Otzarot-Article

"וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי" (טז-א) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "'בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי' - וְלֹא הִזְכִּיר בֶּן יַעֲקֹב, שֶׁבִּקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִזָּכֵר שְׁמוֹ עַל מַחְלֻקְתָּם, שֶׁנֶּאֱמַר 'וּבִקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבוֹדִי'".

לִכְאוֹרָה עָלֵינוּ לְהָבִין: וְכִי מָה הַתּוֹעֶלֶת בְּכָךְ שֶׁלֹּא הֻזְכַּר שְׁמוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּמַחְלֻקְתּוֹ שֶׁל קֹרַח? הַאִם בְּשֶׁל כָּךְ יִהְיֶה מִי שֶׁלֹּא יֵדַע שֶׁמְּדֻבָּר בְּנִינוֹ שֶׁל יַעֲקֹב?

אֶת הַתְּשׁוּבָה, נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא:

בְּעֵת בִּקּוּרוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַגָּאוֹן הָרַב שְׁבַדְרוֹן בְּאֵירוֹפָּה, הִזְדַּמֵּן לוֹ לִנְסֹעַ בְּרַכֶּבֶת מֵאַנְטְוֶורְפֶּן שֶׁבְּבֶּלְגִיָּה לְאַמְסְטֶרְדַּם שֶׁבְּהוֹלַנְד. בְּמַהֲלַךְ הַנְּסִיעָה, הִבְחִין בְּאָדָם הַמִּתְבּוֹנֵן בּוֹ, וּלְפֶתַע – נִגַּשׁ הַלָּה וּפָנָה אֵלָיו בְּעִבְרִית: "שָׁלוֹם!"

הַלָּה לֹא הָיָה נִרְאֶה כִּיהוּדִי, בְּוַדַּאי לֹא כִּיהוּדִי שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת. וּבְכָל זֹאת בֵּרֵר אִם הָרַב יוֹדֵעַ הֵיכָן נִתָּן לִמְצֹא בְּאַמְסְטֶרְדַּם מִסְעָדָה כְּשֵׁרָה, כִּי הוּא מַקְפִּיד שֶׁלֹּא לְהַכְנִיס לְפִיו אֹכֶל שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר.

מַבַּט הַפְּלִיאָה שֶׁעַל פָּנָיו שֶׁל הָרַב שְׁבַדְרוֹן הִבִּיעַ אֶת הַשְּׁאֵלָה בְּלֹא מִלִּים, וְאוֹתוֹ אָדָם הִסְבִּיר:

"דַּע לְךָ, רַבִּי, כִּי יְהוּדִי אֲנִי. אָמְנָם אֵינֶנִּי שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, אוּלָם עַל כַּשְׁרוּת – אֲנִי מַקְפִּיד. אֵינֶנִּי מַכְנִיס לְפִי אֹכֶל שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר. לֹא מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְקַיֵּם מִצְווֹת, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאֵינֶנִּי מְסֻגָּל לֶאֱכֹל אֹכֶל לֹא כָּשֵׁר! נַפְשִׁי פָּשׁוּט נִגְעֶלֶת מִכָּךְ!"

בֵּין הָרַב וּבֵין אוֹתוֹ יְהוּדִי נִקְשְׁרָה שִׂיחָה, בְּמַהֲלָכָהּ סִפֵּר הַיְּהוּדִי אֶת סִפּוּרוֹ:

"אֵינֶנִּי אָדָם דָּתִי, אוּלָם אָבִי – הָיָה דָּתִי מְאֹד, יְהוּדִי שֶׁמָּסַר אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעַן אֱמוּנָתוֹ. אֲפִלּוּ כַּאֲשֶׁר שֵׁרֵת בִּצְבָאוֹ שֶׁל וִילְהֶלֶם, קֵיסַר גֶּרְמַנְיָה – הִקְפִּיד שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מֵהַמָּזוֹן הַטָּרֵף שֶׁהֻגַּשׁ בַּצָּבָא, וְהִסְתַּפֵּק בְּלֶחֶם וּבְמִינֵי יְרָקוֹת בִּלְבַד.

אַךְ עִם הַזְּמַן, בְּעִקְבוֹת הַתְּזוּנָה הַלְּקוּיָה – הֵחֵל אָבִי לְהֵחָלֵשׁ וּלְאַבֵּד מִמִּשְׁקָלוֹ. מְפַקְּדוֹ, שֶׁהִבְחִין בַּדָּבָר, וְגִלָּה מַהֵר מְאֹד אֶת הַסִּבָּה שֶׁהוֹבִילָה לְכָךְ – הִזְהִיר אֶת אָבִי כִּי יֵעָנֵשׁ אִם יַמְשִׁיךְ לְהִמָּנַע מִלֶּאֱכֹל אֶת הָאֹכֶל הַמֻּגָּשׁ לַחַיָּלִים, שֶׁכֵּן עָלָיו לִשְׁמֹר עַל כֹּשֶׁר גּוּפָנִי רְאוּי. אוּלָם אָבִי לֹא הִתְרַשֵּׁם... גַּם לְאַחַר שֶׁסָּפַג עֹנֶשׁ שֶׁל מַלְקוֹת – הוּא לֹא שִׁנָּה אֶת גִּישָׁתוֹ.

הַמְפַקֵּד הָיָה עַקְשָׁן לֹא פָּחוֹת מֵאָבִי. הוּא הֶעֱנִישׁ אוֹתוֹ שׁוּב וָשׁוּב, וְהִלְקָה אוֹתוֹ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת. לְאַחַר שֶׁסָּפַג עֹנֶשׁ מַלְקוֹת אַכְזָרִי בִּמְיֻחָד – הִתְיַשֵּׁב אָבִי בְּיוֹם מִן הַיָּמִים וְכָתַב מִכְתָּב אֶל הַקֵּיסָר וִילְהֶלֶם בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. הוּא סִפֵּר בַּמִּכְתָּב כִּי הִנּוֹ חַיָּל בִּצְבָא הַקֵּיסָר, הַמַּקְפִּיד עַל מָזוֹן כָּשֵׁר בְּשֶׁל מִצְוַת דָּתוֹ, אוּלָם לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל אֶת הַמָּזוֹן הַכָּשֵׁר שֶׁהוּא זָקוּק לוֹ – אֶלָּא שֶׁהוּא נֶעֱנָשׁ שׁוּב וָשׁוּב בְּמַלְקוֹת קָשׁוֹת וְאַכְזָרִיּוֹת...

"חָלְפוּ שְׁבוּעַיִם, וְהִנֵּה, לְפֶתַע, בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד, הִכְרִיזוּ בַּמַּחֲנֶה עַל מִסְדָּר שֶׁלֹּא מִן הַמִּנְיָן הָעוֹמֵד לְהִתְקַיֵּם בְּהַפְתָּעָה. הַמְפַקֵּד הִגִּיעַ, וְסִפֵּר כִּי זֶה עַתָּה הִגִּיעַ מִכְתָּב מֵאֵת הַקֵּיסָר בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, וְהוּא מְבַקֵּשׁ לְקָרְאוֹ בִּפְנֵיהֶם. לְאַחַר מִכֵּן, קָרָא הַמְפַקֵּד בִּשְׁמוֹ שֶׁל אָבִי וּבִקֵּשׁ כִּי יִצְעַד אֶל עֵבֶר מֶרְכַּז רַחֲבַת הַמִּסְדָּרִים, לִבּוֹ שֶׁל אָבִי הָלַם בִּפְרָאוּת. מַשְׁמָעוּתָהּ שֶׁל הוֹרָאָה מֵעֵין זוֹ בְּדֶרֶךְ כְּלָל הָיְתָה: הַקְדָּמָה לִקְרַאת הֲטָלַת עֹנֶשׁ חָמוּר בִּמְיֻחָד... 'מִי יוֹדֵעַ, אִם אֵינֶנִּי עוֹמֵד לְהֵעָנֵשׁ כָּעֵת עַל עֶצֶם זֶה שֶׁהֵעַזְתִּי לְהִתְלוֹנֵן עַל מְפַקֵּד הַמַּחֲנֶה בִּפְנֵי הַקֵּיסָר!' הִרְהֵר אָבִי בְּלִבּוֹ.

"אוּלָם לְאָבִי לֹא נוֹתַר זְמַן רַב לִשְׁקֹעַ בְּהִרְהוּרָיו... הַמְפַקֵּד הוֹרָה לְכָל הַחַיָּלִים לַעֲבֹר לַעֲמִידַת דֹּם – לִקְרַאת הַקְרָאַת מִכְתָּבוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר, וְהֵחֵל לִקְרֹא. הִתְבָּרֵר, כִּי הָיָה זֶה אָכֵן מִכְתַּב תְּשׁוּבָה שֶׁכָּתַב הַקֵּיסָר לְמִכְתָּבוֹ שֶׁל אָבִי. הַקֵּיסָר הוֹרָה כִּי מֵהַיּוֹם וְאֵילָךְ יְקַבֵּל אָבִי אַסְפָּקָה שׁוֹטֶפֶת שֶׁל מָזוֹן כָּשֵׁר, וְאִם אֵין מָזוֹן זֶה בַּנִּמְצָא – יִנָּתְנוּ לוֹ כָּל הָאֶמְצָעִים הַנְּחוּצִים בִּכְדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַשִּׂיג אֶת הַמָּזוֹן הַזֶּה בְּעַצְמוֹ!"

כָּךְ סִפֵּר הַיְּהוּדִי, הָרָחוֹק מִתּוֹרָה וּמִצְווֹת, לָרַב שְׁבַדְרוֹן, בְּלִי שֶׁיַּעֲלֶה בְּדַעְתּוֹ כִּי יֵשׁ קֶשֶׁר בֵּין הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה – וּבֵין הַבַּקָּשָׁה שֶׁבִּקֵּשׁ מֵהָרַב זֶה עַתָּה... אוּלָם הָרַב – הֵבִין הֵיטֵב אֶת הַקֶּשֶׁר: הָאָב מָסַר אֶת נַפְשׁוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַאֲכָלִים שֶׁאֵינָם כְּשֵׁרִים בְּתַכְלִית, וְכָךְ הוּא הִטְבִּיעַ בְּנֶפֶשׁ צֶאֱצָאָיו אֶת הָאֹפִי הַזֶּה, מַה שֶּׁהוֹבִיל לְכָךְ שֶׁאוֹתוֹ יְהוּדִי, לַמְרוֹת רִחוּקוֹ מֵחַיֵּי תּוֹרָה וּמִצְווֹת – לֹא הָיָה מְסֻגָּל לְהַכְנִיס מָזוֹן שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר אֶל פִּיו!

וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל בַּעַל הַ"כְּלִי יָקָר":

הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּלְחַם עַל הַזְּכוּת לַעֲבֹד אֶת עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת – הָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁהִתְאַמֵּץ לְקַבֵּל מֵאָחִיו עֵשָׂו אֶת הַזְּכוּת לַעֲבֹד אֶת עֲבוֹדַת ה', זְכוּת שֶׁהָיְתָה מֻקְנֵית בְּאוֹתָם יָמִים לַבְּכוֹרוֹת. כָּעֵת, חָשַׁשׁ יַעֲקֹב, שֶׁכַּאֲשֶׁר יִרְאוּ אֶת קֹרַח נֶאֱבַק כָּעֵת עַל הַכְּהֻנָּה, יִסְבְּרוּ הַכֹּל כִּי גַּם פֹּה מְדֻבָּר בְּמַאֲבָק שֶׁנּוֹעָד לְאַפְשֵׁר לְקֹרַח לִזְכּוֹת לַעֲבֹד אֶת עֲבוֹדַת ה', תְּכוּנָה אוֹתָהּ קִבֵּל מִיַּעֲקֹב אֲבִי אֲבוֹתָיו!

לְפִיכָךְ, בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב כִּי לֹא יִזָּכֵר שְׁמוֹ עַל מַחֲלֻקְתּוֹ שֶׁל קֹרַח, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בָּרוּר שֶׁהַמֵּנִיעַ שֶׁעָמַד מֵאֲחוֹרֵי מַחֲלֻקְתּוֹ שֶׁל קֹרַח, לֹא הָיָה רְצוֹנוֹ לַעֲבֹד אֶת עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת כְּמוֹ יַעֲקֹב אֲבִי אֲבוֹתָיו, אֶלָּא קִנְאָה פְּשׁוּטָה, כְּפִי שֶׁלִּמְּדוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁנִּתְקַנֵּא קֹרַח בִּנְשִׂיאוּתוֹ שֶׁל אֱלִיצָפָן בֶּן עֻזִּיאֵל... כְּלוֹמַר: הַמֵּנִיעַ הַיָּחִיד שֶׁהִפְעִיל אוֹתוֹ הָיָה קִנְאָתוֹ וּרְצוֹנוֹ בְּכָבוֹד, וְלֹא הָיְתָה לְמַעֲשָׂיו כָּל שַׁיָּכוּת לְמַאֲבָקוֹ שֶׁל יַעֲקֹב סָבוֹ עַל הַזְּכוּת לַעֲבֹד אֶת בּוֹרְאוֹ... (לְלַמֶּדְךָ)

	בהעלותך תשפ"ב
	הַדֶּרֶךְ לָעֲנָוָה – כֵּיצַד?
	"וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי" (טז-א) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "'בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי' - וְלֹא הִזְכִּיר בֶּן יַעֲקֹב, שֶׁבִּקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִזָּכֵר שְׁמוֹ עַל מַחְלֻקְתָּם, שֶׁנֶּאֱמַר 'וּבִקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבוֹדִי'". לִכְאוֹרָה עָלֵינוּ לְהָבִין: וְכִי מָה הַתּוֹעֶלֶת בְּכָךְ שֶׁלֹּא הֻזְכַּר שְׁמוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּמַחְלֻקְתּוֹ שֶׁל קֹרַח? הַאִם בְּשֶׁל כָּךְ יִהְיֶה מִי שֶׁלֹּא יֵדַע שֶׁמְּדֻבָּר בְּנִינוֹ שֶׁל יַעֲקֹב? אֶת הַתְּשׁוּבָה, נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא: בְּעֵת בִּקּוּרוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַגָּאוֹן הָרַב שְׁבַדְרוֹן בְּאֵירוֹפָּה, הִזְדַּמֵּן לוֹ לִנְסֹעַ בְּרַכֶּבֶת מֵאַנְטְוֶורְפֶּן שֶׁבְּבֶּלְגִיָּה לְאַמְסְטֶרְדַּם שֶׁבְּהוֹלַנְד. בְּמַהֲלַךְ הַנְּסִיעָה, הִבְחִין בְּאָדָם הַמִּתְבּוֹנֵן בּוֹ, וּלְפֶתַע – נִגַּשׁ הַלָּה וּפָנָה אֵלָיו בְּעִבְרִית: "שָׁלוֹם!" הַלָּה לֹא הָיָה נִרְאֶה כִּיהוּדִי, בְּוַדַּאי לֹא כִּיהוּדִי שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת. וּבְכָל זֹאת בֵּרֵר אִם הָרַב יוֹדֵעַ הֵיכָן נִתָּן לִמְצֹא בְּאַמְסְטֶרְדַּם מִסְעָדָה כְּשֵׁרָה, כִּי הוּא מַקְפִּיד שֶׁלֹּא לְהַכְנִיס לְפִיו אֹכֶל שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר. מַבַּט הַפְּלִיאָה שֶׁעַל פָּנָיו שֶׁל הָרַב שְׁבַדְרוֹן הִבִּיעַ אֶת הַשְּׁאֵלָה בְּלֹא מִלִּים, וְאוֹתוֹ אָדָם הִסְבִּיר: "דַּע לְךָ, רַבִּי, כִּי יְהוּדִי אֲנִי. אָמְנָם אֵינֶנִּי שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, אוּלָם עַל כַּשְׁרוּת – אֲנִי מַקְפִּיד. אֵינֶנִּי מַכְנִיס לְפִי אֹכֶל שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר. לֹא מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְקַיֵּם מִצְווֹת, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאֵינֶנִּי מְסֻגָּל לֶאֱכֹל אֹכֶל לֹא כָּשֵׁר! נַפְשִׁי פָּשׁוּט נִגְעֶלֶת מִכָּךְ!" בֵּין הָרַב וּבֵין אוֹתוֹ יְהוּדִי נִקְשְׁרָה שִׂיחָה, בְּמַהֲלָכָהּ סִפֵּר הַיְּהוּדִי אֶת סִפּוּרוֹ: "אֵינֶנִּי אָדָם דָּתִי, אוּלָם אָבִי – הָיָה דָּתִי מְאֹד, יְהוּדִי שֶׁמָּסַר אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעַן אֱמוּנָתוֹ. אֲפִלּוּ כַּאֲשֶׁר שֵׁרֵת בִּצְבָאוֹ שֶׁל וִילְהֶלֶם, קֵיסַר גֶּרְמַנְיָה – הִקְפִּיד שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מֵהַמָּזוֹן הַטָּרֵף שֶׁהֻגַּשׁ בַּצָּבָא, וְהִסְתַּפֵּק בְּלֶחֶם וּבְמִינֵי יְרָקוֹת בִּלְבַד. אַךְ עִם הַזְּמַן, בְּעִקְבוֹת הַתְּזוּנָה הַלְּקוּיָה – הֵחֵל אָבִי לְהֵחָלֵשׁ וּלְאַבֵּד מִמִּשְׁקָלוֹ. מְפַקְּדוֹ, שֶׁהִבְחִין בַּדָּבָר, וְגִלָּה מַהֵר מְאֹד אֶת הַסִּבָּה שֶׁהוֹבִילָה לְכָךְ – הִזְהִיר אֶת אָבִי כִּי יֵעָנֵשׁ אִם יַמְשִׁיךְ לְהִמָּנַע מִלֶּאֱכֹל אֶת הָאֹכֶל הַמֻּגָּשׁ לַחַיָּלִים, שֶׁכֵּן עָלָיו לִשְׁמֹר עַל כֹּשֶׁר גּוּפָנִי רְאוּי. אוּלָם אָבִי לֹא הִתְרַשֵּׁם... גַּם לְאַחַר שֶׁסָּפַג עֹנֶשׁ שֶׁל מַלְקוֹת – הוּא לֹא שִׁנָּה אֶת גִּישָׁתוֹ. הַמְפַקֵּד הָיָה עַקְשָׁן לֹא פָּחוֹת מֵאָבִי. הוּא הֶעֱנִישׁ אוֹתוֹ שׁוּב וָשׁוּב, וְהִלְקָה אוֹתוֹ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת. לְאַחַר שֶׁסָּפַג עֹנֶשׁ מַלְקוֹת אַכְזָרִי בִּמְיֻחָד – הִתְיַשֵּׁב אָבִי בְּיוֹם מִן הַיָּמִים וְכָתַב מִכְתָּב אֶל הַקֵּיסָר וִילְהֶלֶם בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. הוּא סִפֵּר בַּמִּכְתָּב כִּי הִנּוֹ חַיָּל בִּצְבָא הַקֵּיסָר, הַמַּקְפִּיד עַל מָזוֹן כָּשֵׁר בְּשֶׁל מִצְוַת דָּתוֹ, אוּלָם לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל אֶת הַמָּזוֹן הַכָּשֵׁר שֶׁהוּא זָקוּק לוֹ – אֶלָּא שֶׁהוּא נֶעֱנָשׁ שׁוּב וָשׁוּב בְּמַלְקוֹת קָשׁוֹת וְאַכְזָרִיּוֹת... "חָלְפוּ שְׁבוּעַיִם, וְהִנֵּה, לְפֶתַע, בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד, הִכְרִיזוּ בַּמַּחֲנֶה עַל מִסְדָּר שֶׁלֹּא מִן הַמִּנְיָן הָעוֹמֵד לְהִתְקַיֵּם בְּהַפְתָּעָה. הַמְפַקֵּד הִגִּיעַ, וְסִפֵּר כִּי זֶה עַתָּה הִגִּיעַ מִכְתָּב מֵאֵת הַקֵּיסָר בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, וְהוּא מְבַקֵּשׁ לְקָרְאוֹ בִּפְנֵיהֶם. לְאַחַר מִכֵּן, קָרָא הַמְפַקֵּד בִּשְׁמוֹ שֶׁל אָבִי וּבִקֵּשׁ כִּי יִצְעַד אֶל עֵבֶר מֶרְכַּז רַחֲבַת הַמִּסְדָּרִים, לִבּוֹ שֶׁל אָבִי הָלַם בִּפְרָאוּת. מַשְׁמָעוּתָהּ שֶׁל הוֹרָאָה מֵעֵין זוֹ בְּדֶרֶךְ כְּלָל הָיְתָה: הַקְדָּמָה לִקְרַאת הֲטָלַת עֹנֶשׁ חָמוּר בִּמְיֻחָד... 'מִי יוֹדֵעַ, אִם אֵינֶנִּי עוֹמֵד לְהֵעָנֵשׁ כָּעֵת עַל עֶצֶם זֶה שֶׁהֵעַזְתִּי לְהִתְלוֹנֵן עַל מְפַקֵּד הַמַּחֲנֶה בִּפְנֵי הַקֵּיסָר!' הִרְהֵר אָבִי בְּלִבּוֹ. "אוּלָם לְאָבִי לֹא נוֹתַר זְמַן רַב לִשְׁקֹעַ בְּהִרְהוּרָיו... הַמְפַקֵּד הוֹרָה לְכָל הַחַיָּלִים לַעֲבֹר לַעֲמִידַת דֹּם – לִקְרַאת הַקְרָאַת מִכְתָּבוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר, וְהֵחֵל לִקְרֹא. הִתְבָּרֵר, כִּי הָיָה זֶה אָכֵן מִכְתַּב תְּשׁוּבָה שֶׁכָּתַב הַקֵּיסָר לְמִכְתָּבוֹ שֶׁל אָבִי. הַקֵּיסָר הוֹרָה כִּי מֵהַיּוֹם וְאֵילָךְ יְקַבֵּל אָבִי אַסְפָּקָה שׁוֹטֶפֶת שֶׁל מָזוֹן כָּשֵׁר, וְאִם אֵין מָזוֹן זֶה בַּנִּמְצָא – יִנָּתְנוּ לוֹ כָּל הָאֶמְצָעִים הַנְּחוּצִים בִּכְדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַשִּׂיג אֶת הַמָּזוֹן הַזֶּה בְּעַצְמוֹ!" כָּךְ סִפֵּר הַיְּהוּדִי, הָרָחוֹק מִתּוֹרָה וּמִצְווֹת, לָרַב שְׁבַדְרוֹן, בְּלִי שֶׁיַּעֲלֶה בְּדַעְתּוֹ כִּי יֵשׁ קֶשֶׁר בֵּין הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה – וּבֵין הַבַּקָּשָׁה שֶׁבִּקֵּשׁ מֵהָרַב זֶה עַתָּה... אוּלָם הָרַב – הֵבִין הֵיטֵב אֶת הַקֶּשֶׁר: הָאָב מָסַר אֶת נַפְשׁוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַאֲכָלִים שֶׁאֵינָם כְּשֵׁרִים בְּתַכְלִית, וְכָךְ הוּא הִטְבִּיעַ בְּנֶפֶשׁ צֶאֱצָאָיו אֶת הָאֹפִי הַזֶּה, מַה שֶּׁהוֹבִיל לְכָךְ שֶׁאוֹתוֹ יְהוּדִי, לַמְרוֹת רִחוּקוֹ מֵחַיֵּי תּוֹרָה וּמִצְווֹת – לֹא הָיָה מְסֻגָּל לְהַכְנִיס מָזוֹן שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר אֶל פִּיו! וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל בַּעַל הַ"כְּלִי יָקָר": הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּלְחַם עַל הַזְּכוּת לַעֲבֹד אֶת עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת – הָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁהִתְאַמֵּץ לְקַבֵּל מֵאָחִיו עֵשָׂו אֶת הַזְּכוּת לַעֲבֹד אֶת עֲבוֹדַת ה', זְכוּת שֶׁהָיְתָה מֻקְנֵית בְּאוֹתָם יָמִים לַבְּכוֹרוֹת. כָּעֵת, חָשַׁשׁ יַעֲקֹב, שֶׁכַּאֲשֶׁר יִרְאוּ אֶת קֹרַח נֶאֱבַק כָּעֵת עַל הַכְּהֻנָּה, יִסְבְּרוּ הַכֹּל כִּי גַּם פֹּה מְדֻבָּר בְּמַאֲבָק שֶׁנּוֹעָד לְאַפְשֵׁר לְקֹרַח לִזְכּוֹת לַעֲבֹד אֶת עֲבוֹדַת ה', תְּכוּנָה אוֹתָהּ קִבֵּל מִיַּעֲקֹב אֲבִי אֲבוֹתָיו! לְפִיכָךְ, בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב כִּי לֹא יִזָּכֵר שְׁמוֹ עַל מַחֲלֻקְתּוֹ שֶׁל קֹרַח, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בָּרוּר שֶׁהַמֵּנִיעַ שֶׁעָמַד מֵאֲחוֹרֵי מַחֲלֻקְתּוֹ שֶׁל קֹרַח, לֹא הָיָה רְצוֹנוֹ לַעֲבֹד אֶת עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת כְּמוֹ יַעֲקֹב אֲבִי אֲבוֹתָיו, אֶלָּא קִנְאָה פְּשׁוּטָה, כְּפִי שֶׁלִּמְּדוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁנִּתְקַנֵּא קֹרַח בִּנְשִׂיאוּתוֹ שֶׁל אֱלִיצָפָן בֶּן עֻזִּיאֵל... כְּלוֹמַר: הַמֵּנִיעַ הַיָּחִיד שֶׁהִפְעִיל אוֹתוֹ הָיָה קִנְאָתוֹ וּרְצוֹנוֹ בְּכָבוֹד, וְלֹא הָיְתָה לְמַעֲשָׂיו כָּל שַׁיָּכוּת לְמַאֲבָקוֹ שֶׁל יַעֲקֹב סָבוֹ עַל הַזְּכוּת לַעֲבֹד אֶת בּוֹרְאוֹ... (לְלַמֶּדְךָ)