Otzarot-Article

"אֵלֶּה קְרִיאֵי הָעֵדָה נְשִׂיאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם" (א-טז) נְשִׂיאֵי הַמַּטּוֹת נִבְחֲרוּ לִהְיוֹת מַנְהִיגֵי הַשְּׁבָטִים בִּזְכוּת "מַטּוֹת אֲבוֹתָם" - שֶׁהָלְכוּ רַק בְּדַרְכֵי אֲבוֹתָם וְלֹא סָטוּ מֵהַמָּסֹרֶת (מעדני מלך). וְכֵיצַד הִצְלִיחוּ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי הָאָבוֹת לְלֹא שׁוּם שִׁנּוּי מִמִּנְהֲגֵיהֶם?

בִּזְכוּת הַחִנּוּךְ הַטּוֹב שֶׁהֶעֱנִיקוּ לָהֶם אֲבוֹתֵיהֶם!

מַהִי הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר לְחַנֵּךְ אֶת יְלָדֵינוּ, הָאוֹצָרוֹת הַיְקָרִים שֶׁהֻפְקְדוּ בְּיָדֵינוּ?

אִמָּא אַחַת בָּאָה אֶל הָרַב וְשָׁפְכָה אֶת מַר לִבָּהּ: "בְּנִי אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לִי! אָמַרְתִּי לוֹ לָלֶכֶת לְהִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית בְּמִנְיָן וְהוּא קָם מְאֻחָר וּמִתְפַּלֵּל בַּבַּיִת".

"תַּגִּידִי, הוּא מְסֻגָּל לֶאֱכֹל כָּרִיךְ עִם פַּסְטְרָמָה וּגְבִינָה צְהֻבָּה?" שָׁאַל אוֹתָהּ הָרַב.

"לֹא! מַה פִּתְאֹם!" נִבְהֲלָה הָאֵם מֵעֶצֶם הַשְּׁאֵלָה – "שֶׁהָרַב לֹא יָבִין אוֹתִי לֹא נָכוֹן, הוּא דָּתִי!"

"וְאִם אַף אֶחָד לֹא יִהְיֶה בַּבַּיִת, הוּא יִהְיֶה מְסֻגָּל לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּחָלָב?" הִמְשִׁיךְ הָרַב לְהַקְשׁוֹת.

"לֹא, בֶּטַח שֶׁלֹּא! בָּשָׂר בְּחָלָב - בַּחַיִּים לֹא!!"

"וְאִם הוּא יִקְרָא סֵפֶר מֶתַח בְּשַׁבָּת וְהָאוֹר יִכְבֶּה בִּשְׁעוֹן שַׁבָּת, הוּא עָלוּל לְהַדְלִיק אֶת הָאוֹר אִם יִהְיֶה לְבַד בַּבַּיִת?"

"מַה פִּתְאֹם!!!" נֶחְרְדָה הָאֵם.

נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, אִם כֵּן, מָה הַהֶבְדֵּל? מַדּוּעַ הוּא מַרְשֶׁה לְעַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּלִי מִנְיָן, אֲבָל לְעוֹלָם הוּא לֹא יֹאכַל נַקְנִיק עִם גְּבִינָה צְהֻבָּה - לַמְרוֹת שֶׁזֶּה "רַק" אִסּוּר דְּרַבָּנָן, כִּי הַבָּשָׂר וְהֶחָלָב לֹא מְבֻשָּׁלִים יַחַד?

בִּגְלַל הַחִנּוּךְ הָעָקִיף! וְנַסְבִּיר:

הַיְלָדִים חַיִּים בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים עִם הוֹרֵיהֶם בְּבַיִת אֶחָד, וְעִם הַזְּמַן הֵם מַרְגִּישִׁים אֵילוּ עֲבֵרוֹת נֶחְשָׁבוֹת אֵצֶל הַהוֹרִים בְּגֶדֶר 'יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר', וּלְפִי זֶה הֵם מְבִינִים מַהִי חֻמְרַת הָאִסּוּרִים.

כְּשֶׁפַּעַם אַחַת הָאָב שָׁכַח שֶׁהוּא בְּשָׂרִי וּבְטָעוּת הִתְחִיל לִשְׁתּוֹת חָלָב, הוֹ הוֹ אֵיזוֹ צְעָקָה יָצְאָה מִגְּרוֹנוֹ! מִיָּד יָרַק אֶת הֶחָלָב שֶׁבְּפִיו לַכִּיּוֹר, וְשָׁ‍טַף אֶת פִּיו בְּמַיִם רַבִּים - הַיֶּלֶד לֹא יָכוֹל לִשְׁכֹּחַ אֶת זֶה גַּם אִם הוּא מְאֹד רוֹצֶה. כְּשֶׁבְּעֶרֶב שַׁבָּת אֶחָד, מֵרֹב הַלַּחַץ, הָאִמָּא שָׁכְחָה לְהַדְלִיק נֵרוֹת שַׁבָּת וּבְמֶשֶׁךְ כָּל הַשַּׁבָּת הִיא נֶאֶנְחָה וְהִצְטַעֲרָה עַל שֶׁהִפְסִידָה אֶת הַמִּצְוָה – הַבַּת שֶׁלָּהּ מַרְגִּישָׁה אֶת זֶה, וְזֶה 'חוֹדֵר לָהּ לָעֲצָמוֹת'.

זֶה נִקְרָא "חִנּוּךְ עָקִיף". מַה שֶּׁהַיֶּלֶד רוֹאֶה, שׁוֹמֵעַ וְחָשׁ - זֶהוּ הַחִנּוּךְ הֲכִי טוֹב שֶׁיֵּשׁ! לָכֵן עָלֵינוּ לְהַרְבּוֹת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחִנּוּךְ זֶה וּלְהַמְעִיט בְּחִנּוּךְ יָשִׁיר – "תַּעֲשֶׂה כָּךְ וְאַל תַּעֲשֶׂה כָּךְ", הֶעָרוֹת חוֹזְרוֹת וְנִשְׁנוֹת מֵהַבֹּקֶר וְעַד הָעֶרֶב, שֶׁסָּפֵק אִם עוֹזְרוֹת, וּפְעָמִים אַף גּוֹרְמוֹת רַק נֶזֶק.

הַדָּבָר נָכוֹן לֹא רַק בְּעִנְיַן קִיּוּם הַמִּצְווֹת, אֶלָּא גַּם בְּעִנְיַן הַמִּדּוֹת וְהַהֶרְגֵּלִים שֶׁהַיֶּלֶד קוֹנֶה בְּבֵית הוֹרָיו. יֶלֶד שֶׁגָּדֵל בְּבַיִת שֶׁל הוֹרִים מְמֻרְמָרִים - יִגְדַּל כְּיֶלֶד מְמֻרְמָר. אִם הַהוֹרִים עַצְבָּנִיִּים - גַּם הוּא יִהְיֶה כָּךְ, כִּי זֶה מַה שֶּׁהוּא סָפַג מֵהַבַּיִת.

מַעֲשֶׂה בְּמִשְׁפָּחָה גְּדוֹלָה, שֶׁהִתְכַּנְּסָה לַחְגֹּג אֶת יוֹם הַהֻלֶּדֶת הַתִּשְׁעִים שֶׁל הַסַּבְתָּא הָאֲהוּבָה. אַחַת מִבְּנוֹתֶיהָ עָרְכָה אֶת הַשֻּׁלְחָן לִקְרַאת הָאֲרוּחָה הַחֲגִיגִית. הִיא בִּקְּשָׁה מִבִּתָּהּ לָשִׂים אֶת קַעֲרַת הַקְּרִיסְטָל הַיֻּקְרָתִית בְּרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן, אַךְ הַבַּת עָשְׂתָה זֹאת בִּפְזִיזוּת, וְהַקְּעָרָה נָפְלָה וְהִתְנַפְּצָה לִרְסִיסִים. הָאֵם כִּמְעַט הִתְפָּרְצָה עָלֶיהָ, אַךְ מִיָּד הִתְעַשְּׁתָה וְנִשְׁאֲרָה בְּשַׁלְוָתָהּ, וְרַק אָמְרָה לְבִתָּהּ: "אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת, שֶׁבַּפַּעַם הַבָּאָה תַּעֲשִׂי זֹאת יוֹתֵר בִּזְהִירוּת!"

כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתָהּ , מִנַּיִן שָׁאֲבָה אֶת שַׁלְוַת הַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ בְּאוֹתָם רְגָעִים - הִיא סִפְּרָה:

"כְּשֶׁהָיִיתִי נַעֲרָה, אִמִּי - שֶׁהִיא הַסַּבְתָּא שֶׁחוֹגְגִים לָהּ אֶת יוֹם הֻלֶּדֶת - עָרְכָה סְעוּדַת 'שֶׁבַע בְּרָכוֹת' לְבֶן מִשְׁפַּחְתֵּנוּ. הִיא הָלְכָה לִקְנִיּוֹת וּבִקְּשָׁה מִמֶּנִּי לְכַבּוֹת אֶת הַתַּנּוּר בְּעוֹד חֲצִי שָׁעָה. אֲנִי שָׁכַחְתִּי, וְכִבִּיתִי אֶת הַתַּנּוּר רַק לְאַחַר שָׁעָה. כָּל תַּבְנִיּוֹת הַדָּגִים שֶׁהָיוּ שָׁם נִשְׂרְפוּ. כְּשֶׁאִמִּי הִגִּיעָה, הִיא נֶאֶלְצָה לִזְרֹק אֶת כָּל הַדָּגִים לַפַּח. זוֹ הָיְתָה אֲמוּרָה לִהְיוֹת מְנַת הַבֵּינַיִם בַּסְּעוּדָה, שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה לְהַתְחִיל בְּעוֹד כְּשָׁעָה, אֲבָל בְּכָל זֹאת הִיא לֹא צָעֲקָה עָלַי, רַק אָמְרָה לִי: "אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מִמֵּךְ, שֶׁבַּפַּעַם הַבָּאָה תִּהְיִי יוֹתֵר אַחְרָאִית". לָכֵן כָּעֵת, כְּשֶׁלְּבִתִּי אֵרְעָה תַּקָּלָה, נִזְכַּרְתִּי בְּתַקָּלָתִי כְּנַעֲרָה, וְהִתְנַהַגְתִּי לְבִתִּי כְּמוֹ שֶׁאִמִּי הִתְנַהֲגָה כְּלַפַּי".

בְּיוֹם הַהֻלֶּדֶת, כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ אֶת הַסַּבְתָּא עַל אוֹתוֹ מִקְרֶה, הִיא אִשְּׁרָה אוֹתוֹ, וּכְשֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתָהּ מִנַּיִן הִיא שָׁאֲבָה אֶת שַׁלְוַת הַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ, כְּשֶׁבְּעוֹד פָּחוֹת מִשָּׁעָה אֲמוּרִים הָיוּ הָאוֹרְחִים הַחֲשׁוּבִים לְהַגִּיעַ - הִיא סִפְּרָה:

"בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, הָיִיתִי יַלְדָּה וְלִוִּיתִי אֶת אֲחוֹתִי הַפָּעוֹטָה לְגַן הַשַּׁעֲשׁוּעִים. פָּגַשְׁתִּי אֶת חַבְרוֹתַי וְשׂוֹחַחְתִּי עִמָּן עַד שֶׁלֹּא שַׂמְתִּי לֵב שֶׁאֲחוֹתִי בָּרְחָה. עִקְבוֹתֶיהָ נֶעֶלְמוּ. רַצְתִּי לְסַפֵּר זֹאת לְאִמִּי, וְהִיא קָרְאָה לְכָל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה לָצֵאת לְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיהָ בְּטֶרֶם יֵרֵד הָעֶרֶב. בָּרוּךְ ה', אַחֲרֵי שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל מֶתַח, מָצָאנוּ אוֹתָהּ בְּרִיאָה וּשְׁלֵמָה. אִמִּי לֹא כָּעֲסָה עָלַי, רַק אָמְרָה לִי לִהְיוֹת בַּפַּעַם הַבָּאָה יוֹתֵר אַחְרָאִית".

אִמָּהּ שֶׁל אוֹתָהּ סַבְתָּא כְּבָר נִפְטְרָה לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב, אַךְ אִם הָיִינוּ יְכוֹלִים לִשְׁאֹל גַּם אוֹתָהּ מִנַּיִן הִיא שָׁאֲבָה אֶת שַׁלְוַת הַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ, סָבִיר לְהַנִּיחַ שֶׁהָיְתָה מְשִׁיבָה לָנוּ תְּשׁוּבָה זֵהָה, שֶׁגַּם אִמָּא שֶׁלָּהּ סָלְחָה לָהּ עַל תַּקָּלָתָהּ וְלֹא צָעֲקָה עָלֶיהָ...

הַדֻּגְמָה הָאִישִׁית שֶׁאָנוּ נוֹתְנִים לִילָדֵינוּ, הֵן בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת וְהֵן בְּעִדּוּן הַמִּדּוֹת, הִיא נֶכֶס צֹאן בַּרְזֶל לֹא רַק לָהֶם, אֶלָּא גַּם לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם! וְעָלֵינוּ מֻטֶּלֶת הָאַחֲרָיוּת לְהוֹרִישׁ לָהֶם תְּכוּנוֹת וּמִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיְּסַיְּעוּ לָהֶם בִּבְנִיַּת בֵּיתָם בֶּעָתִיד וּבְחִנּוּךְ יַלְדֵיהֶם. (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	בחוקותי תשפ"ב
	אָדָם צָרִיךְ לְהַכִּיר בְּעֵרֶךְ עַצְמוֹ!
	"אֵלֶּה קְרִיאֵי הָעֵדָה נְשִׂיאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם" (א-טז) נְשִׂיאֵי הַמַּטּוֹת נִבְחֲרוּ לִהְיוֹת מַנְהִיגֵי הַשְּׁבָטִים בִּזְכוּת "מַטּוֹת אֲבוֹתָם" - שֶׁהָלְכוּ רַק בְּדַרְכֵי אֲבוֹתָם וְלֹא סָטוּ מֵהַמָּסֹרֶת (מעדני מלך). וְכֵיצַד הִצְלִיחוּ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי הָאָבוֹת לְלֹא שׁוּם שִׁנּוּי מִמִּנְהֲגֵיהֶם? בִּזְכוּת הַחִנּוּךְ הַטּוֹב שֶׁהֶעֱנִיקוּ לָהֶם אֲבוֹתֵיהֶם! מַהִי הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר לְחַנֵּךְ אֶת יְלָדֵינוּ, הָאוֹצָרוֹת הַיְקָרִים שֶׁהֻפְקְדוּ בְּיָדֵינוּ? אִמָּא אַחַת בָּאָה אֶל הָרַב וְשָׁפְכָה אֶת מַר לִבָּהּ: "בְּנִי אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לִי! אָמַרְתִּי לוֹ לָלֶכֶת לְהִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית בְּמִנְיָן וְהוּא קָם מְאֻחָר וּמִתְפַּלֵּל בַּבַּיִת". "תַּגִּידִי, הוּא מְסֻגָּל לֶאֱכֹל כָּרִיךְ עִם פַּסְטְרָמָה וּגְבִינָה צְהֻבָּה?" שָׁאַל אוֹתָהּ הָרַב. "לֹא! מַה פִּתְאֹם!" נִבְהֲלָה הָאֵם מֵעֶצֶם הַשְּׁאֵלָה – "שֶׁהָרַב לֹא יָבִין אוֹתִי לֹא נָכוֹן, הוּא דָּתִי!" "וְאִם אַף אֶחָד לֹא יִהְיֶה בַּבַּיִת, הוּא יִהְיֶה מְסֻגָּל לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּחָלָב?" הִמְשִׁיךְ הָרַב לְהַקְשׁוֹת. "לֹא, בֶּטַח שֶׁלֹּא! בָּשָׂר בְּחָלָב - בַּחַיִּים לֹא!!" "וְאִם הוּא יִקְרָא סֵפֶר מֶתַח בְּשַׁבָּת וְהָאוֹר יִכְבֶּה בִּשְׁעוֹן שַׁבָּת, הוּא עָלוּל לְהַדְלִיק אֶת הָאוֹר אִם יִהְיֶה לְבַד בַּבַּיִת?" "מַה פִּתְאֹם!!!" נֶחְרְדָה הָאֵם. נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, אִם כֵּן, מָה הַהֶבְדֵּל? מַדּוּעַ הוּא מַרְשֶׁה לְעַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּלִי מִנְיָן, אֲבָל לְעוֹלָם הוּא לֹא יֹאכַל נַקְנִיק עִם גְּבִינָה צְהֻבָּה - לַמְרוֹת שֶׁזֶּה "רַק" אִסּוּר דְּרַבָּנָן, כִּי הַבָּשָׂר וְהֶחָלָב לֹא מְבֻשָּׁלִים יַחַד? בִּגְלַל הַחִנּוּךְ הָעָקִיף! וְנַסְבִּיר: הַיְלָדִים חַיִּים בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים עִם הוֹרֵיהֶם בְּבַיִת אֶחָד, וְעִם הַזְּמַן הֵם מַרְגִּישִׁים אֵילוּ עֲבֵרוֹת נֶחְשָׁבוֹת אֵצֶל הַהוֹרִים בְּגֶדֶר 'יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר', וּלְפִי זֶה הֵם מְבִינִים מַהִי חֻמְרַת הָאִסּוּרִים. כְּשֶׁפַּעַם אַחַת הָאָב שָׁכַח שֶׁהוּא בְּשָׂרִי וּבְטָעוּת הִתְחִיל לִשְׁתּוֹת חָלָב, הוֹ הוֹ אֵיזוֹ צְעָקָה יָצְאָה מִגְּרוֹנוֹ! מִיָּד יָרַק אֶת הֶחָלָב שֶׁבְּפִיו לַכִּיּוֹר, וְשָׁ‍טַף אֶת פִּיו בְּמַיִם רַבִּים - הַיֶּלֶד לֹא יָכוֹל לִשְׁכֹּחַ אֶת זֶה גַּם אִם הוּא מְאֹד רוֹצֶה. כְּשֶׁבְּעֶרֶב שַׁבָּת אֶחָד, מֵרֹב הַלַּחַץ, הָאִמָּא שָׁכְחָה לְהַדְלִיק נֵרוֹת שַׁבָּת וּבְמֶשֶׁךְ כָּל הַשַּׁבָּת הִיא נֶאֶנְחָה וְהִצְטַעֲרָה עַל שֶׁהִפְסִידָה אֶת הַמִּצְוָה – הַבַּת שֶׁלָּהּ מַרְגִּישָׁה אֶת זֶה, וְזֶה 'חוֹדֵר לָהּ לָעֲצָמוֹת'. זֶה נִקְרָא "חִנּוּךְ עָקִיף". מַה שֶּׁהַיֶּלֶד רוֹאֶה, שׁוֹמֵעַ וְחָשׁ - זֶהוּ הַחִנּוּךְ הֲכִי טוֹב שֶׁיֵּשׁ! לָכֵן עָלֵינוּ לְהַרְבּוֹת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחִנּוּךְ זֶה וּלְהַמְעִיט בְּחִנּוּךְ יָשִׁיר – "תַּעֲשֶׂה כָּךְ וְאַל תַּעֲשֶׂה כָּךְ", הֶעָרוֹת חוֹזְרוֹת וְנִשְׁנוֹת מֵהַבֹּקֶר וְעַד הָעֶרֶב, שֶׁסָּפֵק אִם עוֹזְרוֹת, וּפְעָמִים אַף גּוֹרְמוֹת רַק נֶזֶק. הַדָּבָר נָכוֹן לֹא רַק בְּעִנְיַן קִיּוּם הַמִּצְווֹת, אֶלָּא גַּם בְּעִנְיַן הַמִּדּוֹת וְהַהֶרְגֵּלִים שֶׁהַיֶּלֶד קוֹנֶה בְּבֵית הוֹרָיו. יֶלֶד שֶׁגָּדֵל בְּבַיִת שֶׁל הוֹרִים מְמֻרְמָרִים - יִגְדַּל כְּיֶלֶד מְמֻרְמָר. אִם הַהוֹרִים עַצְבָּנִיִּים - גַּם הוּא יִהְיֶה כָּךְ, כִּי זֶה מַה שֶּׁהוּא סָפַג מֵהַבַּיִת. מַעֲשֶׂה בְּמִשְׁפָּחָה גְּדוֹלָה, שֶׁהִתְכַּנְּסָה לַחְגֹּג אֶת יוֹם הַהֻלֶּדֶת הַתִּשְׁעִים שֶׁל הַסַּבְתָּא הָאֲהוּבָה. אַחַת מִבְּנוֹתֶיהָ עָרְכָה אֶת הַשֻּׁלְחָן לִקְרַאת הָאֲרוּחָה הַחֲגִיגִית. הִיא בִּקְּשָׁה מִבִּתָּהּ לָשִׂים אֶת קַעֲרַת הַקְּרִיסְטָל הַיֻּקְרָתִית בְּרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן, אַךְ הַבַּת עָשְׂתָה זֹאת בִּפְזִיזוּת, וְהַקְּעָרָה נָפְלָה וְהִתְנַפְּצָה לִרְסִיסִים. הָאֵם כִּמְעַט הִתְפָּרְצָה עָלֶיהָ, אַךְ מִיָּד הִתְעַשְּׁתָה וְנִשְׁאֲרָה בְּשַׁלְוָתָהּ, וְרַק אָמְרָה לְבִתָּהּ: "אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת, שֶׁבַּפַּעַם הַבָּאָה תַּעֲשִׂי זֹאת יוֹתֵר בִּזְהִירוּת!" כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתָהּ , מִנַּיִן שָׁאֲבָה אֶת שַׁלְוַת הַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ בְּאוֹתָם רְגָעִים - הִיא סִפְּרָה: "כְּשֶׁהָיִיתִי נַעֲרָה, אִמִּי - שֶׁהִיא הַסַּבְתָּא שֶׁחוֹגְגִים לָהּ אֶת יוֹם הֻלֶּדֶת - עָרְכָה סְעוּדַת 'שֶׁבַע בְּרָכוֹת' לְבֶן מִשְׁפַּחְתֵּנוּ. הִיא הָלְכָה לִקְנִיּוֹת וּבִקְּשָׁה מִמֶּנִּי לְכַבּוֹת אֶת הַתַּנּוּר בְּעוֹד חֲצִי שָׁעָה. אֲנִי שָׁכַחְתִּי, וְכִבִּיתִי אֶת הַתַּנּוּר רַק לְאַחַר שָׁעָה. כָּל תַּבְנִיּוֹת הַדָּגִים שֶׁהָיוּ שָׁם נִשְׂרְפוּ. כְּשֶׁאִמִּי הִגִּיעָה, הִיא נֶאֶלְצָה לִזְרֹק אֶת כָּל הַדָּגִים לַפַּח. זוֹ הָיְתָה אֲמוּרָה לִהְיוֹת מְנַת הַבֵּינַיִם בַּסְּעוּדָה, שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה לְהַתְחִיל בְּעוֹד כְּשָׁעָה, אֲבָל בְּכָל זֹאת הִיא לֹא צָעֲקָה עָלַי, רַק אָמְרָה לִי: "אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מִמֵּךְ, שֶׁבַּפַּעַם הַבָּאָה תִּהְיִי יוֹתֵר אַחְרָאִית". לָכֵן כָּעֵת, כְּשֶׁלְּבִתִּי אֵרְעָה תַּקָּלָה, נִזְכַּרְתִּי בְּתַקָּלָתִי כְּנַעֲרָה, וְהִתְנַהַגְתִּי לְבִתִּי כְּמוֹ שֶׁאִמִּי הִתְנַהֲגָה כְּלַפַּי". בְּיוֹם הַהֻלֶּדֶת, כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ אֶת הַסַּבְתָּא עַל אוֹתוֹ מִקְרֶה, הִיא אִשְּׁרָה אוֹתוֹ, וּכְשֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתָהּ מִנַּיִן הִיא שָׁאֲבָה אֶת שַׁלְוַת הַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ, כְּשֶׁבְּעוֹד פָּחוֹת מִשָּׁעָה אֲמוּרִים הָיוּ הָאוֹרְחִים הַחֲשׁוּבִים לְהַגִּיעַ - הִיא סִפְּרָה: "בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, הָיִיתִי יַלְדָּה וְלִוִּיתִי אֶת אֲחוֹתִי הַפָּעוֹטָה לְגַן הַשַּׁעֲשׁוּעִים. פָּגַשְׁתִּי אֶת חַבְרוֹתַי וְשׂוֹחַחְתִּי עִמָּן עַד שֶׁלֹּא שַׂמְתִּי לֵב שֶׁאֲחוֹתִי בָּרְחָה. עִקְבוֹתֶיהָ נֶעֶלְמוּ. רַצְתִּי לְסַפֵּר זֹאת לְאִמִּי, וְהִיא קָרְאָה לְכָל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה לָצֵאת לְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיהָ בְּטֶרֶם יֵרֵד הָעֶרֶב. בָּרוּךְ ה', אַחֲרֵי שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל מֶתַח, מָצָאנוּ אוֹתָהּ בְּרִיאָה וּשְׁלֵמָה. אִמִּי לֹא כָּעֲסָה עָלַי, רַק אָמְרָה לִי לִהְיוֹת בַּפַּעַם הַבָּאָה יוֹתֵר אַחְרָאִית". אִמָּהּ שֶׁל אוֹתָהּ סַבְתָּא כְּבָר נִפְטְרָה לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב, אַךְ אִם הָיִינוּ יְכוֹלִים לִשְׁאֹל גַּם אוֹתָהּ מִנַּיִן הִיא שָׁאֲבָה אֶת שַׁלְוַת הַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ, סָבִיר לְהַנִּיחַ שֶׁהָיְתָה מְשִׁיבָה לָנוּ תְּשׁוּבָה זֵהָה, שֶׁגַּם אִמָּא שֶׁלָּהּ סָלְחָה לָהּ עַל תַּקָּלָתָהּ וְלֹא צָעֲקָה עָלֶיהָ... הַדֻּגְמָה הָאִישִׁית שֶׁאָנוּ נוֹתְנִים לִילָדֵינוּ, הֵן בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת וְהֵן בְּעִדּוּן הַמִּדּוֹת, הִיא נֶכֶס צֹאן בַּרְזֶל לֹא רַק לָהֶם, אֶלָּא גַּם לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם! וְעָלֵינוּ מֻטֶּלֶת הָאַחֲרָיוּת לְהוֹרִישׁ לָהֶם תְּכוּנוֹת וּמִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיְּסַיְּעוּ לָהֶם בִּבְנִיַּת בֵּיתָם בֶּעָתִיד וּבְחִנּוּךְ יַלְדֵיהֶם. (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)