Otzarot-Article

"זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה" (יח-כ) אַנְשֵׁי סְדוֹם נִמְחוּ מִן הָעוֹלָם. עַד כַּמָּה שֶׁיָּדוּעַ, בְּפִתְאוֹמִיּוּת. לְלֹא הַתְרָאָה. בְּנֵי דּוֹר הַמַּבּוּל הֻזְהֲרוּ מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, נֹחַ הוֹכִיחָם בְּלֹא הֲפוּגָה. וְאִלּוּ סְדוֹם נֶהֶפְכָה בַּחֲטָף, נִכְחֲדָה בִּמְטַר אֵשׁ וְגָפְרִית.

וְכָאן מִתְבַּקֶּשֶׁת שְׁאֵלָה. נַנִּיחַ שֶׁלֹּא הָיוּ זְקוּקִים לְהַתְרָאָה מִשּׁוּם שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם מְנֻגָּדִים הָיוּ לַמּוּסָר הָאֱנוֹשִׁי הַבְּסִיסִי, וּמַצְפּוּנָם הָיָה צָרִיךְ לִמְחוֹת וּלְהוֹכִיחַ. אֲבָל מַדּוּעַ דִּין כֹּה נֶחֱרָץ, מַדּוּעַ אָבְדָן מֻחְלָט. הַשְּׁאֵלָה מִסְתַּמֶּכֶת עַל דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ בְּעִנְיָנוֹ שֶׁל קַיִן, רוֹצֵחַ אָחִיו. הָיָה זֶה רֶצַח בְּמֵזִיד, וְנִגְזְרָה עָלָיו גָּלוּת כְּרוֹצֵחַ בִּשְׁגָגָה בִּלְבַד. וּמַדּוּעַ? הִסְבִּיר הַמִּדְרָשׁ: "לֹא כְּדִינָם שֶׁל רוֹצְחִים דִּינוֹ שֶׁל קַיִן, קַיִן הָרַג וְלֹא הָיָה לוֹ מִמִּי לִלְמֹד.

מִכָּאן וְאֵילָךְ, כָּל הוֹרֵג קַיִן יֵהָרֵג, אַף אַנְשֵׁי סְדוֹם, שֶׁשָּׁמְרוּ עָשְׁרָם לְעַצְמָם "וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה" (יְחֶזְקֵאל טז-מט), וְאָמְרוּ: "בּוֹאוּ וְנִשְׁכַּח תּוֹרַת רֶגֶל מִבֵּינֵינוּ" (וַיִּקְרָא רַבָּה ד), בּוֹאוּ נַכְרִיז שֶׁהַכְּנִיסָה לְקַבְּצָנִים אֲסוּרָה. אֵינֶנּוּ חֶבְרַת סַעַד. הַתָּלָ"ג בְּרֹאשׁ מַעְיָנֵינוּ. זֶה מְעֻוָּת, זֶה אַכְזָרִי וּמְרֻשָּׁע. אֲבָל מַדּוּעַ לֹא נִדּוֹנוּ כְּשׁוֹגְגִים, הֲלֹא אִישׁ לֹא הֻרְשַׁע עֲדַיִן בַּעֲבֵרַת קְפִיצַת יָד וְלֵב, וְלֹא הָיָה לָהֶם מִמִּי לִלְמֹד!

שֶׁמָּא תֹּאמַר: הָיָה לָהֶם לִלְמֹד מִשְּׁכֵנָם הַגָּדוֹל, מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ, עַמּוּד הַחֶסֶד! נוּ, בֶּאֱמֶת. הַאִם מִישֶׁהוּ נִתְבָּע לְכָזוֹ נְדִיבוּת? לִשְׁחֹט עֵגֶל לְכָל אוֹרֵחַ, כְּדֵי לְהַאֲכִילוֹ לָשׁוֹן בְּחַרְדָּל? לָרוּץ לִקְרָאתָם וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לִפְנֵיהֶם, לְקָרְאָם "אֲדוֹנִים" וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵיהֶם שֶׁיֵּאוֹתוּ לְהִתְאָרֵחַ בְּצִלּוֹ? מַעֲשָׂיו שֶׁל אַבְרָהָם מֻפְלָאִים הֵם, בְּכָל קְנֵה מִדָּה. אֲפִלּוּ אָמוֹרָאִים קְדוֹשִׁים תָּמְהוּ: "אֲנָן מֵאַבְרָהָם נֵיקוּם וְנִיגְמַר", הַאִם נִדְרָשִׁים אָנוּ לִלְמֹד מִמַּעֲשָׂיו?! (יוֹמָא כח:) אַנְשֵׁי סְדוֹם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!

הַתְּשׁוּבָה עַל כָּךְ תִּנָּתֵן בְּסִפּוּר מַעֲשֶׂה.

קְבוּצָה הִתְאַגְּדָה לִנְסֹעַ עִם שַׁחַר לְצַאנְז, אֶל הַצַּדִּיק בַּעַל הַ"דִּבְרֵי חַיִּים" זָצָ"ל. תִּכְנְנוּ לְהִתְפַּלֵּל כַּ"וָּתִיקִין" וּלְהַגִּיעַ לְצַאנְז לְאַחַר תְּפִלָּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, לְקַבֵּל בִּרְכָתוֹ וְלָשׁוּב מִיָּד. לְהַרְוִיחַ יוֹם עֲבוֹדָה. שָׁמַע זֹאת יְהוּדִי זָקֵן, וְהִבִּיעַ רְצוֹנוֹ לְהִצְטָרֵף. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְצַאנְז, הָיְתָה שָׁם הַתְּפִלָּה בְּעִצּוּמָהּ. עָמְדוּ בַּפֶּתַח, וְהִמְתִּינוּ לְסִיּוּמָהּ. הִסְתַּכֵּל אוֹתוֹ קָשִׁישׁ וְרָאָה יְהוּדִים מִתְפַּלְּלִים, וּבְכֹתֶל הַמִּזְרָח עוֹמֵד יְהוּדִי עָטוּי טַלִּית וּמְפַזֵּז, וְרוֹקֵד, וּמוֹחֵא כַּף, וּמְשׁוֹרֵר בְּקוֹל. הָיָה הַמַּחֲזֶה מֻפְלָא בְּעֵינָיו, וּבִקֵּשׁ לְהֵיטִיב לִרְאוֹת. הִתְקַדֵּם עוֹד וָעוֹד, עַד שֶׁעָמַד מוּל אוֹתוֹ יְהוּדִי נִלְהָב, וְלָטַשׁ לְעֻמָּתוֹ עֵינַיִם... לְפֶתַע פָּסַק הַיְּהוּדִי מֵרִנָּתוֹ, אָחַז בְּאוֹתוֹ זָקֵן, הוֹלִיכוֹ עַד לְפֶתַח בֵּית הַמִּדְרָשׁ - וְהִשְׁלִיכוֹ הַחוּצָה...

הַצַּדִּיק שָׁב לִמְקוֹמוֹ וְסִיֵּם תְּפִלָּתוֹ בְּהִתְלַהֲבוּת, וְאוֹתוֹ זָקֵן לֹא יָדַע אֶת נַפְשׁוֹ. כְּשֶׁהִסְתַּיְּמָה הַתְּפִלָּה עָמְדוּ הַבָּאִים בְּשׁוּרָה. הַצַּדִּיק יָצָא, וּבֵרֵךְ כָּל אֶחָד. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְאוֹתוֹ זָקֵן אֲחָזוֹ בְּיָדוֹ, נְטָלוֹ עִמּוֹ עַד לְפֶתַח הֶחָצֵר, וְהִשְׁלִיכוֹ הַחוּצָה...

נִכְנַס הַצַּדִּיק לְבֵיתוֹ, וְאוֹתוֹ זָקֵן מְמָרֵר בִּבְכִי בַּחוּץ. נִכְמְרוּ עָלָיו רַחֲמֵי הַגַּבַּאי וְהִבְטִיחוֹ: "אֶשְׁתַּדֵּל לְהַמְלִיץ טוֹב בַּעַדְךָ".

נִכְנַס אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה, וְאָמַר: "אוֹתוֹ זָקֵן עוֹמֵד בַּחוּץ..."

"שֶׁיִּסַּע לוֹ לִכְפָרוֹ", קָרָא הַצַּדִּיק, "אֵינִי רוֹצֶה לִרְאוֹתוֹ!"

"הוּא מְמָרֵר בְּבֶכִי", נִסָּה הַגַּבַּאי לְעוֹרֵר רַחֲמֵי הַצַּדִּיק.

"כָּךְ נָאֶה וְכָךְ יָאֶה לוֹ", פָּסַק הַצַּדִּיק.

"הוּא מְבַקֵּשׁ לָדַעַת מַה פִּשְׁעוֹ וּמַה חַטָּאתוֹ", אָמַר הַגַּבַּאי...

"כָּךְ?!" קָרָא הַצַּדִּיק. "כְּשֶׁרוֹאִים יְהוּדִי עוֹבֵד אֶת בּוֹרְאוֹ, מִתְבּוֹנְנִים בּוֹ כְּאִלּוּ הָיָה חַיָּה נְדִירָה בְּגַן חַיּוֹת? לֹא מֻשְׁפָּעִים בִּכְהוּא זֶה? נוֹתָרִים אֲדִישִׁים וְקָרִים, סַקְרָנִים וּמְשָׁעֳשָׁעִים?! 'מִי שֶׁלֹּא מֻשְׁפָּע בִּמְאוּמָה מֵעֲבוֹדַת ה' שֶׁל רֵעֵהוּ, מֵעִיד בְּעַצְמוֹ שֶׁכָּבָה כָּל זִיק יְהוּדִי בְּקִרְבּוֹ. אֵינִי רוֹצֶה לְהַכִּירוֹ!"

"אֲבָל אִם הוּא בּוֹכֶה, סִימָן שֶׁמַּשֶּׁהוּ הִתְעוֹרֵר", נִסָּה הַגַּבַּאי.

אִם כָּךְ, הַכְנִיסוֹ וְיִתְבָּרֵךְ", הִסְכִּים הַצַּדִּיק...

וְזוֹ הַתְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: אִם יֵשׁ לְךָ שָׁכֵן כְּאַבְרָהָם אָבִינוּ וְאַתָּה נִשְׁאָר אִישׁ סְדוֹם, סִימָן שֶׁכָּבָה כָּל זִיק אֱנוֹשִׁיּוּת מִלִּבְּךָ, וְאֵין לְךָ תַּקָּנָה... אֵין דּוֹרְשִׁים מִמְּךָ שֶׁתִּהְיֶה כָּמוֹהוּ. אֲבָל שֶׁמַּשֶּׁהוּ יִדְבַּק בְּךָ... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	פנחס תשפ"ב
	כָּל מַעֲשֵׂה קַנָּאוּת – טָעוּן בְּחִינָה הֵיטֵב!
	"זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה" (יח-כ) אַנְשֵׁי סְדוֹם נִמְחוּ מִן הָעוֹלָם. עַד כַּמָּה שֶׁיָּדוּעַ, בְּפִתְאוֹמִיּוּת. לְלֹא הַתְרָאָה. בְּנֵי דּוֹר הַמַּבּוּל הֻזְהֲרוּ מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, נֹחַ הוֹכִיחָם בְּלֹא הֲפוּגָה. וְאִלּוּ סְדוֹם נֶהֶפְכָה בַּחֲטָף, נִכְחֲדָה בִּמְטַר אֵשׁ וְגָפְרִית. וְכָאן מִתְבַּקֶּשֶׁת שְׁאֵלָה. נַנִּיחַ שֶׁלֹּא הָיוּ זְקוּקִים לְהַתְרָאָה מִשּׁוּם שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם מְנֻגָּדִים הָיוּ לַמּוּסָר הָאֱנוֹשִׁי הַבְּסִיסִי, וּמַצְפּוּנָם הָיָה צָרִיךְ לִמְחוֹת וּלְהוֹכִיחַ. אֲבָל מַדּוּעַ דִּין כֹּה נֶחֱרָץ, מַדּוּעַ אָבְדָן מֻחְלָט. הַשְּׁאֵלָה מִסְתַּמֶּכֶת עַל דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ בְּעִנְיָנוֹ שֶׁל קַיִן, רוֹצֵחַ אָחִיו. הָיָה זֶה רֶצַח בְּמֵזִיד, וְנִגְזְרָה עָלָיו גָּלוּת כְּרוֹצֵחַ בִּשְׁגָגָה בִּלְבַד. וּמַדּוּעַ? הִסְבִּיר הַמִּדְרָשׁ: "לֹא כְּדִינָם שֶׁל רוֹצְחִים דִּינוֹ שֶׁל קַיִן, קַיִן הָרַג וְלֹא הָיָה לוֹ מִמִּי לִלְמֹד. מִכָּאן וְאֵילָךְ, כָּל הוֹרֵג קַיִן יֵהָרֵג, אַף אַנְשֵׁי סְדוֹם, שֶׁשָּׁמְרוּ עָשְׁרָם לְעַצְמָם "וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה" (יְחֶזְקֵאל טז-מט), וְאָמְרוּ: "בּוֹאוּ וְנִשְׁכַּח תּוֹרַת רֶגֶל מִבֵּינֵינוּ" (וַיִּקְרָא רַבָּה ד), בּוֹאוּ נַכְרִיז שֶׁהַכְּנִיסָה לְקַבְּצָנִים אֲסוּרָה. אֵינֶנּוּ חֶבְרַת סַעַד. הַתָּלָ"ג בְּרֹאשׁ מַעְיָנֵינוּ. זֶה מְעֻוָּת, זֶה אַכְזָרִי וּמְרֻשָּׁע. אֲבָל מַדּוּעַ לֹא נִדּוֹנוּ כְּשׁוֹגְגִים, הֲלֹא אִישׁ לֹא הֻרְשַׁע עֲדַיִן בַּעֲבֵרַת קְפִיצַת יָד וְלֵב, וְלֹא הָיָה לָהֶם מִמִּי לִלְמֹד! שֶׁמָּא תֹּאמַר: הָיָה לָהֶם לִלְמֹד מִשְּׁכֵנָם הַגָּדוֹל, מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ, עַמּוּד הַחֶסֶד! נוּ, בֶּאֱמֶת. הַאִם מִישֶׁהוּ נִתְבָּע לְכָזוֹ נְדִיבוּת? לִשְׁחֹט עֵגֶל לְכָל אוֹרֵחַ, כְּדֵי לְהַאֲכִילוֹ לָשׁוֹן בְּחַרְדָּל? לָרוּץ לִקְרָאתָם וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לִפְנֵיהֶם, לְקָרְאָם "אֲדוֹנִים" וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵיהֶם שֶׁיֵּאוֹתוּ לְהִתְאָרֵחַ בְּצִלּוֹ? מַעֲשָׂיו שֶׁל אַבְרָהָם מֻפְלָאִים הֵם, בְּכָל קְנֵה מִדָּה. אֲפִלּוּ אָמוֹרָאִים קְדוֹשִׁים תָּמְהוּ: "אֲנָן מֵאַבְרָהָם נֵיקוּם וְנִיגְמַר", הַאִם נִדְרָשִׁים אָנוּ לִלְמֹד מִמַּעֲשָׂיו?! (יוֹמָא כח:) אַנְשֵׁי סְדוֹם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! הַתְּשׁוּבָה עַל כָּךְ תִּנָּתֵן בְּסִפּוּר מַעֲשֶׂה. קְבוּצָה הִתְאַגְּדָה לִנְסֹעַ עִם שַׁחַר לְצַאנְז, אֶל הַצַּדִּיק בַּעַל הַ"דִּבְרֵי חַיִּים" זָצָ"ל. תִּכְנְנוּ לְהִתְפַּלֵּל כַּ"וָּתִיקִין" וּלְהַגִּיעַ לְצַאנְז לְאַחַר תְּפִלָּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, לְקַבֵּל בִּרְכָתוֹ וְלָשׁוּב מִיָּד. לְהַרְוִיחַ יוֹם עֲבוֹדָה. שָׁמַע זֹאת יְהוּדִי זָקֵן, וְהִבִּיעַ רְצוֹנוֹ לְהִצְטָרֵף. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְצַאנְז, הָיְתָה שָׁם הַתְּפִלָּה בְּעִצּוּמָהּ. עָמְדוּ בַּפֶּתַח, וְהִמְתִּינוּ לְסִיּוּמָהּ. הִסְתַּכֵּל אוֹתוֹ קָשִׁישׁ וְרָאָה יְהוּדִים מִתְפַּלְּלִים, וּבְכֹתֶל הַמִּזְרָח עוֹמֵד יְהוּדִי עָטוּי טַלִּית וּמְפַזֵּז, וְרוֹקֵד, וּמוֹחֵא כַּף, וּמְשׁוֹרֵר בְּקוֹל. הָיָה הַמַּחֲזֶה מֻפְלָא בְּעֵינָיו, וּבִקֵּשׁ לְהֵיטִיב לִרְאוֹת. הִתְקַדֵּם עוֹד וָעוֹד, עַד שֶׁעָמַד מוּל אוֹתוֹ יְהוּדִי נִלְהָב, וְלָטַשׁ לְעֻמָּתוֹ עֵינַיִם... לְפֶתַע פָּסַק הַיְּהוּדִי מֵרִנָּתוֹ, אָחַז בְּאוֹתוֹ זָקֵן, הוֹלִיכוֹ עַד לְפֶתַח בֵּית הַמִּדְרָשׁ - וְהִשְׁלִיכוֹ הַחוּצָה... הַצַּדִּיק שָׁב לִמְקוֹמוֹ וְסִיֵּם תְּפִלָּתוֹ בְּהִתְלַהֲבוּת, וְאוֹתוֹ זָקֵן לֹא יָדַע אֶת נַפְשׁוֹ. כְּשֶׁהִסְתַּיְּמָה הַתְּפִלָּה עָמְדוּ הַבָּאִים בְּשׁוּרָה. הַצַּדִּיק יָצָא, וּבֵרֵךְ כָּל אֶחָד. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְאוֹתוֹ זָקֵן אֲחָזוֹ בְּיָדוֹ, נְטָלוֹ עִמּוֹ עַד לְפֶתַח הֶחָצֵר, וְהִשְׁלִיכוֹ הַחוּצָה... נִכְנַס הַצַּדִּיק לְבֵיתוֹ, וְאוֹתוֹ זָקֵן מְמָרֵר בִּבְכִי בַּחוּץ. נִכְמְרוּ עָלָיו רַחֲמֵי הַגַּבַּאי וְהִבְטִיחוֹ: "אֶשְׁתַּדֵּל לְהַמְלִיץ טוֹב בַּעַדְךָ". נִכְנַס אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה, וְאָמַר: "אוֹתוֹ זָקֵן עוֹמֵד בַּחוּץ..." "שֶׁיִּסַּע לוֹ לִכְפָרוֹ", קָרָא הַצַּדִּיק, "אֵינִי רוֹצֶה לִרְאוֹתוֹ!" "הוּא מְמָרֵר בְּבֶכִי", נִסָּה הַגַּבַּאי לְעוֹרֵר רַחֲמֵי הַצַּדִּיק. "כָּךְ נָאֶה וְכָךְ יָאֶה לוֹ", פָּסַק הַצַּדִּיק. "הוּא מְבַקֵּשׁ לָדַעַת מַה פִּשְׁעוֹ וּמַה חַטָּאתוֹ", אָמַר הַגַּבַּאי... "כָּךְ?!" קָרָא הַצַּדִּיק. "כְּשֶׁרוֹאִים יְהוּדִי עוֹבֵד אֶת בּוֹרְאוֹ, מִתְבּוֹנְנִים בּוֹ כְּאִלּוּ הָיָה חַיָּה נְדִירָה בְּגַן חַיּוֹת? לֹא מֻשְׁפָּעִים בִּכְהוּא זֶה? נוֹתָרִים אֲדִישִׁים וְקָרִים, סַקְרָנִים וּמְשָׁעֳשָׁעִים?! 'מִי שֶׁלֹּא מֻשְׁפָּע בִּמְאוּמָה מֵעֲבוֹדַת ה' שֶׁל רֵעֵהוּ, מֵעִיד בְּעַצְמוֹ שֶׁכָּבָה כָּל זִיק יְהוּדִי בְּקִרְבּוֹ. אֵינִי רוֹצֶה לְהַכִּירוֹ!" "אֲבָל אִם הוּא בּוֹכֶה, סִימָן שֶׁמַּשֶּׁהוּ הִתְעוֹרֵר", נִסָּה הַגַּבַּאי. אִם כָּךְ, הַכְנִיסוֹ וְיִתְבָּרֵךְ", הִסְכִּים הַצַּדִּיק... וְזוֹ הַתְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: אִם יֵשׁ לְךָ שָׁכֵן כְּאַבְרָהָם אָבִינוּ וְאַתָּה נִשְׁאָר אִישׁ סְדוֹם, סִימָן שֶׁכָּבָה כָּל זִיק אֱנוֹשִׁיּוּת מִלִּבְּךָ, וְאֵין לְךָ תַּקָּנָה... אֵין דּוֹרְשִׁים מִמְּךָ שֶׁתִּהְיֶה כָּמוֹהוּ. אֲבָל שֶׁמַּשֶּׁהוּ יִדְבַּק בְּךָ... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)