Otzarot-Article

"וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ וְעָשִׂיתָ אֶת מִצְוֹתָו וְאֶת חֻקָּיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם" (כז-י) בְּדוֹרֵנוּ הַשִּׁטְחִי אָנוּ חֲשׂוּפִים יוֹתֵר לַהַשְׁפָּעוֹת הַזָּרוֹת מֵהַסְּבִיבָה. אַחַת הָעֲבוֹדוֹת הַחֲשׁוּבוֹת הַמֻּטֶּלֶת עָלֵינוּ בְּדוֹר זֶה, הִיא, שֶׁהַשֵּׂכֶל וְהַדַּעַת יִהְיוּ מְעֻצָּבִים עַל פִּי דַּעַת תּוֹרָה וּבְאֶמְצָעוּתָם נַשְׁלִיט אֶת הָרֶגֶשׁ. עָלֵינוּ לְצַיֵּת בְּאֹפֶן מֻחְלָט לְדַעַת תּוֹרָה, כָּל מַעֲרֶכֶת הַהַשְׁקָפוֹת שֶׁלָּנוּ צְרִיכָה לִהְיוֹת מְעֻצֶּבֶת עַל פִּי דַּעַת תּוֹרָה, וְלֹא עַל פִּי הַשְׁפָּעוֹת שְׁלִילִיּוֹת מֵהַסְּבִיבָה.

עִקַּר הַנְּפִילָה שֶׁל הָאָדָם בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת נוֹבַעַת מִנְּקֻדָּה אַחַת, מֵהַמַּחֲשָׁבָה: אֵיךְ מִסְתַּכְּלִים עָלַי...

אַךְ אָדָם צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁלִּפְנֵי שֶׁהוּא חוֹשֵׁב עַל אֵיךְ הוּא נִרְאֶה בְּעֵינֵי הַסְּבִיבָה, הוּא צָרִיךְ לַחְשֹׁב קֹדֶם כֹּל - אֵיךְ הוּא נִרְאֶה בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, כַּמָּה הוּא שָׁוֶה בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, עַד כַּמָּה הוּא מְרוֹמֵם אֶת עַצְמוֹ וּמְשֻׁכְנָע בַּטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ. לְאַחַר מִכֵּן יוּכַל לִפְנוֹת וּלְחַפֵּשׂ מָה אֲחֵרִים חוֹשְׁבִים עָלָיו.

הַ"שְּׂפַת אֱמֶת" אוֹמֵר שֶׁלֹּא לְחִנָּם הַמְרַגְּלִים אָמְרוּ "וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם" (בַּמִּדְבָּר יג-לג) כִּי כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶת עַצְמִי כְּחָגָב - בָּרוּר שֶׁגַּם הַשֵּׁנִי יִרְאֶה אוֹתִי כְּחָגָב.

אֲבָל אִם הָיִיתִי רוֹאֶה אֶת עַצְמִי כְּאָדָם גָּדוֹל, אִם הָיִיתִי רוֹאֶה אֶת עַצְמִי כְּמַלְאָךְ, כְּשָׁוֶה מַשֶּׁהוּ, הָיָה בָּרוּר לִי שֶׁגַּם הַשֵּׁנִי חוֹשֵׁב עָלַי אוֹתוֹ דָּבָר, כִּי זֶה מַה שֶּׁאֲנִי מַאֲמִין בְּעַצְמִי.

אָנוּ, בְּנֵי הַתּוֹרָה, צְרִיכִים לָדַעַת שֶׁתּוֹרָתֵנוּ תּוֹרַת אֱמֶת, וְלִהְיוֹת גֵּאִים בְּעֶצֶם הֱיוֹתֵנוּ הַמְיַצְּגִים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.

חוֹקֵר אֲמֶרִיקָאִי הוֹצִיא סֵפֶר וּבוֹ מְפֹרָטִים 6,000 רֵאָיוֹנוֹת שֶׁרִאְיְנוּ אֲנָשִׁים לַעֲבוֹדָה, אַךְ לֹא קִבְּלוּ אוֹתָם. הוּא כּוֹתֵב לְמַטָּה אֶת סִכּוּם הַדְּבָרִים: כָּל אֵלֶּה שֶׁרֻאְיְנוּ - כֻּלָּם שַׁקְרָנִים, כִּי כֻּלָּם עָנוּ לַמְרַאֲיֵן מַה שֶּׁהוּא רָצָה לִשְׁמֹעַ, וְלֹא מַה שֶּׁהֵם חָשְׁבוּ בֶּאֱמֶת! יְהוּדִי צָרִיךְ לִהְיוֹת אֲמִתִּי, לְהַגִּיד מַה שֶּׁהוּא חוֹשֵׁב, וְלֹא לְהִתְבַּיֵּשׁ.

בִּבְּרִיטַנְיָה לִפְנֵי כְּ-70 שָׁנָה, שִׁמֵּשׁ הָרַב יַעֲקוֹבּוֹבִיץ זַצַ"ל כְּרַבָּם שֶׁל הַיְּהוּדִים.

מַלְכַּת בְּרִיטַנְיָה עָשְׂתָה סְעוּדָה גְּדוֹלָה. הִיא הִזְמִינָה מְלָכִים, רוֹזְנִים וְרָאשֵׁי מֶמְשָׁלוֹת, וְכֵיוָן שֶׁהָיוּ שָׁם נְצִיגִים מִכָּל הַמְּדִינוֹת, הִיא בִּקְּשָׁה גַּם מֵהָרַב שֶׁל בְּרִיטַנְיָה, שֶׁיָּבוֹא. אָמַר לָהּ הָרַב יַעֲקוֹבּוֹבִיץ: "אֲנִי יְהוּדִי, וְאָסוּר לִי לֶאֱכֹל מַאֲכָלִים לֹא כְּשֵׁרִים, וְלָכֵן אֵינֶנִּי יָכוֹל לְהַגִּיעַ לַסְּעוּדָה". הַמַּלְכָּה שָׁלְחָה לוֹ מִכְתָּב חוֹזֵר, וּבוֹ הִיא בִּקְּשָׁה שֶׁהָרַב יַגִּיד לָהּ בְּדִיּוּק עַל אֵיזוֹ כַּשְׁרוּת הוּא סוֹמֵךְ, וְהִיא תִּדְאַג שֶׁהָאֹכֶל יִהְיֶה בַּהֶכְשֵׁר שֶׁהָרַב יְבַקֵּשׁ. הָרַב יַעֲקוֹבּוֹבִיץ הֵבִין שֶׁהוּא לֹא יוּכַל לְהִתְחַמֵּק, הוּא הִגִּיעַ לַסְּעוּדָה, אַךְ רָאָה שֶׁכָּל הַצַּלָּחוֹת נִרְאוֹת אוֹתוֹ דָּבָר.

הָאַחֲרַאי בָּאַרְמוֹן קָרָא לוֹ, הוּא הָפַךְ אֶת הַצַּלַּחַת וְהֶרְאָה לוֹ שֶׁהַסַּכּוּ"ם וְהַצַּלָּחוֹת חֲדָשִׁים, וְהָרַב הִתְיַשֵּׁב. כַּאֲשֶׁר גָּמְרוּ לֶאֱכֹל אֶת הַמָּנָה הָרִאשׁוֹנָה הוּא הִבְחִין בְּדָבָר מוּזָר: כָּל הַסּוֹעֲדִים קָמוּ מִמְּקוֹמָם וְהִתְחִילוּ לְהַחֲלִיף מְקוֹמוֹת. הוּא שָׁאַל אֶת הַיּוֹשֵׁב לְצִדּוֹ לְפֵשֶׁר הַדָּבָר, וְהוּא עָנָה לוֹ שֶׁכָּךְ נָהוּג אֶצְלָם כַּאֲשֶׁר מְסַיְּמִים לֶאֱכֹל אֶת הַמָּנָה. בֵּין מָנָה לְמָנָה מַחֲלִיפִים אֶת הַמְּקוֹמוֹת.

הָרַב יַעֲקוֹבּוֹבִיץ חָשַׁב אֵיךְ יוּכַל לָצֵאת מֵהַתִּסְבֹּכֶת הַזּוֹ, אַךְ הוּא הֶחְלִיט שֶׁבִּשְׁבִיל הַכַּשְׁרוּת הוּא לֹא מִתְבַּיֵּשׁ. הוּא הֵרִים אֶת הַמַּפָּה עִם הַצַּלַּחַת, הַכּוֹס וְהַסַּכּוּ"ם, וְעָבַר מָקוֹם. הָיָה שָׁם יְהוּדִי מִתְבּוֹלֵל שֶׁהִבִּיט בּוֹ בְּבוּז וְשָׁאַל: "לָמָּה אַתָּה נִשְׁאָר עִם הַתּוֹרָה שֶׁלְּךָ?! תִּרְאֶה אֵילוּ בּוּשׁוֹת אַתָּה גּוֹרֵם! תִּרְאֶה אוֹתִי, אֲנִי אוֹכֵל עִם כֻּלָּם, וְהַכֹּל בְּסֵדֶר גָּמוּר".

לְאַחַר הַמָּנָה הַשְּׁנִיָּה שׁוּב הָיָה צָרִיךְ לְהַחֲלִיף מָקוֹם, וְשׁוּב הָרַב יַעֲקוֹבּוֹבִיץ עָבַר מָקוֹם יַחַד עִם הַסַּכּוּ"ם, ‍הַצַּלַּחַת, הַכּוֹס וְהַמַּפָּה. כָּךְ הוּא עָבַר 4 פְּעָמִים מָקוֹם(!). כְּשֶׁהִסְתַּיְּמָה הַסְּעוּדָה, הוּא קָם וְהוֹדָה לַמַּלְכָּה.

לְפֶתַע רָדַף אַחֲרָיו הַנָּסִיךְ וְאָמַר לוֹ: "תִּרְאֶה, אֲנִי צָפִיתִי בְּךָ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַסְּעוּדָה, וַאֲנִי חַיָּב לוֹמַר לְךָ: אִמָּא שֶׁלִּי הִיא מַלְכָּה, רָאִיתִי נְסִיכִים, רוֹזְנִים וְרָאשֵׁי מֶמְשָׁלוֹת, אֲבָל אִם יֵשׁ מִישֶׁהוּ שֶׁאֲנִי בֶּאֱמֶת מְכַבֵּד וּמַעֲרִיךְ מִכָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ פֹּה - זֶה דַּוְקָא אַתָּה, כִּי דָּבַקְתָּ בָּאֱמֶת שֶׁלְּךָ!!!"

לְפֶתַע הַיְּהוּדִי הַמִּתְבּוֹלֵל רָאָה כֵּיצַד הַנָּסִיךְ נָתַן כָּבוֹד גָּדוֹל לָרַב. הוּא נִגַּשׁ לַנָּסִיךְ וְאָמַר לוֹ: "גַּם אֲנִי יְהוּדִי!" אָמַר לוֹ הַנָּסִיךְ: "מָה? גַּם אַתָּה יְהוּדִי?! וְאָכַלְתָּ כָּמוֹנִי?! מַה הַתַּפְקִיד שֶׁלְּךָ?" הַנָּסִיךְ רָשַׁם אֶת הַפְּרָטִים שֶׁל הַיְּהוּדִי הַמִּתְבּוֹלֵל, וּפִטֵּר אוֹתוֹ מִתַּפְקִידוֹ.

אוֹתוֹ יְהוּדִי בָּא לָרַב וְאָמַר לוֹ בְּבֹשֶׁת פָּנִים: "צָחַקְתִּי עָלֶיךָ, אֲבָל אֵיךְ אוֹמְרִים בָּרְחוֹב? 'צוֹחֵק מִי שֶׁצּוֹחֵק אַחֲרוֹן'. אַתָּה הָלַכְתָּ עִם הָאֱמֶת וְהֶעֱרִיכוּ אוֹתְךָ, וְאוֹתִי הִשְׁפִּילוּ. הָעֲמִידָה הָאֵיתָנָה שֶׁלְּךָ עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, הָ"אֲנִי" הֶחָזָק שֶׁלְּךָ נִצַּח אֶת מַלְכַּת בְּרִיטַנְיָה עִם כָּל הַסּוֹבְבִים אוֹתָהּ, וַאֲפִלּוּ אוֹתִי, שֶׁנִּסִּיתִי לִמְחֹק אֶת הַתּוֹרָה וְלִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי הַגּוֹיִים...!"

אָנוּ חַיִּים בְּדוֹר שֶׁכְּכָל שֶׁמִּתְרַחֵב הַמַּעְגָּל הַחִיצוֹנִי סְבִיב הָאָדָם, כָּךְ הוֹלֵךְ וּמִצְטַמְצֵם מִיּוֹם לְיוֹם עוֹלָמוֹ הַפְּנִימִי. לָאָדָם יֵשׁ עוֹלָם פְּנִימִי עָשִׁיר: יֵשׁ לוֹ רְצוֹנוֹת, מַחֲשָׁבוֹת וְתַאֲווֹת, יֵשׁ לוֹ אֲהָבוֹת וְגַם שְׂנָאוֹת. אָדָם עָלוּל לִקְבֹּר אֶת הַשְּׁאִיפוֹת וְאֶת הָרְצוֹנוֹת שֶׁלּוֹ וּלְהַתְחִיל לֶאֱהֹב אֶת מַה שֶּׁהָעוֹלָם אוֹהֵב, וְלִשְׂנֹא אֶת מַה שֶּׁהָעוֹלָם שׂוֹנֵא לְהִצְטַמְצֵם, וְלֹא לְהַשְׁאִיר לְעַצְמוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל שֶׁקֶט וֶאֱמֶת, כִּלְשׁוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלַּנְט: הָאָדָם חַי עִם עַצְמוֹ שִׁבְעִים שָׁנָה וּפְעָמִים רַבּוֹת עֲדַיִן אֵינוֹ מַכִּיר אֶת עַצְמוֹ. אֵיזוֹ בּוּשָׁה וְאֵיזֶה צַעַר לְאָדָם שֶׁהוּא חַי עִם עַצְמוֹ שִׁבְעִים שָׁנָה וַעֲדַיִן לֹא יָשַׁב עֶשֶׂר דַּקּוֹת מוּל מַרְאָה לְדַבֵּר עִם עַצְמוֹ וְלִשְׁאֹל אֶת עַצְמוֹ: "מִי אֲנִי?"

מְסַפְּרִים בִּבְדִיחוּתָא עַל אָדָם אֶחָד שֶׁחָשַׁב שֶׁהוּא עַכְבָּר. כַּמּוּבָן שֶׁהִכְנִיסוּ אוֹתוֹ לְבֵית מְשֻׁגָּעִים, וְהִשְׁקִיעוּ הַרְבֵּה זְמַן וּמַאֲמָץ כְּדֵי לְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ שֶׁהוּא אֵינֶנּוּ עַכְבָּר.

לְאַחַר מִסְפַּר חֳדָשִׁים חָשְׁבוּ שֶׁהוּא נַעֲשָׂה נוֹרְמָלִי. נָתְנוּ לוֹ תְּעוּדַת שִׁחְרוּר וְשָׁלְחוּ אוֹתוֹ מִבֵּית הַמְשֻׁגָּעִים, אַךְ מָה רַבָּה הָיְתָה פְּלִיאָתָם שֶׁל אַנְשֵׁי הַצֶּוֶת, שֶׁרָאוּ שֶׁלְּאַחַר שֶׁשִּׁחְרְרוּ אוֹתוֹ מִבֵּית הַמְשֻׁגָּעִים הוּא רָץ בְּבֶהָלָה חֲזָרָה לְשָׁם. שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "מַה קּוֹרֶה?" וְהוּא הִסְבִּיר: "כְּשֶׁיָּצָאתִי רָאִיתִי חָתוּל בַּחוּץ!" אָמְרוּ לוֹ: "רָאִיתָ חָתוּל, אַךְ אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה לֹא עַכְבָּר!"

אָמַר לָהֶם הַמְשֻׁגָּע: "אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי לֹא עַכְבָּר, אַךְ מַה יִּקְרֶה אִם הֶחָתוּל אֵינוֹ יוֹדֵעַ זֹאת?!..." (אֱמוּנָה שְׁלֵמָה)

	חיי שרה תשפ"ג
	גַּם קְלָרִינֶט יָכוֹל לִהְיוֹת שַׁדְכָן...
	"וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ וְעָשִׂיתָ אֶת מִצְוֹתָו וְאֶת חֻקָּיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם" (כז-י) בְּדוֹרֵנוּ הַשִּׁטְחִי אָנוּ חֲשׂוּפִים יוֹתֵר לַהַשְׁפָּעוֹת הַזָּרוֹת מֵהַסְּבִיבָה. אַחַת הָעֲבוֹדוֹת הַחֲשׁוּבוֹת הַמֻּטֶּלֶת עָלֵינוּ בְּדוֹר זֶה, הִיא, שֶׁהַשֵּׂכֶל וְהַדַּעַת יִהְיוּ מְעֻצָּבִים עַל פִּי דַּעַת תּוֹרָה וּבְאֶמְצָעוּתָם נַשְׁלִיט אֶת הָרֶגֶשׁ. עָלֵינוּ לְצַיֵּת בְּאֹפֶן מֻחְלָט לְדַעַת תּוֹרָה, כָּל מַעֲרֶכֶת הַהַשְׁקָפוֹת שֶׁלָּנוּ צְרִיכָה לִהְיוֹת מְעֻצֶּבֶת עַל פִּי דַּעַת תּוֹרָה, וְלֹא עַל פִּי הַשְׁפָּעוֹת שְׁלִילִיּוֹת מֵהַסְּבִיבָה. עִקַּר הַנְּפִילָה שֶׁל הָאָדָם בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת נוֹבַעַת מִנְּקֻדָּה אַחַת, מֵהַמַּחֲשָׁבָה: אֵיךְ מִסְתַּכְּלִים עָלַי... אַךְ אָדָם צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁלִּפְנֵי שֶׁהוּא חוֹשֵׁב עַל אֵיךְ הוּא נִרְאֶה בְּעֵינֵי הַסְּבִיבָה, הוּא צָרִיךְ לַחְשֹׁב קֹדֶם כֹּל - אֵיךְ הוּא נִרְאֶה בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, כַּמָּה הוּא שָׁוֶה בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, עַד כַּמָּה הוּא מְרוֹמֵם אֶת עַצְמוֹ וּמְשֻׁכְנָע בַּטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ. לְאַחַר מִכֵּן יוּכַל לִפְנוֹת וּלְחַפֵּשׂ מָה אֲחֵרִים חוֹשְׁבִים עָלָיו. הַ"שְּׂפַת אֱמֶת" אוֹמֵר שֶׁלֹּא לְחִנָּם הַמְרַגְּלִים אָמְרוּ "וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם" (בַּמִּדְבָּר יג-לג) כִּי כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶת עַצְמִי כְּחָגָב - בָּרוּר שֶׁגַּם הַשֵּׁנִי יִרְאֶה אוֹתִי כְּחָגָב. אֲבָל אִם הָיִיתִי רוֹאֶה אֶת עַצְמִי כְּאָדָם גָּדוֹל, אִם הָיִיתִי רוֹאֶה אֶת עַצְמִי כְּמַלְאָךְ, כְּשָׁוֶה מַשֶּׁהוּ, הָיָה בָּרוּר לִי שֶׁגַּם הַשֵּׁנִי חוֹשֵׁב עָלַי אוֹתוֹ דָּבָר, כִּי זֶה מַה שֶּׁאֲנִי מַאֲמִין בְּעַצְמִי. אָנוּ, בְּנֵי הַתּוֹרָה, צְרִיכִים לָדַעַת שֶׁתּוֹרָתֵנוּ תּוֹרַת אֱמֶת, וְלִהְיוֹת גֵּאִים בְּעֶצֶם הֱיוֹתֵנוּ הַמְיַצְּגִים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. חוֹקֵר אֲמֶרִיקָאִי הוֹצִיא סֵפֶר וּבוֹ מְפֹרָטִים 6,000 רֵאָיוֹנוֹת שֶׁרִאְיְנוּ אֲנָשִׁים לַעֲבוֹדָה, אַךְ לֹא קִבְּלוּ אוֹתָם. הוּא כּוֹתֵב לְמַטָּה אֶת סִכּוּם הַדְּבָרִים: כָּל אֵלֶּה שֶׁרֻאְיְנוּ - כֻּלָּם שַׁקְרָנִים, כִּי כֻּלָּם עָנוּ לַמְרַאֲיֵן מַה שֶּׁהוּא רָצָה לִשְׁמֹעַ, וְלֹא מַה שֶּׁהֵם חָשְׁבוּ בֶּאֱמֶת! יְהוּדִי צָרִיךְ לִהְיוֹת אֲמִתִּי, לְהַגִּיד מַה שֶּׁהוּא חוֹשֵׁב, וְלֹא לְהִתְבַּיֵּשׁ. בִּבְּרִיטַנְיָה לִפְנֵי כְּ-70 שָׁנָה, שִׁמֵּשׁ הָרַב יַעֲקוֹבּוֹבִיץ זַצַ"ל כְּרַבָּם שֶׁל הַיְּהוּדִים. מַלְכַּת בְּרִיטַנְיָה עָשְׂתָה סְעוּדָה גְּדוֹלָה. הִיא הִזְמִינָה מְלָכִים, רוֹזְנִים וְרָאשֵׁי מֶמְשָׁלוֹת, וְכֵיוָן שֶׁהָיוּ שָׁם נְצִיגִים מִכָּל הַמְּדִינוֹת, הִיא בִּקְּשָׁה גַּם מֵהָרַב שֶׁל בְּרִיטַנְיָה, שֶׁיָּבוֹא. אָמַר לָהּ הָרַב יַעֲקוֹבּוֹבִיץ: "אֲנִי יְהוּדִי, וְאָסוּר לִי לֶאֱכֹל מַאֲכָלִים לֹא כְּשֵׁרִים, וְלָכֵן אֵינֶנִּי יָכוֹל לְהַגִּיעַ לַסְּעוּדָה". הַמַּלְכָּה שָׁלְחָה לוֹ מִכְתָּב חוֹזֵר, וּבוֹ הִיא בִּקְּשָׁה שֶׁהָרַב יַגִּיד לָהּ בְּדִיּוּק עַל אֵיזוֹ כַּשְׁרוּת הוּא סוֹמֵךְ, וְהִיא תִּדְאַג שֶׁהָאֹכֶל יִהְיֶה בַּהֶכְשֵׁר שֶׁהָרַב יְבַקֵּשׁ. הָרַב יַעֲקוֹבּוֹבִיץ הֵבִין שֶׁהוּא לֹא יוּכַל לְהִתְחַמֵּק, הוּא הִגִּיעַ לַסְּעוּדָה, אַךְ רָאָה שֶׁכָּל הַצַּלָּחוֹת נִרְאוֹת אוֹתוֹ דָּבָר. הָאַחֲרַאי בָּאַרְמוֹן קָרָא לוֹ, הוּא הָפַךְ אֶת הַצַּלַּחַת וְהֶרְאָה לוֹ שֶׁהַסַּכּוּ"ם וְהַצַּלָּחוֹת חֲדָשִׁים, וְהָרַב הִתְיַשֵּׁב. כַּאֲשֶׁר גָּמְרוּ לֶאֱכֹל אֶת הַמָּנָה הָרִאשׁוֹנָה הוּא הִבְחִין בְּדָבָר מוּזָר: כָּל הַסּוֹעֲדִים קָמוּ מִמְּקוֹמָם וְהִתְחִילוּ לְהַחֲלִיף מְקוֹמוֹת. הוּא שָׁאַל אֶת הַיּוֹשֵׁב לְצִדּוֹ לְפֵשֶׁר הַדָּבָר, וְהוּא עָנָה לוֹ שֶׁכָּךְ נָהוּג אֶצְלָם כַּאֲשֶׁר מְסַיְּמִים לֶאֱכֹל אֶת הַמָּנָה. בֵּין מָנָה לְמָנָה מַחֲלִיפִים אֶת הַמְּקוֹמוֹת. הָרַב יַעֲקוֹבּוֹבִיץ חָשַׁב אֵיךְ יוּכַל לָצֵאת מֵהַתִּסְבֹּכֶת הַזּוֹ, אַךְ הוּא הֶחְלִיט שֶׁבִּשְׁבִיל הַכַּשְׁרוּת הוּא לֹא מִתְבַּיֵּשׁ. הוּא הֵרִים אֶת הַמַּפָּה עִם הַצַּלַּחַת, הַכּוֹס וְהַסַּכּוּ"ם, וְעָבַר מָקוֹם. הָיָה שָׁם יְהוּדִי מִתְבּוֹלֵל שֶׁהִבִּיט בּוֹ בְּבוּז וְשָׁאַל: "לָמָּה אַתָּה נִשְׁאָר עִם הַתּוֹרָה שֶׁלְּךָ?! תִּרְאֶה אֵילוּ בּוּשׁוֹת אַתָּה גּוֹרֵם! תִּרְאֶה אוֹתִי, אֲנִי אוֹכֵל עִם כֻּלָּם, וְהַכֹּל בְּסֵדֶר גָּמוּר". לְאַחַר הַמָּנָה הַשְּׁנִיָּה שׁוּב הָיָה צָרִיךְ לְהַחֲלִיף מָקוֹם, וְשׁוּב הָרַב יַעֲקוֹבּוֹבִיץ עָבַר מָקוֹם יַחַד עִם הַסַּכּוּ"ם, ‍הַצַּלַּחַת, הַכּוֹס וְהַמַּפָּה. כָּךְ הוּא עָבַר 4 פְּעָמִים מָקוֹם(!). כְּשֶׁהִסְתַּיְּמָה הַסְּעוּדָה, הוּא קָם וְהוֹדָה לַמַּלְכָּה. לְפֶתַע רָדַף אַחֲרָיו הַנָּסִיךְ וְאָמַר לוֹ: "תִּרְאֶה, אֲנִי צָפִיתִי בְּךָ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַסְּעוּדָה, וַאֲנִי חַיָּב לוֹמַר לְךָ: אִמָּא שֶׁלִּי הִיא מַלְכָּה, רָאִיתִי נְסִיכִים, רוֹזְנִים וְרָאשֵׁי מֶמְשָׁלוֹת, אֲבָל אִם יֵשׁ מִישֶׁהוּ שֶׁאֲנִי בֶּאֱמֶת מְכַבֵּד וּמַעֲרִיךְ מִכָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ פֹּה - זֶה דַּוְקָא אַתָּה, כִּי דָּבַקְתָּ בָּאֱמֶת שֶׁלְּךָ!!!" לְפֶתַע הַיְּהוּדִי הַמִּתְבּוֹלֵל רָאָה כֵּיצַד הַנָּסִיךְ נָתַן כָּבוֹד גָּדוֹל לָרַב. הוּא נִגַּשׁ לַנָּסִיךְ וְאָמַר לוֹ: "גַּם אֲנִי יְהוּדִי!" אָמַר לוֹ הַנָּסִיךְ: "מָה? גַּם אַתָּה יְהוּדִי?! וְאָכַלְתָּ כָּמוֹנִי?! מַה הַתַּפְקִיד שֶׁלְּךָ?" הַנָּסִיךְ רָשַׁם אֶת הַפְּרָטִים שֶׁל הַיְּהוּדִי הַמִּתְבּוֹלֵל, וּפִטֵּר אוֹתוֹ מִתַּפְקִידוֹ. אוֹתוֹ יְהוּדִי בָּא לָרַב וְאָמַר לוֹ בְּבֹשֶׁת פָּנִים: "צָחַקְתִּי עָלֶיךָ, אֲבָל אֵיךְ אוֹמְרִים בָּרְחוֹב? 'צוֹחֵק מִי שֶׁצּוֹחֵק אַחֲרוֹן'. אַתָּה הָלַכְתָּ עִם הָאֱמֶת וְהֶעֱרִיכוּ אוֹתְךָ, וְאוֹתִי הִשְׁפִּילוּ. הָעֲמִידָה הָאֵיתָנָה שֶׁלְּךָ עַל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, הָ"אֲנִי" הֶחָזָק שֶׁלְּךָ נִצַּח אֶת מַלְכַּת בְּרִיטַנְיָה עִם כָּל הַסּוֹבְבִים אוֹתָהּ, וַאֲפִלּוּ אוֹתִי, שֶׁנִּסִּיתִי לִמְחֹק אֶת הַתּוֹרָה וְלִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי הַגּוֹיִים...!" אָנוּ חַיִּים בְּדוֹר שֶׁכְּכָל שֶׁמִּתְרַחֵב הַמַּעְגָּל הַחִיצוֹנִי סְבִיב הָאָדָם, כָּךְ הוֹלֵךְ וּמִצְטַמְצֵם מִיּוֹם לְיוֹם עוֹלָמוֹ הַפְּנִימִי. לָאָדָם יֵשׁ עוֹלָם פְּנִימִי עָשִׁיר: יֵשׁ לוֹ רְצוֹנוֹת, מַחֲשָׁבוֹת וְתַאֲווֹת, יֵשׁ לוֹ אֲהָבוֹת וְגַם שְׂנָאוֹת. אָדָם עָלוּל לִקְבֹּר אֶת הַשְּׁאִיפוֹת וְאֶת הָרְצוֹנוֹת שֶׁלּוֹ וּלְהַתְחִיל לֶאֱהֹב אֶת מַה שֶּׁהָעוֹלָם אוֹהֵב, וְלִשְׂנֹא אֶת מַה שֶּׁהָעוֹלָם שׂוֹנֵא לְהִצְטַמְצֵם, וְלֹא לְהַשְׁאִיר לְעַצְמוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל שֶׁקֶט וֶאֱמֶת, כִּלְשׁוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלַּנְט: הָאָדָם חַי עִם עַצְמוֹ שִׁבְעִים שָׁנָה וּפְעָמִים רַבּוֹת עֲדַיִן אֵינוֹ מַכִּיר אֶת עַצְמוֹ. אֵיזוֹ בּוּשָׁה וְאֵיזֶה צַעַר לְאָדָם שֶׁהוּא חַי עִם עַצְמוֹ שִׁבְעִים שָׁנָה וַעֲדַיִן לֹא יָשַׁב עֶשֶׂר דַּקּוֹת מוּל מַרְאָה לְדַבֵּר עִם עַצְמוֹ וְלִשְׁאֹל אֶת עַצְמוֹ: "מִי אֲנִי?" מְסַפְּרִים בִּבְדִיחוּתָא עַל אָדָם אֶחָד שֶׁחָשַׁב שֶׁהוּא עַכְבָּר. כַּמּוּבָן שֶׁהִכְנִיסוּ אוֹתוֹ לְבֵית מְשֻׁגָּעִים, וְהִשְׁקִיעוּ הַרְבֵּה זְמַן וּמַאֲמָץ כְּדֵי לְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ שֶׁהוּא אֵינֶנּוּ עַכְבָּר. לְאַחַר מִסְפַּר חֳדָשִׁים חָשְׁבוּ שֶׁהוּא נַעֲשָׂה נוֹרְמָלִי. נָתְנוּ לוֹ תְּעוּדַת שִׁחְרוּר וְשָׁלְחוּ אוֹתוֹ מִבֵּית הַמְשֻׁגָּעִים, אַךְ מָה רַבָּה הָיְתָה פְּלִיאָתָם שֶׁל אַנְשֵׁי הַצֶּוֶת, שֶׁרָאוּ שֶׁלְּאַחַר שֶׁשִּׁחְרְרוּ אוֹתוֹ מִבֵּית הַמְשֻׁגָּעִים הוּא רָץ בְּבֶהָלָה חֲזָרָה לְשָׁם. שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "מַה קּוֹרֶה?" וְהוּא הִסְבִּיר: "כְּשֶׁיָּצָאתִי רָאִיתִי חָתוּל בַּחוּץ!" אָמְרוּ לוֹ: "רָאִיתָ חָתוּל, אַךְ אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה לֹא עַכְבָּר!" אָמַר לָהֶם הַמְשֻׁגָּע: "אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי לֹא עַכְבָּר, אַךְ מַה יִּקְרֶה אִם הֶחָתוּל אֵינוֹ יוֹדֵעַ זֹאת?!..." (אֱמוּנָה שְׁלֵמָה)