Otzarot-Article

"לִכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ"

"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל" (א-א) כָּתַב הָרַב "תּוֹרַת חָכָם" זַצַ"ל: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים", דִּבְרֵי תּוֹכָחָה, "אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל". אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל - פָּנָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּדִבְרֵי תּוֹכָחוֹת. אֲבָל כְּשֶׁפָּנָה אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - דִּבֵּר אַךְ טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל, דִּבְרֵי רִצּוּי וְסָנֵגוֹרְיָה...

סִפֵּר הַגָּאוֹן הַגָּדוֹל רַבִּי רְאוּבֵן אֶלְבַּז שְׁלִיטָ"א, רֹאשׁ יְשִׁיבַת "אוֹר הַחַיִּים", מַעֲשֶׂה נִפְלָא: אָדָם אֶחָד, שֶׁלֹּא שָׁמַר תּוֹרָה וּמִצְווֹת לְגַמְרֵי, הִזְדַּמֵּן לְשִׁעוּר תּוֹרָה. הוּא שָׁמַע מֵהָרַב שֶׁעַל כָּל דָּבָר שֶׁקּוֹנִים לְשַׁבָּת, יֹאמְרוּ: "לִכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ", לְפִי שֶׁהַדִּבּוּר פּוֹעֵל הַרְבֵּה בִּקְדֻשָּׁה (משנ"ב ר"נ-ב), וְהוּא קִבֵּל עַל עַצְמוֹ לִנְהֹג כָּךְ.

בְּיוֹם חֲמִישִׁי, נִכְנַס הָאִישׁ לַחֲנוּת וְקָנָה מוּצָר לְשַׁבָּת. כְּשֶׁהִגְבִּיהַּ אוֹתוֹ, קָרָא בְּקוֹל רָם: "לִכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ!" הָאֲנָשִׁים שֶׁעָמְדוּ לְיָדוֹ הִבִּיטוּ בּוֹ בִּפְלִיאָה, וְגַם הוּא בְּעַצְמוֹ הִתְבַּיֵּשׁ, אַךְ זֶה לֹא מָנַע מִמֶּנּוּ לְהַמְשִׁיךְ בַּקַּבָּלָה שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ. לַמָּחֳרָת, נִכְנַס לַחֲנוּת דָּגִים גְּדוֹלָה בַּשּׁוּק. לְאַחַר שֶׁבָּחַר דָּג שָׁמֵן וְטוֹב, הִגְבִּיהוֹ וְקָרָא בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל: "לִכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ!" הָאֲנָשִׁים מִסְּבִיבוֹ נִבְהֲלוּ וְהִבִּיטוּ בּוֹ בִּתְמִיהָה, וְהוּא לֹא יָדַע הֵיכָן לִטְמֹן אֶת רֹאשׁוֹ מֵרֹב בּוּשָׁה. הוּא מִהֵר לְשַׁלֵּם אֶת הַכֶּסֶף וְלַעֲזֹב אֶת הַחֲנוּת.

בְּיוֹם רִאשׁוֹן, הִזְדַּמֵּן שׁוּב לְשִׁעוּר תּוֹרָה. הוּא שָׁמַע אֶת הָרַב, שֶׁאוֹתוֹ לֹא הִכִּיר, אוֹמֵר לַצִּבּוּר שֶׁ"דֶּרֶךְ אֶרֶץ קָדְמָה לַתּוֹרָה" - נֶאֱמַר גַּם לְגַבֵּי קִיּוּם מִצְווֹת, וְעַל הָאָדָם לְקַיֵּם מִצְווֹת בְּצוּרָה נִנּוֹחָה, שֶׁלֹּא תַּזִּיק לַבְּרִיּוֹת, וְשֶׁלֹּא תִּגְרֹם חִלּוּל הַשֵּׁם.

כְּדֵי לְהַסְבִּיר אֶת הַדְּבָרִים, הֵבִיא הָרַב דֻּגְמָה: בְּיוֹם שִׁשִּׁי הָאַחֲרוֹן הוּא הָיָה בַּחֲנוּת דָּגִים בַּשּׁוּק, וּלְפֶתַע הִגִּיעַ אָדָם לִקְנוֹת דָּג, וְהֵחֵל לִקְרֹא בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת: "לִכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ", בְּצוּרָה שֶׁהִבְהִילָה מְאֹד אֶת הַלָּקוֹחוֹת שֶׁהָיוּ בַּחֲנוּת.

הָאִישׁ שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים, וְלִבּוֹ הִתְכַּוֵּץ. הוּא מִהֵר לְבֵיתוֹ וְסִפֵּר לְאִשְׁתּוֹ: "אֵין לְךָ מֻשָּׂג אֵיךְ הָרַב דִּבֵּר נֶגְדִּי בְּשִׁעוּר... אָמְנָם, אַף אֶחָד מֵהַשּׁוֹמְעִים לֹא הֵבִין שֶׁהַכַּוָּנָה אֵלַי, אֲבָל לְפִי דְּבָרָיו, לֹא עָשִׂיתִי טוֹב. מָה אֶעֱשֶׂה?! בְּסַךְ הַכֹּל הִתְכַּוַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת מִצְוָה".

רָצְתָה הָאִשָּׁה לְנַחֲמוֹ וּלְעוֹדֵד אֶת רוּחוֹ, וְהֶחְלִיטָה לָצֵאת אִתּוֹ לְטִיּוּל רַגְלִי. בַּדֶּרֶךְ, עָבְרוּ לְיַד מִסְעָדָה שֶׁל דָּגִים, וְרֵיחַ הַדָּגִים הִתְפַּשֵּׁט לָרְחוֹב. הִיא בִּקְּשָׁה מִבַּעְלָהּ לְהִכָּנֵס לַמִּסְעָדָה וּלְהַזְמִין לָהֶם מָנָה קְטַנָּה. הַבַּעַל הִכְנִיס אֶת יָדוֹ לַכִּיס, וּמָצָא רַק שְׁטָר שֶׁל עֶשְׂרִים שֶׁקֶל. נִכְנַס עִם אִשְׁתּוֹ לַמִּסְעָדָה וּבִקֵּשׁ מִבַּעַל הַמִּסְעָדָה שֶׁיָּבִיא לָהֶם חֲתִיכַת דָּג קְטַנָּה, בְּשִׁוּוּי עֶשְׂרִים שֶׁקֶל. "שְׁבוּ כָּאן, מִיָּד אַגִּישׁ לִפְנֵיכֶם אֶת הַמָּנָה שֶׁבִּקַּשְׁתֶּם". כַּעֲבוֹר כַּמָּה דַּקּוֹת, הִגִּיעַ בַּעַל הַמִּסְעָדָה וּבְיָדָיו מַגָּשׁ עָמוּס בְּדָגִים. "הִדְגַּשְׁתִּי לְךָ מֵרֹאשׁ, אֵין לִי יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים שֶׁקֶל!" קָרָא לְעֶבְרוֹ הַבַּעַל הֶהָמוּם.

"תֹּאכְלוּ בַּהֲנָאָה, לִבְרִיאוּת! כְּשֶׁתְּסַיְּמוּ, אֲסַפֵּר לָכֶם מַדּוּעַ הִגַּשְׁתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הַמַּגָּשׁ הַזֶּה", הֵשִׁיב לוֹ בַּעַל הַמִּסְעָדָה. לְאַחַר שֶׁסִּיְּמוּ, הוּא הֵחֵל לְסַפֵּר: "פַּעַם, הָיִיתִי אָדָם מָסָרְתִּי, הִשְׁתַּדַּלְתִּי לִשְׁמֹר שַׁבָּת וְלָלֶכֶת לִתְפִלּוֹת. אֲבָל לְצַעֲרִי, הִשְׁקַעְתִּי אֶת רָאשִׁי בַּעֲסָקִים, וְאַט אַט עָזַבְתִּי גַּם אֶת הַמְּעַט שֶׁקִּיַּמְתִּי. הִתְקַיֵּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב (דברים לב-טו) 'וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט'...

"לָאַחֲרוֹנָה, הֵחֵלָּה אִשְׁתִּי לְדַבֵּר עַל לִבִּי שֶׁנָּשׁוּב לְכָל הַפָּחוֹת לְמַה שֶּׁהָיִינוּ בַּתְּחִלָּה, וְנִשְׁמֹר שַׁבָּת כָּרָאוּי. וַאֲנִי הֵשַׁבְתִּי לָהּ: 'אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁלַח לִי סִימָן מִן הַשָּׁמַיִם – אֲקַבֵּל עַל עַצְמִי לִשְׁמֹר שַׁבָּת כָּרָאוּי'.

"הֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי מִסְעֶדֶת דָּגִים, הָלַכְתִּי בְּיוֹם שִׁשִּׁי הָאַחֲרוֹן לְהַשְׁווֹת מְחִירִים בְּכַמָּה חֲנֻיּוֹת דָּגִים בַּשּׁוּק. נִכְנַסְתִּי לְאַחַת מֵהַחֲנֻיּוֹת, וּלְפֶתַע נִכְנַס לְשָׁם יְהוּדִי. הוּא קָנָה דָּג, וְצָעַק בְּקוֹל גָּדוֹל: 'לִכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ'. הַלָּקוֹחוֹת, אָמְנָם, נִבְהֲלוּ, אֲבָל אֲנִי הֵבַנְתִּי אֶת הַסִּימָן שֶׁהַקָּבָּ"ה שָׁלַח לִי, כְּבַקָּשָׁתִי. אֶת הַשַּׁבָּת הָאַחֲרוֹנָה כְּבָר שָׁמַרְתִּי כָּרָאוּי.

"מִיָּד כְּשֶׁנִּכְנַסְתָּ לַמִּסְעָדָה, זִהִיתִי אוֹתְךָ. אַתָּה הָאִישׁ שֶׁלּוֹ אֲנִי חַיָּב אֶת חַיַּי! בִּזְכוּתְךָ שַׁבְתִּי לִשְׁמֹר שַׁבָּת כָּרָאוּי, וּבְעֶזְרַת הַשֵּׁם לְהוֹסִיף וּלְהִתְחַזֵּק עוֹד וָעוֹד! מַה הוּא מַגַּשׁ דָּגִים, לְעֻמַּת מַה שֶּׁאֲנִי חַיָּב לְךָ?" סִיֵּם בַּעַל הַמִּסְעָדָה אֶת סִפּוּרוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת.

"תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ", ה' אוֹהֵב אֶת הַתְּמִימוּת הַזֹּאת.

אוֹתוֹ יְהוּדִי תָּמִים, שֶׁקִּיֵּם אֶת הַהֲלָכָה שֶׁשָּׁמַע מֵהָרַב הָרִאשׁוֹן בִּתְמִימוּת וּבְלִי לְהִתְבַּיֵּשׁ, זִכָּה לְחַזֵּק יְהוּדִי אַחֵר בִּשְׁמִירַת שַׁבָּת, וּבְרִית יְדִידוּת נִרְקְמָה בֵּין הַשְּׁנַיִם. הֵם הוֹסִיפוּ לְחַזֵּק זֶה אֶת זֶה בְּיֶתֶר שְׂאֵת וּבְיֶתֶר עֹז, לִשְׁמֹר תּוֹרָה וּמִצְווֹת.

וּלְגוּפָהּ שֶׁל הֲלָכָה: שָׁאֲלוּ אֶת אַחַד הַפּוֹסְקִים אֵיךְ כְּדַאי לִנְהֹג, וְהוּא הֵשִׁיב שֶׁכָּל אֶחָד יַעֲשֶׂה כִּרְצוֹנוֹ, יֹאמַר בְּקוֹל רָם אוֹ בְּלַחַשׁ, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַגְזִים וְיַבְהִיל אֶת הַנִּמְצָאִים סְבִיבוֹ. וּכְשֶׁכַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם - מַעֲשֵׂהוּ רָצוּי לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַצְלִיחַ דַּרְכּוֹ. (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)

	ואתחנן תשפ"ב
	"רֵאשִׁית חָכְמָה - יִרְאַת ה'"
	"לִכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ" "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל" (א-א) כָּתַב הָרַב "תּוֹרַת חָכָם" זַצַ"ל: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים", דִּבְרֵי תּוֹכָחָה, "אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל". אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל - פָּנָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּדִבְרֵי תּוֹכָחוֹת. אֲבָל כְּשֶׁפָּנָה אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - דִּבֵּר אַךְ טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל, דִּבְרֵי רִצּוּי וְסָנֵגוֹרְיָה... סִפֵּר הַגָּאוֹן הַגָּדוֹל רַבִּי רְאוּבֵן אֶלְבַּז שְׁלִיטָ"א, רֹאשׁ יְשִׁיבַת "אוֹר הַחַיִּים", מַעֲשֶׂה נִפְלָא: אָדָם אֶחָד, שֶׁלֹּא שָׁמַר תּוֹרָה וּמִצְווֹת לְגַמְרֵי, הִזְדַּמֵּן לְשִׁעוּר תּוֹרָה. הוּא שָׁמַע מֵהָרַב שֶׁעַל כָּל דָּבָר שֶׁקּוֹנִים לְשַׁבָּת, יֹאמְרוּ: "לִכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ", לְפִי שֶׁהַדִּבּוּר פּוֹעֵל הַרְבֵּה בִּקְדֻשָּׁה (משנ"ב ר"נ-ב), וְהוּא קִבֵּל עַל עַצְמוֹ לִנְהֹג כָּךְ. בְּיוֹם חֲמִישִׁי, נִכְנַס הָאִישׁ לַחֲנוּת וְקָנָה מוּצָר לְשַׁבָּת. כְּשֶׁהִגְבִּיהַּ אוֹתוֹ, קָרָא בְּקוֹל רָם: "לִכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ!" הָאֲנָשִׁים שֶׁעָמְדוּ לְיָדוֹ הִבִּיטוּ בּוֹ בִּפְלִיאָה, וְגַם הוּא בְּעַצְמוֹ הִתְבַּיֵּשׁ, אַךְ זֶה לֹא מָנַע מִמֶּנּוּ לְהַמְשִׁיךְ בַּקַּבָּלָה שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ. לַמָּחֳרָת, נִכְנַס לַחֲנוּת דָּגִים גְּדוֹלָה בַּשּׁוּק. לְאַחַר שֶׁבָּחַר דָּג שָׁמֵן וְטוֹב, הִגְבִּיהוֹ וְקָרָא בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל: "לִכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ!" הָאֲנָשִׁים מִסְּבִיבוֹ נִבְהֲלוּ וְהִבִּיטוּ בּוֹ בִּתְמִיהָה, וְהוּא לֹא יָדַע הֵיכָן לִטְמֹן אֶת רֹאשׁוֹ מֵרֹב בּוּשָׁה. הוּא מִהֵר לְשַׁלֵּם אֶת הַכֶּסֶף וְלַעֲזֹב אֶת הַחֲנוּת. בְּיוֹם רִאשׁוֹן, הִזְדַּמֵּן שׁוּב לְשִׁעוּר תּוֹרָה. הוּא שָׁמַע אֶת הָרַב, שֶׁאוֹתוֹ לֹא הִכִּיר, אוֹמֵר לַצִּבּוּר שֶׁ"דֶּרֶךְ אֶרֶץ קָדְמָה לַתּוֹרָה" - נֶאֱמַר גַּם לְגַבֵּי קִיּוּם מִצְווֹת, וְעַל הָאָדָם לְקַיֵּם מִצְווֹת בְּצוּרָה נִנּוֹחָה, שֶׁלֹּא תַּזִּיק לַבְּרִיּוֹת, וְשֶׁלֹּא תִּגְרֹם חִלּוּל הַשֵּׁם. כְּדֵי לְהַסְבִּיר אֶת הַדְּבָרִים, הֵבִיא הָרַב דֻּגְמָה: בְּיוֹם שִׁשִּׁי הָאַחֲרוֹן הוּא הָיָה בַּחֲנוּת דָּגִים בַּשּׁוּק, וּלְפֶתַע הִגִּיעַ אָדָם לִקְנוֹת דָּג, וְהֵחֵל לִקְרֹא בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת: "לִכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ", בְּצוּרָה שֶׁהִבְהִילָה מְאֹד אֶת הַלָּקוֹחוֹת שֶׁהָיוּ בַּחֲנוּת. הָאִישׁ שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים, וְלִבּוֹ הִתְכַּוֵּץ. הוּא מִהֵר לְבֵיתוֹ וְסִפֵּר לְאִשְׁתּוֹ: "אֵין לְךָ מֻשָּׂג אֵיךְ הָרַב דִּבֵּר נֶגְדִּי בְּשִׁעוּר... אָמְנָם, אַף אֶחָד מֵהַשּׁוֹמְעִים לֹא הֵבִין שֶׁהַכַּוָּנָה אֵלַי, אֲבָל לְפִי דְּבָרָיו, לֹא עָשִׂיתִי טוֹב. מָה אֶעֱשֶׂה?! בְּסַךְ הַכֹּל הִתְכַּוַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת מִצְוָה". רָצְתָה הָאִשָּׁה לְנַחֲמוֹ וּלְעוֹדֵד אֶת רוּחוֹ, וְהֶחְלִיטָה לָצֵאת אִתּוֹ לְטִיּוּל רַגְלִי. בַּדֶּרֶךְ, עָבְרוּ לְיַד מִסְעָדָה שֶׁל דָּגִים, וְרֵיחַ הַדָּגִים הִתְפַּשֵּׁט לָרְחוֹב. הִיא בִּקְּשָׁה מִבַּעְלָהּ לְהִכָּנֵס לַמִּסְעָדָה וּלְהַזְמִין לָהֶם מָנָה קְטַנָּה. הַבַּעַל הִכְנִיס אֶת יָדוֹ לַכִּיס, וּמָצָא רַק שְׁטָר שֶׁל עֶשְׂרִים שֶׁקֶל. נִכְנַס עִם אִשְׁתּוֹ לַמִּסְעָדָה וּבִקֵּשׁ מִבַּעַל הַמִּסְעָדָה שֶׁיָּבִיא לָהֶם חֲתִיכַת דָּג קְטַנָּה, בְּשִׁוּוּי עֶשְׂרִים שֶׁקֶל. "שְׁבוּ כָּאן, מִיָּד אַגִּישׁ לִפְנֵיכֶם אֶת הַמָּנָה שֶׁבִּקַּשְׁתֶּם". כַּעֲבוֹר כַּמָּה דַּקּוֹת, הִגִּיעַ בַּעַל הַמִּסְעָדָה וּבְיָדָיו מַגָּשׁ עָמוּס בְּדָגִים. "הִדְגַּשְׁתִּי לְךָ מֵרֹאשׁ, אֵין לִי יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים שֶׁקֶל!" קָרָא לְעֶבְרוֹ הַבַּעַל הֶהָמוּם. "תֹּאכְלוּ בַּהֲנָאָה, לִבְרִיאוּת! כְּשֶׁתְּסַיְּמוּ, אֲסַפֵּר לָכֶם מַדּוּעַ הִגַּשְׁתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הַמַּגָּשׁ הַזֶּה", הֵשִׁיב לוֹ בַּעַל הַמִּסְעָדָה. לְאַחַר שֶׁסִּיְּמוּ, הוּא הֵחֵל לְסַפֵּר: "פַּעַם, הָיִיתִי אָדָם מָסָרְתִּי, הִשְׁתַּדַּלְתִּי לִשְׁמֹר שַׁבָּת וְלָלֶכֶת לִתְפִלּוֹת. אֲבָל לְצַעֲרִי, הִשְׁקַעְתִּי אֶת רָאשִׁי בַּעֲסָקִים, וְאַט אַט עָזַבְתִּי גַּם אֶת הַמְּעַט שֶׁקִּיַּמְתִּי. הִתְקַיֵּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב (דברים לב-טו) 'וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט'... "לָאַחֲרוֹנָה, הֵחֵלָּה אִשְׁתִּי לְדַבֵּר עַל לִבִּי שֶׁנָּשׁוּב לְכָל הַפָּחוֹת לְמַה שֶּׁהָיִינוּ בַּתְּחִלָּה, וְנִשְׁמֹר שַׁבָּת כָּרָאוּי. וַאֲנִי הֵשַׁבְתִּי לָהּ: 'אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁלַח לִי סִימָן מִן הַשָּׁמַיִם – אֲקַבֵּל עַל עַצְמִי לִשְׁמֹר שַׁבָּת כָּרָאוּי'. "הֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי מִסְעֶדֶת דָּגִים, הָלַכְתִּי בְּיוֹם שִׁשִּׁי הָאַחֲרוֹן לְהַשְׁווֹת מְחִירִים בְּכַמָּה חֲנֻיּוֹת דָּגִים בַּשּׁוּק. נִכְנַסְתִּי לְאַחַת מֵהַחֲנֻיּוֹת, וּלְפֶתַע נִכְנַס לְשָׁם יְהוּדִי. הוּא קָנָה דָּג, וְצָעַק בְּקוֹל גָּדוֹל: 'לִכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ'. הַלָּקוֹחוֹת, אָמְנָם, נִבְהֲלוּ, אֲבָל אֲנִי הֵבַנְתִּי אֶת הַסִּימָן שֶׁהַקָּבָּ"ה שָׁלַח לִי, כְּבַקָּשָׁתִי. אֶת הַשַּׁבָּת הָאַחֲרוֹנָה כְּבָר שָׁמַרְתִּי כָּרָאוּי. "מִיָּד כְּשֶׁנִּכְנַסְתָּ לַמִּסְעָדָה, זִהִיתִי אוֹתְךָ. אַתָּה הָאִישׁ שֶׁלּוֹ אֲנִי חַיָּב אֶת חַיַּי! בִּזְכוּתְךָ שַׁבְתִּי לִשְׁמֹר שַׁבָּת כָּרָאוּי, וּבְעֶזְרַת הַשֵּׁם לְהוֹסִיף וּלְהִתְחַזֵּק עוֹד וָעוֹד! מַה הוּא מַגַּשׁ דָּגִים, לְעֻמַּת מַה שֶּׁאֲנִי חַיָּב לְךָ?" סִיֵּם בַּעַל הַמִּסְעָדָה אֶת סִפּוּרוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת. "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ", ה' אוֹהֵב אֶת הַתְּמִימוּת הַזֹּאת. אוֹתוֹ יְהוּדִי תָּמִים, שֶׁקִּיֵּם אֶת הַהֲלָכָה שֶׁשָּׁמַע מֵהָרַב הָרִאשׁוֹן בִּתְמִימוּת וּבְלִי לְהִתְבַּיֵּשׁ, זִכָּה לְחַזֵּק יְהוּדִי אַחֵר בִּשְׁמִירַת שַׁבָּת, וּבְרִית יְדִידוּת נִרְקְמָה בֵּין הַשְּׁנַיִם. הֵם הוֹסִיפוּ לְחַזֵּק זֶה אֶת זֶה בְּיֶתֶר שְׂאֵת וּבְיֶתֶר עֹז, לִשְׁמֹר תּוֹרָה וּמִצְווֹת. וּלְגוּפָהּ שֶׁל הֲלָכָה: שָׁאֲלוּ אֶת אַחַד הַפּוֹסְקִים אֵיךְ כְּדַאי לִנְהֹג, וְהוּא הֵשִׁיב שֶׁכָּל אֶחָד יַעֲשֶׂה כִּרְצוֹנוֹ, יֹאמַר בְּקוֹל רָם אוֹ בְּלַחַשׁ, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַגְזִים וְיַבְהִיל אֶת הַנִּמְצָאִים סְבִיבוֹ. וּכְשֶׁכַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם - מַעֲשֵׂהוּ רָצוּי לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַצְלִיחַ דַּרְכּוֹ. (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)