Otzarot-Article

"נֶגַע צָרַעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם" (יג-א). בְּפָרָשָׁתֵנוּ הֻזְכְּרוּ סוּגֵי הַנְּגָעִים וְסִימָנֵיהֶם, אִפְיוּנָם וְדִינֵיהֶם. בֵּין הַנְּגָעִים: שְׁחִין (צַלֶּקֶת מַכָּה) וּמִכְוָה (צַלֶּקֶת אֵשׁ). וְכָתַב רַשִׁ"י: סִימָנֵי מִכְוָה וְסִימָנֵי שְׁחִין, שָׁוִים הֵם. וְלָמָּה חִלְּקָן הַכָּתוּב - לוֹמַר שֶׁאֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה: נוֹלַד חֲצִי גְּרִיס בִּשְׁחִין, וַחֲצִי גְּרִיס בְּמִכְוָה - לֹא יִדּוֹנוּ כִּגְרִיס". שְׁנֵי סוּגֵי הַנְּגָעִים אֵינָם מִצְטָרְפִים, וְהָאָדָם טָהוֹר.

שָׁאַל הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה פַיְינְשְׁטֵיין זַצַ"ל: מַדּוּעַ, בֶּאֱמֶת, לֹא יִצְטָרְפוּ חֲצִי גְּרִיס שֶׁל שְׁחִין וַחֲצִי גְּרִיס שֶׁל מִכְוָה לִכְלַל גְּרִיס שֶׁל נֶגַע? הֲרֵי כָּל אֶחָד מֵהֶם הוּא נֶגַע כַּחֲבֵרוֹ וְסִימָנָיו זֵהִים, וְיֵשׁ כְּלָל (מעילה ד-ג) - כָּל שֶׁדִּינֵי טֻמְאָתָם וְשִׁעוּרָם שָׁוֶה, מִצְטָרְפִים זֶה עִם זֶה. מַדּוּעַ כָּאן לֹא? מָה הַמֶּסֶר וְהַהַדְרָכָה שֶׁהֲלָכָה זוֹ מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ?

וְתֵרֵץ תֵּרוּץ נִפְלָא. הַמֶּסֶר שֶׁבְּפָרָשַׁת הַנְּגָעִים הוּא, שֶׁשּׁוּם דָּבָר לֹא קוֹרֶה בְּמִקְרֶה! לֹא בְּמִקְרֶה נָגַפְתָּ אֶת הָאֶצְבַּע, וְלֹא בְּמִקְרֶה נִכְוֵיתָ. לֹא בְּמִקְרֶה הִתְפַּתֵּחַ שָׁם נֶגַע, אֶלָּא כְּדֵי לְעוֹרֵר לְחֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ וְלִתְשׁוּבָה. סוּג הַנֶּגַע גַּם מַצְבִּיעַ עַל הַכִּוּוּן שֶׁל חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ. אִם הָאֶצְבַּע נִגְּפָה בְּמַכָּה כּוֹאֶבֶת, יֵשׁ לְשַׁעֵר שֶׁהִכְאַבְתָּ לְמִישֶׁהוּ בְּלָשׁוֹן הָרַע. אִם הַיָּד נִכְוְתָה בְּאֵשׁ, רוֹמְזִים מִן הַשָּׁמַיִם לְאֵשׁ שֶׁל תַּאֲוָה אֲסוּרָה וְכַדּוֹמֶה, בְּגֶדֶר "מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה". כְּדֵי לְהַשְׁרִישׁ בָּנוּ אֶת הַהַכָּרָה שֶׁהַכֹּל מְכֻוָּן מִן הַשָּׁמַיִם וְנִשְׁלַח בְּדַקְדְּקָנוּת רַבָּה, בָּאָה הַהֲלָכָה שֶׁשְּׁחִין וּמִכְוָה - אַף עַל פִּי שֶׁסִּימָנֵיהֶם שָׁוִים - אֵינָם מִצְטָרְפִים זֶה עִם זֶה, וְכָל אֶחָד מֵהֶם מְיַצֵּג תְּבִיעָה אַחֶרֶת. וְאִם יֵשׁ חֲצִי שִׁעוּר מִזֶּה וַחֲצִי שִׁעוּר מִזֶּה, אוֹת הוּא שֶׁהַתְּבִיעָה כְּפוּלָה וַחֲמוּרָה כְּדֵי לְהַכְעִיס בַּמָּרוֹם וּלְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה, אַךְ לֹא הִגִּיעָה חֻמְרָתָהּ לִכְלַל נְגָעִים הַמְּטַמְּאִים. וּמִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת, צָדְקוּ יַחְדָּו.

סִפֵּר הַגָּאוֹן ר' אֵלִיָּהוּ דִּיסְקִין: אִשָּׁה אַחַת פָּנְתָה לַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב יִשְׂרָאֵל קַנְיֵבְסְקִי, הַסְּטַיְפְּלֵר זַצַ"ל, וְאָמְרָה לוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁכֵנָה נוּדְנִיקִית שֶׁיּוֹרֶדֶת לָהּ לַחַיִּים. הִיא יוֹדַעַת לָבוֹא בַּשָּׁעוֹת הֲכִי לְחוּצוֹת אֵלֶיהָ הַבַּיְתָה, הִיא נִכְנֶסֶת בְּיוֹם שִׁשִּׁי בַּצָּהֳרַיִם כְּשֶׁלָּחוּץ, מְפַטְפֶּטֶת אִתָּהּ, וְהִיא אוֹבֶדֶת עֵצוֹת.

אָמַר לָהּ הַסְּטַיְפְּלֵר: "דְּעִי לָךְ, שֶׁלְּכָל אָדָם נִקְצְבָה מָנָה שֶׁל יִסּוּרִים וְגַם מָנָה שֶׁל הֲנָאוֹת, וְאִי אֶפְשָׁר לִבְרֹחַ מִשְּׁתֵּיהֶן!"

הָאִשָּׁה הֶחְלִיטָה לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל כֹּחָהּ שֶׁהַשְּׁכֵנָה תַּעֲבֹר דִּירָה, וְאָכֵן תְּפִלָּתָהּ הִתְקַבְּלָה. אַךְ מֵאוֹתוֹ יוֹם שֶׁהַשְּׁכֵנָה עָזְבָה, הִיא הִבְחִינָה שֶׁהַיְלָדִים שֶׁלָּהּ נִהְיוּ שׁוֹבָבִים. בְּנָהּ שָׁבַר אֶת הַיָּד, לְאַחַר זְמַן מָה בְּנָהּ הַשֵּׁנִי שָׁבַר אֶת הָרֶגֶל, וְצָצוּ לָהּ צָרוֹת רַבּוֹת נוֹסָפוֹת.

אָמְרָה לְעַצְמָהּ: "עַד הַיּוֹם הָיוּ לִי צָרוֹת מֵהַשְּׁכֵנָה הַנּוּדְנִיקִית, וְכָעֵת הַצָּרוֹת הֵם מֵהַיְלָדִים שֶׁנִּמְצָאִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת".

הִיא הֵבִינָה שֶׁמִּכַּמּוּת הַצַּעַר שֶׁמַּגִּיעָה לְאָדָם אִי אֶפְשָׁר לְהִתְחַמֵּק. יְהוּדִי שֶׁמֵּבִין זֹאת זוֹכֶה לִבְרָכָה. אִם הִיא הָיְתָה מְרַחֶמֶת עַל הַשְּׁכֵנָה וְעוֹשָׂה עִמָּהּ חֶסֶד בִּמְאוֹר פָּנִים, הָיְתָה זוֹכָה לְקַבֵּל אֶת הַיִּסּוּרִים שֶׁנִּקְצְבוּ לָהּ, מִתּוֹךְ מִצְוָה. וּכְמוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹצֵב אֶת מִדַּת הַיִּסּוּרִים, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹצֵב לְכָל אֶחָד אֶת מִדַּת הַהֲנָאוֹת שֶׁיֵּהָנֶה כָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה.

יְהוּדִי נִגַּשׁ בִּבְכִי מַר אֶל הַצַּדִּיק רַבִּי שְׁלוֹמְקֶ'ה מִזְּוֶועהִיל, וְסִפֵּר לוֹ, שֶׁהוּא חֲשׂוּךְ יְלָדִים מִזֶּה זְמַן רַב. "אִשְׁתִּי הִגִּיעָה לְמַצָּב כָּזֶה שֶׁהוֹרְתָה לִי לְבַקֵּשׁ בְּרָכָה מֵהָרַבִּי, וְאָמְרָה שֶׁאֵין לִי מַה לָּבוֹא הַבַּיְתָה בְּלִי הַבְטָחָה מֵהָרַבִּי שֶׁיִּוָּלְדוּ לָנוּ יְלָדִים. אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁהָרַבִּי יְרַחֵם עָלַי וְיַבְטִיחַ לִי זֶרַע שֶׁל קְיָמָא", בָּכָה הַיְּהוּדִי.

הָאַדְמוֹ"ר הִרְהֵר לְעַצְמוֹ מִסְפַּר דַּקּוֹת וְאָמַר: "תִּרְאֶה, אַתָּה מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי שֶׁאַבְטִיחַ לְךָ - אֲנִי מוּכָן, אֲבָל בִּתְנַאי שֶׁגַּם אַתָּה תַּבְטִיחַ לִי כַּמָּה דְּבָרִים". כַּמּוּבָן שֶׁהַיְּהוּדִי נָתַן אֶת הַסְכָּמָתוֹ לָעִסְקָה, עוֹד בְּטֶרֶם שָׁמַע מָהֵן דְּרִישׁוֹתָיו שֶׁל הָרַבִּי. וְאָז אָמַר לוֹ הָרַבִּי: "רֵאשִׁית, שָׁמַעְתִּי שֶׁהִנְּךָ רֹאשׁ הַמְּדַבְּרִים בַּמִּקְוֶה, וּסְבִיבְךָ מִתְרַכְּזִים רֹב הַיְּהוּדִים שָׁם. וְשָׁמַעְתִּי גַּם שֶׁכַּאֲשֶׁר אַתָּה מַגִּיעַ לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אֵינְךָ מֵהַשּׁוֹמְרִים עַל שְׁתִיקָה מֻחְלֶטֶת, וְנֶחְשָׁב אַתָּה כְּאַחַד הַדּוֹבְרִים הָרָאשִׁיִּים. אִם תַּבְטִיחַ לִי שֶׁתַּפְסִיק לְדַבֵּר בַּמִּקְוֶה וּבְבֵית הַכְּנֶסֶת, אֲנִי אַבְטִיחַ לְךָ בֵּן זָכָר".

כַּמּוּבָן שֶׁהַיְּהוּדִי קִבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת הַדָּבָר, וְאֵלֶּה שֶׁנִּפְגְּשׁוּ עִמּוֹ בַּמְּקוֹמוֹת הַנַּ"ל לֹא הֵבִינוּ מַה קָּרָה לוֹ. הֵם הִתְרַגְּלוּ לִרְאוֹתוֹ מְדַבֵּר וּמְדַבֵּר, וְהִנֵּה לְפֶתַע הוּא שׁוֹתֵק כְּדָג. אֲבָל מַה לֹּא עוֹשִׂים בִּשְׁבִיל לִזְכּוֹת לְזֶרַע שֶׁל קְיָמָא? לָכֵן לַמְרוֹת שֶׁהִסְתַּכְּלוּ עָלָיו כְּעַל מִי שֶׁיָּרַד מִדַּעְתּוֹ, הִמְשִׁיךְ לִשְׁתֹּק.

כַּעֲבוֹר שָׁנָה הִתְקַיְּמָה הַבְטָחָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי וְנוֹלַד לוֹ בֵּן זָכָר. הָרַבִּי מִזְּוֶועהִיל הִתְכַּבֵּד בַּסַּנְדְּקָאוּת, וּלְאַחַר מִכֵּן שָׁאַל הָאָב הַמְּאֻשָּׁר אֶת הָרַבִּי: "אֵיזוֹ 'מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה' יֵשׁ בִּשְׁתִיקָה וְלֵדַת בֵּן זָכָר?" וְהָרַבִּי הֵשִׁיב בִּדְבָרִים מְחֻדָּשִׁים: "מוּבָא בְּשֵׁם הָרַהַ"ק רַבִּי פִּנְחָס מִקּוֹרִיץ זיע"א שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹצֵב לְכָל אֶחָד אֶת מִדַּת הַהֲנָאוֹת שֶׁיֵּהָנֶה כָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה. בִּזְמַן שֶׁהִנְּךָ מְדַבֵּר בַּמִּקְוֶה וּבְבֵית הַכְּנֶסֶת אֶת דִּבּוּרֵי הַחֹל, הִנְּךָ מְמַלֵּא אֶת קִצְבַּת הַהֲנָאָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִקְצִיב לְךָ, וְלֹא נִשְׁאֶרֶת לְךָ יוֹתֵר זְכוּת לֵהָנוֹת מֵהַהֲנָאָה לְהִפָּקֵד בְּזֶרַע שֶׁל קְיָמָא. כַּאֲשֶׁר הִפְסַקְתָּ לְדַבֵּר, לֹא נֶהֱנֵית יוֹתֵר מִכָּךְ, לָכֵן אֶפְשָׁר הָיָה לְסַפֵּק לְךָ אֶת הַהֲנָאָה הַזֹּאת". (עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שֶׁבַע)

	במדבר תשפ"ב
	הַדֶּשֶׁא שֶׁל הַשֵּׁנִי...
	"נֶגַע צָרַעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם" (יג-א). בְּפָרָשָׁתֵנוּ הֻזְכְּרוּ סוּגֵי הַנְּגָעִים וְסִימָנֵיהֶם, אִפְיוּנָם וְדִינֵיהֶם. בֵּין הַנְּגָעִים: שְׁחִין (צַלֶּקֶת מַכָּה) וּמִכְוָה (צַלֶּקֶת אֵשׁ). וְכָתַב רַשִׁ"י: סִימָנֵי מִכְוָה וְסִימָנֵי שְׁחִין, שָׁוִים הֵם. וְלָמָּה חִלְּקָן הַכָּתוּב - לוֹמַר שֶׁאֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה: נוֹלַד חֲצִי גְּרִיס בִּשְׁחִין, וַחֲצִי גְּרִיס בְּמִכְוָה - לֹא יִדּוֹנוּ כִּגְרִיס". שְׁנֵי סוּגֵי הַנְּגָעִים אֵינָם מִצְטָרְפִים, וְהָאָדָם טָהוֹר. שָׁאַל הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה פַיְינְשְׁטֵיין זַצַ"ל: מַדּוּעַ, בֶּאֱמֶת, לֹא יִצְטָרְפוּ חֲצִי גְּרִיס שֶׁל שְׁחִין וַחֲצִי גְּרִיס שֶׁל מִכְוָה לִכְלַל גְּרִיס שֶׁל נֶגַע? הֲרֵי כָּל אֶחָד מֵהֶם הוּא נֶגַע כַּחֲבֵרוֹ וְסִימָנָיו זֵהִים, וְיֵשׁ כְּלָל (מעילה ד-ג) - כָּל שֶׁדִּינֵי טֻמְאָתָם וְשִׁעוּרָם שָׁוֶה, מִצְטָרְפִים זֶה עִם זֶה. מַדּוּעַ כָּאן לֹא? מָה הַמֶּסֶר וְהַהַדְרָכָה שֶׁהֲלָכָה זוֹ מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ? וְתֵרֵץ תֵּרוּץ נִפְלָא. הַמֶּסֶר שֶׁבְּפָרָשַׁת הַנְּגָעִים הוּא, שֶׁשּׁוּם דָּבָר לֹא קוֹרֶה בְּמִקְרֶה! לֹא בְּמִקְרֶה נָגַפְתָּ אֶת הָאֶצְבַּע, וְלֹא בְּמִקְרֶה נִכְוֵיתָ. לֹא בְּמִקְרֶה הִתְפַּתֵּחַ שָׁם נֶגַע, אֶלָּא כְּדֵי לְעוֹרֵר לְחֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ וְלִתְשׁוּבָה. סוּג הַנֶּגַע גַּם מַצְבִּיעַ עַל הַכִּוּוּן שֶׁל חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ. אִם הָאֶצְבַּע נִגְּפָה בְּמַכָּה כּוֹאֶבֶת, יֵשׁ לְשַׁעֵר שֶׁהִכְאַבְתָּ לְמִישֶׁהוּ בְּלָשׁוֹן הָרַע. אִם הַיָּד נִכְוְתָה בְּאֵשׁ, רוֹמְזִים מִן הַשָּׁמַיִם לְאֵשׁ שֶׁל תַּאֲוָה אֲסוּרָה וְכַדּוֹמֶה, בְּגֶדֶר "מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה". כְּדֵי לְהַשְׁרִישׁ בָּנוּ אֶת הַהַכָּרָה שֶׁהַכֹּל מְכֻוָּן מִן הַשָּׁמַיִם וְנִשְׁלַח בְּדַקְדְּקָנוּת רַבָּה, בָּאָה הַהֲלָכָה שֶׁשְּׁחִין וּמִכְוָה - אַף עַל פִּי שֶׁסִּימָנֵיהֶם שָׁוִים - אֵינָם מִצְטָרְפִים זֶה עִם זֶה, וְכָל אֶחָד מֵהֶם מְיַצֵּג תְּבִיעָה אַחֶרֶת. וְאִם יֵשׁ חֲצִי שִׁעוּר מִזֶּה וַחֲצִי שִׁעוּר מִזֶּה, אוֹת הוּא שֶׁהַתְּבִיעָה כְּפוּלָה וַחֲמוּרָה כְּדֵי לְהַכְעִיס בַּמָּרוֹם וּלְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה, אַךְ לֹא הִגִּיעָה חֻמְרָתָהּ לִכְלַל נְגָעִים הַמְּטַמְּאִים. וּמִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת, צָדְקוּ יַחְדָּו. סִפֵּר הַגָּאוֹן ר' אֵלִיָּהוּ דִּיסְקִין: אִשָּׁה אַחַת פָּנְתָה לַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב יִשְׂרָאֵל קַנְיֵבְסְקִי, הַסְּטַיְפְּלֵר זַצַ"ל, וְאָמְרָה לוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁכֵנָה נוּדְנִיקִית שֶׁיּוֹרֶדֶת לָהּ לַחַיִּים. הִיא יוֹדַעַת לָבוֹא בַּשָּׁעוֹת הֲכִי לְחוּצוֹת אֵלֶיהָ הַבַּיְתָה, הִיא נִכְנֶסֶת בְּיוֹם שִׁשִּׁי בַּצָּהֳרַיִם כְּשֶׁלָּחוּץ, מְפַטְפֶּטֶת אִתָּהּ, וְהִיא אוֹבֶדֶת עֵצוֹת. אָמַר לָהּ הַסְּטַיְפְּלֵר: "דְּעִי לָךְ, שֶׁלְּכָל אָדָם נִקְצְבָה מָנָה שֶׁל יִסּוּרִים וְגַם מָנָה שֶׁל הֲנָאוֹת, וְאִי אֶפְשָׁר לִבְרֹחַ מִשְּׁתֵּיהֶן!" הָאִשָּׁה הֶחְלִיטָה לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל כֹּחָהּ שֶׁהַשְּׁכֵנָה תַּעֲבֹר דִּירָה, וְאָכֵן תְּפִלָּתָהּ הִתְקַבְּלָה. אַךְ מֵאוֹתוֹ יוֹם שֶׁהַשְּׁכֵנָה עָזְבָה, הִיא הִבְחִינָה שֶׁהַיְלָדִים שֶׁלָּהּ נִהְיוּ שׁוֹבָבִים. בְּנָהּ שָׁבַר אֶת הַיָּד, לְאַחַר זְמַן מָה בְּנָהּ הַשֵּׁנִי שָׁבַר אֶת הָרֶגֶל, וְצָצוּ לָהּ צָרוֹת רַבּוֹת נוֹסָפוֹת. אָמְרָה לְעַצְמָהּ: "עַד הַיּוֹם הָיוּ לִי צָרוֹת מֵהַשְּׁכֵנָה הַנּוּדְנִיקִית, וְכָעֵת הַצָּרוֹת הֵם מֵהַיְלָדִים שֶׁנִּמְצָאִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת". הִיא הֵבִינָה שֶׁמִּכַּמּוּת הַצַּעַר שֶׁמַּגִּיעָה לְאָדָם אִי אֶפְשָׁר לְהִתְחַמֵּק. יְהוּדִי שֶׁמֵּבִין זֹאת זוֹכֶה לִבְרָכָה. אִם הִיא הָיְתָה מְרַחֶמֶת עַל הַשְּׁכֵנָה וְעוֹשָׂה עִמָּהּ חֶסֶד בִּמְאוֹר פָּנִים, הָיְתָה זוֹכָה לְקַבֵּל אֶת הַיִּסּוּרִים שֶׁנִּקְצְבוּ לָהּ, מִתּוֹךְ מִצְוָה. וּכְמוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹצֵב אֶת מִדַּת הַיִּסּוּרִים, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹצֵב לְכָל אֶחָד אֶת מִדַּת הַהֲנָאוֹת שֶׁיֵּהָנֶה כָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה. יְהוּדִי נִגַּשׁ בִּבְכִי מַר אֶל הַצַּדִּיק רַבִּי שְׁלוֹמְקֶ'ה מִזְּוֶועהִיל, וְסִפֵּר לוֹ, שֶׁהוּא חֲשׂוּךְ יְלָדִים מִזֶּה זְמַן רַב. "אִשְׁתִּי הִגִּיעָה לְמַצָּב כָּזֶה שֶׁהוֹרְתָה לִי לְבַקֵּשׁ בְּרָכָה מֵהָרַבִּי, וְאָמְרָה שֶׁאֵין לִי מַה לָּבוֹא הַבַּיְתָה בְּלִי הַבְטָחָה מֵהָרַבִּי שֶׁיִּוָּלְדוּ לָנוּ יְלָדִים. אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁהָרַבִּי יְרַחֵם עָלַי וְיַבְטִיחַ לִי זֶרַע שֶׁל קְיָמָא", בָּכָה הַיְּהוּדִי. הָאַדְמוֹ"ר הִרְהֵר לְעַצְמוֹ מִסְפַּר דַּקּוֹת וְאָמַר: "תִּרְאֶה, אַתָּה מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי שֶׁאַבְטִיחַ לְךָ - אֲנִי מוּכָן, אֲבָל בִּתְנַאי שֶׁגַּם אַתָּה תַּבְטִיחַ לִי כַּמָּה דְּבָרִים". כַּמּוּבָן שֶׁהַיְּהוּדִי נָתַן אֶת הַסְכָּמָתוֹ לָעִסְקָה, עוֹד בְּטֶרֶם שָׁמַע מָהֵן דְּרִישׁוֹתָיו שֶׁל הָרַבִּי. וְאָז אָמַר לוֹ הָרַבִּי: "רֵאשִׁית, שָׁמַעְתִּי שֶׁהִנְּךָ רֹאשׁ הַמְּדַבְּרִים בַּמִּקְוֶה, וּסְבִיבְךָ מִתְרַכְּזִים רֹב הַיְּהוּדִים שָׁם. וְשָׁמַעְתִּי גַּם שֶׁכַּאֲשֶׁר אַתָּה מַגִּיעַ לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אֵינְךָ מֵהַשּׁוֹמְרִים עַל שְׁתִיקָה מֻחְלֶטֶת, וְנֶחְשָׁב אַתָּה כְּאַחַד הַדּוֹבְרִים הָרָאשִׁיִּים. אִם תַּבְטִיחַ לִי שֶׁתַּפְסִיק לְדַבֵּר בַּמִּקְוֶה וּבְבֵית הַכְּנֶסֶת, אֲנִי אַבְטִיחַ לְךָ בֵּן זָכָר". כַּמּוּבָן שֶׁהַיְּהוּדִי קִבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת הַדָּבָר, וְאֵלֶּה שֶׁנִּפְגְּשׁוּ עִמּוֹ בַּמְּקוֹמוֹת הַנַּ"ל לֹא הֵבִינוּ מַה קָּרָה לוֹ. הֵם הִתְרַגְּלוּ לִרְאוֹתוֹ מְדַבֵּר וּמְדַבֵּר, וְהִנֵּה לְפֶתַע הוּא שׁוֹתֵק כְּדָג. אֲבָל מַה לֹּא עוֹשִׂים בִּשְׁבִיל לִזְכּוֹת לְזֶרַע שֶׁל קְיָמָא? לָכֵן לַמְרוֹת שֶׁהִסְתַּכְּלוּ עָלָיו כְּעַל מִי שֶׁיָּרַד מִדַּעְתּוֹ, הִמְשִׁיךְ לִשְׁתֹּק. כַּעֲבוֹר שָׁנָה הִתְקַיְּמָה הַבְטָחָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי וְנוֹלַד לוֹ בֵּן זָכָר. הָרַבִּי מִזְּוֶועהִיל הִתְכַּבֵּד בַּסַּנְדְּקָאוּת, וּלְאַחַר מִכֵּן שָׁאַל הָאָב הַמְּאֻשָּׁר אֶת הָרַבִּי: "אֵיזוֹ 'מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה' יֵשׁ בִּשְׁתִיקָה וְלֵדַת בֵּן זָכָר?" וְהָרַבִּי הֵשִׁיב בִּדְבָרִים מְחֻדָּשִׁים: "מוּבָא בְּשֵׁם הָרַהַ"ק רַבִּי פִּנְחָס מִקּוֹרִיץ זיע"א שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹצֵב לְכָל אֶחָד אֶת מִדַּת הַהֲנָאוֹת שֶׁיֵּהָנֶה כָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה. בִּזְמַן שֶׁהִנְּךָ מְדַבֵּר בַּמִּקְוֶה וּבְבֵית הַכְּנֶסֶת אֶת דִּבּוּרֵי הַחֹל, הִנְּךָ מְמַלֵּא אֶת קִצְבַּת הַהֲנָאָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִקְצִיב לְךָ, וְלֹא נִשְׁאֶרֶת לְךָ יוֹתֵר זְכוּת לֵהָנוֹת מֵהַהֲנָאָה לְהִפָּקֵד בְּזֶרַע שֶׁל קְיָמָא. כַּאֲשֶׁר הִפְסַקְתָּ לְדַבֵּר, לֹא נֶהֱנֵית יוֹתֵר מִכָּךְ, לָכֵן אֶפְשָׁר הָיָה לְסַפֵּק לְךָ אֶת הַהֲנָאָה הַזֹּאת". (עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שֶׁבַע)