Otzarot-Article

"וַיַּקְהֵל משֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (לה-א). לִכְאוֹרָה עָלֵינוּ לְהָבִין, מַדּוּעַ רָאָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְנָכוֹן לְהַקְהִיל אֶת יִשְׂרָאֵל דַּוְקָא לִקְרַאת הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן? וְכִי לֹא הָיָה דַּי אִלּוּ הָיָה מְצַוֶּה אוֹתָם עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן מִבְּלִי לְהַקְהִילָם, בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁצִּוָּה אוֹתָם בְּכָל תַּרְיַ"ג הַמִּצְווֹת?

אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא: הָיָה זֶה בַּאֲמֶרִיקָה לִפְנֵי מִסְפַּר שָׁנִים. יְהוּדִי יִשְׂרְאֵלִי, אֲשֶׁר הִגִּיעַ אֶל הַמְּדִינָה לְרֶגֶל שִׂמְחָה מִשְׁפַּחְתִּית, מָצָא אֶת עַצְמוֹ תּוֹעֶה בַּדֶּרֶךְ, בְּאַחַד הַכְּבִישִׁים הַמְּהִירִים, אוֹטוֹסְטְרָדָה בַּעֲלַת כַּמָּה וְכַמָּה נְתִיבִים. הַלָּה הִתְקָרֵב אֶל עֵבֶר פְּנִיָּה מְסֻיֶּמֶת, אוּלָם מֵאַחַר וּבְאוֹתָם הַיָּמִים לֹא הָיוּ זְמִינִים אֶמְצְעֵי הַנִּוּוּט הַמִּתְקַדְּמִים הַקַּיָּמִים כַּיּוֹם, לֹא יָדַע הַאִם לִפְנוֹת בִּפְנִיָּה זוֹ אוֹ לֹא, כַּאֲשֶׁר הַהַשְׁלָכוֹת שֶׁל כָּל הַחְלָטָה עֲשׂוּיוֹת לִהְיוֹת מַשְׁמָעוּתִיּוֹת: פְּנִיָּה אַחַת שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמָהּ, עֲשׂוּיָה לְהוֹבִיל לִנְסִיעָה שֶׁל עַשְׂרוֹת קִילוֹמֶטְרִים עַד שֶׁיִּתְאַפְשֵׁר לִסְטוֹת מֵהַכְּבִישׁ הַמָּהִיר וְלַחֲזֹר אֶת הַדֶּרֶךְ כֻּלָּהּ!

בְּלֵית בְּרֵרָה, נֶעֱצַר מְיֻדָּעֵנוּ בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ, מוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ לְסִימָן כִּי זָקוּק הוּא לְעֶזְרָה. הָיָה זֶה צַעַד שֶׁנִּרְאֶה עַל פָּנָיו כְּבִלְתִּי הֶגְיוֹנִי... וְכִי מִי יַעְצֹר מִשֶּׁטֶף נְסִיעָתוֹ הַמְּהִירָה בִּכְדֵי לְהוֹשִׁיט עֶזְרָה לְאָדָם בִּלְתִּי מֻכָּר? וּבְכָל זֹאת, לְשִׂמְחָתוֹ שֶׁל מְיֻדָּעֵנוּ הַתּוֹעֶה, נֶעֶצְרָה לְצִדּוֹ לְפֶתַע מְכוֹנִית, מִמֶּנָּה יָצָא גּוֹי מְקוֹמִי שֶׁנִּגַּשׁ אֵלָיו וְשָׁאַל לִמְבֻקָּשׁוֹ.

"תָעִיתִי בַּדֶּרֶךְ וַאֲנִי זָקוּק לְעֶזְרָה!" הִסְבִּיר מְיֻדָּעֵנוּ, וְהַגּוֹי הֶחָבִיב לֹא הִסֵּס: "סַע אַחֲרַי, אֶעֱזֹר לְךָ בְּשִׂמְחָה!" הִבְטִיחַ. אֶלָּא שֶׁבְּטֶרֶם הִסְפִּיק מְיֻדָּעֵנוּ לָשׁוּב אֶל רִכְבּוֹ וּלְהַתְחִיל בִּנְסִיעָה, נֶעֶצְרָה לְיָדוֹ מְכוֹנִית נוֹסֶפֶת, מִמֶּנָּה יָצְאוּ שְׁנֵי אַבְרֵכִים יְקָרִים, אֲשֶׁר מִהֲרוּ לְבָרֵר הַאִם זָקוּק הוּא לִדְבַר מָה.

פָּנָה הַגּוֹי אֶל מְיֻדָּעֵנוּ וְאָמַר לוֹ: "יָדַעְתִּי... יָדַעְתִּי שֶׁלֹּא תִּשָּׁאֵר תָּקוּעַ בּוֹדֵד עַל אֵם הַדֶּרֶךְ... אֵצֶל הַיְּהוּדִים לֹא מַשְׁאִירִים אַף אֶחָד לְבַד! הַיְּהוּדִים תָּמִיד מְאֻחָדִים, תָּמִיד עוֹזְרִים אֶחָד לַשֵּׁנִי! אֶצְלֵנוּ, הַגּוֹיִים, כָּל אֶחָד חַי לְעַצְמוֹ. יָכוֹל גּוֹי לְהַמְתִּין שָׁעוֹת עַל אֵם הַדֶּרֶךְ, וְאִישׁ אֲפִלּוּ לֹא יָעִיף מַבָּט לְעֶבְרוֹ. אוּלָם אֶצְלְכֶם הַיְּהוּדִים – זֶה אַחֶרֶת! אֲנִי יוֹדֵעַ!"

כֹּה אָמַר הַגּוֹי בְּהִתְרַגְּשׁוּת, וּלְאַחַר רֶגַע שֶׁל הִתְלַבְּטוּת, הֶחְלִיט לַחְשֹׂף סוֹד קָטָן... הוּא נִגַּשׁ אֶל רִכְבּוֹ, פָּתַח אֶת תָּא הַמִּטְעָן, וְהֶרְאָה לִמְיֻדָּעֵנוּ וְלִשְׁנֵי הָאַבְרֵכִים הַיְקָרִים לְבוּשׁ יְהוּדִי מָלֵא שֶׁכָּלַל כּוֹבַע וַחֲלִיפָה חֲסִידִיִּים... "אֲנִי אָמְנָם גּוֹי גָּמוּר", הִסְבִּיר, "אַךְ אֶת אֵלּוּ אֲנִי מַחֲזִיק בְּרִכְבִּי לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן, לִשְׁעַת חֵרוּם... אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאִם אֶתָּקַע חָלִילָה, מִסִּבָּה כָּלְשֶׁהִי, עַל אֵם הַדֶּרֶךְ, הַלְּבוּשׁ הַזֶּה יַבְטִיחַ שֶׁלֹּא אֶשָּׁאֵר בּוֹדֵד!"...

הֲרֵי לָנוּ וִדּוּי כֵּנֶה וַאֲמִתִּי, הוֹדָאַת בַּעַל דִּין עַצְמוֹ: הַגּוֹיִים – אֵינָם מְאֻחָדִים, אוּלָם הַיְּהוּדִים – מְאֻחָדִים כֻּלָּם! כָּל יְהוּדִי בַּאֲשֶׁר הוּא קָשׁוּר לְכָל כְּלַל יִשְׂרָאֵל!

וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: שֶׁכֵּן הִנֵּה, בְּעֵת מַתַּן תּוֹרָה נֶאֱמַר (שמות יט-ב): "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר", וְדָרְשׁוּ עַל כָּךְ חֲזַ"ל הַקְּדוֹשִׁים כִּי הָיְתָה חֲנִיָּתָם כְּאִישׁ אֶחָד וּבְלֵב אֶחָד, כַּאֲשֶׁר בְּכָךְ נַעֲשִׂים הֵם רְאוּיִים לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה. אַךְ מֵאַחַר וְעָבְדוּ יִשְׂרָאֵל לָעֵגֶל, הֲרֵי שֶׁנַּעֲשׂוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְהַגּוֹיִים, הֲלֹא מִטִּבְעָם נִפְרָדִים הֵם, אִבְּדוּ אֵפוֹא יִשְׂרָאֵל אֶת מַעֲלַת הָאַחְדוּת.

אוּלָם לִקְרַאת הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁנּוֹעַד לְכַפֵּר עַל הָעֵגֶל וּלְהַחֲזִירָם לְאוֹתוֹ מַצָּב בּוֹ הָיוּ לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה – הָיָה עֲלֵיהֶם לַחֲזֹר אַף לְאוֹתוֹ מַצָּב שֶׁאִפְשֵׁר אֶת קַבָּלַת הַתּוֹרָה, כְּלוֹמַר, לְאוֹתָהּ אַחְדוּת שֶׁל 'כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד'. לְפִיכָךְ הִקְהִיל אוֹתָם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ כֻּלָּם יַחַד, בִּכְדֵי לְהַחֲזִיר אֶת בְּרִית הָאַחֲוָה שֶׁבֵּינֵיהֶם, וְכָךְ, כְּשֶׁהֵם מְאֻחָדִים – תִּתְאַפְשֵׁר הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן! (לְלַמֶּדְךָ)

	מסעי תשפ"ב
	בְּלִי תּוֹרָה - נוֹפְלִים בַּפַּח!
	"וַיַּקְהֵל משֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (לה-א). לִכְאוֹרָה עָלֵינוּ לְהָבִין, מַדּוּעַ רָאָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְנָכוֹן לְהַקְהִיל אֶת יִשְׂרָאֵל דַּוְקָא לִקְרַאת הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן? וְכִי לֹא הָיָה דַּי אִלּוּ הָיָה מְצַוֶּה אוֹתָם עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן מִבְּלִי לְהַקְהִילָם, בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁצִּוָּה אוֹתָם בְּכָל תַּרְיַ"ג הַמִּצְווֹת? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא: הָיָה זֶה בַּאֲמֶרִיקָה לִפְנֵי מִסְפַּר שָׁנִים. יְהוּדִי יִשְׂרְאֵלִי, אֲשֶׁר הִגִּיעַ אֶל הַמְּדִינָה לְרֶגֶל שִׂמְחָה מִשְׁפַּחְתִּית, מָצָא אֶת עַצְמוֹ תּוֹעֶה בַּדֶּרֶךְ, בְּאַחַד הַכְּבִישִׁים הַמְּהִירִים, אוֹטוֹסְטְרָדָה בַּעֲלַת כַּמָּה וְכַמָּה נְתִיבִים. הַלָּה הִתְקָרֵב אֶל עֵבֶר פְּנִיָּה מְסֻיֶּמֶת, אוּלָם מֵאַחַר וּבְאוֹתָם הַיָּמִים לֹא הָיוּ זְמִינִים אֶמְצְעֵי הַנִּוּוּט הַמִּתְקַדְּמִים הַקַּיָּמִים כַּיּוֹם, לֹא יָדַע הַאִם לִפְנוֹת בִּפְנִיָּה זוֹ אוֹ לֹא, כַּאֲשֶׁר הַהַשְׁלָכוֹת שֶׁל כָּל הַחְלָטָה עֲשׂוּיוֹת לִהְיוֹת מַשְׁמָעוּתִיּוֹת: פְּנִיָּה אַחַת שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמָהּ, עֲשׂוּיָה לְהוֹבִיל לִנְסִיעָה שֶׁל עַשְׂרוֹת קִילוֹמֶטְרִים עַד שֶׁיִּתְאַפְשֵׁר לִסְטוֹת מֵהַכְּבִישׁ הַמָּהִיר וְלַחֲזֹר אֶת הַדֶּרֶךְ כֻּלָּהּ! בְּלֵית בְּרֵרָה, נֶעֱצַר מְיֻדָּעֵנוּ בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ, מוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ לְסִימָן כִּי זָקוּק הוּא לְעֶזְרָה. הָיָה זֶה צַעַד שֶׁנִּרְאֶה עַל פָּנָיו כְּבִלְתִּי הֶגְיוֹנִי... וְכִי מִי יַעְצֹר מִשֶּׁטֶף נְסִיעָתוֹ הַמְּהִירָה בִּכְדֵי לְהוֹשִׁיט עֶזְרָה לְאָדָם בִּלְתִּי מֻכָּר? וּבְכָל זֹאת, לְשִׂמְחָתוֹ שֶׁל מְיֻדָּעֵנוּ הַתּוֹעֶה, נֶעֶצְרָה לְצִדּוֹ לְפֶתַע מְכוֹנִית, מִמֶּנָּה יָצָא גּוֹי מְקוֹמִי שֶׁנִּגַּשׁ אֵלָיו וְשָׁאַל לִמְבֻקָּשׁוֹ. "תָעִיתִי בַּדֶּרֶךְ וַאֲנִי זָקוּק לְעֶזְרָה!" הִסְבִּיר מְיֻדָּעֵנוּ, וְהַגּוֹי הֶחָבִיב לֹא הִסֵּס: "סַע אַחֲרַי, אֶעֱזֹר לְךָ בְּשִׂמְחָה!" הִבְטִיחַ. אֶלָּא שֶׁבְּטֶרֶם הִסְפִּיק מְיֻדָּעֵנוּ לָשׁוּב אֶל רִכְבּוֹ וּלְהַתְחִיל בִּנְסִיעָה, נֶעֶצְרָה לְיָדוֹ מְכוֹנִית נוֹסֶפֶת, מִמֶּנָּה יָצְאוּ שְׁנֵי אַבְרֵכִים יְקָרִים, אֲשֶׁר מִהֲרוּ לְבָרֵר הַאִם זָקוּק הוּא לִדְבַר מָה. פָּנָה הַגּוֹי אֶל מְיֻדָּעֵנוּ וְאָמַר לוֹ: "יָדַעְתִּי... יָדַעְתִּי שֶׁלֹּא תִּשָּׁאֵר תָּקוּעַ בּוֹדֵד עַל אֵם הַדֶּרֶךְ... אֵצֶל הַיְּהוּדִים לֹא מַשְׁאִירִים אַף אֶחָד לְבַד! הַיְּהוּדִים תָּמִיד מְאֻחָדִים, תָּמִיד עוֹזְרִים אֶחָד לַשֵּׁנִי! אֶצְלֵנוּ, הַגּוֹיִים, כָּל אֶחָד חַי לְעַצְמוֹ. יָכוֹל גּוֹי לְהַמְתִּין שָׁעוֹת עַל אֵם הַדֶּרֶךְ, וְאִישׁ אֲפִלּוּ לֹא יָעִיף מַבָּט לְעֶבְרוֹ. אוּלָם אֶצְלְכֶם הַיְּהוּדִים – זֶה אַחֶרֶת! אֲנִי יוֹדֵעַ!" כֹּה אָמַר הַגּוֹי בְּהִתְרַגְּשׁוּת, וּלְאַחַר רֶגַע שֶׁל הִתְלַבְּטוּת, הֶחְלִיט לַחְשֹׂף סוֹד קָטָן... הוּא נִגַּשׁ אֶל רִכְבּוֹ, פָּתַח אֶת תָּא הַמִּטְעָן, וְהֶרְאָה לִמְיֻדָּעֵנוּ וְלִשְׁנֵי הָאַבְרֵכִים הַיְקָרִים לְבוּשׁ יְהוּדִי מָלֵא שֶׁכָּלַל כּוֹבַע וַחֲלִיפָה חֲסִידִיִּים... "אֲנִי אָמְנָם גּוֹי גָּמוּר", הִסְבִּיר, "אַךְ אֶת אֵלּוּ אֲנִי מַחֲזִיק בְּרִכְבִּי לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן, לִשְׁעַת חֵרוּם... אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאִם אֶתָּקַע חָלִילָה, מִסִּבָּה כָּלְשֶׁהִי, עַל אֵם הַדֶּרֶךְ, הַלְּבוּשׁ הַזֶּה יַבְטִיחַ שֶׁלֹּא אֶשָּׁאֵר בּוֹדֵד!"... הֲרֵי לָנוּ וִדּוּי כֵּנֶה וַאֲמִתִּי, הוֹדָאַת בַּעַל דִּין עַצְמוֹ: הַגּוֹיִים – אֵינָם מְאֻחָדִים, אוּלָם הַיְּהוּדִים – מְאֻחָדִים כֻּלָּם! כָּל יְהוּדִי בַּאֲשֶׁר הוּא קָשׁוּר לְכָל כְּלַל יִשְׂרָאֵל! וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: שֶׁכֵּן הִנֵּה, בְּעֵת מַתַּן תּוֹרָה נֶאֱמַר (שמות יט-ב): "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר", וְדָרְשׁוּ עַל כָּךְ חֲזַ"ל הַקְּדוֹשִׁים כִּי הָיְתָה חֲנִיָּתָם כְּאִישׁ אֶחָד וּבְלֵב אֶחָד, כַּאֲשֶׁר בְּכָךְ נַעֲשִׂים הֵם רְאוּיִים לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה. אַךְ מֵאַחַר וְעָבְדוּ יִשְׂרָאֵל לָעֵגֶל, הֲרֵי שֶׁנַּעֲשׂוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְהַגּוֹיִים, הֲלֹא מִטִּבְעָם נִפְרָדִים הֵם, אִבְּדוּ אֵפוֹא יִשְׂרָאֵל אֶת מַעֲלַת הָאַחְדוּת. אוּלָם לִקְרַאת הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁנּוֹעַד לְכַפֵּר עַל הָעֵגֶל וּלְהַחֲזִירָם לְאוֹתוֹ מַצָּב בּוֹ הָיוּ לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה – הָיָה עֲלֵיהֶם לַחֲזֹר אַף לְאוֹתוֹ מַצָּב שֶׁאִפְשֵׁר אֶת קַבָּלַת הַתּוֹרָה, כְּלוֹמַר, לְאוֹתָהּ אַחְדוּת שֶׁל 'כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד'. לְפִיכָךְ הִקְהִיל אוֹתָם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ כֻּלָּם יַחַד, בִּכְדֵי לְהַחֲזִיר אֶת בְּרִית הָאַחֲוָה שֶׁבֵּינֵיהֶם, וְכָךְ, כְּשֶׁהֵם מְאֻחָדִים – תִּתְאַפְשֵׁר הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן! (לְלַמֶּדְךָ)