Otzarot-Article

"אֶת הָאֱלֹקִים אֲנִי יָרֵא" (מב-יח) יִרְאַת שָׁמַיִם פֵּרוּשָׁהּ לְהִתְבַּיֵּשׁ מֵה', לִחְיוֹת בִּידִיעָה שֶׁה' רוֹאֶה אוֹתְךָ וְגַם אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁלְּךָ, אֲפִלּוּ הַנִּסְתָּרוֹת בְּיוֹתֵר.

סִפֵּר הַד"ר ר' מֹשֶׁה אֶלְיָקִים בְּרוּקְס: בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁהִתְפַּלַּלְתִּי בּוֹ, הָיָה יְהוּדִי אֲמֶרִיקָאִי, שֶׁלְּפַרְנָסָתוֹ הָיָה סוֹחֵר בְּיוּדָאִיקָה. בְּפֶסַח, סִפֵּר לִי הַסּוֹחֵר, שֶׁהוּא מִתְעַתֵּד לִנְסֹעַ לַאֲמֶרִיקָה מִיָּד בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח. אָמַרְתִּי לוֹ: "אַתָּה נִכְנָס לִשְׁאֵלָה הִלְכָתִית גְּדוֹלָה; אַתָּה אָמְנָם יוֹצֵא מִכָּאן בְּמוֹצָאֵי פֶּסַח, אַךְ תַּגִּיעַ לְשָׁם בְּבָקְרוֹ שֶׁל יוֹם טוֹב שֵׁנִי, וַהֲרֵי הַהֲלָכָה הִיא שֶׁמִּיָּד כְּשֶׁאַתָּה מַגִּיעַ לְשָׁם, אַתָּה מִתְחַיֵּב לִשְׁמֹר עַל יוֹם טוֹב שֵׁנִי!"

"אָז מָה אַתָּה מַצִּיעַ לִי?" שָׁאַל אוֹתִי הַסּוֹחֵר. אָמַרְתִּי לוֹ: "הַפָּשׁוּט בְּיוֹתֵר הוּא, לְשַׁנּוֹת אֶת הַכַּרְטִיס וְלִדְחוֹתוֹ לְיוֹם אַחֵר".

"זֶה לֹא בָּא בַּחֶשְׁבּוֹן, הַטִּיסָה הַבָּאָה תֵּצֵא רַק יוֹמַיִם לְאַחַר מִכֵּן, וַאֲנִי אַפְסִיד יוֹמַיִם עֲבוֹדָה. הֲרֵי הָאִסּוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה שָׁם, הוּא כְּדֵי שֶׁאֲנָשִׁים לֹא יִרְאוּנִי נוֹסֵעַ. אֲנִי אֶשְׁתַּדֵּל שֶׁבִּנְסִיעָתִי מִשְּׂדֵה הַתְּעוּפָה עַד הַמָּלוֹן אַף אֶחָד לֹא יִרְאֶה אוֹתִי, וְהַכֹּל יָבוֹא עַל מְקוֹמוֹ בְּשָׁלוֹם".

אָמַרְתִּי לוֹ: "הַהֲלָכָה מְפֹרֶשֶׁת בַּמִּשְׁנָה בְּרוּרָה (ס'תצ"ו סק"ט) שֶׁאֲפִלּוּ בְּצִנְעָה אָסוּר. וְתִזְכֹּר גַּם אֶת מַה שֶּׁכָּתוּב בַּגְּמָרָא (שבת סד:), אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, כָּל מָקוֹם שֶׁאָסְרוּ חֲכָמִים מִפְּנֵי מַרְאִית עַיִן – אֲפִלּוּ בְּחַדְרֵי חֲדָרִים אָסוּר".

אוּלָם הוּא עָנָה לִי: "גּוּט מוֹעֵד", וְהָלַךְ. כְּלוֹמַר – אַתָּה מַחְמִיר מִדַּי, זֶה לֹא נִרְאֶה לִי הֶגְיוֹנִי שֶׁדָּבָר שֶׁאָסוּר מִשּׁוּם מַרְאִית עַיִן אָסוּר גַּם בְּחַדְרֵי חֲדָרִים, מִי יָכוֹל לִרְאוֹת אוֹתִי...

לְאַחַר שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת חָזַר מֵחוּ"ל, וְאָמַר לִי: אֲנִי מִצְטַעֵר עַל הָרֶגַע שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי בְּקוֹלְךָ. שִׁלַּמְתִּי מְחִיר יָקָר מְאֹד עַל שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי לַהֲלָכָה הַצְּרוּפָה, שֶׁאָסוּר לְחַלֵּל יוֹם טוֹב שֵׁנִי גַּם בְּצִנְעָה.

כַּיָּדוּעַ לְךָ, הֶחְלַטְתִּי שֶׁבְּצִנְעָה מֻתָּר לְחַלֵּל יוֹם טוֹב, וְאָכֵן, נָסַעְתִּי לְלוֹס אַנְגְ'לֶס בְּמוֹצָאֵי פֶּסַח. הִגַּעְתִּי לְשָׁם בָּאַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח, הִזְמַנְתִּי מוֹנִית וְנָסַעְתִּי לַמָּלוֹן. הַמָּלוֹן מֵכִיל אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ קוֹמוֹת. קִבַּלְתִּי חֶדֶר בַּקּוֹמָה הַשְּׁלוֹשִׁים וָשֶׁבַע. מוּבָן שֶׁעָלִיתִי בַּמַּעֲלִית, כִּי הֲרֵי, לְשִׁיטָתִי, בְּצִנְעָה מֻתָּר. לְאַחַר שֶׁהִתְמַקַּמְתִּי בַּמָּלוֹן, הֶחְלַטְתִּי שֶׁהֱיוֹת שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְהַתְחִיל אֶת עֲבוֹדָתִי מִיָּד בְּמוֹצָאֵי הֶחָג, אֶתְגַּלֵּחַ כָּעֵת, וְכָךְ אֶהְיֶה מוּכָן לָצֵאת לַדֶּרֶךְ מִיָּד בְּצֵאת הֶחָג.

חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי שֶׁבְּמָלוֹן שֶׁאֵין בּוֹ אֲפִלּוּ יְהוּדִי אֶחָד, אֵין בְּעָיָה לְהִתְגַּלֵּחַ, מִי יָכוֹל לִרְאוֹת אוֹתִי בְּחֶדֶר סָגוּר בַּקּוֹמָה הַשְּׁלוֹשִׁים וָשֶׁבַע?! יֵשׁ כָּאן מְאוֹת חֲדָרִים וְכֻלָּם מְאֻיָּשִׁים עַל יְדֵי גּוֹיִים.

הוֹצֵאתִי אֶת מְכוֹנַת הַגִּלּוּחַ, וְהִכְנַסְתִּי לַשֶּׁקַע הַחַשְׁמַלִּי, אַךְ שָׁכַחְתִּי לְכַוְּנוֹ לַוָּואט שֶׁל אַרְצוֹת הַבְּרִית. בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַוָּואט הוּא 230, וּבְחוּץ לְאֶרֶץ – 110. מִיָּד כְּשֶׁהִכְנַסְתִּי אֶת הַמְּכוֹנָה לַשֶּׁקַע, הִתְחִילָה הַמְּכוֹנָה לְהוֹצִיא עָשָׁן. אָמְנָם לֹא קָרָה כְּלוּם. הוֹצֵאתִי אוֹתָהּ מִיָּד מֵהַשֶּׁקַע, וְחוּץ מִנֶּזֶק קָטָן לַמְּכוֹנָה - לֹא קָרָה כְּלוּם.

לְאַחַר כַּמָּה שְׁנִיּוֹת מִתְקַשְּׁרִים אֵלַי מֵהַקַּבָּלָה לְמַטָּה, וְשׁוֹאֲלִים אוֹתִי מַה קָּרָה בַּחֶדֶר, גַּלַּאי הֶעָשָׁן מְצַפְצֵף. סִפַּרְתִּי לָהֶם מַה קָּרָה, וְהֵם נִרְגְּעוּ. כָּעֵת הָיְתָה לִי בְּעָיָה, כָּל הַחֶדֶר הָיָה מָלֵא עָשָׁן, וְאִי אֶפְשָׁר לִפְתֹּחַ חַלּוֹנוֹת בַּקּוֹמוֹת הַגְּבוֹהוֹת שֶׁל בֵּית הַמָּלוֹן, בִּגְלַל מִזּוּג הָאֲוִיר.

הֶחְלַטְתִּי לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת כְּדֵי שֶׁהֶעָשָׁן יֵצֵא. מַה שֶּׁלֹּא יָדַעְתִּי, שֶׁגַּלַּאי הֶעָשָׁן שֶׁבַּפְּרוֹזְדוֹר אֵינוֹ מְחֻבָּר לַקַּבָּלָה בִּלְבַד, אֶלָּא מְחֻבָּר יְשִׁירוֹת לִמְכַבֵּי הָאֵשׁ שֶׁל לוֹס אַנְגְ'לֶס. עוֹד דָּבָר שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי, שֶׁלִּפְנֵי כִּשְׁלוֹשָׁה שָׁבוּעוֹת הָיְתָה שְׂרֵפָה גְּדוֹלָה בְּבֵית מָלוֹן בְּלוֹס אַנְגְ'לֶס וְנִשְׂרְפוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים. הֶאְשִׁימוּ אֶת מְכַבֵּי הָאֵשׁ עַל שֶׁלֹּא בָּאוּ בַּזְּמַן, וְכָל הַתִּקְשֹׁרֶת הָיְתָה נֶגְדָּם, עַד שֶׁבְּלַחַץ הַקָּהָל הֵקִימוּ וַעֲדַת חֲקִירָה כְּדֵי לִבְדֹּק מַה בְּדִיּוּק קָרָה.

מִיָּד כְּשֶׁצִּפְצֵף הַגַּלַּאי אֵצֶל מְכַבֵּי הָאֵשׁ, הִזְעִיקוּ שְׁלוֹשִׁים כַּבָּאִיּוֹת, עִם שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת כַּבָּאִים. אֲנִי, שֶׁכְּבָר סָגַרְתִּי אֶת הַדֶּלֶת, שָׁמַעְתִּי הֲמֻלָּה מֵהַמָּלוֹן לְמַטָּה, וְעַד שֶׁחָשַׁבְתִּי אִם כְּדַאי לָגֶשֶׁת לַחַלּוֹן כְּדֵי לִרְאוֹת מַה קָּרָה אוֹ לֹא, כְּבָר שָׁעֲטוּ עַשְׂרוֹת כַּבָּאִים לְחַדְרִי וּבְמַכַּת גַּרְזֶן פָּרְצוּ אֶת הַדֶּלֶת, כַּאֲשֶׁר עַשְׂרוֹת כַּבָּאִים צוֹעֲקִים: "הֵיכָן הָאֵשׁ?"

הָיִיתִי מְאֹד מְבֹהָל מֵהַפְּרִיצָה הַבִּלְתִּי מְתֻכְנֶנֶת. הִסְבַּרְתִּי לָהֶם מַה שֶּׁקָּרָה עִם הַמְּכוֹנָה, הֵם הֵגִיבוּ בַּהֲבָנָה וְהִזְהִירוּ: "בַּפַּעַם הַבָּאָה תִּזָּהֵר כְּשֶׁאַתָּה מַכְנִיס מְכוֹנָה לַשֶּׁקַע!"

אֲבָל יַחַד עִם הַכַּבָּאִים, נִכְנְסוּ גַּם צַלָּמֵי תִּקְשֹׁרֶת... הֵם צִלְּמוּ אוֹתִי כְּשֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב חֲצִי עָרֹם, מְכוֹנָה בְּיָדִי וַאֲנִי מִתְכּוֹנֵן לְהִתְגַּלֵּחַ... כָּל מַהֲדוּרוֹת הַחֲדָשׁוֹת בְּלוֹס אַנְגְ'לֶס פָּתְחוּ בַּסִּפּוּר הַדְּרָמָטִי עַל מְאוֹת כַּבָּאִים שֶׁשֶּׁעָטוּ לַמָּלוֹן וְעַל הַטָּעוּת שֶׁאֵרְעָה. תְּמוּנָתִי עִם הַמְּכוֹנָה בְּיָדִי וְכִפָּה עַל רֹאשִׁי, הִתְנוֹסְסָה בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת. יְהוּדֵי לוֹס אַנְגְ'לֶס שֶׁהִתְעַדְכְּנוּ בַּחֲדָשׁוֹת בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב, רָאוּ אוֹתִי יוֹשֵׁב בְּמַצָּב בִּלְתִּי נָעִים בַּעֲלִיל. בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִסְתּוֹבַבְתִּי, עָצְרוּ אוֹתִי יְהוּדִים: "זֶה אַתָּה שֶׁרָצִיתָ לְחַלֵּל אֶת יוֹם טוֹב שֵׁנִי, וְגָרַמְתָּ לַשְּׂרֵפָה בְּבֵית הַמָּלוֹן..." בִּמְקוֹם לַעֲשׂוֹת עֲסָקִים, עָשִׂיתִי לְעַצְמִי בִּזְיוֹנוֹת נוֹרָאִים...

כָּעֵת אֲנִי כְּבָר יוֹדֵעַ שֶׁאֵין לְהִתְחַכֵּם עִם דִּבְרֵי חֲזַ"ל. הִרְגַּשְׁתִּי עַל בְּשָׂרִי אֶת מַאֲמַר חֲזַ"ל (מדרש שמות בא יב): "הֵם עָשׂוּ בַּסֵּתֶר, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פִּרְסְמָם בְּגָלוּי..." (וָוֵי הָעַמּוּדִים, בְּךָ בָּטַחְנוּ)

	וישלח תשפ"ג
	כִּמְעַט שָׁקַע בַּבִּצָּה, אַךְ נִצַּל בִּזְכוּת...
	"אֶת הָאֱלֹקִים אֲנִי יָרֵא" (מב-יח) יִרְאַת שָׁמַיִם פֵּרוּשָׁהּ לְהִתְבַּיֵּשׁ מֵה', לִחְיוֹת בִּידִיעָה שֶׁה' רוֹאֶה אוֹתְךָ וְגַם אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁלְּךָ, אֲפִלּוּ הַנִּסְתָּרוֹת בְּיוֹתֵר. סִפֵּר הַד"ר ר' מֹשֶׁה אֶלְיָקִים בְּרוּקְס: בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁהִתְפַּלַּלְתִּי בּוֹ, הָיָה יְהוּדִי אֲמֶרִיקָאִי, שֶׁלְּפַרְנָסָתוֹ הָיָה סוֹחֵר בְּיוּדָאִיקָה. בְּפֶסַח, סִפֵּר לִי הַסּוֹחֵר, שֶׁהוּא מִתְעַתֵּד לִנְסֹעַ לַאֲמֶרִיקָה מִיָּד בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח. אָמַרְתִּי לוֹ: "אַתָּה נִכְנָס לִשְׁאֵלָה הִלְכָתִית גְּדוֹלָה; אַתָּה אָמְנָם יוֹצֵא מִכָּאן בְּמוֹצָאֵי פֶּסַח, אַךְ תַּגִּיעַ לְשָׁם בְּבָקְרוֹ שֶׁל יוֹם טוֹב שֵׁנִי, וַהֲרֵי הַהֲלָכָה הִיא שֶׁמִּיָּד כְּשֶׁאַתָּה מַגִּיעַ לְשָׁם, אַתָּה מִתְחַיֵּב לִשְׁמֹר עַל יוֹם טוֹב שֵׁנִי!" "אָז מָה אַתָּה מַצִּיעַ לִי?" שָׁאַל אוֹתִי הַסּוֹחֵר. אָמַרְתִּי לוֹ: "הַפָּשׁוּט בְּיוֹתֵר הוּא, לְשַׁנּוֹת אֶת הַכַּרְטִיס וְלִדְחוֹתוֹ לְיוֹם אַחֵר". "זֶה לֹא בָּא בַּחֶשְׁבּוֹן, הַטִּיסָה הַבָּאָה תֵּצֵא רַק יוֹמַיִם לְאַחַר מִכֵּן, וַאֲנִי אַפְסִיד יוֹמַיִם עֲבוֹדָה. הֲרֵי הָאִסּוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה שָׁם, הוּא כְּדֵי שֶׁאֲנָשִׁים לֹא יִרְאוּנִי נוֹסֵעַ. אֲנִי אֶשְׁתַּדֵּל שֶׁבִּנְסִיעָתִי מִשְּׂדֵה הַתְּעוּפָה עַד הַמָּלוֹן אַף אֶחָד לֹא יִרְאֶה אוֹתִי, וְהַכֹּל יָבוֹא עַל מְקוֹמוֹ בְּשָׁלוֹם". אָמַרְתִּי לוֹ: "הַהֲלָכָה מְפֹרֶשֶׁת בַּמִּשְׁנָה בְּרוּרָה (ס'תצ"ו סק"ט) שֶׁאֲפִלּוּ בְּצִנְעָה אָסוּר. וְתִזְכֹּר גַּם אֶת מַה שֶּׁכָּתוּב בַּגְּמָרָא (שבת סד:), אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, כָּל מָקוֹם שֶׁאָסְרוּ חֲכָמִים מִפְּנֵי מַרְאִית עַיִן – אֲפִלּוּ בְּחַדְרֵי חֲדָרִים אָסוּר". אוּלָם הוּא עָנָה לִי: "גּוּט מוֹעֵד", וְהָלַךְ. כְּלוֹמַר – אַתָּה מַחְמִיר מִדַּי, זֶה לֹא נִרְאֶה לִי הֶגְיוֹנִי שֶׁדָּבָר שֶׁאָסוּר מִשּׁוּם מַרְאִית עַיִן אָסוּר גַּם בְּחַדְרֵי חֲדָרִים, מִי יָכוֹל לִרְאוֹת אוֹתִי... לְאַחַר שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת חָזַר מֵחוּ"ל, וְאָמַר לִי: אֲנִי מִצְטַעֵר עַל הָרֶגַע שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי בְּקוֹלְךָ. שִׁלַּמְתִּי מְחִיר יָקָר מְאֹד עַל שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי לַהֲלָכָה הַצְּרוּפָה, שֶׁאָסוּר לְחַלֵּל יוֹם טוֹב שֵׁנִי גַּם בְּצִנְעָה. כַּיָּדוּעַ לְךָ, הֶחְלַטְתִּי שֶׁבְּצִנְעָה מֻתָּר לְחַלֵּל יוֹם טוֹב, וְאָכֵן, נָסַעְתִּי לְלוֹס אַנְגְ'לֶס בְּמוֹצָאֵי פֶּסַח. הִגַּעְתִּי לְשָׁם בָּאַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח, הִזְמַנְתִּי מוֹנִית וְנָסַעְתִּי לַמָּלוֹן. הַמָּלוֹן מֵכִיל אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ קוֹמוֹת. קִבַּלְתִּי חֶדֶר בַּקּוֹמָה הַשְּׁלוֹשִׁים וָשֶׁבַע. מוּבָן שֶׁעָלִיתִי בַּמַּעֲלִית, כִּי הֲרֵי, לְשִׁיטָתִי, בְּצִנְעָה מֻתָּר. לְאַחַר שֶׁהִתְמַקַּמְתִּי בַּמָּלוֹן, הֶחְלַטְתִּי שֶׁהֱיוֹת שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְהַתְחִיל אֶת עֲבוֹדָתִי מִיָּד בְּמוֹצָאֵי הֶחָג, אֶתְגַּלֵּחַ כָּעֵת, וְכָךְ אֶהְיֶה מוּכָן לָצֵאת לַדֶּרֶךְ מִיָּד בְּצֵאת הֶחָג. חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי שֶׁבְּמָלוֹן שֶׁאֵין בּוֹ אֲפִלּוּ יְהוּדִי אֶחָד, אֵין בְּעָיָה לְהִתְגַּלֵּחַ, מִי יָכוֹל לִרְאוֹת אוֹתִי בְּחֶדֶר סָגוּר בַּקּוֹמָה הַשְּׁלוֹשִׁים וָשֶׁבַע?! יֵשׁ כָּאן מְאוֹת חֲדָרִים וְכֻלָּם מְאֻיָּשִׁים עַל יְדֵי גּוֹיִים. הוֹצֵאתִי אֶת מְכוֹנַת הַגִּלּוּחַ, וְהִכְנַסְתִּי לַשֶּׁקַע הַחַשְׁמַלִּי, אַךְ שָׁכַחְתִּי לְכַוְּנוֹ לַוָּואט שֶׁל אַרְצוֹת הַבְּרִית. בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַוָּואט הוּא 230, וּבְחוּץ לְאֶרֶץ – 110. מִיָּד כְּשֶׁהִכְנַסְתִּי אֶת הַמְּכוֹנָה לַשֶּׁקַע, הִתְחִילָה הַמְּכוֹנָה לְהוֹצִיא עָשָׁן. אָמְנָם לֹא קָרָה כְּלוּם. הוֹצֵאתִי אוֹתָהּ מִיָּד מֵהַשֶּׁקַע, וְחוּץ מִנֶּזֶק קָטָן לַמְּכוֹנָה - לֹא קָרָה כְּלוּם. לְאַחַר כַּמָּה שְׁנִיּוֹת מִתְקַשְּׁרִים אֵלַי מֵהַקַּבָּלָה לְמַטָּה, וְשׁוֹאֲלִים אוֹתִי מַה קָּרָה בַּחֶדֶר, גַּלַּאי הֶעָשָׁן מְצַפְצֵף. סִפַּרְתִּי לָהֶם מַה קָּרָה, וְהֵם נִרְגְּעוּ. כָּעֵת הָיְתָה לִי בְּעָיָה, כָּל הַחֶדֶר הָיָה מָלֵא עָשָׁן, וְאִי אֶפְשָׁר לִפְתֹּחַ חַלּוֹנוֹת בַּקּוֹמוֹת הַגְּבוֹהוֹת שֶׁל בֵּית הַמָּלוֹן, בִּגְלַל מִזּוּג הָאֲוִיר. הֶחְלַטְתִּי לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת כְּדֵי שֶׁהֶעָשָׁן יֵצֵא. מַה שֶּׁלֹּא יָדַעְתִּי, שֶׁגַּלַּאי הֶעָשָׁן שֶׁבַּפְּרוֹזְדוֹר אֵינוֹ מְחֻבָּר לַקַּבָּלָה בִּלְבַד, אֶלָּא מְחֻבָּר יְשִׁירוֹת לִמְכַבֵּי הָאֵשׁ שֶׁל לוֹס אַנְגְ'לֶס. עוֹד דָּבָר שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי, שֶׁלִּפְנֵי כִּשְׁלוֹשָׁה שָׁבוּעוֹת הָיְתָה שְׂרֵפָה גְּדוֹלָה בְּבֵית מָלוֹן בְּלוֹס אַנְגְ'לֶס וְנִשְׂרְפוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים. הֶאְשִׁימוּ אֶת מְכַבֵּי הָאֵשׁ עַל שֶׁלֹּא בָּאוּ בַּזְּמַן, וְכָל הַתִּקְשֹׁרֶת הָיְתָה נֶגְדָּם, עַד שֶׁבְּלַחַץ הַקָּהָל הֵקִימוּ וַעֲדַת חֲקִירָה כְּדֵי לִבְדֹּק מַה בְּדִיּוּק קָרָה. מִיָּד כְּשֶׁצִּפְצֵף הַגַּלַּאי אֵצֶל מְכַבֵּי הָאֵשׁ, הִזְעִיקוּ שְׁלוֹשִׁים כַּבָּאִיּוֹת, עִם שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת כַּבָּאִים. אֲנִי, שֶׁכְּבָר סָגַרְתִּי אֶת הַדֶּלֶת, שָׁמַעְתִּי הֲמֻלָּה מֵהַמָּלוֹן לְמַטָּה, וְעַד שֶׁחָשַׁבְתִּי אִם כְּדַאי לָגֶשֶׁת לַחַלּוֹן כְּדֵי לִרְאוֹת מַה קָּרָה אוֹ לֹא, כְּבָר שָׁעֲטוּ עַשְׂרוֹת כַּבָּאִים לְחַדְרִי וּבְמַכַּת גַּרְזֶן פָּרְצוּ אֶת הַדֶּלֶת, כַּאֲשֶׁר עַשְׂרוֹת כַּבָּאִים צוֹעֲקִים: "הֵיכָן הָאֵשׁ?" הָיִיתִי מְאֹד מְבֹהָל מֵהַפְּרִיצָה הַבִּלְתִּי מְתֻכְנֶנֶת. הִסְבַּרְתִּי לָהֶם מַה שֶּׁקָּרָה עִם הַמְּכוֹנָה, הֵם הֵגִיבוּ בַּהֲבָנָה וְהִזְהִירוּ: "בַּפַּעַם הַבָּאָה תִּזָּהֵר כְּשֶׁאַתָּה מַכְנִיס מְכוֹנָה לַשֶּׁקַע!" אֲבָל יַחַד עִם הַכַּבָּאִים, נִכְנְסוּ גַּם צַלָּמֵי תִּקְשֹׁרֶת... הֵם צִלְּמוּ אוֹתִי כְּשֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב חֲצִי עָרֹם, מְכוֹנָה בְּיָדִי וַאֲנִי מִתְכּוֹנֵן לְהִתְגַּלֵּחַ... כָּל מַהֲדוּרוֹת הַחֲדָשׁוֹת בְּלוֹס אַנְגְ'לֶס פָּתְחוּ בַּסִּפּוּר הַדְּרָמָטִי עַל מְאוֹת כַּבָּאִים שֶׁשֶּׁעָטוּ לַמָּלוֹן וְעַל הַטָּעוּת שֶׁאֵרְעָה. תְּמוּנָתִי עִם הַמְּכוֹנָה בְּיָדִי וְכִפָּה עַל רֹאשִׁי, הִתְנוֹסְסָה בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת. יְהוּדֵי לוֹס אַנְגְ'לֶס שֶׁהִתְעַדְכְּנוּ בַּחֲדָשׁוֹת בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב, רָאוּ אוֹתִי יוֹשֵׁב בְּמַצָּב בִּלְתִּי נָעִים בַּעֲלִיל. בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִסְתּוֹבַבְתִּי, עָצְרוּ אוֹתִי יְהוּדִים: "זֶה אַתָּה שֶׁרָצִיתָ לְחַלֵּל אֶת יוֹם טוֹב שֵׁנִי, וְגָרַמְתָּ לַשְּׂרֵפָה בְּבֵית הַמָּלוֹן..." בִּמְקוֹם לַעֲשׂוֹת עֲסָקִים, עָשִׂיתִי לְעַצְמִי בִּזְיוֹנוֹת נוֹרָאִים... כָּעֵת אֲנִי כְּבָר יוֹדֵעַ שֶׁאֵין לְהִתְחַכֵּם עִם דִּבְרֵי חֲזַ"ל. הִרְגַּשְׁתִּי עַל בְּשָׂרִי אֶת מַאֲמַר חֲזַ"ל (מדרש שמות בא יב): "הֵם עָשׂוּ בַּסֵּתֶר, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פִּרְסְמָם בְּגָלוּי..." (וָוֵי הָעַמּוּדִים, בְּךָ בָּטַחְנוּ)