Otzarot-Article

"אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ" (כז-יב) אָמְרוּ חֲזַ"ל: "כָּל הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. אִם כֵּן, מַדּוּעַ שִׁנָּה יַעֲקֹב בְּדִבּוּרוֹ? אֶלָּא שֶׁאִמּוֹ הִכְרִיחַתּוּ וְעַל פִּי הַדִּבּוּר". וְכָתַב "הַחֲזוֹן אִישׁ": "מְבֹאָר מִכָּאן שֶׁדִּבְרֵי יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁשִּׁנָּה לְאָבִיו, לוּלֵא שֶׁהֻתְּרוּ עַל פִּי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁשָּׁרְתָה עַל רִבְקָה, הָיָה בַּדָּבָר חֵטְא, שֶׁהֶחְמִירוּ בּוֹ כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה" (אמונה ובטחון ד - יג).

סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵיין:

מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי תַּלְמִיד חָכָם, וְלוֹ בַּת צְנוּעָה וַחֲסוּדָה. הִצִּיעוּ לוֹ עֲבוּר בִּתּוֹ בָּחוּר מְצֻיָּן הַלּוֹמֵד בְּאַחַת הַיְשִׁיבוֹת. אֲבִי הַבַּת שָׁמַע שְׁבָחִים רַבִּים עַל הַבָּחוּר מֵרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה וּמֵהַמַּשְׁגִּיחַ, אַךְ הוּא לֹא הִסְתַּפֵּק בַּמֵּידָע שֶׁשָּׁמַע. הֶחְלִיט אֲבִי הַבַּת לְבָרֵר עַל הַבָּחוּר בְּדֶרֶךְ מְקוֹרִית – לְהִתְקַשֵּׁר לַיְשִׁיבָה שֶׁל הַבָּחוּר, שָׁבָה לוֹמְדִים מְאוֹת בַּחוּרִים, וּלְבַקֵּשׁ מִמִּי שֶׁיַּעֲנֶה לְצִלְצוּל הַטֵּלֵפוֹן, פְּרָטִים עַל הַבָּחוּר הַמֻּצָּע. הוּא הִתְקַשֵּׁר, וּמִי עָנָה לוֹ? הַבָּחוּר שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵר עָלָיו, עָנָה לַטֵּלֵפוֹן בְּעַצְמוֹ...

שָׁאַל אֲבִי הַבַּת: "הַאִם אַתָּה מַכִּיר אֶת פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי? אֲנִי מִתְעַנְיֵן לְגַבָּיו עֲבוּר שִׁדּוּךְ".

הַבָּחוּר הֵבִין שֶׁמְּבָרְרִים עַל אוֹדוֹתָיו, וְאָמַר לַאֲבִי הַבַּת: "בָּרוּךְ ה', הִגַּעְתָּ לַבָּחוּר שֶׁמַּכִּיר הֵיטֵב אֶת הַבָּחוּר שֶׁעָלָיו אַתָּה מְבָרֵר, אֲנִי יָכוֹל לְסַפֵּק לְךָ אֶת כָּל הַמֵּידָע הַנִּדְרָשׁ בְּרָמַת הָאֲמִינוּת הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר..." שָׂמַח אֲבִי הַבַּת וְשָׁאַל: הַאִם הוּא סַבְלָן?" הֵשִׁיב הַבָּחוּר: "הוּא סַבְלָן בְּיוֹתֵר!" "הַאִם הוּא נוֹחַ לִכְעֹס?" הֵשִׁיב הַבָּחוּר: "בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא, הוּא אֵינוֹ כַּעֲסָן".

הִמְשִׁיךְ הָאָב: "הַאִם הוּא וַתְרָן וְסַלְחָן?" הֵשִׁיב הַבָּחוּר: "בְּוַדַּאי שֶׁכֵּן".

"הַאִם הוּא עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂי חֶסֶד?" הֵשִׁיב הַבָּחוּר: "בְּהֶחְלֵט כֵּן! לְדַעְתִּי יִהְיֶה לְבִתְּךָ בַּעַל מְעֻלֶּה, סַבְלָנִי, נִנּוֹחַ, עוֹזֵר וְתוֹמֵךְ".

אוֹמֵר הָרַב זִילְבֶּרְשְׁטֵיין: כָּל מַה שֶּׁהַבָּחוּר עָנָה – הָיָה אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, אֵין פֹּה אַף מִלָּה שֶׁל שֶׁקֶר, אֲבָל הוּא גַּנָּב! הוּא גָּנַב אֶת הַדַּעַת שֶׁל אֲבִי הַבַּת, כִּי לֹא גִּלָּה לוֹ שֶׁהוּא מְשׂוֹחֵחַ עִם הַבָּחוּר שֶׁעָלָיו הוּא מְבָרֵר.

הִמְשִׁיךְ וְשָׁאַל אֲבִי הַבַּת: "הַאִם הוּא מַתְמִיד בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה?" הֵשִׁיב הַבָּחוּר: "הוּא מַתְמִיד עָצוּם!" "וְהַאִם הוּא לַמְדָן?" עָנָה הַבָּחוּר: "לֹא אַגְזִים אִם אֹמַר שֶׁהוּא עִלּוּי גָּדוֹל".

בַּסּוֹף, שָׁאַל אֲבִי הַבַּת שְׁאֵלָה קְצָת מְבִיכָה, אֵיךְ הַבָּחוּר בַּתְּפִלָּה, הַאִם הוּא מַגִּיעַ לַתְּפִלָּה?

עִנְיַן הַתְּפִלָּה הָיָה דֵּי חַלָּשׁ אֵצֶל הַבָּחוּר, אַךְ הוּא לֹא רָצָה לְשַׁקֵּר, וְלָכֵן עָנָה תְּשׁוּבָה מְחֻכֶּמֶת: "אֲנִי מוֹדֶה וּמִתְוַדֶּה שֶׁאֲנִי, בְּאֹפֶן אִישִׁי, לוֹקֶה בְּחָסֵר בְּעִנְיַן הַתְּפִלָּה. פְּעָמִים רַבּוֹת אֵינִי מַגִּיעַ לַתְּפִלָּה, הִיא אֵינָהּ הַתְּחוּם הֶחָזָק שֶׁבִּי, אֲבָל אֲנִי יָכוֹל לוֹמַר לְךָ דָּבָר אֶחָד: כְּשֶׁאֲנִי בָּא לַתְּפִלָּה - אֲנִי תָּמִיד רוֹאֶה אוֹתוֹ..."

לְמַעֲשֶׂה, גַּם בִּתְשׁוּבָה זוֹ הַבָּחוּר לֹא שִׁקֵּר, כֵּיוָן שֶׁכְּשֶׁהוּא מֵנִיחַ תְּפִלִּין, הוּא מַבִּיט בַּמַּרְאָה כְּדֵי לִרְאוֹת שֶׁהַתְּפִלִּין נִמְצָאוֹת בַּמָּקוֹם הַנָּכוֹן. הוּא, אָכֵן, רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם שֶׁהוּא בָּא לַתְּפִלָּה...

לְאַחַר "הַבֵּרוּר הַמֻּצְלָח" נִסְגַּר הַשִּׁדּוּךְ, בְּשָׁעָה טוֹבָה וּמֻצְלַחַת. הֶחָתָן הִרְגִּישׁ לֹא בְּנוֹחַ עִם הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה, וְהִרְהוּרֵי חֲרָטָה נִצְנְצוּ בּוֹ, הוּא הִגִּיעַ אֵלַי, סִפֵּר הָרַב זִילְבֶּרְשְׁטֵיין, וְשָׁאַל: "הַאִם נָהַגְתִּי כַּשּׁוּרָה? וּמָה עִם הַקִּדּוּשִׁין שֶׁלִּי?"

הֵשַׁבְתִּי לֶחָתָן: "אַתָּה לֹא הוֹצֵאתָ מִלָּה אַחַת שֶׁל שֶׁקֶר, אֲבָל הַשַּׁקְרָן הֲכִי גָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם הוּא אַתָּה, כֵּיוָן שֶׁגָּנַבְתָּ דַּעַת, וְכָתוּב בַּתּוֹסֶפְתָּא (ב"ק פ"ד): "שִׁבְעָה גַּנָּבִים הֵם, הָרִאשׁוֹן שֶׁבְּכֻלָּם: גּוֹנֵב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת".

אַתָּה לֹא סִפַּרְתָּ לוֹ שֶׁאַתָּה הוּא זֶה שֶׁמְּבָרְרִים עָלָיו. אֲבִי הַבַּת חָשַׁב שֶׁבִּישִׁיבָה כָּזוֹ, הַמְּכִילָה מְאוֹת בַּחוּרִים, הַסִּכּוּי שֶׁאַתָּה תַּעֲנֶה הוּא אַפְסִי, וְלָכֵן הוּא לֹא חָשַׁשׁ לְהִתְקַשֵּׁר וּלְבָרֵר.

בִּקֵּשׁ הַבָּחוּר דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה עַל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה. עָנִיתִי לוֹ שֶׁיְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ מֵהַיּוֹם עַד אַחֲרִית יָמָיו, לְהַגִּיעַ בַּזְּמַן לַתְּפִלָּה וְלֹא לְאַחֵר... (בְּךָ בָּטַחְנוּ)

	דברים תשפ"ב
	"תְּרוּפַת הַפֶּלֶא" לְכָל בְּעָיָה
	"אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ" (כז-יב) אָמְרוּ חֲזַ"ל: "כָּל הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. אִם כֵּן, מַדּוּעַ שִׁנָּה יַעֲקֹב בְּדִבּוּרוֹ? אֶלָּא שֶׁאִמּוֹ הִכְרִיחַתּוּ וְעַל פִּי הַדִּבּוּר". וְכָתַב "הַחֲזוֹן אִישׁ": "מְבֹאָר מִכָּאן שֶׁדִּבְרֵי יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁשִּׁנָּה לְאָבִיו, לוּלֵא שֶׁהֻתְּרוּ עַל פִּי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁשָּׁרְתָה עַל רִבְקָה, הָיָה בַּדָּבָר חֵטְא, שֶׁהֶחְמִירוּ בּוֹ כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה" (אמונה ובטחון ד - יג). סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵיין: מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי תַּלְמִיד חָכָם, וְלוֹ בַּת צְנוּעָה וַחֲסוּדָה. הִצִּיעוּ לוֹ עֲבוּר בִּתּוֹ בָּחוּר מְצֻיָּן הַלּוֹמֵד בְּאַחַת הַיְשִׁיבוֹת. אֲבִי הַבַּת שָׁמַע שְׁבָחִים רַבִּים עַל הַבָּחוּר מֵרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה וּמֵהַמַּשְׁגִּיחַ, אַךְ הוּא לֹא הִסְתַּפֵּק בַּמֵּידָע שֶׁשָּׁמַע. הֶחְלִיט אֲבִי הַבַּת לְבָרֵר עַל הַבָּחוּר בְּדֶרֶךְ מְקוֹרִית – לְהִתְקַשֵּׁר לַיְשִׁיבָה שֶׁל הַבָּחוּר, שָׁבָה לוֹמְדִים מְאוֹת בַּחוּרִים, וּלְבַקֵּשׁ מִמִּי שֶׁיַּעֲנֶה לְצִלְצוּל הַטֵּלֵפוֹן, פְּרָטִים עַל הַבָּחוּר הַמֻּצָּע. הוּא הִתְקַשֵּׁר, וּמִי עָנָה לוֹ? הַבָּחוּר שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵר עָלָיו, עָנָה לַטֵּלֵפוֹן בְּעַצְמוֹ... שָׁאַל אֲבִי הַבַּת: "הַאִם אַתָּה מַכִּיר אֶת פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי? אֲנִי מִתְעַנְיֵן לְגַבָּיו עֲבוּר שִׁדּוּךְ". הַבָּחוּר הֵבִין שֶׁמְּבָרְרִים עַל אוֹדוֹתָיו, וְאָמַר לַאֲבִי הַבַּת: "בָּרוּךְ ה', הִגַּעְתָּ לַבָּחוּר שֶׁמַּכִּיר הֵיטֵב אֶת הַבָּחוּר שֶׁעָלָיו אַתָּה מְבָרֵר, אֲנִי יָכוֹל לְסַפֵּק לְךָ אֶת כָּל הַמֵּידָע הַנִּדְרָשׁ בְּרָמַת הָאֲמִינוּת הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר..." שָׂמַח אֲבִי הַבַּת וְשָׁאַל: הַאִם הוּא סַבְלָן?" הֵשִׁיב הַבָּחוּר: "הוּא סַבְלָן בְּיוֹתֵר!" "הַאִם הוּא נוֹחַ לִכְעֹס?" הֵשִׁיב הַבָּחוּר: "בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא, הוּא אֵינוֹ כַּעֲסָן". הִמְשִׁיךְ הָאָב: "הַאִם הוּא וַתְרָן וְסַלְחָן?" הֵשִׁיב הַבָּחוּר: "בְּוַדַּאי שֶׁכֵּן". "הַאִם הוּא עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂי חֶסֶד?" הֵשִׁיב הַבָּחוּר: "בְּהֶחְלֵט כֵּן! לְדַעְתִּי יִהְיֶה לְבִתְּךָ בַּעַל מְעֻלֶּה, סַבְלָנִי, נִנּוֹחַ, עוֹזֵר וְתוֹמֵךְ". אוֹמֵר הָרַב זִילְבֶּרְשְׁטֵיין: כָּל מַה שֶּׁהַבָּחוּר עָנָה – הָיָה אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, אֵין פֹּה אַף מִלָּה שֶׁל שֶׁקֶר, אֲבָל הוּא גַּנָּב! הוּא גָּנַב אֶת הַדַּעַת שֶׁל אֲבִי הַבַּת, כִּי לֹא גִּלָּה לוֹ שֶׁהוּא מְשׂוֹחֵחַ עִם הַבָּחוּר שֶׁעָלָיו הוּא מְבָרֵר. הִמְשִׁיךְ וְשָׁאַל אֲבִי הַבַּת: "הַאִם הוּא מַתְמִיד בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה?" הֵשִׁיב הַבָּחוּר: "הוּא מַתְמִיד עָצוּם!" "וְהַאִם הוּא לַמְדָן?" עָנָה הַבָּחוּר: "לֹא אַגְזִים אִם אֹמַר שֶׁהוּא עִלּוּי גָּדוֹל". בַּסּוֹף, שָׁאַל אֲבִי הַבַּת שְׁאֵלָה קְצָת מְבִיכָה, אֵיךְ הַבָּחוּר בַּתְּפִלָּה, הַאִם הוּא מַגִּיעַ לַתְּפִלָּה? עִנְיַן הַתְּפִלָּה הָיָה דֵּי חַלָּשׁ אֵצֶל הַבָּחוּר, אַךְ הוּא לֹא רָצָה לְשַׁקֵּר, וְלָכֵן עָנָה תְּשׁוּבָה מְחֻכֶּמֶת: "אֲנִי מוֹדֶה וּמִתְוַדֶּה שֶׁאֲנִי, בְּאֹפֶן אִישִׁי, לוֹקֶה בְּחָסֵר בְּעִנְיַן הַתְּפִלָּה. פְּעָמִים רַבּוֹת אֵינִי מַגִּיעַ לַתְּפִלָּה, הִיא אֵינָהּ הַתְּחוּם הֶחָזָק שֶׁבִּי, אֲבָל אֲנִי יָכוֹל לוֹמַר לְךָ דָּבָר אֶחָד: כְּשֶׁאֲנִי בָּא לַתְּפִלָּה - אֲנִי תָּמִיד רוֹאֶה אוֹתוֹ..." לְמַעֲשֶׂה, גַּם בִּתְשׁוּבָה זוֹ הַבָּחוּר לֹא שִׁקֵּר, כֵּיוָן שֶׁכְּשֶׁהוּא מֵנִיחַ תְּפִלִּין, הוּא מַבִּיט בַּמַּרְאָה כְּדֵי לִרְאוֹת שֶׁהַתְּפִלִּין נִמְצָאוֹת בַּמָּקוֹם הַנָּכוֹן. הוּא, אָכֵן, רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם שֶׁהוּא בָּא לַתְּפִלָּה... לְאַחַר "הַבֵּרוּר הַמֻּצְלָח" נִסְגַּר הַשִּׁדּוּךְ, בְּשָׁעָה טוֹבָה וּמֻצְלַחַת. הֶחָתָן הִרְגִּישׁ לֹא בְּנוֹחַ עִם הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה, וְהִרְהוּרֵי חֲרָטָה נִצְנְצוּ בּוֹ, הוּא הִגִּיעַ אֵלַי, סִפֵּר הָרַב זִילְבֶּרְשְׁטֵיין, וְשָׁאַל: "הַאִם נָהַגְתִּי כַּשּׁוּרָה? וּמָה עִם הַקִּדּוּשִׁין שֶׁלִּי?" הֵשַׁבְתִּי לֶחָתָן: "אַתָּה לֹא הוֹצֵאתָ מִלָּה אַחַת שֶׁל שֶׁקֶר, אֲבָל הַשַּׁקְרָן הֲכִי גָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם הוּא אַתָּה, כֵּיוָן שֶׁגָּנַבְתָּ דַּעַת, וְכָתוּב בַּתּוֹסֶפְתָּא (ב"ק פ"ד): "שִׁבְעָה גַּנָּבִים הֵם, הָרִאשׁוֹן שֶׁבְּכֻלָּם: גּוֹנֵב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת". אַתָּה לֹא סִפַּרְתָּ לוֹ שֶׁאַתָּה הוּא זֶה שֶׁמְּבָרְרִים עָלָיו. אֲבִי הַבַּת חָשַׁב שֶׁבִּישִׁיבָה כָּזוֹ, הַמְּכִילָה מְאוֹת בַּחוּרִים, הַסִּכּוּי שֶׁאַתָּה תַּעֲנֶה הוּא אַפְסִי, וְלָכֵן הוּא לֹא חָשַׁשׁ לְהִתְקַשֵּׁר וּלְבָרֵר. בִּקֵּשׁ הַבָּחוּר דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה עַל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה. עָנִיתִי לוֹ שֶׁיְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ מֵהַיּוֹם עַד אַחֲרִית יָמָיו, לְהַגִּיעַ בַּזְּמַן לַתְּפִלָּה וְלֹא לְאַחֵר... (בְּךָ בָּטַחְנוּ)