Otzarot-Article

הַבַּת הַקְּטַנָּה שֶׁהֶחֱזִירָה אֶת הוֹרֶיהָ בִּתְשׁוּבָה

"צַו אֶת אַהֲרֹן" (ו-ב) "צַו" - לְשׁוֹן זֵרוּז לְשָׁעָה וּלְדוֹרוֹת (רַשִׁ"י). יָדוּעַ כִּי הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זַצַ"ל, טָרַח רַבּוֹת לְהָפִיץ אֶת סְפָרָיו וְהָיָה נוֹסֵעַ לְמֶרְחַקִּים בִּדְרָכִים מְשֻׁבָּשׁוֹת, כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְכָל מָקוֹם שֶׁבּוֹ יֵשׁ יְהוּדִים. פַּעַם אַחַת שְׁאָלוּהוּ מְקֹרָבָיו, "מַדּוּעַ רַבֵּנוּ טוֹרֵחַ כָּל כָּךְ?"

עָנָה הֶ"חָפֵץ חַיִּים" וְאָמַר: "בִּזְכוּת הַלִּמּוּד בַּסְּפָרִים, יִתְחַזְּקוּ בִּשְׁמִירַת שַׁבָּת וּבְמִצְווֹת ה', לְשָׁעָה וּלְדוֹרוֹת. תִּרְאוּ כַּמָּה טִרְחָה, עָמָל וִיגִיעָה מַשְׁקִיעִים הַפָּרִיצִים כְּשֶׁהֵם הוֹלְכִים לְמַסַּע הַצַּיִד שֶׁלָּהֶם כְּדֵי לִתְפֹּס צְבִי, דֹּב אוֹ זְאֵב. אַף אֲנִי עוֹשֶׂה כָּל מַאֲמָץ כְּדֵי לִתְפֹּס 'צְבִי', 'דֹּב', 'זְאֵב' וְאוּלַי אֲפִלּוּ 'אַרְיֵה' אוֹ כָּל יְהוּדִי אַחֵר, כְּדֵי שֶׁיִּלְמַד בִּסְפָרַי וְכָךְ יִתְחַבֵּר לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ!"

אֶל רַבֵּנוּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זַצַ"ל, הִגִּיעַ יְהוּדִי וּבְפִיו שְׁאֵלָה: "כְּבוֹד הָרַב, בְּנִי לוֹמֵד בִּישִׁיבָה וַאֲנִי רוֹאֶה שֶׁ'רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר' הוּא כְּבָר לֹא יִהְיֶה... לָכֵן רְצוֹנִי שֶׁיָּבוֹא לַעֲזֹר לִי בְּפַרְנָסַת הַבַּיִת".

"בַּמֶּה כְּבוֹדוֹ עוֹסֵק?" הִתְעַנְיֵן הָרַב. "אֲנִי יַרְקָן בַּשּׁוּק", הֵשִׁיב הָאִישׁ. "וְאֵיךְ הַפַּרְנָסָה? הַאִם הָעֲבוֹדָה קַלָּה?"

"הַפַּרְנָסָה קָשָׁה וְהָרֶוַח אֵינוֹ גָּדוֹל. מֵהַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב אֲנִי עוֹמֵד עַל הָרַגְלַיִם, צוֹעֵק כְּדֵי לְשַׁבֵּחַ אֶת סְחוֹרָתִי וּמְפַרְסֵם אֶת הַמְּחִירִים הַנְּמוּכִים, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ לִקְנוֹת אֶצְלִי. לִפְעָמִים, בְּסוֹף הַיּוֹם, אֲנִי נֶאֱלַץ לִזְרֹק חֵלֶק נִכָּר מִסְּחוֹרָתִי כִּי הִיא כְּבָר אֵינָהּ טְרִיָּה, וְאִם אַשְׁאִיר אוֹתָהּ לְמָחָר, הַקּוֹנִים יִקְנוּ אֵצֶל מִישֶׁהוּ אַחֵר. יֵשׁ תַּחֲרוּת גְּדוֹלָה בֵּין הַיַּרְקָנִים בַּשּׁוּק".

"טוֹב, אִם אַתָּה עוֹבֵד קָשֶׁה כָּל כָּךְ וְגַם מַרְוִיחַ מְעַט - תַּעֲזֹב אֶת הָעֲבוֹדָה הַזּוֹ, הֲרֵי גַּם כָּכָה 'רוֹטְשִׁילְד' כְּבָר לֹא תִּהְיֶה!" עָקַץ אוֹתוֹ הָרַב. "מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת?!" – נִזְעַק הָאִישׁ – "אִם לֹא אֶעֱבֹד, אֵיךְ אֶתְפַּרְנֵס?! אֵיךְ אֲנִי אֶחְיֶה? אָמְנָם אֲנִי מַרְוִיחַ מְעַט, אַךְ בְּלִי הַפְּרוּטוֹת הַלָּלוּ אֵין לִי חַיִּים!!!"

"נוּ, אָז אֵיךְ אַתָּה רוֹצֶה שֶׁבִּנְךָ יַעֲזֹב אֶת הַיְשִׁיבָה? הֲרֵי בְּלִי מְעַט הַתּוֹרָה שֶׁהוּא לוֹמֵד, לָמָּה לוֹ חַיִּים? גַּם אֶת הַמְּעַט שֶׁהוּא לוֹמֵד אַתָּה רוֹצֶה לָקַחַת לוֹ?!" הָאִישׁ נֶהֱנָה מִדִּבְרֵי הָרַב, וְהִבְטִיחַ שֶׁיַּנִּיחַ לִבְנוֹ לְהַמְשִׁיךְ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה (רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר).

כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ צָרִיךְ לְהַרְגִּישׁ שֶׁבְּלִי כַּמָּה שָׁעוֹת שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה בְּיוֹם - חַיָּיו שָׁוִים כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם!

סִפֵּר בְּנוֹ שֶׁל מָרָן רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זַצַ"ל, הָרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הַגָּאוֹן רַבִּי דָּוִד יוֹסֵף:

כְּשֶׁהָיִיתִי כְּבֶן עֶשֶׂר, צָעַדְתִּי לְאִטִּי בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בְּדַרְכִּי הַבַּיְתָה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת "בּוֹרוֹכוֹב". כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לִרְחוֹב בַּר אִילָן, חָלְפָה עַל פָּנַי מְכוֹנִית. הִיא עָצְרָה בְּפִתְאוֹמִיּוּת לְיָדִי. הַנַּהָג שִׁרְבֵּב אֶת רֹאשׁוֹ הַחוּצָה וְקָרָא: "הֵי, יֶלֶד! לְאָן הָרְחוֹב הַזֶּה מוֹבִיל?"

הָיִיתִי הָמוּם מֵהַשְּׁאֵלָה שֶׁלּוֹ, בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל הַשַּׁבָּת, וְעָנִיתִי: "יָשָׁר לְגֵיהִנֹּם!"

חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה מְרֻצֶּה וְטוֹב לֵב וְסִפַּרְתִּי לְאָבִי עַל הַתְּשׁוּבָה הַשְּׁנוּנָה שֶׁעָנִיתִי. לְהַפְתָּעָתִי, גָּעַר אַבָּא בִּי וְאָמַר: "וְכִי אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁהַתְּשׁוּבָה שֶׁלְּךָ תִּגְרֹם לוֹ לְהַפְסִיק לְחַלֵּל שַׁבָּתוֹת?! הַהֵפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן! כַּאֲשֶׁר אָדָם חִלּוֹנִי שׁוֹמֵעַ יֶלֶד חֲרֵדִי שֶׁעוֹנֶה כָּךְ, הוּא רַק מִתְרַחֵק מֵהַדָּת עוֹד יוֹתֵר! כָּךְ לֹא מְקָרְבִים יְהוּדִים לַתּוֹרָה!!!"

הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף שָׁלוֹם אֶלְיָשִׁיב זַצַ"ל, חָלָה וְהָיָה צָרִיךְ לַעֲבֹר נִתּוּחַ מְסֻבָּךְ. לְשֵׁם כָּךְ, הֵבִיאוּ מְנַתֵּחַ מֻמְחֶה מֵחוּ"ל. בְּחַסְדֵי ה' הַנִּתּוּחַ הִצְלִיחַ. לְאַחַר שֶׁהָרַב הִתְעוֹרֵר, בִּקֵּשׁ מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁיְּלַמְּדוּהוּ כֵּיצַד אוֹמְרִים "תּוֹדָה" בְּאַנְגְּלִית, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהוֹדוֹת לַמְנַתֵּחַ שֶׁלֹּא הֵבִין עִבְרִית. בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הִבְטִיחוּ לוֹ שֶׁיֹּאמְרוּ לוֹ "תּוֹדָה" בִּשְׁמוֹ, אַךְ הָרַב סֵרֵב.

בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה עָשׂוּ כְּמִצְוָתוֹ וְלִמְּדוּ אוֹתוֹ בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה דַּקּוֹת כֵּיצַד לְבַטֵּא אֶת הַמִּלָּה בְּצוּרָה נְכוֹנָה, עַד שֶׁהִצְלִיחַ. בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הִתְפַּלְּאוּ עַל פֵּשֶׁר הַדָּבָר, שֶׁהֲרֵי הָרַב מְנַצֵּל כָּל דַּקָּה לְלִמּוּד תּוֹרָה. לָכֵן שְׁאָלוּהוּ מַדּוּעַ הוּא חָפֵץ לוֹמַר לַמְנַתֵּחַ "תּוֹדָה" בְּעַצְמוֹ.

מֵהַתְּשׁוּבָה שֶׁהֵשִׁיב לָהֶם, נוּכַל לִלְמֹד לֶקַח נָאֶה: "בִּתְפִלַּת הַחֲזָרָה, שְׁלִיחַ הַצִּבּוּר מוֹצִיא יְדֵי חוֹבָה אֶת כָּל הַצִּבּוּר בִּתְפִלָּתוֹ, אַךְ אֶת הַקֶּטַע 'מוֹדִים אָנוּ לָךְ', כָּל אֶחָד צָרִיךְ לוֹמַר בְּעַצְמוֹ. כִּי אֶת הַהוֹדָאָה - הָאָדָם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּעַצְמוֹ וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ!"

בְּסֵפֶר "שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ" לַגָּאוֹן רַבִּי שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן זַצַ"ל, הוּבָא סִפּוּר מְרַגֵּשׁ עַל נֵרוֹת שַׁבַּת קֹדֶשׁ:

מִשְׁפַּחַת פ' לֹא הָיְתָה שׁוֹמֶרֶת מִצְווֹת. כַּאֲשֶׁר הַבַּת שֶׁלָּהֶם גָּדְלָה, הָיוּ צְרִיכִים לִשְׁלֹחַ אוֹתָהּ לְגַן יְלָדִים. בְּקִרְבָתָם הָיָה רַק גַּן דָּתִי, וְהִיא נִשְׁלְחָה לְשָׁם בְּלֵית בְּרֵרָה. בְּיוֹם שִׁשִּׁי אֶחָד, חָזְרָה הַבַּת לְבֵיתָהּ וְאָמְרָה לְאִמָּא שֶׁלָּהּ: "אִמָּא! הַגַּנֶּנֶת לִמְּדָה אוֹתָנוּ, שֶׁאִמָּא מַדְלִיקָה נֵרוֹת שַׁבָּת".

הָאֵם הִתְרַגְּזָה וְאָמְרָה: "אֵינֶנּוּ דָּתִיִּים. אֵינֶנּוּ מַדְלִיקִים נֵרוֹת שַׁבָּת!"

אַךְ הַבַּת הִמְשִׁיכָה לְהַפְצִיר בְּאִמָּהּ לְלֹא הֶרֶף. "אִמָּא! אֲבָל הַגַּנֶּנֶת אָמְרָה!!! אִמָּא! בְּבַקָּשָׁה!!! תַּדְלִיקִי לְפָחוֹת נֵר אֶחָד!"

הָאֵם צָעֲקָה עָלֶיהָ, אוּלָם הַבַּת הוֹדִיעָה לְאִמָּהּ: "אִם אַתְּ לֹא תַּדְלִיקִי - אֲנִי אַדְלִיק בְּעַצְמִי!"

הָאֵם יָצְאָה מִכֵּלֶיהָ וְהִזְהִירָה אֶת הַבַּת, שֶׁאִם הִיא לֹא תִּשְׁמַע בְּקוֹלָהּ – הִיא תֵּעָנֵשׁ בְּחֻמְרָה. אֲבָל הַיַּלְדָּה לֹא פָּחֲדָה. הִיא יָרְדָה לַמַּכֹּלֶת הַשְּׁכוּנָתִית, שֶׁהָיְתָה מְמֻקֶּמֶת מִתַּחַת לַבִּנְיָן. "תָּבִיא לִי בְּבַקָּשָׁה נֵרוֹת", בִּקְּשָׁה הַיַּלְדָּה מֵהַמּוֹכֵר. בַּעַל הַמַּכֹּלֶת הִכִּיר אֶת הַמִּשְׁפָּחָה וְיָדַע שֶׁהֵם אֵינָם מַדְלִיקִים נֵרוֹת שַׁבָּת, הוּא חָשַׁב שֶׁכַּנִּרְאֶה יֵשׁ לָהֶם יוֹם זִכָּרוֹן בַּמִּשְׁפָּחָה, לָכֵן נָתַן בְּיָדָהּ שְׁנֵי "נֵרוֹת נְשָׁמָה" וְהוֹסִיף אֶת מְחִירָם לַחֶשְׁבּוֹן שֶׁל הַמִּשְׁפָּחָה.

בְּשַׁבָּת, נִכְנְסָה הָאִמָּא לְחַדְרָהּ שֶׁל הַבַּת, וּלְתַדְהֵמָתָהּ הָרַבָּה רָאֲתָה שְׁנֵי נֵרוֹת נְשָׁמָה דּוֹלְקִים... "מַה זֶּה?!" צָעֲקָה.

הֵשִׁיבָה הַבַּת הַקְּטַנָּה בִּתְמִימוּתָהּ: "אִמָּא! אַתְּ לֹא רָצִית לְהַדְלִיק, אָז הִדְלַקְתִּי נֵר אֶחָד עֲבוּרֵךְ וְנֵר אֶחָד עֲבוּר אַבָּא"...

רַעַד אָחַז בְּגוּפָהּ שֶׁל הָאֵם וְהִיא הִתְחִילָה לְהִתְיַפֵּחַ בְּבֶכִי. הִיא אִמְּצָה אֶת בִּתָּהּ לְלִבָּהּ וְהִבְטִיחָה לָהּ שֶׁמִּשָּׁבוּעַ הַבָּא הִיא תַּדְלִיק נֵרוֹת שַׁבָּת.

זֶה לֹא הִסְתַּיֵּם בְּכָךְ, אַחֲרֵי הַנֵּרוֹת, לָמְדָה הַיַּלְדָּה בַּגַּן שֶׁאַבָּא עוֹשֶׂה 'קִדּוּשׁ'...

עַד שֶׁלְּבַסּוֹף זָכְתָה כָּל הַמִּשְׁפָּחָה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, בִּזְכוּת הַבַּת הַקְּטַנָּה שֶׁהָלְכָה לְגַן דָּתִי. (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	יום כיפור תשפ"ג
	כֹּחָהּ שֶׁל תְּפִלָּה
	הַבַּת הַקְּטַנָּה שֶׁהֶחֱזִירָה אֶת הוֹרֶיהָ בִּתְשׁוּבָה "צַו אֶת אַהֲרֹן" (ו-ב) "צַו" - לְשׁוֹן זֵרוּז לְשָׁעָה וּלְדוֹרוֹת (רַשִׁ"י). יָדוּעַ כִּי הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זַצַ"ל, טָרַח רַבּוֹת לְהָפִיץ אֶת סְפָרָיו וְהָיָה נוֹסֵעַ לְמֶרְחַקִּים בִּדְרָכִים מְשֻׁבָּשׁוֹת, כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְכָל מָקוֹם שֶׁבּוֹ יֵשׁ יְהוּדִים. פַּעַם אַחַת שְׁאָלוּהוּ מְקֹרָבָיו, "מַדּוּעַ רַבֵּנוּ טוֹרֵחַ כָּל כָּךְ?" עָנָה הֶ"חָפֵץ חַיִּים" וְאָמַר: "בִּזְכוּת הַלִּמּוּד בַּסְּפָרִים, יִתְחַזְּקוּ בִּשְׁמִירַת שַׁבָּת וּבְמִצְווֹת ה', לְשָׁעָה וּלְדוֹרוֹת. תִּרְאוּ כַּמָּה טִרְחָה, עָמָל וִיגִיעָה מַשְׁקִיעִים הַפָּרִיצִים כְּשֶׁהֵם הוֹלְכִים לְמַסַּע הַצַּיִד שֶׁלָּהֶם כְּדֵי לִתְפֹּס צְבִי, דֹּב אוֹ זְאֵב. אַף אֲנִי עוֹשֶׂה כָּל מַאֲמָץ כְּדֵי לִתְפֹּס 'צְבִי', 'דֹּב', 'זְאֵב' וְאוּלַי אֲפִלּוּ 'אַרְיֵה' אוֹ כָּל יְהוּדִי אַחֵר, כְּדֵי שֶׁיִּלְמַד בִּסְפָרַי וְכָךְ יִתְחַבֵּר לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ!" אֶל רַבֵּנוּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זַצַ"ל, הִגִּיעַ יְהוּדִי וּבְפִיו שְׁאֵלָה: "כְּבוֹד הָרַב, בְּנִי לוֹמֵד בִּישִׁיבָה וַאֲנִי רוֹאֶה שֶׁ'רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר' הוּא כְּבָר לֹא יִהְיֶה... לָכֵן רְצוֹנִי שֶׁיָּבוֹא לַעֲזֹר לִי בְּפַרְנָסַת הַבַּיִת". "בַּמֶּה כְּבוֹדוֹ עוֹסֵק?" הִתְעַנְיֵן הָרַב. "אֲנִי יַרְקָן בַּשּׁוּק", הֵשִׁיב הָאִישׁ. "וְאֵיךְ הַפַּרְנָסָה? הַאִם הָעֲבוֹדָה קַלָּה?" "הַפַּרְנָסָה קָשָׁה וְהָרֶוַח אֵינוֹ גָּדוֹל. מֵהַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב אֲנִי עוֹמֵד עַל הָרַגְלַיִם, צוֹעֵק כְּדֵי לְשַׁבֵּחַ אֶת סְחוֹרָתִי וּמְפַרְסֵם אֶת הַמְּחִירִים הַנְּמוּכִים, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ לִקְנוֹת אֶצְלִי. לִפְעָמִים, בְּסוֹף הַיּוֹם, אֲנִי נֶאֱלַץ לִזְרֹק חֵלֶק נִכָּר מִסְּחוֹרָתִי כִּי הִיא כְּבָר אֵינָהּ טְרִיָּה, וְאִם אַשְׁאִיר אוֹתָהּ לְמָחָר, הַקּוֹנִים יִקְנוּ אֵצֶל מִישֶׁהוּ אַחֵר. יֵשׁ תַּחֲרוּת גְּדוֹלָה בֵּין הַיַּרְקָנִים בַּשּׁוּק". "טוֹב, אִם אַתָּה עוֹבֵד קָשֶׁה כָּל כָּךְ וְגַם מַרְוִיחַ מְעַט - תַּעֲזֹב אֶת הָעֲבוֹדָה הַזּוֹ, הֲרֵי גַּם כָּכָה 'רוֹטְשִׁילְד' כְּבָר לֹא תִּהְיֶה!" עָקַץ אוֹתוֹ הָרַב. "מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת?!" – נִזְעַק הָאִישׁ – "אִם לֹא אֶעֱבֹד, אֵיךְ אֶתְפַּרְנֵס?! אֵיךְ אֲנִי אֶחְיֶה? אָמְנָם אֲנִי מַרְוִיחַ מְעַט, אַךְ בְּלִי הַפְּרוּטוֹת הַלָּלוּ אֵין לִי חַיִּים!!!" "נוּ, אָז אֵיךְ אַתָּה רוֹצֶה שֶׁבִּנְךָ יַעֲזֹב אֶת הַיְשִׁיבָה? הֲרֵי בְּלִי מְעַט הַתּוֹרָה שֶׁהוּא לוֹמֵד, לָמָּה לוֹ חַיִּים? גַּם אֶת הַמְּעַט שֶׁהוּא לוֹמֵד אַתָּה רוֹצֶה לָקַחַת לוֹ?!" הָאִישׁ נֶהֱנָה מִדִּבְרֵי הָרַב, וְהִבְטִיחַ שֶׁיַּנִּיחַ לִבְנוֹ לְהַמְשִׁיךְ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה (רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר). כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ צָרִיךְ לְהַרְגִּישׁ שֶׁבְּלִי כַּמָּה שָׁעוֹת שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה בְּיוֹם - חַיָּיו שָׁוִים כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם! סִפֵּר בְּנוֹ שֶׁל מָרָן רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זַצַ"ל, הָרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הַגָּאוֹן רַבִּי דָּוִד יוֹסֵף: כְּשֶׁהָיִיתִי כְּבֶן עֶשֶׂר, צָעַדְתִּי לְאִטִּי בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בְּדַרְכִּי הַבַּיְתָה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת "בּוֹרוֹכוֹב". כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לִרְחוֹב בַּר אִילָן, חָלְפָה עַל פָּנַי מְכוֹנִית. הִיא עָצְרָה בְּפִתְאוֹמִיּוּת לְיָדִי. הַנַּהָג שִׁרְבֵּב אֶת רֹאשׁוֹ הַחוּצָה וְקָרָא: "הֵי, יֶלֶד! לְאָן הָרְחוֹב הַזֶּה מוֹבִיל?" הָיִיתִי הָמוּם מֵהַשְּׁאֵלָה שֶׁלּוֹ, בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל הַשַּׁבָּת, וְעָנִיתִי: "יָשָׁר לְגֵיהִנֹּם!" חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה מְרֻצֶּה וְטוֹב לֵב וְסִפַּרְתִּי לְאָבִי עַל הַתְּשׁוּבָה הַשְּׁנוּנָה שֶׁעָנִיתִי. לְהַפְתָּעָתִי, גָּעַר אַבָּא בִּי וְאָמַר: "וְכִי אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁהַתְּשׁוּבָה שֶׁלְּךָ תִּגְרֹם לוֹ לְהַפְסִיק לְחַלֵּל שַׁבָּתוֹת?! הַהֵפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן! כַּאֲשֶׁר אָדָם חִלּוֹנִי שׁוֹמֵעַ יֶלֶד חֲרֵדִי שֶׁעוֹנֶה כָּךְ, הוּא רַק מִתְרַחֵק מֵהַדָּת עוֹד יוֹתֵר! כָּךְ לֹא מְקָרְבִים יְהוּדִים לַתּוֹרָה!!!" הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף שָׁלוֹם אֶלְיָשִׁיב זַצַ"ל, חָלָה וְהָיָה צָרִיךְ לַעֲבֹר נִתּוּחַ מְסֻבָּךְ. לְשֵׁם כָּךְ, הֵבִיאוּ מְנַתֵּחַ מֻמְחֶה מֵחוּ"ל. בְּחַסְדֵי ה' הַנִּתּוּחַ הִצְלִיחַ. לְאַחַר שֶׁהָרַב הִתְעוֹרֵר, בִּקֵּשׁ מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁיְּלַמְּדוּהוּ כֵּיצַד אוֹמְרִים "תּוֹדָה" בְּאַנְגְּלִית, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהוֹדוֹת לַמְנַתֵּחַ שֶׁלֹּא הֵבִין עִבְרִית. בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הִבְטִיחוּ לוֹ שֶׁיֹּאמְרוּ לוֹ "תּוֹדָה" בִּשְׁמוֹ, אַךְ הָרַב סֵרֵב. בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה עָשׂוּ כְּמִצְוָתוֹ וְלִמְּדוּ אוֹתוֹ בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה דַּקּוֹת כֵּיצַד לְבַטֵּא אֶת הַמִּלָּה בְּצוּרָה נְכוֹנָה, עַד שֶׁהִצְלִיחַ. בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הִתְפַּלְּאוּ עַל פֵּשֶׁר הַדָּבָר, שֶׁהֲרֵי הָרַב מְנַצֵּל כָּל דַּקָּה לְלִמּוּד תּוֹרָה. לָכֵן שְׁאָלוּהוּ מַדּוּעַ הוּא חָפֵץ לוֹמַר לַמְנַתֵּחַ "תּוֹדָה" בְּעַצְמוֹ. מֵהַתְּשׁוּבָה שֶׁהֵשִׁיב לָהֶם, נוּכַל לִלְמֹד לֶקַח נָאֶה: "בִּתְפִלַּת הַחֲזָרָה, שְׁלִיחַ הַצִּבּוּר מוֹצִיא יְדֵי חוֹבָה אֶת כָּל הַצִּבּוּר בִּתְפִלָּתוֹ, אַךְ אֶת הַקֶּטַע 'מוֹדִים אָנוּ לָךְ', כָּל אֶחָד צָרִיךְ לוֹמַר בְּעַצְמוֹ. כִּי אֶת הַהוֹדָאָה - הָאָדָם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּעַצְמוֹ וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ!" בְּסֵפֶר "שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ" לַגָּאוֹן רַבִּי שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן זַצַ"ל, הוּבָא סִפּוּר מְרַגֵּשׁ עַל נֵרוֹת שַׁבַּת קֹדֶשׁ: מִשְׁפַּחַת פ' לֹא הָיְתָה שׁוֹמֶרֶת מִצְווֹת. כַּאֲשֶׁר הַבַּת שֶׁלָּהֶם גָּדְלָה, הָיוּ צְרִיכִים לִשְׁלֹחַ אוֹתָהּ לְגַן יְלָדִים. בְּקִרְבָתָם הָיָה רַק גַּן דָּתִי, וְהִיא נִשְׁלְחָה לְשָׁם בְּלֵית בְּרֵרָה. בְּיוֹם שִׁשִּׁי אֶחָד, חָזְרָה הַבַּת לְבֵיתָהּ וְאָמְרָה לְאִמָּא שֶׁלָּהּ: "אִמָּא! הַגַּנֶּנֶת לִמְּדָה אוֹתָנוּ, שֶׁאִמָּא מַדְלִיקָה נֵרוֹת שַׁבָּת". הָאֵם הִתְרַגְּזָה וְאָמְרָה: "אֵינֶנּוּ דָּתִיִּים. אֵינֶנּוּ מַדְלִיקִים נֵרוֹת שַׁבָּת!" אַךְ הַבַּת הִמְשִׁיכָה לְהַפְצִיר בְּאִמָּהּ לְלֹא הֶרֶף. "אִמָּא! אֲבָל הַגַּנֶּנֶת אָמְרָה!!! אִמָּא! בְּבַקָּשָׁה!!! תַּדְלִיקִי לְפָחוֹת נֵר אֶחָד!" הָאֵם צָעֲקָה עָלֶיהָ, אוּלָם הַבַּת הוֹדִיעָה לְאִמָּהּ: "אִם אַתְּ לֹא תַּדְלִיקִי - אֲנִי אַדְלִיק בְּעַצְמִי!" הָאֵם יָצְאָה מִכֵּלֶיהָ וְהִזְהִירָה אֶת הַבַּת, שֶׁאִם הִיא לֹא תִּשְׁמַע בְּקוֹלָהּ – הִיא תֵּעָנֵשׁ בְּחֻמְרָה. אֲבָל הַיַּלְדָּה לֹא פָּחֲדָה. הִיא יָרְדָה לַמַּכֹּלֶת הַשְּׁכוּנָתִית, שֶׁהָיְתָה מְמֻקֶּמֶת מִתַּחַת לַבִּנְיָן. "תָּבִיא לִי בְּבַקָּשָׁה נֵרוֹת", בִּקְּשָׁה הַיַּלְדָּה מֵהַמּוֹכֵר. בַּעַל הַמַּכֹּלֶת הִכִּיר אֶת הַמִּשְׁפָּחָה וְיָדַע שֶׁהֵם אֵינָם מַדְלִיקִים נֵרוֹת שַׁבָּת, הוּא חָשַׁב שֶׁכַּנִּרְאֶה יֵשׁ לָהֶם יוֹם זִכָּרוֹן בַּמִּשְׁפָּחָה, לָכֵן נָתַן בְּיָדָהּ שְׁנֵי "נֵרוֹת נְשָׁמָה" וְהוֹסִיף אֶת מְחִירָם לַחֶשְׁבּוֹן שֶׁל הַמִּשְׁפָּחָה. בְּשַׁבָּת, נִכְנְסָה הָאִמָּא לְחַדְרָהּ שֶׁל הַבַּת, וּלְתַדְהֵמָתָהּ הָרַבָּה רָאֲתָה שְׁנֵי נֵרוֹת נְשָׁמָה דּוֹלְקִים... "מַה זֶּה?!" צָעֲקָה. הֵשִׁיבָה הַבַּת הַקְּטַנָּה בִּתְמִימוּתָהּ: "אִמָּא! אַתְּ לֹא רָצִית לְהַדְלִיק, אָז הִדְלַקְתִּי נֵר אֶחָד עֲבוּרֵךְ וְנֵר אֶחָד עֲבוּר אַבָּא"... רַעַד אָחַז בְּגוּפָהּ שֶׁל הָאֵם וְהִיא הִתְחִילָה לְהִתְיַפֵּחַ בְּבֶכִי. הִיא אִמְּצָה אֶת בִּתָּהּ לְלִבָּהּ וְהִבְטִיחָה לָהּ שֶׁמִּשָּׁבוּעַ הַבָּא הִיא תַּדְלִיק נֵרוֹת שַׁבָּת. זֶה לֹא הִסְתַּיֵּם בְּכָךְ, אַחֲרֵי הַנֵּרוֹת, לָמְדָה הַיַּלְדָּה בַּגַּן שֶׁאַבָּא עוֹשֶׂה 'קִדּוּשׁ'... עַד שֶׁלְּבַסּוֹף זָכְתָה כָּל הַמִּשְׁפָּחָה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, בִּזְכוּת הַבַּת הַקְּטַנָּה שֶׁהָלְכָה לְגַן דָּתִי. (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)