Otzarot-Article

"הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ" (ח-יא) יֵשׁ תּוֹפָעָה מוּזָרָה שֶׁטְּעוּנָה הֶסְבֵּר: אָדָם שֶׁמְּגַדֵּל דָּגִים בְּאַקְוַרְיוּם בְּבֵיתוֹ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר לָתֵת לַדָּגִים אֶת כַּמּוּת הָאֹכֶל הַמְדֻיֶּקֶת אוֹתָהּ הֵם צְרִיכִים, כִּי הַדָּגִים אוֹכְלִים לְלֹא גְּבוּל עַד שֶׁהֵם מִתְפּוֹצְצִים מֵרֹב אֹכֶל וּמֵתִים. אוּלָם כַּאֲשֶׁר הַדָּגִים מְשֻׁחְרָרִים בַּיָּם הַגָּדוֹל, הֵם אוֹכְלִים בְּדִיּוּק אֶת כַּמּוּת הָאֹכֶל הָרְצוּיָה לָהֶם וְלֹא יוֹתֵר.

צָרִיךְ לְהָבִין אֶת הַהֶבְדֵּל בִּדְפוּס הִתְנַהֲגוּתָם שֶׁל הַדָּגִים. מַדּוּעַ בַּטֶּבַע הֵם אוֹכְלִים בְּדִיּוּק אֶת הַכַּמּוּת שֶׁהֵם צְרִיכִים, וְאִלּוּ בְּבֵית אֲדוֹנָם הֵם אוֹכְלִים בְּלִי סוֹף, עַד כְּדֵי סַכָּנַת חַיִּים מַמָּשׁ?

הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי בֶּן צִיּוֹן מוּצָפִי בִּדְרָשׁוֹתָיו הִסְבִּיר: "כַּאֲשֶׁר הַדָּגִים נִמְצָאִים בַּיָּם הַגָּדוֹל, הֵם בּוֹטְחִים בַּה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּפַרְנֵס אוֹתָם בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ, לָכֵן אֵינָם דּוֹאֲגִים אֶת דַּאֲגַת הַמָּחָר וְאוֹכְלִים רַק מַה שֶּׁהֵם צְרִיכִים לְקִיּוּמָם. אַךְ כַּאֲשֶׁר הֵם מַגִּיעִים לְבֵית אֲדוֹנָם, הֵם נַעֲשִׂים קְטַנֵּי אֲמָנָה כְּמוֹ בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלָּהֶם, וּמִתּוֹךְ חֲשָׁשָׁם שֶׁמָּא מָחָר לֹא יִהְיֶה לָהֶם מַה לֶּאֱכֹל, הֵם אוֹכְלִים בְּלִי הַבְחָנָה. וּכְבָר אָמְרוּ חֲזַ"ל (סוֹטָה מח:), כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ וְאוֹמֵר מָה אֹכַל לְמָחָר, אֵינוֹ אֶלָּא מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִרְבָּה לְהַזְהִיר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרָשָׁתֵנוּ בִּפְסוּקִים שׁוֹנִים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ כְּפוּיֵי טוֹבָה כְּלַפָּיו. הַכָּרַת הַטּוֹב הִיא מִדָּה יְסוֹדִית בַּיַּהֲדוּת, לֹא רַק כְּלַפֵּי ה' יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא גַּם כְּלַפֵּי הַזּוּלַת. חֲכָמֵינוּ זַ"ל, גִּלּוּ לָנוּ שֶׁיֵּשׁ קֶשֶׁר יָשִׁיר בֵּינֵיהֶם: שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ - סוֹפוֹ לִכְפֹּר בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל מָקוֹם (מִשְׁנַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר ז').

רֹאשׁ יְשִׁיבַת "חוֹמוֹת הַתּוֹרָה", הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם יַעֲקוֹבִי, נוֹדַע לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה. מֵעֵבֶר לְהַתְמָדָתוֹ וּלְהַרְבָּצַת הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ, הוּא פָּעַל בְּמֶרֶץ לְהַרְחִיב אֶת פְּעִילוּתָהּ שֶׁל אֲגֻדַּת "מְשַׁנְּנִים בִּדְבֵקוּת" שֶׁנָּשְׂאָה דֶּגֶל שֶׁל הֶסְפֵּקֵי לִמּוּד מֵחַד, וְשִׁנּוּנָם מֵאִידָךְ. אִישׁ לֹא סָפַר אֶת מִסְפַּר הַסִּיּוּמִים שֶׁל הַשַּׁ"ס שֶׁעָשָׂה רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה. הוּא לֹא עָשָׂה מִזֶּה עִנְיָן. כָּל מַכִּירָיו צִיְּנוּ אֶת עַנְוְתָנוּתוֹ הַמֻּפְלֶגֶת וּמִדּוֹתָיו הַנִּפְלָאוֹת.

חֲבֵרָיו בְּכוֹלֵל הָאַבְרֵכִים בּוֹ לָמַד לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה, לֹא הֵבִינוּ כֵּיצַד הִתְעַלָּה בְּצוּרָה מֶטֶאוֹרִית שֶׁכָּזוֹ, שֶׁכֵּן עַד גִּיל שְׁלוֹשִׁים הוּא הָיָה אַבְרֵךְ מִן הַמִּנְיָן.

בְּאַחַד הַיָּמִים, תַּלְמִידָיו הִבְחִינוּ שֶׁפְּנֵי רַבָּם אֵינָם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. "תַּלְמִידַי הַיְקָרִים!" אָמַר, "הָעֶרֶב אֲנִי נוֹסֵעַ לְנִחוּם אֲבֵלִים בְּחֵיפָה. אָדָם יָקָר לְלִבִּי, צַדִּיק וְתַלְמִיד חָכָם שֶׁיֵּשׁ לִי כְּלַפָּיו הַכָּרַת הַטּוֹב גְּדוֹלָה, הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ מִמַּחֲלָה קָשָׁה. אֶשְׂמַח אִם יִהְיוּ כָּאֵלֶּה שֶׁיִּצְטָרְפוּ אֵלַי. תִּהְיֶה בְּעֶזְרַת ה' הַסָּעָה".

מוֹדָעַת אֵבֶל עֲנָקִית קִדְּמָה אֶת פְּנֵי הַנִּכְנָסִים לַבִּנְיָן הַמְיֻשָּׁן: "בְּצַעַר רַב וּבְיָגוֹן קוֹדֵר אָנוּ מוֹדִיעִים עַל פְּטִירָתוֹ בִּדְמֵי יָמָיו, שֶׁל רֹאשׁ מוֹסְדוֹת הַתּוֹרָה 'שִׁירַת הַיָּם', הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל בֶּן שִׁיר זַצַ"ל".

כְּנִיסָתוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה לְבֵית הָאֲבֵלִים, עוֹרְרָה הִתְרַגְּשׁוּת רַבָּה. הוֹרָיו, אֶחָיו וּבָנָיו הַקְּטַנִּים שֶׁל הַנִּפְטָר, שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ בְּגִיל שְׁלוֹשִׁים וָשֵׁשׁ בְּסַךְ הַכֹּל. רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הִתְיַשֵּׁב מוּל הָאֲבֵלִים בְּפָנִים קוֹדְרוֹת וּבְעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת. עַשְׂרוֹת תַּלְמִידָיו הִצְטוֹפְפוּ סְבִיבוֹ, מַמְתִּינִים לְמוֹצָא פִּיו, וְהוּא אָמַר:

"כֻּלָּנוּ מַכִּירִים אֶת הַסִּפּוּר עַל רַבִּי עֲקִיבָא וְרַעְיָתוֹ רָחֵל, שֶׁוִּתְּרָה עַל חַיֵּי עֹשֶׁר וְכָבוֹד, סָבְלָה רָעָב וּבְדִידוּת בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁנִים כְּדֵי שֶׁבַּעְלָהּ יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בְּהַתְמָדָה. כַּאֲשֶׁר חָזַר לְבֵיתוֹ הָפַךְ כְּבָר לִגְדוֹל הַדּוֹר, מְלֻוֶּה בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף תַּלְמִידָיו. כַּאֲשֶׁר רָחֵל יָצְאָה לְקַדֵּם אֶת פָּנָיו, תַּלְמִידָיו שֶׁלֹּא הִכִּירוּ אוֹתָהּ, חָשְׁבוּ שֶׁהִיא עֲנִיָּה שֶׁבָּאָה לְבַקֵּשׁ בְּרָכָה, לָכֵן הִרְחִיקוּ אוֹתָהּ. אָז פָּנָה אֲלֵיהֶם רַבִּי עֲקִיבָא וְאָמַר אֶת הַמִּשְׁפָּט הַמַּרְטִיט: 'הַנִּיחוּהָ! שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם - שֶׁלָּהּ הוּא' (כְּתֻבּוֹת סג). מִלִּים שֶׁחוֹצְבוֹת רְקִיעִים, שֶׁל הַכָּרַת הַטּוֹב לְרַעְיָתוֹ הַמְּסוּרָה.

אַחַי הַיְקָרִים, מִשְׁפַּחַת בֶּן שִׁיר! וְתַלְמִידַי הַיְקָרִים!" פָּנָה הָרַב אֶל הַנּוֹכְחִים, "לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה בִּימֵי 'בֵּין הַזְּמַנִּים', נָסַעְתִּי בְּאוֹטוֹבּוּס הַמּוֹבִיל מִבְּנֵי בְּרַק לִירוּשָׁלַיִם. הָיִיתִי אָז אַבְרֵךְ פָּשׁוּט כְּבֶן שְׁלוֹשִׁים, מְטֻפָּל בְּאַרְבָּעָה תִּינוֹקוֹת וּלְלֹא שְׁאִיפוֹת גְּדוֹלוֹת. הִתְיַשַּׁבְתִּי סָמוּךְ לַחַלּוֹן בְּאַחַד הַסַּפְסָלִים, וְעִלְעַלְתִּי בְּעִתּוֹן חֲרֵדִי. בַּתַּחֲנָה אַחַר כָּךְ, עָלָה בָּחוּר צָעִיר וּמֵאִיר עֵינַיִם. הוּא הִתְיַשֵּׁב סָמוּךְ אֵלַי וּבְיָדוֹ גְּמָרָא מַסֶּכֶת נְדָרִים. הוּא פָּתַח אוֹתָהּ וְהֵחֵל לִלְמֹד וּלְשַׁנֵּן. הִבַּטְתִּי בּוֹ מִשְׁתָּאֶה. כָּל הַדֶּרֶךְ מִבְּנֵי בְּרַק וְעַד יְרוּשָׁלַיִם, בְּמֶשֶׁךְ יוֹתֵר מִשָּׁעָה, הוּא לֹא פָּסַק מִלִּלְמֹד. כֻּלּוֹ מְרֻכָּז, לֹא מַבִּיט עַל הַנּוֹף, לֹא עַל מִי שֶׁעוֹלֶה, לֹא עַל מִי שֶׁיּוֹרֵד. הוּא וְהַגְּמָרָא.

כַּמָּה דַּקּוֹת לִפְנֵי הַתַּחֲנָה הַסּוֹפִית בִּירוּשָׁלַיִם, נָגַעְתִּי קַלּוֹת בִּכְתֵפוֹ.

'תִּסְלַח לִי' – שָׁאַלְתִּי – 'מִי אַתָּה?'

הוּא חִיֵּךְ לְעֶבְרִי וְהֵשִׁיב בְּבַיְשָׁנוּת: 'אֲנִי שְׁמוּלִיק מֵחֵיפָה'.

'שְׁמוּלִיק, אֲנִי שָׂם לֵב שֶׁאַתָּה מַמָּשׁ מוֹסֵר נֶפֶשׁ עַל לִמּוּד הַתּוֹרָה!'

'כֵּן, עַד כַּמָּה שֶׁבִּיכָלְתִּי' - הֵשִׁיב שְׁמוּלִיק – 'הִצְטָרַפְתִּי לְאִרְגּוּן 'מְשַׁנְּנִים בִּדְבֵקוּת', וּמֵאָז שֶׁהִצְטָרַפְתִּי, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, זָכִיתִי לִלְמֹד וּלְשַׁנֵּן הֵיטֵב תְּשַׁע מֵאוֹת דַּפֵּי גְּמָרָא'. כָּךְ אָמַר, וַאֲנִי הִשְׁתַּנַּקְתִּי בִּמְבוּכָה.

שְׁמוּאֵל הָיָה אָז בֶּן 16, וְאִלּוּ אֲנִי אַבְרֵךְ בֶּן 30, שֶׁבְּקֹשִׁי סִיֵּם כַּמָּה מַסֶּכְתּוֹת, וּבֶטַח לֹא בְּשִׁנּוּן וַחֲזָרָה. בְּאוֹתָן שְׁנִיּוֹת שֶׁל שִׂיחָה עִם שְׁמוּאֵל זַ"ל, חַשְׁתִּי שֶׁאֲנִי מְקַבֵּל עַל עַצְמִי עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, קִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי לִלְמֹד תּוֹרָה בִּדְבֵקוּת כְּמוֹ שְׁמוּאֵל!

בְּאוֹתוֹ יוֹם הִצְטָרַפְתִּי לָאִרְגּוּן, צֵרַפְתִּי אֶת אַחַי וְאֶת חֲבֵרַי הָאַבְרֵכִים, וְהֵקַמְתִּי סְנִיף שֶׁל הָאִרְגּוּן בַּדָּרוֹם. מֵאָז נִכְנַסְתִּי לְשִׁגְרַת לִמּוּד שֶׁל חֲזָרָה וְשִׁנּוּן, וְאִם אֲנִי יוֹדֵעַ מַשֶּׁהוּ - זֶה בִּזְכוּת שְׁמוּאֵל שֶׁלָּכֶם! זֶה שְׁמוּלִיק שֶׁלִּי, שֶׁעָלָיו אֲנִי יָכוֹל לוֹמַר לְתַלְמִידַי: שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם - שֶׁלּוֹ הוּא!!!"

לֹא הָיְתָה עַיִן שֶׁנִּשְׁאֲרָה יְבֵשָׁה לְאַחַר דְּרָשָׁתוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה. הוּא לִמֵּד אֶת תַּלְמִידָיו פֶּרֶק מְאַלֵּף בְּהַכָּרַת הַטּוֹב. שִׁעוּר אוֹתוֹ יִזְכְּרוּ לְכָל הַחַיִּים. (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	במדבר תשפ"ב
	שִׁעוּר בְּחִנּוּךְ יְלָדִים
	"הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ" (ח-יא) יֵשׁ תּוֹפָעָה מוּזָרָה שֶׁטְּעוּנָה הֶסְבֵּר: אָדָם שֶׁמְּגַדֵּל דָּגִים בְּאַקְוַרְיוּם בְּבֵיתוֹ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר לָתֵת לַדָּגִים אֶת כַּמּוּת הָאֹכֶל הַמְדֻיֶּקֶת אוֹתָהּ הֵם צְרִיכִים, כִּי הַדָּגִים אוֹכְלִים לְלֹא גְּבוּל עַד שֶׁהֵם מִתְפּוֹצְצִים מֵרֹב אֹכֶל וּמֵתִים. אוּלָם כַּאֲשֶׁר הַדָּגִים מְשֻׁחְרָרִים בַּיָּם הַגָּדוֹל, הֵם אוֹכְלִים בְּדִיּוּק אֶת כַּמּוּת הָאֹכֶל הָרְצוּיָה לָהֶם וְלֹא יוֹתֵר. צָרִיךְ לְהָבִין אֶת הַהֶבְדֵּל בִּדְפוּס הִתְנַהֲגוּתָם שֶׁל הַדָּגִים. מַדּוּעַ בַּטֶּבַע הֵם אוֹכְלִים בְּדִיּוּק אֶת הַכַּמּוּת שֶׁהֵם צְרִיכִים, וְאִלּוּ בְּבֵית אֲדוֹנָם הֵם אוֹכְלִים בְּלִי סוֹף, עַד כְּדֵי סַכָּנַת חַיִּים מַמָּשׁ? הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי בֶּן צִיּוֹן מוּצָפִי בִּדְרָשׁוֹתָיו הִסְבִּיר: "כַּאֲשֶׁר הַדָּגִים נִמְצָאִים בַּיָּם הַגָּדוֹל, הֵם בּוֹטְחִים בַּה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּפַרְנֵס אוֹתָם בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ, לָכֵן אֵינָם דּוֹאֲגִים אֶת דַּאֲגַת הַמָּחָר וְאוֹכְלִים רַק מַה שֶּׁהֵם צְרִיכִים לְקִיּוּמָם. אַךְ כַּאֲשֶׁר הֵם מַגִּיעִים לְבֵית אֲדוֹנָם, הֵם נַעֲשִׂים קְטַנֵּי אֲמָנָה כְּמוֹ בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלָּהֶם, וּמִתּוֹךְ חֲשָׁשָׁם שֶׁמָּא מָחָר לֹא יִהְיֶה לָהֶם מַה לֶּאֱכֹל, הֵם אוֹכְלִים בְּלִי הַבְחָנָה. וּכְבָר אָמְרוּ חֲזַ"ל (סוֹטָה מח:), כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ וְאוֹמֵר מָה אֹכַל לְמָחָר, אֵינוֹ אֶלָּא מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִרְבָּה לְהַזְהִיר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרָשָׁתֵנוּ בִּפְסוּקִים שׁוֹנִים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ כְּפוּיֵי טוֹבָה כְּלַפָּיו. הַכָּרַת הַטּוֹב הִיא מִדָּה יְסוֹדִית בַּיַּהֲדוּת, לֹא רַק כְּלַפֵּי ה' יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא גַּם כְּלַפֵּי הַזּוּלַת. חֲכָמֵינוּ זַ"ל, גִּלּוּ לָנוּ שֶׁיֵּשׁ קֶשֶׁר יָשִׁיר בֵּינֵיהֶם: שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ - סוֹפוֹ לִכְפֹּר בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל מָקוֹם (מִשְׁנַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר ז'). רֹאשׁ יְשִׁיבַת "חוֹמוֹת הַתּוֹרָה", הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם יַעֲקוֹבִי, נוֹדַע לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה. מֵעֵבֶר לְהַתְמָדָתוֹ וּלְהַרְבָּצַת הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ, הוּא פָּעַל בְּמֶרֶץ לְהַרְחִיב אֶת פְּעִילוּתָהּ שֶׁל אֲגֻדַּת "מְשַׁנְּנִים בִּדְבֵקוּת" שֶׁנָּשְׂאָה דֶּגֶל שֶׁל הֶסְפֵּקֵי לִמּוּד מֵחַד, וְשִׁנּוּנָם מֵאִידָךְ. אִישׁ לֹא סָפַר אֶת מִסְפַּר הַסִּיּוּמִים שֶׁל הַשַּׁ"ס שֶׁעָשָׂה רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה. הוּא לֹא עָשָׂה מִזֶּה עִנְיָן. כָּל מַכִּירָיו צִיְּנוּ אֶת עַנְוְתָנוּתוֹ הַמֻּפְלֶגֶת וּמִדּוֹתָיו הַנִּפְלָאוֹת. חֲבֵרָיו בְּכוֹלֵל הָאַבְרֵכִים בּוֹ לָמַד לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה, לֹא הֵבִינוּ כֵּיצַד הִתְעַלָּה בְּצוּרָה מֶטֶאוֹרִית שֶׁכָּזוֹ, שֶׁכֵּן עַד גִּיל שְׁלוֹשִׁים הוּא הָיָה אַבְרֵךְ מִן הַמִּנְיָן. בְּאַחַד הַיָּמִים, תַּלְמִידָיו הִבְחִינוּ שֶׁפְּנֵי רַבָּם אֵינָם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. "תַּלְמִידַי הַיְקָרִים!" אָמַר, "הָעֶרֶב אֲנִי נוֹסֵעַ לְנִחוּם אֲבֵלִים בְּחֵיפָה. אָדָם יָקָר לְלִבִּי, צַדִּיק וְתַלְמִיד חָכָם שֶׁיֵּשׁ לִי כְּלַפָּיו הַכָּרַת הַטּוֹב גְּדוֹלָה, הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ מִמַּחֲלָה קָשָׁה. אֶשְׂמַח אִם יִהְיוּ כָּאֵלֶּה שֶׁיִּצְטָרְפוּ אֵלַי. תִּהְיֶה בְּעֶזְרַת ה' הַסָּעָה". מוֹדָעַת אֵבֶל עֲנָקִית קִדְּמָה אֶת פְּנֵי הַנִּכְנָסִים לַבִּנְיָן הַמְיֻשָּׁן: "בְּצַעַר רַב וּבְיָגוֹן קוֹדֵר אָנוּ מוֹדִיעִים עַל פְּטִירָתוֹ בִּדְמֵי יָמָיו, שֶׁל רֹאשׁ מוֹסְדוֹת הַתּוֹרָה 'שִׁירַת הַיָּם', הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל בֶּן שִׁיר זַצַ"ל". כְּנִיסָתוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה לְבֵית הָאֲבֵלִים, עוֹרְרָה הִתְרַגְּשׁוּת רַבָּה. הוֹרָיו, אֶחָיו וּבָנָיו הַקְּטַנִּים שֶׁל הַנִּפְטָר, שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ בְּגִיל שְׁלוֹשִׁים וָשֵׁשׁ בְּסַךְ הַכֹּל. רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הִתְיַשֵּׁב מוּל הָאֲבֵלִים בְּפָנִים קוֹדְרוֹת וּבְעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת. עַשְׂרוֹת תַּלְמִידָיו הִצְטוֹפְפוּ סְבִיבוֹ, מַמְתִּינִים לְמוֹצָא פִּיו, וְהוּא אָמַר: "כֻּלָּנוּ מַכִּירִים אֶת הַסִּפּוּר עַל רַבִּי עֲקִיבָא וְרַעְיָתוֹ רָחֵל, שֶׁוִּתְּרָה עַל חַיֵּי עֹשֶׁר וְכָבוֹד, סָבְלָה רָעָב וּבְדִידוּת בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁנִים כְּדֵי שֶׁבַּעְלָהּ יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בְּהַתְמָדָה. כַּאֲשֶׁר חָזַר לְבֵיתוֹ הָפַךְ כְּבָר לִגְדוֹל הַדּוֹר, מְלֻוֶּה בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף תַּלְמִידָיו. כַּאֲשֶׁר רָחֵל יָצְאָה לְקַדֵּם אֶת פָּנָיו, תַּלְמִידָיו שֶׁלֹּא הִכִּירוּ אוֹתָהּ, חָשְׁבוּ שֶׁהִיא עֲנִיָּה שֶׁבָּאָה לְבַקֵּשׁ בְּרָכָה, לָכֵן הִרְחִיקוּ אוֹתָהּ. אָז פָּנָה אֲלֵיהֶם רַבִּי עֲקִיבָא וְאָמַר אֶת הַמִּשְׁפָּט הַמַּרְטִיט: 'הַנִּיחוּהָ! שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם - שֶׁלָּהּ הוּא' (כְּתֻבּוֹת סג). מִלִּים שֶׁחוֹצְבוֹת רְקִיעִים, שֶׁל הַכָּרַת הַטּוֹב לְרַעְיָתוֹ הַמְּסוּרָה. אַחַי הַיְקָרִים, מִשְׁפַּחַת בֶּן שִׁיר! וְתַלְמִידַי הַיְקָרִים!" פָּנָה הָרַב אֶל הַנּוֹכְחִים, "לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה בִּימֵי 'בֵּין הַזְּמַנִּים', נָסַעְתִּי בְּאוֹטוֹבּוּס הַמּוֹבִיל מִבְּנֵי בְּרַק לִירוּשָׁלַיִם. הָיִיתִי אָז אַבְרֵךְ פָּשׁוּט כְּבֶן שְׁלוֹשִׁים, מְטֻפָּל בְּאַרְבָּעָה תִּינוֹקוֹת וּלְלֹא שְׁאִיפוֹת גְּדוֹלוֹת. הִתְיַשַּׁבְתִּי סָמוּךְ לַחַלּוֹן בְּאַחַד הַסַּפְסָלִים, וְעִלְעַלְתִּי בְּעִתּוֹן חֲרֵדִי. בַּתַּחֲנָה אַחַר כָּךְ, עָלָה בָּחוּר צָעִיר וּמֵאִיר עֵינַיִם. הוּא הִתְיַשֵּׁב סָמוּךְ אֵלַי וּבְיָדוֹ גְּמָרָא מַסֶּכֶת נְדָרִים. הוּא פָּתַח אוֹתָהּ וְהֵחֵל לִלְמֹד וּלְשַׁנֵּן. הִבַּטְתִּי בּוֹ מִשְׁתָּאֶה. כָּל הַדֶּרֶךְ מִבְּנֵי בְּרַק וְעַד יְרוּשָׁלַיִם, בְּמֶשֶׁךְ יוֹתֵר מִשָּׁעָה, הוּא לֹא פָּסַק מִלִּלְמֹד. כֻּלּוֹ מְרֻכָּז, לֹא מַבִּיט עַל הַנּוֹף, לֹא עַל מִי שֶׁעוֹלֶה, לֹא עַל מִי שֶׁיּוֹרֵד. הוּא וְהַגְּמָרָא. כַּמָּה דַּקּוֹת לִפְנֵי הַתַּחֲנָה הַסּוֹפִית בִּירוּשָׁלַיִם, נָגַעְתִּי קַלּוֹת בִּכְתֵפוֹ. 'תִּסְלַח לִי' – שָׁאַלְתִּי – 'מִי אַתָּה?' הוּא חִיֵּךְ לְעֶבְרִי וְהֵשִׁיב בְּבַיְשָׁנוּת: 'אֲנִי שְׁמוּלִיק מֵחֵיפָה'. 'שְׁמוּלִיק, אֲנִי שָׂם לֵב שֶׁאַתָּה מַמָּשׁ מוֹסֵר נֶפֶשׁ עַל לִמּוּד הַתּוֹרָה!' 'כֵּן, עַד כַּמָּה שֶׁבִּיכָלְתִּי' - הֵשִׁיב שְׁמוּלִיק – 'הִצְטָרַפְתִּי לְאִרְגּוּן 'מְשַׁנְּנִים בִּדְבֵקוּת', וּמֵאָז שֶׁהִצְטָרַפְתִּי, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, זָכִיתִי לִלְמֹד וּלְשַׁנֵּן הֵיטֵב תְּשַׁע מֵאוֹת דַּפֵּי גְּמָרָא'. כָּךְ אָמַר, וַאֲנִי הִשְׁתַּנַּקְתִּי בִּמְבוּכָה. שְׁמוּאֵל הָיָה אָז בֶּן 16, וְאִלּוּ אֲנִי אַבְרֵךְ בֶּן 30, שֶׁבְּקֹשִׁי סִיֵּם כַּמָּה מַסֶּכְתּוֹת, וּבֶטַח לֹא בְּשִׁנּוּן וַחֲזָרָה. בְּאוֹתָן שְׁנִיּוֹת שֶׁל שִׂיחָה עִם שְׁמוּאֵל זַ"ל, חַשְׁתִּי שֶׁאֲנִי מְקַבֵּל עַל עַצְמִי עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, קִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי לִלְמֹד תּוֹרָה בִּדְבֵקוּת כְּמוֹ שְׁמוּאֵל! בְּאוֹתוֹ יוֹם הִצְטָרַפְתִּי לָאִרְגּוּן, צֵרַפְתִּי אֶת אַחַי וְאֶת חֲבֵרַי הָאַבְרֵכִים, וְהֵקַמְתִּי סְנִיף שֶׁל הָאִרְגּוּן בַּדָּרוֹם. מֵאָז נִכְנַסְתִּי לְשִׁגְרַת לִמּוּד שֶׁל חֲזָרָה וְשִׁנּוּן, וְאִם אֲנִי יוֹדֵעַ מַשֶּׁהוּ - זֶה בִּזְכוּת שְׁמוּאֵל שֶׁלָּכֶם! זֶה שְׁמוּלִיק שֶׁלִּי, שֶׁעָלָיו אֲנִי יָכוֹל לוֹמַר לְתַלְמִידַי: שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם - שֶׁלּוֹ הוּא!!!" לֹא הָיְתָה עַיִן שֶׁנִּשְׁאֲרָה יְבֵשָׁה לְאַחַר דְּרָשָׁתוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה. הוּא לִמֵּד אֶת תַּלְמִידָיו פֶּרֶק מְאַלֵּף בְּהַכָּרַת הַטּוֹב. שִׁעוּר אוֹתוֹ יִזְכְּרוּ לְכָל הַחַיִּים. (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)