Otzarot-Article

"וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב... מִקְשָׁה הִוא" (ח-ד) אָנוּ מוֹצְאִים בַּפָּסוּק, שֶׁהַתּוֹרָה מַדְגִּישָׁה כִּי אֶת יְרֵכָהּ וְאֶת פִּרְחָהּ שֶׁל הַמְּנוֹרָה יֵשׁ לַעֲשׂוֹת מִקְשָׁה אַחַת עִמָּהּ יַחְדָּו. וְלִכְאוֹרָה, יֵשׁ לְהָבִין: מַדּוּעַ הָיָה צֹרֶךְ לְהַדְגִּישׁ שֶׁיְּרֵכָהּ שֶׁל הַמְּנוֹרָה, כְּלוֹמַר: הַבָּסִיס שֶׁעָלָיו הִיא עָמְדָה - צָרִיךְ לִהְיוֹת מִקְשָׁה אַחַת עִמָּהּ יַחְדָּו? הֲלֹא הַתּוֹרָה כְּבָר אָמְרָה שֶׁהַמְּנוֹרָה כֻּלָּהּ צְרִיכָה לִהְיוֹת מִקְשָׁה אַחַת, וִירֵכָהּ וַדַּאי בִּכְלָל זֹאת! אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

לֵיל חַג הַשָּׁבוּעוֹת. בְּהֵיכָלָהּ שֶׁל יְשִׁיבַת בָּרָנוֹבִיץ הִדְהֵד קוֹל הַתּוֹרָה בָּרָמָה. בְּנֵי הַיְשִׁיבָה הָיוּ שְׁקוּעִים בְּלַהַט לִמּוּדָם בְּרִתְחָא דְּאוֹרַיְתָא, כְּשֶׁרַבָּם, הַגָּאוֹן רַבִּי אֶלְחָנָן וָסֶרְמַן, מְהַוֶּה לָהֶם דֻּגְמָה וּמוֹפֵת. אוּלָם לְפֶתַע, הֵחֵל רֵיחַ מוּזָר מַכֶּה בְּאַפָּם שֶׁל בְּנֵי הַיְשִׁיבָה... רֵיחַ שֶׁל עָשָׁן!

הִבִּיטוּ בְּנֵי הַיְשִׁיבָה סְבִיבָם, חִפְּשׂוּ אֶת מְקוֹר הֶעָשָׁן, וּלְבַסּוֹף גַּם מָצְאוּ... מִבַּעַד לְחַלּוֹנוֹת הַהֵיכָל הֵם הִבְחִינוּ בִּלְשׁוֹנוֹת אֵשׁ אַרְגָּמָנִיּוֹת שֶׁאָחֲזוּ בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן הַגּוֹי, וְהֵחֵלּוּ מְכַלּוֹת אֶת בֵּיתוֹ!

עַד מְהֵרָה סָגְרוּ הַבַּחוּרִים אֶת הַגְּמָרָא, וְיָצְאוּ לְקַיֵּם מִצְוָה עוֹבֶרֶת שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְקַיֵּם עַל יְדֵי אֲחֵרִים... מִצְוָה שֶׁל הַצָּלַת נְפָשׁוֹת! הִתְבָּרֵר, שֶׁהַשָּׁכֵן וּבְנֵי בֵּיתוֹ הָיוּ שְׁקוּעִים בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה, וּכְלָל לֹא הִרְגִּישׁוּ בַּמִּתְרַחֵשׁ... עוֹד מְעַט קָט – וְהֵם הָיוּ מְקַפְּחִים אֶת חַיֵּיהֶם בִּשְׂרֵפָה, כַּאֲשֶׁר מְאֻחָר הָיָה מִכְּדֵי לְהַצִּילָם...

בְּנֵי הַיְשִׁיבָה הִגִּיעוּ אֶל הַבַּיִת בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן מַמָּשׁ. הֵם הָלְמוּ עַל הַדֶּלֶת בְּכֹחַ, עַד שֶׁבְּנֵי הַבַּיִת הִתְעוֹרְרוּ. כְּשֶׁנִּפְתְּחָה הַדֶּלֶת – זִנְּקוּ מִסְפַּר בַּחוּרִים אַמִּיצִים אֶל הַבַּיִת הָאָפוּף עָשָׁן, וְסִיְּעוּ בְּחִלּוּצָם שֶׁל הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים שֶׁלֹּא הִצְלִיחוּ לָצֵאת מֵהַבַּיִת בְּכֹחוֹת עַצְמָם. רַק אָז, פָּנוּ הַבַּחוּרִים לְנַסּוֹת לְכַבּוֹת אֶת הָאֵשׁ – בְּטֶרֶם תֶּאֱחֹז בִּשְׁאָר בָּתֵּי הָעֲיָרָה וְתִגְבֶּה נְפָשׁוֹת. מִיָּד כְּשֶׁסִּיְּמוּ – מִהֲרוּ לַחֲזֹר בְּאַהֲבָה אֶל הֵיכַל הַיְשִׁיבָה וְאֶל הַגְּמָרָא שֶׁהִמְתִּינָה לָהֶם בְּסַבְלָנוּת...

בֵּיתוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן, הָיָה כֻּלּוֹ לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ. אוּלָם נְפָשׁוֹת – לֹא עָלָה בְּיָדָהּ שֶׁל הָאֵשׁ לִגְבּוֹת! הוּא וּבְנֵי בֵּיתוֹ נִצְּלוּ בְּלִי פֶּגַע, הוֹדוֹת לְתוּשִׁיָּתָם שֶׁל בְּנֵי הַיְשִׁיבָה! אוּלָם כְּשֶׁבִּקְּשָׁה הַמִּשְׁפָּחָה לְהוֹדוֹת לְמַצִּילֵיהֶם – לֹא מְצָאוּם... הַלָּלוּ כְּבָר הָיוּ שְׁקוּעִים כָּל כֻּלָּם בַּהֲוָיוֹת דְּאַבַּיֵּי וְרָבָא...

וּבְכָל זֹאת, בִּקֵּשׁ הַגּוֹי לְהַבִּיעַ אֶת הַכָּרַת תּוֹדָתוֹ. מִסְפַּר יָמִים לְאַחַר הַמְּאֹרָע, הִגִּיעַ אֶל הַיְשִׁיבָה כְּשֶׁבְּיָדוֹ צְרוֹר שְׁטָרוֹת מְרַשְׁרְשִׁים, נִגַּשׁ אֶל רַבִּי אֶלְחָנָן, וְהִכְרִיז: "רַבִּי, בִּרְצוֹנִי לְהַבִּיעַ בְּאֶמְצָעוּת תְּרוּמָה זוֹ מְעַט מֵרִגְשֵׁי הַכָּרַת תּוֹדָתִי לִבְנֵי הַיְשִׁיבָה שֶׁהִצִּילוּ אֶת חַיַּי וְאֶת חַיֵּי בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי!"

בְּאוֹתָם יָמִים, מַצָּבָהּ הַכַּלְכָּלִי שֶׁל הַיְשִׁיבָה הָיָה בְּכִי-רַע. לֹא אַחַת נֶאֱלַץ רַבִּי אֶלְחָנָן לְכַתֵּת אֶת רַגְלָיו בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעוֹת אֲרֻכִּים בַּאֲרָצוֹת זָרוֹת, כְּדֵי לְגַיֵּס אֶת סְכוּמֵי הַכֶּסֶף שֶׁנִּדְרְשׁוּ לְשֵׁם אַחְזָקַת הַיְשִׁיבָה, וַעֲדַיִן – לֹא הָיָה בּוֹ בַּקֹּמֶץ כְּדֵי לְהַשְׂבִּיעַ אֶת הָאֲרִי... וּבְכָל זֹאת, אֶת כַּסְפּוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן הַגּוֹי – סֵרַב רַבִּי אֶלְחָנָן לָקַחַת, גַּם לְאַחַר שֶׁהַגּוֹי הִפְצִיר בּוֹ שׁוּב וָשׁוּב...

כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לִבְנֵי הַיְשִׁיבָה, נִגְּשׁוּ אֶל רַבָּם וּבִקְּשׁוּ לְהָבִין:

"רַבֵּנוּ, הֲלֹא אָנוּ יוֹדְעִים הֵיטֵב מַהוּ מַצָּבָהּ הַדָּחוּק שֶׁל הַיְשִׁיבָה... מַדּוּעַ, אִם כֵּן, סֵרַב הָרַבִּי לְקַבֵּל אֶת הַכֶּסֶף? הֲלֹא אֲפִלּוּ קָרְבָּנוֹת לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ מְקַבְּלִים מִן הַגּוֹיִים, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁנִּתָּן לְקַבֵּל תְּרוּמָה לְהַחְזָקַת הַיְשִׁיבָה!" טָעֲנוּ הַבַּחוּרִים, אוּלָם רַבִּי אֶלְחָנָן סָבַר אַחֶרֶת: "צוֹדְקִים אַתֶּם", אָמַר. "קָרְבָּנוֹת לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, נִתָּן לְקַבֵּל מִגּוֹיִים. אוּלָם כֶּסֶף לְהַחְזָקַת תּוֹרָה – בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן לֹא! מַחֲזִיקֵי הַתּוֹרָה – נַעֲשִׂים לְחֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מִלּוֹמְדֵי הַתּוֹרָה עַצְמָם, וּמִכֵּיוָן שֶׁלְּגוֹי אֵין כָּל שַׁיָּכוּת לַתּוֹרָה – הֲרֵי שֶׁלֹּא נִתָּן לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ כֶּסֶף לְהַחְזָקַת תּוֹרָה!" וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ:

הַמְּנוֹרָה – מְסַמֶּלֶת אֶת הַתּוֹרָה, כְּפִי שֶׁמְּלַמְּדִים רַבּוֹתֵינוּ (ב"ב כה:): "הָרוֹצֶה שֶׁיַּחְכִּים – יַדְרִים, וְשֶׁיַּעֲשִׁיר – יַצְפִּין, וְסִימָנִיךְ: שֻׁלְחָן בַּצָּפוֹן וּמְנוֹרָה בַּדָּרוֹם". וּמִכָּאן לוֹמְדִים, שֶׁיְּרֵכָהּ שֶׁל הַמְּנוֹרָה, הַבָּסִיס שֶׁעָלָיו הֻצְּבָה – מְרַמֵּז לְמַחֲזִיקֵי הַתּוֹרָה.

וְלָכֵן, הַתּוֹרָה הִדְגִּישָׁה כִּי עַל יְרֵכָהּ שֶׁל הַמְּנוֹרָה לִהְיוֹת עִמָּהּ מִקְשָׁה אַחַת, כְּדֵי לְלַמְּדֵנוּ אֶת הָרַעְיוֹן הַזֶּה: מַחֲזִיקֵי הַתּוֹרָה – מְהַוִּים מִקְשָׁה אַחַת עִם הַתּוֹרָה, וּלְפִיכָךְ, מִי שֶׁאֵין לוֹ שַׁיָּכוּת לַתּוֹרָה – אֵינוֹ יָכוֹל לְהִמָּנוֹת עַל מַחֲזִיקֶיהָ! (לְלַמֶּדְךָ)

	ויגש תשפ"ג
	שִׁמּוּשׁ שֶׁלֹּא כְּדַעַת הַבְּעָלִים – גֶּזֶל!
	"וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב... מִקְשָׁה הִוא" (ח-ד) אָנוּ מוֹצְאִים בַּפָּסוּק, שֶׁהַתּוֹרָה מַדְגִּישָׁה כִּי אֶת יְרֵכָהּ וְאֶת פִּרְחָהּ שֶׁל הַמְּנוֹרָה יֵשׁ לַעֲשׂוֹת מִקְשָׁה אַחַת עִמָּהּ יַחְדָּו. וְלִכְאוֹרָה, יֵשׁ לְהָבִין: מַדּוּעַ הָיָה צֹרֶךְ לְהַדְגִּישׁ שֶׁיְּרֵכָהּ שֶׁל הַמְּנוֹרָה, כְּלוֹמַר: הַבָּסִיס שֶׁעָלָיו הִיא עָמְדָה - צָרִיךְ לִהְיוֹת מִקְשָׁה אַחַת עִמָּהּ יַחְדָּו? הֲלֹא הַתּוֹרָה כְּבָר אָמְרָה שֶׁהַמְּנוֹרָה כֻּלָּהּ צְרִיכָה לִהְיוֹת מִקְשָׁה אַחַת, וִירֵכָהּ וַדַּאי בִּכְלָל זֹאת! אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: לֵיל חַג הַשָּׁבוּעוֹת. בְּהֵיכָלָהּ שֶׁל יְשִׁיבַת בָּרָנוֹבִיץ הִדְהֵד קוֹל הַתּוֹרָה בָּרָמָה. בְּנֵי הַיְשִׁיבָה הָיוּ שְׁקוּעִים בְּלַהַט לִמּוּדָם בְּרִתְחָא דְּאוֹרַיְתָא, כְּשֶׁרַבָּם, הַגָּאוֹן רַבִּי אֶלְחָנָן וָסֶרְמַן, מְהַוֶּה לָהֶם דֻּגְמָה וּמוֹפֵת. אוּלָם לְפֶתַע, הֵחֵל רֵיחַ מוּזָר מַכֶּה בְּאַפָּם שֶׁל בְּנֵי הַיְשִׁיבָה... רֵיחַ שֶׁל עָשָׁן! הִבִּיטוּ בְּנֵי הַיְשִׁיבָה סְבִיבָם, חִפְּשׂוּ אֶת מְקוֹר הֶעָשָׁן, וּלְבַסּוֹף גַּם מָצְאוּ... מִבַּעַד לְחַלּוֹנוֹת הַהֵיכָל הֵם הִבְחִינוּ בִּלְשׁוֹנוֹת אֵשׁ אַרְגָּמָנִיּוֹת שֶׁאָחֲזוּ בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן הַגּוֹי, וְהֵחֵלּוּ מְכַלּוֹת אֶת בֵּיתוֹ! עַד מְהֵרָה סָגְרוּ הַבַּחוּרִים אֶת הַגְּמָרָא, וְיָצְאוּ לְקַיֵּם מִצְוָה עוֹבֶרֶת שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְקַיֵּם עַל יְדֵי אֲחֵרִים... מִצְוָה שֶׁל הַצָּלַת נְפָשׁוֹת! הִתְבָּרֵר, שֶׁהַשָּׁכֵן וּבְנֵי בֵּיתוֹ הָיוּ שְׁקוּעִים בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה, וּכְלָל לֹא הִרְגִּישׁוּ בַּמִּתְרַחֵשׁ... עוֹד מְעַט קָט – וְהֵם הָיוּ מְקַפְּחִים אֶת חַיֵּיהֶם בִּשְׂרֵפָה, כַּאֲשֶׁר מְאֻחָר הָיָה מִכְּדֵי לְהַצִּילָם... בְּנֵי הַיְשִׁיבָה הִגִּיעוּ אֶל הַבַּיִת בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן מַמָּשׁ. הֵם הָלְמוּ עַל הַדֶּלֶת בְּכֹחַ, עַד שֶׁבְּנֵי הַבַּיִת הִתְעוֹרְרוּ. כְּשֶׁנִּפְתְּחָה הַדֶּלֶת – זִנְּקוּ מִסְפַּר בַּחוּרִים אַמִּיצִים אֶל הַבַּיִת הָאָפוּף עָשָׁן, וְסִיְּעוּ בְּחִלּוּצָם שֶׁל הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים שֶׁלֹּא הִצְלִיחוּ לָצֵאת מֵהַבַּיִת בְּכֹחוֹת עַצְמָם. רַק אָז, פָּנוּ הַבַּחוּרִים לְנַסּוֹת לְכַבּוֹת אֶת הָאֵשׁ – בְּטֶרֶם תֶּאֱחֹז בִּשְׁאָר בָּתֵּי הָעֲיָרָה וְתִגְבֶּה נְפָשׁוֹת. מִיָּד כְּשֶׁסִּיְּמוּ – מִהֲרוּ לַחֲזֹר בְּאַהֲבָה אֶל הֵיכַל הַיְשִׁיבָה וְאֶל הַגְּמָרָא שֶׁהִמְתִּינָה לָהֶם בְּסַבְלָנוּת... בֵּיתוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן, הָיָה כֻּלּוֹ לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ. אוּלָם נְפָשׁוֹת – לֹא עָלָה בְּיָדָהּ שֶׁל הָאֵשׁ לִגְבּוֹת! הוּא וּבְנֵי בֵּיתוֹ נִצְּלוּ בְּלִי פֶּגַע, הוֹדוֹת לְתוּשִׁיָּתָם שֶׁל בְּנֵי הַיְשִׁיבָה! אוּלָם כְּשֶׁבִּקְּשָׁה הַמִּשְׁפָּחָה לְהוֹדוֹת לְמַצִּילֵיהֶם – לֹא מְצָאוּם... הַלָּלוּ כְּבָר הָיוּ שְׁקוּעִים כָּל כֻּלָּם בַּהֲוָיוֹת דְּאַבַּיֵּי וְרָבָא... וּבְכָל זֹאת, בִּקֵּשׁ הַגּוֹי לְהַבִּיעַ אֶת הַכָּרַת תּוֹדָתוֹ. מִסְפַּר יָמִים לְאַחַר הַמְּאֹרָע, הִגִּיעַ אֶל הַיְשִׁיבָה כְּשֶׁבְּיָדוֹ צְרוֹר שְׁטָרוֹת מְרַשְׁרְשִׁים, נִגַּשׁ אֶל רַבִּי אֶלְחָנָן, וְהִכְרִיז: "רַבִּי, בִּרְצוֹנִי לְהַבִּיעַ בְּאֶמְצָעוּת תְּרוּמָה זוֹ מְעַט מֵרִגְשֵׁי הַכָּרַת תּוֹדָתִי לִבְנֵי הַיְשִׁיבָה שֶׁהִצִּילוּ אֶת חַיַּי וְאֶת חַיֵּי בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי!" בְּאוֹתָם יָמִים, מַצָּבָהּ הַכַּלְכָּלִי שֶׁל הַיְשִׁיבָה הָיָה בְּכִי-רַע. לֹא אַחַת נֶאֱלַץ רַבִּי אֶלְחָנָן לְכַתֵּת אֶת רַגְלָיו בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעוֹת אֲרֻכִּים בַּאֲרָצוֹת זָרוֹת, כְּדֵי לְגַיֵּס אֶת סְכוּמֵי הַכֶּסֶף שֶׁנִּדְרְשׁוּ לְשֵׁם אַחְזָקַת הַיְשִׁיבָה, וַעֲדַיִן – לֹא הָיָה בּוֹ בַּקֹּמֶץ כְּדֵי לְהַשְׂבִּיעַ אֶת הָאֲרִי... וּבְכָל זֹאת, אֶת כַּסְפּוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן הַגּוֹי – סֵרַב רַבִּי אֶלְחָנָן לָקַחַת, גַּם לְאַחַר שֶׁהַגּוֹי הִפְצִיר בּוֹ שׁוּב וָשׁוּב... כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לִבְנֵי הַיְשִׁיבָה, נִגְּשׁוּ אֶל רַבָּם וּבִקְּשׁוּ לְהָבִין: "רַבֵּנוּ, הֲלֹא אָנוּ יוֹדְעִים הֵיטֵב מַהוּ מַצָּבָהּ הַדָּחוּק שֶׁל הַיְשִׁיבָה... מַדּוּעַ, אִם כֵּן, סֵרַב הָרַבִּי לְקַבֵּל אֶת הַכֶּסֶף? הֲלֹא אֲפִלּוּ קָרְבָּנוֹת לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ מְקַבְּלִים מִן הַגּוֹיִים, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁנִּתָּן לְקַבֵּל תְּרוּמָה לְהַחְזָקַת הַיְשִׁיבָה!" טָעֲנוּ הַבַּחוּרִים, אוּלָם רַבִּי אֶלְחָנָן סָבַר אַחֶרֶת: "צוֹדְקִים אַתֶּם", אָמַר. "קָרְבָּנוֹת לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, נִתָּן לְקַבֵּל מִגּוֹיִים. אוּלָם כֶּסֶף לְהַחְזָקַת תּוֹרָה – בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן לֹא! מַחֲזִיקֵי הַתּוֹרָה – נַעֲשִׂים לְחֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מִלּוֹמְדֵי הַתּוֹרָה עַצְמָם, וּמִכֵּיוָן שֶׁלְּגוֹי אֵין כָּל שַׁיָּכוּת לַתּוֹרָה – הֲרֵי שֶׁלֹּא נִתָּן לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ כֶּסֶף לְהַחְזָקַת תּוֹרָה!" וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: הַמְּנוֹרָה – מְסַמֶּלֶת אֶת הַתּוֹרָה, כְּפִי שֶׁמְּלַמְּדִים רַבּוֹתֵינוּ (ב"ב כה:): "הָרוֹצֶה שֶׁיַּחְכִּים – יַדְרִים, וְשֶׁיַּעֲשִׁיר – יַצְפִּין, וְסִימָנִיךְ: שֻׁלְחָן בַּצָּפוֹן וּמְנוֹרָה בַּדָּרוֹם". וּמִכָּאן לוֹמְדִים, שֶׁיְּרֵכָהּ שֶׁל הַמְּנוֹרָה, הַבָּסִיס שֶׁעָלָיו הֻצְּבָה – מְרַמֵּז לְמַחֲזִיקֵי הַתּוֹרָה. וְלָכֵן, הַתּוֹרָה הִדְגִּישָׁה כִּי עַל יְרֵכָהּ שֶׁל הַמְּנוֹרָה לִהְיוֹת עִמָּהּ מִקְשָׁה אַחַת, כְּדֵי לְלַמְּדֵנוּ אֶת הָרַעְיוֹן הַזֶּה: מַחֲזִיקֵי הַתּוֹרָה – מְהַוִּים מִקְשָׁה אַחַת עִם הַתּוֹרָה, וּלְפִיכָךְ, מִי שֶׁאֵין לוֹ שַׁיָּכוּת לַתּוֹרָה – אֵינוֹ יָכוֹל לְהִמָּנוֹת עַל מַחֲזִיקֶיהָ! (לְלַמֶּדְךָ)