Otzarot-Article

"וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה" (יא-ד) רַשִׁ"י זַ"ל תָּמַהּ: "וְכִי לֹא הָיָה לָהֶם בָּשָׂר?! וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר 'וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר' (שמות יב-לח), וְאִם תֹּאמַר - אֲכָלוּם, וַהֲלֹא בִּכְנִיסָתָם לָאָרֶץ נֶאֱמַר 'וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן' (במדבר לב-א), אֶלָּא שֶׁמְּבַקְּשִׁים עֲלִילָה".

מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה יָכוֹל לִדְחוֹת אֶת טַעֲנוֹתֵיהֶם בְּקַלּוּת. אִם כֵּן, אֵיזוֹ עֲלִילָה הִיא זוֹ?

אֶלָּא, יֵשׁ לְבָאֵר שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הִתְרַגְּלוּ לְקַבֵּל הַכֹּל בְּחִנָּם: אֹכֶל בְּחִנָּם בִּשְׁלַל טְעָמִים עַל יְדֵי הַמָּן, מַיִם מִינֶרָלִים בְּחִנָּם עַל יְדֵי בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם, בִּגּוּד, גִּהוּץ וְהַנְעָלָה בְּחִנָּם: "שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה" (דברים ח-ד), חַשְׁמַל בְּחִנָּם עַל יְדֵי עַמּוּד הָאֵשׁ, כְּבִישִׁים, תַּשְׁתִּיּוֹת וַהֲגַנָּה צְבָאִית בְּחִנָּם עַל יְדֵי עַמּוּד הֶעָנָן. הֲרֵי הַתּוֹרָה כְּבָר הֵעִידָה שֶׁלֹּא הָיָה חָסֵר לָהֶם דָּבָר, וְאַף בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ מְפֹרָשׁוֹת שֶׁהִתְרַגְּלוּ לְקַבֵּל הַכֹּל בְּחִנָּם, עוֹד בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם: "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים". לָכֵן הֵם רָצוּ גַּם בָּשָׂר בְּחִנָּם, הֵם לֹא חָשְׁבוּ אֲפִלּוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּבָּקָר וּבַצֹּאן שֶׁלָּהֶם, כִּי הָיוּ רְגִילִים לְקַבֵּל אֶת הַכֹּל בְּחִנָּם!

נִתָּן לִלְמֹד מִכָּאן אֶבֶן יְסוֹד לְחִנּוּךְ הַיְלָדִים: גַּם הֵם מְקַבְּלִים אֶת הַכֹּל בְּחִנָּם עַל מַגָּשׁ שֶׁל כֶּסֶף, וּבְכָל זֹאת עָלֵינוּ לְלַמְּדָם לְהַכִּיר טוֹבָה לַהוֹרִים, שֶׁיְּכַבְּדוּ, יַעֲרִיכוּ וְיִקְחוּ חֵלֶק בַּעֲבוֹדוֹת הַבַּיִת, לֹא רַק כְּעֶזְרָה לְאִמָּא וּלְאַבָּא, אֶלָּא לְמַעֲנָם וּבִשְׁבִיל חִנּוּכָם הַנָּכוֹן!

עוֹד מוּסָר שֶׁנִּתָּן לִדְלוֹת מֵעִנְיָן זֶה: שֶׁכַּאֲשֶׁר מְחַפְּשִׂים לִרְאוֹת אֶת הָרַע, תָּמִיד נִתָּן לִמְצֹא אוֹתוֹ. תָּמִיד אֶפְשָׁר לִמְצֹא עַל מַה לְּהִתְלוֹנֵן, גַּם כְּשֶׁנִּמְצָאִים בְּגַן עֵדֶן עֲלֵי אֲדָמוֹת.

"אוּף, הַלְוַאי שֶׁיִּגָּמֵר הַשִּׁעוּר הַזֶּה!" לָחַשׁ הַתַּלְמִיד לַחֲבֵרוֹ שֶׁיָּשַׁב לְצִדּוֹ.

"הַלְוַאי שֶׁיִּגָּמֵר הַיּוֹם הַזֶּה!" רָטַן הַפָּקִיד בַּבַּנְק.

"מָתַי תִּגָּמֵר הַשָּׁנָה הַקָּשָׁה הַזּוֹ?!" חָשַׁב לְעַצְמוֹ מְנַהֵל הַפְּרוֹיֶקְט.

"שֶׁיַּעַבְרוּ כְּבָר חֲמֵשׁ הַשָּׁנִים הַלָּלוּ!" הִתְפַּלֵּל הָאָסִיר בְּבֵית הָאֲסוּרִים.

רַק שְׁנֵי זוּגוֹת מְבֻגָּרִים שֶׁיָּשְׁבוּ לַהֲנָאָתָם מוּל חוֹף הַיָּם אָמְרוּ: "הַלְוַאי שֶׁהָרֶגַע הַזֶּה לֹא יִגָּמֵר לְעוֹלָם"...

לְכָל אֶחָד יֵשׁ רְגָעִים בָּהֶם הוּא חוֹשֵׁב: "כָּרֶגַע לֹא טוֹב לִי, אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁאֶתְחַתֵּן יִהְיֶה לִי טוֹב יוֹתֵר", "כְּשֶׁיִּהְיוּ לִי יְלָדִים - אֲנִי אֶהְיֶה מְאֻשָּׁר", "כְּשֶׁיִּהְיֶה לִי רֶכֶב - אֶהְיֶה אָדָם שָׂמֵחַ יוֹתֵר", "כְּשֶׁאֶגְמֹר לְשַׁלֵּם אֶת הַמַּשְׁכַּנְתָּא - הַכֹּל יִהְיֶה מֻשְׁלָם", "כְּשֶׁאֵצֵא לְפֶּנְסְיָה - אֶעֱשֶׂה מַה שֶּׁאֲנִי בֶּאֱמֶת אוֹהֵב"...

אַךְ הָאֱמֶת, שֶׁאֵין זְמַן טוֹב יוֹתֵר לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר בּוֹ מֵאֲשֶׁר עַכְשָׁו! - מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה. אַל לָנוּ לְחַכּוֹת שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה טוֹב וּמֻשְׁלָם כִּרְצוֹנֵנוּ, עָלֵינוּ לְהַאֲמִין כִּי הַמַּצָּב בּוֹ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שָׂם אוֹתָנוּ - הוּא הֲכִי טוֹב עֲבוּרֵנוּ, וְלָכֵן עָלֵינוּ לְהִתְמוֹדֵד עִם הַכֹּל בֶּאֱמוּנָה וּבְאַהֲבָה, וְלַעֲשׂוֹת אֶת הַמֻּטָּל עָלֵינוּ בְּשִׂמְחָה, בַּצּוּרָה הֲכִי טוֹבָה שֶׁאָנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת!

בְּסֵפֶר "בְּנֹעַם שִׂיחַ", מוּבָא מַעֲשֶׂה נִפְלָא: אָדָם בִּישׁ מַזָּל יָצָא לְחִפּוּשׂ אַחַר מַזָּלוֹ הָאָבוּד. לְאַחַר שֶׁהִתְהַלֵּךְ בַּיַּעַר בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁעוֹת, יָשַׁב לָנוּחַ לְמַרְגְּלוֹת הָעֵץ וּלְפֶתַע שָׁמַע קוֹל שֶׁשְּׁאָלוֹ: "שָׁלוֹם לְךָ, אָדוֹן! לְאָן פָּנֶיךָ מוּעָדוֹת?"

הִסְתַּכֵּל אָנֶה וָאָנָה וְלֹא רָאָה אִישׁ, עַד שֶׁהֵבִין שֶׁהָעֵץ מְדַבֵּר עִמּוֹ...

"אֲנִי בְּדַרְכִּי לְחַפֵּשׂ אֶת מַזָּלִי", הֵשִׁיב הָאִישׁ.

"תַּעֲשֶׂה לִי טוֹבָה, כְּשֶׁתִּמְצָא אֶת מַזָּלְךָ, תַּעֲזֹר גַּם לִי לִמְצֹא אֶת מַזָּלִי, כִּי כְּבָר עָבְרוּ שָׁנִים וְאֵינִי מַצְלִיחַ לְהוֹצִיא פֵּרוֹת שֶׁיַּמְשִׁיכוּ אֶת קִיּוּמִי", בִּקֵּשׁ הָעֵץ.

בְּדַרְכּוֹ רָאָה אַרְיֵה, וְזֶה שְׁאָלוֹ: "אֵינְךָ מְפַחֵד לְהִסְתּוֹבֵב כָּךְ בַּיַּעַר לְבַדְּךָ?"

"אֵין לִי בְּרֵרָה, אֲנִי מְחַפֵּשׂ אֶת מַזָּלִי", הֵשִׁיב.

"שֶׁתִּהְיֶה לְךָ הַצְלָחָה! אִם תִּמְצָא אֶת מַזָּלְךָ, תִּשְׁאַל אוֹתוֹ אֵיפֹה שֶׁלִּי, כִּי כְּבָר כַּמָּה חֳדָשִׁים שֶׁאֲנִי חוֹלֶה, חֲסַר כֹּחַ וַחֲסַר תֵּאָבוֹן".

לַמָּחֳרָת, שָׁמַע הָאִישׁ זַעֲקוֹת שֶׁבֶר. הִתְקָרֵב וְהִבְחִין בְּאִשָּׁה צְעִירָה שֶׁרַגְלֶיהָ קְשׁוּרוֹת בַּאֲזִקִּים. "אָנָּא, שַׁחְרְרֵנִי! הָיִיתִי נְסִיכָה מְפֻנֶּקֶת וּקְבוּצַת שׁוֹדְדִים חָטְפוּ אוֹתִי!"

"אֶשְׂמַח לַעֲזֹר, אוּלָם אֲנִי עֲדַיִן בְּחִפּוּשׂ אַחַר מַזָּלִי. כְּשֶׁאֶחֱזֹר אֲנַסֶּה לְסַיֵּעַ לָךְ".

כְּשֶׁחָזַר, רָאָה אֶת הַנְּסִיכָה וְאָמַר לָהּ: "דְּעִי לָךְ, שֶׁעוֹד מְעַט יָבוֹא בָּחוּר שֶׁיְּשַׁחְרֵר אוֹתָךְ מִכָּאן וְיַחֲזִיר אוֹתָךְ לַמַּמְלָכָה, וְהוּא יִתְפֹּס אֶת כֵּס הַמְּלוּכָה".

"אוּלַי תְּשַׁחְרֵר אוֹתִי וְתִהְיֶה אַתָּה הַמֶּלֶךְ הַבָּא?" הִתְחַנְּנָה הַנְּסִיכָה בְּקוֹל בּוֹכִים.

"לֹא, אֵינִי יָכוֹל, אֲנִי עֲדַיִן בְּחִפּוּשׂ אַחַר מַזָּלִי", הֵשִׁיב בְּנִימוּס.

הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ וְהִגִּיעַ אֶל עֵץ הַסְּרָק. "נוּ, מַה בְּפִיךָ?" שְׁאָלוֹ הָעֵץ.

"אֵינְךָ נוֹתֵן פֵּרוֹת, כִּי מִתַּחַת לְשָׁרָשֶׁיךָ יֵשׁ תֵּבַת בַּרְזֶל גְּדוּשָׁה בְּתַכְשִׁיטִים וּבְאַבְנֵי חֵפֶץ, אוֹתָם הֶחְבִּיאוּ הַשּׁוֹדְדִים, וְאֵלּוּ הֵם שֶׁמּוֹנְעִים מִמְּךָ אֶת הִתְפַּתְּחוּתְךָ. אִם אָדָם יוֹצִיא אֶת הַתֵּבָה, תּוּכַל לְהָנִיב פֵּרוֹת רַבִּים וַעֲסִיסִיִּים".

"נוּ... אָז תּוֹצִיא אַתָּה אֶת הַתֵּבָה!" בִּקֵּשׁ הָעֵץ בְּקוֹל תַּחֲנוּנִים.

"לֹא, אֵינִי יָכוֹל, מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי עֲדַיִן מְחַפֵּשׂ אֶת מַזָּלִי", הֵשִׁיב.

כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל הָאַרְיֵה, אָמַר לוֹ: "אַתָּה תַּבְרִיא רַק אִם תֹּאכַל אֶת הָרֹאשׁ שֶׁל הַהֶדְיוֹט הָרִאשׁוֹן שֶׁתִּפְגֹּשׁ".

חָלְפוּ מִסְפַּר דַּקּוֹת וּלְמַרְגְּלוֹתָיו שֶׁל הָאַרְיֵה נוֹתַר גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת...

הַחַיִּים יָפִים וּמְלֵאֵי הִזְדַּמְּנֻיּוֹת, אַךְ הַבְּעָיָה שֶׁאֵינֶנּוּ מְנַצְּלִים אוֹתָן, וּלְעִתִּים אַף לֹא מְזַהִים אוֹתָן. בַּחַיִּים יֵשׁ רְגָעִים שֶׁבָּהֶם נִתָּן לִגְרֹף רְוָחִים עֲצוּמִים הֵן בְּרוּחָנִיּוּת וְהֵן בְּגַשְׁמִיּוּת. אִם רַק נַשְׂכִּיל לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב שֶׁהֶעֱנִיק הַבּוֹרֵא לְמַרְגְלוֹתֵינוּ, נִזְכֶּה לִהְיוֹת מְאֻשָּׁרִים וּשְׂמֵחִים בְּחַיֵּינוּ כְּבָר עַכְשָׁו! (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	אמור תשפ"ב
	הַפַּרְנָסָה קְצוּבָה מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה
	"וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה" (יא-ד) רַשִׁ"י זַ"ל תָּמַהּ: "וְכִי לֹא הָיָה לָהֶם בָּשָׂר?! וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר 'וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר' (שמות יב-לח), וְאִם תֹּאמַר - אֲכָלוּם, וַהֲלֹא בִּכְנִיסָתָם לָאָרֶץ נֶאֱמַר 'וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן' (במדבר לב-א), אֶלָּא שֶׁמְּבַקְּשִׁים עֲלִילָה". מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה יָכוֹל לִדְחוֹת אֶת טַעֲנוֹתֵיהֶם בְּקַלּוּת. אִם כֵּן, אֵיזוֹ עֲלִילָה הִיא זוֹ? אֶלָּא, יֵשׁ לְבָאֵר שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הִתְרַגְּלוּ לְקַבֵּל הַכֹּל בְּחִנָּם: אֹכֶל בְּחִנָּם בִּשְׁלַל טְעָמִים עַל יְדֵי הַמָּן, מַיִם מִינֶרָלִים בְּחִנָּם עַל יְדֵי בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם, בִּגּוּד, גִּהוּץ וְהַנְעָלָה בְּחִנָּם: "שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה" (דברים ח-ד), חַשְׁמַל בְּחִנָּם עַל יְדֵי עַמּוּד הָאֵשׁ, כְּבִישִׁים, תַּשְׁתִּיּוֹת וַהֲגַנָּה צְבָאִית בְּחִנָּם עַל יְדֵי עַמּוּד הֶעָנָן. הֲרֵי הַתּוֹרָה כְּבָר הֵעִידָה שֶׁלֹּא הָיָה חָסֵר לָהֶם דָּבָר, וְאַף בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ מְפֹרָשׁוֹת שֶׁהִתְרַגְּלוּ לְקַבֵּל הַכֹּל בְּחִנָּם, עוֹד בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם: "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים". לָכֵן הֵם רָצוּ גַּם בָּשָׂר בְּחִנָּם, הֵם לֹא חָשְׁבוּ אֲפִלּוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּבָּקָר וּבַצֹּאן שֶׁלָּהֶם, כִּי הָיוּ רְגִילִים לְקַבֵּל אֶת הַכֹּל בְּחִנָּם! נִתָּן לִלְמֹד מִכָּאן אֶבֶן יְסוֹד לְחִנּוּךְ הַיְלָדִים: גַּם הֵם מְקַבְּלִים אֶת הַכֹּל בְּחִנָּם עַל מַגָּשׁ שֶׁל כֶּסֶף, וּבְכָל זֹאת עָלֵינוּ לְלַמְּדָם לְהַכִּיר טוֹבָה לַהוֹרִים, שֶׁיְּכַבְּדוּ, יַעֲרִיכוּ וְיִקְחוּ חֵלֶק בַּעֲבוֹדוֹת הַבַּיִת, לֹא רַק כְּעֶזְרָה לְאִמָּא וּלְאַבָּא, אֶלָּא לְמַעֲנָם וּבִשְׁבִיל חִנּוּכָם הַנָּכוֹן! עוֹד מוּסָר שֶׁנִּתָּן לִדְלוֹת מֵעִנְיָן זֶה: שֶׁכַּאֲשֶׁר מְחַפְּשִׂים לִרְאוֹת אֶת הָרַע, תָּמִיד נִתָּן לִמְצֹא אוֹתוֹ. תָּמִיד אֶפְשָׁר לִמְצֹא עַל מַה לְּהִתְלוֹנֵן, גַּם כְּשֶׁנִּמְצָאִים בְּגַן עֵדֶן עֲלֵי אֲדָמוֹת. "אוּף, הַלְוַאי שֶׁיִּגָּמֵר הַשִּׁעוּר הַזֶּה!" לָחַשׁ הַתַּלְמִיד לַחֲבֵרוֹ שֶׁיָּשַׁב לְצִדּוֹ. "הַלְוַאי שֶׁיִּגָּמֵר הַיּוֹם הַזֶּה!" רָטַן הַפָּקִיד בַּבַּנְק. "מָתַי תִּגָּמֵר הַשָּׁנָה הַקָּשָׁה הַזּוֹ?!" חָשַׁב לְעַצְמוֹ מְנַהֵל הַפְּרוֹיֶקְט. "שֶׁיַּעַבְרוּ כְּבָר חֲמֵשׁ הַשָּׁנִים הַלָּלוּ!" הִתְפַּלֵּל הָאָסִיר בְּבֵית הָאֲסוּרִים. רַק שְׁנֵי זוּגוֹת מְבֻגָּרִים שֶׁיָּשְׁבוּ לַהֲנָאָתָם מוּל חוֹף הַיָּם אָמְרוּ: "הַלְוַאי שֶׁהָרֶגַע הַזֶּה לֹא יִגָּמֵר לְעוֹלָם"... לְכָל אֶחָד יֵשׁ רְגָעִים בָּהֶם הוּא חוֹשֵׁב: "כָּרֶגַע לֹא טוֹב לִי, אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁאֶתְחַתֵּן יִהְיֶה לִי טוֹב יוֹתֵר", "כְּשֶׁיִּהְיוּ לִי יְלָדִים - אֲנִי אֶהְיֶה מְאֻשָּׁר", "כְּשֶׁיִּהְיֶה לִי רֶכֶב - אֶהְיֶה אָדָם שָׂמֵחַ יוֹתֵר", "כְּשֶׁאֶגְמֹר לְשַׁלֵּם אֶת הַמַּשְׁכַּנְתָּא - הַכֹּל יִהְיֶה מֻשְׁלָם", "כְּשֶׁאֵצֵא לְפֶּנְסְיָה - אֶעֱשֶׂה מַה שֶּׁאֲנִי בֶּאֱמֶת אוֹהֵב"... אַךְ הָאֱמֶת, שֶׁאֵין זְמַן טוֹב יוֹתֵר לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר בּוֹ מֵאֲשֶׁר עַכְשָׁו! - מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה. אַל לָנוּ לְחַכּוֹת שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה טוֹב וּמֻשְׁלָם כִּרְצוֹנֵנוּ, עָלֵינוּ לְהַאֲמִין כִּי הַמַּצָּב בּוֹ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שָׂם אוֹתָנוּ - הוּא הֲכִי טוֹב עֲבוּרֵנוּ, וְלָכֵן עָלֵינוּ לְהִתְמוֹדֵד עִם הַכֹּל בֶּאֱמוּנָה וּבְאַהֲבָה, וְלַעֲשׂוֹת אֶת הַמֻּטָּל עָלֵינוּ בְּשִׂמְחָה, בַּצּוּרָה הֲכִי טוֹבָה שֶׁאָנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת! בְּסֵפֶר "בְּנֹעַם שִׂיחַ", מוּבָא מַעֲשֶׂה נִפְלָא: אָדָם בִּישׁ מַזָּל יָצָא לְחִפּוּשׂ אַחַר מַזָּלוֹ הָאָבוּד. לְאַחַר שֶׁהִתְהַלֵּךְ בַּיַּעַר בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁעוֹת, יָשַׁב לָנוּחַ לְמַרְגְּלוֹת הָעֵץ וּלְפֶתַע שָׁמַע קוֹל שֶׁשְּׁאָלוֹ: "שָׁלוֹם לְךָ, אָדוֹן! לְאָן פָּנֶיךָ מוּעָדוֹת?" הִסְתַּכֵּל אָנֶה וָאָנָה וְלֹא רָאָה אִישׁ, עַד שֶׁהֵבִין שֶׁהָעֵץ מְדַבֵּר עִמּוֹ... "אֲנִי בְּדַרְכִּי לְחַפֵּשׂ אֶת מַזָּלִי", הֵשִׁיב הָאִישׁ. "תַּעֲשֶׂה לִי טוֹבָה, כְּשֶׁתִּמְצָא אֶת מַזָּלְךָ, תַּעֲזֹר גַּם לִי לִמְצֹא אֶת מַזָּלִי, כִּי כְּבָר עָבְרוּ שָׁנִים וְאֵינִי מַצְלִיחַ לְהוֹצִיא פֵּרוֹת שֶׁיַּמְשִׁיכוּ אֶת קִיּוּמִי", בִּקֵּשׁ הָעֵץ. בְּדַרְכּוֹ רָאָה אַרְיֵה, וְזֶה שְׁאָלוֹ: "אֵינְךָ מְפַחֵד לְהִסְתּוֹבֵב כָּךְ בַּיַּעַר לְבַדְּךָ?" "אֵין לִי בְּרֵרָה, אֲנִי מְחַפֵּשׂ אֶת מַזָּלִי", הֵשִׁיב. "שֶׁתִּהְיֶה לְךָ הַצְלָחָה! אִם תִּמְצָא אֶת מַזָּלְךָ, תִּשְׁאַל אוֹתוֹ אֵיפֹה שֶׁלִּי, כִּי כְּבָר כַּמָּה חֳדָשִׁים שֶׁאֲנִי חוֹלֶה, חֲסַר כֹּחַ וַחֲסַר תֵּאָבוֹן". לַמָּחֳרָת, שָׁמַע הָאִישׁ זַעֲקוֹת שֶׁבֶר. הִתְקָרֵב וְהִבְחִין בְּאִשָּׁה צְעִירָה שֶׁרַגְלֶיהָ קְשׁוּרוֹת בַּאֲזִקִּים. "אָנָּא, שַׁחְרְרֵנִי! הָיִיתִי נְסִיכָה מְפֻנֶּקֶת וּקְבוּצַת שׁוֹדְדִים חָטְפוּ אוֹתִי!" "אֶשְׂמַח לַעֲזֹר, אוּלָם אֲנִי עֲדַיִן בְּחִפּוּשׂ אַחַר מַזָּלִי. כְּשֶׁאֶחֱזֹר אֲנַסֶּה לְסַיֵּעַ לָךְ". כְּשֶׁחָזַר, רָאָה אֶת הַנְּסִיכָה וְאָמַר לָהּ: "דְּעִי לָךְ, שֶׁעוֹד מְעַט יָבוֹא בָּחוּר שֶׁיְּשַׁחְרֵר אוֹתָךְ מִכָּאן וְיַחֲזִיר אוֹתָךְ לַמַּמְלָכָה, וְהוּא יִתְפֹּס אֶת כֵּס הַמְּלוּכָה". "אוּלַי תְּשַׁחְרֵר אוֹתִי וְתִהְיֶה אַתָּה הַמֶּלֶךְ הַבָּא?" הִתְחַנְּנָה הַנְּסִיכָה בְּקוֹל בּוֹכִים. "לֹא, אֵינִי יָכוֹל, אֲנִי עֲדַיִן בְּחִפּוּשׂ אַחַר מַזָּלִי", הֵשִׁיב בְּנִימוּס. הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ וְהִגִּיעַ אֶל עֵץ הַסְּרָק. "נוּ, מַה בְּפִיךָ?" שְׁאָלוֹ הָעֵץ. "אֵינְךָ נוֹתֵן פֵּרוֹת, כִּי מִתַּחַת לְשָׁרָשֶׁיךָ יֵשׁ תֵּבַת בַּרְזֶל גְּדוּשָׁה בְּתַכְשִׁיטִים וּבְאַבְנֵי חֵפֶץ, אוֹתָם הֶחְבִּיאוּ הַשּׁוֹדְדִים, וְאֵלּוּ הֵם שֶׁמּוֹנְעִים מִמְּךָ אֶת הִתְפַּתְּחוּתְךָ. אִם אָדָם יוֹצִיא אֶת הַתֵּבָה, תּוּכַל לְהָנִיב פֵּרוֹת רַבִּים וַעֲסִיסִיִּים". "נוּ... אָז תּוֹצִיא אַתָּה אֶת הַתֵּבָה!" בִּקֵּשׁ הָעֵץ בְּקוֹל תַּחֲנוּנִים. "לֹא, אֵינִי יָכוֹל, מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי עֲדַיִן מְחַפֵּשׂ אֶת מַזָּלִי", הֵשִׁיב. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל הָאַרְיֵה, אָמַר לוֹ: "אַתָּה תַּבְרִיא רַק אִם תֹּאכַל אֶת הָרֹאשׁ שֶׁל הַהֶדְיוֹט הָרִאשׁוֹן שֶׁתִּפְגֹּשׁ". חָלְפוּ מִסְפַּר דַּקּוֹת וּלְמַרְגְּלוֹתָיו שֶׁל הָאַרְיֵה נוֹתַר גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת... הַחַיִּים יָפִים וּמְלֵאֵי הִזְדַּמְּנֻיּוֹת, אַךְ הַבְּעָיָה שֶׁאֵינֶנּוּ מְנַצְּלִים אוֹתָן, וּלְעִתִּים אַף לֹא מְזַהִים אוֹתָן. בַּחַיִּים יֵשׁ רְגָעִים שֶׁבָּהֶם נִתָּן לִגְרֹף רְוָחִים עֲצוּמִים הֵן בְּרוּחָנִיּוּת וְהֵן בְּגַשְׁמִיּוּת. אִם רַק נַשְׂכִּיל לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב שֶׁהֶעֱנִיק הַבּוֹרֵא לְמַרְגְלוֹתֵינוּ, נִזְכֶּה לִהְיוֹת מְאֻשָּׁרִים וּשְׂמֵחִים בְּחַיֵּינוּ כְּבָר עַכְשָׁו! (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)