Otzarot-Article

בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אָנוּ זַכִּים וּצְחוֹרִים כְּמַלְאֲכֵי מָרוֹם. כְּבָר שַׁבְנוּ וְהִתְוַדִּינוּ עַל הָעֲבֵרוֹת, וְגָמַרְנוּ אֹמֶר לְהַרְבּוֹת בְּמִצְווֹת. בִּקַּשְׁנוּ מְחִילָה מִמִּי שֶׁפָּגַעְנוּ בּוֹ, הֵשַׁבְנוּ מָמוֹן לְמִי שֶׁהָיִינוּ חַיָּבִים לוֹ, וְאִם לָאו – הֶחְלַטְנוּ בְּלִבֵּנוּ שֶׁנָּשִׁיב בַּהֶקְדֵּם. אִם פָּגַעְנוּ בְּמִישֶׁהוּ בְּלֹא מֵשִׂים, אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה סִפֵּק בְּיָדֵינוּ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְחִילָה, אָנוּ מִתְפַּלְּלִים שֶׁיִּתֵּן ה' בְּלִבּוֹ שֶׁיִּמְחַל, כְּפִי שֶׁגַּם אָנוּ מוֹחֲלִים לְכָל מִי שֶׁחָטָא נֶגְדֵּנוּ וּפָגַע בָּנוּ,

וְהַתְּפִלָּה הַזּוֹ וַדַּאי תַּעֲזֹר!

לְעִתִּים אֵין אָנוּ מְבִינִים אֶת הָעָצְמָה הַמֻּפְלָאָה שֶׁל הַתְּפִלָּה, אַךְ יֵשׁ בָּהּ עָצְמָה גְּדוֹלָה, כְּפִי שֶׁנִּלְמַד מֵהַסִּפּוּר הַמְיֻחָד, שֶׁסִּפֵּר מִפִּי בַּעַל הַמַּעֲשֶׂה:

בַּבִּנְיָן בּוֹ הִתְגּוֹרַרְנוּ בְּאַחַת מִשְּׁכוּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם, הִתְגּוֹרֵר יְהוּדִי קְשֵׁה יוֹם. הַשְּׁכֵנוּת עִמּוֹ הָיְתָה נִסָּיוֹן לֹא קַל. הַנִּסָּיוֹן הָיָה קָשֶׁה לְכָל דַּיָּרֵי הַבִּנְיָן, אַךְ עֲבוּרֵנוּ הוּא הָיָה קָשֶׁה שִׁבְעָתַיִם, כֵּיוָן שֶׁהִתְגּוֹרַרְנוּ בְּאוֹתָהּ הַקּוֹמָה בָּהּ הוּא גָּר.

כְּשֶׁהַיְלָדִים יָצְאוּ בַּבֹּקֶר לְמוֹסְדוֹת הַלִּמּוּד, הֵם הָיוּ צְרִיכִים לְהִזָּהֵר לֹא לְדַבֵּר בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת, כֵּיוָן שֶׁקּוֹלוֹת הַדִּבּוּר עֲלוּלִים לְהַפְרִיעַ לַשָּׁכֵן הַנִּכְבָּד, שֶׁעֲדַיִן נָם אֶת שְׁנָתוֹ... אִם בְּכָל זֹאת מִישֶׁהוּ הִתְבַּלְבֵּל וְדִבֵּר בְּקוֹל, הוּא הָיָה זוֹכֶה לְקִיתוֹן שֶׁל רוֹתְחִין מֵהַשָּׁכֵן, שֶׁזֶּה עַתָּה הִתְעוֹרֵר מִשְּׁנַת הַלַּיְלָה. כָּל זֶה לֹא הִפְרִיעַ לָאָדוֹן לְהַפְעִיל מוּזִיקָה רוֹעֶשֶׁת בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת, בְּלִי הִתְחַשְּׁבוּת בַּשְּׁכֵנִים.

אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁיַּעֲבֹר לְיַד דֶּלֶת בֵּיתוֹ עִם שַׂקִּית אַשְׁפָּה שֶׁאֵינָהּ קְשׁוּרָה כָּרָאוּי, שֶׁמָּא יָרִיחַ אוֹתוֹ צַדִּיק וְיִתְרַעֵם עַל כָּךְ... מַה שֶּׁלֹּא מָנַע מִמֶּנּוּ עַצְמוֹ לְהוֹצִיא אֶת אַשְׁפָּתוֹ לַחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַנִּיחָהּ שָׁם לְחַסְדֵי הַשְּׁכֵנִים. מִי שֶׁבְּטָעוּת הֶחֱנָה אֶת רִכְבּוֹ בַּחֲנָיָה שֶׁבָּהּ רָגִיל הַשָּׁכֵן לְהִשְׁתַּמֵּשׁ, חֲנָיָה שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיְתָה שֶׁלּוֹ - אֲבוֹי לוֹ וַאֲבוֹי לְנַפְשׁוֹ. כָּךְ, בְּכָל תְּחוּם הָיוּ צְרִיכִים הַדַּיָּרִים לְהִזָּהֵר מִלְּהִתָּקֵל בְּאוֹתוֹ יְהוּדִי קְשֵׁה יוֹם, שֶׁאַגַּב, הִקְפִּיד מְאֹד שֶׁיְּנַקּוּ אֶת הַבִּנְיָן, בְּעוֹד הוּא מֵעוֹלָם לֹא טָרַח לְשַׁלֵּם דְּמֵי וַעַד בַּיִת.

הַיְּהוּדִי זָכָה שֶׁשְּׁכֵנָיו, שֶׁהָיוּ בְּנֵי תּוֹרָה, הִתְיַחֲסוּ בְּסַלְחָנוּת וּבְרַחֲמָנוּת לְשִׁגְיוֹנוֹתָיו. אַךְ יוֹם אֶחָד הַלָּה הִגְדִּישׁ אֶת הַסְּאָה: שָׁלִיחַ הַדֹּאַר הִקִּישׁ בְּבֵיתֵנוּ בִּשְׁעַת צָהֳרַיִם, כְּדֵי לִמְסֹר דֹּאַר רָשׁוּם. הָרַעַשׁ הִפְרִיעַ לַשָּׁכֵן בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל שְׁמִיעַת סִימְפוֹנְיָה קְלָאסִית מֻרְכֶּבֶת, וְהוּא הִתְפָּרֵץ בְּזַעַם רַב עַל הַדַּוָּר הֶהָמוּם. כְּשֶׁפָּתַחְתִּי אֶת הַדֶּלֶת זָכִיתִי אַף אֲנִי לְמָטָר שֶׁל 'בְּרָכוֹת'.

הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁכָּלוּ כָּל הַקִּצִּין, וְאֵין בְּכֹחַ אֱנוֹשׁ לִסְבֹּל שָׁכֵן שֶׁכָּזֶה. הֶחְלַטְתִּי אַחַת וּלְתָמִיד 'לְחַנֵּךְ' אוֹתוֹ, וּלְהַעֲנִיק לוֹ אֶת כָּל מַה שֶּׁשְּׁכֵנָיו חָסְכוּ מִמֶּנּוּ בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת. צָעַקְתִּי וְהִסְבַּרְתִּי לוֹ בְּדִיּוּק אֶת חֹסֶר הַצֶּדֶק, וְאֶת הַפַּחַד הַמְיֻתָּר שֶׁהוּא מַטִּיל עַל דַּיָּרֵי הַבִּנְיָן.

הַשָּׁכֵן הֻפְתַּע! מֵעוֹלָם לֹא דִּבְּרוּ אֵלָיו בְּחֻצְפָּה כָּזוֹ. הוּא נִכְנַס לְבֵיתוֹ בְּזַעַם וְטָרַק אֶת הַדֶּלֶת. נֶעֱמַדְתִּי תַּחַת חַלּוֹן בֵּיתוֹ וְהִמְשַׁכְתִּי לְהַשְׁמִיעַ בְּקוֹל רָם דִּבְרֵי מוּסָר נוֹקְבִים. תּוֹךְ מִסְפַּר יָמִים הֻרְגְּשָׁה הֲקַלָּה עֲצוּמָה! מַשָּׂאִית גְּדוֹלָה פִּנְּתָה אֶת חֲפָצָיו, וְהוּא סִנֵּן בְּכַעַס: "עִם כָּאֵלֶּה שְׁכֵנִים בַּקּוֹמָה, אֵינִי מוּכָן לְהַמְשִׁיךְ לָגוּר!" מְאֻחָר יוֹתֵר הִתְבָּרֵר שֶׁתְּקוּפָה אֲרֻכָּה הוּא לֹא שִׁלֵּם שְׂכִירוּת וְלָכֵן הִתְפַּנָּה בְּעַל כָּרְחוֹ.

מִסְפַּר חֳדָשִׁים חָלְפוּ, הַשָּׁכֵן נִשְׁכַּח מֵהַלֵּב, חֹדֶשׁ אֱלוּל הִגִּיעַ וְעִמּוֹ בָּאוּ גַּם חֶשְׁבּוֹנוֹת הַנֶּפֶשׁ. פִּשְׁפַּשְׁתִּי בְּמַעֲשַׂי וְנִזְכַּרְתִּי בְּאוֹתוֹ יְהוּדִי קְשֵׁה יוֹם וְאֻמְלָל. יִתָּכֵן שֶׁהָיָה מֻתָּר לְהָעִיר לוֹ, אַךְ פָּגַעְתִּי בְּאָדָם אֻמְלָל וְעָלַי לְפַיְּסוֹ! הִתְחַלְתִּי לְבָרֵר אוֹדוֹתָיו, הִתְבָּרֵר שֶׁהוּא גָּר בְּמוֹשָׁב מְרֻחָק בִּדְרוֹם הָאָרֶץ.

הֵבַנְתִּי שֶׁלֹּא תּוֹעִיל שִׂיחַת טֵלֵפוֹן וְיִתָּכֵן שֶׁהִיא אַף תַּחְמִיר אֶת הַמַּצָּב. הָאֶפְשָׁרוּת הַיְחִידָה הִיא לִנְסֹעַ לְבֵיתוֹ, לַיִּשּׁוּב הַמְּרֻחָק בּוֹ הוּא גָּר. קָנִיתִי מַתָּנָה מְכֻבֶּדֶת, אוּלַי כָּךְ יְרַחֵם וְיִמְחַל, אַךְ הָרַעְיוֹן לֹא הָיָה בַּר בִּצּוּעַ. אֲנִי מְנַהֵל חֲנוּת גְּדוֹלָה שֶׁל רֶשֶׁת בִּגּוּד בִּירוּשָׁלַיִם, וּבִימֵי עַרְבֵי הַחַגִּים, הַחֲנוּת עֲמוּסָה בְּקוֹנִים, וְאֵין לִי אֶפְשָׁרוּת לָקַחַת יוֹם חֹפֶשׁ כְּדֵי לִנְסֹעַ אֵלָיו.

כְּאֵב הַלֵּב הָיָה עָצוּם! רָצִיתִי מְאֹד לְפַיֵּס אֶת הַיְּהוּדִי הַמִּסְכֵּן! לָבוֹא לְיוֹם הַכִּפּוּרִים זַךְ וְנָקִי מִכָּל עָווֹן שֶׁל בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. בִּתְפִלַּת עַרְבִית הִתְחַנַּנְתִּי וּבִקַּשְׁתִּי מִבּוֹרֵא עוֹלָם שֶׁיִּרְאֶה עַד כַּמָּה רְצוֹנִי לְפַיֵּס אוֹתוֹ וְיַעֲזֹר לִי לְהַגִּיעַ אֵלָיו!

לַמָּחֳרָת, בִּשְׁעַת צָהֳרַיִם, הַחֲנוּת הָיְתָה עֲמוּסָה בְּקוֹנִים. מִמְּקוֹם מוֹשָׁבִי בַּמִּשְׂרָד עָקַבְתִּי דֶּרֶךְ מַצְלֵמוֹת הָאַבְטָחָה אַחַר הִתְנַהֲלוּת הַחֲנוּת. לְפֶתַע נִכְנַס אָדָם לַחֲנוּת, וְעֵינַי נִפְעֲרוּ מוּל הַמָּסָךְ. לַמְרוֹת הַזְּמַן הָרַב שֶׁחָלַף, זִהִיתִי בְּקַלּוּת אֶת הַיְּהוּדִי שֶׁנִּכְנַס. הָיָה זֶה שְׁכֵנִי לְשֶׁעָבַר - אוֹתוֹ כָּל כָּךְ חָפַצְתִּי לִפְגֹּשׁ!

נָטַלְתִּי אֶת הַמִּיקְרוֹפוֹן וְהִכְרַזְתִּי בְּהִתְרַגְּשׁוּת: "אֲבַקֵּשׁ מִכָּל הָעוֹבְדִים לָשִׂים לֵב: אָדָם חָשׁוּב בְּיוֹתֵר נִכְנַס לַחֲנוּת". עֵינֵי הַלָּקוֹחוֹת וְהָעוֹבְדִים הוּפְנוּ לְעֶבְרוֹ, וְחִיּוּךְ קַל שֶׁל הֲנָאָה עָלָה עַל שְׂפָתָיו. יָרַדְתִּי מֵהַמִּשְׂרָד, הִתְקָרַבְתִּי לְעֶבְרוֹ וְאָמַרְתִּי בְּקוֹל: "שְׁכֵנִי לְשֶׁעָבַר, הִתְגַּעְגַּעְתִּי אֵלֶיךָ! מַה שְּׁלוֹמְךָ?" הִנַּחְתִּי יָד עַל כְּתֵפוֹ וְהִכְרַזְתִּי: "אֲנִי מְנַהֵל הַחֲנוּת, וְהִגַּעְתִּי בִּמְיֻחָד לְשֵׁרוּתְךָ!" בְּשֶׁקֶט הוֹדַעְתִּי לוֹ: "יֵשׁ לִי סַמְכוּת לָתֵת הֲנָחוֹת. עַל כָּל מַה שֶּׁתִּקְנֶה, תְּקַבֵּל הֲנָחָה מַשְׁמָעוּתִית".

הָאִישׁ הָיָה מֻפְתָּע וּמְאֻשָּׁר! בְּמֶשֶׁךְ דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת תֵּאַמְתִּי לוֹ בְּגָדִים, תּוֹךְ דִּבְרֵי רִצּוּי. לְאַחַר שֶׁשִּׁלֵּם, לִוִּיתִי אוֹתוֹ לַיְצִיאָה וְשָׁאַלְתִּי: "אַתָּה זוֹכֵר שֶׁפַּעַם לֹא שָׁלַטְתִּי בְּעַצְמִי וּפָגַעְתִּי בְּךָ? הַאִם תִּמְחֹל לִי, יְדִידִי?" הוּא לָחַץ אֶת יָדִי וְאָמַר בַּחֲמִימוּת: "מָחוּל לְךָ!" לִפְנֵי שֶׁנִּכְנַס לְרִכְבּוֹ, שָׁאַלְתִּי: "הֲרֵי אַתָּה גָּר בַּדָּרוֹם, לָמָּה נָסַעְתָּ לִקְנוֹת בְּגָדִים בִּירוּשָׁלַיִם?"

תְּשׁוּבָתוֹ הִדְהִימָה אוֹתִי: "נָסַעְתִּי לַחֲנוּת שֶׁל הָרֶשֶׁת שֶׁלָּכֶם בִּדְרוֹם הָאָרֶץ, אַךְ לְפֶתַע נִכְנְסָה בִּי מְשִׁיכָה בִּלְתִּי מֻסְבֶּרֶת לָבוֹא לַסְּנִיף בִּירוּשָׁלַיִם. אָמַרְתִּי לְעַצְמִי: הַסְּנִיף בִּירוּשָׁלַיִם גָּדוֹל יוֹתֵר, יֵשׁ יוֹתֵר מִבְחָר וְגַם חֲנָיָה בְּשֶׁפַע. כָּךְ הִגַּעְתִּי לְכָאן, כְּשֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהַסְבִּיר מַדּוּעַ בֶּאֱמֶת נָסַעְתִּי כֹּה רָחוֹק רַק כְּדֵי לִקְנוֹת בְּגָדִים".

לִי הָיָה זֶה בָּרוּר לָמָּה הוּא טָרַח לִנְסֹעַ עַד יְרוּשָׁלַיִם: הֲרֵי בִּקַּשְׁתִּי מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֶזְכֶּה לְפַיֵּס אוֹתוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלַח לִי אוֹתוֹ עַד מְקוֹם הָעֲבוֹדָה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִלֵּא אֶת מְבֻקָּשִׁי!

סִפּוּר נִפְלָא זֶה, הַמּוֹפִיעַ בְּסֵפֶר 'פִּקּוּדֶיךָ דָּרַשְׁתִּי', מְלַמְּדֵנוּ שֶׁכֹּחוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל הוּא בַּפֶּה. יֵשׁ לָנוּ מַתָּנָה מֻפְלָאָה וּבַעֲלַת עָצְמָה: הַתְּפִלָּה! הָבָה נְנַצֵּל אוֹתָהּ, וְנִזְכֶּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה. (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)

	בראשית תשפ"ג
	בְּלֵב כָּל יְהוּדִי יֵשׁ שַׁלְהֶבֶת קֹדֶשׁ
	בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אָנוּ זַכִּים וּצְחוֹרִים כְּמַלְאֲכֵי מָרוֹם. כְּבָר שַׁבְנוּ וְהִתְוַדִּינוּ עַל הָעֲבֵרוֹת, וְגָמַרְנוּ אֹמֶר לְהַרְבּוֹת בְּמִצְווֹת. בִּקַּשְׁנוּ מְחִילָה מִמִּי שֶׁפָּגַעְנוּ בּוֹ, הֵשַׁבְנוּ מָמוֹן לְמִי שֶׁהָיִינוּ חַיָּבִים לוֹ, וְאִם לָאו – הֶחְלַטְנוּ בְּלִבֵּנוּ שֶׁנָּשִׁיב בַּהֶקְדֵּם. אִם פָּגַעְנוּ בְּמִישֶׁהוּ בְּלֹא מֵשִׂים, אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה סִפֵּק בְּיָדֵינוּ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְחִילָה, אָנוּ מִתְפַּלְּלִים שֶׁיִּתֵּן ה' בְּלִבּוֹ שֶׁיִּמְחַל, כְּפִי שֶׁגַּם אָנוּ מוֹחֲלִים לְכָל מִי שֶׁחָטָא נֶגְדֵּנוּ וּפָגַע בָּנוּ, וְהַתְּפִלָּה הַזּוֹ וַדַּאי תַּעֲזֹר! לְעִתִּים אֵין אָנוּ מְבִינִים אֶת הָעָצְמָה הַמֻּפְלָאָה שֶׁל הַתְּפִלָּה, אַךְ יֵשׁ בָּהּ עָצְמָה גְּדוֹלָה, כְּפִי שֶׁנִּלְמַד מֵהַסִּפּוּר הַמְיֻחָד, שֶׁסִּפֵּר מִפִּי בַּעַל הַמַּעֲשֶׂה: בַּבִּנְיָן בּוֹ הִתְגּוֹרַרְנוּ בְּאַחַת מִשְּׁכוּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם, הִתְגּוֹרֵר יְהוּדִי קְשֵׁה יוֹם. הַשְּׁכֵנוּת עִמּוֹ הָיְתָה נִסָּיוֹן לֹא קַל. הַנִּסָּיוֹן הָיָה קָשֶׁה לְכָל דַּיָּרֵי הַבִּנְיָן, אַךְ עֲבוּרֵנוּ הוּא הָיָה קָשֶׁה שִׁבְעָתַיִם, כֵּיוָן שֶׁהִתְגּוֹרַרְנוּ בְּאוֹתָהּ הַקּוֹמָה בָּהּ הוּא גָּר. כְּשֶׁהַיְלָדִים יָצְאוּ בַּבֹּקֶר לְמוֹסְדוֹת הַלִּמּוּד, הֵם הָיוּ צְרִיכִים לְהִזָּהֵר לֹא לְדַבֵּר בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת, כֵּיוָן שֶׁקּוֹלוֹת הַדִּבּוּר עֲלוּלִים לְהַפְרִיעַ לַשָּׁכֵן הַנִּכְבָּד, שֶׁעֲדַיִן נָם אֶת שְׁנָתוֹ... אִם בְּכָל זֹאת מִישֶׁהוּ הִתְבַּלְבֵּל וְדִבֵּר בְּקוֹל, הוּא הָיָה זוֹכֶה לְקִיתוֹן שֶׁל רוֹתְחִין מֵהַשָּׁכֵן, שֶׁזֶּה עַתָּה הִתְעוֹרֵר מִשְּׁנַת הַלַּיְלָה. כָּל זֶה לֹא הִפְרִיעַ לָאָדוֹן לְהַפְעִיל מוּזִיקָה רוֹעֶשֶׁת בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת, בְּלִי הִתְחַשְּׁבוּת בַּשְּׁכֵנִים. אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁיַּעֲבֹר לְיַד דֶּלֶת בֵּיתוֹ עִם שַׂקִּית אַשְׁפָּה שֶׁאֵינָהּ קְשׁוּרָה כָּרָאוּי, שֶׁמָּא יָרִיחַ אוֹתוֹ צַדִּיק וְיִתְרַעֵם עַל כָּךְ... מַה שֶּׁלֹּא מָנַע מִמֶּנּוּ עַצְמוֹ לְהוֹצִיא אֶת אַשְׁפָּתוֹ לַחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַנִּיחָהּ שָׁם לְחַסְדֵי הַשְּׁכֵנִים. מִי שֶׁבְּטָעוּת הֶחֱנָה אֶת רִכְבּוֹ בַּחֲנָיָה שֶׁבָּהּ רָגִיל הַשָּׁכֵן לְהִשְׁתַּמֵּשׁ, חֲנָיָה שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיְתָה שֶׁלּוֹ - אֲבוֹי לוֹ וַאֲבוֹי לְנַפְשׁוֹ. כָּךְ, בְּכָל תְּחוּם הָיוּ צְרִיכִים הַדַּיָּרִים לְהִזָּהֵר מִלְּהִתָּקֵל בְּאוֹתוֹ יְהוּדִי קְשֵׁה יוֹם, שֶׁאַגַּב, הִקְפִּיד מְאֹד שֶׁיְּנַקּוּ אֶת הַבִּנְיָן, בְּעוֹד הוּא מֵעוֹלָם לֹא טָרַח לְשַׁלֵּם דְּמֵי וַעַד בַּיִת. הַיְּהוּדִי זָכָה שֶׁשְּׁכֵנָיו, שֶׁהָיוּ בְּנֵי תּוֹרָה, הִתְיַחֲסוּ בְּסַלְחָנוּת וּבְרַחֲמָנוּת לְשִׁגְיוֹנוֹתָיו. אַךְ יוֹם אֶחָד הַלָּה הִגְדִּישׁ אֶת הַסְּאָה: שָׁלִיחַ הַדֹּאַר הִקִּישׁ בְּבֵיתֵנוּ בִּשְׁעַת צָהֳרַיִם, כְּדֵי לִמְסֹר דֹּאַר רָשׁוּם. הָרַעַשׁ הִפְרִיעַ לַשָּׁכֵן בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל שְׁמִיעַת סִימְפוֹנְיָה קְלָאסִית מֻרְכֶּבֶת, וְהוּא הִתְפָּרֵץ בְּזַעַם רַב עַל הַדַּוָּר הֶהָמוּם. כְּשֶׁפָּתַחְתִּי אֶת הַדֶּלֶת זָכִיתִי אַף אֲנִי לְמָטָר שֶׁל 'בְּרָכוֹת'. הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁכָּלוּ כָּל הַקִּצִּין, וְאֵין בְּכֹחַ אֱנוֹשׁ לִסְבֹּל שָׁכֵן שֶׁכָּזֶה. הֶחְלַטְתִּי אַחַת וּלְתָמִיד 'לְחַנֵּךְ' אוֹתוֹ, וּלְהַעֲנִיק לוֹ אֶת כָּל מַה שֶּׁשְּׁכֵנָיו חָסְכוּ מִמֶּנּוּ בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת. צָעַקְתִּי וְהִסְבַּרְתִּי לוֹ בְּדִיּוּק אֶת חֹסֶר הַצֶּדֶק, וְאֶת הַפַּחַד הַמְיֻתָּר שֶׁהוּא מַטִּיל עַל דַּיָּרֵי הַבִּנְיָן. הַשָּׁכֵן הֻפְתַּע! מֵעוֹלָם לֹא דִּבְּרוּ אֵלָיו בְּחֻצְפָּה כָּזוֹ. הוּא נִכְנַס לְבֵיתוֹ בְּזַעַם וְטָרַק אֶת הַדֶּלֶת. נֶעֱמַדְתִּי תַּחַת חַלּוֹן בֵּיתוֹ וְהִמְשַׁכְתִּי לְהַשְׁמִיעַ בְּקוֹל רָם דִּבְרֵי מוּסָר נוֹקְבִים. תּוֹךְ מִסְפַּר יָמִים הֻרְגְּשָׁה הֲקַלָּה עֲצוּמָה! מַשָּׂאִית גְּדוֹלָה פִּנְּתָה אֶת חֲפָצָיו, וְהוּא סִנֵּן בְּכַעַס: "עִם כָּאֵלֶּה שְׁכֵנִים בַּקּוֹמָה, אֵינִי מוּכָן לְהַמְשִׁיךְ לָגוּר!" מְאֻחָר יוֹתֵר הִתְבָּרֵר שֶׁתְּקוּפָה אֲרֻכָּה הוּא לֹא שִׁלֵּם שְׂכִירוּת וְלָכֵן הִתְפַּנָּה בְּעַל כָּרְחוֹ. מִסְפַּר חֳדָשִׁים חָלְפוּ, הַשָּׁכֵן נִשְׁכַּח מֵהַלֵּב, חֹדֶשׁ אֱלוּל הִגִּיעַ וְעִמּוֹ בָּאוּ גַּם חֶשְׁבּוֹנוֹת הַנֶּפֶשׁ. פִּשְׁפַּשְׁתִּי בְּמַעֲשַׂי וְנִזְכַּרְתִּי בְּאוֹתוֹ יְהוּדִי קְשֵׁה יוֹם וְאֻמְלָל. יִתָּכֵן שֶׁהָיָה מֻתָּר לְהָעִיר לוֹ, אַךְ פָּגַעְתִּי בְּאָדָם אֻמְלָל וְעָלַי לְפַיְּסוֹ! הִתְחַלְתִּי לְבָרֵר אוֹדוֹתָיו, הִתְבָּרֵר שֶׁהוּא גָּר בְּמוֹשָׁב מְרֻחָק בִּדְרוֹם הָאָרֶץ. הֵבַנְתִּי שֶׁלֹּא תּוֹעִיל שִׂיחַת טֵלֵפוֹן וְיִתָּכֵן שֶׁהִיא אַף תַּחְמִיר אֶת הַמַּצָּב. הָאֶפְשָׁרוּת הַיְחִידָה הִיא לִנְסֹעַ לְבֵיתוֹ, לַיִּשּׁוּב הַמְּרֻחָק בּוֹ הוּא גָּר. קָנִיתִי מַתָּנָה מְכֻבֶּדֶת, אוּלַי כָּךְ יְרַחֵם וְיִמְחַל, אַךְ הָרַעְיוֹן לֹא הָיָה בַּר בִּצּוּעַ. אֲנִי מְנַהֵל חֲנוּת גְּדוֹלָה שֶׁל רֶשֶׁת בִּגּוּד בִּירוּשָׁלַיִם, וּבִימֵי עַרְבֵי הַחַגִּים, הַחֲנוּת עֲמוּסָה בְּקוֹנִים, וְאֵין לִי אֶפְשָׁרוּת לָקַחַת יוֹם חֹפֶשׁ כְּדֵי לִנְסֹעַ אֵלָיו. כְּאֵב הַלֵּב הָיָה עָצוּם! רָצִיתִי מְאֹד לְפַיֵּס אֶת הַיְּהוּדִי הַמִּסְכֵּן! לָבוֹא לְיוֹם הַכִּפּוּרִים זַךְ וְנָקִי מִכָּל עָווֹן שֶׁל בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. בִּתְפִלַּת עַרְבִית הִתְחַנַּנְתִּי וּבִקַּשְׁתִּי מִבּוֹרֵא עוֹלָם שֶׁיִּרְאֶה עַד כַּמָּה רְצוֹנִי לְפַיֵּס אוֹתוֹ וְיַעֲזֹר לִי לְהַגִּיעַ אֵלָיו! לַמָּחֳרָת, בִּשְׁעַת צָהֳרַיִם, הַחֲנוּת הָיְתָה עֲמוּסָה בְּקוֹנִים. מִמְּקוֹם מוֹשָׁבִי בַּמִּשְׂרָד עָקַבְתִּי דֶּרֶךְ מַצְלֵמוֹת הָאַבְטָחָה אַחַר הִתְנַהֲלוּת הַחֲנוּת. לְפֶתַע נִכְנַס אָדָם לַחֲנוּת, וְעֵינַי נִפְעֲרוּ מוּל הַמָּסָךְ. לַמְרוֹת הַזְּמַן הָרַב שֶׁחָלַף, זִהִיתִי בְּקַלּוּת אֶת הַיְּהוּדִי שֶׁנִּכְנַס. הָיָה זֶה שְׁכֵנִי לְשֶׁעָבַר - אוֹתוֹ כָּל כָּךְ חָפַצְתִּי לִפְגֹּשׁ! נָטַלְתִּי אֶת הַמִּיקְרוֹפוֹן וְהִכְרַזְתִּי בְּהִתְרַגְּשׁוּת: "אֲבַקֵּשׁ מִכָּל הָעוֹבְדִים לָשִׂים לֵב: אָדָם חָשׁוּב בְּיוֹתֵר נִכְנַס לַחֲנוּת". עֵינֵי הַלָּקוֹחוֹת וְהָעוֹבְדִים הוּפְנוּ לְעֶבְרוֹ, וְחִיּוּךְ קַל שֶׁל הֲנָאָה עָלָה עַל שְׂפָתָיו. יָרַדְתִּי מֵהַמִּשְׂרָד, הִתְקָרַבְתִּי לְעֶבְרוֹ וְאָמַרְתִּי בְּקוֹל: "שְׁכֵנִי לְשֶׁעָבַר, הִתְגַּעְגַּעְתִּי אֵלֶיךָ! מַה שְּׁלוֹמְךָ?" הִנַּחְתִּי יָד עַל כְּתֵפוֹ וְהִכְרַזְתִּי: "אֲנִי מְנַהֵל הַחֲנוּת, וְהִגַּעְתִּי בִּמְיֻחָד לְשֵׁרוּתְךָ!" בְּשֶׁקֶט הוֹדַעְתִּי לוֹ: "יֵשׁ לִי סַמְכוּת לָתֵת הֲנָחוֹת. עַל כָּל מַה שֶּׁתִּקְנֶה, תְּקַבֵּל הֲנָחָה מַשְׁמָעוּתִית". הָאִישׁ הָיָה מֻפְתָּע וּמְאֻשָּׁר! בְּמֶשֶׁךְ דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת תֵּאַמְתִּי לוֹ בְּגָדִים, תּוֹךְ דִּבְרֵי רִצּוּי. לְאַחַר שֶׁשִּׁלֵּם, לִוִּיתִי אוֹתוֹ לַיְצִיאָה וְשָׁאַלְתִּי: "אַתָּה זוֹכֵר שֶׁפַּעַם לֹא שָׁלַטְתִּי בְּעַצְמִי וּפָגַעְתִּי בְּךָ? הַאִם תִּמְחֹל לִי, יְדִידִי?" הוּא לָחַץ אֶת יָדִי וְאָמַר בַּחֲמִימוּת: "מָחוּל לְךָ!" לִפְנֵי שֶׁנִּכְנַס לְרִכְבּוֹ, שָׁאַלְתִּי: "הֲרֵי אַתָּה גָּר בַּדָּרוֹם, לָמָּה נָסַעְתָּ לִקְנוֹת בְּגָדִים בִּירוּשָׁלַיִם?" תְּשׁוּבָתוֹ הִדְהִימָה אוֹתִי: "נָסַעְתִּי לַחֲנוּת שֶׁל הָרֶשֶׁת שֶׁלָּכֶם בִּדְרוֹם הָאָרֶץ, אַךְ לְפֶתַע נִכְנְסָה בִּי מְשִׁיכָה בִּלְתִּי מֻסְבֶּרֶת לָבוֹא לַסְּנִיף בִּירוּשָׁלַיִם. אָמַרְתִּי לְעַצְמִי: הַסְּנִיף בִּירוּשָׁלַיִם גָּדוֹל יוֹתֵר, יֵשׁ יוֹתֵר מִבְחָר וְגַם חֲנָיָה בְּשֶׁפַע. כָּךְ הִגַּעְתִּי לְכָאן, כְּשֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהַסְבִּיר מַדּוּעַ בֶּאֱמֶת נָסַעְתִּי כֹּה רָחוֹק רַק כְּדֵי לִקְנוֹת בְּגָדִים". לִי הָיָה זֶה בָּרוּר לָמָּה הוּא טָרַח לִנְסֹעַ עַד יְרוּשָׁלַיִם: הֲרֵי בִּקַּשְׁתִּי מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֶזְכֶּה לְפַיֵּס אוֹתוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלַח לִי אוֹתוֹ עַד מְקוֹם הָעֲבוֹדָה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִלֵּא אֶת מְבֻקָּשִׁי! סִפּוּר נִפְלָא זֶה, הַמּוֹפִיעַ בְּסֵפֶר 'פִּקּוּדֶיךָ דָּרַשְׁתִּי', מְלַמְּדֵנוּ שֶׁכֹּחוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל הוּא בַּפֶּה. יֵשׁ לָנוּ מַתָּנָה מֻפְלָאָה וּבַעֲלַת עָצְמָה: הַתְּפִלָּה! הָבָה נְנַצֵּל אוֹתָהּ, וְנִזְכֶּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה. (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)