Otzarot-Article

"וַיִּתְּנֵהוּ אֶל בֵּית הַסֹּהַר מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים" (לט-כ) לִכְאוֹרָה, יֵשׁ לְהָבִין: מַדּוּעַ הָיָה צֹרֶךְ לְהַדְגִּישׁ כִּי יוֹסֵף נִכְלָא בְּבֵית הַסֹּהַר שֶׁבּוֹ הָיוּ אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים? הַאִם הָיָה לְיוֹסֵף הֶבְדֵּל בֵּין בֵּית סֹהַר זֶה לְמִשְׁנֵהוּ?

אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא:

יְהוּדִי יָקָר סָבַל מִזִּהוּם בְּרַגְלוֹ, וּפָנָה לָרוֹפֵא הַמִּשְׁפָּחָה. הָרוֹפֵא הִצִּיעַ טִפּוּל בִּמְשָׁחוֹת שׁוֹנוֹת, אַךְ הֵן לֹא הֵבִיאוּ לְשִׁפּוּר מַשְׁמָעוּתִי בַּמַּצָּב. בַּצַּר לוֹ, פָּנָה הַיְּהוּדִי לְרוֹפֵא מֻמְחֶה, וְהוּא נֶחֱרַד לְמַרְאֵה הָרֶגֶל, וּמִהֵר לְהַפְנוֹתוֹ בִּדְחִיפוּת לַחֲדַר הַמִּיּוּן, לְצֹרֶךְ הַעֲרָכָה וְטִפּוּל מַשְׁמָעוּתִי יוֹתֵר.

בַּחֲדַר הַמִּיּוּן, לְאַחַר הַמְתָּנָה מְמֻשֶּׁכֶת, נִגַּשׁ רוֹפֵא לַיְּהוּדִי הַסּוֹבֵל, בָּדַק אֶת רַגְלוֹ, וְקָבַע: יֵשׁ לְנַתֵּחַ אֶת הָרֶגֶל בִּדְחִיפוּת! לְשָׁם כָּךְ, הֶחְלִיט הָרוֹפֵא לְאַשְׁפֵּז אוֹתוֹ, אוּלָם בְּטֶרֶם הִסְפִּיק לְטַפֵּל בַּפְּרָטִים הַטֶּכְנִיִּים שֶׁל הָאִשְׁפּוּז – נִשְׁמְעָה כְּרִיזָה בַּחֲדַר הַמִּיּוּן, וְהַצֶּוֶת הֻזְעַק לְטַפֵּל בְּמִקְרֵה חֵרוּם רְפוּאִי שֶׁהִתְפַּתֵּחַ בְּאַחַת מֵהַמַּחְלָקוֹת.

הִתְבָּרֵר, כִּי מְדֻבָּר הָיָה בְּמִקְרֶה חָמוּר בִּמְיֻחָד, שֶׁל כְּוִיָּה בְּדַרְגָּה גְּבוֹהָה, עַל פְּנֵי שֶׁטַח גּוּף רָחָב בִּמְיֻחָד... הָרוֹפֵא הַמְטַפֵּל בַּחוֹלִים שֶׁבַּחֲדַר הַמִּיּוּן, יַחַד עִם חֵלֶק נִכָּר מֵהַצֶּוֶת – עָזְבוּ מִיָּד אֶת חֲדַר הַמִּיּוּן וּמִהֲרוּ אֶל הַמַּחְלָקָה הַמְדֻבֶּרֶת. לַיְּהוּדִי הַמְיֻסָּר וּלְחוֹלִים רַבִּים נוֹסָפִים, לֹא נוֹתַר כִּי אִם לְהַמְתִּין בְּסַבְלָנוּת לְשׁוּבוֹ שֶׁל הָרוֹפֵא, בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה.

אֶת זְמַן הַהַמְתָּנָה, נִצְּלוּ הַמַּמְתִּינִים בִּפְרִיקַת תִּסְכּוּלָם עַל רֹאשׁ הַצֶּוֶת שֶׁנּוֹתַר בַּמַּחְלָקָה. הֵם טָעֲנוּ כִּי אֵין זֶה מֻצְדָּק לְהַנִּיחַ לָהֶם לְהַמְתִּין בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה, רַק בְּשֶׁל מִקְרֵה חֵרוּם שֶׁהִתְפַּתֵּחַ בְּמַחְלָקָה אַחֶרֶת...

כַּאֲשֶׁר לְבַסּוֹף שָׁב הָרוֹפֵא – הוּא לֹא שָׁב לְבַדּוֹ... הִתְבָּרֵר, כִּי בְּשֶׁל חֻמְרַת הַמִּקְרֶה שֶׁאֵלָיו הֻזְעַק, הֻזְעֲקוּ עוֹד כַּמָּה רוֹפְאִים, בְּכִירִים יוֹתֵר, חֶלְקָם כְּלָל אֵינָם נִמְנִים עַל צֶוֶת בֵּית הַחוֹלִים... אֶת בִּקּוּרָם שֶׁל הַמֻּמְחִים בְּבֵית הַחוֹלִים, נִצֵּל הַצֶּוֶת כְּדֵי לְבַקֵּשׁ מֵהֶם לִבְדֹּק כַּמָּה מֵהַחוֹלִים הַמְאֻשְׁפָּזִים בַּחֲדַר הַמִּיּוּן, וּבֵינֵיהֶם – אֶת מְיֻדָּעֵנוּ.

לְאַחַר שֶׁהוּא נִבְדַּק עַל יְדֵי רוֹפֵא מֻמְחֶה שֶׁאֵינוֹ נִמְנָה עַל צֶוֶת בֵּית הַחוֹלִים, הֶחְלִיט הַלָּה כִּי נִתָּן לְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ בְּאֹפֶן מִיָּדִי אֶל בֵּיתוֹ, וּמָסַר לוֹ מִרְשָׁם לְמָשְׁחָה שֶׁאֲמוּרָה לִפְתֹּר אֶת הַבְּעָיָה מִיסוֹדָהּ. יוֹתֵר מִכָּךְ: מִתּוֹךְ דִּבְרֵי הָרוֹפֵא הַמֻּמְחֶה הִתְבָּרֵר, כִּי נִתּוּחַ, בַּמַּצָּב הַנּוֹכְחִי, לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹּא הָיָה מֵבִיא תּוֹעֶלֶת, אֶלָּא לְהֶפֶךְ: עָלוּל הָיָה לִגְרֹם לְנֶזֶק חָמוּר, וּלְהַעֲמִיד אֶת חַיָּיו בְּסַכָּנָה, שֶׁכֵּן הַזִּהוּם עָלוּל הָיָה לְהִתְפַּשֵּׁט לְכָל הַגּוּף וּלְהַגִּיעַ אַף לְמַחֲזוֹר הַדָּם!

בְּדִיעֲבַד, בְּמַבָּט לְאָחוֹר, הִשְׂכִּיל אוֹתוֹ יְהוּדִי לִרְאוֹת אֶת חַסְדֵי הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה: מִקְרֵה הַחֵרוּם, שֶׁגָּרַם לוֹ לְתִסְכּוּל כֹּה רַב – נוֹעַד, לְמַעֲשֶׂה, לְגַלְגֵּל אֶת הַדְּבָרִים כָּךְ שֶׁהָרוֹפֵא הַמֻּמְחֶה יַגִּיעַ לְבֵית הַחוֹלִים, וְיַצִּיעַ לוֹ אֶת הַטִּפּוּל הַמֵּיטָבִי, שֶׁיִּפְתֹּר אֶת הַבְּעָיָה וְיַצִּיל אוֹתוֹ מִנִּתּוּחַ הֶעָלוּל לְסַכֵּן אֶת חַיָּיו!

וּמִכָּאן תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל הָרַמְבַּ"ן: כָּל עוֹד הָיָה יוֹסֵף בְּבֵית הָאֲסוּרִים, בֶּאֱמֶת לֹא הָיְתָה כָּל מַשְׁמָעוּת לַשְּׁאֵלָה בְּאֵיזֶה בֵּית סֹהַר הוּא כָּלוּא... אוּלָם מֵאַחַר שֶׁהַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה הוֹעִידָה אֶת יְשׁוּעָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף בְּאֶמְצָעוּת שַׂר הַמַּשְׁקִים, אֲשֶׁר יְסַפֵּר עַל אוֹדוֹתָיו לְפַרְעֹה וְיַמְלִיץ עָלָיו כְּפוֹתֵר חֲלוֹמוֹת מֻמְחֶה – הָיְתָה חֲשִׁיבוּת רַבָּה לָעֻבְדָּה שֶׁכְּבָר מִלְּכַתְּחִלָּה הוּא נֶאֱסַר בְּבֵית הַסֹּהַר שֶׁבּוֹ אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים, בֵּית הַסֹּהַר אֵלָיו עֲתִידִים הָיוּ לְהַשְׁלִיךְ אֶת שַׂר הַמַּשְׁקִים, שֶׁעַל יָדוֹ צְפוּיָה הָיְתָה לְהִתְגַּלְגֵּל יְשׁוּעָתוֹ... (לְלַמֶּדְךָ)

	לך לך תשפ"ג
	עִקַּר יְרִידַת הָאָדָם לָעוֹלָם הַזֶּה, לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן
	"וַיִּתְּנֵהוּ אֶל בֵּית הַסֹּהַר מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים" (לט-כ) לִכְאוֹרָה, יֵשׁ לְהָבִין: מַדּוּעַ הָיָה צֹרֶךְ לְהַדְגִּישׁ כִּי יוֹסֵף נִכְלָא בְּבֵית הַסֹּהַר שֶׁבּוֹ הָיוּ אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים? הַאִם הָיָה לְיוֹסֵף הֶבְדֵּל בֵּין בֵּית סֹהַר זֶה לְמִשְׁנֵהוּ? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא: יְהוּדִי יָקָר סָבַל מִזִּהוּם בְּרַגְלוֹ, וּפָנָה לָרוֹפֵא הַמִּשְׁפָּחָה. הָרוֹפֵא הִצִּיעַ טִפּוּל בִּמְשָׁחוֹת שׁוֹנוֹת, אַךְ הֵן לֹא הֵבִיאוּ לְשִׁפּוּר מַשְׁמָעוּתִי בַּמַּצָּב. בַּצַּר לוֹ, פָּנָה הַיְּהוּדִי לְרוֹפֵא מֻמְחֶה, וְהוּא נֶחֱרַד לְמַרְאֵה הָרֶגֶל, וּמִהֵר לְהַפְנוֹתוֹ בִּדְחִיפוּת לַחֲדַר הַמִּיּוּן, לְצֹרֶךְ הַעֲרָכָה וְטִפּוּל מַשְׁמָעוּתִי יוֹתֵר. בַּחֲדַר הַמִּיּוּן, לְאַחַר הַמְתָּנָה מְמֻשֶּׁכֶת, נִגַּשׁ רוֹפֵא לַיְּהוּדִי הַסּוֹבֵל, בָּדַק אֶת רַגְלוֹ, וְקָבַע: יֵשׁ לְנַתֵּחַ אֶת הָרֶגֶל בִּדְחִיפוּת! לְשָׁם כָּךְ, הֶחְלִיט הָרוֹפֵא לְאַשְׁפֵּז אוֹתוֹ, אוּלָם בְּטֶרֶם הִסְפִּיק לְטַפֵּל בַּפְּרָטִים הַטֶּכְנִיִּים שֶׁל הָאִשְׁפּוּז – נִשְׁמְעָה כְּרִיזָה בַּחֲדַר הַמִּיּוּן, וְהַצֶּוֶת הֻזְעַק לְטַפֵּל בְּמִקְרֵה חֵרוּם רְפוּאִי שֶׁהִתְפַּתֵּחַ בְּאַחַת מֵהַמַּחְלָקוֹת. הִתְבָּרֵר, כִּי מְדֻבָּר הָיָה בְּמִקְרֶה חָמוּר בִּמְיֻחָד, שֶׁל כְּוִיָּה בְּדַרְגָּה גְּבוֹהָה, עַל פְּנֵי שֶׁטַח גּוּף רָחָב בִּמְיֻחָד... הָרוֹפֵא הַמְטַפֵּל בַּחוֹלִים שֶׁבַּחֲדַר הַמִּיּוּן, יַחַד עִם חֵלֶק נִכָּר מֵהַצֶּוֶת – עָזְבוּ מִיָּד אֶת חֲדַר הַמִּיּוּן וּמִהֲרוּ אֶל הַמַּחְלָקָה הַמְדֻבֶּרֶת. לַיְּהוּדִי הַמְיֻסָּר וּלְחוֹלִים רַבִּים נוֹסָפִים, לֹא נוֹתַר כִּי אִם לְהַמְתִּין בְּסַבְלָנוּת לְשׁוּבוֹ שֶׁל הָרוֹפֵא, בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה. אֶת זְמַן הַהַמְתָּנָה, נִצְּלוּ הַמַּמְתִּינִים בִּפְרִיקַת תִּסְכּוּלָם עַל רֹאשׁ הַצֶּוֶת שֶׁנּוֹתַר בַּמַּחְלָקָה. הֵם טָעֲנוּ כִּי אֵין זֶה מֻצְדָּק לְהַנִּיחַ לָהֶם לְהַמְתִּין בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה, רַק בְּשֶׁל מִקְרֵה חֵרוּם שֶׁהִתְפַּתֵּחַ בְּמַחְלָקָה אַחֶרֶת... כַּאֲשֶׁר לְבַסּוֹף שָׁב הָרוֹפֵא – הוּא לֹא שָׁב לְבַדּוֹ... הִתְבָּרֵר, כִּי בְּשֶׁל חֻמְרַת הַמִּקְרֶה שֶׁאֵלָיו הֻזְעַק, הֻזְעֲקוּ עוֹד כַּמָּה רוֹפְאִים, בְּכִירִים יוֹתֵר, חֶלְקָם כְּלָל אֵינָם נִמְנִים עַל צֶוֶת בֵּית הַחוֹלִים... אֶת בִּקּוּרָם שֶׁל הַמֻּמְחִים בְּבֵית הַחוֹלִים, נִצֵּל הַצֶּוֶת כְּדֵי לְבַקֵּשׁ מֵהֶם לִבְדֹּק כַּמָּה מֵהַחוֹלִים הַמְאֻשְׁפָּזִים בַּחֲדַר הַמִּיּוּן, וּבֵינֵיהֶם – אֶת מְיֻדָּעֵנוּ. לְאַחַר שֶׁהוּא נִבְדַּק עַל יְדֵי רוֹפֵא מֻמְחֶה שֶׁאֵינוֹ נִמְנָה עַל צֶוֶת בֵּית הַחוֹלִים, הֶחְלִיט הַלָּה כִּי נִתָּן לְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ בְּאֹפֶן מִיָּדִי אֶל בֵּיתוֹ, וּמָסַר לוֹ מִרְשָׁם לְמָשְׁחָה שֶׁאֲמוּרָה לִפְתֹּר אֶת הַבְּעָיָה מִיסוֹדָהּ. יוֹתֵר מִכָּךְ: מִתּוֹךְ דִּבְרֵי הָרוֹפֵא הַמֻּמְחֶה הִתְבָּרֵר, כִּי נִתּוּחַ, בַּמַּצָּב הַנּוֹכְחִי, לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹּא הָיָה מֵבִיא תּוֹעֶלֶת, אֶלָּא לְהֶפֶךְ: עָלוּל הָיָה לִגְרֹם לְנֶזֶק חָמוּר, וּלְהַעֲמִיד אֶת חַיָּיו בְּסַכָּנָה, שֶׁכֵּן הַזִּהוּם עָלוּל הָיָה לְהִתְפַּשֵּׁט לְכָל הַגּוּף וּלְהַגִּיעַ אַף לְמַחֲזוֹר הַדָּם! בְּדִיעֲבַד, בְּמַבָּט לְאָחוֹר, הִשְׂכִּיל אוֹתוֹ יְהוּדִי לִרְאוֹת אֶת חַסְדֵי הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה: מִקְרֵה הַחֵרוּם, שֶׁגָּרַם לוֹ לְתִסְכּוּל כֹּה רַב – נוֹעַד, לְמַעֲשֶׂה, לְגַלְגֵּל אֶת הַדְּבָרִים כָּךְ שֶׁהָרוֹפֵא הַמֻּמְחֶה יַגִּיעַ לְבֵית הַחוֹלִים, וְיַצִּיעַ לוֹ אֶת הַטִּפּוּל הַמֵּיטָבִי, שֶׁיִּפְתֹּר אֶת הַבְּעָיָה וְיַצִּיל אוֹתוֹ מִנִּתּוּחַ הֶעָלוּל לְסַכֵּן אֶת חַיָּיו! וּמִכָּאן תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל הָרַמְבַּ"ן: כָּל עוֹד הָיָה יוֹסֵף בְּבֵית הָאֲסוּרִים, בֶּאֱמֶת לֹא הָיְתָה כָּל מַשְׁמָעוּת לַשְּׁאֵלָה בְּאֵיזֶה בֵּית סֹהַר הוּא כָּלוּא... אוּלָם מֵאַחַר שֶׁהַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה הוֹעִידָה אֶת יְשׁוּעָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף בְּאֶמְצָעוּת שַׂר הַמַּשְׁקִים, אֲשֶׁר יְסַפֵּר עַל אוֹדוֹתָיו לְפַרְעֹה וְיַמְלִיץ עָלָיו כְּפוֹתֵר חֲלוֹמוֹת מֻמְחֶה – הָיְתָה חֲשִׁיבוּת רַבָּה לָעֻבְדָּה שֶׁכְּבָר מִלְּכַתְּחִלָּה הוּא נֶאֱסַר בְּבֵית הַסֹּהַר שֶׁבּוֹ אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים, בֵּית הַסֹּהַר אֵלָיו עֲתִידִים הָיוּ לְהַשְׁלִיךְ אֶת שַׂר הַמַּשְׁקִים, שֶׁעַל יָדוֹ צְפוּיָה הָיְתָה לְהִתְגַּלְגֵּל יְשׁוּעָתוֹ... (לְלַמֶּדְךָ)