Otzarot-Article

הַסֻּכָּה הַקְּטַנָּה שֶׁהֵכִילָה אוֹר גָּדוֹל

סַבָּא מֵאִיר הָיָה יְהוּדִי פָּשׁוּט שֶׁלֹּא פָּסַח עַל שׁוּם מִצְוָה. הַשָּׁנָה, כְּמוֹ בְּכָל שָׁנָה, הוּא הֵקִים סֻכָּה קְטַנָּה בַּחֲצַר בֵּיתוֹ. הַקְּרָשִׁים הָיוּ רְעוּעִים, הַשֻּׁלְחָן הָיָה פָּשׁוּט, מִשּׁוּק "יָד שְׁנִיָּה", אֲבָל הַסֻּכָּה הַזֹּאת הָיְתָה מְלֵאָה בְּשִׂמְחָה. כָּל הַנְּכָדִים הָיוּ מִתְקַבְּצִים בָּהּ, מְקַשְּׁטִים בְּשַׁרְשְׁרָאוֹת נְיָר, שָׁרִים "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ", וְסַבָּא מֵאִיר הָיָה מְסַפֵּר עַל הַזְּכוּת לָשֶׁבֶת בְּסֻכָּה, וְעַל הַשְּׁכִינָה שֶׁשּׁוֹרָה בֵּין הַדְּפָנוֹת הָרְעוּעוֹת.

פַּעַם אַחַת, בָּא לַסֻּכָּה שֶׁל סַבָּא מֵאִיר שָׁכֵן חָדָשׁ, שֶׁהָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל. הַסֻּכָּה שֶׁהֵקִים הָיְתָה סֻכָּה מְהֻדֶּרֶת, עִם תְּאוּרָה חֲכָמָה, רָהִיטִים מְעֻצָּבִים וְקִשּׁוּטֵי סֻכָּה מַבְרִיקִים וּמַרְהִיבִים. הוּא נִכְנַס לְסֻכָּתוֹ שֶׁל הַסַּבָּא וְאָמַר בְּלִגְלוּג: "זֹאת סֻכָּה?! אֵין לָהּ כִּמְעַט קִשּׁוּטִים, הַקִּירוֹת עֲקֻמִּים, וְהַסְּכָךְ נִרְאֶה מִלִּפְנֵי מֵאָה שָׁנָה!"

סַבָּא מֵאִיר חִיֵּךְ וְאָמַר: "אֲבָל הַשְּׁכִינָה בָּאָה לְכָאן כָּל שָׁנָה. אֲנִי וְהַנְּכָדִים שֶׁלִּי יוֹשְׁבִים יַחַד אִתָּהּ, וְזֶה מַה שֶּׁחָשׁוּב".

הַשָּׁכֵן חָזַר לְבֵיתוֹ הַמְפֹאָר, ובְאוֹתוֹ לַיְלָה לֹא הִצְלִיחַ לִישֹׁן. הוּא חָשַׁב עַל הַשֶּׁקֶט שֶׁבַּסֻּכָּה הַקְּטַנָּה, עַל הַצְּחוֹק שֶׁל הַיְלָדִים, עַל הַפַּשְׁטוּת הַמְּאִירָה... לְמָחֳרָת, בָּא לְסֻכָּתוֹ שֶׁל סַבָּא מֵאִיר וְשָׁאַל בְּבוּשָׁה: "אֶפְשָׁר לָשֶׁבֶת אִתְּכֶם?"

סַבָּא הֶעֱנִיק לוֹ מָקוֹם בַּלֵּב וּבַשֻּׁלְחָן. וּמֵאָז, בְּכָל שָׁנָה, הָיָה מֵבִיא הֶעָשִׁיר אֶת יְלָדָיו לַסֻּכָּה הַקְּטַנָּה שֶׁל סַבָּא מֵאִיר, לְלַמֵּד אוֹתָם מַהִי שִׂמְחַת חַג אֲמִתִּית.

הַסֻּכָּה הַיָּפָה בְּיוֹתֵר - אֵינָהּ זוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ תְּאוּרָה חֲכָמָה וְרָהִיטִים מְעֻצָּבִים, אֶלָּא זוֹ שֶׁמְּלֵאָה בְּשִׂמְחָה, בְּאַהֲבָה וּבֶאֱמוּנָה. לֹא הַקִּשּׁוּטִים מוֹשְׁכִים אֶת הַשְּׁכִינָה, אֶלָּא הַלֵּב. וּכְשֶׁהַלֵּב פָּתוּחַ - גַּם סֻכָּה עֲנִיָּה נַעֲשֵׂית הֵיכָל שֶׁל מֶלֶךְ וּמָקוֹם לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה.

חַג הַסֻּכּוֹת נִקְרָא בַּתּוֹרָה "זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ", וְלֹא בְּמִקְרֶה. זֶהוּ חַג שֶׁבּוֹ יְהוּדִי עוֹזֵב אֶת בֵּיתוֹ הַקָּבוּעַ, אֶת הַקִּירוֹת הַמְצֻיָּרִים וְאֶת הַתִּקְרָה הַמְעֻצֶּבֶת, וְיוֹצֵא לָשֶׁבֶת בְּסֻכָּה רְעוּעָה, תַּחַת סְכָךְ שֶׁרַק הַשָּׁמַיִם מְגִנִּים עָלָיו.

הַשִּׂמְחָה הָאֲמִתִּית אֵינָהּ נִמְדֶּדֶת בְּכַמּוּת הֶעָלִים שֶׁיֵּשׁ בַּסְּכָךְ, וְלֹא בַּצּוּרָה שֶׁבָּהּ מְעֻצָּבִים הַקִּשּׁוּטִים - אֶלָּא בָּרָצוֹן וּבָאַהֲבָה שֶׁיֵּשׁ בַּלֵּב. כְּשֶׁיֶּלֶד יוֹשֵׁב בַּסֻּכָּה וְרוֹאֶה אֶת סַבָּא שֶׁלּוֹ שָׁר בְּשִׂמְחָה וּמְסַפֵּר סִפּוּרִים שֶׁל אֱמוּנָה - זֶה נִכְנָס לוֹ לַנֶּפֶשׁ וּמְעַצֵּב לוֹ אֶת הַחַיִּים.

אָנוּ חַיִּים בְּתוֹךְ עוֹלָם שֶׁבּוֹחֵן הַכֹּל לְפִי מַדַּד הַיֹּפִי וְהַחִיצוֹנִיּוּת, וְחַג הַסֻּכּוֹת מַזְכִּיר לָנוּ אֶת הָאֱמֶת, אֶת מַה שֶּׁנִּשְׁאָר אַחֲרֵי שֶׁהַכֹּל נִגְמָר. גַּם אַחֲרֵי שֶׁהַסֻּכָּה מִתְפָּרֶקֶת, גַּם אַחֲרֵי שֶׁהַחִיצוֹנִיּוּת מְאַבֶּדֶת אֶת עֶרְכָּהּ, הַשִּׂמְחָה שֶׁבָּאָה מֵהָאֱמוּנָה - נִשְׁאֶרֶת לָנֶצַח. (יַהֲלוֹמֵי הַמּוֹעֵד)

	שופטים תשפ"ב
	כָּל אֶחָד צָרִיךְ לִהְיוֹת שׁוֹפֵט וְשׁוֹטֵר
	הַסֻּכָּה הַקְּטַנָּה שֶׁהֵכִילָה אוֹר גָּדוֹל סַבָּא מֵאִיר הָיָה יְהוּדִי פָּשׁוּט שֶׁלֹּא פָּסַח עַל שׁוּם מִצְוָה. הַשָּׁנָה, כְּמוֹ בְּכָל שָׁנָה, הוּא הֵקִים סֻכָּה קְטַנָּה בַּחֲצַר בֵּיתוֹ. הַקְּרָשִׁים הָיוּ רְעוּעִים, הַשֻּׁלְחָן הָיָה פָּשׁוּט, מִשּׁוּק "יָד שְׁנִיָּה", אֲבָל הַסֻּכָּה הַזֹּאת הָיְתָה מְלֵאָה בְּשִׂמְחָה. כָּל הַנְּכָדִים הָיוּ מִתְקַבְּצִים בָּהּ, מְקַשְּׁטִים בְּשַׁרְשְׁרָאוֹת נְיָר, שָׁרִים "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ", וְסַבָּא מֵאִיר הָיָה מְסַפֵּר עַל הַזְּכוּת לָשֶׁבֶת בְּסֻכָּה, וְעַל הַשְּׁכִינָה שֶׁשּׁוֹרָה בֵּין הַדְּפָנוֹת הָרְעוּעוֹת. פַּעַם אַחַת, בָּא לַסֻּכָּה שֶׁל סַבָּא מֵאִיר שָׁכֵן חָדָשׁ, שֶׁהָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל. הַסֻּכָּה שֶׁהֵקִים הָיְתָה סֻכָּה מְהֻדֶּרֶת, עִם תְּאוּרָה חֲכָמָה, רָהִיטִים מְעֻצָּבִים וְקִשּׁוּטֵי סֻכָּה מַבְרִיקִים וּמַרְהִיבִים. הוּא נִכְנַס לְסֻכָּתוֹ שֶׁל הַסַּבָּא וְאָמַר בְּלִגְלוּג: "זֹאת סֻכָּה?! אֵין לָהּ כִּמְעַט קִשּׁוּטִים, הַקִּירוֹת עֲקֻמִּים, וְהַסְּכָךְ נִרְאֶה מִלִּפְנֵי מֵאָה שָׁנָה!" סַבָּא מֵאִיר חִיֵּךְ וְאָמַר: "אֲבָל הַשְּׁכִינָה בָּאָה לְכָאן כָּל שָׁנָה. אֲנִי וְהַנְּכָדִים שֶׁלִּי יוֹשְׁבִים יַחַד אִתָּהּ, וְזֶה מַה שֶּׁחָשׁוּב". הַשָּׁכֵן חָזַר לְבֵיתוֹ הַמְפֹאָר, ובְאוֹתוֹ לַיְלָה לֹא הִצְלִיחַ לִישֹׁן. הוּא חָשַׁב עַל הַשֶּׁקֶט שֶׁבַּסֻּכָּה הַקְּטַנָּה, עַל הַצְּחוֹק שֶׁל הַיְלָדִים, עַל הַפַּשְׁטוּת הַמְּאִירָה... לְמָחֳרָת, בָּא לְסֻכָּתוֹ שֶׁל סַבָּא מֵאִיר וְשָׁאַל בְּבוּשָׁה: "אֶפְשָׁר לָשֶׁבֶת אִתְּכֶם?" סַבָּא הֶעֱנִיק לוֹ מָקוֹם בַּלֵּב וּבַשֻּׁלְחָן. וּמֵאָז, בְּכָל שָׁנָה, הָיָה מֵבִיא הֶעָשִׁיר אֶת יְלָדָיו לַסֻּכָּה הַקְּטַנָּה שֶׁל סַבָּא מֵאִיר, לְלַמֵּד אוֹתָם מַהִי שִׂמְחַת חַג אֲמִתִּית. הַסֻּכָּה הַיָּפָה בְּיוֹתֵר - אֵינָהּ זוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ תְּאוּרָה חֲכָמָה וְרָהִיטִים מְעֻצָּבִים, אֶלָּא זוֹ שֶׁמְּלֵאָה בְּשִׂמְחָה, בְּאַהֲבָה וּבֶאֱמוּנָה. לֹא הַקִּשּׁוּטִים מוֹשְׁכִים אֶת הַשְּׁכִינָה, אֶלָּא הַלֵּב. וּכְשֶׁהַלֵּב פָּתוּחַ - גַּם סֻכָּה עֲנִיָּה נַעֲשֵׂית הֵיכָל שֶׁל מֶלֶךְ וּמָקוֹם לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה. חַג הַסֻּכּוֹת נִקְרָא בַּתּוֹרָה "זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ", וְלֹא בְּמִקְרֶה. זֶהוּ חַג שֶׁבּוֹ יְהוּדִי עוֹזֵב אֶת בֵּיתוֹ הַקָּבוּעַ, אֶת הַקִּירוֹת הַמְצֻיָּרִים וְאֶת הַתִּקְרָה הַמְעֻצֶּבֶת, וְיוֹצֵא לָשֶׁבֶת בְּסֻכָּה רְעוּעָה, תַּחַת סְכָךְ שֶׁרַק הַשָּׁמַיִם מְגִנִּים עָלָיו. הַשִּׂמְחָה הָאֲמִתִּית אֵינָהּ נִמְדֶּדֶת בְּכַמּוּת הֶעָלִים שֶׁיֵּשׁ בַּסְּכָךְ, וְלֹא בַּצּוּרָה שֶׁבָּהּ מְעֻצָּבִים הַקִּשּׁוּטִים - אֶלָּא בָּרָצוֹן וּבָאַהֲבָה שֶׁיֵּשׁ בַּלֵּב. כְּשֶׁיֶּלֶד יוֹשֵׁב בַּסֻּכָּה וְרוֹאֶה אֶת סַבָּא שֶׁלּוֹ שָׁר בְּשִׂמְחָה וּמְסַפֵּר סִפּוּרִים שֶׁל אֱמוּנָה - זֶה נִכְנָס לוֹ לַנֶּפֶשׁ וּמְעַצֵּב לוֹ אֶת הַחַיִּים. אָנוּ חַיִּים בְּתוֹךְ עוֹלָם שֶׁבּוֹחֵן הַכֹּל לְפִי מַדַּד הַיֹּפִי וְהַחִיצוֹנִיּוּת, וְחַג הַסֻּכּוֹת מַזְכִּיר לָנוּ אֶת הָאֱמֶת, אֶת מַה שֶּׁנִּשְׁאָר אַחֲרֵי שֶׁהַכֹּל נִגְמָר. גַּם אַחֲרֵי שֶׁהַסֻּכָּה מִתְפָּרֶקֶת, גַּם אַחֲרֵי שֶׁהַחִיצוֹנִיּוּת מְאַבֶּדֶת אֶת עֶרְכָּהּ, הַשִּׂמְחָה שֶׁבָּאָה מֵהָאֱמוּנָה - נִשְׁאֶרֶת לָנֶצַח. (יַהֲלוֹמֵי הַמּוֹעֵד)