Otzarot-Article

"הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ כִּי מְכָרָנוּ" (לא-טו) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: אֲפִילוּ בְּעֵת שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לָתֵת נְדוּנְיָה לִבְנוֹתָיו, בִּשְׁעַת נִשּׂוּאִין, נָהַג עִמָּנוּ כְּנָכְרִיּוֹת. כִּי מְכָרָנוּ לְךָ בִּשְׂכַר הַפְּעֻלָּה. וְעוֹרֵר הֶחָפֵץ חַיִּים שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ עַצְמוֹ לֹא תָּבַע אֶת הַנְּדוּנְיָה וְלֹא הִתְעַקֵּש עָלֶיהָ, וּמִכָּאן תּוֹכֵחָה מְגֻלָּה לְאוֹתָם הַדּוֹרְשִׁים נְדוּנְיָה הֲגוּנָה שֶׁתְּאַפְשֵׁר לָהֶם לְהִתְפַּרְנֵס מִמֶּנָּה כַּמָּה שָׁנִים.

נָשָׂא עֲלֵיהֶם הֶחָפֵץ חַיִּים מְשָׁלוֹ וְאָמַר: עָנִי הָלַךְ בַּדֶּרֶךְ וְשַׂקּוֹ עַל שִׁכְמוֹ. שַׂק כָּבֵד מָלֵא בּוּלְבּוּסִין. הַשֶּׁמֶשׁ קָפְחָה עַל רֹאשׁוֹ וְהַזֵּעָה נִגְּרָה מִמֶּנּוּ פְּלָגִים פְּלָגִים. רַגְלָיו כָּבְדוּ וְעַצְמוֹתָיו כָּאֲבוּ. לְפֶתַע שָׁמַע קוֹל גַּלְגַּלֵּי עֲגָלָה הוֹלֶכֶת וּקְרֵבָה. הִטָּה רֹאשׁוֹ וְרָאָה שֶׁהָעֶגְלוֹן הוּא שְׁכֵנוֹ. פָּנָה אֵלָיו וְאָמַר: "הוֹאֶל נָא בְּטוּבְךָ וְשָׂא אֶת מַשָּׂאִי עַל עֶגְלָתְךָ", הָעֲגָלָה טְעוּנָה הָיְתָה מַשָּׂא, לֹא נוֹתַר לַהֵלֶךְ עַצְמוֹ מָקוֹם בָּהּ.

הִסְכִּים הָעֶגְלוֹן. מִהֵר הַהֵלֶךְ וְרוֹקֵן לַעֲגָלָה אֶת רֹב הַשַּׂק. אֶת הַיִּתְרָה הִנִּיחַ עַל כְּתֵפָיו וּפָנָה לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ.

אָמַר הָעֶגְלוֹן: "לָמָּה לֹא תָּשִׂים בָּעֲגָלָה אֶת הַכֹּל?"

וְהַהֵלֶךְ הֵשִׁיב: "אֵינִי רוֹצֶה לְנַצֵּל יוֹתֵר מִדַּי אֶת טוּב לִבְּךָ"

צָחַק הָעֶגְלוֹן וְאָמַר: "אֶת רֹב רֻבּוֹ שֶׁל הַשַּׂק מַסְכִּים אֲנִי לְהַסִּיעַ, וְעַל מְעַט הַבּוּלְבּוּסִין חוֹשֵׁשׁ אַתָּה שֶׁאַקְפִּיד?"

וּלְעִנְיָנֵנוּ: מִתְעַקֵּשׁ בָּחוּר עַל נְדוּנְיָה הֲגוּנָה וְאֵינוֹ מִתְפַּשֵׁר עַל פָּחוֹת. שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ מַדּוּעַ, וּמֵשִׁיב: הַנְּדוּנְיָה תַּעֲזֹר לִי לְהִתְפַּרְנֵס בִּשְׁתַּיִם-שָׁלֹשׁ הַשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת. לוּ יְהִי כֵן. נַנִּיחַ שֶׁהַבָּחוּר עָבַר מִכְּבָר אֶת גִּיל הָעֶשְׂרִים וְנַנִּיחַ שֶׁיִּתְפַּרְנֵס מִן הַנְּדוּנְיָה עַד גִּיל שְׁלֹשִׁים. הֵן מְקַוֶּה הוּא לִחְיוֹת עַד גִּיל שְׁמוֹנִים וְיוֹתֵר, וּמַה יַעֲשֶׂה מִשְּׁלֹשִׁים עַד שְׁמוֹנִים בְּמֶשֶׁךְ יוֹבֵל שָׁנָה? לְכָךְ אֵין הוּא דּוֹאֵג, בַּעַל בִּטָּחוֹן הוּא. ה' יְזַמֵּן לוֹ עֵסֶק שֶׁיַּרְוִיחַ מִמֶּנּוּ בְּכָבוֹד. מֵעַתָּה, אֵיךְ לֹא נִצְחַק. חֲמִשִּׁים שָׁנָה יְכַלְכְּלוֹ ה', וְעַל מִסְפַּר הַשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת נְחוּשָׁה הַחְלָטָתוֹ לִדְאֹג לְעַצְמוֹ, לְשֵׂאתָן עַל שִׁכְמוֹ, לְהִתְכַּלְכֵּל מִנְדוּנְיָתוֹ?! יְמַתֵּן דְּרִישׁוֹתָיו, יַסְכִּים לַחֲצִי הַנְּדוּנְיָה, וּמִי שֶׁיִּדְאַג לוֹ בַּחֲמִשִּׁים שְׁנוֹתָיו הָאַחֲרוֹנוֹת יִדְאַג לוֹ כְּבָר מֵעַתָּה.

וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר "הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ" (תְּהִלִּים נה-כג), הַשְׁלֵךְ עָלָיו אֶת כָּל הַמַּשָּׂא כֻּלּוֹ, שֶׁהֲרֵי בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ נִזְקָק אַתָּה לְכַלְכָּלָתוֹ. (ח"ח הֶחָדָשׁ, מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל)

	משפטים תשפ"ג
	הָאָדָם חוֹרֵץ אֶת דִּינוֹ
	"וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" (כח-טו) יַעֲקֹב אָבִינוּ עוֹזֵב אֶת בֵּית אָבִיו, נִפְרָד מִישִׁיבָתוֹ שֶׁל עֵבֶר בָּהּ הִסְתַּתֵּר אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה שָׁנִים וְהוֹלֵךְ לְחָרָן כְּדֵי לָשֵׂאת אִשָּׁה, לְיַסֵּד אֶת בֵּית יִ "הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ כִּי מְכָרָנוּ" (לא-טו) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: אֲפִילוּ בְּעֵת שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לָתֵת נְדוּנְיָה לִבְנוֹתָיו, בִּשְׁעַת נִשּׂוּאִין, נָהַג עִמָּנוּ כְּנָכְרִיּוֹת. כִּי מְכָרָנוּ לְךָ בִּשְׂכַר הַפְּעֻלָּה. וְעוֹרֵר הֶחָפֵץ חַיִּים שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ עַצְמוֹ לֹא תָּבַע אֶת הַנְּדוּנְיָה וְלֹא הִתְעַקֵּש עָלֶיהָ, וּמִכָּאן תּוֹכֵחָה מְגֻלָּה לְאוֹתָם הַדּוֹרְשִׁים נְדוּנְיָה הֲגוּנָה שֶׁתְּאַפְשֵׁר לָהֶם לְהִתְפַּרְנֵס מִמֶּנָּה כַּמָּה שָׁנִים. נָשָׂא עֲלֵיהֶם הֶחָפֵץ חַיִּים מְשָׁלוֹ וְאָמַר: עָנִי הָלַךְ בַּדֶּרֶךְ וְשַׂקּוֹ עַל שִׁכְמוֹ. שַׂק כָּבֵד מָלֵא בּוּלְבּוּסִין. הַשֶּׁמֶשׁ קָפְחָה עַל רֹאשׁוֹ וְהַזֵּעָה נִגְּרָה מִמֶּנּוּ פְּלָגִים פְּלָגִים. רַגְלָיו כָּבְדוּ וְעַצְמוֹתָיו כָּאֲבוּ. לְפֶתַע שָׁמַע קוֹל גַּלְגַּלֵּי עֲגָלָה הוֹלֶכֶת וּקְרֵבָה. הִטָּה רֹאשׁוֹ וְרָאָה שֶׁהָעֶגְלוֹן הוּא שְׁכֵנוֹ. פָּנָה אֵלָיו וְאָמַר: "הוֹאֶל נָא בְּטוּבְךָ וְשָׂא אֶת מַשָּׂאִי עַל עֶגְלָתְךָ", הָעֲגָלָה טְעוּנָה הָיְתָה מַשָּׂא, לֹא נוֹתַר לַהֵלֶךְ עַצְמוֹ מָקוֹם בָּהּ. הִסְכִּים הָעֶגְלוֹן. מִהֵר הַהֵלֶךְ וְרוֹקֵן לַעֲגָלָה אֶת רֹב הַשַּׂק. אֶת הַיִּתְרָה הִנִּיחַ עַל כְּתֵפָיו וּפָנָה לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ. אָמַר הָעֶגְלוֹן: "לָמָּה לֹא תָּשִׂים בָּעֲגָלָה אֶת הַכֹּל?" וְהַהֵלֶךְ הֵשִׁיב: "אֵינִי רוֹצֶה לְנַצֵּל יוֹתֵר מִדַּי אֶת טוּב לִבְּךָ" צָחַק הָעֶגְלוֹן וְאָמַר: "אֶת רֹב רֻבּוֹ שֶׁל הַשַּׂק מַסְכִּים אֲנִי לְהַסִּיעַ, וְעַל מְעַט הַבּוּלְבּוּסִין חוֹשֵׁשׁ אַתָּה שֶׁאַקְפִּיד?" וּלְעִנְיָנֵנוּ: מִתְעַקֵּשׁ בָּחוּר עַל נְדוּנְיָה הֲגוּנָה וְאֵינוֹ מִתְפַּשֵׁר עַל פָּחוֹת. שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ מַדּוּעַ, וּמֵשִׁיב: הַנְּדוּנְיָה תַּעֲזֹר לִי לְהִתְפַּרְנֵס בִּשְׁתַּיִם-שָׁלֹשׁ הַשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת. לוּ יְהִי כֵן. נַנִּיחַ שֶׁהַבָּחוּר עָבַר מִכְּבָר אֶת גִּיל הָעֶשְׂרִים וְנַנִּיחַ שֶׁיִּתְפַּרְנֵס מִן הַנְּדוּנְיָה עַד גִּיל שְׁלֹשִׁים. הֵן מְקַוֶּה הוּא לִחְיוֹת עַד גִּיל שְׁמוֹנִים וְיוֹתֵר, וּמַה יַעֲשֶׂה מִשְּׁלֹשִׁים עַד שְׁמוֹנִים בְּמֶשֶׁךְ יוֹבֵל שָׁנָה? לְכָךְ אֵין הוּא דּוֹאֵג, בַּעַל בִּטָּחוֹן הוּא. ה' יְזַמֵּן לוֹ עֵסֶק שֶׁיַּרְוִיחַ מִמֶּנּוּ בְּכָבוֹד. מֵעַתָּה, אֵיךְ לֹא נִצְחַק. חֲמִשִּׁים שָׁנָה יְכַלְכְּלוֹ ה', וְעַל מִסְפַּר הַשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת נְחוּשָׁה הַחְלָטָתוֹ לִדְאֹג לְעַצְמוֹ, לְשֵׂאתָן עַל שִׁכְמוֹ, לְהִתְכַּלְכֵּל מִנְדוּנְיָתוֹ?! יְמַתֵּן דְּרִישׁוֹתָיו, יַסְכִּים לַחֲצִי הַנְּדוּנְיָה, וּמִי שֶׁיִּדְאַג לוֹ בַּחֲמִשִּׁים שְׁנוֹתָיו הָאַחֲרוֹנוֹת יִדְאַג לוֹ כְּבָר מֵעַתָּה. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר "הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ" (תְּהִלִּים נה-כג), הַשְׁלֵךְ עָלָיו אֶת כָּל הַמַּשָּׂא כֻּלּוֹ, שֶׁהֲרֵי בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ נִזְקָק אַתָּה לְכַלְכָּלָתוֹ. (ח"ח הֶחָדָשׁ, מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל)