלָם לְאַחַר זְמַן הִתְבָּרֵר, כִּי זָכָה לְכָךְ שֶׁנֶּכְדּוֹ, בְּצַלְאֵל, זָכָה בִּזְכוּת הַנִּפְלָאָה שֶׁל "וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹקִים", וְאַף לִהְיוֹת זֶה שֶׁיָּקִים אֶת מְדוֹרוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים בַּתַּחְתּוֹנִים!

לְפִיכָךְ מַדְגִּישָׁה הַתּוֹרָה וְאוֹמֶרֶת 'רְאוּ', כְּלוֹמַר, הִתְבּוֹנְנוּ! מִשּׁוּם שֶׁבְּלִי תְּשׂוּמֶת לֵב עֲלוּלִים הָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לְהַבְחִין בַּקֶּשֶׁר שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַדְּבָרִים, וְלֹא לִרְאוֹת אֶת פִּלְאֵי הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה הַמְשַׁלֶּמֶת גְּמוּל לָאָדָם בְּמֻקְדָּם אוֹ בִּמְאֻחָר! (לְלַמֶּדְךָ)

	כי תשא תשפ"ג
	הָאֱמֶת לֹא נִתֶּנֶת לְזִיּוּף
	"רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל" (לה-ל) לִכְאוֹרָה עָלֵינוּ לְהָבִין, מַדּוּעַ הִשְׁתַּמֵּשׁ הַכָּתוּב בַּמִּלָּה 'רְאוּ' בְּיַחַס לִבְחִירָתוֹ שֶׁל בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא: הָיָה זֶה לִפְנֵי מִסְפַּר שָׁנִים. יְהוּדִי לוֹנְדוֹנִי, אָמוּר הָיָה לָטוּס לַאֲמֶרִיקָה כְּדֵי לְהִשְׁתַּתֵּף בַּחֲתֻנָּתוֹ שֶׁל בֶּן מִשְׁפָּחָה קָרוֹב. הַחֲתֻנָּה הָיְתָה מְיֹעֶדֶת לְהִתְקַיֵּם בְּיוֹם חֲמִישִׁי בַּשָּׁבוּעַ. בְּיוֹם שֵׁנִי שֶׁלְּפָנָיו הֵחֵל הוּא לָחוּשׁ בִּכְאֵבֵי גַּב אֲיֻמִּים, אֲשֶׁר בְּעִקְבוֹתֵיהֶם הִפְנָה אוֹתוֹ הָרוֹפֵא לְבֵית הַחוֹלִים לְאִשְׁפּוּז בֶּן יוֹמַיִם, לְצֹרֶךְ טִפּוּל שֶׁיָּקֵל עַל הַכְּאֵב. הַטִּפּוּל פָּעַל אֶת פְּעֻלָּתוֹ בְּחַסְדֵי שָׁמַיִם, הַרְגָּשָׁתוֹ הִשְׁתַּפְּרָה פְּלָאִים, אוּלָם עֲדַיִן הָיָה עָלָיו לְהִשָּׁאֵר בְּבֵית הַחוֹלִים לְהַשְׁגָּחָה. הַנְּסִבּוֹת לֹא הָיוּ כָּאֵלּוּ שֶׁמַּצְדִּיקוֹת 'בִּקּוּר חוֹלִים'. כָּאָמוּר, מְדֻבָּר הָיָה בְּאִשְׁפּוּז לְצֹרֶךְ הַשְׁגָּחָה בִּלְבַד. וּבְכָל זֹאת, הֻפְתַּע לִרְאוֹת לַמָּחֳרָת אֶת אֶחָד מִמַּכָּרָיו, יְהוּדִי נִכְבָּד וְתַלְמִיד חָכָם, מוֹפִיעַ בְּבֵית הַחוֹלִים כְּדֵי לְבַקְּרוֹ. הַשְּׁנַיִם מָצְאוּ לָהֶם פִּנָּה לְשׂוֹחֵחַ, וְהָאוֹרֵחַ, אֲשֶׁר יָדַע עַל הַנְּסִיעָה הַמְּתֻכְנֶנֶת – בֵּרֵר הַאִם תּוּכַל לָצֵאת אֶל הַפֹּעַל בַּנְּסִבּוֹת הַנּוֹכְחִיּוֹת. "אֵינֶנִּי רוֹאֶה סִבָּה שֶׁלֹּא! אֲנִי אָמוּר לְהִשְׁתַּחְרֵר מָחָר, וְלָטוּס בְּיוֹם חֲמִישִׁי!" הֵשִׁיב. אוּלָם דַּעְתּוֹ שֶׁל הָאוֹרֵחַ הָיְתָה שׁוֹנָה. "אִלּוּ לַעֲצָתִי תִּשְׁמַע, הֲרֵי שֶׁהָיִיתִי מַצִּיעַ לְךָ לְהַקְדִּים אֶת טִיסָתְךָ, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לְהַגִּיעַ לַאֲמֶרִיקָה יוֹם לִפְנֵי הַחֲתֻנָּה, לָנוּחַ קִמְעָא, וּלְהַגִּיעַ לַחֲתֻנָּה כְּשֶׁאַתָּה רַעֲנָן יוֹתֵר!" טָעַן. הוּא שָׁקַל אֶת הַדְּבָרִים וְהִגִּיעַ לַמַּסְקָנָה כִּי יֵשׁ בָּהֶם הַרְבֵּה מִן הַהִגָּיוֹן. וְאָכֵן, לַמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר הִשְׁתַּחְרֵר הַיְּהוּדִי מִבֵּית הַחוֹלִים, וְעוֹד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם כְּבָר הָיָה בְּדַרְכּוֹ לַאֲמֶרִיקָה, בְּטִיסָה שֶׁיָּצְאָה בִּשְׁעַת עֶרֶב, כָּךְ שֶׁבְּיוֹם חֲמִישִׁי כְּבָר הָיָה בַּאֲמֶרִיקָה, מְצַפֶּה לָאֵרוּעַ בְּנַחַת וּבְשַׁלְוָה. רַק שָׁם, בַּאֲמֶרִיקָה, נוֹדַע לוֹ מֵאֵיזֶה אָסוֹן כָּבֵד הִצִּילָה אוֹתוֹ הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה. טִיסַת 'פָאן אֲמֶרִיקָה' שֶׁעַל סִפּוּנָהּ אָמוּר הָיָה לְהִמָּצֵא, הִסְתַּיְּמָה בְּהִתְרַסְּקוּתוֹ שֶׁל הַמָּטוֹס, בְּלִי נִצּוֹלִים! כָּל הַנּוֹסְעִים וְאַנְשֵׁי הַצֶּוֶת שֶׁהָיוּ עַל סִפּוּנוֹ שֶׁל הַמָּטוֹס, מָצְאוּ אֶת מוֹתָם בַּהִתְרַסְּקוּת! אוּלָם זֶהוּ רַק חֶצְיוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַסִּפּוּר, אוֹ אוּלַי נָכוֹן יוֹתֵר לוֹמַר חֶצְיוֹ הַשֵּׁנִי... לְחֶצְיוֹ הָאַחֵר הוּא הִתְוַדַּע מִסְפַּר יָמִים לְאַחַר מִכֵּן. עִם שׁוּבוּ לְלוֹנְדוֹן קָרָא לוֹ חֲבֵרוֹ אֶל בֵּיתוֹ, וְסִפֵּר לוֹ אֶת הַדְּבָרִים הַבָּאִים: "בְּרֵאשִׁית יְמֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, הִסְתַּתַּרְתִּי בְּדִירָה מְסֻיֶּמֶת בְּבִנְיָן רַב קוֹמוֹת. הַצּוֹרְרִים ימ"ש חִפְּשׂוּ אֶת כָּל הַגְּבָרִים הַיְּהוּדִים כְּדֵי לְשַׁלְּחָם לַעֲבוֹדַת כְּפִיָּה בַּמַּחֲנוֹת, וַאֲנִי הִסְתַּתַּרְתִּי מִפְּנֵיהֶם בִּמְקוֹם מִסְתּוֹר בְּתוֹךְ הַדִּירָה, שָׁם עָסַקְתִּי בַּתּוֹרָה מִתּוֹךְ הַדְּחָק. בַּדִּירָה שֶׁמִּמּוּלִי, הִתְגּוֹרְרָה אִשָּׁה צִדְקָנִית, אֲשֶׁר בַּעְלָהּ כְּבָר נִלְקַח זֶה מִכְּבָר אֶל מַחֲנוֹת הָעֲבוֹדָה. הִיא הָיְתָה מְסַפֶּקֶת אֶת כָּל צְרָכַי, וְרָאֲתָה בְּכָךְ זְכוּת אֲשֶׁר יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לִשְׁמֹר וּלְהָגֵן עָלֶיהָ בְּיָמִים כֹּה טְרוּפִים. יָתֵר עַל כֵּן: הָאִשָּׁה הָיְתָה שׁוֹמֶרֶת אֶת צַעֲדֵיהֶם שֶׁל הָאֲרוּרִים ימ"ש, וְכַאֲשֶׁר פְּלֻגּוֹת הַחִפּוּשׂ הִתְקָרְבוּ אֶל הָרְחוֹב, הָיְתָה מַזְהִירָה אוֹתִי לְבַל אַהִין לָצֵאת מִמְּקוֹם מִסְתּוֹרִי. בְּאַחַד הַיָּמִים, כַּנִּרְאֶה לֹא הִסְפִּיקָה הָאִשָּׁה לְהַזְהִירֵנִי בַּזְּמַן. בְּשָׁעָה שֶׁבָּהּ שָׁהִיתִי מִחוּץ לַדִּירָה, שָׁמַעְתִּי מֵהַקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה אֶת הַלְמוּת פְּסִיעוֹתֵיהֶם שֶׁל הַצּוֹרְרִים הַדּוֹהֲרִים אֶל הַקּוֹמוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת תּוֹךְ שַׁאֲגוֹת פֶּרֶא מַקְפִּיאוֹת דָּם. לֹא יָדַעְתִּי מַה לַּעֲשׂוֹת. אֶל מְקוֹם הַמִּסְתּוֹר לֹא יָכֹלְתִּי לְהַסְפִּיק לְהַגִּיעַ, וְאִלּוּ הַצּוֹרְרִים כְּבָר יִהְיוּ כָּאן בְּעוֹד שְׁנִיּוֹת אֲחָדוֹת! לְפֶתַע, פָּתְחָה הַצִּדְקָנִית אֶת דֶּלֶת בֵּיתָהּ, וְהוֹרְתָה לִי לְהִכָּנֵס פְּנִימָה בְּלִי לְהַשְׁמִיעַ הֶגֶה. נִכְנַסְנוּ שְׁנֵינוּ, וְהָאִשָּׁה הִצְבִּיעָה עַל מְקוֹם מִסְתּוֹר דֵּי-מְגֻחָךְ: מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת. בְּשָׁעָה שֶׁהַדֶּלֶת פְּתוּחָה – הָיִיתִי מֻסְתָּר מֵאֲחוֹרֶיהָ, בֵּינָהּ וּבֵין הַקִּיר. שְׁנִיּוֹת לְאַחַר מִכֵּן, נִשְׁמְעָה הַמַּהֲלוּמָה הָרִאשׁוֹנָה עַל הַדֶּלֶת, וְהָאִשָּׁה מִהֲרָה לְפָתְחָהּ. 'הֵיכָן בַּעְלֵךְ? הֵיכָן בָּנַיִךְ?' שָׁאֲגוּ הַצּוֹרְרִים, וְהָאִשָּׁה הֵשִׁיבָה בְּנִימוּס וּבְשַׁלְוָה: 'בַּעְלִי וּבָנַי כְּבָר נִלְקְחוּ מִמֶּנִּי! אֵין כָּאן אִישׁ מִלְּבַד יְלָדִים קְטַנִּים!' מִמְּקוֹמִי שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת, יָכֹלְתִּי לִשְׁמֹעַ כֵּיצַד הַחַיָּלִים פּוֹרְצִים פְּנִימָה, שׁוֹעֲטִים בֵּין הַחֲדָרִים, הוֹפְכִים אֲרוֹנוֹת וּבוֹזְזִים מִכָּל הַבָּא לַיָּד תּוֹךְ צְוָחוֹת אֲיֻמּוֹת. לְפֶתַע, נִשְׁמַע קוֹל מְאַיֵּם: 'הִזָּהֲרִי לָךְ! אֲנַחְנוּ עוֹרְכִים חִפּוּשׂ נוֹסָף בְּכָל הַבַּיִת! אִם יִמָּצֵא כָּאן אִישׁ – גַּם הוּא וְגַם אַתְּ תְּשַׁלְּמוּ עַל כָּךְ בְּחַיֵּיכֶם! אֲנִי מַעֲנִיק לָךְ הִזְדַּמְּנוּת אַחֲרוֹנָה לְהָשִׁיב - הֲיֵשׁ מִישֶׁהוּ נוֹסָף הַמִּסְתַּתֵּר בַּבַּיִת?' צָרַח הַקַּלְגַּס, וְלִבִּי הָלַם בְּחָזְקָה. 'הַאִם הָאִשָּׁה תַּסְגִּיר אוֹתִי?! הֲרֵי אֵינָהּ חַיֶּבֶת לְהַקְרִיב אֶת חַיֶּיהָ בַּעֲבוּרִי!' תָּהִיתִי בְּלִבִּי, וְאֵימַת מָוֶת נָפְלָה עָלַי. אוּלָם בְּעוֹד אֲנִי תּוֹהֶה בְּבֶהָלָה, שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַמְּשִׁיבָה: 'אֲדוֹנִי, הֲלֹא כְּבָר אָמַרְתִּי! בַּעְלִי וִילָדַי הַגְּדוֹלִים כְּבָר אֵינָם כָּאן זֶה כְּחֹדֶשׁ יָמִים! רַק אֲנִי וִילָדַי הַקְּטַנִּים נוֹתַרְנוּ! חַפֵּשׂ כְּאַוַּת נַפְשְׁךָ... לֹא תִּמְצָא מְאוּמָה!' הִכְרִיזָה בְּאֹמֶץ. דַּקּוֹת סְפוּרוֹת לְאַחַר מִכֵּן, שָׁמַעְתִּי אֶת חַיּוֹת הַטֶּרֶף דּוֹהֲרוֹת אֶל מִחוּץ לַדִּירָה. כְּשֶׁהִיא חִוֶּרֶת כַּסִּיד, הֵסִיטָה הָאִשָּׁה אֶת הַדֶּלֶת, וְחִלְּצָה אוֹתִי מִמְּקוֹם מִסְתּוֹרִי בְּאַנְחַת רְוָחָה. בְּאוֹתָם רְגָעִים, הָיִיתִי כִּמְשֻׁתָּק, וּבְקֹשִׁי עָלָה בְּיָדִי לְהוֹדוֹת לְמֵיטִיבָתִי אֲשֶׁר הִצִּילָה אֶת חַיַּי, אוּלָם בְּלִבִּי רַק יִחַלְתִּי כִּי מִי שֶׁבְּיָדָיו לְהֵיטִיב - יָשִׁיב לָהּ כִּגְמוּלָהּ, וּמִיָּד מִהַרְתִּי אֶל מְקוֹם הַמִּסְתּוֹר שֶׁבְּדִירָתִי. בַּשָּׁנִים הַבָּאוֹת, עָבְרוּ עַל רֹאשִׁי אֵימוֹת הַמִּלְחָמָה, אוּלָם בְּחַסְדֵי שָׁמַיִם שָׂרַדְתִּי. מַה שָּׂמַחְתִּי לִשְׁמֹעַ, כִּי גַּם הָאִשָּׁה הַצִּדְקָנִית שֶׁהִצִּילָה אֶת חַיַּי – שָׂרְדָה אֶת הַמִּלְחָמָה, וּלְאַחֲרֶיהָ הֵקִימָה מִשְׁפָּחָה לְתִפְאֶרֶת. וּבְכֵן, יְדִידִי..." סִיֵּם אוֹתוֹ תַּלְמִיד חָכָם יָקָר בְּקוֹל רוֹעֵד: "הָאִשָּׁה הַצִּדְקָנִית הַזּוֹ, הִנָּהּ הַסַּבְתָּא שֶׁלְּךָ! אַתָּה מֵבִין? גִּלְגְּלוּ מִשָּׁמַיִם שֶׁאוּכַל לְהָשִׁיב לָהּ טוֹבָה, וְלִהְיוֹת שְׁלִיחַ הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה לְהַצִּיל אֶת חַיָּיו שֶׁל נֶכְדָּהּ, בְּאֶמְצָעוּת עֵצָה טוֹבָה וּבִלְתִּי מְכֻוֶּנֶת! נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ!" הֲרֵי לָנוּ, כִּי לְעִתִּים, אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהָבִין אֶת מַשְׁמָעוּתָם שֶׁל הַמְּאֹרָעוֹת הַמִּתְרַחֲשִׁים לְנֶגֶד עֵינֵינוּ, אֶלָּא רַק כַּאֲשֶׁר אָנוּ מְבִיאִים בְּחֶשְׁבּוֹן מְאֹרָעוֹת נֶעֱלָמִים שֶׁאֵרְעוּ אֵי-שָׁם בְּנִבְכֵי הֶעָבָר... וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: חוּר, סָבוֹ שֶׁל בְּצַלְאֵל, נֶהֱרַג עַל יְדֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִשּׁוּם שֶׁמָּחָה בָּהֶם בְּעֵת עֲשִׂיַּת הָעֵגֶל. וּבְכֵן, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִרְאֶה הָיָה שֶׁהִפְסִיד מִכָּךְ שֶׁקִּנֵּא לִכְבוֹד בּוֹרְאוֹ... אוּלָם לְאַחַר זְמַן הִתְבָּרֵר, כִּי זָכָה לְכָךְ שֶׁנֶּכְדּוֹ, בְּצַלְאֵל, זָכָה בִּזְכוּת הַנִּפְלָאָה שֶׁל "וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹקִים", וְאַף לִהְיוֹת זֶה שֶׁיָּקִים אֶת מְדוֹרוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים בַּתַּחְתּוֹנִים! לְפִיכָךְ מַדְגִּישָׁה הַתּוֹרָה וְאוֹמֶרֶת 'רְאוּ', כְּלוֹמַר, הִתְבּוֹנְנוּ! מִשּׁוּם שֶׁבְּלִי תְּשׂוּמֶת לֵב עֲלוּלִים הָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לְהַבְחִין בַּקֶּשֶׁר שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַדְּבָרִים, וְלֹא לִרְאוֹת אֶת פִּלְאֵי הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה הַמְשַׁלֶּמֶת גְּמוּל לָאָדָם בְּמֻקְדָּם אוֹ בִּמְאֻחָר! (לְלַמֶּדְךָ)