Otzarot-Article

לְעוֹלָם חַג הַשָּׁבוּעוֹת חָל לְאַחַר קְרִיאַת פָּרָשַׁת "בַּמִּדְבָּר". בַּעַל הָ"אִגְּרוֹת מֹשֶׁה", הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה פַיְינְשְׁטֵיין זַצַ"ל, כָּתַב לְכָךְ טַעַם לְשֶׁבַח: יֵשׁ אֲנָשִׁים הַמַּמְעִיטִים בְּעֵרֶךְ עַצְמָם, וְאוֹמְרִים: "קָשֶׁה לִי לְהִשְׁתַּתֵּף בַּשִּׁעוּר הַזֶּה – הוּא קָשֶׁה מִדַּי עֲבוּרִי", "זֶה לֹא לַדַּרְגָּה שֶׁלִּי", "אֲנִי לֹא אַצְלִיחַ", "בַּחַיִּים אֲנִי לֹא אֶזְכֹּר"... לְפִיכָךְ, לִפְנֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה, בָּאָה הַתּוֹרָה וּמוֹנָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי לְהַזְכִּיר לְכָל יְהוּדִי בַּאֲשֶׁר הוּא עַד כַּמָּה הוּא חָשׁוּב בְּעֵינֵי ה' יִתְבָּרַךְ. כָּל יְהוּדִי נִסְפָּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְיֵשׁ לוֹ חֲשִׁיבוּת עֲצוּמָה, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּפְקִיד וּשְׁלִיחוּת שֶׁרַק הוּא יָכוֹל לְמַלֵּא בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ!

תַּפְקִיד הַ"מִּגְדָּלוֹר" הוּא לְהָאִיר לְמֶרְחַקִּים כְּדֵי לְאַפְשֵׁר לַסְּפִינוֹת הַבָּאוֹת מִלֵּב יָם לַעֲגֹן בַּנָּמֵל בְּשָׁלוֹם.

בְּאַחַד הַמִּגְדָּלוֹרִים הָיָה זָקֵן הַמְמֻנֶּה לְמַלֵּא אֶת חָבִית הַשֶּׁמֶן שֶׁל הַמִּגְדָּלוֹר, כְּדֵי שֶׁהַסַּפָּנִים יוּכְלוּ לִרְאוֹת אֶת קַו הַנָּמֵל גַּם בִּשְׁעוֹת הַחֲשֵׁכָה. לַיְלָה אֶחָד, הִגִּיעָה אֵלָיו אַלְמָנָה עִם עוֹלָלֶיהָ, וְהִתְחַנְּנָה אֵלָיו שֶׁיִּתֵּן לָהּ שֶׁמֶן בִּשְׁבִיל שֶׁתּוּכַל לְהָכִין אֹכֶל לִילָדֶיהָ הָרַכִּים. הַזָּקֵן רִחֵם עֲלֵיהֶם וְנָתַן לָהּ חֵלֶק מֵהַשֶּׁמֶן. בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה, נִגְמַר הַשֶּׁמֶן בַּמִּגְדָּלוֹר, וְהוּא כָּבָה. אֳנִיּוֹת רַבּוֹת הִתְרַסְּקוּ עַל הַסְּלָעִים וַאֲנָשִׁים רַבִּים קִפְּחוּ אֶת חַיֵּיהֶם.

הַזָּקֵן נֶעֱצַר בַּחֲשָׁד לְרַשְׁלָנוּת. כְּשֶׁהָעֳמַד לַדִּין, טָעַן לַהֲגַנָּתוֹ, שֶׁרִחֵם עַל הָאַלְמָנָה וְהַיְתוֹמִים. הַשּׁוֹפֵט הִרְשִׁיעוֹ לְאַלְתַּר כִּי פָּשַׁע בִּמְלַאכְתּוֹ, וְגָרַם לְמוֹתָם שֶׁל אֲנָשִׁים רַבִּים מִפְּנֵי שֶׁלֹּא מִלֵּא אֶת כַּמּוּת הַשֶּׁמֶן הַדְּרוּשָׁה!

זֶה הַסִּפּוּר שֶׁעָלוּל לִקְרוֹת לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ; כַּאֲשֶׁר נַגִּיעַ לְבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה, עֲלוּלִים לְהַאֲשִׁים אוֹתָנוּ עַל כָּךְ שֶׁלֹּא מִלֵּאנוּ אֶת יִעוּדֵנוּ כָּרָאוּי וְלֹא נִצַּלְנוּ אֶת זְמַנֵּנוּ וְאֶת יְכוֹלוֹתֵינוּ לְהָאִיר אֶת נֵר נִשְׁמָתֵנוּ בְּאוֹר יְקָרוֹת, "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו-כג). עַל כֵּן עָלֵינוּ לְהִתְמַקֵּד בְּתַכְלִית הַחַיִּים וְלֶאֱסֹף כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, כִּי רַק אָדָם שֶׁמְּמֻקָּד בַּמַּטָּרָה שֶׁלּוֹ - יָכוֹל לְהַצְלִיחַ!

מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?

הַשֶּׁמֶשׁ הִיא מְקוֹר הָאֶנֶרְגְּיָה הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בַּגָּלַקְסְיָה כֻּלָּהּ. כַּדּוּר הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹלֵחַ לְכַדּוּר הָאָרֶץ מִילְיָארְדֵי קִילוֹוָאטִים שֶׁל אֶנֶרְגְּיָה בְּכָל שְׁנִיָּה, אֲבָל דַּי בְּכוֹבַע שֶׁמֶשׁ שֶׁיָּגֵן עָלֵינוּ מֵחֹם הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֶטֶת. לְעֻמַּת זֹאת, קֶרֶן הַלֵּייזֶר הִיא מְקוֹר אֶנֶרְגְּיָה חַלָּשׁ, אֲבָל בְּעֶזְרָתָהּ אֶפְשָׁר לִקְדֹּחַ בָּאֶבֶן הֲכִי חֲזָקָה בַּטֶּבַע - הַ"יַּהֲלוֹם". מַדּוּעַ? כִּי קֶרֶן הַלֵּייזֶר מְמֻקֶּדֶת.

הַשֶּׁמֶשׁ גַּם בְּדֶרֶךְ כְּלָל לֹא מְחוֹלֶלֶת שְׂרֵפוֹת, רַק בְּמִקְרֵי חֹם קִיצוֹנִיִּים. לְעֻמַּת זֹאת, בְּעֶזְרַת זְכוּכִית מַגְדֶּלֶת קְטַנָּה אֶפְשָׁר לְהַבְעִיר אֵשׁ שֶׁתְּכַלֶּה אֶת כָּל הַנִּקְרֶה בְּדַרְכָּהּ, מֵאַחַר שֶׁהַזְּכוּכִית מַגְדֶּלֶת מְמַקֶּדֶת אֶת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ אֶל מָקוֹם אֶחָד.

לָכֵן, כְּדֵי לְהַצְלִיחַ - עָלֵינוּ לְמַקֵּד וּלְרַכֵּז אֶת כָּל כֹּחוֹתֵינוּ בְּמַטָּרָה אַחַת וִיחִידָה: לְסַגֵּל לְעַצְמֵנוּ כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כִּי אָז נַצְלִיחַ בָּזֶה וּבָבָא!

אָדָם עָלוּל לַחְשֹׁב: 'כָּל הַיּוֹם אֲנִי עוֹבֵד עֲבוֹדַת כַּפַּיִם, מָה אֲנִי כְּבָר יָכוֹל לְהַסְפִּיק לִלְמֹד? הָרֵי יֵשׁ אַבְרֵכִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם, וּמַה יַּעֲזֹר אִם אֶלְמַד דַּף גְּמָרָא אוֹ הֲלָכָה נוֹסֶפֶת? הֲרֵי גְּדוֹל הַדּוֹר כְּבָר אֲנִי לֹא אֶהְיֶה'.

יֵשׁ עַל כָּךְ מַעֲשֶׂה נִפְלָא: בְּעוֹנַת הַקַּיִץ, לְאַחַר זְמַן אָרֹךְ בּוֹ קוֹל הַתּוֹרָה אֵינוֹ פּוֹסֵק מֵהֵיכְלֵי הַיְשִׁיבוֹת, נוֹהֲגִים בְּנֵי הַיְשִׁיבוֹת לָצֵאת לְטִיּוּל בְּמִסְגֶּרֶת הַיְשִׁיבָה כְּדֵי לְהַחֲלִיף כֹּחוֹת לַזְּמַן הַבָּא, בִּבְחִינַת: "וְקוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ" (ישעיה מ-לא).

בְּנֵי יְשִׁיבָה אַחַת נָסְעוּ לְטִיּוּל, וְגַם שָׁם בֵּית הַמִּדְרָשׁ הָיָה שׁוֹקֵק חַיִּים. אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם הִתְפַּלְּאוּ עַל הַתְמָדָתָם הַנִּפְלָאָה שֶׁל בְּנֵי הַיְשִׁיבָה, שֶׁאֲפִלּוּ בִּזְמַן הַנֹּפֶשׁ לָמְדוּ בְּכָל בֹּקֶר בְּמֶשֶׁךְ מִסְפַּר שָׁעוֹת, לִפְנֵי שֶׁיָּצְאוּ לְמַסְלוּלֵי הַטִּיּוּלִים, וְלָכֵן הֶחְלִיטוּ גַּם הֵם לְהִצְטָרֵף לַלִּמּוּד.

אַחַד הָאֲנָשִׁים מִבְּנֵי הַמָּקוֹם, הָיָה מַגִּיעַ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ בִּקְבִיעוּת וְהָיָה לוֹמֵד בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת בְּחֵשֶׁק רַב וּבְהַתְמָדָה נִפְלָאָה. בְּאַחַד מֵהַסְּדָרִים, רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה נִגַּשׁ אֵלָיו וְהִבִּיעַ אֶת הַעֲרָכָתוֹ הַכֵּנָה עַל אַהֲבַת הַתּוֹרָה שֶׁיָּקְדָה בְּלִבּוֹ. הָאִישׁ הִצְטַנַּע וְאָמַר כִּי הוּא לֹא זָכָה לִלְמֹד בִּצְעִירוּתוֹ בַּיְּשִׁיבָה, מִפְּנֵי שֶׁנֶּאֱלַץ לְסַיֵּעַ בַּפַּרְנָסָה בְּבֵית הוֹרָיו, וְכָעֵת הוּא רַק מְנַסֶּה קְצָת לְ"צַמְצֵם פְּעָרִים". לְאַחַר מִכֵּן, גִּלָּה לְאָזְנֵי רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה שֶׁהוּא חוֹלֶה בְּמַחֲלָה קָשָׁה. הוּא סִפֵּר גַּם עַל תַּחֲזִיּוֹתֵיהֶם הַקּוֹדְרוֹת שֶׁל הָרוֹפְאִים, אֲשֶׁר לֹא נוֹתְנִים לוֹ סִכּוּי לִשְׂרֹד עוֹד הַרְבֵּה זְמַן. "אֲנִי נִמְצָא בְּמַצָּב שֶׁל הִשָּׂרְדוּת, וְלִמּוּד הַתּוֹרָה נוֹסֵךְ בִּי כֹּחוֹת לְהִלָּחֵם בְּמַחֲלָתִי הַקָּשָׁה".

לִקְרַאת סִיּוּם הַטִּיּוּל, עֵינָיו שֶׁל הָאִישׁ הָיוּ כְּבוּיוֹת וּבְפָנָיו נִכְּרוּ רִגְשׁוֹת יֵאוּשׁ וְתִסְכּוּל. רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה שָׂם לִבּוֹ לְכָךְ, לָכֵן נִגַּשׁ לְהִתְעַנְיֵן בִּשְׁלוֹמוֹ וּלְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ, יוֹם לִפְנֵי שֶׁיַּעַזְבוּ אֶת הַמָּקוֹם.

"הָרוֹפְאִים מְזַהִים שֶׁמַּחֲלָתִי מִתְקַדֶּמֶת, הִיא הוֹלֶכֶת וְאוֹכֶלֶת אֶת גּוּפִי"... אָמַר הָאִישׁ, וּדְמָעוֹת הֵחֵלּוּ לִזְלֹג מֵעֵינָיו הַשְּׁקוּעוֹת. "גַּם הַמַּחֲשָׁבוֹת מַטְרִידוֹת וְכוֹבְשׁוֹת אֶת כָּל רְצוֹנִי לִלְמֹד. נִרְאֶה כִּי אֵין עוֹד טַעַם בַּלִּמּוּד שֶׁלִּי. אַתֶּם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שׂוֹחִים בְּיָם הַתַּלְמוּד וְכָל הַחַיִּים עוֹד לִפְנֵיכֶם לִלְמֹד וּלְהִתְעַלּוֹת, אַךְ אֵיזֶה עֵרֶךְ יֵשׁ בַּדַּפִּים הַבּוֹדְדִים שֶׁכְּבָר אַסְפִּיק לִלְמֹד?! לַדַּרְגָּה שֶׁלָּכֶם כְּבָר לְעוֹלָם לֹא אוּכַל לְהַגִּיעַ".

רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, אִמְּצוֹ אֶל לִבּוֹ וְסִפֵּר לוֹ: "אֶחָד מֵהַמַּלְחִינִים וְהַמְּנַצְּחִים הַגְּדוֹלִים בָּעוֹלָם פָּרַשׁ מֵעֲבוֹדָתוֹ לְעֵת זִקְנוּתוֹ, וְצֶוֶת מְיֻחָד הֵכִין כַּתָּבָה בִּיוֹגְרָפִית עַל תְּרוּמָתוֹ הַכַּבִּירָה לַמּוּסִיקָה. בְּאוֹתָהּ עֵת, הִתְקַיְּמָה הוֹפָעָה שֶׁל תִּזְמֹרֶת סִימְפוֹנִית שֶׁהָיְתָה פְּרִי טִפּוּחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָמָּן. הָאָמָּן הַדָּגוּל הֻזְמַן כְּאוֹרֵחַ כָּבוֹד לָאֵרוּעַ, וְהַכְּתָבִים לִוּוּ אוֹתוֹ אֶל הַהוֹפָעָה כְּדֵי לְהִתְרַשֵּׁם מֵהַקּוֹנְצֶרְט.

בְּסִיּוּם הָאֵרוּעַ, הַקָּהָל הֵרִיעַ בִּמְחִיאוֹת כַּפַּיִם סוֹעֲרוֹת עַל הַבִּצּוּעִים הַמַּדְהִימִים שֶׁל הַסִּימְפוֹנְיָה, וְגַם הַכַּתָּבִים לֹא חָסְכוּ בְּמַחְמָאוֹת בְּעַל פֶּה וּבִכְתָב עַל הָאֵרוּעַ הַמֻּשְׁלָם.

אוּלָם דַּוְקָא כְּשֶׁבִּקְּשׁוּ אֶת תְּגוּבָתוֹ שֶׁל הָאָמָּן הַדָּגוּל עַל הָאֵרוּעַ, הוּא הֵגִיב בְּאִי שְׂבִיעוּת רָצוֹן: "זֶה הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת אֵרוּעַ מֻשְׁלָם אִם הָיוּ חֲמִשָּׁה עָשָׂר כַּנָּרִים. הָיָה חָסֵר קוֹלוֹ שֶׁל כַּנָּר נוֹסָף".

צֶוֶת הַכַּתָּבִים עָרַךְ בֵּרוּר קָצָר, וְהַמְאַרְגְּנִים אִשְּׁרוּ, שֶׁהַכַּנָּר הַחֲמִשָּׁה עָשָׂר חָלָה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, וְלָכֵן לֹא הִגִּיעַ לַקּוֹנְצֶרְט... רַק הַמַּלְחִין הַדָּגוּל הִרְגִּישׁ בַּ"קּוֹל הֶחָסֵר" שֶׁל הַכִּנּוֹר הַחֲמִשָּׁה עָשָׂר.

רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הִסְתַּכֵּל אֶל תּוֹךְ עֵינָיו הַכְּבוּיוֹת שֶׁל הָאִישׁ וְאָמַר לוֹ: "אוּלַי בְּעֵינֵי בָּשָׂר וָדָם כָּשַׁלְנוּ, נִרְאֶה כִּי אֵין טַעַם בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁלְּךָ, בְּכַמָּה דַּפֵּי גְּמָרָא בּוֹדְדִים, אַךְ דַּע לְךָ! מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, שֶׁהוּא הַ'מְנַצֵּחַ' שֶׁל הָעוֹלָם, זָקוּק מְאֹד לַלִּמּוּד שֶׁלְּךָ כְּדֵי שֶׁהַ'סִּימְפוֹנְיָה תִּהְיֶה מֻשְׁלֶמֶת', זֶהוּ הַצְּלִיל שֶׁרַק אַתָּה יָכוֹל לְנַגֵּן! רַק עַל יָדְךָ 'שִׁירַת הַתּוֹרָה' תִּהְיֶה עֲרֵבָה לְבוֹרֵא עוֹלָם!" מִסִּבָּה זוֹ, כְּשֶׁאָדָם נִפְטָר אוֹמְרִים אַחֲרָיו "קַדִּישׁ", בּוֹ אָנוּ מְקַדְּשִׁים וּמַגְדִּילִים אֶת שְׁמוֹ שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִבֵּד אֶחָד מֵחַיָּלָיו.

בְּמַהֲלַךְ אוֹתָהּ שָׁנָה, אוֹתוֹ אָדָם נִפְטַר. בִּ'ימֵי הַשִּׁבְעָה', בְּנוֹ סִפֵּר לְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה כִּי מֵאָז שֶׁעוֹדֵד אֶת אָבִיו, הַרְגָּשָׁתוֹ הִשְׁתַּנְּתָה לַחֲלוּטִין. הוּא הִסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ מֵהַמַּחֲלָה וְהִתְעַנֵּג עַל כָּל רֶגַע שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה, כִּי הֵבִין מַהוּ עֶרְכָּהּ שֶׁל כָּל דַּקַת לִמּוּד עֲבוּרוֹ וַעֲבוּר ה' יִתְבָּרַךְ. הַבֵּן לֹא הֵבִין מַדּוּעַ אָבִיו נָהַג לוֹמַר עַשְׂרוֹת פְּעָמִים בְּכָל יוֹם: "אֲנִי מְנַגֵּן בַּסִּימְפוֹנְיָה שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם". אַךְ נִרְאֶה שֶׁזֶּה עָשָׂה לוֹ טוֹב, לָכֵן הָיָה מְעוֹדְדוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: "אַבָּא! אַתָּה נַגָּן מְצֻיָּן!" וְהוּא הָיָה נֶהֱנֶה עוֹד יוֹתֵר...

יְהִי רָצוֹן שֶׁנַּשְׂכִּיל לְנַצֵּל אֶת הַזְּמַן שֶׁנּוֹתָר לָנוּ, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, וְאָז יִתְקַיֵּם בָּנוּ וּבְזַרְעֵנוּ הַפָּסוּק: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם'' (דברים ד-ד). (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	מטות תשפ"ב
	עֵץ הַדָּגִים
	לְעוֹלָם חַג הַשָּׁבוּעוֹת חָל לְאַחַר קְרִיאַת פָּרָשַׁת "בַּמִּדְבָּר". בַּעַל הָ"אִגְּרוֹת מֹשֶׁה", הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה פַיְינְשְׁטֵיין זַצַ"ל, כָּתַב לְכָךְ טַעַם לְשֶׁבַח: יֵשׁ אֲנָשִׁים הַמַּמְעִיטִים בְּעֵרֶךְ עַצְמָם, וְאוֹמְרִים: "קָשֶׁה לִי לְהִשְׁתַּתֵּף בַּשִּׁעוּר הַזֶּה – הוּא קָשֶׁה מִדַּי עֲבוּרִי", "זֶה לֹא לַדַּרְגָּה שֶׁלִּי", "אֲנִי לֹא אַצְלִיחַ", "בַּחַיִּים אֲנִי לֹא אֶזְכֹּר"... לְפִיכָךְ, לִפְנֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה, בָּאָה הַתּוֹרָה וּמוֹנָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי לְהַזְכִּיר לְכָל יְהוּדִי בַּאֲשֶׁר הוּא עַד כַּמָּה הוּא חָשׁוּב בְּעֵינֵי ה' יִתְבָּרַךְ. כָּל יְהוּדִי נִסְפָּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְיֵשׁ לוֹ חֲשִׁיבוּת עֲצוּמָה, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּפְקִיד וּשְׁלִיחוּת שֶׁרַק הוּא יָכוֹל לְמַלֵּא בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ! תַּפְקִיד הַ"מִּגְדָּלוֹר" הוּא לְהָאִיר לְמֶרְחַקִּים כְּדֵי לְאַפְשֵׁר לַסְּפִינוֹת הַבָּאוֹת מִלֵּב יָם לַעֲגֹן בַּנָּמֵל בְּשָׁלוֹם. בְּאַחַד הַמִּגְדָּלוֹרִים הָיָה זָקֵן הַמְמֻנֶּה לְמַלֵּא אֶת חָבִית הַשֶּׁמֶן שֶׁל הַמִּגְדָּלוֹר, כְּדֵי שֶׁהַסַּפָּנִים יוּכְלוּ לִרְאוֹת אֶת קַו הַנָּמֵל גַּם בִּשְׁעוֹת הַחֲשֵׁכָה. לַיְלָה אֶחָד, הִגִּיעָה אֵלָיו אַלְמָנָה עִם עוֹלָלֶיהָ, וְהִתְחַנְּנָה אֵלָיו שֶׁיִּתֵּן לָהּ שֶׁמֶן בִּשְׁבִיל שֶׁתּוּכַל לְהָכִין אֹכֶל לִילָדֶיהָ הָרַכִּים. הַזָּקֵן רִחֵם עֲלֵיהֶם וְנָתַן לָהּ חֵלֶק מֵהַשֶּׁמֶן. בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה, נִגְמַר הַשֶּׁמֶן בַּמִּגְדָּלוֹר, וְהוּא כָּבָה. אֳנִיּוֹת רַבּוֹת הִתְרַסְּקוּ עַל הַסְּלָעִים וַאֲנָשִׁים רַבִּים קִפְּחוּ אֶת חַיֵּיהֶם. הַזָּקֵן נֶעֱצַר בַּחֲשָׁד לְרַשְׁלָנוּת. כְּשֶׁהָעֳמַד לַדִּין, טָעַן לַהֲגַנָּתוֹ, שֶׁרִחֵם עַל הָאַלְמָנָה וְהַיְתוֹמִים. הַשּׁוֹפֵט הִרְשִׁיעוֹ לְאַלְתַּר כִּי פָּשַׁע בִּמְלַאכְתּוֹ, וְגָרַם לְמוֹתָם שֶׁל אֲנָשִׁים רַבִּים מִפְּנֵי שֶׁלֹּא מִלֵּא אֶת כַּמּוּת הַשֶּׁמֶן הַדְּרוּשָׁה! זֶה הַסִּפּוּר שֶׁעָלוּל לִקְרוֹת לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ; כַּאֲשֶׁר נַגִּיעַ לְבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה, עֲלוּלִים לְהַאֲשִׁים אוֹתָנוּ עַל כָּךְ שֶׁלֹּא מִלֵּאנוּ אֶת יִעוּדֵנוּ כָּרָאוּי וְלֹא נִצַּלְנוּ אֶת זְמַנֵּנוּ וְאֶת יְכוֹלוֹתֵינוּ לְהָאִיר אֶת נֵר נִשְׁמָתֵנוּ בְּאוֹר יְקָרוֹת, "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו-כג). עַל כֵּן עָלֵינוּ לְהִתְמַקֵּד בְּתַכְלִית הַחַיִּים וְלֶאֱסֹף כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, כִּי רַק אָדָם שֶׁמְּמֻקָּד בַּמַּטָּרָה שֶׁלּוֹ - יָכוֹל לְהַצְלִיחַ! מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? הַשֶּׁמֶשׁ הִיא מְקוֹר הָאֶנֶרְגְּיָה הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בַּגָּלַקְסְיָה כֻּלָּהּ. כַּדּוּר הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹלֵחַ לְכַדּוּר הָאָרֶץ מִילְיָארְדֵי קִילוֹוָאטִים שֶׁל אֶנֶרְגְּיָה בְּכָל שְׁנִיָּה, אֲבָל דַּי בְּכוֹבַע שֶׁמֶשׁ שֶׁיָּגֵן עָלֵינוּ מֵחֹם הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֶטֶת. לְעֻמַּת זֹאת, קֶרֶן הַלֵּייזֶר הִיא מְקוֹר אֶנֶרְגְּיָה חַלָּשׁ, אֲבָל בְּעֶזְרָתָהּ אֶפְשָׁר לִקְדֹּחַ בָּאֶבֶן הֲכִי חֲזָקָה בַּטֶּבַע - הַ"יַּהֲלוֹם". מַדּוּעַ? כִּי קֶרֶן הַלֵּייזֶר מְמֻקֶּדֶת. הַשֶּׁמֶשׁ גַּם בְּדֶרֶךְ כְּלָל לֹא מְחוֹלֶלֶת שְׂרֵפוֹת, רַק בְּמִקְרֵי חֹם קִיצוֹנִיִּים. לְעֻמַּת זֹאת, בְּעֶזְרַת זְכוּכִית מַגְדֶּלֶת קְטַנָּה אֶפְשָׁר לְהַבְעִיר אֵשׁ שֶׁתְּכַלֶּה אֶת כָּל הַנִּקְרֶה בְּדַרְכָּהּ, מֵאַחַר שֶׁהַזְּכוּכִית מַגְדֶּלֶת מְמַקֶּדֶת אֶת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ אֶל מָקוֹם אֶחָד. לָכֵן, כְּדֵי לְהַצְלִיחַ - עָלֵינוּ לְמַקֵּד וּלְרַכֵּז אֶת כָּל כֹּחוֹתֵינוּ בְּמַטָּרָה אַחַת וִיחִידָה: לְסַגֵּל לְעַצְמֵנוּ כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כִּי אָז נַצְלִיחַ בָּזֶה וּבָבָא! אָדָם עָלוּל לַחְשֹׁב: 'כָּל הַיּוֹם אֲנִי עוֹבֵד עֲבוֹדַת כַּפַּיִם, מָה אֲנִי כְּבָר יָכוֹל לְהַסְפִּיק לִלְמֹד? הָרֵי יֵשׁ אַבְרֵכִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם, וּמַה יַּעֲזֹר אִם אֶלְמַד דַּף גְּמָרָא אוֹ הֲלָכָה נוֹסֶפֶת? הֲרֵי גְּדוֹל הַדּוֹר כְּבָר אֲנִי לֹא אֶהְיֶה'. יֵשׁ עַל כָּךְ מַעֲשֶׂה נִפְלָא: בְּעוֹנַת הַקַּיִץ, לְאַחַר זְמַן אָרֹךְ בּוֹ קוֹל הַתּוֹרָה אֵינוֹ פּוֹסֵק מֵהֵיכְלֵי הַיְשִׁיבוֹת, נוֹהֲגִים בְּנֵי הַיְשִׁיבוֹת לָצֵאת לְטִיּוּל בְּמִסְגֶּרֶת הַיְשִׁיבָה כְּדֵי לְהַחֲלִיף כֹּחוֹת לַזְּמַן הַבָּא, בִּבְחִינַת: "וְקוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ" (ישעיה מ-לא). בְּנֵי יְשִׁיבָה אַחַת נָסְעוּ לְטִיּוּל, וְגַם שָׁם בֵּית הַמִּדְרָשׁ הָיָה שׁוֹקֵק חַיִּים. אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם הִתְפַּלְּאוּ עַל הַתְמָדָתָם הַנִּפְלָאָה שֶׁל בְּנֵי הַיְשִׁיבָה, שֶׁאֲפִלּוּ בִּזְמַן הַנֹּפֶשׁ לָמְדוּ בְּכָל בֹּקֶר בְּמֶשֶׁךְ מִסְפַּר שָׁעוֹת, לִפְנֵי שֶׁיָּצְאוּ לְמַסְלוּלֵי הַטִּיּוּלִים, וְלָכֵן הֶחְלִיטוּ גַּם הֵם לְהִצְטָרֵף לַלִּמּוּד. אַחַד הָאֲנָשִׁים מִבְּנֵי הַמָּקוֹם, הָיָה מַגִּיעַ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ בִּקְבִיעוּת וְהָיָה לוֹמֵד בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת בְּחֵשֶׁק רַב וּבְהַתְמָדָה נִפְלָאָה. בְּאַחַד מֵהַסְּדָרִים, רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה נִגַּשׁ אֵלָיו וְהִבִּיעַ אֶת הַעֲרָכָתוֹ הַכֵּנָה עַל אַהֲבַת הַתּוֹרָה שֶׁיָּקְדָה בְּלִבּוֹ. הָאִישׁ הִצְטַנַּע וְאָמַר כִּי הוּא לֹא זָכָה לִלְמֹד בִּצְעִירוּתוֹ בַּיְּשִׁיבָה, מִפְּנֵי שֶׁנֶּאֱלַץ לְסַיֵּעַ בַּפַּרְנָסָה בְּבֵית הוֹרָיו, וְכָעֵת הוּא רַק מְנַסֶּה קְצָת לְ"צַמְצֵם פְּעָרִים". לְאַחַר מִכֵּן, גִּלָּה לְאָזְנֵי רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה שֶׁהוּא חוֹלֶה בְּמַחֲלָה קָשָׁה. הוּא סִפֵּר גַּם עַל תַּחֲזִיּוֹתֵיהֶם הַקּוֹדְרוֹת שֶׁל הָרוֹפְאִים, אֲשֶׁר לֹא נוֹתְנִים לוֹ סִכּוּי לִשְׂרֹד עוֹד הַרְבֵּה זְמַן. "אֲנִי נִמְצָא בְּמַצָּב שֶׁל הִשָּׂרְדוּת, וְלִמּוּד הַתּוֹרָה נוֹסֵךְ בִּי כֹּחוֹת לְהִלָּחֵם בְּמַחֲלָתִי הַקָּשָׁה". לִקְרַאת סִיּוּם הַטִּיּוּל, עֵינָיו שֶׁל הָאִישׁ הָיוּ כְּבוּיוֹת וּבְפָנָיו נִכְּרוּ רִגְשׁוֹת יֵאוּשׁ וְתִסְכּוּל. רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה שָׂם לִבּוֹ לְכָךְ, לָכֵן נִגַּשׁ לְהִתְעַנְיֵן בִּשְׁלוֹמוֹ וּלְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ, יוֹם לִפְנֵי שֶׁיַּעַזְבוּ אֶת הַמָּקוֹם. "הָרוֹפְאִים מְזַהִים שֶׁמַּחֲלָתִי מִתְקַדֶּמֶת, הִיא הוֹלֶכֶת וְאוֹכֶלֶת אֶת גּוּפִי"... אָמַר הָאִישׁ, וּדְמָעוֹת הֵחֵלּוּ לִזְלֹג מֵעֵינָיו הַשְּׁקוּעוֹת. "גַּם הַמַּחֲשָׁבוֹת מַטְרִידוֹת וְכוֹבְשׁוֹת אֶת כָּל רְצוֹנִי לִלְמֹד. נִרְאֶה כִּי אֵין עוֹד טַעַם בַּלִּמּוּד שֶׁלִּי. אַתֶּם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שׂוֹחִים בְּיָם הַתַּלְמוּד וְכָל הַחַיִּים עוֹד לִפְנֵיכֶם לִלְמֹד וּלְהִתְעַלּוֹת, אַךְ אֵיזֶה עֵרֶךְ יֵשׁ בַּדַּפִּים הַבּוֹדְדִים שֶׁכְּבָר אַסְפִּיק לִלְמֹד?! לַדַּרְגָּה שֶׁלָּכֶם כְּבָר לְעוֹלָם לֹא אוּכַל לְהַגִּיעַ". רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, אִמְּצוֹ אֶל לִבּוֹ וְסִפֵּר לוֹ: "אֶחָד מֵהַמַּלְחִינִים וְהַמְּנַצְּחִים הַגְּדוֹלִים בָּעוֹלָם פָּרַשׁ מֵעֲבוֹדָתוֹ לְעֵת זִקְנוּתוֹ, וְצֶוֶת מְיֻחָד הֵכִין כַּתָּבָה בִּיוֹגְרָפִית עַל תְּרוּמָתוֹ הַכַּבִּירָה לַמּוּסִיקָה. בְּאוֹתָהּ עֵת, הִתְקַיְּמָה הוֹפָעָה שֶׁל תִּזְמֹרֶת סִימְפוֹנִית שֶׁהָיְתָה פְּרִי טִפּוּחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָמָּן. הָאָמָּן הַדָּגוּל הֻזְמַן כְּאוֹרֵחַ כָּבוֹד לָאֵרוּעַ, וְהַכְּתָבִים לִוּוּ אוֹתוֹ אֶל הַהוֹפָעָה כְּדֵי לְהִתְרַשֵּׁם מֵהַקּוֹנְצֶרְט. בְּסִיּוּם הָאֵרוּעַ, הַקָּהָל הֵרִיעַ בִּמְחִיאוֹת כַּפַּיִם סוֹעֲרוֹת עַל הַבִּצּוּעִים הַמַּדְהִימִים שֶׁל הַסִּימְפוֹנְיָה, וְגַם הַכַּתָּבִים לֹא חָסְכוּ בְּמַחְמָאוֹת בְּעַל פֶּה וּבִכְתָב עַל הָאֵרוּעַ הַמֻּשְׁלָם. אוּלָם דַּוְקָא כְּשֶׁבִּקְּשׁוּ אֶת תְּגוּבָתוֹ שֶׁל הָאָמָּן הַדָּגוּל עַל הָאֵרוּעַ, הוּא הֵגִיב בְּאִי שְׂבִיעוּת רָצוֹן: "זֶה הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת אֵרוּעַ מֻשְׁלָם אִם הָיוּ חֲמִשָּׁה עָשָׂר כַּנָּרִים. הָיָה חָסֵר קוֹלוֹ שֶׁל כַּנָּר נוֹסָף". צֶוֶת הַכַּתָּבִים עָרַךְ בֵּרוּר קָצָר, וְהַמְאַרְגְּנִים אִשְּׁרוּ, שֶׁהַכַּנָּר הַחֲמִשָּׁה עָשָׂר חָלָה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, וְלָכֵן לֹא הִגִּיעַ לַקּוֹנְצֶרְט... רַק הַמַּלְחִין הַדָּגוּל הִרְגִּישׁ בַּ"קּוֹל הֶחָסֵר" שֶׁל הַכִּנּוֹר הַחֲמִשָּׁה עָשָׂר. רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הִסְתַּכֵּל אֶל תּוֹךְ עֵינָיו הַכְּבוּיוֹת שֶׁל הָאִישׁ וְאָמַר לוֹ: "אוּלַי בְּעֵינֵי בָּשָׂר וָדָם כָּשַׁלְנוּ, נִרְאֶה כִּי אֵין טַעַם בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁלְּךָ, בְּכַמָּה דַּפֵּי גְּמָרָא בּוֹדְדִים, אַךְ דַּע לְךָ! מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, שֶׁהוּא הַ'מְנַצֵּחַ' שֶׁל הָעוֹלָם, זָקוּק מְאֹד לַלִּמּוּד שֶׁלְּךָ כְּדֵי שֶׁהַ'סִּימְפוֹנְיָה תִּהְיֶה מֻשְׁלֶמֶת', זֶהוּ הַצְּלִיל שֶׁרַק אַתָּה יָכוֹל לְנַגֵּן! רַק עַל יָדְךָ 'שִׁירַת הַתּוֹרָה' תִּהְיֶה עֲרֵבָה לְבוֹרֵא עוֹלָם!" מִסִּבָּה זוֹ, כְּשֶׁאָדָם נִפְטָר אוֹמְרִים אַחֲרָיו "קַדִּישׁ", בּוֹ אָנוּ מְקַדְּשִׁים וּמַגְדִּילִים אֶת שְׁמוֹ שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִבֵּד אֶחָד מֵחַיָּלָיו. בְּמַהֲלַךְ אוֹתָהּ שָׁנָה, אוֹתוֹ אָדָם נִפְטַר. בִּ'ימֵי הַשִּׁבְעָה', בְּנוֹ סִפֵּר לְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה כִּי מֵאָז שֶׁעוֹדֵד אֶת אָבִיו, הַרְגָּשָׁתוֹ הִשְׁתַּנְּתָה לַחֲלוּטִין. הוּא הִסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ מֵהַמַּחֲלָה וְהִתְעַנֵּג עַל כָּל רֶגַע שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה, כִּי הֵבִין מַהוּ עֶרְכָּהּ שֶׁל כָּל דַּקַת לִמּוּד עֲבוּרוֹ וַעֲבוּר ה' יִתְבָּרַךְ. הַבֵּן לֹא הֵבִין מַדּוּעַ אָבִיו נָהַג לוֹמַר עַשְׂרוֹת פְּעָמִים בְּכָל יוֹם: "אֲנִי מְנַגֵּן בַּסִּימְפוֹנְיָה שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם". אַךְ נִרְאֶה שֶׁזֶּה עָשָׂה לוֹ טוֹב, לָכֵן הָיָה מְעוֹדְדוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: "אַבָּא! אַתָּה נַגָּן מְצֻיָּן!" וְהוּא הָיָה נֶהֱנֶה עוֹד יוֹתֵר... יְהִי רָצוֹן שֶׁנַּשְׂכִּיל לְנַצֵּל אֶת הַזְּמַן שֶׁנּוֹתָר לָנוּ, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, וְאָז יִתְקַיֵּם בָּנוּ וּבְזַרְעֵנוּ הַפָּסוּק: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם'' (דברים ד-ד). (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)