Otzarot-Article

"עֹרֹת תְּחָשִׁים מִלְמָעְלָה" (כו-יד) הַתַּחַשׁ, פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י (כה-ה) שֶׁהָיְתָה זוֹ חַיָּה שֶׁהַרְבֵּה גְּוָנִים לָהּ, וְלָכֵן תַּרְגּוּמָהּ: סַסְגּוֹנָא, שֶׁשָּׂשׂ וּמִתְפָּאֵר בִּגְוָנָיו, וְלֹא הָיְתָה אֶלָּא לְשָׁעָה.

וְיֵשׁ לְהָבִין. שָׁאַל הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל.

כָּל הַנִּסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לְיִשְׂרָאֵל לִשְׁעָתָם הוּכְנוּ מֵרֹאשׁ וְנִבְרְאוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, כְּמוֹ פִּי הָאָרֶץ וּפִי הַבְּאֵר וּפִי הָאָתוֹן, וְהַמָּן וְהַמַּטֶּה וְהַלּוּחוֹת (אָבוֹת ה-ו). וְאִם כָּךְ, מַדּוּעַ לֹא נִבְרָא גַּם הַתַּחַשׁ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת.

וְרָאִיתִי רַעְיוֹן נִפְלָא בַּסֵּפֶר "הֵיכַל יִשְׂרָאֵל". שֶׁיְּדוּעִים דִּבְרֵי הָרַמְבַּ"ן זָצָ"ל (דְּבָרִים יח-ט), שֶׁכַּאֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹזֵר גְּזֵרָה, יֵשׁ בָּהּ עַצְמָהּ אֶמְצָעִים לְבַטְּלָהּ אִם יִצְטָרְכוּ, וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ (רֹאשׁ הַשָּׁנָה יז:) שֶׁאִם הָיוּ יִשְׂרָאֵל זַכָּאִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְנִקְצְבוּ לָהֶם גְּשָׁמִים רַבִּים וְהֵרֵעוּ מַעֲשֵׂיהֶם, יָרְדוּ בַּיָּם וּבַמִּדְבָּר. וְאִם נִקְצְבוּ גְּשָׁמִים מְעַטִּים וְהֵיטִיבוּ מַעֲשֵׂיהֶם, יָרְדוּ בַּזְּמַן וּבַמִּנּוּן הַנָּכוֹן. וּלְדֻגְמָה הֵבִיא מַה שֶּׁאָמְרוּ (סֵפֶר יְצִירָה ב-ד): "אֵין בַּטּוֹבָה לְמַעְלָה מֵ'עֹנֶג' וְאֵין בָּרָעָה לְמַטָּה מִ'נֶּגַע'". שֶׁבִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ מְשַׁנֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צֵרוּפֵי הָאוֹתִיּוֹת כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ.

וְיָדוּעַ הַמַּעֲשֶׂה (אוֹר מָלֵא) שֶׁיְּהוּדִי בָּא לִפְנֵי הַשָּׂרָף מִמּוֹגְלְנִיצָא זָצָ"ל וְסִפֵּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה אָנוּשׁ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וּכְבָר אָמְרוּ (ב"ב קטז:) שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם וִיבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים. בְּנוֹסָף לְכָךְ הִתְמַרְמֵר שֶׁהוּא עָנִי מָרוּד וְאֵין בְּבֵיתוֹ לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּמֵאֵיפֹה יִהְיֶה לוֹ לְהוֹצָאוֹת רוֹפֵא וּתְרוּפוֹת.

אָמַר לוֹ הַשָּׂרָף: מַעֲשֶׂה כְּגוֹן זֶה מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (תַּעֲנִית ח:) שֶׁהָיָה מָקוֹם בּוֹ שָׂרַר רָעָב וּפָרְצָה מַגֵּפָה, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: נִתְפַּלֵּל שֶׁיִּפָּסֵק הָרָעָב, וּמִמֵּילָא תִּפָּסֵק הַמַּגֵּפָה. כִּי אִם נוֹתְנִים שֹׁבַע, לְחַיִּים נוֹתְנִים.

בְּתוֹךְ כָּךְ סִפֵּר שֶׁאֵצֶל זְקֵנוֹ הַמַּגִּיד הַקָּדוֹשׁ מִקּוֹזְ'נִיץ זָצָ"ל הָיָה מַעֲשֶׂה כְּעֵין זֶה, שֶׁבָּאוּ לְפָנָיו עַל רָעָב וּמַגֵּפָה, וְאָמַר: "רוֹאֶה אֲנִי שֶׁנִּגְזְרָה עֲלֵיכֶם גְּזֵרַת מָוֶת".

נֶחְרְדוּ מְאֹד. הוֹסִיף וְאָמַר: "מָה אֶעֱשֶׂה, אֶטֹּל אֶת הָאוֹת עַיִ"ן וְאוֹסִיפָהּ לַמִּלָּה "מָוֶת", וְהַ'מָּוֶת' יַהֲפֹךְ ל'מָעוֹת'. כָּךְ תִּנָּצְלוּ מִשְּׁתֵּי הַגְּזֵרוֹת".

וְאָמַר: "וּפָסוּק מְפֹרָשׁ הוּא (תְּהִלִּים לג-יח): "הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו". ה' נוֹתֵן לִירֵאָיו אֶת הָאוֹת עַיִן. וְעַל יָדָהּ יִפְעֲלוּ "לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם, וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב!"...

וּלְעִנְיָנֵנוּ, כְּשֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל בָּעֵגֶל, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: "לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ" (שְׁמוֹת לב-ז). הִתְחַנֵּן עֲלֵיהֶם, וְשָׁבוּ בִּתְשׁוּבָה, וְנִצְטַוּוּ בַּעֲשִׂיַּת הַמִּשְׁכָּן לְכַפֵּר עַל הָעֵגֶל. שִׁנָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתִיּוֹת "שִׁחֵת" וּבָרָא עַל יָדָן "תַּחַשׁ". וּלְפִי שָׁעָה הָיָה, כְּלוֹמַר נִבְרָא מֵהַתְּשׁוּבָה שֶׁעָשׂוּ וְקָנוּ עוֹלָמָם בְּשָׁעָה אַחַת, עַד שֶׁהָיְתָה שָׂשָׂה וּמִתְפָּאֶרֶת בִּגְוָנֶיהָ.

וּכְלַפֵּי מָה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּלַפֵּינוּ -

לַהֲפֹךְ כָּל רָעָה לְטוֹבָה!

וַאֲסַפֵּר -

לְעֵת זִקְנוּתוֹ הַמֻּפְלֶגֶת הִתְפַּלֵּל הֶ"חָפֵץ חַיִּים" בְּמִנְיָן שֶׁהִתְקַבֵּץ בְּבֵיתוֹ. כָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ הִגִּיעוּ בַּחוּרִים מֵהַיְשִׁיבָה, וּבְשַׁבָּת הִתְפַּלְּלוּ עִמּוֹ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה.

בְּלֵיל שַׁבָּת לְאַחַר הַתְּפִלָּה עָבְרוּ עַל פָּנָיו לְהִתְבָּרֵךְ וּלְבָרֵךְ.

עָבַר נֶכֶד עִם בְּנוֹ הַקָּט, כְּבֶן אַרְבַּע. אָמַר הָאָב: "לֵךְ לְסַבָּא, אֱמֹר גוּט שַׁבָּת".

צִחְקֵק הַיֶּלֶד וְטָמַן פָּנָיו בִּמְעִיל אָבִיו בְּחִבּוּק עַז.

חִיֵּךְ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" וְאָמַר: "אַל תַּכְרִיחַ, בַּיְשָׁן הוּא. וְזוֹ מִדָּה טוֹבָה שֶׁנִּשְׁתַּבְּחוּ בָּהּ יִשְׂרָאֵל (יְבָמוֹת עט.)".

הִמְשִׁיכוּ וְעָבְרוּ, וְנֶכֶד נוֹסָף עָבַר עִם בְּנוֹ. רָץ הַפָּעוֹט וְנִעֵר אֶת יָדוֹ שֶׁל הַסָּב הַגָּדוֹל בְּצַעֲקַת "גוּט שַׁבָּת!" רָמָה.

הִפְטִיר הֶ"חָפֵץ חַיִּים": "עַז פָּנִים!"

הֶלֶם! מִי אֵינוֹ מַכִּיר אֶת הַקְּבִיעָה הַנֶּחֱרֶצֶת: "עַז פָּנִים לַגֵּיהִנֹּם!" (אָבוֹת ה-כ) - וְשֶׁהֶ"חָפֵץ חַיִּים", הַשּׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ, יִתְבַּטֵּא כָּךְ עַל נִינוֹ!

הִבְחִין בַּמְּבוּכָה שֶׁהִשְׂתָּרְרָה, וְהִסְבִּיר: "חָלִילָה, אֵין כָּאן שֶׁמֶץ בִּקֹּרֶת וְלָשׁוֹן הָרָע! אֲבָל הַצְלָחַת הַחִנּוּךְ תְּלוּיָה בְּדָבָר אֶחָד: חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ, גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה (מִשְׁלֵי כב, ו), בְּאִבְחוּן טִבְעוֹ שֶׁל הַנַּעַר. יֵשׁ מִי שֶׁמֻּטְבַּעַת בּוֹ בַּיְשָׁנוּת, וְיֵשׁ מִי שֶׁנֵּחַן בְּעַזּוּת פָּנִים. וְאָז, אִם יְחַנְּכוּהוּ לְבַיְשָׁנוּת, יִתְקוֹמֵם וְיִתְמָרֵד. עָלָיו נֶאֱמַר: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר - לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם (אָבוֹת ה-כ)! זוֹ מִדָּה חִיּוּבִית וּבוֹנָה, אִם רוֹתְמִים אוֹתָהּ לְטוֹבָה וְלַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא!"

וּבְעִנְיָן זֶה -

בִּשְׁעָתוֹ שִׁכְנַעְתִּי בָּחוּר מִבֵּית סֵפֶר תִּיכוֹן, שֶׁיֵּלֵךְ לִישִׁיבָה לְשָׁנָה אַחַת. שֶׁיַּכִּיר אֶת הַמּוֹרֶשֶׁת, שֶׁיִּתְחַבֵּר לְשָׁרָשָׁיו. שָׁמַע לְקוֹלִי, וְיוֹתֵר לֹא הָיָה בֵּינֵינוּ קֶשֶׁר.

כַּעֲבֹר זְמַן טַסְתִּי לְחוּץ לָאָרֶץ. כְּשֶׁחָזַרְתִּי אָמְרוּ לִי: יֵשׁ פֹּה אָדָם שֶׁמִּתְקַשֵּׁר בְּכָל יוֹם, שׁוֹאֵל הַאִם חָזַרְתָּ.

מָסְרוּ לִי אֶת הַמִּסְפָּר, וְטִלְפַּנְתִּי. "אָדוֹן גָּלִינְסְקִי? מֶה עָשִׂיתָ מֵהַיֶּלֶד שֶׁלִּי?!" זֶה אָבִיו שֶׁל אוֹתוֹ בָּחוּר.

"מַה קָּרָה", שָׁאַלְתִּי.

"תִּרְאֶה", הוּא אוֹמֵר לִי, "אֲנַחְנוּ מִשְׁפָּחָה מָסָרְתִּית, אוֹכְלִים רַק מַצּוֹת בְּפֶסַח. הַבֵּן בָּא הַבַּיְתָה, וְרוֹצֶה מַצּוֹת שֶׁל רַבָּנִים לְלֵיל הַסֵּדֶר! תָּבִין, אֲנִי לֹא מְדַבֵּר עַל הַכֶּסֶף, רַק עַל הַשִּׁגָּעוֹן!"

מָה עוֹנִים לְאָדָם כָּזֶה?!

אָמַרְתִּי לוֹ: "תָּבִין. בַּגְּמָרָא כָּתוּב, שֶׁלִּפְנֵי שֶׁהַמָּשִׁיחַ יָבוֹא בֵּן קָם בְּאָבִיו וּבַת בְּאִמָּהּ וְכַלָּה בַּחֲמוֹתָהּ.

זֶה, נָתוּן.

אַתֶּם מִשְׁפָּחָה מָסָרְתִּית, אָז תַּחְלִיט בְּעַצְמְךָ מֶה עָדִיף: שֶׁהַבֵּן יֹאכַל מַצּוֹת שֶׁל רַבָּנִים, אוֹ שֶׁיָּבִיא גּוֹיָה הַבַּיְתָה!"

נוּ, שׁוֹיְן: "אִשְׁתִּי אָמְרָה מֵרֹאשׁ שֶׁאֵין עִם מִי לְדַבֵּר". אָמַר, וְטָרַק אֶת הַטֵּלֵפוֹן... (וְהִגַּדְתָּ)

	נצבים תשפ"ב
	אִיצִיק הַמּוּסַכְנִיק
	"עֹרֹת תְּחָשִׁים מִלְמָעְלָה" (כו-יד) הַתַּחַשׁ, פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י (כה-ה) שֶׁהָיְתָה זוֹ חַיָּה שֶׁהַרְבֵּה גְּוָנִים לָהּ, וְלָכֵן תַּרְגּוּמָהּ: סַסְגּוֹנָא, שֶׁשָּׂשׂ וּמִתְפָּאֵר בִּגְוָנָיו, וְלֹא הָיְתָה אֶלָּא לְשָׁעָה. וְיֵשׁ לְהָבִין. שָׁאַל הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל. כָּל הַנִּסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לְיִשְׂרָאֵל לִשְׁעָתָם הוּכְנוּ מֵרֹאשׁ וְנִבְרְאוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, כְּמוֹ פִּי הָאָרֶץ וּפִי הַבְּאֵר וּפִי הָאָתוֹן, וְהַמָּן וְהַמַּטֶּה וְהַלּוּחוֹת (אָבוֹת ה-ו). וְאִם כָּךְ, מַדּוּעַ לֹא נִבְרָא גַּם הַתַּחַשׁ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. וְרָאִיתִי רַעְיוֹן נִפְלָא בַּסֵּפֶר "הֵיכַל יִשְׂרָאֵל". שֶׁיְּדוּעִים דִּבְרֵי הָרַמְבַּ"ן זָצָ"ל (דְּבָרִים יח-ט), שֶׁכַּאֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹזֵר גְּזֵרָה, יֵשׁ בָּהּ עַצְמָהּ אֶמְצָעִים לְבַטְּלָהּ אִם יִצְטָרְכוּ, וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ (רֹאשׁ הַשָּׁנָה יז:) שֶׁאִם הָיוּ יִשְׂרָאֵל זַכָּאִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְנִקְצְבוּ לָהֶם גְּשָׁמִים רַבִּים וְהֵרֵעוּ מַעֲשֵׂיהֶם, יָרְדוּ בַּיָּם וּבַמִּדְבָּר. וְאִם נִקְצְבוּ גְּשָׁמִים מְעַטִּים וְהֵיטִיבוּ מַעֲשֵׂיהֶם, יָרְדוּ בַּזְּמַן וּבַמִּנּוּן הַנָּכוֹן. וּלְדֻגְמָה הֵבִיא מַה שֶּׁאָמְרוּ (סֵפֶר יְצִירָה ב-ד): "אֵין בַּטּוֹבָה לְמַעְלָה מֵ'עֹנֶג' וְאֵין בָּרָעָה לְמַטָּה מִ'נֶּגַע'". שֶׁבִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ מְשַׁנֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צֵרוּפֵי הָאוֹתִיּוֹת כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. וְיָדוּעַ הַמַּעֲשֶׂה (אוֹר מָלֵא) שֶׁיְּהוּדִי בָּא לִפְנֵי הַשָּׂרָף מִמּוֹגְלְנִיצָא זָצָ"ל וְסִפֵּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה אָנוּשׁ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וּכְבָר אָמְרוּ (ב"ב קטז:) שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם וִיבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים. בְּנוֹסָף לְכָךְ הִתְמַרְמֵר שֶׁהוּא עָנִי מָרוּד וְאֵין בְּבֵיתוֹ לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּמֵאֵיפֹה יִהְיֶה לוֹ לְהוֹצָאוֹת רוֹפֵא וּתְרוּפוֹת. אָמַר לוֹ הַשָּׂרָף: מַעֲשֶׂה כְּגוֹן זֶה מָצִינוּ בַּגְּמָרָא (תַּעֲנִית ח:) שֶׁהָיָה מָקוֹם בּוֹ שָׂרַר רָעָב וּפָרְצָה מַגֵּפָה, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: נִתְפַּלֵּל שֶׁיִּפָּסֵק הָרָעָב, וּמִמֵּילָא תִּפָּסֵק הַמַּגֵּפָה. כִּי אִם נוֹתְנִים שֹׁבַע, לְחַיִּים נוֹתְנִים. בְּתוֹךְ כָּךְ סִפֵּר שֶׁאֵצֶל זְקֵנוֹ הַמַּגִּיד הַקָּדוֹשׁ מִקּוֹזְ'נִיץ זָצָ"ל הָיָה מַעֲשֶׂה כְּעֵין זֶה, שֶׁבָּאוּ לְפָנָיו עַל רָעָב וּמַגֵּפָה, וְאָמַר: "רוֹאֶה אֲנִי שֶׁנִּגְזְרָה עֲלֵיכֶם גְּזֵרַת מָוֶת". נֶחְרְדוּ מְאֹד. הוֹסִיף וְאָמַר: "מָה אֶעֱשֶׂה, אֶטֹּל אֶת הָאוֹת עַיִ"ן וְאוֹסִיפָהּ לַמִּלָּה "מָוֶת", וְהַ'מָּוֶת' יַהֲפֹךְ ל'מָעוֹת'. כָּךְ תִּנָּצְלוּ מִשְּׁתֵּי הַגְּזֵרוֹת". וְאָמַר: "וּפָסוּק מְפֹרָשׁ הוּא (תְּהִלִּים לג-יח): "הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו". ה' נוֹתֵן לִירֵאָיו אֶת הָאוֹת עַיִן. וְעַל יָדָהּ יִפְעֲלוּ "לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם, וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב!"... וּלְעִנְיָנֵנוּ, כְּשֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל בָּעֵגֶל, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: "לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ" (שְׁמוֹת לב-ז). הִתְחַנֵּן עֲלֵיהֶם, וְשָׁבוּ בִּתְשׁוּבָה, וְנִצְטַוּוּ בַּעֲשִׂיַּת הַמִּשְׁכָּן לְכַפֵּר עַל הָעֵגֶל. שִׁנָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתִיּוֹת "שִׁחֵת" וּבָרָא עַל יָדָן "תַּחַשׁ". וּלְפִי שָׁעָה הָיָה, כְּלוֹמַר נִבְרָא מֵהַתְּשׁוּבָה שֶׁעָשׂוּ וְקָנוּ עוֹלָמָם בְּשָׁעָה אַחַת, עַד שֶׁהָיְתָה שָׂשָׂה וּמִתְפָּאֶרֶת בִּגְוָנֶיהָ. וּכְלַפֵּי מָה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּלַפֵּינוּ - לַהֲפֹךְ כָּל רָעָה לְטוֹבָה! וַאֲסַפֵּר - לְעֵת זִקְנוּתוֹ הַמֻּפְלֶגֶת הִתְפַּלֵּל הֶ"חָפֵץ חַיִּים" בְּמִנְיָן שֶׁהִתְקַבֵּץ בְּבֵיתוֹ. כָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ הִגִּיעוּ בַּחוּרִים מֵהַיְשִׁיבָה, וּבְשַׁבָּת הִתְפַּלְּלוּ עִמּוֹ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה. בְּלֵיל שַׁבָּת לְאַחַר הַתְּפִלָּה עָבְרוּ עַל פָּנָיו לְהִתְבָּרֵךְ וּלְבָרֵךְ. עָבַר נֶכֶד עִם בְּנוֹ הַקָּט, כְּבֶן אַרְבַּע. אָמַר הָאָב: "לֵךְ לְסַבָּא, אֱמֹר גוּט שַׁבָּת". צִחְקֵק הַיֶּלֶד וְטָמַן פָּנָיו בִּמְעִיל אָבִיו בְּחִבּוּק עַז. חִיֵּךְ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" וְאָמַר: "אַל תַּכְרִיחַ, בַּיְשָׁן הוּא. וְזוֹ מִדָּה טוֹבָה שֶׁנִּשְׁתַּבְּחוּ בָּהּ יִשְׂרָאֵל (יְבָמוֹת עט.)". הִמְשִׁיכוּ וְעָבְרוּ, וְנֶכֶד נוֹסָף עָבַר עִם בְּנוֹ. רָץ הַפָּעוֹט וְנִעֵר אֶת יָדוֹ שֶׁל הַסָּב הַגָּדוֹל בְּצַעֲקַת "גוּט שַׁבָּת!" רָמָה. הִפְטִיר הֶ"חָפֵץ חַיִּים": "עַז פָּנִים!" הֶלֶם! מִי אֵינוֹ מַכִּיר אֶת הַקְּבִיעָה הַנֶּחֱרֶצֶת: "עַז פָּנִים לַגֵּיהִנֹּם!" (אָבוֹת ה-כ) - וְשֶׁהֶ"חָפֵץ חַיִּים", הַשּׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ, יִתְבַּטֵּא כָּךְ עַל נִינוֹ! הִבְחִין בַּמְּבוּכָה שֶׁהִשְׂתָּרְרָה, וְהִסְבִּיר: "חָלִילָה, אֵין כָּאן שֶׁמֶץ בִּקֹּרֶת וְלָשׁוֹן הָרָע! אֲבָל הַצְלָחַת הַחִנּוּךְ תְּלוּיָה בְּדָבָר אֶחָד: חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ, גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה (מִשְׁלֵי כב, ו), בְּאִבְחוּן טִבְעוֹ שֶׁל הַנַּעַר. יֵשׁ מִי שֶׁמֻּטְבַּעַת בּוֹ בַּיְשָׁנוּת, וְיֵשׁ מִי שֶׁנֵּחַן בְּעַזּוּת פָּנִים. וְאָז, אִם יְחַנְּכוּהוּ לְבַיְשָׁנוּת, יִתְקוֹמֵם וְיִתְמָרֵד. עָלָיו נֶאֱמַר: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר - לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם (אָבוֹת ה-כ)! זוֹ מִדָּה חִיּוּבִית וּבוֹנָה, אִם רוֹתְמִים אוֹתָהּ לְטוֹבָה וְלַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא!" וּבְעִנְיָן זֶה - בִּשְׁעָתוֹ שִׁכְנַעְתִּי בָּחוּר מִבֵּית סֵפֶר תִּיכוֹן, שֶׁיֵּלֵךְ לִישִׁיבָה לְשָׁנָה אַחַת. שֶׁיַּכִּיר אֶת הַמּוֹרֶשֶׁת, שֶׁיִּתְחַבֵּר לְשָׁרָשָׁיו. שָׁמַע לְקוֹלִי, וְיוֹתֵר לֹא הָיָה בֵּינֵינוּ קֶשֶׁר. כַּעֲבֹר זְמַן טַסְתִּי לְחוּץ לָאָרֶץ. כְּשֶׁחָזַרְתִּי אָמְרוּ לִי: יֵשׁ פֹּה אָדָם שֶׁמִּתְקַשֵּׁר בְּכָל יוֹם, שׁוֹאֵל הַאִם חָזַרְתָּ. מָסְרוּ לִי אֶת הַמִּסְפָּר, וְטִלְפַּנְתִּי. "אָדוֹן גָּלִינְסְקִי? מֶה עָשִׂיתָ מֵהַיֶּלֶד שֶׁלִּי?!" זֶה אָבִיו שֶׁל אוֹתוֹ בָּחוּר. "מַה קָּרָה", שָׁאַלְתִּי. "תִּרְאֶה", הוּא אוֹמֵר לִי, "אֲנַחְנוּ מִשְׁפָּחָה מָסָרְתִּית, אוֹכְלִים רַק מַצּוֹת בְּפֶסַח. הַבֵּן בָּא הַבַּיְתָה, וְרוֹצֶה מַצּוֹת שֶׁל רַבָּנִים לְלֵיל הַסֵּדֶר! תָּבִין, אֲנִי לֹא מְדַבֵּר עַל הַכֶּסֶף, רַק עַל הַשִּׁגָּעוֹן!" מָה עוֹנִים לְאָדָם כָּזֶה?! אָמַרְתִּי לוֹ: "תָּבִין. בַּגְּמָרָא כָּתוּב, שֶׁלִּפְנֵי שֶׁהַמָּשִׁיחַ יָבוֹא בֵּן קָם בְּאָבִיו וּבַת בְּאִמָּהּ וְכַלָּה בַּחֲמוֹתָהּ. זֶה, נָתוּן. אַתֶּם מִשְׁפָּחָה מָסָרְתִּית, אָז תַּחְלִיט בְּעַצְמְךָ מֶה עָדִיף: שֶׁהַבֵּן יֹאכַל מַצּוֹת שֶׁל רַבָּנִים, אוֹ שֶׁיָּבִיא גּוֹיָה הַבַּיְתָה!" נוּ, שׁוֹיְן: "אִשְׁתִּי אָמְרָה מֵרֹאשׁ שֶׁאֵין עִם מִי לְדַבֵּר". אָמַר, וְטָרַק אֶת הַטֵּלֵפוֹן... (וְהִגַּדְתָּ)