Otzarot-Article

סִפֵּר הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי פִּנְחָס מִקּוֹרִיץ זַצַ"ל: רַבִּי דָּוִד מִמִּיקוֹלַאיִיב זַצַ"ל נִתְמַנָּה לִשְׁלִיחַ צִבּוּר בָּעִיר זַאסְלַב. הוּא הִתְפַּלֵּל שָׁם בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים, וְחִדֵּשׁ נִגּוּנִים נָאִים וְסִלְסוּלֵי זֶמֶר שֶׁנָּשְׂאוּ חֵן בְּעֵינֵי הַקָּהָל. כַּעֲבֹר שָׁנָה שָׁב לְהִתְפַּלֵּל שָׁם, וְשָׁמַע שֶׁהַמִּתְפַּלְּלִים מְשַׁבְּשִׁים אֶת נְעִימוֹתָיו בִּתְפִלָּתָם.

אָמַר לָהֶם: "אֲסַפֵּר לָכֶם מָשָׁל. פַּעַם חָזְרוּ מִסְפַּר מְנַגְּנִים מֵחֲתֻנָּה, בָּהּ שָׁתוּ לְשָׁכְרָה. בִּהְיוֹתָם בְּגִלּוּפִין לֹא שָׂמוּ לֵב לְכָךְ, שֶׁהַצֶּ'לוֹ, הַכִּנּוֹר הָעֲנָק, נִשְׁמַט מֵהָעֲגָלָה וְנָפַל בִּשְׁבִילֵי הַיַּעַר.

בָּא הַשּׁוּעָל, וְרָאָה כְּלִי מוּזָר. תֵּבָה עֲגַלְגָּלָה וּמָאֳרֶכֶת, שֶׁמֵּיתָרִים מְתוּחִים לְאָרְכָּהּ, וּבְמֶרְכָּזָהּ פָּעוּר חוֹר אָפֵל. הַתֵּבָה הָיְתָה יָפָה לְהַפְלִיא, אֲבָל הַשּׁוּעָל לֹא נָפַל בַּפַּח. פַּעַם נִתְפְּסָה רַגְלוֹ בְּמַלְכֹּדֶת, וְהוּא נֶאֱלַץ לִנְשֹׁךְ אֶת אֶצְבָּעוֹ וּלְקָטְעָהּ כְּדֵי לְהֵחָלֵץ מִשָּׁם.

הוּא תָּהָה, הַאִם אֵין זֶה סוּג חָדָשׁ שֶׁל מַלְכֹּדֶת?! הַחוּטִים הַמְּתוּחִים, וְהַחוֹר הַפָּעוּר מִתַּחְתָּם - כָּל זֶה חָשׁוּד מְאֹד!

וּבְכָל זֹאת, הֲרֵי הַחֵפֶץ כֹּה יָפֶה וְנוֹצֵץ, קוֹרֵץ וּמְפַתֶּה... נָשָׂא הַשּׁוּעָל אֶת כַּף רַגְלוֹ, הֶעֱבִיר אוֹתָהּ בִּזְהִירוּת עַל אַחַד הַמֵּיתָרִים - וְנִשְׁמַע קוֹל כֹּה עָרֵב וְנָעִים לָאֹזֶן. נִסָּה הַשּׁוּעָל אֶת הַמֵּיתָר הַשֵּׁנִי, וְקוֹל נוֹסָף רָטַט וְהִפְעִים. הֶחְלִיט הַשּׁוּעָל לִגְרֹר אֶת הַכִּנּוֹר לִמְעָרָתוֹ. אֲבָל עֲדַיִן חָשַׁשׁ - אוּלַי מַלְכֹּדֶת בּוֹ? הִקִּיף אֶת הַכִּנּוֹר סָבִיב סָבִיב, הָלַךְ סְחוֹר סְחוֹר, הִתְלַבֵּט וְהִתְחַבֵּט, וּלְבַסּוֹף אָמַר בַּאֲנָחָה: "הַקּוֹל - קוֹל שֶׁל מַלְאָךְ, וְהַפְּנִימִיּוּת - תְּכָכִים שֶׁל שָׂטָן"... (אִמְרֵי פִּנְחָס)

הַגָּאוֹן רַבִּי אָשֵׁר חֲדָאד סִפֵּר בִּדְרָשַׁת הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים: מַעֲשֶׂה בְּצַדִּיק אֶחָד, שֶׁהָיָה מְעוֹרֵר אֶת לֵב הַקָּהָל בִּנְעִימַת קוֹלוֹ בִּתְפִלָּתוֹ, וְהָיָה אוֹמֵר: "גְּדוֹלָה נְגִינָה, שֶׁהִיא מְעוֹרֶרֶת לִתְשׁוּבָה".

שְׁאָלוּהוּ: "הֲיִתָּכֵן, שֶׁלְּאַחַר שֶׁהָגוּ בְּסִפְרֵי יִרְאָה וּמוּסָר, שָׁבְרוּ לֵב בַּהֲכָנָה לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים וּבָאוּ בְּחִיל וּבְסִלּוּדִין לְבֵית הָאֱלֹקִים, עֲדַיִן נִצְרָךְ נִגּוּן הַתְּפִלָּה, כְּדֵי לְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה?"

עָנָה: "אֲסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר:

מַעֲשֶׂה בְּטוֹחֵן כַּפְרִי, שֶׁגָּר בְּטַחֲנַת הָרֵחַיִם עַל גְּדַת הַנָּהָר. בָּא הַטּוֹחֵן לַחֲנוּת וּבִקֵּשׁ לִקְנוֹת שָׁעוֹן מְעוֹרֵר, שֶׁיְּעוֹרְרוֹ עִם שַׁחַר. צָחַק בַּעַל הַחֲנוּת וְאָמַר: אֲנִי תָּמֵהַּ עָלֶיךָ, הֲלֹא הַנִּקְלָע לְטַחֲנַת הַקֶּמַח שֶׁלְּךָ אֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלוֹ מֵחֲמַת רַעַם הָרֵחַיִם הַטּוֹחֲנוֹת בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה. אִם הָרַעַשׁ הַנּוֹרָא אֵינוֹ מַפְרִיעַ לְךָ לְהֵרָדֵם וְאֵינוֹ מְקִיצְךָ מִשְּׁנָתְךָ, כִּי הִתְרַגַּלְתָּ לְכָךְ שֶׁהוּא מַכֶּה בְּאָזְנֶיךָ יוֹמָם וָלֵיל ‏ - כֵּיצַד תָּקִיץ לְקוֹל הַשָּׁעוֹן הַמְּעוֹרֵר שֶׁיִּבָּלַע בָּרַעַשׁ הָאַדִּיר?"

אָמַר לוֹ הַטּוֹחֵן: הִיא הַנּוֹתֶנֶת! הָרַעַשׁ הָאַדִּיר אֵינוֹ מְהַוֶּה עוֹד חִדּוּשׁ, הִתְרַגַּלְתִּי אֵלָיו, וַאֲנִי מַסִּיחַ דַּעְתִּי מִמֶּנּוּ. אֲבָל קוֹל הַצִּלְצוּל שׁוֹנֶה הוּא, חִדּוּשׁ הוּא, וְיָסֵב אֶת תְּשׂוּמַת לִבִּי!"

כָּךְ גַּם אָנוּ: אָמְנָם הִתְכּוֹנַנּוּ חֹדֶשׁ שָׁלֵם בַּאֲמִירַת סְלִיחוֹת וְהָגִינוּ בְּסִפְרֵי יִרְאָה וּמוּסָר. אֲבָל, בְּמִדַּת מָה, נִשְׁחֲקָה הִתְפַּעֲלוּתֵנוּ וְקָהוּ רִגְשׁוֹתֵינוּ. לְעֻמַּת זֹאת, נְעִימַת הַקּוֹל הַמְיֻחֶדֶת שֶׁל יוֹם הַדִּין וְשִׁירַת פִּיּוּטָיו - מְעוֹרְרִים אֶת הַלֵּב וּפוֹתְחִים אוֹתוֹ לִתְשׁוּבָה אֲמִתִּית, תְּשׁוּבָה שֶׁתְּזַכֵּנוּ בְּשָׁנָה טוֹבָה וּמְאֻשֶּׁרֶת. (אוֹר תּוֹרָה, יוֹסֵף דַּעַת)

	נצבים תשפ"ב
	חֹדֶשׁ אֱלוּל יָבִיא לְשִׁפּוּר הַדֶּרֶךְ
	סִפֵּר הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי פִּנְחָס מִקּוֹרִיץ זַצַ"ל: רַבִּי דָּוִד מִמִּיקוֹלַאיִיב זַצַ"ל נִתְמַנָּה לִשְׁלִיחַ צִבּוּר בָּעִיר זַאסְלַב. הוּא הִתְפַּלֵּל שָׁם בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים, וְחִדֵּשׁ נִגּוּנִים נָאִים וְסִלְסוּלֵי זֶמֶר שֶׁנָּשְׂאוּ חֵן בְּעֵינֵי הַקָּהָל. כַּעֲבֹר שָׁנָה שָׁב לְהִתְפַּלֵּל שָׁם, וְשָׁמַע שֶׁהַמִּתְפַּלְּלִים מְשַׁבְּשִׁים אֶת נְעִימוֹתָיו בִּתְפִלָּתָם. אָמַר לָהֶם: "אֲסַפֵּר לָכֶם מָשָׁל. פַּעַם חָזְרוּ מִסְפַּר מְנַגְּנִים מֵחֲתֻנָּה, בָּהּ שָׁתוּ לְשָׁכְרָה. בִּהְיוֹתָם בְּגִלּוּפִין לֹא שָׂמוּ לֵב לְכָךְ, שֶׁהַצֶּ'לוֹ, הַכִּנּוֹר הָעֲנָק, נִשְׁמַט מֵהָעֲגָלָה וְנָפַל בִּשְׁבִילֵי הַיַּעַר. בָּא הַשּׁוּעָל, וְרָאָה כְּלִי מוּזָר. תֵּבָה עֲגַלְגָּלָה וּמָאֳרֶכֶת, שֶׁמֵּיתָרִים מְתוּחִים לְאָרְכָּהּ, וּבְמֶרְכָּזָהּ פָּעוּר חוֹר אָפֵל. הַתֵּבָה הָיְתָה יָפָה לְהַפְלִיא, אֲבָל הַשּׁוּעָל לֹא נָפַל בַּפַּח. פַּעַם נִתְפְּסָה רַגְלוֹ בְּמַלְכֹּדֶת, וְהוּא נֶאֱלַץ לִנְשֹׁךְ אֶת אֶצְבָּעוֹ וּלְקָטְעָהּ כְּדֵי לְהֵחָלֵץ מִשָּׁם. הוּא תָּהָה, הַאִם אֵין זֶה סוּג חָדָשׁ שֶׁל מַלְכֹּדֶת?! הַחוּטִים הַמְּתוּחִים, וְהַחוֹר הַפָּעוּר מִתַּחְתָּם - כָּל זֶה חָשׁוּד מְאֹד! וּבְכָל זֹאת, הֲרֵי הַחֵפֶץ כֹּה יָפֶה וְנוֹצֵץ, קוֹרֵץ וּמְפַתֶּה... נָשָׂא הַשּׁוּעָל אֶת כַּף רַגְלוֹ, הֶעֱבִיר אוֹתָהּ בִּזְהִירוּת עַל אַחַד הַמֵּיתָרִים - וְנִשְׁמַע קוֹל כֹּה עָרֵב וְנָעִים לָאֹזֶן. נִסָּה הַשּׁוּעָל אֶת הַמֵּיתָר הַשֵּׁנִי, וְקוֹל נוֹסָף רָטַט וְהִפְעִים. הֶחְלִיט הַשּׁוּעָל לִגְרֹר אֶת הַכִּנּוֹר לִמְעָרָתוֹ. אֲבָל עֲדַיִן חָשַׁשׁ - אוּלַי מַלְכֹּדֶת בּוֹ? הִקִּיף אֶת הַכִּנּוֹר סָבִיב סָבִיב, הָלַךְ סְחוֹר סְחוֹר, הִתְלַבֵּט וְהִתְחַבֵּט, וּלְבַסּוֹף אָמַר בַּאֲנָחָה: "הַקּוֹל - קוֹל שֶׁל מַלְאָךְ, וְהַפְּנִימִיּוּת - תְּכָכִים שֶׁל שָׂטָן"... (אִמְרֵי פִּנְחָס) הַגָּאוֹן רַבִּי אָשֵׁר חֲדָאד סִפֵּר בִּדְרָשַׁת הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים: מַעֲשֶׂה בְּצַדִּיק אֶחָד, שֶׁהָיָה מְעוֹרֵר אֶת לֵב הַקָּהָל בִּנְעִימַת קוֹלוֹ בִּתְפִלָּתוֹ, וְהָיָה אוֹמֵר: "גְּדוֹלָה נְגִינָה, שֶׁהִיא מְעוֹרֶרֶת לִתְשׁוּבָה". שְׁאָלוּהוּ: "הֲיִתָּכֵן, שֶׁלְּאַחַר שֶׁהָגוּ בְּסִפְרֵי יִרְאָה וּמוּסָר, שָׁבְרוּ לֵב בַּהֲכָנָה לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים וּבָאוּ בְּחִיל וּבְסִלּוּדִין לְבֵית הָאֱלֹקִים, עֲדַיִן נִצְרָךְ נִגּוּן הַתְּפִלָּה, כְּדֵי לְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה?" עָנָה: "אֲסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר: מַעֲשֶׂה בְּטוֹחֵן כַּפְרִי, שֶׁגָּר בְּטַחֲנַת הָרֵחַיִם עַל גְּדַת הַנָּהָר. בָּא הַטּוֹחֵן לַחֲנוּת וּבִקֵּשׁ לִקְנוֹת שָׁעוֹן מְעוֹרֵר, שֶׁיְּעוֹרְרוֹ עִם שַׁחַר. צָחַק בַּעַל הַחֲנוּת וְאָמַר: אֲנִי תָּמֵהַּ עָלֶיךָ, הֲלֹא הַנִּקְלָע לְטַחֲנַת הַקֶּמַח שֶׁלְּךָ אֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלוֹ מֵחֲמַת רַעַם הָרֵחַיִם הַטּוֹחֲנוֹת בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה. אִם הָרַעַשׁ הַנּוֹרָא אֵינוֹ מַפְרִיעַ לְךָ לְהֵרָדֵם וְאֵינוֹ מְקִיצְךָ מִשְּׁנָתְךָ, כִּי הִתְרַגַּלְתָּ לְכָךְ שֶׁהוּא מַכֶּה בְּאָזְנֶיךָ יוֹמָם וָלֵיל ‏ - כֵּיצַד תָּקִיץ לְקוֹל הַשָּׁעוֹן הַמְּעוֹרֵר שֶׁיִּבָּלַע בָּרַעַשׁ הָאַדִּיר?" אָמַר לוֹ הַטּוֹחֵן: הִיא הַנּוֹתֶנֶת! הָרַעַשׁ הָאַדִּיר אֵינוֹ מְהַוֶּה עוֹד חִדּוּשׁ, הִתְרַגַּלְתִּי אֵלָיו, וַאֲנִי מַסִּיחַ דַּעְתִּי מִמֶּנּוּ. אֲבָל קוֹל הַצִּלְצוּל שׁוֹנֶה הוּא, חִדּוּשׁ הוּא, וְיָסֵב אֶת תְּשׂוּמַת לִבִּי!" כָּךְ גַּם אָנוּ: אָמְנָם הִתְכּוֹנַנּוּ חֹדֶשׁ שָׁלֵם בַּאֲמִירַת סְלִיחוֹת וְהָגִינוּ בְּסִפְרֵי יִרְאָה וּמוּסָר. אֲבָל, בְּמִדַּת מָה, נִשְׁחֲקָה הִתְפַּעֲלוּתֵנוּ וְקָהוּ רִגְשׁוֹתֵינוּ. לְעֻמַּת זֹאת, נְעִימַת הַקּוֹל הַמְיֻחֶדֶת שֶׁל יוֹם הַדִּין וְשִׁירַת פִּיּוּטָיו - מְעוֹרְרִים אֶת הַלֵּב וּפוֹתְחִים אוֹתוֹ לִתְשׁוּבָה אֲמִתִּית, תְּשׁוּבָה שֶׁתְּזַכֵּנוּ בְּשָׁנָה טוֹבָה וּמְאֻשֶּׁרֶת. (אוֹר תּוֹרָה, יוֹסֵף דַּעַת)