Otzarot-Article

כֻּלָּנוּ מְבַקְשִׁים שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה. שָׁנָה שְׁלֵוָה וּשְׁקֵטָה, בְּלֹא חֲרָדוֹת וּמְצוּקוֹת וְעָגְמַת נֶפֶשׁ, בְּלֹא סֵבֶל וְיִסּוּרִים, כְּאֵב וְצַעַר. אַךְ הָבָה נִהְיֶה כֵּנִים: הַאִם אָנוּ צַדִּיקִים כָּל כָּךְ, הַאִם מִטְעַן זְכֻיּוֹתֵינוּ עָמוּס וּמֻשְׁלָם עַד כְּדֵי כָּךְ?! הַאֵין אָנוּ דּוֹמִים לְיֶלֶד שֶׁנִּכְנַס לַחֲנוּת מוּצְרֵי חַשְׁמַל וּבְיָדוֹ עֲשָׂרָה שְׁקָלִים, וְהוּא מְבַקֵּשׁ אֶת הַמּוּצָר הַיָּקָר בְּיוֹתֵר?! הֲרֵי הַתְּשׁוּבָה הַמִּתְבַּקֶּשֶׁת הִיא: "יֶלֶד, בַּעֲשָׂרָה שְׁקָלִים קוֹנִים חֹפֶן סֻכָּרִיּוֹת"...

אוּלָם, יֵשׁ עֵצָה טוֹבָה לִזְכִיָּה בַּדִּין - מַתָּנָה יִקְרַת עֵרֶךְ וּבַעֲלַת כֹּחַ: "הַבְּרָכוֹת" - אֲמִירַת הַבְּרָכוֹת עַל כָּל מַאֲכָל אוֹ מַשְׁקֶה. זוֹהִי פְּעֻלָּה שִׁגְרָתִית שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים פְּעָמִים רַבּוֹת מִדֵּי יוֹם. לַבְּרָכָה יֵשׁ כֹּחַ וְעָצְמָה. בְּרָכָה בְּכַוָּנָה פּוֹתַחַת שְׁעָרִים, מְסַפֶּקֶת שְׁמִירָה וַהֲגַנָּה וּמְסַיַּעַת לִזְכִיָּה בַּדִּין, אִם מַקְפִּידִים לְאָמְרָהּ בְּכַוָּנָה.

סִפֵּר אָב מָסוּר: "זִכַּנִי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּמִשְׁפָּחָה לְתִפְאֶרֶת, זֶרַע בֵּרַךְ ה' הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת בְּלֵב שָׁלֵם. בְּבוֹא הָעֵת זָכִיתִי לְהַשִּׂיאָם בָּזֶה אַחַר זֶה בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא מֻפְלָאָה. בִּקַּשְׁתִּי לְהַמְשִׁיךְ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבַעֲבוֹדָה בְּשַׁלְוָה וּבְרֹגַע, מִתּוֹךְ נַחַת יְהוּדִית, אֶלָּא שֶׁאָז קָפַץ עָלַי רָגְזוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין...

בִּנְיָמִין, מֵהַצְּעִירִים שֶׁבִּילָדַי, הָיָה יֶלֶד לְתִפְאֶרֶת, וּלְאַחַר מִכֵּן בַּחוּר יְשִׁיבָה לְתִפְאֶרֶת. 'יֶלֶד טוֹב מִבַּיִת טוֹב', שֶׁלְּאֹרֶךְ כָּל שְׁנוֹת יַלְדוּתוֹ וּבַחֲרוּתוֹ הִרְוָה אוֹתָנוּ, הוֹרָיו וּמוֹרָיו, מְלֹא חָפְנַיִם נַחַת. בְּחֶסֶד ה' זָכִינוּ אַף לְהַשִּׂיאוֹ בְּבוֹא הָעֵת לְכַלָּה מֻצְלַחַת, אַף הִיא מִבַּיִת טוֹב וּמְיֻחָד, מֵהַמִּשְׁפָּחוֹת הַמְפֹאָרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל. עוֹד בַּיִת יְהוּדִי כָּשֵׁר הָלַךְ וְנִבְנָה לְנֶגֶד עֵינֵינוּ, וְלִבֵּנוּ הִתְרַחֵב מִשִּׂמְחָה.

אֶלָּא שֶׁרִגְעֵי הָאֹשֶׁר לֹא אָרְכוּ זְמַן רַב. מִסְפַּר חֳדָשִׁים לְאַחַר הַחֲתֻנָּה הִפְתִּיעַ אוֹתָנוּ הַזּוּג הַצָּעִיר וְהוֹדִיעַ כִּי הֵם בָּחֲרוּ לַעֲזֹב אֶת דִּירָתָם, שֶׁשָּׁכְנָה סָמוּךְ לְבֵיתֵנוּ, וְלַעֲבֹר לָגוּר בָּעִיר מְרֻחֶקֶת, פִיזִית וְרוּחָנִית. הַהוֹדָעָה הִפְתִּיעָה אוֹתָנוּ, שֶׁלֹּא לוֹמַר הִכְּתָה אוֹתָנוּ בְּהֶלֶם. נִסִּינוּ בְּכָל תֹּקֶף לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָם לָסֶגֶת מֵהָרַעְיוֹן, אוּלָם נִתְקַלְנוּ בְּעַקְשָׁנוּת בִּלְתִּי מֻסְבֶּרֶת.

בַּתְּחִלָּה בָּחַרְנוּ לְהִתְעַלֵּם מֵהִתְרַחֲקוּתָם. כִּבַּדְנוּ אֶת רְצוֹנָם בְּעַצְמָאוּת, רָצוֹן שֶׁיִּחַסְנוּ לִמְשׁוּבַת נְעוּרִים חוֹלֶפֶת. אֶלָּא שֶׁעֵינֵינוּ טָחוּ מַרְאוֹת אֶת הָרִקָּבוֹן הַנּוֹרָא שֶׁפָּשָׂה בְּלִבָּם פְּנִימָה, וְאַט אַט הָלַךְ וְנִכָּר אַף מִבַּחוּץ. כַּאֲשֶׁר הִכַּרְנוּ בּוֹ, הָיָה זֶה בְּשָׁלָב מְאֻחָר מִדַּי.

בְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפַת מָה לֹא מָצָאתִי מַרְגּוֹעַ לְנַפְשִׁי, עַד שֶׁבְּיוֹם מִן הַיָּמִים עוֹרְרוּנִי מִשָּׁמַיִם, וְחָשַׁבְתִּי: הֲלֹא חֲכָמִים אָמְרוּ כִּי דָּוִד הַמֶּלֶךְ תִּקֵּן לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיְּבָרְכוּ בְּכָל יוֹם מֵאָה בְּרָכוֹת כְּדֵי לַעֲצֹר אֶת הַמַּגֵּפָה הַנּוֹרָאִית שֶׁהִתְחוֹלְלָה בְּיָמָיו. אַף אֶת הַצָּרָה שֶׁפָּקְדָה אֶת בֵּיתִי נִתָּן לְהַגְדִּיר כְּ'מַגֵּפָה', מַגֵּפָה רוּחָנִית נוֹרָאָה שֶׁפָּגְעָה וְהִפִּילָה חֲלָלִים רַבִּים, וְעַתָּה הִכְּתָה גַּם בְּבֵיתֵנוּ.

מִמַּחֲשָׁבָה לְמַעֲשֶׂה - קִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי בְּהַחְלָטָה נֶחֱרֶצֶת לְהַתְחִיל לְהַקְפִּיד עַל 'מֵאָה בְּרָכוֹת' בְּכָל יוֹם. חֹק בַּל יַעֲבֹר.

דָּאַ‍גְתִּי לִרְכֹּשׁ בְּעֶרֶב שַׁבָּת מַמְתַּקִּים וּפִצּוּחִים מִכַּמָּה סוּגִים כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְגַוֵּן בְּאֶמְצָעוּתָם בְּסוּגֵי הַבְּרָכוֹת. הִקְפַּדְתִּי לִסְפֹּר כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה, וְלֹא נִרְגַּעְתִּי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְמִנְיַן מֵאָה.

הַקְפָּדָתִי עָמְדָה לְמִבְחָן, כַּאֲשֶׁר בְּאַחַת הַשַּׁבָּתוֹת הֻזְמַנְתִּי לְהִתְאָרֵחַ אֵצֶל קְרוֹב מִשְׁפַּחְתִּי, בְּשֶׁל שִׂמְחָה שֶׁשָּׁרְתָה בִּמְעוֹנוֹ. בְּטִרְדַּת הַהִתְאַרְגְּנוּת, שָׁכַחְתִּי לָקַחַת עִמִּי אֶת 'עֶרְכַּת הַבְּרָכוֹת'. מִטִּבְעִי אֲנִי בַּיְשָׁן, אוּלָם הַפַּעַם הִתְגַּבַּרְתִּי עַל אִי הַנְּעִימוּת וְלֹא הִסַּסְתִּי לִנְקֹשׁ עַל דַּלְתּוֹ שֶׁל אַחַד הַדַּיָּרִים בַּבִּנְיָן שֶׁבּוֹ שֻׁכַּנְתִּי לְרֶגֶל הַשִּׂמְחָה. בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ דִּבְרֵי מַאֲכָל שֶׁנִּצְרְכוּ לִי לְהַשְׁלָמַת מֵאָה הַבְּרָכוֹת. אָמְנָם הָיָה קָשֶׁה, אַךְ שָוֶה...

זְמַן קָצָר לְאַחַר הַשַּׁבָּת הַהִיא, בְּפֶתַע פִּתְאֹם הִתְחַלְנוּ לָחוּשׁ בְּשִׁנּוּי. עָקַבְנוּ בְּשֶׁקֶט וּבִזְהִירוּת אַחַר הַזּוּג, שֶׁהֵחֵל בְּתַהֲלִיךְ הִתְחַזְּקוּת הַדְרָגָתִי. לְאַחַר לְמַעְלָה מִשָּׁנָה שֶׁבָּהּ לֹא בִּקֵּר הַזּוּג בְּבֵיתֵנוּ, הֵם הִתְקַשְּׁרוּ בְּמַפְתִּיעַ וּבִקְשׁוּ לָבוֹא אֵלֵינוּ לְשַׁבָּת!

בְּמַהֲלַךְ הַשַּׁבָּת הַנְּעִימָה שֶׁחָלְפָה עָלֵינוּ, הִתְאַפַּקְנוּ מִלִּשְׁאֹל אֶת הַזּוּג עַל פֵּשֶׁר הַשִּׁנּוּי שֶׁהִתְחוֹלֵל בָּהֶם. אוּלָם בְּצֵאת הַשַּׁבָּת, כְּשֶׁשַּׁבְנוּ מִתְּפִלַּת עַרְבִית, פָּתַח בְּנִי אֶת סְגוֹר לִבּוֹ בְּפָנַי, וְסִפֵּר בְּמִלִּים קְצָרוֹת:

"לִפְנֵי זְמַן מָה הִתְחַלְתִּי לַעֲבֹד בְּתַפְקִיד נִהוּלִי, בְּמַחְסָן שֶׁל תּוֹצֶרֶת חַקְלָאִית, בְּסָמוּךְ לִמְקוֹם מְגוּרַי. לְצִדִּי עָבַד חַקְלַאי שֶׁלֹּא הָיָה נִרְאֶה כְּשׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, אוּלָם נִדְהַמְתִּי לִרְאוֹת, כִּי בְּכָל פַּעַם שֶׁרָצָה לֶאֱכֹל דְּבַר מָה, הוֹצִיא כִּפָּה מִכִּיסוֹ, הִנִּיחַ אוֹתָהּ עַל רֹאשׁוֹ וּבֵרֵךְ לִפְנֵי הָאֲכִילָה וּלְאַחֲרֶיהָ.

כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי אֶת הַחַקְלַאי לְפֵשֶׁר הִתְנַהֲגוּתוֹ, הוּא עָנָה בְּפַשְׁטוּת: 'אֵינֶנִּי דָּתִי, אַךְ אֲנִי יְהוּדִי מַאֲמִין. תָּמִיד רָצִיתִי לִשְׁמֹר שְׁמִטָּה, אוּלָם עַד כֹּה הִתְקַשֵּׁיתִי לַעֲשׂוֹת זֹאת, עֵקֶב הַהֶפְסֵד הָרַב הַכָּרוּךְ בְּכָךְ. הַשָּׁנָה נִגַּשְׁתִּי לְרַב הַמּוֹשָׁב וּבִקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ עֵצָה שֶׁתִּתֵּן לִי כֹּחַ לִשְׁמֹר שְׁמִטָּה. הָרַב יִעֵץ לִי לְהַתְחִיל לְבָרֵךְ עַל כָּל מַאֲכָל שֶׁאַכְנִיס לְפִי, וְהִסְבִּיר כִּי הַהִתְחַזְּקוּת בַּבְּרָכוֹת תְּחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתִי וְתַעֲנִיק לִי כֹּחַ לְהַפְקִיר אֶת אַדְמָתִי.

עָשִׂיתִי כִּדְבָרָיו, וְהָעֵצָה הוֹעִילָה. הֶחְלַטְתִּי לְהַפְקִיר אֶת אַדְמָתִי, וּבַד בְּבַד לְהַמְשִׁיךְ לְהִתְחַזֵּק בַּבְּרָכוֹת, כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת בִּטְחוֹנִי בְּמֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁיַּעֲמֹד לִימִינִי וִיפַרְנְסֵנִי בְּכָבוֹד גַּם בְּשָׁנָה זוֹ'.

כְּשֶׁסִּיֵּם אֶת דְּבָרָיו, הִצִּיעַ לִי הַחַקְלַאי לַעֲנוֹת אָמֵן עַל בִּרְכוֹתָיו. נֶאֱלַמְתִּי דֹּם אֶל מוּל בֶּן שִׂיחִי, שֶׁלֹּא הֵבִין מַדּוּעַ דְּבָרָיו גּוֹרְמִים לִי לְזַעֲזוּעַ כֹּה גָּדוֹל. הָאֱמֶת הִיא שֶׁהִזְדַּעְזַעְתִּי מִבּוּשָׁה: עוֹמֵד לְיָדִי אָדָם שֶׁגָּדַל בְּנִתּוּק מֻחְלָט מֵהַדָּת, וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי לַעֲנוֹת אָמֵן לְבִרְכוֹתָיו. וַאֲנִי, שֶׁהִתְחַנַּכְתִּי עַל אַדְנֵי הַתּוֹרָה וְהַיִּרְאָה, מְבַקֵּשׁ לִפְרֹק מֵעָלַי עֹל?!

הֶחְלַטְתִּי לְחַשֵּׁב מַסְלוּל מֵחָדָשׁ, לַחֲזֹר לְאֹרַח הַחַיִּים שֶׁאֵלָיו חֻנַּכְתִּי. וְהִנֵּה אֲנִי כָּאן לְפָנֶיךָ - בֵּן הַשָּׁב לְאָבִיו - תַּרְתֵּי מַשְׁמַע". בְּנִי סִיֵּם אֶת דְּבָרָיו, וַאֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲצֹר בְּעַד דִּמְעוֹתַי. הַבְּרָכוֹת וְהָאָמֵנִים שֶׁבָּהֶן הִתְעוֹרַרְתִּי לְהִתְחַזֵּק, הֵן שֶׁהֵשִׁיבוּ אֶת נֶפֶשׁ בְּנִי וְהֶעֱמִידוּהוּ עַל טָעוּתוֹ. בַּהֶמְשֵׁךְ נִדְהַמְתִּי לִשְׁמֹעַ מִבְּנִי, כִּי הַיּוֹם שֶׁבּוֹ הֵחֵל לַעֲבֹד לְצִדּוֹ שֶׁל הַחַקְלַאי, הָיָה יוֹם רִאשׁוֹן לְפָרָשַׁת רְאֵה - יוֹם לְמָחֳרַת הַשַּׁבָּת שֶׁבָּהּ הָעָמְדָה קַבָּלָתִי בְּמִבְחָן, שֶׁאוֹתוֹ עָבַרְתִּי בְּהַצְלָחָה בְּחַסְדֵי שָׁמַיִם".

סוֹד הַחַיִּים הַטּוֹבִים - בְּרֶגַע אֶחָד, בְּקַבָּלָה קְטַנָּה אַחַת, יְהוּדִי יָכוֹל לַהֲפֹךְ אֶת מַצָּבוֹ וְלִזְכּוֹת בַּדִּין! (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)

	שופטים תשפ"ב
	הַדָּג הֶ"חָכָם"
	כֻּלָּנוּ מְבַקְשִׁים שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה. שָׁנָה שְׁלֵוָה וּשְׁקֵטָה, בְּלֹא חֲרָדוֹת וּמְצוּקוֹת וְעָגְמַת נֶפֶשׁ, בְּלֹא סֵבֶל וְיִסּוּרִים, כְּאֵב וְצַעַר. אַךְ הָבָה נִהְיֶה כֵּנִים: הַאִם אָנוּ צַדִּיקִים כָּל כָּךְ, הַאִם מִטְעַן זְכֻיּוֹתֵינוּ עָמוּס וּמֻשְׁלָם עַד כְּדֵי כָּךְ?! הַאֵין אָנוּ דּוֹמִים לְיֶלֶד שֶׁנִּכְנַס לַחֲנוּת מוּצְרֵי חַשְׁמַל וּבְיָדוֹ עֲשָׂרָה שְׁקָלִים, וְהוּא מְבַקֵּשׁ אֶת הַמּוּצָר הַיָּקָר בְּיוֹתֵר?! הֲרֵי הַתְּשׁוּבָה הַמִּתְבַּקֶּשֶׁת הִיא: "יֶלֶד, בַּעֲשָׂרָה שְׁקָלִים קוֹנִים חֹפֶן סֻכָּרִיּוֹת"... אוּלָם, יֵשׁ עֵצָה טוֹבָה לִזְכִיָּה בַּדִּין - מַתָּנָה יִקְרַת עֵרֶךְ וּבַעֲלַת כֹּחַ: "הַבְּרָכוֹת" - אֲמִירַת הַבְּרָכוֹת עַל כָּל מַאֲכָל אוֹ מַשְׁקֶה. זוֹהִי פְּעֻלָּה שִׁגְרָתִית שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים פְּעָמִים רַבּוֹת מִדֵּי יוֹם. לַבְּרָכָה יֵשׁ כֹּחַ וְעָצְמָה. בְּרָכָה בְּכַוָּנָה פּוֹתַחַת שְׁעָרִים, מְסַפֶּקֶת שְׁמִירָה וַהֲגַנָּה וּמְסַיַּעַת לִזְכִיָּה בַּדִּין, אִם מַקְפִּידִים לְאָמְרָהּ בְּכַוָּנָה. סִפֵּר אָב מָסוּר: "זִכַּנִי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּמִשְׁפָּחָה לְתִפְאֶרֶת, זֶרַע בֵּרַךְ ה' הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת בְּלֵב שָׁלֵם. בְּבוֹא הָעֵת זָכִיתִי לְהַשִּׂיאָם בָּזֶה אַחַר זֶה בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא מֻפְלָאָה. בִּקַּשְׁתִּי לְהַמְשִׁיךְ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבַעֲבוֹדָה בְּשַׁלְוָה וּבְרֹגַע, מִתּוֹךְ נַחַת יְהוּדִית, אֶלָּא שֶׁאָז קָפַץ עָלַי רָגְזוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין... בִּנְיָמִין, מֵהַצְּעִירִים שֶׁבִּילָדַי, הָיָה יֶלֶד לְתִפְאֶרֶת, וּלְאַחַר מִכֵּן בַּחוּר יְשִׁיבָה לְתִפְאֶרֶת. 'יֶלֶד טוֹב מִבַּיִת טוֹב', שֶׁלְּאֹרֶךְ כָּל שְׁנוֹת יַלְדוּתוֹ וּבַחֲרוּתוֹ הִרְוָה אוֹתָנוּ, הוֹרָיו וּמוֹרָיו, מְלֹא חָפְנַיִם נַחַת. בְּחֶסֶד ה' זָכִינוּ אַף לְהַשִּׂיאוֹ בְּבוֹא הָעֵת לְכַלָּה מֻצְלַחַת, אַף הִיא מִבַּיִת טוֹב וּמְיֻחָד, מֵהַמִּשְׁפָּחוֹת הַמְפֹאָרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל. עוֹד בַּיִת יְהוּדִי כָּשֵׁר הָלַךְ וְנִבְנָה לְנֶגֶד עֵינֵינוּ, וְלִבֵּנוּ הִתְרַחֵב מִשִּׂמְחָה. אֶלָּא שֶׁרִגְעֵי הָאֹשֶׁר לֹא אָרְכוּ זְמַן רַב. מִסְפַּר חֳדָשִׁים לְאַחַר הַחֲתֻנָּה הִפְתִּיעַ אוֹתָנוּ הַזּוּג הַצָּעִיר וְהוֹדִיעַ כִּי הֵם בָּחֲרוּ לַעֲזֹב אֶת דִּירָתָם, שֶׁשָּׁכְנָה סָמוּךְ לְבֵיתֵנוּ, וְלַעֲבֹר לָגוּר בָּעִיר מְרֻחֶקֶת, פִיזִית וְרוּחָנִית. הַהוֹדָעָה הִפְתִּיעָה אוֹתָנוּ, שֶׁלֹּא לוֹמַר הִכְּתָה אוֹתָנוּ בְּהֶלֶם. נִסִּינוּ בְּכָל תֹּקֶף לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָם לָסֶגֶת מֵהָרַעְיוֹן, אוּלָם נִתְקַלְנוּ בְּעַקְשָׁנוּת בִּלְתִּי מֻסְבֶּרֶת. בַּתְּחִלָּה בָּחַרְנוּ לְהִתְעַלֵּם מֵהִתְרַחֲקוּתָם. כִּבַּדְנוּ אֶת רְצוֹנָם בְּעַצְמָאוּת, רָצוֹן שֶׁיִּחַסְנוּ לִמְשׁוּבַת נְעוּרִים חוֹלֶפֶת. אֶלָּא שֶׁעֵינֵינוּ טָחוּ מַרְאוֹת אֶת הָרִקָּבוֹן הַנּוֹרָא שֶׁפָּשָׂה בְּלִבָּם פְּנִימָה, וְאַט אַט הָלַךְ וְנִכָּר אַף מִבַּחוּץ. כַּאֲשֶׁר הִכַּרְנוּ בּוֹ, הָיָה זֶה בְּשָׁלָב מְאֻחָר מִדַּי. בְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפַת מָה לֹא מָצָאתִי מַרְגּוֹעַ לְנַפְשִׁי, עַד שֶׁבְּיוֹם מִן הַיָּמִים עוֹרְרוּנִי מִשָּׁמַיִם, וְחָשַׁבְתִּי: הֲלֹא חֲכָמִים אָמְרוּ כִּי דָּוִד הַמֶּלֶךְ תִּקֵּן לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיְּבָרְכוּ בְּכָל יוֹם מֵאָה בְּרָכוֹת כְּדֵי לַעֲצֹר אֶת הַמַּגֵּפָה הַנּוֹרָאִית שֶׁהִתְחוֹלְלָה בְּיָמָיו. אַף אֶת הַצָּרָה שֶׁפָּקְדָה אֶת בֵּיתִי נִתָּן לְהַגְדִּיר כְּ'מַגֵּפָה', מַגֵּפָה רוּחָנִית נוֹרָאָה שֶׁפָּגְעָה וְהִפִּילָה חֲלָלִים רַבִּים, וְעַתָּה הִכְּתָה גַּם בְּבֵיתֵנוּ. מִמַּחֲשָׁבָה לְמַעֲשֶׂה - קִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי בְּהַחְלָטָה נֶחֱרֶצֶת לְהַתְחִיל לְהַקְפִּיד עַל 'מֵאָה בְּרָכוֹת' בְּכָל יוֹם. חֹק בַּל יַעֲבֹר. דָּאַ‍גְתִּי לִרְכֹּשׁ בְּעֶרֶב שַׁבָּת מַמְתַּקִּים וּפִצּוּחִים מִכַּמָּה סוּגִים כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְגַוֵּן בְּאֶמְצָעוּתָם בְּסוּגֵי הַבְּרָכוֹת. הִקְפַּדְתִּי לִסְפֹּר כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה, וְלֹא נִרְגַּעְתִּי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְמִנְיַן מֵאָה. הַקְפָּדָתִי עָמְדָה לְמִבְחָן, כַּאֲשֶׁר בְּאַחַת הַשַּׁבָּתוֹת הֻזְמַנְתִּי לְהִתְאָרֵחַ אֵצֶל קְרוֹב מִשְׁפַּחְתִּי, בְּשֶׁל שִׂמְחָה שֶׁשָּׁרְתָה בִּמְעוֹנוֹ. בְּטִרְדַּת הַהִתְאַרְגְּנוּת, שָׁכַחְתִּי לָקַחַת עִמִּי אֶת 'עֶרְכַּת הַבְּרָכוֹת'. מִטִּבְעִי אֲנִי בַּיְשָׁן, אוּלָם הַפַּעַם הִתְגַּבַּרְתִּי עַל אִי הַנְּעִימוּת וְלֹא הִסַּסְתִּי לִנְקֹשׁ עַל דַּלְתּוֹ שֶׁל אַחַד הַדַּיָּרִים בַּבִּנְיָן שֶׁבּוֹ שֻׁכַּנְתִּי לְרֶגֶל הַשִּׂמְחָה. בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ דִּבְרֵי מַאֲכָל שֶׁנִּצְרְכוּ לִי לְהַשְׁלָמַת מֵאָה הַבְּרָכוֹת. אָמְנָם הָיָה קָשֶׁה, אַךְ שָוֶה... זְמַן קָצָר לְאַחַר הַשַּׁבָּת הַהִיא, בְּפֶתַע פִּתְאֹם הִתְחַלְנוּ לָחוּשׁ בְּשִׁנּוּי. עָקַבְנוּ בְּשֶׁקֶט וּבִזְהִירוּת אַחַר הַזּוּג, שֶׁהֵחֵל בְּתַהֲלִיךְ הִתְחַזְּקוּת הַדְרָגָתִי. לְאַחַר לְמַעְלָה מִשָּׁנָה שֶׁבָּהּ לֹא בִּקֵּר הַזּוּג בְּבֵיתֵנוּ, הֵם הִתְקַשְּׁרוּ בְּמַפְתִּיעַ וּבִקְשׁוּ לָבוֹא אֵלֵינוּ לְשַׁבָּת! בְּמַהֲלַךְ הַשַּׁבָּת הַנְּעִימָה שֶׁחָלְפָה עָלֵינוּ, הִתְאַפַּקְנוּ מִלִּשְׁאֹל אֶת הַזּוּג עַל פֵּשֶׁר הַשִּׁנּוּי שֶׁהִתְחוֹלֵל בָּהֶם. אוּלָם בְּצֵאת הַשַּׁבָּת, כְּשֶׁשַּׁבְנוּ מִתְּפִלַּת עַרְבִית, פָּתַח בְּנִי אֶת סְגוֹר לִבּוֹ בְּפָנַי, וְסִפֵּר בְּמִלִּים קְצָרוֹת: "לִפְנֵי זְמַן מָה הִתְחַלְתִּי לַעֲבֹד בְּתַפְקִיד נִהוּלִי, בְּמַחְסָן שֶׁל תּוֹצֶרֶת חַקְלָאִית, בְּסָמוּךְ לִמְקוֹם מְגוּרַי. לְצִדִּי עָבַד חַקְלַאי שֶׁלֹּא הָיָה נִרְאֶה כְּשׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, אוּלָם נִדְהַמְתִּי לִרְאוֹת, כִּי בְּכָל פַּעַם שֶׁרָצָה לֶאֱכֹל דְּבַר מָה, הוֹצִיא כִּפָּה מִכִּיסוֹ, הִנִּיחַ אוֹתָהּ עַל רֹאשׁוֹ וּבֵרֵךְ לִפְנֵי הָאֲכִילָה וּלְאַחֲרֶיהָ. כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי אֶת הַחַקְלַאי לְפֵשֶׁר הִתְנַהֲגוּתוֹ, הוּא עָנָה בְּפַשְׁטוּת: 'אֵינֶנִּי דָּתִי, אַךְ אֲנִי יְהוּדִי מַאֲמִין. תָּמִיד רָצִיתִי לִשְׁמֹר שְׁמִטָּה, אוּלָם עַד כֹּה הִתְקַשֵּׁיתִי לַעֲשׂוֹת זֹאת, עֵקֶב הַהֶפְסֵד הָרַב הַכָּרוּךְ בְּכָךְ. הַשָּׁנָה נִגַּשְׁתִּי לְרַב הַמּוֹשָׁב וּבִקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ עֵצָה שֶׁתִּתֵּן לִי כֹּחַ לִשְׁמֹר שְׁמִטָּה. הָרַב יִעֵץ לִי לְהַתְחִיל לְבָרֵךְ עַל כָּל מַאֲכָל שֶׁאַכְנִיס לְפִי, וְהִסְבִּיר כִּי הַהִתְחַזְּקוּת בַּבְּרָכוֹת תְּחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתִי וְתַעֲנִיק לִי כֹּחַ לְהַפְקִיר אֶת אַדְמָתִי. עָשִׂיתִי כִּדְבָרָיו, וְהָעֵצָה הוֹעִילָה. הֶחְלַטְתִּי לְהַפְקִיר אֶת אַדְמָתִי, וּבַד בְּבַד לְהַמְשִׁיךְ לְהִתְחַזֵּק בַּבְּרָכוֹת, כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת בִּטְחוֹנִי בְּמֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁיַּעֲמֹד לִימִינִי וִיפַרְנְסֵנִי בְּכָבוֹד גַּם בְּשָׁנָה זוֹ'. כְּשֶׁסִּיֵּם אֶת דְּבָרָיו, הִצִּיעַ לִי הַחַקְלַאי לַעֲנוֹת אָמֵן עַל בִּרְכוֹתָיו. נֶאֱלַמְתִּי דֹּם אֶל מוּל בֶּן שִׂיחִי, שֶׁלֹּא הֵבִין מַדּוּעַ דְּבָרָיו גּוֹרְמִים לִי לְזַעֲזוּעַ כֹּה גָּדוֹל. הָאֱמֶת הִיא שֶׁהִזְדַּעְזַעְתִּי מִבּוּשָׁה: עוֹמֵד לְיָדִי אָדָם שֶׁגָּדַל בְּנִתּוּק מֻחְלָט מֵהַדָּת, וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי לַעֲנוֹת אָמֵן לְבִרְכוֹתָיו. וַאֲנִי, שֶׁהִתְחַנַּכְתִּי עַל אַדְנֵי הַתּוֹרָה וְהַיִּרְאָה, מְבַקֵּשׁ לִפְרֹק מֵעָלַי עֹל?! הֶחְלַטְתִּי לְחַשֵּׁב מַסְלוּל מֵחָדָשׁ, לַחֲזֹר לְאֹרַח הַחַיִּים שֶׁאֵלָיו חֻנַּכְתִּי. וְהִנֵּה אֲנִי כָּאן לְפָנֶיךָ - בֵּן הַשָּׁב לְאָבִיו - תַּרְתֵּי מַשְׁמַע". בְּנִי סִיֵּם אֶת דְּבָרָיו, וַאֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲצֹר בְּעַד דִּמְעוֹתַי. הַבְּרָכוֹת וְהָאָמֵנִים שֶׁבָּהֶן הִתְעוֹרַרְתִּי לְהִתְחַזֵּק, הֵן שֶׁהֵשִׁיבוּ אֶת נֶפֶשׁ בְּנִי וְהֶעֱמִידוּהוּ עַל טָעוּתוֹ. בַּהֶמְשֵׁךְ נִדְהַמְתִּי לִשְׁמֹעַ מִבְּנִי, כִּי הַיּוֹם שֶׁבּוֹ הֵחֵל לַעֲבֹד לְצִדּוֹ שֶׁל הַחַקְלַאי, הָיָה יוֹם רִאשׁוֹן לְפָרָשַׁת רְאֵה - יוֹם לְמָחֳרַת הַשַּׁבָּת שֶׁבָּהּ הָעָמְדָה קַבָּלָתִי בְּמִבְחָן, שֶׁאוֹתוֹ עָבַרְתִּי בְּהַצְלָחָה בְּחַסְדֵי שָׁמַיִם". סוֹד הַחַיִּים הַטּוֹבִים - בְּרֶגַע אֶחָד, בְּקַבָּלָה קְטַנָּה אַחַת, יְהוּדִי יָכוֹל לַהֲפֹךְ אֶת מַצָּבוֹ וְלִזְכּוֹת בַּדִּין! (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)