Otzarot-Article

"וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹקִים" (מה-ח) כּוֹתֵב הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁלֹמֹה ווֹלְבֶּה זַצַ"ל בְּסֵפֶר "בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה": "הַחַי בֶּאֱמוּנָה וַדָּאִית – אֵין לְמִדַּת הַכַּעַס אֲחִיזָה בְּעוֹלָמוֹ. הַמַּאֲמִין מַרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ קָשׁוּר לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְחַי בְּהַכָּרָה שֶׁכָּל הַקּוֹרָה בָּעוֹלָם מְכֻוָּן בִּרְצוֹנוֹ לְתַכְלִית מְסֻיֶּמֶת, וְלָכֵן אֵין לוֹ עַל מַה לִּכְעֹס. יוֹסֵף אוֹמֵר לָאַחִים, שֶׁכָּל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה נַעֲשָׂה בִּגְזֵרַת עֶלְיוֹן: "שְׁלָחַנִי אֱלֹקִים לִפְנֵיכֶם", וְאִם כֵּן אֵין לָאַחִים כָּל יָד בַּדָּבָר, כָּל הַמַּעֲשֶׂה נַעֲשָׂה לֹא עַל יָדָם".

מִדַּת הַכַּעַס הִיא מִדָּה גְּרוּעָה בְּיוֹתֵר, וְאָדָם הַלּוֹקֶה בָּהּ, עָלוּל לְהַפְסִיד אֶת כָּל עוֹלָמוֹ. לֹא לְחִנָּם אָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁכָּל הַכּוֹעֵס כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. הַנֶּזֶק הַמַּגִּיעַ מִמִּדָּה זוֹ, בָּא לִידֵי בִּטּוּי בְּעִקָּר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל הָאָדָם, וְחַיָּיו עֲלוּלִים לַהֲפֹךְ לְמָרִים כַּלַּעֲנָה. אֲבָל לֹא רַק בַּבַּיִת. מִדַּת הַכַּעַס גּוֹרֶמֶת לַמַּחֲזִיק בָּהּ לְתַקָּלוֹת בְּלִי סוֹף גַּם עִם אֲנָשִׁים אֲחֵרִים. אָדָם שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵד עַל מִדּוֹתָיו וְכוֹעֵס עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל, יָבִיא עַל עַצְמוֹ אֶת כָּל זִרְעֵי הַפֻּרְעָנוּת, רַחֲמָנָא לִיצְלַן.

וּלְהֶפֶךְ, מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל לִשְׁלֹט עַל עַצְמוֹ, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֹמֹה שֶׁהַכֹּל בָּא מִידֵי שָׁמַיִם, וְרַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא זֶה שֶׁמְּגַלְגֵּל אֶת כָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם – יַצְלִיחַ בְּכָל מַעֲשָׂיו, וְיָבִיא עַל עַצְמוֹ סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא עֲצוּמָה.

סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵיין: מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה, בְּסוֹחֵר שֶׁהָיָה צָרִיךְ לָטוּס לִפְרַנְקְפוּרְט שֶׁבְּגֶרְמַנְיָה. הוּא הִזְמִין כַּרְטִיס טִיסָה אֵצֶל סוֹכֵן נְסִיעוֹת, וְהַסּוֹכֵן שָׁלַח אֶת הַכַּרְטִיס, שֶׁבּוֹ נִכְתַּב שֶׁהַטִּיסָה לִפְרַנְקְפוּרְט תֵּצֵא בְּשָׁעָה 6 בָּעֶרֶב.

הַסּוֹחֵר מַגִּיעַ לִשְׂדֵה הַתְּעוּפָה חֲצִי שָׁעָה לִפְנֵי הַזְּמַן, וּלְתַדְהֵמָתוֹ, הוּא שׁוֹמֵעַ אֶת הַכָּרוֹז מוֹדִיעַ שֶׁהַטִּיסָה לִפְרַנְקְפוּרְט יוֹצֵאת כָּעֵת. מוּבָן שֶׁהוּא הִפְסִיד אֶת הַטִּיסָה הַזּוֹ. כְּשֶׁהוּא נָתוּן בְּסַעֲרַת רְגָשׁוֹת וּבְכַעַס, שָׁלַף אֶת הַפֶּלֶאפוֹן כְּדֵי לִצְעֹק עַל הַסּוֹכֵן שֶׁהִטְעָה אוֹתוֹ, וּבִגְלָלוֹ הִפְסִיד אֶת הַטִּיסָה הַכֹּל כָּךְ חֲשׁוּבָה לוֹ.

בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן, הֶחְלִיט הַסּוֹחֵר הַיְּהוּדִי לְהִתְעַשֵּׁת וּלְהִתְאַפֵּק. הוּא הִרְגִּיעַ אֶת עַצְמוֹ, וְלֹא הִתְקַשֵּׁר לְסוֹכֵן הַנְּסִיעוֹת. כְּשֶׁהוּא חוֹשֵׁב לְעַצְמוֹ: 'הֲרֵי בְּוַדַּאי שֶׁיַּד ה' בְּכָךְ, וּמַה לִּי לִכְעֹס עַל בָּשָׂר וָדָם?!'

הוּא מְבָרֵר בִּשְׂדֵה הַתְּעוּפָה אֶת הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת הַנּוֹסָפוֹת הָעוֹמְדוֹת בְּפָנָיו עַתָּה לְטִיסָה לְגֶרְמַנְיָה, וְנוֹדַע לוֹ שֶׁאָמְנָם יֵשׁ טִיסָה הָעוֹמֶדֶת לָצֵאת בַּשָּׁעָה הַקְּרוֹבָה, אֲבָל לֹא אֶל פְרַנְקְפוּרְט אֶלָּא אֶל הָעִיר מִינְכְן. הַבְּעָיָה הִיא שֶׁכַּאֲשֶׁר מַגִּיעִים אֶל מִינְכְן, צְרִיכִים לַעֲלוֹת לָרַכֶּבֶת הַנּוֹסַעַת אֶל פְרַנְקְפוּרְט, וּזְמַן הַנְּסִיעָה מִתְאָרֵךְ לִכְדֵי 3 שָׁעוֹת תְּמִימוֹת.

הוּא מְקַבֵּל עָלָיו אֶת הַדִּין בְּאַהֲבָה, וְעוֹלֶה לַמָּטוֹס. כְּשֶׁהוּא מַגִּיעַ אֶל מִינְכְן, מִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁהָרַכֶּבֶת זֶה עַתָּה יָצְאָה, וְהַבָּאָה אַחֲרֶיהָ תֵּצֵא רַק בְּעוֹד 3 שָׁעוֹת, וְכָךְ הִתְאָרְכָה לוֹ הַדֶּרֶךְ בְּכִפְלַיִם...

מָה עוֹשֶׂה יְהוּדִי בְּעֵת שֶׁכָּזוֹ? מְחַפֵּשׂ אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת הַקָּרוֹב לִשְׂדֵה הַתְּעוּפָה, כְּדֵי לָשֶׁבֶת וְלִלְמֹד קְצָת.

חֲצִי שָׁעָה אָרְכָה לוֹ הַדֶּרֶךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ הַסָּמוּךְ. כְּשֶׁפָּתַח אֶת דֶּלֶת בֵּית הַמִּדְרָשׁ, הוּא מוֹצֵא שָׁם יְהוּדִי הַנָּתוּן בְּסַעֲרַת רְגָשׁוֹת וּבְצַעַר גָּדוֹל.

הוּא מַנִּיחַ אֶת יָדוֹ עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי, וְשׁוֹאֵל ''מַה לְּךָ, אָחִי?'' הַתְּשׁוּבָה לֹא אֵחֲרָה לָבוֹא: "הַיּוֹם חָל יוֹם הַזִּכָּרוֹן שֶׁל אָבִי הַמָּנוֹחַ, שֶׁהָיָה אָדָם גָּדוֹל, וְרָצִיתִי לַעֲבֹר לִפְנֵי הַתֵּבָה וְלוֹמַר קַדִּישׁ. בָּאתִי אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת הַזֶּה, שֶׁבֶּעָבָר הָיוּ בּוֹ מִתְפַּלְּלִים רַבִּים, וּמְצָאתִיו רֵיק! אֵיךְ אוּכַל עַתָּה לוֹמַר קַדִּישׁ לְעִלּוּי נִשְׁמַת אָבִי?!" שָׁאַל בִּכְאֵב.

הַסּוֹחֵר הִרְגִּיעוֹ, וְאָמַר: ''אִם אֵינְךָ יָכוֹל לְהַשִּׂיג מִנְיָן, תַּעֲשֶׂה דָּבָר אַחֵר שֶׁגַּם הוּא יוֹעִיל לְעִלּוּי נִשְׁמַת אָבִיךָ: תִּלְמַד אִתִּי פֶּרֶק מִשְׁנָיוֹת!"

הַשְּׁנַיִם יָשְׁבוּ וְלָמְדוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּמִינְכְן פֶּרֶק מִשְׁנָיוֹת. הַיְּהוּדִי נִרְגַּע בְּאֹפֶן מֻחְלָט, וְהָיָה שָׂמֵחַ וּמְאֻשָּׁר שֶׁלָּמַד לְעִלּוּי נִשְׁמַת אָבִיו.

הַסּוֹחֵר חָזַר לְתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת וְנָסַע לִפְרַנְקְפוּרְט. בַּלַּיְלָה הוּא שָׁהָה בְּבֵית קְרוֹבוֹ, וְהִנֵּה בַּחֲלוֹמוֹ הוּא רוֹאֶה יְהוּדִי נִכְבָּד נְשׂוּא פָּנִים, הַמִּתְגַּלֶּה אֵלָיו וְאוֹמֵר לוֹ: ''מִכֵּיוָן שֶׁלָּמַדְתָּ מִשְׁנָיוֹת עִם הַבֵּן שֶׁלִּי לְעִלּוּי נִשְׁמָתִי, הִנְנִי רוֹצֶה לִגְמֹל לְךָ טוֹבָה. אִם תִּתָּקַע פַּעַם בְּצָרָה כָּלְשֶׁהִי, תַּזְכִּיר אֶת שְׁמִי: 'אַרְיֵה לֵייבּ בֶּן זְאֵב דֹּב', וְאָבוֹא לְהוֹשִׁיעֲךָ''.

עַל אַף שֶׁהַסּוֹחֵר לֹא הָיָה מִתְיַחֵס יוֹתֵר מִדַּי לַחֲלוֹמוֹת, כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר בַּבֹּקֶר רָשַׁם אֶת שְׁמוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי שֶׁהִתְגַּלָּה אֵלָיו וְאָמַר לְעַצְמוֹ שֶׁאוּלַי בְּכָל זֹאת יֵשׁ כָּאן מַשֶּׁהוּ אֲמִתִּי.

לְאַחַר שֶׁהִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית, הִתְכּוֹנֵן לָצֵאת לְמָקוֹם שֶׁכְּדֵי לְהַגִּיעַ אֵלָיו הֻצְרַךְ לַחֲצוֹת אֵזוֹר שׁוֹמֵם. מִכֵּיוָן שֶׁכְּבָר צָלַח אֶת הַדֶּרֶךְ הַזּוֹ כַּמָּה פְּעָמִים בֶּעָבָר, לֹא חָשַׁשׁ מִמְּאוּמָה. לְפֶתַע, בְּלֶכְתּוֹ בַּשָּׂדֶה הַשּׁוֹמֵם, הוּא מִזְדַּעֲזֵעַ לִרְאוֹת נָחָשׁ עֲנָק הַמַּגִּיעַ מִמּוּלוֹ, וְנֶעֱמַד בִּתְנוּחָה הֶתְקֵפִית מְאַיֶּמֶת. בְּמַצָּב כָּזֶה, כָּךְ יָדַע, מִי שֶׁבּוֹרֵחַ – הַנָּחָשׁ רוֹדֵף אַחֲרָיו וּבְדֶרֶךְ כְּלָל גַּם מַשִּׂיגוֹ.

הַסּוֹחֵר מֵבִין שֶׁהוּא בְּצָרָה גְּדוֹלָה, וּפִתְאוֹם נִזְכַּר בַּשֵּׁם שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ בַּחֲלוֹם. הוּא מִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּצִּילוֹ מֵהַנָּחָשׁ בִּזְכוּת 'אַרְיֵה לֵייבּ בֶּן זְאֵב דֹּב'.

וְהִנֵּה, בְּאֹרַח מַפְתִּיעַ, 'מִתְקַפֵּל' הַנָּחָשׁ, יוֹרֵד מֵעֲמִידָתוֹ הַמְאַיֶּמֶת, נָסוֹג אֲחוֹרַנִּית וְעַד מְהֵרָה נֶעְלַם בֵּין הַשִּׂיחִים.

אִם נְסַכֵּם אֶת הָאֵרוּעִים, נַגִּיעַ לְמַסְקָנָה בְּרוּרָה וְחַד מַשְׁמָעִית: עַל הַסּוֹחֵר שֶׁהִגִּיעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִגְזַר דִּין מָוֶת, רַחֲמָנָא לִיצְלַן, בְּאֶמְצָעוּת הַכָּשָׁה אַרְסִית שֶׁל הַנָּחָשׁ הַמְסֻכָּן. אֲבָל, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּרֹב רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו, בִּקֵּשׁ לְהַצִּילוֹ מִן הַמָּוֶת, וְהִזְמִין לוֹ אֶת נִסְיוֹן הַכַּעַס עַל סוֹכֵן הַנְּסִיעוֹת. הֱיוֹת שֶׁהוּא הִתְגַּבֵּר עַל הַכַּעַס וְלֹא הִתְקַצֵּף עַל הַסּוֹכֵן, נִצַּל!

כַּאֲשֶׁר חָזַר אַרְצָה, הִתְקַשֵּׁר בְּרֹגַע וּבַאֲוִירָה שֶׁל פִּיּוּס לְסוֹכֵן הַנְּסִיעוֹת וּבִקֵּשׁ לְבָרֵר כֵּיצַד קָרְתָה הַטָּעוּת. הַסּוֹכֵן, הָיָה הָמוּם: "מָה אַתָּה אוֹמֵר?" הוּא צָעַק בְּתַדְהֵמָה, "בְּמֶשֶׁךְ עַשְׂרוֹת שְׁנוֹת עֲבוֹדָתִי כְּסוֹכֵן נְסִיעוֹת לֹא קָרְתָה לִי טָעוּת כָּזוֹ!"

אָז אֵיךְ בְּכָל זֹאת קָרְתָה הַטָּעוּת? כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָצָה לְהַצִּיל אֶת הַיְּהוּדִי מִדִּין מָוֶת שֶׁנִּגְזַר עָלָיו, וְזֹאת אִם יִתְגַּבֵּר עַל כַּעֲסוֹ. (בְּךָ בָּטַחְנוּ)

	מקץ תשפ"ג
	לַעֲקֹר תַּרְעֹמֶת – רַק עַל יְדֵי הֲטָבָה!
	"וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹקִים" (מה-ח) כּוֹתֵב הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁלֹמֹה ווֹלְבֶּה זַצַ"ל בְּסֵפֶר "בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה": "הַחַי בֶּאֱמוּנָה וַדָּאִית – אֵין לְמִדַּת הַכַּעַס אֲחִיזָה בְּעוֹלָמוֹ. הַמַּאֲמִין מַרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ קָשׁוּר לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְחַי בְּהַכָּרָה שֶׁכָּל הַקּוֹרָה בָּעוֹלָם מְכֻוָּן בִּרְצוֹנוֹ לְתַכְלִית מְסֻיֶּמֶת, וְלָכֵן אֵין לוֹ עַל מַה לִּכְעֹס. יוֹסֵף אוֹמֵר לָאַחִים, שֶׁכָּל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה נַעֲשָׂה בִּגְזֵרַת עֶלְיוֹן: "שְׁלָחַנִי אֱלֹקִים לִפְנֵיכֶם", וְאִם כֵּן אֵין לָאַחִים כָּל יָד בַּדָּבָר, כָּל הַמַּעֲשֶׂה נַעֲשָׂה לֹא עַל יָדָם". מִדַּת הַכַּעַס הִיא מִדָּה גְּרוּעָה בְּיוֹתֵר, וְאָדָם הַלּוֹקֶה בָּהּ, עָלוּל לְהַפְסִיד אֶת כָּל עוֹלָמוֹ. לֹא לְחִנָּם אָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁכָּל הַכּוֹעֵס כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. הַנֶּזֶק הַמַּגִּיעַ מִמִּדָּה זוֹ, בָּא לִידֵי בִּטּוּי בְּעִקָּר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל הָאָדָם, וְחַיָּיו עֲלוּלִים לַהֲפֹךְ לְמָרִים כַּלַּעֲנָה. אֲבָל לֹא רַק בַּבַּיִת. מִדַּת הַכַּעַס גּוֹרֶמֶת לַמַּחֲזִיק בָּהּ לְתַקָּלוֹת בְּלִי סוֹף גַּם עִם אֲנָשִׁים אֲחֵרִים. אָדָם שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵד עַל מִדּוֹתָיו וְכוֹעֵס עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל, יָבִיא עַל עַצְמוֹ אֶת כָּל זִרְעֵי הַפֻּרְעָנוּת, רַחֲמָנָא לִיצְלַן. וּלְהֶפֶךְ, מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל לִשְׁלֹט עַל עַצְמוֹ, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֹמֹה שֶׁהַכֹּל בָּא מִידֵי שָׁמַיִם, וְרַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא זֶה שֶׁמְּגַלְגֵּל אֶת כָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם – יַצְלִיחַ בְּכָל מַעֲשָׂיו, וְיָבִיא עַל עַצְמוֹ סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא עֲצוּמָה. סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵיין: מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה, בְּסוֹחֵר שֶׁהָיָה צָרִיךְ לָטוּס לִפְרַנְקְפוּרְט שֶׁבְּגֶרְמַנְיָה. הוּא הִזְמִין כַּרְטִיס טִיסָה אֵצֶל סוֹכֵן נְסִיעוֹת, וְהַסּוֹכֵן שָׁלַח אֶת הַכַּרְטִיס, שֶׁבּוֹ נִכְתַּב שֶׁהַטִּיסָה לִפְרַנְקְפוּרְט תֵּצֵא בְּשָׁעָה 6 בָּעֶרֶב. הַסּוֹחֵר מַגִּיעַ לִשְׂדֵה הַתְּעוּפָה חֲצִי שָׁעָה לִפְנֵי הַזְּמַן, וּלְתַדְהֵמָתוֹ, הוּא שׁוֹמֵעַ אֶת הַכָּרוֹז מוֹדִיעַ שֶׁהַטִּיסָה לִפְרַנְקְפוּרְט יוֹצֵאת כָּעֵת. מוּבָן שֶׁהוּא הִפְסִיד אֶת הַטִּיסָה הַזּוֹ. כְּשֶׁהוּא נָתוּן בְּסַעֲרַת רְגָשׁוֹת וּבְכַעַס, שָׁלַף אֶת הַפֶּלֶאפוֹן כְּדֵי לִצְעֹק עַל הַסּוֹכֵן שֶׁהִטְעָה אוֹתוֹ, וּבִגְלָלוֹ הִפְסִיד אֶת הַטִּיסָה הַכֹּל כָּךְ חֲשׁוּבָה לוֹ. בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן, הֶחְלִיט הַסּוֹחֵר הַיְּהוּדִי לְהִתְעַשֵּׁת וּלְהִתְאַפֵּק. הוּא הִרְגִּיעַ אֶת עַצְמוֹ, וְלֹא הִתְקַשֵּׁר לְסוֹכֵן הַנְּסִיעוֹת. כְּשֶׁהוּא חוֹשֵׁב לְעַצְמוֹ: 'הֲרֵי בְּוַדַּאי שֶׁיַּד ה' בְּכָךְ, וּמַה לִּי לִכְעֹס עַל בָּשָׂר וָדָם?!' הוּא מְבָרֵר בִּשְׂדֵה הַתְּעוּפָה אֶת הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת הַנּוֹסָפוֹת הָעוֹמְדוֹת בְּפָנָיו עַתָּה לְטִיסָה לְגֶרְמַנְיָה, וְנוֹדַע לוֹ שֶׁאָמְנָם יֵשׁ טִיסָה הָעוֹמֶדֶת לָצֵאת בַּשָּׁעָה הַקְּרוֹבָה, אֲבָל לֹא אֶל פְרַנְקְפוּרְט אֶלָּא אֶל הָעִיר מִינְכְן. הַבְּעָיָה הִיא שֶׁכַּאֲשֶׁר מַגִּיעִים אֶל מִינְכְן, צְרִיכִים לַעֲלוֹת לָרַכֶּבֶת הַנּוֹסַעַת אֶל פְרַנְקְפוּרְט, וּזְמַן הַנְּסִיעָה מִתְאָרֵךְ לִכְדֵי 3 שָׁעוֹת תְּמִימוֹת. הוּא מְקַבֵּל עָלָיו אֶת הַדִּין בְּאַהֲבָה, וְעוֹלֶה לַמָּטוֹס. כְּשֶׁהוּא מַגִּיעַ אֶל מִינְכְן, מִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁהָרַכֶּבֶת זֶה עַתָּה יָצְאָה, וְהַבָּאָה אַחֲרֶיהָ תֵּצֵא רַק בְּעוֹד 3 שָׁעוֹת, וְכָךְ הִתְאָרְכָה לוֹ הַדֶּרֶךְ בְּכִפְלַיִם... מָה עוֹשֶׂה יְהוּדִי בְּעֵת שֶׁכָּזוֹ? מְחַפֵּשׂ אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת הַקָּרוֹב לִשְׂדֵה הַתְּעוּפָה, כְּדֵי לָשֶׁבֶת וְלִלְמֹד קְצָת. חֲצִי שָׁעָה אָרְכָה לוֹ הַדֶּרֶךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ הַסָּמוּךְ. כְּשֶׁפָּתַח אֶת דֶּלֶת בֵּית הַמִּדְרָשׁ, הוּא מוֹצֵא שָׁם יְהוּדִי הַנָּתוּן בְּסַעֲרַת רְגָשׁוֹת וּבְצַעַר גָּדוֹל. הוּא מַנִּיחַ אֶת יָדוֹ עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי, וְשׁוֹאֵל ''מַה לְּךָ, אָחִי?'' הַתְּשׁוּבָה לֹא אֵחֲרָה לָבוֹא: "הַיּוֹם חָל יוֹם הַזִּכָּרוֹן שֶׁל אָבִי הַמָּנוֹחַ, שֶׁהָיָה אָדָם גָּדוֹל, וְרָצִיתִי לַעֲבֹר לִפְנֵי הַתֵּבָה וְלוֹמַר קַדִּישׁ. בָּאתִי אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת הַזֶּה, שֶׁבֶּעָבָר הָיוּ בּוֹ מִתְפַּלְּלִים רַבִּים, וּמְצָאתִיו רֵיק! אֵיךְ אוּכַל עַתָּה לוֹמַר קַדִּישׁ לְעִלּוּי נִשְׁמַת אָבִי?!" שָׁאַל בִּכְאֵב. הַסּוֹחֵר הִרְגִּיעוֹ, וְאָמַר: ''אִם אֵינְךָ יָכוֹל לְהַשִּׂיג מִנְיָן, תַּעֲשֶׂה דָּבָר אַחֵר שֶׁגַּם הוּא יוֹעִיל לְעִלּוּי נִשְׁמַת אָבִיךָ: תִּלְמַד אִתִּי פֶּרֶק מִשְׁנָיוֹת!" הַשְּׁנַיִם יָשְׁבוּ וְלָמְדוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּמִינְכְן פֶּרֶק מִשְׁנָיוֹת. הַיְּהוּדִי נִרְגַּע בְּאֹפֶן מֻחְלָט, וְהָיָה שָׂמֵחַ וּמְאֻשָּׁר שֶׁלָּמַד לְעִלּוּי נִשְׁמַת אָבִיו. הַסּוֹחֵר חָזַר לְתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת וְנָסַע לִפְרַנְקְפוּרְט. בַּלַּיְלָה הוּא שָׁהָה בְּבֵית קְרוֹבוֹ, וְהִנֵּה בַּחֲלוֹמוֹ הוּא רוֹאֶה יְהוּדִי נִכְבָּד נְשׂוּא פָּנִים, הַמִּתְגַּלֶּה אֵלָיו וְאוֹמֵר לוֹ: ''מִכֵּיוָן שֶׁלָּמַדְתָּ מִשְׁנָיוֹת עִם הַבֵּן שֶׁלִּי לְעִלּוּי נִשְׁמָתִי, הִנְנִי רוֹצֶה לִגְמֹל לְךָ טוֹבָה. אִם תִּתָּקַע פַּעַם בְּצָרָה כָּלְשֶׁהִי, תַּזְכִּיר אֶת שְׁמִי: 'אַרְיֵה לֵייבּ בֶּן זְאֵב דֹּב', וְאָבוֹא לְהוֹשִׁיעֲךָ''. עַל אַף שֶׁהַסּוֹחֵר לֹא הָיָה מִתְיַחֵס יוֹתֵר מִדַּי לַחֲלוֹמוֹת, כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר בַּבֹּקֶר רָשַׁם אֶת שְׁמוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי שֶׁהִתְגַּלָּה אֵלָיו וְאָמַר לְעַצְמוֹ שֶׁאוּלַי בְּכָל זֹאת יֵשׁ כָּאן מַשֶּׁהוּ אֲמִתִּי. לְאַחַר שֶׁהִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית, הִתְכּוֹנֵן לָצֵאת לְמָקוֹם שֶׁכְּדֵי לְהַגִּיעַ אֵלָיו הֻצְרַךְ לַחֲצוֹת אֵזוֹר שׁוֹמֵם. מִכֵּיוָן שֶׁכְּבָר צָלַח אֶת הַדֶּרֶךְ הַזּוֹ כַּמָּה פְּעָמִים בֶּעָבָר, לֹא חָשַׁשׁ מִמְּאוּמָה. לְפֶתַע, בְּלֶכְתּוֹ בַּשָּׂדֶה הַשּׁוֹמֵם, הוּא מִזְדַּעֲזֵעַ לִרְאוֹת נָחָשׁ עֲנָק הַמַּגִּיעַ מִמּוּלוֹ, וְנֶעֱמַד בִּתְנוּחָה הֶתְקֵפִית מְאַיֶּמֶת. בְּמַצָּב כָּזֶה, כָּךְ יָדַע, מִי שֶׁבּוֹרֵחַ – הַנָּחָשׁ רוֹדֵף אַחֲרָיו וּבְדֶרֶךְ כְּלָל גַּם מַשִּׂיגוֹ. הַסּוֹחֵר מֵבִין שֶׁהוּא בְּצָרָה גְּדוֹלָה, וּפִתְאוֹם נִזְכַּר בַּשֵּׁם שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ בַּחֲלוֹם. הוּא מִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּצִּילוֹ מֵהַנָּחָשׁ בִּזְכוּת 'אַרְיֵה לֵייבּ בֶּן זְאֵב דֹּב'. וְהִנֵּה, בְּאֹרַח מַפְתִּיעַ, 'מִתְקַפֵּל' הַנָּחָשׁ, יוֹרֵד מֵעֲמִידָתוֹ הַמְאַיֶּמֶת, נָסוֹג אֲחוֹרַנִּית וְעַד מְהֵרָה נֶעְלַם בֵּין הַשִּׂיחִים. אִם נְסַכֵּם אֶת הָאֵרוּעִים, נַגִּיעַ לְמַסְקָנָה בְּרוּרָה וְחַד מַשְׁמָעִית: עַל הַסּוֹחֵר שֶׁהִגִּיעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִגְזַר דִּין מָוֶת, רַחֲמָנָא לִיצְלַן, בְּאֶמְצָעוּת הַכָּשָׁה אַרְסִית שֶׁל הַנָּחָשׁ הַמְסֻכָּן. אֲבָל, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּרֹב רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו, בִּקֵּשׁ לְהַצִּילוֹ מִן הַמָּוֶת, וְהִזְמִין לוֹ אֶת נִסְיוֹן הַכַּעַס עַל סוֹכֵן הַנְּסִיעוֹת. הֱיוֹת שֶׁהוּא הִתְגַּבֵּר עַל הַכַּעַס וְלֹא הִתְקַצֵּף עַל הַסּוֹכֵן, נִצַּל! כַּאֲשֶׁר חָזַר אַרְצָה, הִתְקַשֵּׁר בְּרֹגַע וּבַאֲוִירָה שֶׁל פִּיּוּס לְסוֹכֵן הַנְּסִיעוֹת וּבִקֵּשׁ לְבָרֵר כֵּיצַד קָרְתָה הַטָּעוּת. הַסּוֹכֵן, הָיָה הָמוּם: "מָה אַתָּה אוֹמֵר?" הוּא צָעַק בְּתַדְהֵמָה, "בְּמֶשֶׁךְ עַשְׂרוֹת שְׁנוֹת עֲבוֹדָתִי כְּסוֹכֵן נְסִיעוֹת לֹא קָרְתָה לִי טָעוּת כָּזוֹ!" אָז אֵיךְ בְּכָל זֹאת קָרְתָה הַטָּעוּת? כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָצָה לְהַצִּיל אֶת הַיְּהוּדִי מִדִּין מָוֶת שֶׁנִּגְזַר עָלָיו, וְזֹאת אִם יִתְגַּבֵּר עַל כַּעֲסוֹ. (בְּךָ בָּטַחְנוּ)