Otzarot-Article

"וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם... וַיֹּאמֶר לוֹ הִנֵּנִי" (לז-יג) מְפָרֵשׁ רַשִׁ"י: הִנֵּנִי – לְשׁוֹן עֲנָוָה וּזְרִיזוּת. נִזְדָּרֵז לְמִצְוַת אָבִיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ בְּאֶחָיו שֶׁשּׂוֹנְאִים אוֹתוֹ. מִצְוָה זוֹ שֶׁל כִּבּוּד אָב וָאֵם, נֶחְשֶׁבֶת לְמִצְוָה מֵהַקָּשׁוֹת בְּיוֹתֵר בַּתּוֹרָה, וּמֵהַחֲמוּרוֹת בְּיוֹתֵר. אַךְ הַמְכַבֵּד הוֹרִים, חוּץ מִזֶּה שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁגַּם יְלָדָיו יְכַבְּדוּהוּ, עוֹד מְצַפֶּה לוֹ שָׂכָר רַב: אוֹכֵל אֶת הַפֵּרוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לָעוֹלָם הַבָּא. הַגָּאוֹן רַב סְעַדְיָה זַ"ל נָתַן טַעַם לְכָךְ שֶׁקָּבְעָה הַתּוֹרָה בְּמִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם שְׂכַר אֲרִיכוּת יָמִים: מִפְּנֵי שֶׁלִּפְעָמִים עֲתִידִין שֶׁיִּחְיוּ הָאָבוֹת עִם הַבָּנִים זְמַן אָרֹךְ, וְהָאָבוֹת הֵם לְמַשָּׂא כָּבֵד עַל הַבָּנִים, וּמִצְוַת הַכִּבּוּד יִכְבַּד עֲלֵיהֶן, לָכֵן קָבַע שְׂכַר הַמִּצְוָה הַזֹּאת – "לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ". כְּלוֹמַר, עָלֶיךָ לְכַבְּדָם וְתִחְיֶה עִמָּהֶם, וְאִם אוּלַי תִּצְטַעֵר עַל חַיֵּיהֶם – דַּע שֶׁעַל חַיֶּיךָ אַתָּה מִצְטַעֵר.

ר' פִּנְחָס שְׁטְרָאסֶר, עָלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הוּא הִתְיַשֵּׁב בִּירוּשָׁלַיִם, וּפָתַח חֲנוּת מַכֹּלֶת קְטַנָּה בִּרְחוֹב הַיְּהוּדִים בָּעִיר הָעַתִּיקָה, מִמֶּנָּה פִּרְנֵס בְּכָבוֹד אֶת שִׁבְעַת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו.

אֶת כָּל טוּב לִבּוֹ וּמִזְגּוֹ הַנּוֹחַ הִשְׁקִיעַ ר' פִּנְחָס בְּצֶאֱצָאָיו. הֵם גָּדְלוּ וּפָרְחוּ. עַל אַף חַיֵּי הַדֹּחַק בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל אָז, עָשׂוּ חַיִל וְהֵקִימוּ בָּתִּים לְתִפְאֶרֶת. כָּל אֶחָד מִשִּׁבְעַת יְלָדָיו, כְּבָר הָיָה הוֹרֶה לְצֶאֱצָאִים מִשֶּׁלּוֹ, הֲלֹא הֵם נְכָדָיו וְנֶכְדוֹתָיו שֶׁל ר' פִּנְחָס.

אַךְ לְאַחַר שֶׁמָּלְאוּ לוֹ שִׁבְעִים שָׁנָה, הֵחֵל ר' פִּנְחָס לְהֵחָלֵשׁ וּכְבָר לֹא הָיָה כֹּחַ בְּמָתְנָיו לְנַהֵל אֶת חֲנוּת הַמַּכֹּלֶת. תְּחִלָּה יָשַׁב בָּהּ רַק חֲצִי יוֹם, וּלְאַחַר שֶׁנִּפְטְרָה אֵשֶׁת נְעוּרָיו, מֵאֵן לְהִתְנַחֵם וְהֵגִיף אֶת תְּרִיסֵי הַחֲנוּת, עַל מְנָת שֶׁלֹּא לָשׁוּב וּלְפָתְחָם.

הוּא יָשַׁב מַרְבִּיתוֹ שֶׁל יוֹם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְאָמַר תְּהִלִּים, לָמַד מִשְׁנָה וְ"חֹק לְיִשְׂרָאֵל", הִקְשִׁיב לְשִׁעוּרָיו שֶׁל מַגִּיד הַשִּׁעוּר בַּגְּמָרָא לְאַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית, הֵבִין מַה שֶּׁהֵבִין, וְהָלַךְ הַבַּיְתָה לֶאֱכֹל פַּת דַּלָּה עִם מְעַט שֶׁמֶן וּבָצָל.

הַמַּחֲשָׁבוֹת רָדְפוּ אוֹתוֹ, וּמָצְצוּ אֶת לְשַׁד עַצְמוֹתָיו. רְאֵה מֶה עָלְתָה לְךָ. אֶת כָּל חַיֶּיךָ הִשְׁקַעְתָּ בַּיְלָדִים, הֵם גָּדְלוּ לְתִפְאֶרֶת, אֲבָל אֵיפֹה כִּבּוּד הוֹרִים? מִדַּי פַּעַם מֵגִיחַ אֶחָד מֵהֶם לַבַּיִת, מֵצִיץ לְרֶגַע לִרְאוֹת אִם הַכֹּל בְּסֵדֶר וְחוֹמֵק בִּמְהִירוּת. אֵיפֹה מְסִירוּת אֲמִתִּית לְאַבָּא אַלְמָן וּבוֹדֵד? אֵיפֹה הָרָצוֹן הַפְּנִימִי? אֵיפֹה הַדְּאָגָה וְהָאִכְפַּתִּיּוּת לַאֲבִיהֶם מוֹלִידָם?

כְּשֶׁמִּטְעַן הַמְּרִירוּת בְּלִבּוֹ כִּמְעַט מְאַיֵּם לְחָנְקוֹ, עָלָה לְבֵיתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל מִסַּלַּנְט זַצַ"ל, רַבָּהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהַבִּטּוּי "חַכִּימָא דִּיהוּדָאֵי" צַר מֵהָכִיל אֶת עֹמֶק חָכְמָתוֹ וּפִקְחוּתוֹ. שָׁמַע רַבִּי שְׁמוּאֵל אֶת מְצוּקַת נַפְשׁוֹ שֶׁל ר' פִּנְחָס, חִיּוּךְ פִּקְחִי הֵאִיר אֶת עֵינָיו וְהוּא יָעַץ לוֹ בְּקוֹלוֹ הַשָּׁקֵט מַה לַּעֲשׂוֹת. מִבֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל הָלַךְ ר' פִּנְחָס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל ר' שִׁמְעוֹן הַפֶּחָח, וְרָכַשׁ מִמֶּנּוּ תֵּבַת בַּרְזֶל גְּדוֹלָה, כְּעֵין כַּסֶּפֶת, אֲשֶׁר בְּרֹאשָׁהּ הֻתְקַן מַנְעוּל מַתֶּכֶת כָּבֵד וּמַרְשִׁים. הִנִּיחַ ר' פִּנְחָס אֶת הַקֻּפָּה בְּחַדְרוֹ בְּמָקוֹם בּוֹלֵט, וְהִמְתִּין לַתּוֹצָאוֹת.

בְּאוֹתוֹ יוֹם, כְּשֶׁהִגִּיעַ בְּכוֹר בָּנָיו, קַלְמָן, לְבַקְּרוֹ, נִתְקְלוּ מַבָּטָיו בְּקֻפַּת הַבַּרְזֶל הַמַּרְשִׁימָה. ר' פִּנְחָס חָמַק מֵהַחֶדֶר, כִּבְדֶרֶךְ אַגַּב, כְּדֵי לִשְׁפּוֹת קֻמְקוּם עַל הַפְּתִילְיָה, וּלְהָכִין כּוֹס תֵּה לִבְנוֹ בְּכוֹרוֹ. בֵּינְתַיִם הִתְקָרֵב קַלְמָן אֶל הַקֻּפָּה וְנִסָּה לְטַלְטֵל אוֹתָהּ, כְּדֵי לִתְהוֹת עַל תְּכוּלָתָהּ. כַּאֲשֶׁר בְּקֹשִׁי רַב הִצְלִיחַ לְהָזִיז אֶת הַקֻּפָּה, הֻפְתַּע מְאֹד. הִיא הָיְתָה כְּבֵדָה כְּעוֹפֶרֶת, וּבְדִמְיוֹנוֹ שֶׁל קַלְמָן הִצְטַיְּרוּ לָהֶם כַּמָּה מְטִילֵי זָהָב צְהַבְהַבִּים, בְּגֹדֶל טִבְעִי. תּוֹךְ יוֹם, פָּשְׁטָה הַשְּׁמוּעָה בְּקֶרֶב יְלָדָיו שֶׁל ר' פִּנְחָס, כִּי בְּחַדְרוֹ שֶׁל אַבָּא שׁוֹכֶנֶת כַּסֶּפֶת גְּדוֹלָה וּכְבֵדָה, וּמִי יוֹדֵעַ מַה הִיא תְּכוּלָתָהּ...

מֵאוֹתוֹ יוֹם הֵחֵלּוּ יְלָדָיו שֶׁל ר' פִּנְחָס לְכַבֵּד אֶת אֲבִיהֶם לְאֵין שִׁעוּר. לֹא הוֹתִירוּ אוֹתוֹ אַף רֶגַע לְבַדּוֹ. מִדֵּי לַיְלָה יָשַׁן עִמּוֹ נֶכֶד אַחֵר, וְאֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת כְּבָר לֹא הָלַךְ לְבַדּוֹ, אֲפִלּוּ לִתְפִלַּת מִנְחָה. בָּנָיו הֵחֵלּוּ לְהִמָּצֵא בְּבֵיתוֹ מִדֵּי יוֹם וְאַף קָבְעוּ עִמּוֹ חַבְרוּתָא. בְּנוֹתָיו וְכַלּוֹתָיו שָׁטְפוּ אֶת הָרְצָפוֹת פַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ, וְהַבַּיִת הַיָּשָׁן וְהַמְאֻבָּק נָצַץ מִנִּקָּיוֹן וְהִדִּיף רֵיחַ בִּשּׁוּל שֶׁל מַאֲכָלִים טְעִימִים. כָּךְ עָבְרָה עָלָיו זִקְנוּתוֹ שֶׁל ר' פִּנְחָס בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים, מֻקָּף בְּאַהֲבַת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ הַמְּסוּרִים. הוֹדוֹת לְטִפּוּלָם הַמָּסוּר, הִגִּיעַ לִגְבוּרוֹת. בִּמְלֹאת לוֹ שְׁמוֹנִים שָׁנָה נֶאֱסַף אֶל אֲבוֹתָיו. בְּשׁוּבָם הַבַּיְתָה מֵהַלְּוָיָה הִתְיַשְּׁבוּ הַבָּנִים יְשִׁיבָה שֶׁל אֲבֵלוּת.

כִּכְלוֹת יְמֵי הַשִּׁבְעָה בְּשׁוּבָם מֵהַר הַזֵּיתִים, מֵחֶלְקַת הַקֶּבֶר הַטְּרִיָּה, הִגִּיעוּ כָּל הַיּוֹרְשִׁים אֶל הַבַּיִת, וְכַאֲחוּזֵי תְּזָזִית הֵחֵלּוּ תָּרִים וּמְחַפְּשִׂים אַחַר מַפְתֵּחַ הַכַּסֶּפֶת.

לְמַרְבִּית הַפֶּלֶא לֹא מָצְאוּ שׁוּם מַפְתֵּחַ. רַק לְאַחַר חִפּוּשִׂים מְמֻשָּׁכִים נִמְצָא פֶּתֶק מִתְפּוֹרֵר בְּמִטָּתוֹ שֶׁל אֲבִיהֶם הַמָּנוֹחַ, מִתַּחַת לַכָּרִית הַבְּלוּיָה, עַל מִזְרַן הַקַּשׁ הָעַתִּיק, וּבוֹ נִכְתַּב: 'הַמַּפְתֵּחַ מֻנָּח אֵצֶל הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי שְׁמוּאֵל מִסַּלַּנְט'.

בִּזְרִיזוּת, רָצוּ אֶל הָרַב וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַמַּפְתֵּחַ. רַבִּי שְׁמוּאֵל מָסַר בִּידֵיהֶם מַפְתֵּחַ חָלוּד, בְּחִיּוּךְ מִסְתּוֹרִי. הֵם דָּהֲרוּ בְּרַגְלַיִם רוֹעֲדוֹת כָּל הַדֶּרֶךְ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל אַבָּא זַצַ"ל, נִגְּשׁוּ בְּלֵב דּוֹפֵק אֶל הַקֻּפָּה הָעַתִּיקָה וְסוֹבְבוּ אֶת הַמַּפְתֵּחַ בְּחוֹר הַמַּנְעוּל.

דֶּלֶת הַקֻּפָּה נִפְתְּחָה לִרְוָחָה, אַךְ אֲבוֹי - מַה זֶּה? בִּמְקוֹם צְלִיל עָנֹג שֶׁל מַטְבְּעוֹת מְנַצְנְצִים וּנְקִישָׁתָם שֶׁל מְטִילֵי זָהָב הַנּוֹפְלִים בִּכְבֵדוּת, חָזוּ עֵינֵיהֶם בַּאֲבָנִים וּבְעָפָר תָּחוּחַ הַנִּגָּרִים מִן הַתֵּבָה.

"אַבָּא שִׁטָּה בָּנוּ!" זָעֲמוּ אִישׁ אֶל אָחִיו. "הִשְׁלָה אוֹתָנוּ כְּאִלּוּ מַשְׁאִיר לָנוּ יְרֻשַּׁת עָתֵק וְהִנִּיחַ לָנוּ אֲבָנִים וְעָפָר".

כֵּיוָן שֶׁרַבִּי שְׁמוּאֵל הָיָה מְעֹרָב בַּמַּעֲשֶׂה וְשָׁמַר עַל הַמַּפְתֵּחַ, הָלְכוּ אֵלָיו כְּדֵי לִשְׁפֹּךְ אֶת זַעֲמָם עַל אֲבִיהֶם שֶׁעָשָׂה מֵהֶם לַעַג וָקֶלֶס.

רַבִּי שְׁמוּאֵל שָׁמַע אֶת טַעֲנוֹתֵיהֶם כְּשֶׁחִיּוּךְ קַל מְרַפְרֵף עַל שְׂפָתָיו. "וּבְכֵן, רַבּוֹתַי", אָמַר, "כָּל הָאַשְׁמָה מֻטֶּלֶת עָלַי".

"מָה?!" נִדְהֲמוּ הַבָּנִים. "כֵּן, אֲנִי הִשֵּׂאתִי לַאֲבִיכֶם אֶת הָעֵצָה שֶׁל הַתְקָנַת קֻפַּת בַּרְזֶל כְּבֵדָה. לִפְנֵי עֶשֶׂר שָׁנִים בָּא וְהִתְמַרְמֵר לִפְנֵי כִּי בָּנָיו וּבְנוֹתָיו אֵינָם מַכִּירֵי טוֹבָה וְאֵינָם מְכַבְּדִים אֶת שֵׂיבָתוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ, שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ אָשֵׁם, כֵּיוָן שֶׁחִלֵּק בְּחַיָּיו אֶת כָּל הוֹנוֹ, וּלְבָנָיו לֹא נוֹתַר עֲבוּר מָה לְכַבְּדוֹ, אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְכַנִּרְאֶה אֵינָם עוֹמְדִים בְּמַדְרֵגָה זוֹ. יָעַצְתִּי לוֹ לִקְנוֹת קֻפָּה כְּבֵדָה וּלְמַלְּאוֹתָהּ בְּעָפָר וַאֲבָנִים, וְכָךְ לְגָרוֹת אֶת דִּמְיוֹנְכֶם כְּאִלּוּ יְרֻשַּׁת עָתֵק מַמְתִּינָה לָכֶם. אֵין לָכֶם עַל מִי לָבוֹא בִּטְעָנוֹת אֶלָּא עַל עַצְמְכֶם. אֲבִיכֶם לֹא אָמַר מִלָּה וְלֹא שִׁקֵּר לָכֶם בִּדְבַר הַיְרֻשָּׁה, אֶלָּא רַק דִּמְיוֹנְכֶם הַכּוֹזֵב הוּא שֶׁהוֹלִיךְ אֶתְכֶם שׁוֹלָל".

הָאַחִים וְהָאֲחָיוֹת עָמְדוּ לְפָנָיו סְמוּקֵי לְחָיַיִם, סָפֵק מִבּוּשָׁה, סָפֵק מִזַּעַם. וְאִלּוּ רַבִּי שְׁמוּאֵל חִיֵּךְ שׁוּב אֶת חִיּוּכוֹ הַפִּקְחִי וְאָמַר: "מַה לָּכֶם כִּי תָּלִינוּ עַל אֲבִיכֶם, הֲרֵי בִּזְכוּת הַקֻּפָּה הַזּוֹ, הִרְוַחְתֶּם עֶשֶׂר שָׁנִים שֶׁל מִצְוַת כִּבּוּד אָב"... (בְּךָ בָּטַחְנוּ)

	סוכות תשפ"ג
	אִחוּד הַדּוֹרוֹת עַל יְדֵי הַמּוֹרֶשֶׁת
	"וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם... וַיֹּאמֶר לוֹ הִנֵּנִי" (לז-יג) מְפָרֵשׁ רַשִׁ"י: הִנֵּנִי – לְשׁוֹן עֲנָוָה וּזְרִיזוּת. נִזְדָּרֵז לְמִצְוַת אָבִיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ בְּאֶחָיו שֶׁשּׂוֹנְאִים אוֹתוֹ. מִצְוָה זוֹ שֶׁל כִּבּוּד אָב וָאֵם, נֶחְשֶׁבֶת לְמִצְוָה מֵהַקָּשׁוֹת בְּיוֹתֵר בַּתּוֹרָה, וּמֵהַחֲמוּרוֹת בְּיוֹתֵר. אַךְ הַמְכַבֵּד הוֹרִים, חוּץ מִזֶּה שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁגַּם יְלָדָיו יְכַבְּדוּהוּ, עוֹד מְצַפֶּה לוֹ שָׂכָר רַב: אוֹכֵל אֶת הַפֵּרוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לָעוֹלָם הַבָּא. הַגָּאוֹן רַב סְעַדְיָה זַ"ל נָתַן טַעַם לְכָךְ שֶׁקָּבְעָה הַתּוֹרָה בְּמִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם שְׂכַר אֲרִיכוּת יָמִים: מִפְּנֵי שֶׁלִּפְעָמִים עֲתִידִין שֶׁיִּחְיוּ הָאָבוֹת עִם הַבָּנִים זְמַן אָרֹךְ, וְהָאָבוֹת הֵם לְמַשָּׂא כָּבֵד עַל הַבָּנִים, וּמִצְוַת הַכִּבּוּד יִכְבַּד עֲלֵיהֶן, לָכֵן קָבַע שְׂכַר הַמִּצְוָה הַזֹּאת – "לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ". כְּלוֹמַר, עָלֶיךָ לְכַבְּדָם וְתִחְיֶה עִמָּהֶם, וְאִם אוּלַי תִּצְטַעֵר עַל חַיֵּיהֶם – דַּע שֶׁעַל חַיֶּיךָ אַתָּה מִצְטַעֵר. ר' פִּנְחָס שְׁטְרָאסֶר, עָלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הוּא הִתְיַשֵּׁב בִּירוּשָׁלַיִם, וּפָתַח חֲנוּת מַכֹּלֶת קְטַנָּה בִּרְחוֹב הַיְּהוּדִים בָּעִיר הָעַתִּיקָה, מִמֶּנָּה פִּרְנֵס בְּכָבוֹד אֶת שִׁבְעַת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו. אֶת כָּל טוּב לִבּוֹ וּמִזְגּוֹ הַנּוֹחַ הִשְׁקִיעַ ר' פִּנְחָס בְּצֶאֱצָאָיו. הֵם גָּדְלוּ וּפָרְחוּ. עַל אַף חַיֵּי הַדֹּחַק בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל אָז, עָשׂוּ חַיִל וְהֵקִימוּ בָּתִּים לְתִפְאֶרֶת. כָּל אֶחָד מִשִּׁבְעַת יְלָדָיו, כְּבָר הָיָה הוֹרֶה לְצֶאֱצָאִים מִשֶּׁלּוֹ, הֲלֹא הֵם נְכָדָיו וְנֶכְדוֹתָיו שֶׁל ר' פִּנְחָס. אַךְ לְאַחַר שֶׁמָּלְאוּ לוֹ שִׁבְעִים שָׁנָה, הֵחֵל ר' פִּנְחָס לְהֵחָלֵשׁ וּכְבָר לֹא הָיָה כֹּחַ בְּמָתְנָיו לְנַהֵל אֶת חֲנוּת הַמַּכֹּלֶת. תְּחִלָּה יָשַׁב בָּהּ רַק חֲצִי יוֹם, וּלְאַחַר שֶׁנִּפְטְרָה אֵשֶׁת נְעוּרָיו, מֵאֵן לְהִתְנַחֵם וְהֵגִיף אֶת תְּרִיסֵי הַחֲנוּת, עַל מְנָת שֶׁלֹּא לָשׁוּב וּלְפָתְחָם. הוּא יָשַׁב מַרְבִּיתוֹ שֶׁל יוֹם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְאָמַר תְּהִלִּים, לָמַד מִשְׁנָה וְ"חֹק לְיִשְׂרָאֵל", הִקְשִׁיב לְשִׁעוּרָיו שֶׁל מַגִּיד הַשִּׁעוּר בַּגְּמָרָא לְאַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית, הֵבִין מַה שֶּׁהֵבִין, וְהָלַךְ הַבַּיְתָה לֶאֱכֹל פַּת דַּלָּה עִם מְעַט שֶׁמֶן וּבָצָל. הַמַּחֲשָׁבוֹת רָדְפוּ אוֹתוֹ, וּמָצְצוּ אֶת לְשַׁד עַצְמוֹתָיו. רְאֵה מֶה עָלְתָה לְךָ. אֶת כָּל חַיֶּיךָ הִשְׁקַעְתָּ בַּיְלָדִים, הֵם גָּדְלוּ לְתִפְאֶרֶת, אֲבָל אֵיפֹה כִּבּוּד הוֹרִים? מִדַּי פַּעַם מֵגִיחַ אֶחָד מֵהֶם לַבַּיִת, מֵצִיץ לְרֶגַע לִרְאוֹת אִם הַכֹּל בְּסֵדֶר וְחוֹמֵק בִּמְהִירוּת. אֵיפֹה מְסִירוּת אֲמִתִּית לְאַבָּא אַלְמָן וּבוֹדֵד? אֵיפֹה הָרָצוֹן הַפְּנִימִי? אֵיפֹה הַדְּאָגָה וְהָאִכְפַּתִּיּוּת לַאֲבִיהֶם מוֹלִידָם? כְּשֶׁמִּטְעַן הַמְּרִירוּת בְּלִבּוֹ כִּמְעַט מְאַיֵּם לְחָנְקוֹ, עָלָה לְבֵיתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל מִסַּלַּנְט זַצַ"ל, רַבָּהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהַבִּטּוּי "חַכִּימָא דִּיהוּדָאֵי" צַר מֵהָכִיל אֶת עֹמֶק חָכְמָתוֹ וּפִקְחוּתוֹ. שָׁמַע רַבִּי שְׁמוּאֵל אֶת מְצוּקַת נַפְשׁוֹ שֶׁל ר' פִּנְחָס, חִיּוּךְ פִּקְחִי הֵאִיר אֶת עֵינָיו וְהוּא יָעַץ לוֹ בְּקוֹלוֹ הַשָּׁקֵט מַה לַּעֲשׂוֹת. מִבֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל הָלַךְ ר' פִּנְחָס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל ר' שִׁמְעוֹן הַפֶּחָח, וְרָכַשׁ מִמֶּנּוּ תֵּבַת בַּרְזֶל גְּדוֹלָה, כְּעֵין כַּסֶּפֶת, אֲשֶׁר בְּרֹאשָׁהּ הֻתְקַן מַנְעוּל מַתֶּכֶת כָּבֵד וּמַרְשִׁים. הִנִּיחַ ר' פִּנְחָס אֶת הַקֻּפָּה בְּחַדְרוֹ בְּמָקוֹם בּוֹלֵט, וְהִמְתִּין לַתּוֹצָאוֹת. בְּאוֹתוֹ יוֹם, כְּשֶׁהִגִּיעַ בְּכוֹר בָּנָיו, קַלְמָן, לְבַקְּרוֹ, נִתְקְלוּ מַבָּטָיו בְּקֻפַּת הַבַּרְזֶל הַמַּרְשִׁימָה. ר' פִּנְחָס חָמַק מֵהַחֶדֶר, כִּבְדֶרֶךְ אַגַּב, כְּדֵי לִשְׁפּוֹת קֻמְקוּם עַל הַפְּתִילְיָה, וּלְהָכִין כּוֹס תֵּה לִבְנוֹ בְּכוֹרוֹ. בֵּינְתַיִם הִתְקָרֵב קַלְמָן אֶל הַקֻּפָּה וְנִסָּה לְטַלְטֵל אוֹתָהּ, כְּדֵי לִתְהוֹת עַל תְּכוּלָתָהּ. כַּאֲשֶׁר בְּקֹשִׁי רַב הִצְלִיחַ לְהָזִיז אֶת הַקֻּפָּה, הֻפְתַּע מְאֹד. הִיא הָיְתָה כְּבֵדָה כְּעוֹפֶרֶת, וּבְדִמְיוֹנוֹ שֶׁל קַלְמָן הִצְטַיְּרוּ לָהֶם כַּמָּה מְטִילֵי זָהָב צְהַבְהַבִּים, בְּגֹדֶל טִבְעִי. תּוֹךְ יוֹם, פָּשְׁטָה הַשְּׁמוּעָה בְּקֶרֶב יְלָדָיו שֶׁל ר' פִּנְחָס, כִּי בְּחַדְרוֹ שֶׁל אַבָּא שׁוֹכֶנֶת כַּסֶּפֶת גְּדוֹלָה וּכְבֵדָה, וּמִי יוֹדֵעַ מַה הִיא תְּכוּלָתָהּ... מֵאוֹתוֹ יוֹם הֵחֵלּוּ יְלָדָיו שֶׁל ר' פִּנְחָס לְכַבֵּד אֶת אֲבִיהֶם לְאֵין שִׁעוּר. לֹא הוֹתִירוּ אוֹתוֹ אַף רֶגַע לְבַדּוֹ. מִדֵּי לַיְלָה יָשַׁן עִמּוֹ נֶכֶד אַחֵר, וְאֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת כְּבָר לֹא הָלַךְ לְבַדּוֹ, אֲפִלּוּ לִתְפִלַּת מִנְחָה. בָּנָיו הֵחֵלּוּ לְהִמָּצֵא בְּבֵיתוֹ מִדֵּי יוֹם וְאַף קָבְעוּ עִמּוֹ חַבְרוּתָא. בְּנוֹתָיו וְכַלּוֹתָיו שָׁטְפוּ אֶת הָרְצָפוֹת פַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ, וְהַבַּיִת הַיָּשָׁן וְהַמְאֻבָּק נָצַץ מִנִּקָּיוֹן וְהִדִּיף רֵיחַ בִּשּׁוּל שֶׁל מַאֲכָלִים טְעִימִים. כָּךְ עָבְרָה עָלָיו זִקְנוּתוֹ שֶׁל ר' פִּנְחָס בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים, מֻקָּף בְּאַהֲבַת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ הַמְּסוּרִים. הוֹדוֹת לְטִפּוּלָם הַמָּסוּר, הִגִּיעַ לִגְבוּרוֹת. בִּמְלֹאת לוֹ שְׁמוֹנִים שָׁנָה נֶאֱסַף אֶל אֲבוֹתָיו. בְּשׁוּבָם הַבַּיְתָה מֵהַלְּוָיָה הִתְיַשְּׁבוּ הַבָּנִים יְשִׁיבָה שֶׁל אֲבֵלוּת. כִּכְלוֹת יְמֵי הַשִּׁבְעָה בְּשׁוּבָם מֵהַר הַזֵּיתִים, מֵחֶלְקַת הַקֶּבֶר הַטְּרִיָּה, הִגִּיעוּ כָּל הַיּוֹרְשִׁים אֶל הַבַּיִת, וְכַאֲחוּזֵי תְּזָזִית הֵחֵלּוּ תָּרִים וּמְחַפְּשִׂים אַחַר מַפְתֵּחַ הַכַּסֶּפֶת. לְמַרְבִּית הַפֶּלֶא לֹא מָצְאוּ שׁוּם מַפְתֵּחַ. רַק לְאַחַר חִפּוּשִׂים מְמֻשָּׁכִים נִמְצָא פֶּתֶק מִתְפּוֹרֵר בְּמִטָּתוֹ שֶׁל אֲבִיהֶם הַמָּנוֹחַ, מִתַּחַת לַכָּרִית הַבְּלוּיָה, עַל מִזְרַן הַקַּשׁ הָעַתִּיק, וּבוֹ נִכְתַּב: 'הַמַּפְתֵּחַ מֻנָּח אֵצֶל הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי שְׁמוּאֵל מִסַּלַּנְט'. בִּזְרִיזוּת, רָצוּ אֶל הָרַב וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַמַּפְתֵּחַ. רַבִּי שְׁמוּאֵל מָסַר בִּידֵיהֶם מַפְתֵּחַ חָלוּד, בְּחִיּוּךְ מִסְתּוֹרִי. הֵם דָּהֲרוּ בְּרַגְלַיִם רוֹעֲדוֹת כָּל הַדֶּרֶךְ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל אַבָּא זַצַ"ל, נִגְּשׁוּ בְּלֵב דּוֹפֵק אֶל הַקֻּפָּה הָעַתִּיקָה וְסוֹבְבוּ אֶת הַמַּפְתֵּחַ בְּחוֹר הַמַּנְעוּל. דֶּלֶת הַקֻּפָּה נִפְתְּחָה לִרְוָחָה, אַךְ אֲבוֹי - מַה זֶּה? בִּמְקוֹם צְלִיל עָנֹג שֶׁל מַטְבְּעוֹת מְנַצְנְצִים וּנְקִישָׁתָם שֶׁל מְטִילֵי זָהָב הַנּוֹפְלִים בִּכְבֵדוּת, חָזוּ עֵינֵיהֶם בַּאֲבָנִים וּבְעָפָר תָּחוּחַ הַנִּגָּרִים מִן הַתֵּבָה. "אַבָּא שִׁטָּה בָּנוּ!" זָעֲמוּ אִישׁ אֶל אָחִיו. "הִשְׁלָה אוֹתָנוּ כְּאִלּוּ מַשְׁאִיר לָנוּ יְרֻשַּׁת עָתֵק וְהִנִּיחַ לָנוּ אֲבָנִים וְעָפָר". כֵּיוָן שֶׁרַבִּי שְׁמוּאֵל הָיָה מְעֹרָב בַּמַּעֲשֶׂה וְשָׁמַר עַל הַמַּפְתֵּחַ, הָלְכוּ אֵלָיו כְּדֵי לִשְׁפֹּךְ אֶת זַעֲמָם עַל אֲבִיהֶם שֶׁעָשָׂה מֵהֶם לַעַג וָקֶלֶס. רַבִּי שְׁמוּאֵל שָׁמַע אֶת טַעֲנוֹתֵיהֶם כְּשֶׁחִיּוּךְ קַל מְרַפְרֵף עַל שְׂפָתָיו. "וּבְכֵן, רַבּוֹתַי", אָמַר, "כָּל הָאַשְׁמָה מֻטֶּלֶת עָלַי". "מָה?!" נִדְהֲמוּ הַבָּנִים. "כֵּן, אֲנִי הִשֵּׂאתִי לַאֲבִיכֶם אֶת הָעֵצָה שֶׁל הַתְקָנַת קֻפַּת בַּרְזֶל כְּבֵדָה. לִפְנֵי עֶשֶׂר שָׁנִים בָּא וְהִתְמַרְמֵר לִפְנֵי כִּי בָּנָיו וּבְנוֹתָיו אֵינָם מַכִּירֵי טוֹבָה וְאֵינָם מְכַבְּדִים אֶת שֵׂיבָתוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ, שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ אָשֵׁם, כֵּיוָן שֶׁחִלֵּק בְּחַיָּיו אֶת כָּל הוֹנוֹ, וּלְבָנָיו לֹא נוֹתַר עֲבוּר מָה לְכַבְּדוֹ, אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְכַנִּרְאֶה אֵינָם עוֹמְדִים בְּמַדְרֵגָה זוֹ. יָעַצְתִּי לוֹ לִקְנוֹת קֻפָּה כְּבֵדָה וּלְמַלְּאוֹתָהּ בְּעָפָר וַאֲבָנִים, וְכָךְ לְגָרוֹת אֶת דִּמְיוֹנְכֶם כְּאִלּוּ יְרֻשַּׁת עָתֵק מַמְתִּינָה לָכֶם. אֵין לָכֶם עַל מִי לָבוֹא בִּטְעָנוֹת אֶלָּא עַל עַצְמְכֶם. אֲבִיכֶם לֹא אָמַר מִלָּה וְלֹא שִׁקֵּר לָכֶם בִּדְבַר הַיְרֻשָּׁה, אֶלָּא רַק דִּמְיוֹנְכֶם הַכּוֹזֵב הוּא שֶׁהוֹלִיךְ אֶתְכֶם שׁוֹלָל". הָאַחִים וְהָאֲחָיוֹת עָמְדוּ לְפָנָיו סְמוּקֵי לְחָיַיִם, סָפֵק מִבּוּשָׁה, סָפֵק מִזַּעַם. וְאִלּוּ רַבִּי שְׁמוּאֵל חִיֵּךְ שׁוּב אֶת חִיּוּכוֹ הַפִּקְחִי וְאָמַר: "מַה לָּכֶם כִּי תָּלִינוּ עַל אֲבִיכֶם, הֲרֵי בִּזְכוּת הַקֻּפָּה הַזּוֹ, הִרְוַחְתֶּם עֶשֶׂר שָׁנִים שֶׁל מִצְוַת כִּבּוּד אָב"... (בְּךָ בָּטַחְנוּ)