Otzarot-Article

"יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ" (ו-כד) אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: (במדבר רַבָּה יא-ה): "יְבָרֶכְךָ ה'" - בְּעֹשֶׁר, "וְיִשְׁמְרֶךָ" - שֶׁתַּעֲשֶׂה בּוֹ מִצְווֹת.

וּבֵאוּרוֹ, שֶׁהֲרֵי הַמַּטְבְּעוֹת קְרוּיִים "זוּזִים" מִשּׁוּם שֶׁהַכֶּסֶף זָז מִיָּד לְיָד, הַיּוֹם כָּאן וּמָחָר אֵינֶנּוּ. וּבְכָל מִקְרֶה, אוֹ שֶׁהַכֶּסֶף עוֹזֵב אֶת הָאָדָם - אוֹ שֶׁהָאָדָם עוֹזֵב אֶת הַכֶּסֶף...

רַק סוּג אֶחָד שֶׁל עֹשֶׁר נִשְׁאַר בִּרְשׁוּתוֹ, שָׁמוּר וּמֻבְטָח: אוֹתוֹ כֶּסֶף שֶׁהִשְׂכִּיל לְקַיֵּם בּוֹ מִצְווֹת, לְתִתּוֹ לְעָנִי וּלְכַבֵּד בּוֹ אֶת הַשַּׁבָּת וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ. וְזוֹ שְׁמִירָתוֹ הַיְחִידָה וְהַבְּרָכָה הַמֻּשְׁלֶמֶת.

וְעוֹד אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי): "יְבָרֶכְךָ ה'" - בִּנְכָסִים, "וְיִשְׁמְרֶךָ" - בִּבְרִיאוּת הַגּוּף. וּבֵאוּרוֹ, שֶׁכֵּן יַעֲקֹב אָבִינוּ מְבַקֵּשׁ: "אִם יִהְיֶה ה' עִמָּדִי... וְנָתַן לִי לֶחֶם - לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד - לִלְבֹּשׁ". שֶׁיֵּשׁ הַמְשֻׁפָּעִים בְּמָמוֹן וּבֵיתָם מָלֵא מַעֲדַנִּים, אַךְ אֲסוּרִים הֵם עֲלֵיהֶם בַּאֲכִילָה מֵחֲמַת חָלְיָם. אֲרוֹנָם מָלֵא בְּגָדִים - וּרְתוּקִים הֵם לְעֶרֶשׂ דְּוַי...

וְיָדוּעַ הַפִּתְגָּם, שֶׁבִּצְעִירוּתוֹ מַקְרִיב הָאָדָם אֶת בְּרִיאוּתוֹ כְּדֵי לְהַרְוִיחַ הוֹן, וּמְאֻחָר יוֹתֵר מוֹצִיא הוּא הוֹן כְּדֵי לְהָשִׁיב לְעַצְמוֹ אֶת הַבְּרִיאוּת... עַל כֵּן הַבְּרָכָה הַמֻּשְׁלֶמֶת הִיא, שֶׁיִּהְיוּ לָאָדָם נְכָסִים רַבִּים - בִּבְרִיאוּת אֵיתָנָה.

כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד קָטָן, תָּמִיד הִתְבּוֹנַנְתִּי עַל אִמִּי רוֹקֶמֶת. אָהַבְתִּי לָשֶׁבֶת עַל הָרִצְפָּה, לְהִסְתַּכֵּל וְלִשְׁאֹל: "אִמָּא, מָה אַתְּ עוֹשָׂה?"

"רוֹקֶמֶת...", הָיְתָה תְּשׁוּבָתָהּ בְּחִיּוּךְ חָכָם.

כָּל יוֹם אוֹתוֹ טֶקֶס: אִמָּא יָשְׁבָה בַּכֻּרְסָא וַאֲנִי עַל הָרִצְפָּה, הִתְבּוֹנַנְתִּי בְּסַקְרָנוּת, שָׁאַלְתִּי וְקִבַּלְתִּי אֶת אוֹתָהּ הַתְּשׁוּבָה עִם הַחִיּוּךְ הֶחָכָם.

יוֹם אֶחָד אָמַרְתִּי לָהּ שֶׁמֵּהַמָּקוֹם מִמֶּנּוּ אֲנִי מִסְתַּכֵּל, אֲנִי רוֹאֶה מַשֶּׁהוּ מְאוֹד לֹא בָּרוּר, מְאוֹד לֹא מְסֻדָּר וְלֹא יָפֶה. הֲמוֹן חוּטִים מִכָּל הַצְּבָעִים, דַּקִּים וְעָבִים, אֲרֻכִּים וּקְצָרִים, הֲמוֹן קְשָׁרִים, פִּתּוּלִים וְסִבּוּכִים לֹא בְּרוּרִים... "אֲנִי לֹא מֵבִין, אִמָּא, מָה אַתְּ עוֹשָׂה?"

הִיא חִיְּכָה וּבְקוֹלָהּ הַמָּתוֹק אָמְרָה לִי: "לֵךְ, בְּנִי, שַׂחֵק בַּחוּץ, וּכְשֶׁאֲסַיֵּם, אֶקְרָא לְךָ כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לִרְאוֹת אֶת הָרִקְמָה שֶׁלִּי..."

יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁהָיִיתִי בְּאֶמְצַע הַמִּשְׂחָקִים בֶּחָצֵר וּכְבָר שָׁכַחְתִּי מֵאוֹתוֹ אֵרוּעַ, קָרְאָה לִי אִמִּי לְהִכָּנֵס הַבַּיְתָה. כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי, הִיא פָּרְשָׂה בְּיָדֶיהָ פִּסַּת אָמָּנוּת נְדִירָה בְּיָפְיָהּ. הִתְבּוֹנַנְתִּי בָּעֲבוֹדָה שֶׁכְּבָר הָיְתָה מֻשְׁלֶמֶת, וְהַכֹּל הָיָה כָּל כָּךְ שׁוֹנֶה! אֵיזוֹ עֲבוֹדָה מַדְהִימָה, כַּמָּה צְבָעִים, צוּרוֹת וּדְפוּסִים! כְּאִלּוּ צִיְּרוּ אֶת הַתְּמוּנָה הֲכִי מַקְסִימָה בָּעוֹלָם!

אִמִּי רָאֲתָה אֶת הַפְּלִיאָה בְּעֵינַי, וְאָמְרָה לִי: "חָמוּד שֶׁלִּי, מִלְּמַטָּה, מֵהָרִצְפָּה, רָאִיתָ תָּמִיד הַרְבֵּה אִי סֵדֶר, כִּי לֹא הִתְבּוֹנַנְתָּ אַף פַּעַם עַל הָעֲבוֹדָה שֶׁאֲנִי רוֹקֶמֶת מִלְּמַעְלָה..."

מֵאָז חָלְפוּ הַשָּׁנִים, וְהַרְבֵּה פְּעָמִים כְּשֶׁנִּהְיָה קָשֶׁה בַּחַיִּים, אֲנִי נִזְכָּר בַּמִּשְׁפָּט הֶחָכָם שֶׁל אִמִּי וּמַבִּיט לַשָּׁמַיִם וְשׁוֹאֵל: "אֱלֹקִים, אַבָּא שֶׁלִּי, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה?" וְזֶה תָּמִיד נִרְאֶה לִי שֶׁהוּא עוֹנֶה לִי: "בְּנִי, אֲנִי רוֹקֵם אֶת חַיֶּיךָ..."

וּכְמוֹ אָז, אֲנִי שׁוֹאֵל: "לָמָּה אֲנִי רוֹאֶה הַכֹּל כָּל כָּךְ מְסֻבָּךְ? לָמָּה יֵשׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה קְשָׁרִים..." וְאָז נִרְאֶה לִי שֶׁאֱלֹקִים עוֹנֶה: "תִּדְאַג אַתָּה לָעֲבוֹדָה שֶׁלְּךָ, בְּנִי, וַאֲנִי אֶדְאַג לָעֲבוֹדָה שֶׁלִּי... יוֹם אֶחָד תּוּכַל לִרְאוֹת אֶת הָעֲבוֹדָה גְּמוּרָה, וְהִיא תִּהְיֶה יָפָה יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁתּוּכַל לְדַמְיֵן - אֵלּוּ יִהְיוּ הַחַיִּים שֶׁלְּךָ".

לֹא תָּמִיד אֲנַחְנוּ מְסֻגָּלִים לְהָבִין מָה עוֹבֵר עָלֵינוּ בְּחַיֵּינוּ, הַכֹּל נִרְאֶה מְסֻבָּךְ וְנִרְאֶה שֶׁשּׁוּם דָּבָר לֹא מַצְלִיחַ. מִתְבָּרֵר שֶׁאָנוּ מִתְבּוֹנְנִים עַל הָעֲבוֹדָה מִלְּמַטָּה. אֲבָל מֵהַצַּד הַנָּכוֹן, אֱלֹקִים לְמַעְלָה, רוֹקֵם אֶת חַיֵּינוּ...לְטוֹבָתֵנוּ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	וישלח תשפ"ג
	מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּית – לְרוּם הַמַּעֲלָה!
	"יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ" (ו-כד) אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: (במדבר רַבָּה יא-ה): "יְבָרֶכְךָ ה'" - בְּעֹשֶׁר, "וְיִשְׁמְרֶךָ" - שֶׁתַּעֲשֶׂה בּוֹ מִצְווֹת. וּבֵאוּרוֹ, שֶׁהֲרֵי הַמַּטְבְּעוֹת קְרוּיִים "זוּזִים" מִשּׁוּם שֶׁהַכֶּסֶף זָז מִיָּד לְיָד, הַיּוֹם כָּאן וּמָחָר אֵינֶנּוּ. וּבְכָל מִקְרֶה, אוֹ שֶׁהַכֶּסֶף עוֹזֵב אֶת הָאָדָם - אוֹ שֶׁהָאָדָם עוֹזֵב אֶת הַכֶּסֶף... רַק סוּג אֶחָד שֶׁל עֹשֶׁר נִשְׁאַר בִּרְשׁוּתוֹ, שָׁמוּר וּמֻבְטָח: אוֹתוֹ כֶּסֶף שֶׁהִשְׂכִּיל לְקַיֵּם בּוֹ מִצְווֹת, לְתִתּוֹ לְעָנִי וּלְכַבֵּד בּוֹ אֶת הַשַּׁבָּת וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ. וְזוֹ שְׁמִירָתוֹ הַיְחִידָה וְהַבְּרָכָה הַמֻּשְׁלֶמֶת. וְעוֹד אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי): "יְבָרֶכְךָ ה'" - בִּנְכָסִים, "וְיִשְׁמְרֶךָ" - בִּבְרִיאוּת הַגּוּף. וּבֵאוּרוֹ, שֶׁכֵּן יַעֲקֹב אָבִינוּ מְבַקֵּשׁ: "אִם יִהְיֶה ה' עִמָּדִי... וְנָתַן לִי לֶחֶם - לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד - לִלְבֹּשׁ". שֶׁיֵּשׁ הַמְשֻׁפָּעִים בְּמָמוֹן וּבֵיתָם מָלֵא מַעֲדַנִּים, אַךְ אֲסוּרִים הֵם עֲלֵיהֶם בַּאֲכִילָה מֵחֲמַת חָלְיָם. אֲרוֹנָם מָלֵא בְּגָדִים - וּרְתוּקִים הֵם לְעֶרֶשׂ דְּוַי... וְיָדוּעַ הַפִּתְגָּם, שֶׁבִּצְעִירוּתוֹ מַקְרִיב הָאָדָם אֶת בְּרִיאוּתוֹ כְּדֵי לְהַרְוִיחַ הוֹן, וּמְאֻחָר יוֹתֵר מוֹצִיא הוּא הוֹן כְּדֵי לְהָשִׁיב לְעַצְמוֹ אֶת הַבְּרִיאוּת... עַל כֵּן הַבְּרָכָה הַמֻּשְׁלֶמֶת הִיא, שֶׁיִּהְיוּ לָאָדָם נְכָסִים רַבִּים - בִּבְרִיאוּת אֵיתָנָה. כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד קָטָן, תָּמִיד הִתְבּוֹנַנְתִּי עַל אִמִּי רוֹקֶמֶת. אָהַבְתִּי לָשֶׁבֶת עַל הָרִצְפָּה, לְהִסְתַּכֵּל וְלִשְׁאֹל: "אִמָּא, מָה אַתְּ עוֹשָׂה?" "רוֹקֶמֶת...", הָיְתָה תְּשׁוּבָתָהּ בְּחִיּוּךְ חָכָם. כָּל יוֹם אוֹתוֹ טֶקֶס: אִמָּא יָשְׁבָה בַּכֻּרְסָא וַאֲנִי עַל הָרִצְפָּה, הִתְבּוֹנַנְתִּי בְּסַקְרָנוּת, שָׁאַלְתִּי וְקִבַּלְתִּי אֶת אוֹתָהּ הַתְּשׁוּבָה עִם הַחִיּוּךְ הֶחָכָם. יוֹם אֶחָד אָמַרְתִּי לָהּ שֶׁמֵּהַמָּקוֹם מִמֶּנּוּ אֲנִי מִסְתַּכֵּל, אֲנִי רוֹאֶה מַשֶּׁהוּ מְאוֹד לֹא בָּרוּר, מְאוֹד לֹא מְסֻדָּר וְלֹא יָפֶה. הֲמוֹן חוּטִים מִכָּל הַצְּבָעִים, דַּקִּים וְעָבִים, אֲרֻכִּים וּקְצָרִים, הֲמוֹן קְשָׁרִים, פִּתּוּלִים וְסִבּוּכִים לֹא בְּרוּרִים... "אֲנִי לֹא מֵבִין, אִמָּא, מָה אַתְּ עוֹשָׂה?" הִיא חִיְּכָה וּבְקוֹלָהּ הַמָּתוֹק אָמְרָה לִי: "לֵךְ, בְּנִי, שַׂחֵק בַּחוּץ, וּכְשֶׁאֲסַיֵּם, אֶקְרָא לְךָ כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לִרְאוֹת אֶת הָרִקְמָה שֶׁלִּי..." יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁהָיִיתִי בְּאֶמְצַע הַמִּשְׂחָקִים בֶּחָצֵר וּכְבָר שָׁכַחְתִּי מֵאוֹתוֹ אֵרוּעַ, קָרְאָה לִי אִמִּי לְהִכָּנֵס הַבַּיְתָה. כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי, הִיא פָּרְשָׂה בְּיָדֶיהָ פִּסַּת אָמָּנוּת נְדִירָה בְּיָפְיָהּ. הִתְבּוֹנַנְתִּי בָּעֲבוֹדָה שֶׁכְּבָר הָיְתָה מֻשְׁלֶמֶת, וְהַכֹּל הָיָה כָּל כָּךְ שׁוֹנֶה! אֵיזוֹ עֲבוֹדָה מַדְהִימָה, כַּמָּה צְבָעִים, צוּרוֹת וּדְפוּסִים! כְּאִלּוּ צִיְּרוּ אֶת הַתְּמוּנָה הֲכִי מַקְסִימָה בָּעוֹלָם! אִמִּי רָאֲתָה אֶת הַפְּלִיאָה בְּעֵינַי, וְאָמְרָה לִי: "חָמוּד שֶׁלִּי, מִלְּמַטָּה, מֵהָרִצְפָּה, רָאִיתָ תָּמִיד הַרְבֵּה אִי סֵדֶר, כִּי לֹא הִתְבּוֹנַנְתָּ אַף פַּעַם עַל הָעֲבוֹדָה שֶׁאֲנִי רוֹקֶמֶת מִלְּמַעְלָה..." מֵאָז חָלְפוּ הַשָּׁנִים, וְהַרְבֵּה פְּעָמִים כְּשֶׁנִּהְיָה קָשֶׁה בַּחַיִּים, אֲנִי נִזְכָּר בַּמִּשְׁפָּט הֶחָכָם שֶׁל אִמִּי וּמַבִּיט לַשָּׁמַיִם וְשׁוֹאֵל: "אֱלֹקִים, אַבָּא שֶׁלִּי, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה?" וְזֶה תָּמִיד נִרְאֶה לִי שֶׁהוּא עוֹנֶה לִי: "בְּנִי, אֲנִי רוֹקֵם אֶת חַיֶּיךָ..." וּכְמוֹ אָז, אֲנִי שׁוֹאֵל: "לָמָּה אֲנִי רוֹאֶה הַכֹּל כָּל כָּךְ מְסֻבָּךְ? לָמָּה יֵשׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה קְשָׁרִים..." וְאָז נִרְאֶה לִי שֶׁאֱלֹקִים עוֹנֶה: "תִּדְאַג אַתָּה לָעֲבוֹדָה שֶׁלְּךָ, בְּנִי, וַאֲנִי אֶדְאַג לָעֲבוֹדָה שֶׁלִּי... יוֹם אֶחָד תּוּכַל לִרְאוֹת אֶת הָעֲבוֹדָה גְּמוּרָה, וְהִיא תִּהְיֶה יָפָה יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁתּוּכַל לְדַמְיֵן - אֵלּוּ יִהְיוּ הַחַיִּים שֶׁלְּךָ". לֹא תָּמִיד אֲנַחְנוּ מְסֻגָּלִים לְהָבִין מָה עוֹבֵר עָלֵינוּ בְּחַיֵּינוּ, הַכֹּל נִרְאֶה מְסֻבָּךְ וְנִרְאֶה שֶׁשּׁוּם דָּבָר לֹא מַצְלִיחַ. מִתְבָּרֵר שֶׁאָנוּ מִתְבּוֹנְנִים עַל הָעֲבוֹדָה מִלְּמַטָּה. אֲבָל מֵהַצַּד הַנָּכוֹן, אֱלֹקִים לְמַעְלָה, רוֹקֵם אֶת חַיֵּינוּ...לְטוֹבָתֵנוּ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)