Otzarot-Article

"זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ" (יב-מג) כָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ (שמות רבה יט-ה): "הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ לְגָאֳלָן וְלֹא הָיָה לָהֶם זְכוּת. מֶה עָשָׂה? קָרָא לְמֹשֶׁה וְאָמַר לוֹ: 'לֵךְ וּמְהֹל אוֹתָם!' וְהַרְבֵּה מֵהֶן לֹא הָיוּ מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם לָמוּל. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּעֲשׂוּ הַפֶּסַח, וְכֵיוָן שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה אֶת הַפֶּסַח גָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם הַנּוֹשְׁבוֹת בְּגַן עֵדֶן, וְהָלְכוּ וְנִדְבְּקוּ בְּאוֹתוֹ הַפֶּסַח. וְהָיָה רֵיחוֹ הוֹלֵךְ מְהַלֵּךְ אַרְבָּעִים יוֹם. נִתְכַּנְּסוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אֵצֶל מֹשֶׁה, אָמְרוּ לוֹ: 'בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, הַאֲכִילֵנוּ מִפִּסְחֲךָ!' מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ עֲיֵפִים מִן הָרֵיחַ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: 'אִם אֵין אַתֶּם נִמּוֹלִין - אֵין אַתֶּם אוֹכְלִין!' מִיָּד נָתְנוּ עַצְמָן וּמָלוּ וְנִתְעָרֵב דַּם הַפֶּסַח בְּדַם הַמִּילָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹבֵר וְנוֹטֵל כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְנוֹשְׁקוֹ וּמְבָרְכוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ'.

בְּדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ, מָצִינוּ הַנְהָגָה שׁוֹנָה מֵהַהַנְהָגָה הַמְקֻבֶּלֶת. הַהַנְהָגָה הָרְגִילָה בָּעוֹלָם הִנָּהּ, שֶׁעַל הָאָדָם לִפְתֹּחַ פֶּתַח לְפָחוֹת כְּחֻדּוֹ שֶׁל מַחַט, לַעֲשׂוֹת אֶת הַצַּעַד הָרִאשׁוֹן מִצִּדּוֹ, וְרַק אָז הוּא זוֹכֶה לְסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא מִמְּרוֹמִים. אוּלָם כָּאן, מוֹצְאִים אָנוּ הַנְהָגָה שׁוֹנָה: בְּלִי שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ כָּל צַעַד מִצִּדָּם - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹרֵר אוֹתָם לָמוּל אֶת עַצְמָם, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהִגָּאֵל!

אֶת טִיבָהּ שֶׁל הַנְהָגָה זוֹ, נוּכַל לְהָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

אֶל חֲנוּתוֹ שֶׁל יְהוּדִי יָקָר, אֲשֶׁר עָסַק בִּמְכִירַת תַּשְׁמִישֵׁי קְדֻשָּׁה, נִכְנַס בְּיוֹם מִן הַיָּמִים יְהוּדִי, אֲשֶׁר נִכָּר הָיָה בּוֹ כִּי הוּא רָחוֹק מֵעוֹלָמָהּ שֶׁל תּוֹרָה כִּרְחוֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב. בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן, תָּהָה הַמּוֹכֵר לְסִבַּת בִּקּוּרוֹ שֶׁל הָאִישׁ בַּחֲנוּתוֹ, אוּלָם רֶגַע לְאַחַר מִכֵּן, כְּבָר הִתְבָּרְרָה הַתְּמוּנָה בִּמְלֹאָהּ, כַּאֲשֶׁר שָׁלַף הַלָּה מִתִּיקוֹ נַרְתִּיק דָּהוּי שֶׁל תְּפִלִּין, וְסִפֵּר: "אֶת הַתְּפִלִּין הַלָּלוּ מָצָאתִי בֵּין חֲפָצָיו שֶׁל סָבִי שֶׁנִּפְטַר, וּבִרְצוֹנִי לְמָכְרָן. כַּמָּה תְּשַׁלֵּם לִי עֲבוּרָן?"

בִּכְאֵב רַב שָׁמַע הַמּוֹכֵר אֶת דְּבָרָיו שֶׁל הַיְּהוּדִי. בַּתְּחִלָּה, נִסָּה לְמָשְׁכוֹ בִּדְבָרִים, וּלְהַצִּיעַ לוֹ כִּי יָנִיחַ אֶת הַתְּפִלִּין בְּעַצְמוֹ... אוּלָם לְאַחַר שֶׁהַלָּה הִבְהִיר כִּי הַדָּבָר אֵינוֹ בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן, וְכָל מְבֻקָּשׁוֹ הוּא לִמְכֹּר אֶת הַתְּפִלִּין וּלְהַרְוִיחַ כַּמָּה גְּרוּשִׁים בִּמְקוֹם לְהַשְׁלִיכָן אֶל פַּח הָאַשְׁפָּה - נָטַל אֶת הַשַּׂקִּיק הַדָּהוּי מִיָּדוֹ, וּמְסָרוֹ לְאֶחָד מֵעוֹבְדָיו כְּדֵי שֶׁיִּבְדֹּק אֶת הַתְּפִלִּין וְיַעֲרִיךְ אֶת שָׁוְיָן.

רֶגַע לְאַחַר מִכֵּן, נִשְׁמְעָה קְרִיאַת הַפְתָּעָה מִפִּיו שֶׁל הָעוֹבֵד. "הַפָּרָשִׁיּוֹת מְהֻדָּרוֹת מַמָּשׁ! הַכְּתָב נִפְלָא!"

הִתְבָּרֵר, שֶׁהָעוֹבֵד צָדַק: הַפָּרָשִׁיּוֹת נִרְאוּ מְהֻדָּרוֹת מַמָּשׁ! "כֵּן... סָבִי הָיָה רַב גָּדוֹל... הָיוּ לוֹ זָקָן לָבָן וְעֵינַיִם מְאִירוֹת... אֲבָל אֲנִי? אֲנִי כְּבָר רָחוֹק מִכָּל זֶה!" הִבְהִיר הַנֶּכֶד, וּבִקֵּשׁ בְּאֹפֶן תַּכְלִיתִי לְקַבֵּל הַצָּעַת מְחִיר לִתְפִלָּיו שֶׁל סָבוֹ.

אֶלָּא שֶׁבְּטֶרֶם הִסְפִּיק הַמּוֹכֵר לְהָשִׁיב לוֹ וְלִנְקֹב בִּסְכוּם כָּלְשֶׁהוּ, נִכְנְסָה אֶל הַחֲנוּת אִשָּׁה, שֶׁאֵינָהּ שׁוֹמֶרֶת תּוֹרָה וּמִצְווֹת, אִם לִשְׁפֹּט עַל פִּי מַרְאֶהָ הַחִיצוֹנִי. "אֲנִי רוֹצָה לִקְנוֹת תְּפִלִּין כְּשֵׁרוֹת!" הִיא בִּקְּשָׁה, וְלִשְׁאֵלָתוֹ שֶׁל הַמּוֹכֵר עַל אוֹדוֹת רָמַת הַהִדּוּר הַנִּדְרֶשֶׁת, הֵשִׁיבָה: "אֵינֶנִּי רוֹצָה מַשֶּׁהוּ יָקָר, אֲבָל מַשֶּׁהוּ שֶׁיִּהְיֶה כָּשֵׁר, כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת! הַתְּפִלִּין הַלָּלוּ מְיֹעָדוֹת עֲבוּר הַבֵּן שֶׁלִּי, וַאֲנִי מְקַוָּה שֶׁהֵן תִּשְׁמֹרְנָה עָלָיו הֵיטֵב!" הַמּוֹכֵר, בַּעַל נִסָּיוֹן שֶׁל שָׁנִים רַבּוֹת, 'הֵרִיחַ' מִיָּד כִּי מֵאֲחוֹרֵי הַבַּקָּשָׁה מִסְתַּתֵּר סִפּוּר מְעַנְיֵן. הוּא הֵחֵל לְדוֹבֵב אֶת הָאִשָּׁה, וְהִיא עָנְתָה בְּרָצוֹן וְסִפְּרָה:

"מָה אֹמַר לְךָ, הָרַב? אֵינֶנּוּ דָּתִיִּים... אֲבָל הַבֹּקֶר, קִבַּלְתִּי טֵלֵפוֹן מֵהַבֵּן שֶׁלִּי, שֶׁמְּשָׁרֵת בַּצָּבָא בִּדְרוֹם לְבָנוֹן. מֵאָז שֶׁהוּא הִתְגַּיֵּס לַצָּבָא אֵינֶנִּי יְכוֹלָה לִישׁוֹן בַּלַּיְלָה מֵרֹב דְּאָגָה. הַבֹּקֶר, קִבַּלְתִּי מִמֶּנּוּ שִׂיחַת טֵלֵפוֹן, שֶׁבָּהּ סִפֵּר עַל נֵס גָּלוּי שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ. וְכָךְ הוּא סִפֵּר: "הַיּוֹם הִגִּיעַ אֶל הַבָּסִיס שֶׁלָּנוּ חַיָּל חָדָשׁ, דָּתִי. מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר הוּא פָּנָה לְצַד לְהִתְפַּלֵּל, כְּשֶׁהוּא מֵנִיחַ עַל רֹאשׁוֹ וְעַל זְרוֹעוֹ קֻבִּיּוֹת שְׁחוֹרוֹת, לָהֶן הוּא קָרָא 'תְּפִלִּין'. הוּא הִצִּיעַ לְכֻלָּנוּ לָשִׂים אֶת הַקֻּבִּיּוֹת הַלָּלוּ, אוּלָם רֹב הַחַיָּלִים סֵרְבוּ. רַק אֲנִי וְאֶחָד מֵחֲבֵרַי הִסְכַּמְנוּ לְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה, וְהַחַיָּל הַדָּתִי קָשַׁר אֶת הַתְּפִלִּין לְרֹאשֵׁנוּ וְלִזְרוֹעֵנוּ, וְהוֹרָה לָנוּ לַחֲזֹר אַחֲרָיו וְלוֹמַר אֶת הַמִּשְׁפָּטִים הַמּוּזָרִים שֶׁהִקְרִיא.

"בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע, הִרְגַּשְׁתִּי מַשֶּׁהוּ חַם הַפּוֹשֵׁט בְּלִבִּי, אוּלָם לֹא יִחַסְתִּי לְכָךְ מַשְׁמָעוּת. הֶחֱזַרְתִּי אֶת הַתְּפִלִּין לַבָּחוּר הַדָּתִי, וְרֶגַע לְאַחַר מִכֵּן נִקְרֵאתִי עִם עוֹד שְׁנַיִם מֵחֲבֵרַי אֶל הַמְפַקֵּד, שֶׁהוֹרָה לָנוּ לָצֵאת לִסְרִיקַת שֶׁטַח, פְּעִילוּת שִׁגְרָתִית. מִהַרְנוּ לָצֵאת לַמְּשִׂימָה, אוּלָם לְאַחַר כַּמָּה דַּקּוֹת אֵרַע מַשֶּׁהוּ מוּזָר: רְצוּעַת הַתַּרְמִיל שֶׁלִּי הִסְתַּבְּכָה בֵּין הַשִּׂיחִים, וּכְכָל שֶׁנִּסִּיתִי לְחַלְּצָהּ - הִיא הִסְתַּבְּכָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר... שְׁנֵי חֲבֵרַי, הִמְשִׁיכוּ לְהִתְקַדֵּם. אֲנִי הָיִיתִי הָאַחֲרוֹן בַּשּׁוּרָה, כָּךְ שֶׁהֵם אֲפִלּוּ לֹא הִבְחִינוּ שֶׁנֶּעֱצַרְתִּי. זוֹ לֹא הָיְתָה אֲמוּרָה לִהְיוֹת בְּעָיָה. הָיִיתִי יָכוֹל לְהַשִּׂיגָם בְּתוֹךְ דַּקָּה אוֹ שְׁתַּיִם, אוּלָם אָז, בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע שֶׁבּוֹ הִצְלַחְתִּי סוֹף סוֹף לְשַׁחְרֵר אֶת הָרְצוּעָה - נִשְׁמַע פִּיצוּץ אַדִּיר! הִתְבָּרֵר, כִּי שְׁנֵי חֲבֵרַי עָלוּ עַל מוֹקֵשׁ, וְנִפְצְעוּ קָשׁוֹת!

"'מִהַרְתִּי לְהַזְעִיק עֶזְרָה בְּמַכְשִׁיר הַקֶּשֶׁר, רֶכֶב הַפִּנּוּי הִגִּיעַ כִּמְעַט מִיָּד וּפִנָּה אֶת הַפְּצוּעִים, וַאֲנִי - נוֹתַרְתִּי הָמוּם! בָּדַקְתִּי אֶת עַצְמִי שׁוּב וָשׁוּב, וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי: אֲפִלּוּ לֹא נִשְׂרַטְתִּי! אֵין לִי סָפֵק שֶׁרְצוּעַת הַתַּרְמִיל עִכְּבָה אוֹתִי בִּזְכוּת רְצוּעוֹת הַתְּפִלִּין... נִצַּלְתִּי בִּזְכוּת הַמִּצְוָה! בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע הֶחְלַטְתִּי לְהָנִיחַ תְּפִלִּין מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ!'' הִכְרִיז בְּנִי, וּבִקֵּשׁ כִּי אֶקְנֶה לוֹ תְּפִלִּין כְּשֵׁרוֹת. וְהִנֵּה אֲנִי כָּאן. לֹא הִתְעַכַּבְתִּי אֲפִלּוּ רֶגַע!" סִיְּמָה הָאִשָּׁה בְּהִתְרַגְּשׁוּת.

הַמּוֹכֵר הֶאֱזִין בְּהִתְרַגְּשׁוּת לְסִפּוּרָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה, וּכְשֶׁסִּיְּמָה, מִהֵר אֶל תּוֹכְכֵי הַחֲנוּת כְּדֵי לְחַפֵּשׂ זוּג מַתְאִים עֲבוּר הַבֵּן שֶׁלָּהּ. אוּלָם אָז, לְפֶתַע, נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל הַלָּקוֹחַ הַקּוֹדֵם, שֶׁהִגִּיעַ עִם תְּפִלָּיו שֶׁל סָבוֹ: "תֵּן לִי אֶת הַתְּפִלִּין שֶׁלִּי בַּחֲזָרָה... אֲנִי אָנִיחַ אוֹתָם יוֹם יוֹם!" הִכְרִיז בְּהִתְרַגְּשׁוּת וְהוֹסִיף: "גַּם אֲנִי רוֹצֶה שֶׁיִּשְׁמְרוּ עָלַי!" כְּפִי הַנִּרְאֶה, סָבוֹ בִּקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים מִלִּפְנֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד, וְשָׁלַח שְׁלִיחָה נֶאֱמָנָה כְּדֵי לִגְרֹם לְנֶכְדּוֹ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין מִכָּאן וְאֵילָךְ...

הֲרֵי לָנוּ, כִּי לְעִתִּים, מִסִּבָּה שֶׁאֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לַהֲבִינָהּ, מְעוֹרֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָאָדָם לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, עַל אַף שֶׁהָאָדָם לֹא עָשָׂה מִצִּדּוֹ אֲפִלּוּ צַעַד אֶחָד, אוּלָם זֹאת, רַק לְעִתִּים נְדִירוֹת, אוּלַי בִּזְכוּת אָבוֹת לְמָשָׁל... וְכֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אָמְנָם, מִצַּד עַצְמָם, לֹא הָיוּ רְאוּיִים לְהִגָּאֵל, אֶלָּא שֶׁמִּכָּל מָקוֹם, כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה שְׁעַת הַגְּאֻלָּה, בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגָאֳלָם. (לְלַמֶּדְךָ)

	תרומה תשפ"ג
	שִׁדּוּךְ בִּזְכוּת סִדּוּר
	"זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ" (יב-מג) כָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ (שמות רבה יט-ה): "הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ לְגָאֳלָן וְלֹא הָיָה לָהֶם זְכוּת. מֶה עָשָׂה? קָרָא לְמֹשֶׁה וְאָמַר לוֹ: 'לֵךְ וּמְהֹל אוֹתָם!' וְהַרְבֵּה מֵהֶן לֹא הָיוּ מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם לָמוּל. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּעֲשׂוּ הַפֶּסַח, וְכֵיוָן שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה אֶת הַפֶּסַח גָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם הַנּוֹשְׁבוֹת בְּגַן עֵדֶן, וְהָלְכוּ וְנִדְבְּקוּ בְּאוֹתוֹ הַפֶּסַח. וְהָיָה רֵיחוֹ הוֹלֵךְ מְהַלֵּךְ אַרְבָּעִים יוֹם. נִתְכַּנְּסוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אֵצֶל מֹשֶׁה, אָמְרוּ לוֹ: 'בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, הַאֲכִילֵנוּ מִפִּסְחֲךָ!' מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ עֲיֵפִים מִן הָרֵיחַ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: 'אִם אֵין אַתֶּם נִמּוֹלִין - אֵין אַתֶּם אוֹכְלִין!' מִיָּד נָתְנוּ עַצְמָן וּמָלוּ וְנִתְעָרֵב דַּם הַפֶּסַח בְּדַם הַמִּילָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹבֵר וְנוֹטֵל כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְנוֹשְׁקוֹ וּמְבָרְכוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ'. בְּדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ, מָצִינוּ הַנְהָגָה שׁוֹנָה מֵהַהַנְהָגָה הַמְקֻבֶּלֶת. הַהַנְהָגָה הָרְגִילָה בָּעוֹלָם הִנָּהּ, שֶׁעַל הָאָדָם לִפְתֹּחַ פֶּתַח לְפָחוֹת כְּחֻדּוֹ שֶׁל מַחַט, לַעֲשׂוֹת אֶת הַצַּעַד הָרִאשׁוֹן מִצִּדּוֹ, וְרַק אָז הוּא זוֹכֶה לְסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא מִמְּרוֹמִים. אוּלָם כָּאן, מוֹצְאִים אָנוּ הַנְהָגָה שׁוֹנָה: בְּלִי שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ כָּל צַעַד מִצִּדָּם - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹרֵר אוֹתָם לָמוּל אֶת עַצְמָם, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהִגָּאֵל! אֶת טִיבָהּ שֶׁל הַנְהָגָה זוֹ, נוּכַל לְהָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: אֶל חֲנוּתוֹ שֶׁל יְהוּדִי יָקָר, אֲשֶׁר עָסַק בִּמְכִירַת תַּשְׁמִישֵׁי קְדֻשָּׁה, נִכְנַס בְּיוֹם מִן הַיָּמִים יְהוּדִי, אֲשֶׁר נִכָּר הָיָה בּוֹ כִּי הוּא רָחוֹק מֵעוֹלָמָהּ שֶׁל תּוֹרָה כִּרְחוֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב. בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן, תָּהָה הַמּוֹכֵר לְסִבַּת בִּקּוּרוֹ שֶׁל הָאִישׁ בַּחֲנוּתוֹ, אוּלָם רֶגַע לְאַחַר מִכֵּן, כְּבָר הִתְבָּרְרָה הַתְּמוּנָה בִּמְלֹאָהּ, כַּאֲשֶׁר שָׁלַף הַלָּה מִתִּיקוֹ נַרְתִּיק דָּהוּי שֶׁל תְּפִלִּין, וְסִפֵּר: "אֶת הַתְּפִלִּין הַלָּלוּ מָצָאתִי בֵּין חֲפָצָיו שֶׁל סָבִי שֶׁנִּפְטַר, וּבִרְצוֹנִי לְמָכְרָן. כַּמָּה תְּשַׁלֵּם לִי עֲבוּרָן?" בִּכְאֵב רַב שָׁמַע הַמּוֹכֵר אֶת דְּבָרָיו שֶׁל הַיְּהוּדִי. בַּתְּחִלָּה, נִסָּה לְמָשְׁכוֹ בִּדְבָרִים, וּלְהַצִּיעַ לוֹ כִּי יָנִיחַ אֶת הַתְּפִלִּין בְּעַצְמוֹ... אוּלָם לְאַחַר שֶׁהַלָּה הִבְהִיר כִּי הַדָּבָר אֵינוֹ בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן, וְכָל מְבֻקָּשׁוֹ הוּא לִמְכֹּר אֶת הַתְּפִלִּין וּלְהַרְוִיחַ כַּמָּה גְּרוּשִׁים בִּמְקוֹם לְהַשְׁלִיכָן אֶל פַּח הָאַשְׁפָּה - נָטַל אֶת הַשַּׂקִּיק הַדָּהוּי מִיָּדוֹ, וּמְסָרוֹ לְאֶחָד מֵעוֹבְדָיו כְּדֵי שֶׁיִּבְדֹּק אֶת הַתְּפִלִּין וְיַעֲרִיךְ אֶת שָׁוְיָן. רֶגַע לְאַחַר מִכֵּן, נִשְׁמְעָה קְרִיאַת הַפְתָּעָה מִפִּיו שֶׁל הָעוֹבֵד. "הַפָּרָשִׁיּוֹת מְהֻדָּרוֹת מַמָּשׁ! הַכְּתָב נִפְלָא!" הִתְבָּרֵר, שֶׁהָעוֹבֵד צָדַק: הַפָּרָשִׁיּוֹת נִרְאוּ מְהֻדָּרוֹת מַמָּשׁ! "כֵּן... סָבִי הָיָה רַב גָּדוֹל... הָיוּ לוֹ זָקָן לָבָן וְעֵינַיִם מְאִירוֹת... אֲבָל אֲנִי? אֲנִי כְּבָר רָחוֹק מִכָּל זֶה!" הִבְהִיר הַנֶּכֶד, וּבִקֵּשׁ בְּאֹפֶן תַּכְלִיתִי לְקַבֵּל הַצָּעַת מְחִיר לִתְפִלָּיו שֶׁל סָבוֹ. אֶלָּא שֶׁבְּטֶרֶם הִסְפִּיק הַמּוֹכֵר לְהָשִׁיב לוֹ וְלִנְקֹב בִּסְכוּם כָּלְשֶׁהוּ, נִכְנְסָה אֶל הַחֲנוּת אִשָּׁה, שֶׁאֵינָהּ שׁוֹמֶרֶת תּוֹרָה וּמִצְווֹת, אִם לִשְׁפֹּט עַל פִּי מַרְאֶהָ הַחִיצוֹנִי. "אֲנִי רוֹצָה לִקְנוֹת תְּפִלִּין כְּשֵׁרוֹת!" הִיא בִּקְּשָׁה, וְלִשְׁאֵלָתוֹ שֶׁל הַמּוֹכֵר עַל אוֹדוֹת רָמַת הַהִדּוּר הַנִּדְרֶשֶׁת, הֵשִׁיבָה: "אֵינֶנִּי רוֹצָה מַשֶּׁהוּ יָקָר, אֲבָל מַשֶּׁהוּ שֶׁיִּהְיֶה כָּשֵׁר, כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת! הַתְּפִלִּין הַלָּלוּ מְיֹעָדוֹת עֲבוּר הַבֵּן שֶׁלִּי, וַאֲנִי מְקַוָּה שֶׁהֵן תִּשְׁמֹרְנָה עָלָיו הֵיטֵב!" הַמּוֹכֵר, בַּעַל נִסָּיוֹן שֶׁל שָׁנִים רַבּוֹת, 'הֵרִיחַ' מִיָּד כִּי מֵאֲחוֹרֵי הַבַּקָּשָׁה מִסְתַּתֵּר סִפּוּר מְעַנְיֵן. הוּא הֵחֵל לְדוֹבֵב אֶת הָאִשָּׁה, וְהִיא עָנְתָה בְּרָצוֹן וְסִפְּרָה: "מָה אֹמַר לְךָ, הָרַב? אֵינֶנּוּ דָּתִיִּים... אֲבָל הַבֹּקֶר, קִבַּלְתִּי טֵלֵפוֹן מֵהַבֵּן שֶׁלִּי, שֶׁמְּשָׁרֵת בַּצָּבָא בִּדְרוֹם לְבָנוֹן. מֵאָז שֶׁהוּא הִתְגַּיֵּס לַצָּבָא אֵינֶנִּי יְכוֹלָה לִישׁוֹן בַּלַּיְלָה מֵרֹב דְּאָגָה. הַבֹּקֶר, קִבַּלְתִּי מִמֶּנּוּ שִׂיחַת טֵלֵפוֹן, שֶׁבָּהּ סִפֵּר עַל נֵס גָּלוּי שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ. וְכָךְ הוּא סִפֵּר: "הַיּוֹם הִגִּיעַ אֶל הַבָּסִיס שֶׁלָּנוּ חַיָּל חָדָשׁ, דָּתִי. מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר הוּא פָּנָה לְצַד לְהִתְפַּלֵּל, כְּשֶׁהוּא מֵנִיחַ עַל רֹאשׁוֹ וְעַל זְרוֹעוֹ קֻבִּיּוֹת שְׁחוֹרוֹת, לָהֶן הוּא קָרָא 'תְּפִלִּין'. הוּא הִצִּיעַ לְכֻלָּנוּ לָשִׂים אֶת הַקֻּבִּיּוֹת הַלָּלוּ, אוּלָם רֹב הַחַיָּלִים סֵרְבוּ. רַק אֲנִי וְאֶחָד מֵחֲבֵרַי הִסְכַּמְנוּ לְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה, וְהַחַיָּל הַדָּתִי קָשַׁר אֶת הַתְּפִלִּין לְרֹאשֵׁנוּ וְלִזְרוֹעֵנוּ, וְהוֹרָה לָנוּ לַחֲזֹר אַחֲרָיו וְלוֹמַר אֶת הַמִּשְׁפָּטִים הַמּוּזָרִים שֶׁהִקְרִיא. "בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע, הִרְגַּשְׁתִּי מַשֶּׁהוּ חַם הַפּוֹשֵׁט בְּלִבִּי, אוּלָם לֹא יִחַסְתִּי לְכָךְ מַשְׁמָעוּת. הֶחֱזַרְתִּי אֶת הַתְּפִלִּין לַבָּחוּר הַדָּתִי, וְרֶגַע לְאַחַר מִכֵּן נִקְרֵאתִי עִם עוֹד שְׁנַיִם מֵחֲבֵרַי אֶל הַמְפַקֵּד, שֶׁהוֹרָה לָנוּ לָצֵאת לִסְרִיקַת שֶׁטַח, פְּעִילוּת שִׁגְרָתִית. מִהַרְנוּ לָצֵאת לַמְּשִׂימָה, אוּלָם לְאַחַר כַּמָּה דַּקּוֹת אֵרַע מַשֶּׁהוּ מוּזָר: רְצוּעַת הַתַּרְמִיל שֶׁלִּי הִסְתַּבְּכָה בֵּין הַשִּׂיחִים, וּכְכָל שֶׁנִּסִּיתִי לְחַלְּצָהּ - הִיא הִסְתַּבְּכָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר... שְׁנֵי חֲבֵרַי, הִמְשִׁיכוּ לְהִתְקַדֵּם. אֲנִי הָיִיתִי הָאַחֲרוֹן בַּשּׁוּרָה, כָּךְ שֶׁהֵם אֲפִלּוּ לֹא הִבְחִינוּ שֶׁנֶּעֱצַרְתִּי. זוֹ לֹא הָיְתָה אֲמוּרָה לִהְיוֹת בְּעָיָה. הָיִיתִי יָכוֹל לְהַשִּׂיגָם בְּתוֹךְ דַּקָּה אוֹ שְׁתַּיִם, אוּלָם אָז, בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע שֶׁבּוֹ הִצְלַחְתִּי סוֹף סוֹף לְשַׁחְרֵר אֶת הָרְצוּעָה - נִשְׁמַע פִּיצוּץ אַדִּיר! הִתְבָּרֵר, כִּי שְׁנֵי חֲבֵרַי עָלוּ עַל מוֹקֵשׁ, וְנִפְצְעוּ קָשׁוֹת! "'מִהַרְתִּי לְהַזְעִיק עֶזְרָה בְּמַכְשִׁיר הַקֶּשֶׁר, רֶכֶב הַפִּנּוּי הִגִּיעַ כִּמְעַט מִיָּד וּפִנָּה אֶת הַפְּצוּעִים, וַאֲנִי - נוֹתַרְתִּי הָמוּם! בָּדַקְתִּי אֶת עַצְמִי שׁוּב וָשׁוּב, וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי: אֲפִלּוּ לֹא נִשְׂרַטְתִּי! אֵין לִי סָפֵק שֶׁרְצוּעַת הַתַּרְמִיל עִכְּבָה אוֹתִי בִּזְכוּת רְצוּעוֹת הַתְּפִלִּין... נִצַּלְתִּי בִּזְכוּת הַמִּצְוָה! בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע הֶחְלַטְתִּי לְהָנִיחַ תְּפִלִּין מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ!'' הִכְרִיז בְּנִי, וּבִקֵּשׁ כִּי אֶקְנֶה לוֹ תְּפִלִּין כְּשֵׁרוֹת. וְהִנֵּה אֲנִי כָּאן. לֹא הִתְעַכַּבְתִּי אֲפִלּוּ רֶגַע!" סִיְּמָה הָאִשָּׁה בְּהִתְרַגְּשׁוּת. הַמּוֹכֵר הֶאֱזִין בְּהִתְרַגְּשׁוּת לְסִפּוּרָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה, וּכְשֶׁסִּיְּמָה, מִהֵר אֶל תּוֹכְכֵי הַחֲנוּת כְּדֵי לְחַפֵּשׂ זוּג מַתְאִים עֲבוּר הַבֵּן שֶׁלָּהּ. אוּלָם אָז, לְפֶתַע, נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל הַלָּקוֹחַ הַקּוֹדֵם, שֶׁהִגִּיעַ עִם תְּפִלָּיו שֶׁל סָבוֹ: "תֵּן לִי אֶת הַתְּפִלִּין שֶׁלִּי בַּחֲזָרָה... אֲנִי אָנִיחַ אוֹתָם יוֹם יוֹם!" הִכְרִיז בְּהִתְרַגְּשׁוּת וְהוֹסִיף: "גַּם אֲנִי רוֹצֶה שֶׁיִּשְׁמְרוּ עָלַי!" כְּפִי הַנִּרְאֶה, סָבוֹ בִּקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים מִלִּפְנֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד, וְשָׁלַח שְׁלִיחָה נֶאֱמָנָה כְּדֵי לִגְרֹם לְנֶכְדּוֹ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין מִכָּאן וְאֵילָךְ... הֲרֵי לָנוּ, כִּי לְעִתִּים, מִסִּבָּה שֶׁאֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לַהֲבִינָהּ, מְעוֹרֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָאָדָם לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, עַל אַף שֶׁהָאָדָם לֹא עָשָׂה מִצִּדּוֹ אֲפִלּוּ צַעַד אֶחָד, אוּלָם זֹאת, רַק לְעִתִּים נְדִירוֹת, אוּלַי בִּזְכוּת אָבוֹת לְמָשָׁל... וְכֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אָמְנָם, מִצַּד עַצְמָם, לֹא הָיוּ רְאוּיִים לְהִגָּאֵל, אֶלָּא שֶׁמִּכָּל מָקוֹם, כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה שְׁעַת הַגְּאֻלָּה, בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגָאֳלָם. (לְלַמֶּדְךָ)