Otzarot-Article

"שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (א-ב) שָׁנִינוּ בַּמִּדְרָשׁ: בְּשָׁעָה שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה, נִתְקַנְּאוּ בָּהֶם אֻמּוֹת הָעוֹלָם: מָה רָאוּ יִשְׂרָאֵל לְהִתְקָרֵב יוֹתֵר מִן הָאֻמּוֹת? סָתַם הַקַּבָּ"ה פִּיהֶם וְאָמַר לָהֶם: הָבִיאוּ לִי סֵפֶר יוֹחֲסִין שֶׁלָּכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "הָבוּ לַה' מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים" (תְּהִלִּים צו-ז), כְּשֵׁם שֶׁבָּנַי מְבִיאִים "וַיִּתְיַלְדוּ עַל מִשְׁפְּחֹתָם" (בַּמִּדְבָּר א-יח).

וְכָתַב רַבֵּנוּ הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל שֶׁזּוֹ לְשׁוֹן "שְׂאוּ" וְרוֹמְמוּ אֶת "רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" בְּסִפְרֵי יִחוּסֵיהֶם.

וּמִכָּאן - לַסִּפּוּר.

לִפְנֵי כִּשְׁנֵי דּוֹרוֹת הָיָה הַדָּבָר, בְּשַׁרְעַב שֶׁבְּתֵימָן. רַבִּי יוֹסֵף אֶלְגַמֵל זַצַ"ל הָיָה נְשִׂיא הַיְהוּדִים בְּמָחוֹז תָּעִיז, וּבְתֹקֶף תַּפְקִידוֹ הִכְנִיס עַצְמוֹ לְתוֹכְכֵי גּוֹב הָאֲרָיוֹת, לָדוּן עִם הַמּוֹשְׁלִים הַתַּקִּיפִים וּלְחַלֵּץ אֶת הַכִּבְשָׂה מִמַּלְתְּעוֹת הַכְּפִירִים, לְהָגֵן עַל הַיְהוּדִים הַנִּגָּשִׂים וְהַנֶּעֱנָשִׁים מֵהִתְנַכְּלֻיּוֹת הַשַּׁלִּיטִים, מֵהַגְּזֵרוֹת וְהַהַשְׁפָּלוֹת שֶׁנִּחֲתוּ עֲלֵיהֶם חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים. הָיָה רַבִּי יוֹסֵף עוֹמֵד בַּפֶּרֶץ, מְרַצֶּה בְּרַצֵּי כֶּסֶף וּמְפַיֵּס בְּתַחֲנוּנִים, וְחָרֵד בְּכָל עֵת מִפְּנֵי חֲמַת הַמֵּצִיק.

עֶרֶב אֶחָד נֶעֱרַךְ מִשְׁתֵּה יַיִן בְּבֵית אֶחָד מִיהוּדֵי שַׁרְעַב, וְרַבִּי יוֹסֵף הָיָה בֵּין הַקְּרוּאִים. הַיַּיִן שִׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ, וְהַשְּׁתִיָּה הָיְתָה כַּדַּת. מַה בֵּין מִשְׁתֵּה יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁתֵּה אֻמּוֹת הָעוֹלָם? כָּךְ אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: "כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין - מְבָרְכִין וּמְשַׁבְּחִין וּמְקַלְּסִין לְהַקַּבָּ"ה, וְהוּא מַקְשִׁיב לְקוֹלָם וּמִתְרַצֶּה. וּבְשָׁעָה שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין - מְחָרְפִים וּמְנָאֲצִים בַּחֲרָפוֹת וְנִבּוּל פֶּה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה חוֹשֵׁב הַקַּבָּ"ה לְהַחְרִיב אֶת עוֹלָמוֹ, וְהַתּוֹרָה נִכְנֶסֶת וּמְלַמֶּדֶת סַנֵּגוֹרְיָא וְאוֹמֶרֶת: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עַד שֶׁאַתָּה מַבִּיט בְּאֵלּוּ שֶׁמְּחָרְפִין וּמַכְעִיסִים לְפָנֶיךָ, הַבִּיטָה בְּיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ שֶׁמְּבָרְכִים וּמְשַׁבְּחִים וּמְקַלְּסִים לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל בְּתוֹרָה וּבִזְמִירוֹת וּשְׁבָחוֹת".

פָּתְחוּ הַמְּסֻבִּין בְּשִׁירוֹת וּשְׁבָחוֹת מִשִּׁירֵי הַמְּשׁוֹרֵר הָאֱלֹקִי רַבִּי שָׁלוֹם שַׁבַּזִי זַצַ"ל, וּבֵין פִּיּוּט לְפִיּוּט סָחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו: אֵיךְ הִתְמוֹדֵד עִם הָאִימָאם וְגִלָּה אֶת קְלוֹן הַמְּכַשֵּׁף בֶּן עִילוּואָן, וְאֵיךְ הוּא פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת לַפּוֹקְדִים אֶת קִבְרוֹ וְנוֹדְרִים לִזְכוּתוֹ. מֵעִנְיָן לְעִנְיָן הִתְפָּאֲרוּ כַּמָּה מִן הַמְּסֻבִּין, שֶׁהֵם נִמְנִים עַל צֶאֱצָאֵי הַמְּשׁוֹרֵר הָאֱלֹקִי, שֶׁכְּתַב יִחוּסוֹ עוֹלֶה לְמַעְלָה בַּקֹּדֶשׁ, דּוֹר אַחַר דּוֹר שֶׁל קְרוּאֵי עֵדָה אַנְשֵׁי שֵׁם עַד לְזֶרַח בֶּן יְהוּדָה בֶּן יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם.

הָיְתָה זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁרַבִּי יוֹסֵף שָׁמַע אוֹדוֹת כְּתַב הַיֻּחֲסִין, וּבִקֵּשׁ לִרְאוֹתוֹ בְּמוֹ עֵינָיו. מִיַּד הָלְכוּ וְהֵבִיאוּ סֵפֶר יָשָׁן נוֹשָׁן, כָּתוּב עַל גְּוִילֵי קְלָף, וּבוֹ מְנוּיִים דּוֹר דּוֹר וְדוֹרְשָׁיו, שַׁלְשֶׁלֶת דּוֹרוֹת הַמִּתְמַשֶּׁכֶת עַל פְּנֵי כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְחָמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. הִתְפַּעֵל רַבִּי יוֹסֵף וְהִתְפַּעֲלוּ כֻּלָּם. אֲבָל כְּבָר אָמַר הֶחָכָם מִכָּל אָדָם, כִּי "לֵץ הַיַּיִן, הֹמֶה שֵׁכָר... שֹׁגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּם" (מִשְׁלֵי כ-א). אֵדֵי הַיַּיִן עִרְפְּלוּ אֶת צְלִילוּת שִׁפּוּטוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵף, נְשִׂיא עֲדַת הַיְהוּדִים, וְעָלְתָה בּוֹ מַחֲשָׁבָה נוֹרָאָה, הִדְרִיכָה אֶת מְנוּחָתוֹ וּמִלְּאָה אוֹתוֹ חֲרָדָה: מַה יֹּאמְרוּ הַגּוֹיִים?! מַה יֹּאמַר הַמּוֹשֵׁל בְּאִם יִוָּדַע לוֹ שֶׁהַיְּהוּדִים, הַנְּתוּנִים תַּחְתָּיו לְמִרְמָס, מֻשְׁפָּלִים וּמְדֻכָּאִים עַד עָפָר, מְיֻחָסִים כָּל כָּךְ. וְהֵם, הָעַרְבִים הַגֵּאִים, הֵם בְּנֵי בְּלִי שֵׁם, פִּרְאֵי מִדְבָּר... הֲלֹא תִּבְעַר בּוֹ חֲמָתוֹ, הוּא יַחֲשֹׁב שֶׁהַיְּהוּדִים מִתְגָּאִים עַל הָעַרְבִים וּבָזִים לָהֶם, וּבַחֲמָתוֹ יִגְזֹר גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וּמָרוֹת, אֲיֻמּוֹת וְנוֹרָאוֹת. וּבְהַשְׁפָּעַת הַיַּיִן הִצְטַיְּרוּ בְּדִמְיוֹנוֹ גְּזֵרוֹת דָּמִים, הָאַחַת נוֹרָאָה מֵחֲבֶרְתָּהּ...

הִבִּיעַ חֶרְדָתוֹ זוֹ בְּקוֹל וְשִׁתֵּף אֶת הַמְּסֻבִּין בַּהֲגִיגָיו. וְהַשּׁוֹמְעִים, שֶׁהָיוּ אַף הֵם בְּגִלּוּפִין, חָרְדוּ עִמּוֹ. יָשְׁבוּ נְבוֹכִים וְתוֹהִים. מָה עוֹשִׂים?!

"הָבָה נִשְׂרֹף אֶת כְּתַב הַיִּחוּס", הִצִּיעַ הַנָּשִׂיא.

שָׁמְעוּ הַכֹּל וְנֶאֶנְחוּ לִרְוָחָה: אֵיךְ לֹא חָשְׁבוּ עַל עֵצָה כֹּה פְּשׁוּטָה...

הוֹדוּ לְבוֹרְאָם עַל שֶׁהֶעֱמִיד בְּרֹאשָׁם נָשִׂיא כֹּה חָכָם, וְנָתַן בְּלִבּוֹ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה לְהַזְהִירָם מִבְּעוֹד מוֹעֵד לְהַנְחוֹתָם בַּעֲצוֹתָיו. קָמוּ וְשָׂרְפוּ אֶת כְּתַב הַיּוֹחֲסִין הַיָּקָר, אֶת הָעֹתֶק הָאֶחָד וְיָחִיד שֶׁעָבַר מֵאָב לְבֵן בְּמֶשֶׁךְ עַשְׂרוֹת דּוֹרוֹת, וְכָל דּוֹר הוֹסִיף בּוֹ חֻלְיָה וְנִדְבָּךְ. בְּרֶגַע אֶחָד שֶׁל שִׁכְרוּת עָלָה בָּאֵשׁ נֶכֶס כֹּה יָקָר, וְהָיָה לְאֵפֶר...

לַמָּחֳרָת הִתְפַּכְּחוּ מִיֵּינָם וְהֵבִינוּ אֶת אֲשֶׁר עָשׂוּ בְּרֶגַע שֶׁל עִרְפּוּל. בָּכוּ וְנֶאֶנְחוּ, וְסָפְקוּ כַּף. הִתְאַבְּלוּ וְקוֹנְנוּ, אַךְ אֶת הַנַּעֲשֶׂה אֵין לְהָשִׁיב.

מְזַעְזֵעַ הַסִּפּוּר, אֲבָל בְּזַעֲזוּעַ אֵין דַּי, יֵשׁ לְהָפִיק מִמֶּנּוּ לֶקַח.

כֻּלָּנוּ, כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, נוֹשֵׂא בְּחֻבּוֹ כְּתַב יִחוּס שֶׁל עַשְׂרוֹת דּוֹרוֹת. לֹא בְּסֵפֶר כָּתוּב עַל קְלָף, אֶלָּא מוֹרֶשֶׁת הַחֲרוּטָה בְּלִבּוֹ, מֻשְׁרֶשֶׁת בְּנַפְשׁוֹ. כַּמָּה עָלֵינוּ לְהִזָּהֵר מִשָּׁעָה שֶׁל קַלּוּת רֹאשׁ וְטִשְׁטוּשׁ, וַהֲרֵי אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם נִכְנְסָה בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת, שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה מַעֲשִׂים שֶׁיְּנַתְּקוּ אוֹתָנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ, מֵהַקֶּשֶׁר וְהַשַּׁיָּכוּת אֲלֵיהֶם. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	קרח תשפ"ב
	אִם כָּל אֶחָד יִתְעַסֵּק בְּעִנְיָנָיו, יִתְמַעֲטוּ הַמַּחֲלוֹקוֹת
	"שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (א-ב) שָׁנִינוּ בַּמִּדְרָשׁ: בְּשָׁעָה שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה, נִתְקַנְּאוּ בָּהֶם אֻמּוֹת הָעוֹלָם: מָה רָאוּ יִשְׂרָאֵל לְהִתְקָרֵב יוֹתֵר מִן הָאֻמּוֹת? סָתַם הַקַּבָּ"ה פִּיהֶם וְאָמַר לָהֶם: הָבִיאוּ לִי סֵפֶר יוֹחֲסִין שֶׁלָּכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "הָבוּ לַה' מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים" (תְּהִלִּים צו-ז), כְּשֵׁם שֶׁבָּנַי מְבִיאִים "וַיִּתְיַלְדוּ עַל מִשְׁפְּחֹתָם" (בַּמִּדְבָּר א-יח). וְכָתַב רַבֵּנוּ הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל שֶׁזּוֹ לְשׁוֹן "שְׂאוּ" וְרוֹמְמוּ אֶת "רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" בְּסִפְרֵי יִחוּסֵיהֶם. וּמִכָּאן - לַסִּפּוּר. לִפְנֵי כִּשְׁנֵי דּוֹרוֹת הָיָה הַדָּבָר, בְּשַׁרְעַב שֶׁבְּתֵימָן. רַבִּי יוֹסֵף אֶלְגַמֵל זַצַ"ל הָיָה נְשִׂיא הַיְהוּדִים בְּמָחוֹז תָּעִיז, וּבְתֹקֶף תַּפְקִידוֹ הִכְנִיס עַצְמוֹ לְתוֹכְכֵי גּוֹב הָאֲרָיוֹת, לָדוּן עִם הַמּוֹשְׁלִים הַתַּקִּיפִים וּלְחַלֵּץ אֶת הַכִּבְשָׂה מִמַּלְתְּעוֹת הַכְּפִירִים, לְהָגֵן עַל הַיְהוּדִים הַנִּגָּשִׂים וְהַנֶּעֱנָשִׁים מֵהִתְנַכְּלֻיּוֹת הַשַּׁלִּיטִים, מֵהַגְּזֵרוֹת וְהַהַשְׁפָּלוֹת שֶׁנִּחֲתוּ עֲלֵיהֶם חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים. הָיָה רַבִּי יוֹסֵף עוֹמֵד בַּפֶּרֶץ, מְרַצֶּה בְּרַצֵּי כֶּסֶף וּמְפַיֵּס בְּתַחֲנוּנִים, וְחָרֵד בְּכָל עֵת מִפְּנֵי חֲמַת הַמֵּצִיק. עֶרֶב אֶחָד נֶעֱרַךְ מִשְׁתֵּה יַיִן בְּבֵית אֶחָד מִיהוּדֵי שַׁרְעַב, וְרַבִּי יוֹסֵף הָיָה בֵּין הַקְּרוּאִים. הַיַּיִן שִׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ, וְהַשְּׁתִיָּה הָיְתָה כַּדַּת. מַה בֵּין מִשְׁתֵּה יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁתֵּה אֻמּוֹת הָעוֹלָם? כָּךְ אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: "כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין - מְבָרְכִין וּמְשַׁבְּחִין וּמְקַלְּסִין לְהַקַּבָּ"ה, וְהוּא מַקְשִׁיב לְקוֹלָם וּמִתְרַצֶּה. וּבְשָׁעָה שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין - מְחָרְפִים וּמְנָאֲצִים בַּחֲרָפוֹת וְנִבּוּל פֶּה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה חוֹשֵׁב הַקַּבָּ"ה לְהַחְרִיב אֶת עוֹלָמוֹ, וְהַתּוֹרָה נִכְנֶסֶת וּמְלַמֶּדֶת סַנֵּגוֹרְיָא וְאוֹמֶרֶת: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עַד שֶׁאַתָּה מַבִּיט בְּאֵלּוּ שֶׁמְּחָרְפִין וּמַכְעִיסִים לְפָנֶיךָ, הַבִּיטָה בְּיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ שֶׁמְּבָרְכִים וּמְשַׁבְּחִים וּמְקַלְּסִים לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל בְּתוֹרָה וּבִזְמִירוֹת וּשְׁבָחוֹת". פָּתְחוּ הַמְּסֻבִּין בְּשִׁירוֹת וּשְׁבָחוֹת מִשִּׁירֵי הַמְּשׁוֹרֵר הָאֱלֹקִי רַבִּי שָׁלוֹם שַׁבַּזִי זַצַ"ל, וּבֵין פִּיּוּט לְפִיּוּט סָחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו: אֵיךְ הִתְמוֹדֵד עִם הָאִימָאם וְגִלָּה אֶת קְלוֹן הַמְּכַשֵּׁף בֶּן עִילוּואָן, וְאֵיךְ הוּא פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת לַפּוֹקְדִים אֶת קִבְרוֹ וְנוֹדְרִים לִזְכוּתוֹ. מֵעִנְיָן לְעִנְיָן הִתְפָּאֲרוּ כַּמָּה מִן הַמְּסֻבִּין, שֶׁהֵם נִמְנִים עַל צֶאֱצָאֵי הַמְּשׁוֹרֵר הָאֱלֹקִי, שֶׁכְּתַב יִחוּסוֹ עוֹלֶה לְמַעְלָה בַּקֹּדֶשׁ, דּוֹר אַחַר דּוֹר שֶׁל קְרוּאֵי עֵדָה אַנְשֵׁי שֵׁם עַד לְזֶרַח בֶּן יְהוּדָה בֶּן יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. הָיְתָה זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁרַבִּי יוֹסֵף שָׁמַע אוֹדוֹת כְּתַב הַיֻּחֲסִין, וּבִקֵּשׁ לִרְאוֹתוֹ בְּמוֹ עֵינָיו. מִיַּד הָלְכוּ וְהֵבִיאוּ סֵפֶר יָשָׁן נוֹשָׁן, כָּתוּב עַל גְּוִילֵי קְלָף, וּבוֹ מְנוּיִים דּוֹר דּוֹר וְדוֹרְשָׁיו, שַׁלְשֶׁלֶת דּוֹרוֹת הַמִּתְמַשֶּׁכֶת עַל פְּנֵי כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְחָמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. הִתְפַּעֵל רַבִּי יוֹסֵף וְהִתְפַּעֲלוּ כֻּלָּם. אֲבָל כְּבָר אָמַר הֶחָכָם מִכָּל אָדָם, כִּי "לֵץ הַיַּיִן, הֹמֶה שֵׁכָר... שֹׁגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּם" (מִשְׁלֵי כ-א). אֵדֵי הַיַּיִן עִרְפְּלוּ אֶת צְלִילוּת שִׁפּוּטוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵף, נְשִׂיא עֲדַת הַיְהוּדִים, וְעָלְתָה בּוֹ מַחֲשָׁבָה נוֹרָאָה, הִדְרִיכָה אֶת מְנוּחָתוֹ וּמִלְּאָה אוֹתוֹ חֲרָדָה: מַה יֹּאמְרוּ הַגּוֹיִים?! מַה יֹּאמַר הַמּוֹשֵׁל בְּאִם יִוָּדַע לוֹ שֶׁהַיְּהוּדִים, הַנְּתוּנִים תַּחְתָּיו לְמִרְמָס, מֻשְׁפָּלִים וּמְדֻכָּאִים עַד עָפָר, מְיֻחָסִים כָּל כָּךְ. וְהֵם, הָעַרְבִים הַגֵּאִים, הֵם בְּנֵי בְּלִי שֵׁם, פִּרְאֵי מִדְבָּר... הֲלֹא תִּבְעַר בּוֹ חֲמָתוֹ, הוּא יַחֲשֹׁב שֶׁהַיְּהוּדִים מִתְגָּאִים עַל הָעַרְבִים וּבָזִים לָהֶם, וּבַחֲמָתוֹ יִגְזֹר גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וּמָרוֹת, אֲיֻמּוֹת וְנוֹרָאוֹת. וּבְהַשְׁפָּעַת הַיַּיִן הִצְטַיְּרוּ בְּדִמְיוֹנוֹ גְּזֵרוֹת דָּמִים, הָאַחַת נוֹרָאָה מֵחֲבֶרְתָּהּ... הִבִּיעַ חֶרְדָתוֹ זוֹ בְּקוֹל וְשִׁתֵּף אֶת הַמְּסֻבִּין בַּהֲגִיגָיו. וְהַשּׁוֹמְעִים, שֶׁהָיוּ אַף הֵם בְּגִלּוּפִין, חָרְדוּ עִמּוֹ. יָשְׁבוּ נְבוֹכִים וְתוֹהִים. מָה עוֹשִׂים?! "הָבָה נִשְׂרֹף אֶת כְּתַב הַיִּחוּס", הִצִּיעַ הַנָּשִׂיא. שָׁמְעוּ הַכֹּל וְנֶאֶנְחוּ לִרְוָחָה: אֵיךְ לֹא חָשְׁבוּ עַל עֵצָה כֹּה פְּשׁוּטָה... הוֹדוּ לְבוֹרְאָם עַל שֶׁהֶעֱמִיד בְּרֹאשָׁם נָשִׂיא כֹּה חָכָם, וְנָתַן בְּלִבּוֹ עֵצָה וְתוּשִׁיָּה לְהַזְהִירָם מִבְּעוֹד מוֹעֵד לְהַנְחוֹתָם בַּעֲצוֹתָיו. קָמוּ וְשָׂרְפוּ אֶת כְּתַב הַיּוֹחֲסִין הַיָּקָר, אֶת הָעֹתֶק הָאֶחָד וְיָחִיד שֶׁעָבַר מֵאָב לְבֵן בְּמֶשֶׁךְ עַשְׂרוֹת דּוֹרוֹת, וְכָל דּוֹר הוֹסִיף בּוֹ חֻלְיָה וְנִדְבָּךְ. בְּרֶגַע אֶחָד שֶׁל שִׁכְרוּת עָלָה בָּאֵשׁ נֶכֶס כֹּה יָקָר, וְהָיָה לְאֵפֶר... לַמָּחֳרָת הִתְפַּכְּחוּ מִיֵּינָם וְהֵבִינוּ אֶת אֲשֶׁר עָשׂוּ בְּרֶגַע שֶׁל עִרְפּוּל. בָּכוּ וְנֶאֶנְחוּ, וְסָפְקוּ כַּף. הִתְאַבְּלוּ וְקוֹנְנוּ, אַךְ אֶת הַנַּעֲשֶׂה אֵין לְהָשִׁיב. מְזַעְזֵעַ הַסִּפּוּר, אֲבָל בְּזַעֲזוּעַ אֵין דַּי, יֵשׁ לְהָפִיק מִמֶּנּוּ לֶקַח. כֻּלָּנוּ, כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, נוֹשֵׂא בְּחֻבּוֹ כְּתַב יִחוּס שֶׁל עַשְׂרוֹת דּוֹרוֹת. לֹא בְּסֵפֶר כָּתוּב עַל קְלָף, אֶלָּא מוֹרֶשֶׁת הַחֲרוּטָה בְּלִבּוֹ, מֻשְׁרֶשֶׁת בְּנַפְשׁוֹ. כַּמָּה עָלֵינוּ לְהִזָּהֵר מִשָּׁעָה שֶׁל קַלּוּת רֹאשׁ וְטִשְׁטוּשׁ, וַהֲרֵי אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם נִכְנְסָה בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת, שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה מַעֲשִׂים שֶׁיְּנַתְּקוּ אוֹתָנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ, מֵהַקֶּשֶׁר וְהַשַּׁיָּכוּת אֲלֵיהֶם. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)