Otzarot-Article

"בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ" (י-ג). כֵּיצַד יוּבַן הַדָּבָר, שֶׁמִּדַּת הַדִּין פּוֹגַעַת יוֹתֵר בַּמְּקֹרָבִים לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ? דּוֹן יִצְחָק אַבְּרַבַנְאֵל זַצַ"ל הִסְבִּיר זֹאת: "יָדוּעַ, שֶׁהַיּוֹתֵר עוֹבְדִים לַה' - הֵם יוֹתֵר מִסְתַּכְּנִים בַּעֲבוֹדָתוֹ. הֲלֹא תִּרְאֶה שֶׁהַיּוֹתֵר קְרוֹבִים בַּמִּלְחָמָה – הֵמָּה יָמוּתוּ בָּהּ. גַּם כֵּן הַיּוֹתֵר קְרוֹבִים בַּעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ - הֵם יוֹתֵר מוּכָנִים לִשְׁגָגוֹת, וְשִׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן. לָכֵן אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל: "כָּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב אֶל מִשְׁכַּן ה' יָמוּת" (במדבר יז-כח), וְכֵן דָּרְשׁוּ חֲזַ"ל (יבמות קכא:) עַל הַפָּסוּק "וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד" (תהילים נ-ג), שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַקְדֵּק עִם הַצַּדִּיקִים כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. וְזֶהוּ: "הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ", בְּאוֹתָם שֶׁהֵם יוֹתֵר מִתְקָרְבִים לַעֲבוֹדָתִי – אֶתְקַדֵּשׁ"!

הָאַחִים רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזֶ'נְסְק וְרַבִּי זוּשָׁא מֵאֲנִיפּוֹלִי נָהֲגוּ לִנְדֹּד מֵעֲיָרָה לַעֲיָרָה כְּשֶׁהֵם מְחֻפָּשִׂים לְקַבְּצָנִים. לְעִתִּים הֵם הִצְטָרְפוּ לְקַבְּצָנִים נוֹסָפִים כְּשֶׁעָבְרוּ מֵעִיר לְעִיר. בְּאֶחָד מִמַּסָּעוֹת אֵלֶּה הָאָשְׁמוּ כַּמָּה קַבְּצָנִים בִּגְנֵבָה, וּכְתוֹצָאָה מִכָּךְ נֶעֶצְרוּ כֻּלָּם וְהוּשְׂמוּ מֵאֲחוֹרֵי סוֹרֵג וּבְרִיחַ. רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ רָצָה לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה.

"אֵינְךָ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כָּאן", הֵעִיר לוֹ אָחִיו, רַבִּי זוּשָׁא.

"מַדּוּעַ?" לֹא הֵבִין רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ.

רַבִּי זוּשָׁא הִצְבִּיעַ עַל הַדְּלִי שֶׁעָמַד בְּפִנַּת הַחֶדֶר. הוא שִׁמֵּשׁ לַעֲשִׂיַּת צָרְכֵי הָאֲסִירִים, וְהָפַךְ אֶת הַחֶדֶר לְלֹא רָאוּי לִתְפִלָּה.

הֵחֵל רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ לִבְכּוֹת.

"מַדּוּעַ אַתָּה בּוֹכֶה, אָחִי הַיָּקָר? הַאִם מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא תּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת מִנְחָה בִּזְמַנָּהּ?" שָׁאַל רַבִּי זוּשָׁא, וְרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ הֵשִׁיב בְּחִיּוּב.

"אֵין לְךָ עַל מַה לִּבְכּוֹת!" קָרָא לְעֶבְרוֹ רַבִּי זוּשָׁא. "אוֹתוֹ בּוֹרֵא הָעוֹלָם שֶׁצִּוָּה אוֹתָנוּ לְהִתְפַּלֵּל אֶת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, אָמַר כִּי אֵין לְהִתְפַּלֵּל אִם הַחֶדֶר אֵינוֹ נָקִי. נָכוֹן, אֵינְךָ יָכוֹל לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת הַתְּפִלָּה, אַךְ אַתָּה מְקַיֵּם מִצְוָה אַחֶרֶת! עָלֶיךָ לִשְׂמֹחַ כִּי גַּם כָּאן, בְּתָא הַכֶּלֶא הַמַּצְחִין, אָנוּ יְכוֹלִים לְקַיֵּם מִצְוָה שֶׁאָסוּר לְהִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ נָקִי. וּלְהִתְקַשֵּׁר בְּכָךְ לְבוֹרֵא הָעוֹלָם!"

דְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי זוּשָׁא פָּעֲלוּ אֶת פְּעֻלָּתָם וְאֶת הַדְּמָעוֹת הֶחְלִיף חִיּוּךְ גָּדוֹל. רַבִּי זוּשָׁא אָחַז בְּיָדָיו וּשְׁנֵיהֶם הֵחֵלּוּ לִרְקֹד מֵרֹב שִׂמְחָה עַל כָּךְ שֶׁגַּם בְּבֵית הַכֶּלֶא הֵם זוֹכִים לְקַיֵּם מִצְוָה.

הַשּׁוֹמֵר שֶׁשָּׁמַע אֶת הָרַעַשׁ לֹא הֵבִין עַל מָה הַמְּהוּמָה. הוּא שָׁאַל אֶת הָאֲסִירִים הָאֲחֵרִים לְפֵשֶׁר הַמִּתְרַחֵשׁ. "אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים", הֵשִׁיבוּ הֵם, "אַךְ שָׁמַעְנוּ כִּי שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים שׂוֹחֲחוּ עַל דְּלִי הַשּׁוֹפְכִין הָעוֹמֵד בְּפִנַּת הַחֶדֶר, וּלְאַחַר מִכֵּן הֵם פָּתְחוּ בְּרִקּוּד".

"דְּלִי הַשּׁוֹפְכִין גּוֹרֵם לָהֶם לִשְׂמֹחַ וְלִרְקֹד?! נוֹצִיא אוֹתוֹ מִיָּד מִן הַחֶדֶר!" קָרָא הַשּׁוֹמֵר בְּכַעַס וּמִיָּד הוֹצִיאוֹ.

וּשְׁנֵי הָאַחִים נֶעֶמְדוּ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת מִנְחָה כַּדָּת וְכַדִּין.

עַל מַעֲלַת וַחֲשִׁיבוּת קִדּוּשׁ ה' נָבִין מֵהַסִּפּוּר הַבָּא: יָשַׁבְתִּי בְּבֵין הַזְּמַנִּים וְלָמַדְתִּי בְּבֵית מִדְרָשׁ בִּבְרֶכְפֶלְד. וְהִנֵּה נִכְנַס יְהוּדִי זָקֵן, וְנִגַּשׁ יְשִׁירוֹת אֵלַי. "אַתָּה לוֹמֵד מַסֶּכֶת מִדּוֹת?"

"כֵּן", עָנִיתִי, "לִפְנֵי זְמַן קָצָר עָשִׂיתִי סִיּוּם עַל מַסֶּכֶת זוֹ".

"הַאִם תִּרְצֶה לִרְכֹּשׁ סֵפֶר וּבוֹ פֵּרוּשׁ מֻרְחָב עַל מַסֶּכְתּוֹת מִדּוֹת וְתָמִיד?"

עִנְיֵן אוֹתִי בְּהֶחְלֵט לִרְאוֹת מַה יֵּשׁ לוֹ לְחַדֵּשׁ בְּעִנְיְנֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אֲבָל נִבְצַר מִמֶּנִּי.

"כֵּן, אֲבָל אֵין לִי כֶּסֶף", עָנִיתִי.

"זֶה בְּסֵדֶר, קַח עַכְשָׁיו אֶת הַסֵּפֶר וְשַׁלֵּם לִי כְּשֶׁיִּהְיֶה לְךָ". הַזָּקֵן רָשַׁם אֶת שְׁמוֹ וְאֶת כְּתָבְתּוֹ עַל נְיָר מִזְדַּמֵּן, וַאֲנִי קִבַּלְתִּי מִמֶּנּוּ אֶת הַסֵּפֶר 'חַיֵּי תָּמִיד'. הוּא הִתְרַגֵּשׁ כָּל כָּךְ וְסִפֵּר לִי בִּדְמָעוֹת כַּמָּה עָמָל וּמַאֲמַצִּים הִשְׁקִיעַ בְּחִבּוּר הַסֵּפֶר, יַחַד עִם בְּנוֹ, עַד שֶׁהוֹצִיא דָּבָר נָאֶה וּמְתֻקָּן, שֶׁיִּהְיֶה לְעִלּוּי נִשְׁמַת הוֹרָיו הי"ד, וְעַד כַּמָּה קָשֶׁה לִמְצֹא לוֹמְדִים הַמִּתְעַנְיְנִים בַּסֵּפֶר; הַצְּעִירִים לוֹמְדִים מַסֶּכְתּוֹת אֲחֵרוֹת, הַמְּבֻגָּרִים עֲסוּקִים בִּסְפָרִים אֲחֵרִים, וְהִנֵּה הוּא מָצָא אוֹתִי, בָּחוּר בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה, שֶׁבְּדִיּוּק לָמַד אֶת הַמַּסֶּכֶת. אֵיזֶה אֹשֶׁר!

הַחוֹב הֵעִיק עָלַי, אֲבָל הַפֶּתֶק אָבַד. לֹא הָיָה לִי מֻשָּׂג כֵּיצַד לְהַגִּיעַ לַמְּחַבֵּר, רָשַׁמְתִּי אֶת הַחוֹב בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא יֹאבַד לִי וְהִתְפַּלַּלְתִּי לַה' שֶׁיַּעֲזֹר לִי לִמְצֹא אֶת בַּעַל חוֹבִי וּלְשַׁלֵּם לוֹ בַּהֶקְדֵּם.

כַּעֲבוֹר חֲצִי שָׁנָה, עָלִיתִי לְאוֹטוֹבּוּס לִירוּשָׁלַיִם יַחַד עִם אָחִי הַצָּעִיר. מֵאֲחוֹרַי יָשְׁבוּ בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית שְׁנֵי זְקֵנִים: הָאֶחָד יְהוּדִי וְהַשֵּׁנִי, לְהַבְדִּיל, עַרְבִי, וּשְׁנֵיהֶם הִתְוַכְּחוּ עַל עִנְיְנֵי דָּת. לֹא רָצִיתִי לְהַקְשִׁיב לְשִׂיחַת הָעַרְבִי כְּדֵי לֹא לְטַמְטֵם אֶת מֹחִי בַּהֲבָלָיו, אֲבָל שָׁמַעְתִּי מְעַט מִדִּבְרֵי הַיְּהוּדִי שֶׁאָמַר: "גַּם אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁתּוֹרָתֵנוּ תּוֹרַת אֱמֶת, לָנוּ יֵשׁ הוֹכָחוֹת בְּרוּרוֹת, וְלַגּוֹיִים אֵין מַה לִּמְכֹּר. אִם תִּתְבּוֹנֵן, גַּם אַתָּה תּוֹדֶה שֶׁרַק תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל אֱמֶת".

אָחִי סוֹבֵב אֶת הָרֹאשׁ וְשָׁאַל אוֹתִי: "אוּלַי הַיְּהוּדִי הַיּוֹשֵׁב מֵאֲחוֹרֵינוּ הוּא הַזָּקֵן שֶׁמָּכַר לְךָ אֶת הַסֵּפֶר?" סוֹבַבְתִּי אֶת רֹאשִׁי אַךְ לֹא הָיִיתִי בָּטוּחַ. לָכֵן קַמְתִּי וְשָׁאַלְתִּי אותו: "הַאִם אַתֶּם חִבַּרְתֶּם אֶת הַסֵּפֶר 'חַיֵּי תָּמִיד'?"

"כֵּן, בָּחוּרְ'ל, לָמָּה אַתָּה שׁוֹאֵל?"

"לִפְנֵי כַּחֲצִי שָׁנָה הֲבֵאתֶם לִי אֶת הַסֵּפֶר בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ בִּרְחוֹב רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא בִּבְרֶכְפֶלְד, וַעֲדַיִן לֹא שִׁלַּמְתִּי לָכֶם. יֵשׁ לִי כָּאן חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְשַׁלֵּם אֶת הַחוֹב".

הַזָּקֵן נִזְכַּר, לָקַח אֶת הַכֶּסֶף וְהוֹדִיעַ שֶׁיִּמְחֹק אֶת הַחוֹב. לְאַחַר מִכֵּן, הוּא פָּנָה אֶל הַגּוֹי בְּנִצָּחוֹן: "אַתָּה מֵבִין מַה שֶּׁקּוֹרֶה כָּאן? הִנֵּה לְךָ דֻּגְמַת מוֹפֵת לְחִנּוּךְ יְהוּדִי טָהוֹר. בָּחוּר צָעִיר מְשַׁלֵּם מִיָּזְמָתוֹ חוֹב יָשָׁן שֶׁל חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים בְּלִי שֶׁאַזְכִּיר לוֹ וּבְלִי שֶׁאֲבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ. לָמָּה? כִּי הוּא יְהוּדִי, וְכָךְ כָּתוּב בְּתוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, דִּין פְּרוּטָה כְּדִין מֵאָה".

הַגּוֹי נִשְׁאַר עִם הַלָּשׁוֹן בַּחוּץ. הוּא הָיָה הָמוּם מִמַּה שֶּׁרָאוּ עֵינָיו. "אֶצְלֵנוּ אֵין דָּבָר כָּזֶה לְהַחֲזִיר חוֹב בְּלִי שֶׁנִּתְבַּקְּשׁוּ. אֵין. וְגַם כְּשֶׁמְּשַׁלְּמִים, חֵלֶק מֵהַחוֹב זֶה רַק בִּתְבִיעוֹת וּבְמַכּוֹת". הוּא הוֹדָה בִּפְנֵי הַיְּהוּדִי בְּפֶה מָלֵא: "תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל הִיא תּוֹרַת אֱמֶת!"

מִיָּד אַחַר כָּךְ יָרַד הַגּוֹי מֵהָאוֹטוֹבּוּס. חֲמִשִּׁים הַשְּׁקָלִים חִכּוּ חֲצִי שָׁנָה בִּשְׁבִיל רְגָעִים שֶׁל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. (הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שֶׁבַע)

	בלק תשפ"ב
	הַהִתְרַחֲשֻׁיּוֹת מַתְחִילוֹת בַּשָּׁמַיִם!
	"בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ" (י-ג). כֵּיצַד יוּבַן הַדָּבָר, שֶׁמִּדַּת הַדִּין פּוֹגַעַת יוֹתֵר בַּמְּקֹרָבִים לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ? דּוֹן יִצְחָק אַבְּרַבַנְאֵל זַצַ"ל הִסְבִּיר זֹאת: "יָדוּעַ, שֶׁהַיּוֹתֵר עוֹבְדִים לַה' - הֵם יוֹתֵר מִסְתַּכְּנִים בַּעֲבוֹדָתוֹ. הֲלֹא תִּרְאֶה שֶׁהַיּוֹתֵר קְרוֹבִים בַּמִּלְחָמָה – הֵמָּה יָמוּתוּ בָּהּ. גַּם כֵּן הַיּוֹתֵר קְרוֹבִים בַּעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ - הֵם יוֹתֵר מוּכָנִים לִשְׁגָגוֹת, וְשִׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן. לָכֵן אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל: "כָּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב אֶל מִשְׁכַּן ה' יָמוּת" (במדבר יז-כח), וְכֵן דָּרְשׁוּ חֲזַ"ל (יבמות קכא:) עַל הַפָּסוּק "וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד" (תהילים נ-ג), שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַקְדֵּק עִם הַצַּדִּיקִים כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. וְזֶהוּ: "הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ", בְּאוֹתָם שֶׁהֵם יוֹתֵר מִתְקָרְבִים לַעֲבוֹדָתִי – אֶתְקַדֵּשׁ"! הָאַחִים רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזֶ'נְסְק וְרַבִּי זוּשָׁא מֵאֲנִיפּוֹלִי נָהֲגוּ לִנְדֹּד מֵעֲיָרָה לַעֲיָרָה כְּשֶׁהֵם מְחֻפָּשִׂים לְקַבְּצָנִים. לְעִתִּים הֵם הִצְטָרְפוּ לְקַבְּצָנִים נוֹסָפִים כְּשֶׁעָבְרוּ מֵעִיר לְעִיר. בְּאֶחָד מִמַּסָּעוֹת אֵלֶּה הָאָשְׁמוּ כַּמָּה קַבְּצָנִים בִּגְנֵבָה, וּכְתוֹצָאָה מִכָּךְ נֶעֶצְרוּ כֻּלָּם וְהוּשְׂמוּ מֵאֲחוֹרֵי סוֹרֵג וּבְרִיחַ. רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ רָצָה לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה. "אֵינְךָ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כָּאן", הֵעִיר לוֹ אָחִיו, רַבִּי זוּשָׁא. "מַדּוּעַ?" לֹא הֵבִין רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ. רַבִּי זוּשָׁא הִצְבִּיעַ עַל הַדְּלִי שֶׁעָמַד בְּפִנַּת הַחֶדֶר. הוא שִׁמֵּשׁ לַעֲשִׂיַּת צָרְכֵי הָאֲסִירִים, וְהָפַךְ אֶת הַחֶדֶר לְלֹא רָאוּי לִתְפִלָּה. הֵחֵל רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ לִבְכּוֹת. "מַדּוּעַ אַתָּה בּוֹכֶה, אָחִי הַיָּקָר? הַאִם מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא תּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת מִנְחָה בִּזְמַנָּהּ?" שָׁאַל רַבִּי זוּשָׁא, וְרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ הֵשִׁיב בְּחִיּוּב. "אֵין לְךָ עַל מַה לִּבְכּוֹת!" קָרָא לְעֶבְרוֹ רַבִּי זוּשָׁא. "אוֹתוֹ בּוֹרֵא הָעוֹלָם שֶׁצִּוָּה אוֹתָנוּ לְהִתְפַּלֵּל אֶת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, אָמַר כִּי אֵין לְהִתְפַּלֵּל אִם הַחֶדֶר אֵינוֹ נָקִי. נָכוֹן, אֵינְךָ יָכוֹל לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת הַתְּפִלָּה, אַךְ אַתָּה מְקַיֵּם מִצְוָה אַחֶרֶת! עָלֶיךָ לִשְׂמֹחַ כִּי גַּם כָּאן, בְּתָא הַכֶּלֶא הַמַּצְחִין, אָנוּ יְכוֹלִים לְקַיֵּם מִצְוָה שֶׁאָסוּר לְהִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ נָקִי. וּלְהִתְקַשֵּׁר בְּכָךְ לְבוֹרֵא הָעוֹלָם!" דְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי זוּשָׁא פָּעֲלוּ אֶת פְּעֻלָּתָם וְאֶת הַדְּמָעוֹת הֶחְלִיף חִיּוּךְ גָּדוֹל. רַבִּי זוּשָׁא אָחַז בְּיָדָיו וּשְׁנֵיהֶם הֵחֵלּוּ לִרְקֹד מֵרֹב שִׂמְחָה עַל כָּךְ שֶׁגַּם בְּבֵית הַכֶּלֶא הֵם זוֹכִים לְקַיֵּם מִצְוָה. הַשּׁוֹמֵר שֶׁשָּׁמַע אֶת הָרַעַשׁ לֹא הֵבִין עַל מָה הַמְּהוּמָה. הוּא שָׁאַל אֶת הָאֲסִירִים הָאֲחֵרִים לְפֵשֶׁר הַמִּתְרַחֵשׁ. "אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים", הֵשִׁיבוּ הֵם, "אַךְ שָׁמַעְנוּ כִּי שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים שׂוֹחֲחוּ עַל דְּלִי הַשּׁוֹפְכִין הָעוֹמֵד בְּפִנַּת הַחֶדֶר, וּלְאַחַר מִכֵּן הֵם פָּתְחוּ בְּרִקּוּד". "דְּלִי הַשּׁוֹפְכִין גּוֹרֵם לָהֶם לִשְׂמֹחַ וְלִרְקֹד?! נוֹצִיא אוֹתוֹ מִיָּד מִן הַחֶדֶר!" קָרָא הַשּׁוֹמֵר בְּכַעַס וּמִיָּד הוֹצִיאוֹ. וּשְׁנֵי הָאַחִים נֶעֶמְדוּ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת מִנְחָה כַּדָּת וְכַדִּין. עַל מַעֲלַת וַחֲשִׁיבוּת קִדּוּשׁ ה' נָבִין מֵהַסִּפּוּר הַבָּא: יָשַׁבְתִּי בְּבֵין הַזְּמַנִּים וְלָמַדְתִּי בְּבֵית מִדְרָשׁ בִּבְרֶכְפֶלְד. וְהִנֵּה נִכְנַס יְהוּדִי זָקֵן, וְנִגַּשׁ יְשִׁירוֹת אֵלַי. "אַתָּה לוֹמֵד מַסֶּכֶת מִדּוֹת?" "כֵּן", עָנִיתִי, "לִפְנֵי זְמַן קָצָר עָשִׂיתִי סִיּוּם עַל מַסֶּכֶת זוֹ". "הַאִם תִּרְצֶה לִרְכֹּשׁ סֵפֶר וּבוֹ פֵּרוּשׁ מֻרְחָב עַל מַסֶּכְתּוֹת מִדּוֹת וְתָמִיד?" עִנְיֵן אוֹתִי בְּהֶחְלֵט לִרְאוֹת מַה יֵּשׁ לוֹ לְחַדֵּשׁ בְּעִנְיְנֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אֲבָל נִבְצַר מִמֶּנִּי. "כֵּן, אֲבָל אֵין לִי כֶּסֶף", עָנִיתִי. "זֶה בְּסֵדֶר, קַח עַכְשָׁיו אֶת הַסֵּפֶר וְשַׁלֵּם לִי כְּשֶׁיִּהְיֶה לְךָ". הַזָּקֵן רָשַׁם אֶת שְׁמוֹ וְאֶת כְּתָבְתּוֹ עַל נְיָר מִזְדַּמֵּן, וַאֲנִי קִבַּלְתִּי מִמֶּנּוּ אֶת הַסֵּפֶר 'חַיֵּי תָּמִיד'. הוּא הִתְרַגֵּשׁ כָּל כָּךְ וְסִפֵּר לִי בִּדְמָעוֹת כַּמָּה עָמָל וּמַאֲמַצִּים הִשְׁקִיעַ בְּחִבּוּר הַסֵּפֶר, יַחַד עִם בְּנוֹ, עַד שֶׁהוֹצִיא דָּבָר נָאֶה וּמְתֻקָּן, שֶׁיִּהְיֶה לְעִלּוּי נִשְׁמַת הוֹרָיו הי"ד, וְעַד כַּמָּה קָשֶׁה לִמְצֹא לוֹמְדִים הַמִּתְעַנְיְנִים בַּסֵּפֶר; הַצְּעִירִים לוֹמְדִים מַסֶּכְתּוֹת אֲחֵרוֹת, הַמְּבֻגָּרִים עֲסוּקִים בִּסְפָרִים אֲחֵרִים, וְהִנֵּה הוּא מָצָא אוֹתִי, בָּחוּר בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה, שֶׁבְּדִיּוּק לָמַד אֶת הַמַּסֶּכֶת. אֵיזֶה אֹשֶׁר! הַחוֹב הֵעִיק עָלַי, אֲבָל הַפֶּתֶק אָבַד. לֹא הָיָה לִי מֻשָּׂג כֵּיצַד לְהַגִּיעַ לַמְּחַבֵּר, רָשַׁמְתִּי אֶת הַחוֹב בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא יֹאבַד לִי וְהִתְפַּלַּלְתִּי לַה' שֶׁיַּעֲזֹר לִי לִמְצֹא אֶת בַּעַל חוֹבִי וּלְשַׁלֵּם לוֹ בַּהֶקְדֵּם. כַּעֲבוֹר חֲצִי שָׁנָה, עָלִיתִי לְאוֹטוֹבּוּס לִירוּשָׁלַיִם יַחַד עִם אָחִי הַצָּעִיר. מֵאֲחוֹרַי יָשְׁבוּ בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית שְׁנֵי זְקֵנִים: הָאֶחָד יְהוּדִי וְהַשֵּׁנִי, לְהַבְדִּיל, עַרְבִי, וּשְׁנֵיהֶם הִתְוַכְּחוּ עַל עִנְיְנֵי דָּת. לֹא רָצִיתִי לְהַקְשִׁיב לְשִׂיחַת הָעַרְבִי כְּדֵי לֹא לְטַמְטֵם אֶת מֹחִי בַּהֲבָלָיו, אֲבָל שָׁמַעְתִּי מְעַט מִדִּבְרֵי הַיְּהוּדִי שֶׁאָמַר: "גַּם אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁתּוֹרָתֵנוּ תּוֹרַת אֱמֶת, לָנוּ יֵשׁ הוֹכָחוֹת בְּרוּרוֹת, וְלַגּוֹיִים אֵין מַה לִּמְכֹּר. אִם תִּתְבּוֹנֵן, גַּם אַתָּה תּוֹדֶה שֶׁרַק תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל אֱמֶת". אָחִי סוֹבֵב אֶת הָרֹאשׁ וְשָׁאַל אוֹתִי: "אוּלַי הַיְּהוּדִי הַיּוֹשֵׁב מֵאֲחוֹרֵינוּ הוּא הַזָּקֵן שֶׁמָּכַר לְךָ אֶת הַסֵּפֶר?" סוֹבַבְתִּי אֶת רֹאשִׁי אַךְ לֹא הָיִיתִי בָּטוּחַ. לָכֵן קַמְתִּי וְשָׁאַלְתִּי אותו: "הַאִם אַתֶּם חִבַּרְתֶּם אֶת הַסֵּפֶר 'חַיֵּי תָּמִיד'?" "כֵּן, בָּחוּרְ'ל, לָמָּה אַתָּה שׁוֹאֵל?" "לִפְנֵי כַּחֲצִי שָׁנָה הֲבֵאתֶם לִי אֶת הַסֵּפֶר בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ בִּרְחוֹב רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא בִּבְרֶכְפֶלְד, וַעֲדַיִן לֹא שִׁלַּמְתִּי לָכֶם. יֵשׁ לִי כָּאן חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְשַׁלֵּם אֶת הַחוֹב". הַזָּקֵן נִזְכַּר, לָקַח אֶת הַכֶּסֶף וְהוֹדִיעַ שֶׁיִּמְחֹק אֶת הַחוֹב. לְאַחַר מִכֵּן, הוּא פָּנָה אֶל הַגּוֹי בְּנִצָּחוֹן: "אַתָּה מֵבִין מַה שֶּׁקּוֹרֶה כָּאן? הִנֵּה לְךָ דֻּגְמַת מוֹפֵת לְחִנּוּךְ יְהוּדִי טָהוֹר. בָּחוּר צָעִיר מְשַׁלֵּם מִיָּזְמָתוֹ חוֹב יָשָׁן שֶׁל חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים בְּלִי שֶׁאַזְכִּיר לוֹ וּבְלִי שֶׁאֲבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ. לָמָּה? כִּי הוּא יְהוּדִי, וְכָךְ כָּתוּב בְּתוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, דִּין פְּרוּטָה כְּדִין מֵאָה". הַגּוֹי נִשְׁאַר עִם הַלָּשׁוֹן בַּחוּץ. הוּא הָיָה הָמוּם מִמַּה שֶּׁרָאוּ עֵינָיו. "אֶצְלֵנוּ אֵין דָּבָר כָּזֶה לְהַחֲזִיר חוֹב בְּלִי שֶׁנִּתְבַּקְּשׁוּ. אֵין. וְגַם כְּשֶׁמְּשַׁלְּמִים, חֵלֶק מֵהַחוֹב זֶה רַק בִּתְבִיעוֹת וּבְמַכּוֹת". הוּא הוֹדָה בִּפְנֵי הַיְּהוּדִי בְּפֶה מָלֵא: "תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל הִיא תּוֹרַת אֱמֶת!" מִיָּד אַחַר כָּךְ יָרַד הַגּוֹי מֵהָאוֹטוֹבּוּס. חֲמִשִּׁים הַשְּׁקָלִים חִכּוּ חֲצִי שָׁנָה בִּשְׁבִיל רְגָעִים שֶׁל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. (הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שֶׁבַע)