Otzarot-Article

"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמִּצְוֹת" (יב-יז) דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, 'מִצְוָה הַבָּאָה לְיָדְךָ אַל תַּחְמִיצֶנָּה' (מכילתא בא ט).

עָשִׁיר בָּנָה לוֹ טִירָה קְסוּמָה, מֻקֶּפֶת בְּגַן וּבוֹ פְּרָחִים סַסְגּוֹנִיִּים. בְּאֶמְצַע הַגָּן הָיְתָה בְּרֵכָה עֲנָקִית שֶׁבָּהּ שָׂחָה כָּרִישׁ גָּדוֹל...

יוֹם אֶחָד, הַמְּנָיוֹת שֶׁלּוֹ נָסְקוּ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם וְהוּא הִרְוִיחַ הוֹן תּוֹעָפוֹת. מֵאַחַר שֶׁכְּבָר לֹא יָדַע מַה לַּעֲשׂוֹת בְּכַסְפּוֹ, קָרָא לְכָל מַכָּרָיו וְהִצִּיעַ בְּשַׁעֲשׁוּעַ: "מִי שֶׁיִּכָּנֵס לַבְּרֵכָה וְיַצְלִיחַ לִשְׂחוֹת מִקָּצֶה לְקָצֶה, אֲנִי מַבְטִיחַ לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ!"

אִישׁ לֹא הֵעֵז לִקְפֹּץ לַבְּרֵכָה וּלְהִתְעַמֵּת עִם הַכָּרִישׁ הָאֵימְתָנִי, אַךְ לְאַחַר כַּמָּה דַּקּוֹת שֶׁל דּוּמִיָּה קָפַץ אֶחָד מֵהָאֲנָשִׁים שֶׁעָמְדוּ שָׁם אֶל תּוֹךְ הַבְּרֵכָה וְהִתְחִיל לִשְׂחוֹת בְּכָל כֹּחוֹ, נִלְחַם בִּגְבוּרָה בַּכָּרִישׁ שֶׁהִזְדַּנֵּב לְצִדּוֹ. הַכָּרִישׁ כִּמְעַט בָּלַע אוֹתוֹ, אֲבָל הָאִישׁ הִצְלִיחַ בְּנֵס לְהִתְחַמֵּק מִמֶּנּוּ וּבִשְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו הִגִּיעַ אֶל הַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַבְּרֵכָה וְצָנַח בַּאֲפִיסַת כֹּחוֹת.

"יָפֶה מְאֹד!!! אַתָּה אַמִּיץ בְּיוֹתֵר!!!" אָמַר בַּעַל הַבַּיִת הֶעָשִׁיר בַּהֲנָאָה. "נוּ, מַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ - אֲנִי מְקַיֵּם, אוּלָם בַּקָּשָׁה אַחַת בִּלְבַד!"

בְּעַצְבָּנוּת סִנֵּן הָאִישׁ מִבֵּין שִׁנָּיו הָרוֹעֲדוֹת: "אֲנִי רוֹצֶה לָדַעַת מִי הָרָשָׁע שֶׁהִפִּיל אוֹתִי אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם!"...

"טוֹב, אִם זוֹ בַּקָּשָׁתְךָ - אֲנִי כְּבָר מֵקִים וַעֲדַת חֲקִירָה. אֲגַיֵּס אֶת טוֹבֵי הַבַּלָּשִׁים וְלֹא אֶתֵּן לְאַף אֶחָד לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם עַד שֶׁנַּחְקֹר אֶת הָעִנְיָן עַד תֹּם וּנְגַלֶּה אֶת זֶהוּתוֹ שֶׁל הָאִישׁ".

אוֹתוֹ אָדָם יָכוֹל הָיָה לִהְיוֹת עָשִׁיר בְּקַלּוּת, לְבַקֵּשׁ כֶּסֶף רַב, אַךְ בִּמְקוֹם לְנַצֵּל אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת, הֶחְמִיץ אוֹתָהּ בִּגְלַל כַּעֲסוֹ, הֲלֹא חֲבָל?!

גַּם ה' שֶׁהֵבִיא אוֹתָנוּ אֶל הָעוֹלָם, נָתַן לָנוּ הִזְדַּמְּנוּת לִהְיוֹת מִילְיוֹנֶרִים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת. אַךְ אָנוּ מְבַזְבְּזִים אֶת כֹּחֵנוּ וְאֶת זְמַנֵּנוּ עַל שְׁטֻיּוֹת וַהֲבָלִים שֶׁל הָעוֹלָם זֶה! הָבָה נַכִּיר בְּעֵרֶךְ הַזְּמַן וּנְנַצֵּל אֶת יָמֵינוּ לִלְמֹד תּוֹרָה וּלְקִיּוּם מִצְווֹת, כִּי הַיָּמִים שֶׁהוֹלְכִים אֵינָם חוֹזְרִים!

בְּקַיִץ התשע"ד, נֶחְטְפוּ וְנִרְצְחוּ שְׁלֹשֶׁת תַּלְמִידֵי הַיְשִׁיבָה: יַעֲקֹב פְרֶנְקֶל, גִּלְעָד שַׁעֶאר וְאַיָּל יִפְרָח, ה' יִקֹּם דָּמָם. חֲטִיפָה זוֹ, הוֹבִילָה לְמִבְצָע צְבָאִי נִרְחָב - מִבְצַע "צוּק אֵיתָן" - נֶגֶד אִרְגּוּנֵי הַמְּחַבְּלִים בְּעַזָּה. לֹא כָּאן הַמָּקוֹם לְפָרֵט אֶת כָּל נִסֵּי אוֹתָם יָמִים, שֶׁבָּהֶם נָפְלוּ לְמַעְלָה מֵאַרְבַּעַת אַלְפֵי טִילִים בְּכָל רַחֲבֵי הָאָרֶץ מִבְּאֵר שֶׁבַע וְעַד חֵיפָה, תֵּל אָבִיב וְעַד יְרוּשָׁלַיִם. תּוֹדוֹת לְאֵ-ל עֶלְיוֹן, מִסְפַּר הָאֶזְרָחִים שֶׁנֶּהֶרְגוּ בָּעֹרֶף הָיוּ שִׁשָּׁה בִּלְבַד.

בְּאוֹתָם יְמֵי מִלְחָמָה, בְּי"ט תַּמּוּז תשע"ד, בְּשָׁעָה אַרְבַּע וָחֵצִי לִפְנוֹת בֹּקֶר, בְּקִבּוּץ "סוּפָה", הַשּׁוֹכֵן בִּגְבוּל עַזָּה, זֹהוּ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר מְחַבְּלִים שֶׁעָלוּ בְּאֶמְצַע הַשָּׂדֶה שֶׁל הַקִּבּוּץ מִתּוֹךְ מִנְהָרָה שֶׁחָפְרוּ מֵעַזָּה, כְּדֵי לְבַצֵּעַ פִּגּוּעַ הֲמוֹנִי וְלַחְטֹף אֶזְרָחִים. בְּחַסְדֵי ה', הַמְּחַבְּלִים חֻסְּלוּ, מִלְּבַד מְחַבֵּל אֶחָד שֶׁהִצְלִיחַ לְהִשְׁתַּחֵל בַּחֲזָרָה לַמִּנְהָרָה.

יַד הַהַשְׁגָּחָה בְּסִפּוּר תְּפִיסַת הַמְּחַבְּלִים הִנָּהּ מֻפְלָאָה בְּיוֹתֵר:

בְּכָל שָׁנָה, הַחִטִּים שֶׁל תְּקוּפַת חֹדֶשׁ תַּמּוּז נִקְצָרוֹת וְנִשְׁמָרוֹת לַשָּׁנָה הַבָּאָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מֵהֶן קֶמַח לַמַּצּוֹת הַשְּׁמוּרוֹת לְפֶסַח, לָכֵן מְמַהֲרִים לִקְצֹר אוֹתָן בְּטֶרֶם יֵרָטְבוּ מֵהַגְּשָׁמִים. אוֹתָהּ שָׁנָה הָיְתָה הַשָּׁנָה שֶׁלִּפְנֵי שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְהָיָה צָרִיךְ לִקְצֹר כַּמּוּת כְּפוּלָה שֶׁל חִטִּים בְּשֶׁל שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה הַמִּתְקָרֶבֶת, לָכֵן חַבְרֵי הַבַּדַּ"צ חִפְּשׂוּ שְׂדוֹת חִטָּה נוֹסָפִים. הֵם מָצְאוּ אֶת שְׂדוֹת הַחִטָּה שֶׁל קִבּוּץ "סוּפָה", בִּדְרוֹם הָאָרֶץ, שָׁם הַחִטִּים הִקְדִּימוּ לְהַבְשִׁיל.

חַבְרֵי הַבַּדַּ"צ נִכְנְסוּ לְשָׂדוֹת אֵלּוּ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ שֶׁל מַמָּשׁ כְּדֵי לִקְצֹר אֶת הַחִטִּים, שֶׁהֲרֵי הָיוּ אֵלֶּה יְמֵי מִלְחָמָה טְרוּפִים וּבְכָל רֶגַע נָחֲתוּ טִילִים מִכָּל עֵבֶר. בָּרוּךְ ה', שׁוֹמְרֵי מִצְוָה לֹא יֵדְעוּ דָּבָר רַע, וְהַקְּצִירָה הִסְתַּיְּמָה לְלֹא נִפְגָּעִים.

הַמְּחַבְּלִים הָאֲרוּרִים יָדְעוּ שֶׁבְּשָׂדוֹת אֵלּוּ גְּדֵלוֹת חִטִּים, שֶׁהָיוּ אֲמוּרוֹת לְהַוּוֹת מַסְוֶה עֲבוּרָם, כָּךְ קִוּוּ שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְקַדֵּם לְכִוּוּן בָּתֵּי הַקִּבּוּץ בְּאֵין רוֹאֶה. אַךְ יַד הַהַשְׁגָּחָה תִּכְנְנָה אַחֶרֶת - בִּמְקוֹם לִפְגֹּשׁ שִׁבֳּלִים גְּבוֹהוֹת שֶׁיַּסְתִּירוּ אוֹתָם, הֵם הֻפְתְּעוּ לְגַלּוֹת שָׂדֶה חָרוּשׁ. בִּזְכוּת כָּךְ, הַתַּצְפִּיתָנִים יָכְלוּ לְזַהוֹת אוֹתָם מִיָּד כְּשֶׁעָלוּ מֵהַמִּנְהָרָה וְהֵם חֻסְּלוּ. מִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה קוֹרֶה אִלּוּלֵא נִקְצְרוּ הַחִטִּים לְמַצּוֹת, וְהַמְחַבְּלִים הָיוּ מַצְלִיחִים לְהַגִּיעַ עַד לְבָתֵּי הַתּוֹשָׁבִים... (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	בראשית תשפ"ג
	"עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה"
	"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמִּצְוֹת" (יב-יז) דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, 'מִצְוָה הַבָּאָה לְיָדְךָ אַל תַּחְמִיצֶנָּה' (מכילתא בא ט). עָשִׁיר בָּנָה לוֹ טִירָה קְסוּמָה, מֻקֶּפֶת בְּגַן וּבוֹ פְּרָחִים סַסְגּוֹנִיִּים. בְּאֶמְצַע הַגָּן הָיְתָה בְּרֵכָה עֲנָקִית שֶׁבָּהּ שָׂחָה כָּרִישׁ גָּדוֹל... יוֹם אֶחָד, הַמְּנָיוֹת שֶׁלּוֹ נָסְקוּ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם וְהוּא הִרְוִיחַ הוֹן תּוֹעָפוֹת. מֵאַחַר שֶׁכְּבָר לֹא יָדַע מַה לַּעֲשׂוֹת בְּכַסְפּוֹ, קָרָא לְכָל מַכָּרָיו וְהִצִּיעַ בְּשַׁעֲשׁוּעַ: "מִי שֶׁיִּכָּנֵס לַבְּרֵכָה וְיַצְלִיחַ לִשְׂחוֹת מִקָּצֶה לְקָצֶה, אֲנִי מַבְטִיחַ לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ!" אִישׁ לֹא הֵעֵז לִקְפֹּץ לַבְּרֵכָה וּלְהִתְעַמֵּת עִם הַכָּרִישׁ הָאֵימְתָנִי, אַךְ לְאַחַר כַּמָּה דַּקּוֹת שֶׁל דּוּמִיָּה קָפַץ אֶחָד מֵהָאֲנָשִׁים שֶׁעָמְדוּ שָׁם אֶל תּוֹךְ הַבְּרֵכָה וְהִתְחִיל לִשְׂחוֹת בְּכָל כֹּחוֹ, נִלְחַם בִּגְבוּרָה בַּכָּרִישׁ שֶׁהִזְדַּנֵּב לְצִדּוֹ. הַכָּרִישׁ כִּמְעַט בָּלַע אוֹתוֹ, אֲבָל הָאִישׁ הִצְלִיחַ בְּנֵס לְהִתְחַמֵּק מִמֶּנּוּ וּבִשְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו הִגִּיעַ אֶל הַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַבְּרֵכָה וְצָנַח בַּאֲפִיסַת כֹּחוֹת. "יָפֶה מְאֹד!!! אַתָּה אַמִּיץ בְּיוֹתֵר!!!" אָמַר בַּעַל הַבַּיִת הֶעָשִׁיר בַּהֲנָאָה. "נוּ, מַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ - אֲנִי מְקַיֵּם, אוּלָם בַּקָּשָׁה אַחַת בִּלְבַד!" בְּעַצְבָּנוּת סִנֵּן הָאִישׁ מִבֵּין שִׁנָּיו הָרוֹעֲדוֹת: "אֲנִי רוֹצֶה לָדַעַת מִי הָרָשָׁע שֶׁהִפִּיל אוֹתִי אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם!"... "טוֹב, אִם זוֹ בַּקָּשָׁתְךָ - אֲנִי כְּבָר מֵקִים וַעֲדַת חֲקִירָה. אֲגַיֵּס אֶת טוֹבֵי הַבַּלָּשִׁים וְלֹא אֶתֵּן לְאַף אֶחָד לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם עַד שֶׁנַּחְקֹר אֶת הָעִנְיָן עַד תֹּם וּנְגַלֶּה אֶת זֶהוּתוֹ שֶׁל הָאִישׁ". אוֹתוֹ אָדָם יָכוֹל הָיָה לִהְיוֹת עָשִׁיר בְּקַלּוּת, לְבַקֵּשׁ כֶּסֶף רַב, אַךְ בִּמְקוֹם לְנַצֵּל אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת, הֶחְמִיץ אוֹתָהּ בִּגְלַל כַּעֲסוֹ, הֲלֹא חֲבָל?! גַּם ה' שֶׁהֵבִיא אוֹתָנוּ אֶל הָעוֹלָם, נָתַן לָנוּ הִזְדַּמְּנוּת לִהְיוֹת מִילְיוֹנֶרִים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת. אַךְ אָנוּ מְבַזְבְּזִים אֶת כֹּחֵנוּ וְאֶת זְמַנֵּנוּ עַל שְׁטֻיּוֹת וַהֲבָלִים שֶׁל הָעוֹלָם זֶה! הָבָה נַכִּיר בְּעֵרֶךְ הַזְּמַן וּנְנַצֵּל אֶת יָמֵינוּ לִלְמֹד תּוֹרָה וּלְקִיּוּם מִצְווֹת, כִּי הַיָּמִים שֶׁהוֹלְכִים אֵינָם חוֹזְרִים! בְּקַיִץ התשע"ד, נֶחְטְפוּ וְנִרְצְחוּ שְׁלֹשֶׁת תַּלְמִידֵי הַיְשִׁיבָה: יַעֲקֹב פְרֶנְקֶל, גִּלְעָד שַׁעֶאר וְאַיָּל יִפְרָח, ה' יִקֹּם דָּמָם. חֲטִיפָה זוֹ, הוֹבִילָה לְמִבְצָע צְבָאִי נִרְחָב - מִבְצַע "צוּק אֵיתָן" - נֶגֶד אִרְגּוּנֵי הַמְּחַבְּלִים בְּעַזָּה. לֹא כָּאן הַמָּקוֹם לְפָרֵט אֶת כָּל נִסֵּי אוֹתָם יָמִים, שֶׁבָּהֶם נָפְלוּ לְמַעְלָה מֵאַרְבַּעַת אַלְפֵי טִילִים בְּכָל רַחֲבֵי הָאָרֶץ מִבְּאֵר שֶׁבַע וְעַד חֵיפָה, תֵּל אָבִיב וְעַד יְרוּשָׁלַיִם. תּוֹדוֹת לְאֵ-ל עֶלְיוֹן, מִסְפַּר הָאֶזְרָחִים שֶׁנֶּהֶרְגוּ בָּעֹרֶף הָיוּ שִׁשָּׁה בִּלְבַד. בְּאוֹתָם יְמֵי מִלְחָמָה, בְּי"ט תַּמּוּז תשע"ד, בְּשָׁעָה אַרְבַּע וָחֵצִי לִפְנוֹת בֹּקֶר, בְּקִבּוּץ "סוּפָה", הַשּׁוֹכֵן בִּגְבוּל עַזָּה, זֹהוּ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר מְחַבְּלִים שֶׁעָלוּ בְּאֶמְצַע הַשָּׂדֶה שֶׁל הַקִּבּוּץ מִתּוֹךְ מִנְהָרָה שֶׁחָפְרוּ מֵעַזָּה, כְּדֵי לְבַצֵּעַ פִּגּוּעַ הֲמוֹנִי וְלַחְטֹף אֶזְרָחִים. בְּחַסְדֵי ה', הַמְּחַבְּלִים חֻסְּלוּ, מִלְּבַד מְחַבֵּל אֶחָד שֶׁהִצְלִיחַ לְהִשְׁתַּחֵל בַּחֲזָרָה לַמִּנְהָרָה. יַד הַהַשְׁגָּחָה בְּסִפּוּר תְּפִיסַת הַמְּחַבְּלִים הִנָּהּ מֻפְלָאָה בְּיוֹתֵר: בְּכָל שָׁנָה, הַחִטִּים שֶׁל תְּקוּפַת חֹדֶשׁ תַּמּוּז נִקְצָרוֹת וְנִשְׁמָרוֹת לַשָּׁנָה הַבָּאָה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מֵהֶן קֶמַח לַמַּצּוֹת הַשְּׁמוּרוֹת לְפֶסַח, לָכֵן מְמַהֲרִים לִקְצֹר אוֹתָן בְּטֶרֶם יֵרָטְבוּ מֵהַגְּשָׁמִים. אוֹתָהּ שָׁנָה הָיְתָה הַשָּׁנָה שֶׁלִּפְנֵי שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְהָיָה צָרִיךְ לִקְצֹר כַּמּוּת כְּפוּלָה שֶׁל חִטִּים בְּשֶׁל שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה הַמִּתְקָרֶבֶת, לָכֵן חַבְרֵי הַבַּדַּ"צ חִפְּשׂוּ שְׂדוֹת חִטָּה נוֹסָפִים. הֵם מָצְאוּ אֶת שְׂדוֹת הַחִטָּה שֶׁל קִבּוּץ "סוּפָה", בִּדְרוֹם הָאָרֶץ, שָׁם הַחִטִּים הִקְדִּימוּ לְהַבְשִׁיל. חַבְרֵי הַבַּדַּ"צ נִכְנְסוּ לְשָׂדוֹת אֵלּוּ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ שֶׁל מַמָּשׁ כְּדֵי לִקְצֹר אֶת הַחִטִּים, שֶׁהֲרֵי הָיוּ אֵלֶּה יְמֵי מִלְחָמָה טְרוּפִים וּבְכָל רֶגַע נָחֲתוּ טִילִים מִכָּל עֵבֶר. בָּרוּךְ ה', שׁוֹמְרֵי מִצְוָה לֹא יֵדְעוּ דָּבָר רַע, וְהַקְּצִירָה הִסְתַּיְּמָה לְלֹא נִפְגָּעִים. הַמְּחַבְּלִים הָאֲרוּרִים יָדְעוּ שֶׁבְּשָׂדוֹת אֵלּוּ גְּדֵלוֹת חִטִּים, שֶׁהָיוּ אֲמוּרוֹת לְהַוּוֹת מַסְוֶה עֲבוּרָם, כָּךְ קִוּוּ שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְקַדֵּם לְכִוּוּן בָּתֵּי הַקִּבּוּץ בְּאֵין רוֹאֶה. אַךְ יַד הַהַשְׁגָּחָה תִּכְנְנָה אַחֶרֶת - בִּמְקוֹם לִפְגֹּשׁ שִׁבֳּלִים גְּבוֹהוֹת שֶׁיַּסְתִּירוּ אוֹתָם, הֵם הֻפְתְּעוּ לְגַלּוֹת שָׂדֶה חָרוּשׁ. בִּזְכוּת כָּךְ, הַתַּצְפִּיתָנִים יָכְלוּ לְזַהוֹת אוֹתָם מִיָּד כְּשֶׁעָלוּ מֵהַמִּנְהָרָה וְהֵם חֻסְּלוּ. מִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה קוֹרֶה אִלּוּלֵא נִקְצְרוּ הַחִטִּים לְמַצּוֹת, וְהַמְחַבְּלִים הָיוּ מַצְלִיחִים לְהַגִּיעַ עַד לְבָתֵּי הַתּוֹשָׁבִים... (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)