Otzarot-Article

"אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ תִּירָא וְאֹתוֹ תַעֲבֹד וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ" (ו-יג) רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, רָאָה אֶת פָּרַת שְׁכֶנְתּוֹ יוֹצֵאת בְּשַׁבָּת בִּרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים וְלֹא מִחָה בִּשְׁכֶנְתּוֹ. הֲגַם שֶׁלְּפִי דַּעְתּוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָיָה זֶה מֻתָּר, רַבִּי אֶלְעָזָר הִתְעַנָּה עַל כָּךְ, עַד שֶׁהֻשְׁחֲרוּ שִׁנָּיו מֵרֹב תַּעֲנִיּוֹת (יְרוּשַׁלְמִי, שַׁבָּת פ''ה).

וְעַל מָה הִתְעַנָּה?

עַל חֲשָׁשׁ דְּרַבָּנָן, שֶׁגָּזְרוּ שֶׁמָּא תִּפֹּל הָרְצוּעָה מִקַּרְנֵי הַפָּרָה וְיָבוֹא לְטַלְטְלָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. וַהֲרֵי זוֹ לֹא הָיְתָה בְּהֶמְתּוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, אֶלָּא שֶׁל שְׁכֶנְתּוֹ, וּבְכָל זֹאת חָשַׁשׁ שֶׁהָיָה לוֹ לִמְחוֹת בָּהּ וְלֹא מִחָה!

הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת (תענית כא) עַל "נַחוּם אִישׁ גַּמְזוֹ" - שֶׁנִּקְרָא כָּךְ כִּי עַל כָּל דָּבָר שֶׁקָּרָה לוֹ אָמַר 'גַּם זוֹ לְטוֹבָה' - שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְהִגִּיעַ אֵלָיו עָנִי וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּתֵּן לוֹ דְּבַר-מָה לֶאֱכֹל. אָמַר לוֹ: "הַמְתֵּן עַד שֶׁאֶפְרֹק מִן הַחֲמוֹר". לֹא הִסְפִּיק לִפְרֹק אֹכֶל מֵהַחֲמוֹר עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ שֶׁל הֶעָנִי וּמֵת. נָפַל נַחוּם אִישׁ גַּמְזוֹ עַל פָּנָיו וְאָמַר: "עֵינַי שֶׁלֹּא חָסוּ עַל עֵינֶיךָ - יִסָּמוּ. יָדַי שֶׁלֹּא חָסוּ עַל יָדֶיךָ - יִגָּדְמוּ. רַגְלַי שֶׁלֹּא חָסוּ עַל רַגְלֶיךָ – יִקָּטְעוּ, וְלֹא נִתְקָרְרָה דַּעְתִּי עַד שֶׁאָמַרְתִּי כָּל גּוּפִי יְהֵא מָלֵא שְׁחִין".

כַּאֲשֶׁר מִשָּׁמַיִם קִיְּמוּ אֶת דְּבָרָיו. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: "אוֹי לָנוּ שֶׁרְאִינוּךָ בְּכָךְ!!!"

אָמַר לָהֶם: "אוֹי לִי אִם לֹא רְאִיתוּנִי בְּכָךְ!"

מַדּוּעַ נַחוּם אִישׁ גַּמְזוֹ הִקְפִּיד עַל עַצְמוֹ כָּל כָּךְ?! הֲרֵי הוּא הִתְכַּוֵּן לָתֵת לֶעָנִי אֹכֶל, רַק שֶׁלֹּא הִסְפִּיק. וְכִי הוּא הָיָה צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת עַל דַּעְתּוֹ, שֶׁבְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ יַגִּיעַ אֵלָיו עָנִי שֶׁגָּוַע מֵרָעָב עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַמְתִּין כַּמָּה דַּקּוֹת בּוֹדְדוֹת?!

עַל כָּךְ עָנָה רֹאשׁ יְשִׁיבַת "תִּפְאֶרֶת מֹשֶׁה", הַגָּאוֹן רַבִּי אַמְנוֹן סַבָּאג, בְּאַחַת מִשִּׂיחוֹתָיו: רַבּוֹתֵינוּ יָדְעוּ עַד כַּמָּה מְדֻקְדָּק הַדִּין וְעַד כַּמָּה הָעֲבֵרָה קָשָׁה! לָכֵן הֵם פָּחֲדוּ מֵהַחֵטְא!

בֶּעָבָר הַלֹּא רָחוֹק, בְּנֵי אָדָם נָסְעוּ בַּעֲגָלָה פְּשׁוּטָה עִם סוּס. אִם הָעֲגָלָה הָיְתָה מִתְהַפֶּכֶת, הַנּוֹסְעִים הָיוּ עֲלוּלִים לְהֵחָבֵל, אַךְ לֹא הָיְתָה נִשְׁקֶפֶת סַכָּנָה לְחַיֵּיהֶם. הַדּוֹרוֹת הִתְקַדְּמוּ, וְכָעֵת יֵשׁ לָנוּ מְכוֹנִיּוֹת שֶׁנּוֹסְעוֹת בִּמְהִירוּת וּבְנוֹחוּת, אַךְ אִם יֵשׁ תְּאוּנָה חָלִילָה, הִיא עֲלוּלָה לִגְרֹם לִפְצוּעִים קָשֶׁה וְאַף לַהֲרוּגִים, כְּמוֹ שֶׁלְּצַעֲרֵנוּ מִתְרַחֵשׁ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת. מְטוֹס נוֹסְעִים טָס בְּגֹבַהּ שֶׁל כַּ-15,000 ק"מ מֵהַקַּרְקַע. אִם הוּא מִתְקַלְקֵל בָּאֲוִיר אֵין סִכּוּי שֶׁמִּישֶׁהוּ יִשְׂרֹד. הַלְוַאי שֶׁיִּמָּצְאוּ שְׂרִידִים מִגּוּפוֹת הַנִּסְפִּים כְּדֵי לַהֲבִיאָם לִקְבוּרָה. כְּשֶׁיֵּשׁ תַּקָּלָה טֶכְנִית קָשָׁה בַּחֲלָלִית, הָאַסְטְרוֹנָאוֹטִים עֲלוּלִים לַהֲפֹךְ לְ"אַבְקָה לְבָנָה" וּלְהִתְפַּזֵּר בְּרַחֲבֵי הַגָּלַקְסְיָה.

נִמְצֵאנוּ לְמֵדִים, כְּכָל שֶׁמִּתְקַדְּמִים יוֹתֵר - הַסַּכָּנָה גְּדוֹלָה עוֹד יוֹתֵר! נִשְׁמָתוֹ שֶׁל יְהוּדִי חֲשׁוּבָה וּ"מְשֻׁכְלֶלֶת" פִּי מִילְיוֹן מֵהַחֲלָלִית הֲכִי חֲדִישָׁה. לָכֵן חוֹבָה עָלֵינוּ לְהִזָּהֵר פִּי כַּמָּה!!! עָלֵינוּ לִבְדֹּק אִם יֵשׁ בְּמַעֲשֵׂינוּ מַעֲשִׂים הַמְשַׁיְּכִים אוֹתָנוּ אֶל "מוֹעֲדוֹן הָרֶשַׁע", וְאִם חָלִילָה יֵשׁ מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה, עָלֵינוּ לְמַגְּרָם בִּמְהֵרָה!

בּוֹרֵא עוֹלָם! יִשְׂרָאֵל חֲפֵצִים בְּכָל מְאוֹדָם לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ! אַךְ מִי מְעַכֵּב אוֹתָנוּ? הַ"שְּׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה", יֵצֶר הָרַע אֲשֶׁר אֵין לָנוּ כֹּחַ לַעֲמֹד בְּפָנָיו בְּלֹא עֶזְרָתְךָ. עַל כֵּן יְהִי רָצוֹן, שֶׁתַּשְׁבִּיתוֹ מֵעָלֵינוּ וְתַכְנִיעֵהוּ, כְּדֵי שֶׁנַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם!

רַבִּי יְחֶזְקֵאל מִקּוּזְמִיר הָיָה אוֹמֵר: מִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁכָּל פְּסִיעָה שֶׁלּוֹ מְכֻוֶּנֶת מִשָּׁמַיִם – בִּרְכַּת "הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָּבֶר" שֶׁבֵּרֵךְ בַּבֹּקֶר הִיא בְּרָכָה לְבַטָּלָה!

אָדָם עָלָה לְמוֹנִית לִקְרַאת פְּגִישָׁה חֲשׁוּבָה בְּ"תֵל אָבִיב". כְּשֶׁיָּרַד, הִבְחִין שֶׁשָּׁכַח אֶת הַתִּיק שֶׁלּוֹ בַּמּוֹנִית. הוּא לֹא הִכִּיר אֶת פְּרָטֵי הַנֶּהָג. כְּשֶׁרָצָה לְהִתְקַשֵּׁר לְתַחֲנַת הַמּוֹנִית שֶׁמִּמֶּנָּה הִזְמִין אֶת הַמּוֹנִית, הִתְבָּרֵר שֶׁהַפֶּלֶאפוֹן נִשְׁאָר בְּתוֹךְ הַתִּיק יַחַד עִם כָּל הַמִּסְמָכִים שֶׁל הַפְּגִישָׁה.

הוּא עָלָה בִּזְרִיזוּת לַמִּשְׂרָד בּוֹ אֲמוּרָה לְהִתְקַיֵּם הַפְּגִישָׁה וְהִתְקַשֵּׁר אֶל הַפֶּלֶאפוֹן שֶׁלּוֹ. קִוָּה שֶׁהַנֶּהָג יִשְׁמַע אֶת הַפֶּלֶאפוֹן וְיַעֲנֶה לוֹ, אַךְ אָז נִזְכַּר שֶׁהַפֶּלֶאפוֹן הָיָה עַל מַצַּב שָׁקֵט. הוּא אִתֵּר אֶת תַּחֲנַת הַמּוֹנִיּוֹת, אַךְ אֵלֶּה אָמְרוּ שֶׁהַנֶּהָג כְּבָר נִמְצָא בְּמָקוֹם מְרֻחָק וְרַק בְּעוֹד שְׁעָתַיִם יַחֲזֹר לָאֵזוֹר וְיוּכַל לְהַחֲזִיר לוֹ אֶת הַתִּיק... כַּעֲבֹר שְׁעָתַיִם, הַתִּיק הִגִּיעַ. עַל צַג הַפֶּלֶאפוֹן נִרְשְׁמוּ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה הוֹדָעוֹת חֲדָשׁוֹת. הוּא חִיֵּג לַתָּא הַקּוֹלִי וְשַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ סָמְרוּ מִפַּחַד: "שָׁלוֹם וּבְרָכָה! מְדַבְּרִים מִבֵּית הַסֵּפֶר שֶׁל שִׁמְעוֹן בִּנְךָ. אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים בְּטִיּוּל בְּ'מִדְבַּר יְהוּדָה'. בִּנְךָ אָבַד! אָנָּא צֹר עִמָּנוּ קֶשֶׁר".

בַּהוֹדָעָה הַבָּאָה נֶאֱמַר: "מָצָאנוּ אֶת בִּנְךָ. הוּא נָפַל מִצּוּק. אֵין בְּאֶפְשָׁרוּתֵנוּ לְהַגִּיעַ אֵלָיו. יְחִידַת הַחִלּוּץ שֶׁל חֵיל הָאֲוִיר בְּדַרְכָּם לְכָאן".

הַהוֹדָעָה הַבָּאָה הָיְתָה שֶׁל אִשְׁתּוֹ, הִיא בָּכְתָה בְּהִיסְטֶרְיָה: "לְמַעַן הַשֵּׁם! מַדּוּעַ אַתָּה לֹא עוֹנֶה?! לֹא שָׁמַעְתָּ מַה קָּרָה עִם שִׁמְעוֹן?!" כָּךְ הוֹדָעָה רָדְפָה הוֹדָעָה, וְכִמְעַט שֶׁהוּא קִבֵּל הֶתְקֵף לֵב.

בַּהוֹדָעָה הָאַחֲרוֹנָה נִשְׁמַע שִׁמְעוֹן: "אַבָּא, אֲנִי בְּבֵית חוֹלִים, נִשְׁבְּרוּ לִי שְׁתֵּי הָרַגְלַיִם, אֲבָל חוּץ מִזֶּה הַכֹּל בְּסֵדֶר".

סִיֵּם הָאָב אֶת הַסִּפּוּר וְאָמַר: הָיָה זֶה שִׁעוּר בֶּאֱמוּנָה. אֲנִי חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה לְרָעָתִי שֶׁשָּׁכַחְתִּי אֶת הַתִּיק בַּמּוֹנִית, אֲבָל בַּסּוֹף הִתְבָּרֵר שֶׁהַכֹּל הָיָה לְטוֹבָתִי, שֶׁהֲרֵי נֶחְסְכוּ מִמֶּנִּי כָּל שְׁעוֹת הַמֶּתַח וְהָעֲצַבִּים, וְהִגַּעְתִּי הַיְשֵׁר אֶל הַסּוֹף הַטּוֹב.

"גַּם זוֹ לְטוֹבָה" – אֵינָהּ קְלִישָׁאָה, חָלִילָה, אֶלָּא דֶּרֶךְ חַיִּים, חַיִּים שֶׁל אֱמוּנָה, חַיִּים שֶׁל יְהוּדִי אֲמִתִּי! (מָה אָהַבְתִּי תּוֹרָתְךָ)

	יום כיפור תשפ"ג
	עַד שֶׁלֹּא נוֹצַרְתִּי אֵינִי כְּדַאי
	"אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ תִּירָא וְאֹתוֹ תַעֲבֹד וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ" (ו-יג) רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, רָאָה אֶת פָּרַת שְׁכֶנְתּוֹ יוֹצֵאת בְּשַׁבָּת בִּרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים וְלֹא מִחָה בִּשְׁכֶנְתּוֹ. הֲגַם שֶׁלְּפִי דַּעְתּוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָיָה זֶה מֻתָּר, רַבִּי אֶלְעָזָר הִתְעַנָּה עַל כָּךְ, עַד שֶׁהֻשְׁחֲרוּ שִׁנָּיו מֵרֹב תַּעֲנִיּוֹת (יְרוּשַׁלְמִי, שַׁבָּת פ''ה). וְעַל מָה הִתְעַנָּה? עַל חֲשָׁשׁ דְּרַבָּנָן, שֶׁגָּזְרוּ שֶׁמָּא תִּפֹּל הָרְצוּעָה מִקַּרְנֵי הַפָּרָה וְיָבוֹא לְטַלְטְלָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. וַהֲרֵי זוֹ לֹא הָיְתָה בְּהֶמְתּוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, אֶלָּא שֶׁל שְׁכֶנְתּוֹ, וּבְכָל זֹאת חָשַׁשׁ שֶׁהָיָה לוֹ לִמְחוֹת בָּהּ וְלֹא מִחָה! הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת (תענית כא) עַל "נַחוּם אִישׁ גַּמְזוֹ" - שֶׁנִּקְרָא כָּךְ כִּי עַל כָּל דָּבָר שֶׁקָּרָה לוֹ אָמַר 'גַּם זוֹ לְטוֹבָה' - שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְהִגִּיעַ אֵלָיו עָנִי וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּתֵּן לוֹ דְּבַר-מָה לֶאֱכֹל. אָמַר לוֹ: "הַמְתֵּן עַד שֶׁאֶפְרֹק מִן הַחֲמוֹר". לֹא הִסְפִּיק לִפְרֹק אֹכֶל מֵהַחֲמוֹר עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ שֶׁל הֶעָנִי וּמֵת. נָפַל נַחוּם אִישׁ גַּמְזוֹ עַל פָּנָיו וְאָמַר: "עֵינַי שֶׁלֹּא חָסוּ עַל עֵינֶיךָ - יִסָּמוּ. יָדַי שֶׁלֹּא חָסוּ עַל יָדֶיךָ - יִגָּדְמוּ. רַגְלַי שֶׁלֹּא חָסוּ עַל רַגְלֶיךָ – יִקָּטְעוּ, וְלֹא נִתְקָרְרָה דַּעְתִּי עַד שֶׁאָמַרְתִּי כָּל גּוּפִי יְהֵא מָלֵא שְׁחִין". כַּאֲשֶׁר מִשָּׁמַיִם קִיְּמוּ אֶת דְּבָרָיו. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: "אוֹי לָנוּ שֶׁרְאִינוּךָ בְּכָךְ!!!" אָמַר לָהֶם: "אוֹי לִי אִם לֹא רְאִיתוּנִי בְּכָךְ!" מַדּוּעַ נַחוּם אִישׁ גַּמְזוֹ הִקְפִּיד עַל עַצְמוֹ כָּל כָּךְ?! הֲרֵי הוּא הִתְכַּוֵּן לָתֵת לֶעָנִי אֹכֶל, רַק שֶׁלֹּא הִסְפִּיק. וְכִי הוּא הָיָה צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת עַל דַּעְתּוֹ, שֶׁבְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ יַגִּיעַ אֵלָיו עָנִי שֶׁגָּוַע מֵרָעָב עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַמְתִּין כַּמָּה דַּקּוֹת בּוֹדְדוֹת?! עַל כָּךְ עָנָה רֹאשׁ יְשִׁיבַת "תִּפְאֶרֶת מֹשֶׁה", הַגָּאוֹן רַבִּי אַמְנוֹן סַבָּאג, בְּאַחַת מִשִּׂיחוֹתָיו: רַבּוֹתֵינוּ יָדְעוּ עַד כַּמָּה מְדֻקְדָּק הַדִּין וְעַד כַּמָּה הָעֲבֵרָה קָשָׁה! לָכֵן הֵם פָּחֲדוּ מֵהַחֵטְא! בֶּעָבָר הַלֹּא רָחוֹק, בְּנֵי אָדָם נָסְעוּ בַּעֲגָלָה פְּשׁוּטָה עִם סוּס. אִם הָעֲגָלָה הָיְתָה מִתְהַפֶּכֶת, הַנּוֹסְעִים הָיוּ עֲלוּלִים לְהֵחָבֵל, אַךְ לֹא הָיְתָה נִשְׁקֶפֶת סַכָּנָה לְחַיֵּיהֶם. הַדּוֹרוֹת הִתְקַדְּמוּ, וְכָעֵת יֵשׁ לָנוּ מְכוֹנִיּוֹת שֶׁנּוֹסְעוֹת בִּמְהִירוּת וּבְנוֹחוּת, אַךְ אִם יֵשׁ תְּאוּנָה חָלִילָה, הִיא עֲלוּלָה לִגְרֹם לִפְצוּעִים קָשֶׁה וְאַף לַהֲרוּגִים, כְּמוֹ שֶׁלְּצַעֲרֵנוּ מִתְרַחֵשׁ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת. מְטוֹס נוֹסְעִים טָס בְּגֹבַהּ שֶׁל כַּ-15,000 ק"מ מֵהַקַּרְקַע. אִם הוּא מִתְקַלְקֵל בָּאֲוִיר אֵין סִכּוּי שֶׁמִּישֶׁהוּ יִשְׂרֹד. הַלְוַאי שֶׁיִּמָּצְאוּ שְׂרִידִים מִגּוּפוֹת הַנִּסְפִּים כְּדֵי לַהֲבִיאָם לִקְבוּרָה. כְּשֶׁיֵּשׁ תַּקָּלָה טֶכְנִית קָשָׁה בַּחֲלָלִית, הָאַסְטְרוֹנָאוֹטִים עֲלוּלִים לַהֲפֹךְ לְ"אַבְקָה לְבָנָה" וּלְהִתְפַּזֵּר בְּרַחֲבֵי הַגָּלַקְסְיָה. נִמְצֵאנוּ לְמֵדִים, כְּכָל שֶׁמִּתְקַדְּמִים יוֹתֵר - הַסַּכָּנָה גְּדוֹלָה עוֹד יוֹתֵר! נִשְׁמָתוֹ שֶׁל יְהוּדִי חֲשׁוּבָה וּ"מְשֻׁכְלֶלֶת" פִּי מִילְיוֹן מֵהַחֲלָלִית הֲכִי חֲדִישָׁה. לָכֵן חוֹבָה עָלֵינוּ לְהִזָּהֵר פִּי כַּמָּה!!! עָלֵינוּ לִבְדֹּק אִם יֵשׁ בְּמַעֲשֵׂינוּ מַעֲשִׂים הַמְשַׁיְּכִים אוֹתָנוּ אֶל "מוֹעֲדוֹן הָרֶשַׁע", וְאִם חָלִילָה יֵשׁ מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה, עָלֵינוּ לְמַגְּרָם בִּמְהֵרָה! בּוֹרֵא עוֹלָם! יִשְׂרָאֵל חֲפֵצִים בְּכָל מְאוֹדָם לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ! אַךְ מִי מְעַכֵּב אוֹתָנוּ? הַ"שְּׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה", יֵצֶר הָרַע אֲשֶׁר אֵין לָנוּ כֹּחַ לַעֲמֹד בְּפָנָיו בְּלֹא עֶזְרָתְךָ. עַל כֵּן יְהִי רָצוֹן, שֶׁתַּשְׁבִּיתוֹ מֵעָלֵינוּ וְתַכְנִיעֵהוּ, כְּדֵי שֶׁנַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם! רַבִּי יְחֶזְקֵאל מִקּוּזְמִיר הָיָה אוֹמֵר: מִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁכָּל פְּסִיעָה שֶׁלּוֹ מְכֻוֶּנֶת מִשָּׁמַיִם – בִּרְכַּת "הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָּבֶר" שֶׁבֵּרֵךְ בַּבֹּקֶר הִיא בְּרָכָה לְבַטָּלָה! אָדָם עָלָה לְמוֹנִית לִקְרַאת פְּגִישָׁה חֲשׁוּבָה בְּ"תֵל אָבִיב". כְּשֶׁיָּרַד, הִבְחִין שֶׁשָּׁכַח אֶת הַתִּיק שֶׁלּוֹ בַּמּוֹנִית. הוּא לֹא הִכִּיר אֶת פְּרָטֵי הַנֶּהָג. כְּשֶׁרָצָה לְהִתְקַשֵּׁר לְתַחֲנַת הַמּוֹנִית שֶׁמִּמֶּנָּה הִזְמִין אֶת הַמּוֹנִית, הִתְבָּרֵר שֶׁהַפֶּלֶאפוֹן נִשְׁאָר בְּתוֹךְ הַתִּיק יַחַד עִם כָּל הַמִּסְמָכִים שֶׁל הַפְּגִישָׁה. הוּא עָלָה בִּזְרִיזוּת לַמִּשְׂרָד בּוֹ אֲמוּרָה לְהִתְקַיֵּם הַפְּגִישָׁה וְהִתְקַשֵּׁר אֶל הַפֶּלֶאפוֹן שֶׁלּוֹ. קִוָּה שֶׁהַנֶּהָג יִשְׁמַע אֶת הַפֶּלֶאפוֹן וְיַעֲנֶה לוֹ, אַךְ אָז נִזְכַּר שֶׁהַפֶּלֶאפוֹן הָיָה עַל מַצַּב שָׁקֵט. הוּא אִתֵּר אֶת תַּחֲנַת הַמּוֹנִיּוֹת, אַךְ אֵלֶּה אָמְרוּ שֶׁהַנֶּהָג כְּבָר נִמְצָא בְּמָקוֹם מְרֻחָק וְרַק בְּעוֹד שְׁעָתַיִם יַחֲזֹר לָאֵזוֹר וְיוּכַל לְהַחֲזִיר לוֹ אֶת הַתִּיק... כַּעֲבֹר שְׁעָתַיִם, הַתִּיק הִגִּיעַ. עַל צַג הַפֶּלֶאפוֹן נִרְשְׁמוּ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה הוֹדָעוֹת חֲדָשׁוֹת. הוּא חִיֵּג לַתָּא הַקּוֹלִי וְשַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ סָמְרוּ מִפַּחַד: "שָׁלוֹם וּבְרָכָה! מְדַבְּרִים מִבֵּית הַסֵּפֶר שֶׁל שִׁמְעוֹן בִּנְךָ. אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים בְּטִיּוּל בְּ'מִדְבַּר יְהוּדָה'. בִּנְךָ אָבַד! אָנָּא צֹר עִמָּנוּ קֶשֶׁר". בַּהוֹדָעָה הַבָּאָה נֶאֱמַר: "מָצָאנוּ אֶת בִּנְךָ. הוּא נָפַל מִצּוּק. אֵין בְּאֶפְשָׁרוּתֵנוּ לְהַגִּיעַ אֵלָיו. יְחִידַת הַחִלּוּץ שֶׁל חֵיל הָאֲוִיר בְּדַרְכָּם לְכָאן". הַהוֹדָעָה הַבָּאָה הָיְתָה שֶׁל אִשְׁתּוֹ, הִיא בָּכְתָה בְּהִיסְטֶרְיָה: "לְמַעַן הַשֵּׁם! מַדּוּעַ אַתָּה לֹא עוֹנֶה?! לֹא שָׁמַעְתָּ מַה קָּרָה עִם שִׁמְעוֹן?!" כָּךְ הוֹדָעָה רָדְפָה הוֹדָעָה, וְכִמְעַט שֶׁהוּא קִבֵּל הֶתְקֵף לֵב. בַּהוֹדָעָה הָאַחֲרוֹנָה נִשְׁמַע שִׁמְעוֹן: "אַבָּא, אֲנִי בְּבֵית חוֹלִים, נִשְׁבְּרוּ לִי שְׁתֵּי הָרַגְלַיִם, אֲבָל חוּץ מִזֶּה הַכֹּל בְּסֵדֶר". סִיֵּם הָאָב אֶת הַסִּפּוּר וְאָמַר: הָיָה זֶה שִׁעוּר בֶּאֱמוּנָה. אֲנִי חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה לְרָעָתִי שֶׁשָּׁכַחְתִּי אֶת הַתִּיק בַּמּוֹנִית, אֲבָל בַּסּוֹף הִתְבָּרֵר שֶׁהַכֹּל הָיָה לְטוֹבָתִי, שֶׁהֲרֵי נֶחְסְכוּ מִמֶּנִּי כָּל שְׁעוֹת הַמֶּתַח וְהָעֲצַבִּים, וְהִגַּעְתִּי הַיְשֵׁר אֶל הַסּוֹף הַטּוֹב. "גַּם זוֹ לְטוֹבָה" – אֵינָהּ קְלִישָׁאָה, חָלִילָה, אֶלָּא דֶּרֶךְ חַיִּים, חַיִּים שֶׁל אֱמוּנָה, חַיִּים שֶׁל יְהוּדִי אֲמִתִּי! (מָה אָהַבְתִּי תּוֹרָתְךָ)