Otzarot-Article

"כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַּעֲשׂוּ" (יח-ג). דָּבָר פָּשׁוּט וּבָרוּר לְכָל יְהוּדִי שֶׁאֵין לַעֲשׂוֹת כְּחֻקּוֹת הַגּוֹיִים, אַךְ הַתּוֹרָה בָּאָה לְהַדְגִּישׁ וּלְהוֹרוֹת לָנוּ, שֶׁלֹּא נֹאכַל כְּמוֹ גּוֹיִים, לֹא נִתְלַבֵּשׁ כְּמוֹתָם וְלֹא נִתְנַהֵג כְּמוֹתָם – אֶלָּא נִחְיֶה כִּיהוּדִים אֲמִתִּיִּים!

לֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת חָסִיד "בְּרֶסְלֵב" כְּדֵי לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה! לֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת חַבַּ"דְנִיק כְּדֵי לְצַפּוֹת לַגְּאֻלָּה! לֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת "דָּתִי לְאֻמִּי" כְּדֵי לֶאֱהֹב אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! לֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת "חֲרֵדִי" כְּדֵי לִלְמֹד תּוֹרָה! צָרִיךְ פָּשׁוּט לִהְיוֹת יְהוּדִי!

כָּל יְהוּדִי בַּאֲשֶׁר הוּא, צָרִיךְ לִזְכֹּר שֶׁהוּא שַׁיָּךְ לָעָם הַנִּבְחָר, כַּכָּתוּב: "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים" (שמות יט-ה). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ כִּבְנוֹ יְחִידוֹ: "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹקֵיכֶם" (דברים יד-א). כָּל יְהוּדִי הוּא בֵּן שֶׁל מֶלֶךְ, לָכֵן עָלֵינוּ לִשְׁמֹר עַל כְּבוֹד הַמַּלְכוּת בְּמַעֲשֵׂינוּ וּבִדְרָכֵינוּ – לִשְׁמֹר עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ!

מְסֻפָּר עַל אִכָּר שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִנְסֹעַ בְּרַכֶּבֶת אֶל הָעִיר הַגְּדוֹלָה. מוֹכֵר הַכַּרְטִיסִים שָׁאַל אוֹתוֹ אִם הוּא רוֹצֶה לִקְנוֹת כַּרְטִיס בַּמַּחְלָקָה הָרְגִילָה אוֹ בְּמַחְלֶקֶת עֲסָקִים, בָּהּ יֵשׁ כִּסְאוֹת נוֹחִים וְדַיָּלִים שֶׁמְּשָׁרְתִים בְּמַהֲלַךְ הַנְּסִיעָה וּמְבִיאִים אֹכֶל וּשְׁתִיָּה. הָאִכָּר חָשַׁב מְעַט, וְהֶחְלִיט שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ פַּעַם אַחַת לְפַנֵּק אֶת עַצְמוֹ וְלִנְסֹעַ בַּמַּחְלָקָה הַמְּכֻבֶּדֶת.

בְּתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת הִמְתִּין סָמוּךְ לַחֲבֵרָיו הָאִכָּרִים. כְּשֶׁהָרַכֶּבֶת הִגִּיעָה, הָאִכָּרִים דָּחֲפוּ הָאֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי, וְגַם הוּא נִדְחַף וְיָשַׁב בְּחֶבְרָתָם. כְּשֶׁמְּבַקֵּר הַכַּרְטִיסִים הִגִּיעַ לַעֲרֹךְ בִּקֹּרֶת, הָאִכָּרִים קָפְצוּ מִמְּקוֹמָם וְהִתְחַבְּאוּ מִפָּנָיו. הָאִכָּר הַתָּמִים רָאָה שֶׁחֲבֵרָיו הִתְחַבְּאוּ, לָכֵן גַּם הוּא הִתְכּוֹפֵף וְיָשַׁב עַל רִצְפַּת הָרַכֶּבֶת.

כְּשֶׁהַמְּבַקֵּר הִבְחִין בּוֹ, נָזַף בּוֹ וְאָמַר: "גַּנָּב! אֵינְךָ מִתְבַּיֵּשׁ לִנְסֹעַ מִבְּלִי לְשַׁלֵּם?!"

"אֲנִי קָנִיתִי כַּרְטִיס! הִנֵּה תִּרְאֶה!" הִצְטַדֵּק הָאִכָּר.

הַמְּבַקֵּר הִבִּיט בַּכַּרְטִיס, גִּחֵךְ וְאָמַר: "יֵשׁ לְךָ כַּרְטִיס יֻקְרָתִי לְמַחְלֶקֶת הָעֲסָקִים, וְאַתָּה יוֹשֵׁב פֹּה, וְעוֹד עַל הָרִצְפָּה?!"...

בְּדִיּוּק עַל כָּךְ מִתְרַעֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל בָּנָיו וְאוֹמֵר לָהֶם: אַתֶּם הָעָם הַנִּבְחָר! בָּנַי אֲהוּבַי!! מַה לָּכֶם לְחַפֵּשׂ בְּחֶבְרַת הַגּוֹיִים וּמַדּוּעַ תִּלְמְדוּ מִמַּעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים?

הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים סִינְוָאנִי זַצַ"ל, הָיָה נוֹהֵג בִּצְעִירוּתוֹ לַעֲרֹךְ מַסְעוֹת חִזּוּק בַּעֲיָרוֹת הַיְּהוּדִים בְּתֵימָן. הוּא סִפֵּר לַצַּדִּיק הַנִּסְתָּר הָרַב דָּוִד יְהוּדָיוֹף זַצַ"ל, חֲתָנוֹ שֶׁל הַ"בַּבָּא סָאלִי" זַצַ"ל, שֶׁבְּאֶחָד מִמַּסְעוֹתָיו, הִגִּיעַ לָעִיר "תַּעִז", מְקוֹם קְבוּרַת הַגָּאוֹן רַבִּי אַבָּא שָׁלוֹם שַׁבַּזִי זַצַ"ל.

לְאַחַר שֶׁהָלַךְ מֶרְחָק רַב בָּרֶגֶל, יָשַׁב לָנוּחַ תַּחַת הָעֵץ, וְהִנֵּה, הִגִּיעַ עַרְבִי וּבֵרְכוֹ לְשָׁלוֹם.

לְפִי חֻקֵּי דָּתָם שֶׁל הָעַרְבִים בְּאוֹתָם יָמִים, הָיָה אָסוּר לְבָרֵךְ יְהוּדִי בְּבִרְכַּת "שָׁלוֹם", לְפִיכָךְ חָשַׁשׁ שֶׁמָּא הָעַרְבִי מְתַכְנֵן אֵיזוֹ עֲלִילָה כְּנֶגְדּוֹ.

שְׁאָלוֹ הָרַב: "כֵּיצַד בֵּרַכְתָּ אוֹתִי לְשָׁלוֹם? וַהֲרֵי הַדָּבָר אָסוּר לְפִי דַּתְכֶם בְּאִסּוּר חָמוּר!"

עָנָה לוֹ הָעַרְבִי: "מְפַקְפֵּק אֲנִי בְּכָל אִסּוּרֵי דָּתִי לְפִי שֶׁבְּצַעַר גָּדוֹל אֲנִי נִמְצָא. בִּתִּי מְשֻׁתֶּקֶת מִזֶּה כַּמָּה שָׁנִים וְלֹא מָצָאתִי לָהּ מַרְפֵּא. עָלִיתִי לְכָל קִבְרֵי הַיִּשְׁמְעֵאלִים, שָׁמַעְתִּי לַעֲצוֹתֵיהֶם שֶׁל אַנְשֵׁי דָּתֵנוּ, נָדַרְתִּי נְדָרִים, אַךְ כָּל זֶה לֹא הוֹעִיל לְבִתִּי בִּמְאוּמָה. עַתָּה אֲבַקֶּשְׁךָ, כַּאֲשֶׁר תִּהְיֶה בְּתַעִז, מְקוֹם קְבוּרַת הַצַּדִּיק שֶׁלָּכֶם, הִתְפַּלֵּל נָא עַל בִּתִּי שֶׁתִּתְרַפֵּא".

כַּאֲשֶׁר הָרַב הִגִּיעַ לְצִיּוּן הַצַּדִּיק אַבָּא שָׁלוֹם שַׁבַּזִי זַצַ"ל, עָמַד וְהִתְפַּלֵּל עַל אוֹתָהּ יַלְדָּה: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! בִּזְכוּת הַצַּדִּיק אַבָּא שָׁלוֹם שַׁבַּזִי, שְׁלַח נָא רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְבִתּוֹ שֶׁל עַרְבִי זֶה, וְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ וְאֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל בֵּין הַגּוֹיִים, וְיֵדְעוּ כִּי כָּל מַעֲשֵׂי הַגּוֹיִים הֶבֶל הֵמָּה, וְאַתָּה אֱמֶת וְשִׁמְךָ אֱמֶת".

בַּחֲזָרָתוֹ, הִבְחִין הָרַב, שֶׁאוֹתוֹ עַרְבִי עוֹמֵד וּמַמְתִּין עַל אֵם הַדֶּרֶךְ. כְּשֶׁהָעַרְבִי רָאָה אֶת הָרַב, רָץ לִקְרָאתוֹ, הֵחֵל לְחַבֵּק וּלְנַשֵּׁק אֶת רַגְלָיו וְהוֹדָה לוֹ בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁל הוֹדָאָה. לְאַחַר שֶׁנִּרְגַּע, סִפֵּר לָרַב כִּי זְמַן מוּעָט לְאַחַר שֶׁחָזַר לְבֵיתוֹ, בִּתּוֹ הִתְיַשְּׁבָה עַל מִטַּת חָלְיָהּ וְאָמְרָה: "אַבָּא! אַבָּא! אֲנִי מַרְגִּישָׁה חֹם גָּדוֹל בְּכָל אֵיבְרֵי גּוּפִי. אוּלַי תַּעֲזֹר לִי לָקוּם?"

הָאָב, שֶׁלֹּא הֶאֱמִין לְמִשְׁמַע אָזְנָיו, הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ כְּדֵי לְסַיֵּעַ לְבִתּוֹ, וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא - הַבַּת קָמָה עַל רַגְלֶיהָ כְּאַחַד הָאָדָם, וּכְבָר בְּתוֹךְ יוֹמַיִם הֶחֱלִימָה לְגַמְרֵי!

הָעַרְבִי הֵחֵל לְחָרֵף וּלְגַדֵּף אֶת כָּל "גְּדוֹלֵי" וֶאֱלִילֵי הָעַרְבִים, וְאָמַר: "מֹשֶׁה אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת! וְהָרַב שַׁבַּזִי וְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֱמֶת!!!" כְּשֶׁהִתְפַּרְסֵם הָעִנְיָן, נִתְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בֵּין הַגּוֹיִים וּבֵין הַיְּהוּדִים כְּאֶחָד. (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ, שֻׁלְחַן מְלָכִים)

	שלח תשפ"ב
	הַנִּפְטָר עָמַד וְקָרָא קְרִיאַת שְׁמַע...
	"כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַּעֲשׂוּ" (יח-ג). דָּבָר פָּשׁוּט וּבָרוּר לְכָל יְהוּדִי שֶׁאֵין לַעֲשׂוֹת כְּחֻקּוֹת הַגּוֹיִים, אַךְ הַתּוֹרָה בָּאָה לְהַדְגִּישׁ וּלְהוֹרוֹת לָנוּ, שֶׁלֹּא נֹאכַל כְּמוֹ גּוֹיִים, לֹא נִתְלַבֵּשׁ כְּמוֹתָם וְלֹא נִתְנַהֵג כְּמוֹתָם – אֶלָּא נִחְיֶה כִּיהוּדִים אֲמִתִּיִּים! לֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת חָסִיד "בְּרֶסְלֵב" כְּדֵי לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה! לֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת חַבַּ"דְנִיק כְּדֵי לְצַפּוֹת לַגְּאֻלָּה! לֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת "דָּתִי לְאֻמִּי" כְּדֵי לֶאֱהֹב אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! לֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת "חֲרֵדִי" כְּדֵי לִלְמֹד תּוֹרָה! צָרִיךְ פָּשׁוּט לִהְיוֹת יְהוּדִי! כָּל יְהוּדִי בַּאֲשֶׁר הוּא, צָרִיךְ לִזְכֹּר שֶׁהוּא שַׁיָּךְ לָעָם הַנִּבְחָר, כַּכָּתוּב: "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים" (שמות יט-ה). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ כִּבְנוֹ יְחִידוֹ: "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹקֵיכֶם" (דברים יד-א). כָּל יְהוּדִי הוּא בֵּן שֶׁל מֶלֶךְ, לָכֵן עָלֵינוּ לִשְׁמֹר עַל כְּבוֹד הַמַּלְכוּת בְּמַעֲשֵׂינוּ וּבִדְרָכֵינוּ – לִשְׁמֹר עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ! מְסֻפָּר עַל אִכָּר שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִנְסֹעַ בְּרַכֶּבֶת אֶל הָעִיר הַגְּדוֹלָה. מוֹכֵר הַכַּרְטִיסִים שָׁאַל אוֹתוֹ אִם הוּא רוֹצֶה לִקְנוֹת כַּרְטִיס בַּמַּחְלָקָה הָרְגִילָה אוֹ בְּמַחְלֶקֶת עֲסָקִים, בָּהּ יֵשׁ כִּסְאוֹת נוֹחִים וְדַיָּלִים שֶׁמְּשָׁרְתִים בְּמַהֲלַךְ הַנְּסִיעָה וּמְבִיאִים אֹכֶל וּשְׁתִיָּה. הָאִכָּר חָשַׁב מְעַט, וְהֶחְלִיט שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ פַּעַם אַחַת לְפַנֵּק אֶת עַצְמוֹ וְלִנְסֹעַ בַּמַּחְלָקָה הַמְּכֻבֶּדֶת. בְּתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת הִמְתִּין סָמוּךְ לַחֲבֵרָיו הָאִכָּרִים. כְּשֶׁהָרַכֶּבֶת הִגִּיעָה, הָאִכָּרִים דָּחֲפוּ הָאֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי, וְגַם הוּא נִדְחַף וְיָשַׁב בְּחֶבְרָתָם. כְּשֶׁמְּבַקֵּר הַכַּרְטִיסִים הִגִּיעַ לַעֲרֹךְ בִּקֹּרֶת, הָאִכָּרִים קָפְצוּ מִמְּקוֹמָם וְהִתְחַבְּאוּ מִפָּנָיו. הָאִכָּר הַתָּמִים רָאָה שֶׁחֲבֵרָיו הִתְחַבְּאוּ, לָכֵן גַּם הוּא הִתְכּוֹפֵף וְיָשַׁב עַל רִצְפַּת הָרַכֶּבֶת. כְּשֶׁהַמְּבַקֵּר הִבְחִין בּוֹ, נָזַף בּוֹ וְאָמַר: "גַּנָּב! אֵינְךָ מִתְבַּיֵּשׁ לִנְסֹעַ מִבְּלִי לְשַׁלֵּם?!" "אֲנִי קָנִיתִי כַּרְטִיס! הִנֵּה תִּרְאֶה!" הִצְטַדֵּק הָאִכָּר. הַמְּבַקֵּר הִבִּיט בַּכַּרְטִיס, גִּחֵךְ וְאָמַר: "יֵשׁ לְךָ כַּרְטִיס יֻקְרָתִי לְמַחְלֶקֶת הָעֲסָקִים, וְאַתָּה יוֹשֵׁב פֹּה, וְעוֹד עַל הָרִצְפָּה?!"... בְּדִיּוּק עַל כָּךְ מִתְרַעֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל בָּנָיו וְאוֹמֵר לָהֶם: אַתֶּם הָעָם הַנִּבְחָר! בָּנַי אֲהוּבַי!! מַה לָּכֶם לְחַפֵּשׂ בְּחֶבְרַת הַגּוֹיִים וּמַדּוּעַ תִּלְמְדוּ מִמַּעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים? הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים סִינְוָאנִי זַצַ"ל, הָיָה נוֹהֵג בִּצְעִירוּתוֹ לַעֲרֹךְ מַסְעוֹת חִזּוּק בַּעֲיָרוֹת הַיְּהוּדִים בְּתֵימָן. הוּא סִפֵּר לַצַּדִּיק הַנִּסְתָּר הָרַב דָּוִד יְהוּדָיוֹף זַצַ"ל, חֲתָנוֹ שֶׁל הַ"בַּבָּא סָאלִי" זַצַ"ל, שֶׁבְּאֶחָד מִמַּסְעוֹתָיו, הִגִּיעַ לָעִיר "תַּעִז", מְקוֹם קְבוּרַת הַגָּאוֹן רַבִּי אַבָּא שָׁלוֹם שַׁבַּזִי זַצַ"ל. לְאַחַר שֶׁהָלַךְ מֶרְחָק רַב בָּרֶגֶל, יָשַׁב לָנוּחַ תַּחַת הָעֵץ, וְהִנֵּה, הִגִּיעַ עַרְבִי וּבֵרְכוֹ לְשָׁלוֹם. לְפִי חֻקֵּי דָּתָם שֶׁל הָעַרְבִים בְּאוֹתָם יָמִים, הָיָה אָסוּר לְבָרֵךְ יְהוּדִי בְּבִרְכַּת "שָׁלוֹם", לְפִיכָךְ חָשַׁשׁ שֶׁמָּא הָעַרְבִי מְתַכְנֵן אֵיזוֹ עֲלִילָה כְּנֶגְדּוֹ. שְׁאָלוֹ הָרַב: "כֵּיצַד בֵּרַכְתָּ אוֹתִי לְשָׁלוֹם? וַהֲרֵי הַדָּבָר אָסוּר לְפִי דַּתְכֶם בְּאִסּוּר חָמוּר!" עָנָה לוֹ הָעַרְבִי: "מְפַקְפֵּק אֲנִי בְּכָל אִסּוּרֵי דָּתִי לְפִי שֶׁבְּצַעַר גָּדוֹל אֲנִי נִמְצָא. בִּתִּי מְשֻׁתֶּקֶת מִזֶּה כַּמָּה שָׁנִים וְלֹא מָצָאתִי לָהּ מַרְפֵּא. עָלִיתִי לְכָל קִבְרֵי הַיִּשְׁמְעֵאלִים, שָׁמַעְתִּי לַעֲצוֹתֵיהֶם שֶׁל אַנְשֵׁי דָּתֵנוּ, נָדַרְתִּי נְדָרִים, אַךְ כָּל זֶה לֹא הוֹעִיל לְבִתִּי בִּמְאוּמָה. עַתָּה אֲבַקֶּשְׁךָ, כַּאֲשֶׁר תִּהְיֶה בְּתַעִז, מְקוֹם קְבוּרַת הַצַּדִּיק שֶׁלָּכֶם, הִתְפַּלֵּל נָא עַל בִּתִּי שֶׁתִּתְרַפֵּא". כַּאֲשֶׁר הָרַב הִגִּיעַ לְצִיּוּן הַצַּדִּיק אַבָּא שָׁלוֹם שַׁבַּזִי זַצַ"ל, עָמַד וְהִתְפַּלֵּל עַל אוֹתָהּ יַלְדָּה: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! בִּזְכוּת הַצַּדִּיק אַבָּא שָׁלוֹם שַׁבַּזִי, שְׁלַח נָא רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְבִתּוֹ שֶׁל עַרְבִי זֶה, וְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ וְאֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל בֵּין הַגּוֹיִים, וְיֵדְעוּ כִּי כָּל מַעֲשֵׂי הַגּוֹיִים הֶבֶל הֵמָּה, וְאַתָּה אֱמֶת וְשִׁמְךָ אֱמֶת". בַּחֲזָרָתוֹ, הִבְחִין הָרַב, שֶׁאוֹתוֹ עַרְבִי עוֹמֵד וּמַמְתִּין עַל אֵם הַדֶּרֶךְ. כְּשֶׁהָעַרְבִי רָאָה אֶת הָרַב, רָץ לִקְרָאתוֹ, הֵחֵל לְחַבֵּק וּלְנַשֵּׁק אֶת רַגְלָיו וְהוֹדָה לוֹ בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁל הוֹדָאָה. לְאַחַר שֶׁנִּרְגַּע, סִפֵּר לָרַב כִּי זְמַן מוּעָט לְאַחַר שֶׁחָזַר לְבֵיתוֹ, בִּתּוֹ הִתְיַשְּׁבָה עַל מִטַּת חָלְיָהּ וְאָמְרָה: "אַבָּא! אַבָּא! אֲנִי מַרְגִּישָׁה חֹם גָּדוֹל בְּכָל אֵיבְרֵי גּוּפִי. אוּלַי תַּעֲזֹר לִי לָקוּם?" הָאָב, שֶׁלֹּא הֶאֱמִין לְמִשְׁמַע אָזְנָיו, הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ כְּדֵי לְסַיֵּעַ לְבִתּוֹ, וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא - הַבַּת קָמָה עַל רַגְלֶיהָ כְּאַחַד הָאָדָם, וּכְבָר בְּתוֹךְ יוֹמַיִם הֶחֱלִימָה לְגַמְרֵי! הָעַרְבִי הֵחֵל לְחָרֵף וּלְגַדֵּף אֶת כָּל "גְּדוֹלֵי" וֶאֱלִילֵי הָעַרְבִים, וְאָמַר: "מֹשֶׁה אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת! וְהָרַב שַׁבַּזִי וְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֱמֶת!!!" כְּשֶׁהִתְפַּרְסֵם הָעִנְיָן, נִתְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בֵּין הַגּוֹיִים וּבֵין הַיְּהוּדִים כְּאֶחָד. (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ, שֻׁלְחַן מְלָכִים)