Otzarot-Article

"וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה'... וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ" (יח-ח) בִּפְסוּקִים אֵלּוּ מְתָאֶרֶת הַתּוֹרָה אֶת תְּגוּבָתוֹ שֶׁל יִתְרוֹ כַּאֲשֶׁר שָׁמַע מִפִּי מֹשֶׁה אֶת פֵּרוּט הַנִּסִּים וְהַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְיִשְׂרָאֵל. לִכְאוֹרָה יֵשׁ לְהָבִין, הֲלֹא הַסִּבָּה שֶׁגָּרְמָה לְיִתְרוֹ לַעֲזֹב אֶת מְקוֹמוֹ וְלָבוֹא לְיִשְׂרָאֵל הָיְתָה שְׁמִיעַת הַנִּסִּים הַמֻּפְלָאִים שֶׁאֵרְעוּ לָהֶם, כְּפִי שֶׁמּוּבָא בְּרַשִׁ"י בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה: "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ" – "מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וּבָא? קְרִיעַת יַם סוּף וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק".

מַדּוּעַ, אִם כֵּן, רַק לְאַחַר שֶׁשָּׁב מֹשֶׁה וְסִפֵּר שׁוּב לְחוֹתְנוֹ עַל הַנִּסִּים, הִתְרַגֵּשׁ יִתְרוֹ וְאָמַר: "בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם"? בַּמָּה הָיָה שׁוֹנֶה הַסִּפּוּר שֶׁשָּׁמַע יִתְרוֹ מִמֹּשֶׁה, מִמַּה שֶּׁהָיָה יָדוּעַ לוֹ קֹדֶם?

אֶת הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

בְּסוֹף הַסֵּפֶר הַנּוֹדָע "נֶפֶשׁ הַחַיִּים" שֶׁל רַבִּי חַיִּים מִוּוֹלָאזִ'ין, מוּבֵאת דְּרָשָׁה לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, דְּרָשָׁה שֶׁנִּמְסְרָה עַל יָדוֹ בְּאַחַת הַשָּׁנִים. הַדְּרָשָׁה מְחֻלֶּקֶת לִשְׁלֹשָׁה קְטָעִים, וְאֶת הַסִּבָּה לְכָךְ, בֵּאֵר הַמַּשְׁגִּיחַ הַצַּדִּיק רַבִּי דֹּב יָפֶה זַצַ"ל:

רַבִּי חַיִּים הֵחֵל בַּדְּרָשָׁה, אֲבָל הַקָּהָל לֹא הָיָה יָכוֹל לְהָכִיל אֶת עָצְמַת הַדְּבָרִים וְהִתְעַלֵּף. לְאַחַר שֶׁהַקָּהָל הִתְאוֹשֵׁשׁ מְעַט, הִמְשִׁיךְ רַבִּי חַיִּים וְנָשָׂא אֶת הֶמְשֵׁכָהּ שֶׁל הַדְּרָשָׁה, וְשׁוּב הַקָּהָל הִתְעַלֵּף... כָּל מָקוֹם שֶׁבּוֹ מִסְתַּיֵּם קֶטַע מֵהַדְּרָשָׁה - מוֹרֶה עַל כָּךְ שֶׁהַקָּהָל הִתְרַגֵּשׁ מֵעָצְמַת הַדְּבָרִים עַד כְּדֵי הִתְעַלְּפוּת.

לְיָמִים, אֶחָד מִתַּלְמִידָיו שֶׁל רַבִּי חַיִּים הִתְמַנָּה לְרַב בְּאַחַת הָעֲיָרוֹת. הָיָה זֶה סָמוּךְ לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְהוּא הָיָה אָמוּר לָשֵׂאת דִּבְרֵי חִזּוּק וְהִתְעוֹרְרוּת בִּפְנֵי קְהַל עֲדָתוֹ. מִכֵּיוָן שֶׁיָּדַע אֶת כֹּחָהּ שֶׁל הַדְּרָשָׁה שֶׁאוֹתָהּ נָשָׂא רַבּוֹ רַבִּי חַיִּים מִוּוֹלָאזִ'ין, שָׁנִים אֲחָדוֹת קֹדֶם לָכֵן, בָּחַר לְאָמְרָהּ בִּפְנֵי שׁוֹמְעֵי לִקְחוֹ כִּכְתָבָהּ וְכִלְשׁוֹנָהּ, בְּשֵׁם אוֹמְרָם.

לְאַכְזָבָתוֹ הָרַבָּה, לֹא נִכְּרָה תְּכוּנָה בַּקָּהָל לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים. נִרְאֶה הָיָה שֶׁהַדְּבָרִים לֹא הִצְלִיחוּ לְהִתְקַבֵּל עַל לֵב הַשּׁוֹמְעִים, וּבְוַדַּאי שֶׁלֹּא הִזְדַּעְזְעוּ מֵהֶם.

זְמַן מָה אַחַר כָּךְ חָלַף בַּמָּקוֹם תַּלְמִידוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל רַבִּי חַיִּים מִוּוֹלָאזִ'ין, הֲלֹא הוּא רַבִּי דָּוִד טֶעבִּיל, בַּעַל הַ"נַּחֲלַת דָּוִד".

נִגַּשׁ אֵלָיו רַב הָעֲיָרָה, וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "הֲלֹא יָדוּעַ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁמּוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִוּוֹלָאזִ'ין נָשָׂא אֶת דְּבָרָיו בִּדְרָשָׁתוֹ לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים, נִשְׁבַּר כָּל לֵב, נְהָרוֹת שֶׁל דְּמָעוֹת נִשְׁפְּכוּ, וְכָל הַצִּבּוּר כֻּלּוֹ שָׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. מַדּוּעַ כַּאֲשֶׁר אֲנִי אָמַרְתִּי אוֹתָם דְּבָרִים שֶׁאָמַר הוּא, דְּבָרַי לֹא פָּעֲלוּ אֶת פְּעֻלָּתָם?"

הֵשִׁיב לוֹ בַּעַל הַ"נַּחֲלַת דָּוִד": "הַסְכֵּת וּשְׁמַע. בָּעֲיָרָה שֶׁבָּהּ אֲנִי מִתְגּוֹרֵר יֵשׁ שְׁנֵי רוֹקְחִים הָעוֹסְקִים לְפַרְנָסָתָם בִּרְקִיחַת תְּרוּפוֹת וּבִמְכִירָתָן. עַל אֶחָד מֵהֶם הִתְפַּרְסֵם שֶׁכָּל הַתְּרוּפוֹת הַיּוֹצְאוֹת מִתַּחַת יָדוֹ, פּוֹעֲלוֹת אֶת פְּעֻלָּתָן עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר. אַךְ עַל רֵעֵהוּ, לְעֻמַּת זֹאת, יָצְאָה הַשְּׁמוּעָה שֶׁאָסוּר לִקְנוֹת מִתְּרוּפוֹתָיו. לֹא רַק שֶׁהֵן אֵינָן מוֹעִילוֹת, אֶלָּא הֵן גַּם מְסַכְּנוֹת אֶת חַיָּיו שֶׁל הַחוֹלֶה שֶׁנּוֹטֵל אוֹתָן.

"יוֹם אֶחָד פָּנָה רוֹקֵחַ זֶה לַחֲבֵרוֹ הַמַּצְלִיחַ וְשָׁאַל אוֹתוֹ: 'מַדּוּעַ הַתְּרוּפוֹת שֶׁלְּךָ מַצְלִיחוֹת וְשֶׁלִּי לֹא? הֲלֹא שְׁנֵינוּ לָמַדְנוּ בְּאוֹתָהּ אוּנִיבֶרְסִיטָה אֶת מְלֶאכֶת הָרוֹקְחוּת!'

"הֶחְלִיט הָרוֹקֵחַ שֶׁתְּרוּפוֹתָיו הוֹעִילוּ לְחוֹלִים, לַעֲרֹךְ בִּקּוּר בְּמַעְבֶּדֶת הַתְּרוּפוֹת שֶׁל עֲמִיתוֹ הָרוֹקֵחַ הַ'לֹּא יֻצְלַח', שֶׁמָּא יְגַלֶּה אֶת הַהֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם. לְאַחַר בְּדִיקָה קְצָרָה אָמַר לוֹ: 'אֲנִי יוֹדֵעַ מָה הַסִּבָּה. אָמְנָם אַתָּה מְעַרְבֵּב אֶת כָּל הֶחֳמָרִים בְּדִיּוּק עַל פִּי הַמִּרְשָׁם, אוּלָם אֵינְךָ מַקְפִּיד עַל סְטֶרִילִיּוּת וְעַל נִקְיוֹן הַכֵּלִים שֶׁבָּהֶם נַעֲשׂוֹת הַתְּרוּפוֹת. מִשּׁוּם כָּךְ, לֹא רַק שֶׁהֵן אֵינָן מוֹעִילוֹת, אֶלָּא הֵן גַּם עֲלוּלוֹת לִגְרֹם לְזִהוּם וּלְנֶזֶק חָמוּר לְמִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן'...

"כֵּן הוּא הַדָּבָר בְּיַחַס אֵלֶיךָ...

"הַדְּבָרִים שֶׁאָמַרְתָּ בִּדְרָשָׁתְךָ, כְּשֶׁלְעַצְמָם, הִנָּם תְּרוּפָה נִפְלָאָה כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר, וְהֵם הָיוּ אֲמוּרִים לְהוֹבִיל לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. אוּלָם זֹאת בִּתְנַאי שֶׁהֵם יוֹצְאִים מִפֶּה קָדוֹשׁ וְטָהוֹר, כְּפִיו שֶׁל מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ רַבִּי חַיִּים מִוּוֹלָאזִ'ין...

"אֲבָל כַּאֲשֶׁר אוֹתָם הַדְּבָרִים בְּדִיּוּק יוֹצְאִים מֵהַפֶּה שֶׁלְּךָ, שֶׁהוּא פָּחוֹת 'סְטֶרִילִי', וְאֵין לוֹ אֶת עָצְמַת הַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה שֶׁיֵּשׁ לְרַבִּי חַיִּים, זֶה יָכוֹל לִפְגֹּם בְּמַעֲלַת הַדְּבָרִים, וְלִמְנֹעַ מֵהֶם לִפְעֹל אֶת פְּעֻלָּתָם הַבְּרוּכָה בַּלְּבָבוֹת...!" סִיֵּם הַגָּאוֹן רַבִּי דָּוִד טֶעבִּיל אֶת דְּבָרָיו.

וְאָנוּ לוֹמְדִים מִמְּשָׁלוֹ לֶקַח נִפְלָא: לְפִיו שֶׁל צַדִּיק – יֵשׁ כֹּחַ אַדִּיר! כְּשֶׁדְּבָרִים יוֹצְאִים מִפֶּה קָדוֹשׁ וְטָהוֹר, הֵם נִשְׁמָעִים אַחֶרֶת לְגַמְרֵי מִכְּפִי שֶׁהֵם נִשְׁמָעִים כַּאֲשֶׁר הֵם יוֹצְאִים מִפֶּה שֶׁאֵינוֹ קָדוֹשׁ וְטָהוֹר דַּיּוֹ!

וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, כְּפִי שֶׁהָיָה אוֹמֵר הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב נַיְמָן, רֹאשׁ יְשִׁיבַת 'אוֹר יִשְׂרָאֵל':

כַּאֲשֶׁר יִתְרוֹ שָׁמַע עַל יְצִיאַת מִצְרַיִם וְעַל קְרִיעַת יַם סוּף מִפִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים, הִשְׁפִּיעוּ עָלָיו הַדְּבָרִים בְּצוּרָה מוּעֶטֶת, וְלֹא עָשׂוּ עָלָיו דֵּי רֹשֶׁם. אֲבָל כַּאֲשֶׁר "וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ" – הַדְּבָרִים עָשׂוּ רֹשֶׁם חָזָק... אָמְנָם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ סִפֵּר אוֹתָם נִסִּים בְּדִיּוּק, אוּלָם הַדְּבָרִים יָצְאוּ מִכְּלִי טָהוֹר. וְלָכֵן לֹא נוֹתַר יִתְרוֹ אָדִישׁ, וּמִיָּד אָמַר בְּהִתְרַגְּשׁוּת: "בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם". (לְלַמֶּדְךָ)

	וישלח תשפ"ג
	מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּית – לְרוּם הַמַּעֲלָה!
	"וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה'... וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ" (יח-ח) בִּפְסוּקִים אֵלּוּ מְתָאֶרֶת הַתּוֹרָה אֶת תְּגוּבָתוֹ שֶׁל יִתְרוֹ כַּאֲשֶׁר שָׁמַע מִפִּי מֹשֶׁה אֶת פֵּרוּט הַנִּסִּים וְהַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְיִשְׂרָאֵל. לִכְאוֹרָה יֵשׁ לְהָבִין, הֲלֹא הַסִּבָּה שֶׁגָּרְמָה לְיִתְרוֹ לַעֲזֹב אֶת מְקוֹמוֹ וְלָבוֹא לְיִשְׂרָאֵל הָיְתָה שְׁמִיעַת הַנִּסִּים הַמֻּפְלָאִים שֶׁאֵרְעוּ לָהֶם, כְּפִי שֶׁמּוּבָא בְּרַשִׁ"י בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה: "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ" – "מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וּבָא? קְרִיעַת יַם סוּף וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק". מַדּוּעַ, אִם כֵּן, רַק לְאַחַר שֶׁשָּׁב מֹשֶׁה וְסִפֵּר שׁוּב לְחוֹתְנוֹ עַל הַנִּסִּים, הִתְרַגֵּשׁ יִתְרוֹ וְאָמַר: "בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם"? בַּמָּה הָיָה שׁוֹנֶה הַסִּפּוּר שֶׁשָּׁמַע יִתְרוֹ מִמֹּשֶׁה, מִמַּה שֶּׁהָיָה יָדוּעַ לוֹ קֹדֶם? אֶת הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: בְּסוֹף הַסֵּפֶר הַנּוֹדָע "נֶפֶשׁ הַחַיִּים" שֶׁל רַבִּי חַיִּים מִוּוֹלָאזִ'ין, מוּבֵאת דְּרָשָׁה לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, דְּרָשָׁה שֶׁנִּמְסְרָה עַל יָדוֹ בְּאַחַת הַשָּׁנִים. הַדְּרָשָׁה מְחֻלֶּקֶת לִשְׁלֹשָׁה קְטָעִים, וְאֶת הַסִּבָּה לְכָךְ, בֵּאֵר הַמַּשְׁגִּיחַ הַצַּדִּיק רַבִּי דֹּב יָפֶה זַצַ"ל: רַבִּי חַיִּים הֵחֵל בַּדְּרָשָׁה, אֲבָל הַקָּהָל לֹא הָיָה יָכוֹל לְהָכִיל אֶת עָצְמַת הַדְּבָרִים וְהִתְעַלֵּף. לְאַחַר שֶׁהַקָּהָל הִתְאוֹשֵׁשׁ מְעַט, הִמְשִׁיךְ רַבִּי חַיִּים וְנָשָׂא אֶת הֶמְשֵׁכָהּ שֶׁל הַדְּרָשָׁה, וְשׁוּב הַקָּהָל הִתְעַלֵּף... כָּל מָקוֹם שֶׁבּוֹ מִסְתַּיֵּם קֶטַע מֵהַדְּרָשָׁה - מוֹרֶה עַל כָּךְ שֶׁהַקָּהָל הִתְרַגֵּשׁ מֵעָצְמַת הַדְּבָרִים עַד כְּדֵי הִתְעַלְּפוּת. לְיָמִים, אֶחָד מִתַּלְמִידָיו שֶׁל רַבִּי חַיִּים הִתְמַנָּה לְרַב בְּאַחַת הָעֲיָרוֹת. הָיָה זֶה סָמוּךְ לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְהוּא הָיָה אָמוּר לָשֵׂאת דִּבְרֵי חִזּוּק וְהִתְעוֹרְרוּת בִּפְנֵי קְהַל עֲדָתוֹ. מִכֵּיוָן שֶׁיָּדַע אֶת כֹּחָהּ שֶׁל הַדְּרָשָׁה שֶׁאוֹתָהּ נָשָׂא רַבּוֹ רַבִּי חַיִּים מִוּוֹלָאזִ'ין, שָׁנִים אֲחָדוֹת קֹדֶם לָכֵן, בָּחַר לְאָמְרָהּ בִּפְנֵי שׁוֹמְעֵי לִקְחוֹ כִּכְתָבָהּ וְכִלְשׁוֹנָהּ, בְּשֵׁם אוֹמְרָם. לְאַכְזָבָתוֹ הָרַבָּה, לֹא נִכְּרָה תְּכוּנָה בַּקָּהָל לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים. נִרְאֶה הָיָה שֶׁהַדְּבָרִים לֹא הִצְלִיחוּ לְהִתְקַבֵּל עַל לֵב הַשּׁוֹמְעִים, וּבְוַדַּאי שֶׁלֹּא הִזְדַּעְזְעוּ מֵהֶם. זְמַן מָה אַחַר כָּךְ חָלַף בַּמָּקוֹם תַּלְמִידוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל רַבִּי חַיִּים מִוּוֹלָאזִ'ין, הֲלֹא הוּא רַבִּי דָּוִד טֶעבִּיל, בַּעַל הַ"נַּחֲלַת דָּוִד". נִגַּשׁ אֵלָיו רַב הָעֲיָרָה, וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "הֲלֹא יָדוּעַ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁמּוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִוּוֹלָאזִ'ין נָשָׂא אֶת דְּבָרָיו בִּדְרָשָׁתוֹ לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים, נִשְׁבַּר כָּל לֵב, נְהָרוֹת שֶׁל דְּמָעוֹת נִשְׁפְּכוּ, וְכָל הַצִּבּוּר כֻּלּוֹ שָׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. מַדּוּעַ כַּאֲשֶׁר אֲנִי אָמַרְתִּי אוֹתָם דְּבָרִים שֶׁאָמַר הוּא, דְּבָרַי לֹא פָּעֲלוּ אֶת פְּעֻלָּתָם?" הֵשִׁיב לוֹ בַּעַל הַ"נַּחֲלַת דָּוִד": "הַסְכֵּת וּשְׁמַע. בָּעֲיָרָה שֶׁבָּהּ אֲנִי מִתְגּוֹרֵר יֵשׁ שְׁנֵי רוֹקְחִים הָעוֹסְקִים לְפַרְנָסָתָם בִּרְקִיחַת תְּרוּפוֹת וּבִמְכִירָתָן. עַל אֶחָד מֵהֶם הִתְפַּרְסֵם שֶׁכָּל הַתְּרוּפוֹת הַיּוֹצְאוֹת מִתַּחַת יָדוֹ, פּוֹעֲלוֹת אֶת פְּעֻלָּתָן עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר. אַךְ עַל רֵעֵהוּ, לְעֻמַּת זֹאת, יָצְאָה הַשְּׁמוּעָה שֶׁאָסוּר לִקְנוֹת מִתְּרוּפוֹתָיו. לֹא רַק שֶׁהֵן אֵינָן מוֹעִילוֹת, אֶלָּא הֵן גַּם מְסַכְּנוֹת אֶת חַיָּיו שֶׁל הַחוֹלֶה שֶׁנּוֹטֵל אוֹתָן. "יוֹם אֶחָד פָּנָה רוֹקֵחַ זֶה לַחֲבֵרוֹ הַמַּצְלִיחַ וְשָׁאַל אוֹתוֹ: 'מַדּוּעַ הַתְּרוּפוֹת שֶׁלְּךָ מַצְלִיחוֹת וְשֶׁלִּי לֹא? הֲלֹא שְׁנֵינוּ לָמַדְנוּ בְּאוֹתָהּ אוּנִיבֶרְסִיטָה אֶת מְלֶאכֶת הָרוֹקְחוּת!' "הֶחְלִיט הָרוֹקֵחַ שֶׁתְּרוּפוֹתָיו הוֹעִילוּ לְחוֹלִים, לַעֲרֹךְ בִּקּוּר בְּמַעְבֶּדֶת הַתְּרוּפוֹת שֶׁל עֲמִיתוֹ הָרוֹקֵחַ הַ'לֹּא יֻצְלַח', שֶׁמָּא יְגַלֶּה אֶת הַהֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם. לְאַחַר בְּדִיקָה קְצָרָה אָמַר לוֹ: 'אֲנִי יוֹדֵעַ מָה הַסִּבָּה. אָמְנָם אַתָּה מְעַרְבֵּב אֶת כָּל הֶחֳמָרִים בְּדִיּוּק עַל פִּי הַמִּרְשָׁם, אוּלָם אֵינְךָ מַקְפִּיד עַל סְטֶרִילִיּוּת וְעַל נִקְיוֹן הַכֵּלִים שֶׁבָּהֶם נַעֲשׂוֹת הַתְּרוּפוֹת. מִשּׁוּם כָּךְ, לֹא רַק שֶׁהֵן אֵינָן מוֹעִילוֹת, אֶלָּא הֵן גַּם עֲלוּלוֹת לִגְרֹם לְזִהוּם וּלְנֶזֶק חָמוּר לְמִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן'... "כֵּן הוּא הַדָּבָר בְּיַחַס אֵלֶיךָ... "הַדְּבָרִים שֶׁאָמַרְתָּ בִּדְרָשָׁתְךָ, כְּשֶׁלְעַצְמָם, הִנָּם תְּרוּפָה נִפְלָאָה כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר, וְהֵם הָיוּ אֲמוּרִים לְהוֹבִיל לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. אוּלָם זֹאת בִּתְנַאי שֶׁהֵם יוֹצְאִים מִפֶּה קָדוֹשׁ וְטָהוֹר, כְּפִיו שֶׁל מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ רַבִּי חַיִּים מִוּוֹלָאזִ'ין... "אֲבָל כַּאֲשֶׁר אוֹתָם הַדְּבָרִים בְּדִיּוּק יוֹצְאִים מֵהַפֶּה שֶׁלְּךָ, שֶׁהוּא פָּחוֹת 'סְטֶרִילִי', וְאֵין לוֹ אֶת עָצְמַת הַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה שֶׁיֵּשׁ לְרַבִּי חַיִּים, זֶה יָכוֹל לִפְגֹּם בְּמַעֲלַת הַדְּבָרִים, וְלִמְנֹעַ מֵהֶם לִפְעֹל אֶת פְּעֻלָּתָם הַבְּרוּכָה בַּלְּבָבוֹת...!" סִיֵּם הַגָּאוֹן רַבִּי דָּוִד טֶעבִּיל אֶת דְּבָרָיו. וְאָנוּ לוֹמְדִים מִמְּשָׁלוֹ לֶקַח נִפְלָא: לְפִיו שֶׁל צַדִּיק – יֵשׁ כֹּחַ אַדִּיר! כְּשֶׁדְּבָרִים יוֹצְאִים מִפֶּה קָדוֹשׁ וְטָהוֹר, הֵם נִשְׁמָעִים אַחֶרֶת לְגַמְרֵי מִכְּפִי שֶׁהֵם נִשְׁמָעִים כַּאֲשֶׁר הֵם יוֹצְאִים מִפֶּה שֶׁאֵינוֹ קָדוֹשׁ וְטָהוֹר דַּיּוֹ! וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, כְּפִי שֶׁהָיָה אוֹמֵר הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב נַיְמָן, רֹאשׁ יְשִׁיבַת 'אוֹר יִשְׂרָאֵל': כַּאֲשֶׁר יִתְרוֹ שָׁמַע עַל יְצִיאַת מִצְרַיִם וְעַל קְרִיעַת יַם סוּף מִפִּי אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים, הִשְׁפִּיעוּ עָלָיו הַדְּבָרִים בְּצוּרָה מוּעֶטֶת, וְלֹא עָשׂוּ עָלָיו דֵּי רֹשֶׁם. אֲבָל כַּאֲשֶׁר "וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ" – הַדְּבָרִים עָשׂוּ רֹשֶׁם חָזָק... אָמְנָם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ סִפֵּר אוֹתָם נִסִּים בְּדִיּוּק, אוּלָם הַדְּבָרִים יָצְאוּ מִכְּלִי טָהוֹר. וְלָכֵן לֹא נוֹתַר יִתְרוֹ אָדִישׁ, וּמִיָּד אָמַר בְּהִתְרַגְּשׁוּת: "בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם". (לְלַמֶּדְךָ)