Otzarot-Article

"כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן" (כב-כא). חַיָּב אָדָם לְהִזָּהֵר בִּיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת מִפְּנֵי שֶׁנַּפְשָׁן שְׁפָלָה לִמְאֹד וְרוּחָם נְמוּכָה, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן בַּעֲלֵי מָמוֹן. אֲפִלּוּ אַלְמְנָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ וִיתוֹמָיו, מֻזְהָרִים אָנוּ עֲלֵיהֶם (רמב"ם דעות ו-ח).

אֶת הַסִּפּוּר הַמְּיֻחָד שֶׁלְּפָנֵינוּ מְסַפֵּר הָרַב מֵאִיר פָיֶיר: "בְּאֶחָד מִשִּׁעוּרֵי הַדַּף הַיּוֹמִי שֶׁמָּסַרְתִּי, הֵבֵאתִי כַּמָּה פְּנִינִים בְּשֵׁם מָרָן הָרַב שַׁךְ זַצַ"ל. לְאַחַר הַשִּׁעוּר נִגַּשׁ אֵלַי יְהוּדִי מְבֻגָּר וּבְפִיו סִפּוּר, שֶׁהִתְעוֹרֵר אֶצְלוֹ בְּעִקְבוֹת הַזְכָּרָתוֹ שֶׁל מָרָן הָרַב שַׁךְ זַצַ"ל בַּשִּׁעוּר. "אֲנִי רוֹצֶה לְסַפֵּר לְךָ סִפּוּר הַמַּמְחִישׁ אֶת כֹּחָהּ שֶׁל תְּפִלָּה, בִּפְרָט אֶת תְּפִלָּתוֹ שֶׁל מָרָן הָרַב שַׁךְ זַצַ"ל". וְכָךְ הוּא מְסַפֵּר:

הָיִיתִי בָּחוּר צָעִיר כְּשֶׁהוֹרַי הִתְגּוֹרְרוּ בְּאַנְטְוֶורְפֶּן שֶׁבְּבֶּלְגִיָּה. יוֹם אֶחָד צִלְצֵל הַטֵּלֵפוֹן וַאֲחוֹתִי הֵרִימָה אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת. עַל הַקַּו הִיא שׁוֹמַעַת מִישֶׁהוּ מְבֻגָּר וְלִשְׁאֵלָתָהּ מִיהוּ, נַעַנְתָה: "לֵייזֶר שַׁךְ מִבְּנֵי בְּרַק". "הָרַב שַׁךְ?!" נִזְעֲקָה. וְהָרַב הֵשִׁיב בְּחִיּוּב. בְּיִרְאַת כָּבוֹד הִיא שָׁאֲלָה לִמְבֻקָּשׁוֹ, וְהוּא אָמַר שֶׁהוּא צָרִיךְ לְשׂוֹחֵחַ עִם אָחִיהָ דָּנִיֵּאל, דְּהַיְנוּ - אָנֹכִי.

נִגַּשְׁתִּי אֶל הַטֵּלֵפוֹן, וְהָרַב שַׁךְ בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי טוֹבָה: "יֵשׁ לָנוּ בָּחוּר בַּיְּשִׁיבָה יָתוֹם וִירֵא שָׁמַיִם, בָּחוּר מְיֻחָד. פֶּרֶק הַשִּׁדּוּכִין שֶׁלּוֹ הָלַךְ קְצָת קָשֶׁה, כֵּיוָן שֶׁלֹּא מָצָא מִישֶׁהִי שֶׁמּוּכָנָה לָקַחַת עַל עַצְמָהּ לְבַד אֶת נִהוּל הָעִנְיָנִים וְצָרְכֵי הַבַּיִת בְּעוֹד הוּא יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה. לְאַחַר פֶּרֶק זְמַן נִכְנַסְתִּי לָעֳבִי הַקּוֹרָה וּמָצָאנוּ לוֹ שִׁדּוּךְ וְהִתְחַיַּבְתִּי עֲבוּרוֹ מֵאָה אֶלֶף דּוֹלָר". הָרַב שַׁךְ עָצַר אֶת שֶׁטֶף דִּבּוּרוֹ וַאֲנִי הִשְׁחַלְתִּי מִשְׁפָּט בְּהִסּוּס: "וְלָמָּה הָרֹאשׁ יְשִׁיבָה מְסַפֵּר לִי אֶת כָּל זֶה?"

הָרַב שַׁךְ עָנָה וְהִמְשִׁיךְ: "שְׁמַע, אַתָּה בָּחוּר צָעִיר עִם כֹּחוֹת, אֲנִי בְּגִילִי הַמְּבֻגָּר קָשֶׁה לִי לָצֵאת וְלֶאֱסֹף כְּסָפִים, אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ בִּשְׁלִיחוּתִי: יֵשׁ לְךָ דּוֹד יַהֲלוֹמָן גָּדוֹל בְּבוּרְסַת הַיַּהֲלוֹמִים, גַּשׁ אֵלָיו לַמִּשְׂרָד וְתֹאמַר לוֹ שֶׁאַתָּה פּוֹנֶה אֵלָיו בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל הָרַב שַׁךְ, וּתְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ בִּשְׁבִיל הַבָּחוּר הַיָּתוֹם שֶׁדִּבַּרְתִּי אִתְּךָ עָלָיו, סְכוּם שֶׁל מֵאָה אֶלֶף דּוֹלָר".

"אֲבָל הָרֹאשׁ יְשִׁיבֶה, זֶהוּ סְכוּם נִכְבָּד בְּיוֹתֵר!"

"אֱמֶת!" אָמַר הָרַב שַׁךְ, "אֲבָל אִם הוּא לֹא יִתֵּן לְךָ אֶת מְלֹא הַסְּכוּם, תִּגַּשׁ לְמִישֶׁהוּ אַחֵר. אַתָּה תַּעֲשֶׂה אֶת שְׁלִיחוּתְךָ - וַאֲנִי אֶתְפַּלֵּל עָלֶיךָ מִבְּנֵי בְּרַק שֶׁתִּהְיֶה לְךָ סִיַּיעְתָּא דִּשְׁמַיָּא".

לַמָּחֳרָת נִכְנַסְתִּי לְמִשְׂרָדוֹ שֶׁל דּוֹדִי הַיַּהֲלוֹמָן, הוּא קִבֵּל אוֹתִי בִּמְאוֹר פָּנִים וְהִצִּיעַ לִי לָשֶׁבֶת בְּמִשְׂרָדוֹ. לְאַחַר כַּמָּה חִלּוּפֵי מִלּוֹת נִימוּסִין פָּנִיתִי אֵלָיו וְאָמַרְתִּי: "דּוֹד, אַל תִּרְאֶה אוֹתִי עַכְשָׁיו דָּנִי, תִּרְאֶה אוֹתִי קְצָת יוֹתֵר נָמוּךְ, זָקָן לָבָן, כּוֹבַע הַמְבּוּרְג לְרֹאשִׁי. תִּרְאֶה כְּאִלּוּ נִכְנָס אֵלֶיךָ כָּעֵת מָרָן הָרַב שַׁךְ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ!". דּוֹדִי הִבִּיט בִּי בְּמַבָּט מְשָׁעֳשָׁע וְשָׁאַל: "מַה קָּרָה? פּוּרִים כְּבָר עָבַר מִזְּמַן..."

לָרֶגַע הַזֶּה חִכִּיתִי...

סִפַּרְתִּי לוֹ עַל הַטֵּלֵפוֹן מֵהָרַב שַׁךְ וְעַל בַּקָּשָׁתוֹ לְעֶזְרָה לְחָתָן בֶּן תּוֹרָה. נָקַבְתִּי בְּפָנָיו אֶת הַסְּכוּם הַמָּלֵא... הַדּוֹד הִקְשִׁיב בְּקֶשֶׁב רַב, הִרְהֵר מְעַט וְאָמַר: "תִּרְאֶה, מֵאָה אֶלֶף דּוֹלָר אֵין לִי לָתֵת לְךָ, אֲבָל הִנֵּה בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר עָשִׂיתִי עִסְקָה מֻצְלַחַת וְהַמַּעַשְׂרוֹת מֵהָרֶוַח מֻנָּחִים כָּאן בַּמְּגֵרָה". הוּא הִתְכּוֹפֵף לַמְּגֵרָה שֶׁלְּצִדּוֹ וְהוֹצִיא מַעֲטָפָה עִם עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף דּוֹלָרִים בִּמְזֻמָּן. הוּא הִגִּישׁ לִי אֶת הַמַּעֲטָפָה, אַךְ אֲנִי לֹא הוֹשַׁטְתִּי אֶת הַיָּד לְקַבְּלָהּ, זָכַרְתִּי אֶת דִּבְרֵי הָרַב שַׁךְ בַּטֵּלֵפוֹן וּמִשָּׁם שָׁאַבְתִּי אֶת הַכֹּחַ לְהִתְעַקֵּשׁ וְאָמַרְתִּי: "תּוֹדָה רַבָּה לְךָ, אֲבָל הָרַב שַׁךְ בִּקֵּשׁ מֵאָה אֶלֶף דּוֹלָר!"

"אַתָּה יוֹדֵעַ מָה", אָמַר הַדּוֹד, "אֵינְךָ צָרִיךְ אֲפִלּוּ לָרֶדֶת בַּמַּעֲלִית, כָּאן בַּקּוֹמָה שֶׁלִּי יֵשׁ מִשְׂרָד שֶׁל הַגְּבִיר הַגָּדוֹל שֶׁל אַנְטְוֶורְפֶּן, הוּא יְהוּדִי אוֹהֵב תּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ וִירֵא שָׁמַיִם, תִּגַּשׁ אֵלָיו וְתֹאמַר לוֹ שֶׁאַתָּה בָּא בִּשְׁלִיחוּת כְּפוּלָה זוֹ - שֶׁל הָרַב שַׁךְ וְשֶׁלִּי".

נִגַּשְׁתִּי חִישׁ לְמִשְׂרָדוֹ, דָּפַקְתִּי בְּנִימוּס וְהֻרְשֵׁיתִי לְהִכָּנֵס. נִכְנַסְתִּי. מִסְתַּבֵּר שֶׁהַגְּבִיר הָיָה בִּפְגִישָׁה עִם יְהוּדִי זָקֵן שֶׁיָּשַׁב מוּלוֹ, וְהֵבַנְתִּי שֶׁאִם נָתְנוּ לִי לְהִכָּנֵס, כַּנִּרְאֶה אֵין בְּעָיָה שֶׁאַפְרִיעַ קְצָת. הִקְדַּמְתִּי אֶת דְּבַר הַשְּׁלִיחוּת הַכְּפוּלָה וְהֶאֱרַכְתִּי בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל הַבָּחוּר מִפּוֹנִיבֶז' וְאֶת בַּקָּשַׁת הָרַב שַׁךְ: מֵאָה אֶלֶף דּוֹלָר.

לְפֶתַע, אֲנִי מַבְחִין שֶׁהַזָּקֵן שֶׁיָּשַׁב מוּל הַגְּבִיר, נָע בְּאִי נוֹחוּת עַל כִּסְאוֹ, וְאָז הוּא הִתְפָּרֵץ אֵלַי בִּצְעָקוֹת רָמוֹת: "מַה זֶּה צָרִיךְ לִהְיוֹת? אֵיזוֹ חֻצְפָּה! אַתֶּם יוֹשְׁבִים עַל גִּבְעָה בִּבְנֵי בְּרַק וְאַחַר כָּךְ בָּאִים לְהִתְחַתֵּן בְּאַנְטְוֶורְפֶּן?! מַה זֶּה הַדָּבָר הַזֶּה? לְכוּ לַעֲבֹד!"

הָאִישׁ וְהַהַתְקָפָה הִצְלִיחוּ לְהַרְגִּיז אוֹתִי, אָסַפְתִּי אֶת מְעַט הַחֻצְפָּה שֶׁיֵּשׁ לִי וְאָמַרְתִּי: "סְלִיחָה אֲדוֹנִי, מִישֶׁהוּ דִּבֵּר אִתְּךָ? אֲנִי דִּבַּרְתִּי לְבַעַל הַמִּשְׂרָד פֹּה, מִמְּךָ לֹא בִּקַּשְׁתִּי אֲפִלּוּ לֹא דּוֹלָר אֶחָד. אָז בְּבַקָּשָׁה אַל תִּתְעָרֵב".

הוּא לֹא נִשְׁאַר חַיָּב וְאָמַר: "בָּחוּרְצִ'יק!!! אַל תְּדַבֵּר אֵלַי כָּכָה. אַתָּה לֹא יָכוֹל לְהִתְחַצֵּף אֵלַי, אֲנִי עָבַרְתִּי אֶת אוֹשְׁוִיץ, שָׂרְפוּ לִי אִשָּׁה וְשִׁבְעָה יְלָדִים, בָּאתִי בְּגַפִּי לְבֶּלְגִיָּה וּבָנִיתִי אֶת חַיַּי מֵחָדָשׁ בְּעֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹתַי, אָז בְּבַקָּשָׁה תְּדַבֵּר יָפֶה".

טוֹב, כְּשֶׁמַּזְכִּירִים אֶת הַשּׁוֹאָה - הַלָּשׁוֹן מִתְגַּלְגֶּלֶת חֲצִי מֶטֶר לְאָחוֹר. בִּקַּשְׁתִּי סְלִיחָה וּבַמִּשְׂרָד הִשְׂתָּרֵר שֶׁקֶט מֵבִיךְ, וְאָז בְּסִיַּיעְתָּא דִּשְׁמַיָּא הִבְזִיקוּ לִי דִּבְרֵי הַמַּהַרְשָׁ"א הַמַּקְשֶׁה מַדּוּעַ שׁוֹאֲלִים אָדָם בְּבוֹאוֹ לַשָּׁמַיִם 'עָסַקְתָּ בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה?', וְכִי מַה יֵּשׁ לְהִתְעַסֵּק, הֲלֹא נִשָּׂאִים פַּעַם אַחַת בַּחַיִּים? וְתֵרֵץ שָׁם שֶׁהַכַּוָּנָה הַאִם דָּאַגְתָּ לְהִתְעַסֵּק לְהַשִּׂיא יָתוֹם וִיתוֹמָה. וְאָז פָּנִיתִי לַזָּקֵן וְאָמַרְתִּי לוֹ: "אָמַרְתָּ שֶׁנִּשְׂרְפוּ לְךָ יְלָדִים בַּשּׁוֹאָה, הִנֵּה זוֹ הַהִזְדַּמְּנוּת שֶׁלְּךָ לַעֲזֹר לֶחָתָן הַיָּתוֹם וְיֵחָשֵׁב לְךָ שֶׁקִּיַּמְתָּ מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה" – כָּךְ מוּבָא מְפֹרָשׁ בַּמַּהַרְשָׁ"א. הַזָּקֵן הִתְרַגֵּשׁ מִדְּבָרַי, הוּא בִּקֵּשׁ לִרְאוֹת אֶת הַמַּהַרְשָׁ"א בִּפְנִים. רַצְתִּי לַמִּשְׂרָד שֶׁל דּוֹדִי, הוֹצֵאתִי מַסֶּכֶת שַׁבָּת וְהֶרְאֵיתִי לוֹ אֶת הַמַּהַרְשָׁ"א בִּפְנִים (שבת לא.). הַזָּקֵן עַיֵּן בִּפְנִים, קָרָא וְלָמַד אֶת הַקֶּטַע וְאָז הֵרִים אֶת עֵינָיו, יִשֵּׁר אֶת מִשְׁקָפָיו עַל אַפּוֹ וְאָמַר לִי: "תִּתְקַשֵּׁר לִבְנֵי בְּרַק לָרַב שַׁךְ וְתֹאמַר לוֹ שֶׁמֵּאָה אֶלֶף עָלַי!"

הוֹדֵיתִי לוֹ מְאֹד. הֶחְלַטְתִּי מִיָּד לְהִתְקַשֵּׁר לָרַב שַׁךְ וּלְשִׂמְחָתִי הָרַב הָיָה בַּבַּיִת וְהֶעֱבִירוּ לוֹ אֶת הַשִּׂיחָה. סִפַּרְתִּי לָרַב שַׁךְ שֶׁדּוֹדִי הִסְכִּים לָתֵת עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אֶלֶף, וְיֵשׁ כָּאן יְהוּדִי שֶׁנָּתַן לִי מֵאָה אֶלֶף, וְכָעֵת בְּיָדִי מַעֲטָפָה שֶׁל עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אֶלֶף מִדּוֹדִי. מַה לַּעֲשׂוֹת? הָרַב שַׁךְ הוֹרָה לִי לַחֲזֹר לְדוֹדִי וְלָתֵת לוֹ אֶת הָעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אֶלֶף הַדּוֹלָרִים בַּחֲזָרָה.

דּוֹדִי לֹא הִסְכִּים לְקַבֵּל אֶת הַכֶּסֶף חֲזָרָה, וְהוּא אָמַר לִי: "תִּשְׁלַח אֶת זֶה לָרַב שַׁךְ בִּבְנֵי בְּרַק, יֵשׁ שָׁם וַדַּאי עוֹד יְתוֹמִים נוֹסָפִים שֶׁיְּכוֹלִים לְהֵעָזֵר בָּזֶה".

הַזָּקֵן שֶׁנָּתַן אֶת הַתְּרוּמָה הַנִּכְבָּדָה בִּקֵּשׁ לְהִפָּגֵשׁ עִם הֶחָתָן הַיָּתוֹם. אַחֲרֵי כְּשָׁבוּעַ הוּא נָחַת בְּיִשְׂרָאֵל וְהִגִּיעַ לִישִׁיבַת פּוֹנִיבֶז', שָׁם חִכְּתָה לוֹ הַפְתָּעָה. הֶחָתָן וְכַלָּתוֹ הִמְתִּינוּ לוֹ וְקִבְּלוּ אוֹתוֹ בִּמְאוֹר פָּנִים. הַזָּקֵן הִתְעַנְיֵן בִּשְׁמָהּ וּבְשֵׁם מִשְׁפַּחְתָּהּ, מִי אָבִיהָ וּמִי אִמָּהּ, וְהֵיכָן הֵם גָּרִים. הַכַּלָּה עָנְתָה לוֹ בְּפַשְׁטוּת: אַבָּא וְאִמָּא שֶׁלִּי גָּרִים בְּהַר הַמְּנוּחוֹת. "מָה??" הִזְדַּעֵק הַזָּקֵן, "לֹא אָמְרוּ לִי. הֲרֵי כָּעֵת זֶה מַמָּשׁ כְּדִבְרֵי הַמַּהַרְשָׁ"א, לְהִתְעַסֵּק לְהַשִּׂיא יָתוֹם וִיתוֹמָה!"

"אִם תַּחְתֹּם לִי", אָמַר הַזָּקֵן לֶחָתָן, "שֶׁכָּל חַיֶּיךָ תֵּשֵׁב וְתַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בְּהַתְמָדָה וּבִרְצִינוּת, אֶרְכֹּשׁ עֲבוּרְךָ דִּירָה מְרֻוַּחַת, וּמִלְּבַד זֹאת אַקְצֶה לְךָ נֶכֶס שֶׁכָּל הַהַכְנָסוֹת מִמֶּנּוּ יִהְיוּ לְפַרְנָסָתְךָ".

"שָׁבוּעַ לְאַחַר מִכֵּן נִפְטַר הַזָּקֵן לְבֵית עוֹלָמוֹ", מְסַיֵּם יְדִידִי אֶת הַסִּפּוּר, "תִּרְאֶה מַהוּ כֹּחַ הַתְּפִלָּה שֶׁל הָרַב שַׁךְ שֶׁאָמַר לִי: אֲנִי אֶתְפַּלֵּל מִבְּנֵי בְּרַק וְאַתָּה תִּפְעַל בְּבֶּלְגִיָּה". (בְּךָ בָּטַחְנוּ, תְּהִלָּה לְדָוִד)

	קדושים תשפ"ב
	יַחַד - בִּבְרָכָה שְׁלֵמָה
	"כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן" (כב-כא). חַיָּב אָדָם לְהִזָּהֵר בִּיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת מִפְּנֵי שֶׁנַּפְשָׁן שְׁפָלָה לִמְאֹד וְרוּחָם נְמוּכָה, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן בַּעֲלֵי מָמוֹן. אֲפִלּוּ אַלְמְנָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ וִיתוֹמָיו, מֻזְהָרִים אָנוּ עֲלֵיהֶם (רמב"ם דעות ו-ח). אֶת הַסִּפּוּר הַמְּיֻחָד שֶׁלְּפָנֵינוּ מְסַפֵּר הָרַב מֵאִיר פָיֶיר: "בְּאֶחָד מִשִּׁעוּרֵי הַדַּף הַיּוֹמִי שֶׁמָּסַרְתִּי, הֵבֵאתִי כַּמָּה פְּנִינִים בְּשֵׁם מָרָן הָרַב שַׁךְ זַצַ"ל. לְאַחַר הַשִּׁעוּר נִגַּשׁ אֵלַי יְהוּדִי מְבֻגָּר וּבְפִיו סִפּוּר, שֶׁהִתְעוֹרֵר אֶצְלוֹ בְּעִקְבוֹת הַזְכָּרָתוֹ שֶׁל מָרָן הָרַב שַׁךְ זַצַ"ל בַּשִּׁעוּר. "אֲנִי רוֹצֶה לְסַפֵּר לְךָ סִפּוּר הַמַּמְחִישׁ אֶת כֹּחָהּ שֶׁל תְּפִלָּה, בִּפְרָט אֶת תְּפִלָּתוֹ שֶׁל מָרָן הָרַב שַׁךְ זַצַ"ל". וְכָךְ הוּא מְסַפֵּר: הָיִיתִי בָּחוּר צָעִיר כְּשֶׁהוֹרַי הִתְגּוֹרְרוּ בְּאַנְטְוֶורְפֶּן שֶׁבְּבֶּלְגִיָּה. יוֹם אֶחָד צִלְצֵל הַטֵּלֵפוֹן וַאֲחוֹתִי הֵרִימָה אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת. עַל הַקַּו הִיא שׁוֹמַעַת מִישֶׁהוּ מְבֻגָּר וְלִשְׁאֵלָתָהּ מִיהוּ, נַעַנְתָה: "לֵייזֶר שַׁךְ מִבְּנֵי בְּרַק". "הָרַב שַׁךְ?!" נִזְעֲקָה. וְהָרַב הֵשִׁיב בְּחִיּוּב. בְּיִרְאַת כָּבוֹד הִיא שָׁאֲלָה לִמְבֻקָּשׁוֹ, וְהוּא אָמַר שֶׁהוּא צָרִיךְ לְשׂוֹחֵחַ עִם אָחִיהָ דָּנִיֵּאל, דְּהַיְנוּ - אָנֹכִי. נִגַּשְׁתִּי אֶל הַטֵּלֵפוֹן, וְהָרַב שַׁךְ בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי טוֹבָה: "יֵשׁ לָנוּ בָּחוּר בַּיְּשִׁיבָה יָתוֹם וִירֵא שָׁמַיִם, בָּחוּר מְיֻחָד. פֶּרֶק הַשִּׁדּוּכִין שֶׁלּוֹ הָלַךְ קְצָת קָשֶׁה, כֵּיוָן שֶׁלֹּא מָצָא מִישֶׁהִי שֶׁמּוּכָנָה לָקַחַת עַל עַצְמָהּ לְבַד אֶת נִהוּל הָעִנְיָנִים וְצָרְכֵי הַבַּיִת בְּעוֹד הוּא יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה. לְאַחַר פֶּרֶק זְמַן נִכְנַסְתִּי לָעֳבִי הַקּוֹרָה וּמָצָאנוּ לוֹ שִׁדּוּךְ וְהִתְחַיַּבְתִּי עֲבוּרוֹ מֵאָה אֶלֶף דּוֹלָר". הָרַב שַׁךְ עָצַר אֶת שֶׁטֶף דִּבּוּרוֹ וַאֲנִי הִשְׁחַלְתִּי מִשְׁפָּט בְּהִסּוּס: "וְלָמָּה הָרֹאשׁ יְשִׁיבָה מְסַפֵּר לִי אֶת כָּל זֶה?" הָרַב שַׁךְ עָנָה וְהִמְשִׁיךְ: "שְׁמַע, אַתָּה בָּחוּר צָעִיר עִם כֹּחוֹת, אֲנִי בְּגִילִי הַמְּבֻגָּר קָשֶׁה לִי לָצֵאת וְלֶאֱסֹף כְּסָפִים, אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ בִּשְׁלִיחוּתִי: יֵשׁ לְךָ דּוֹד יַהֲלוֹמָן גָּדוֹל בְּבוּרְסַת הַיַּהֲלוֹמִים, גַּשׁ אֵלָיו לַמִּשְׂרָד וְתֹאמַר לוֹ שֶׁאַתָּה פּוֹנֶה אֵלָיו בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל הָרַב שַׁךְ, וּתְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ בִּשְׁבִיל הַבָּחוּר הַיָּתוֹם שֶׁדִּבַּרְתִּי אִתְּךָ עָלָיו, סְכוּם שֶׁל מֵאָה אֶלֶף דּוֹלָר". "אֲבָל הָרֹאשׁ יְשִׁיבֶה, זֶהוּ סְכוּם נִכְבָּד בְּיוֹתֵר!" "אֱמֶת!" אָמַר הָרַב שַׁךְ, "אֲבָל אִם הוּא לֹא יִתֵּן לְךָ אֶת מְלֹא הַסְּכוּם, תִּגַּשׁ לְמִישֶׁהוּ אַחֵר. אַתָּה תַּעֲשֶׂה אֶת שְׁלִיחוּתְךָ - וַאֲנִי אֶתְפַּלֵּל עָלֶיךָ מִבְּנֵי בְּרַק שֶׁתִּהְיֶה לְךָ סִיַּיעְתָּא דִּשְׁמַיָּא". לַמָּחֳרָת נִכְנַסְתִּי לְמִשְׂרָדוֹ שֶׁל דּוֹדִי הַיַּהֲלוֹמָן, הוּא קִבֵּל אוֹתִי בִּמְאוֹר פָּנִים וְהִצִּיעַ לִי לָשֶׁבֶת בְּמִשְׂרָדוֹ. לְאַחַר כַּמָּה חִלּוּפֵי מִלּוֹת נִימוּסִין פָּנִיתִי אֵלָיו וְאָמַרְתִּי: "דּוֹד, אַל תִּרְאֶה אוֹתִי עַכְשָׁיו דָּנִי, תִּרְאֶה אוֹתִי קְצָת יוֹתֵר נָמוּךְ, זָקָן לָבָן, כּוֹבַע הַמְבּוּרְג לְרֹאשִׁי. תִּרְאֶה כְּאִלּוּ נִכְנָס אֵלֶיךָ כָּעֵת מָרָן הָרַב שַׁךְ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ!". דּוֹדִי הִבִּיט בִּי בְּמַבָּט מְשָׁעֳשָׁע וְשָׁאַל: "מַה קָּרָה? פּוּרִים כְּבָר עָבַר מִזְּמַן..." לָרֶגַע הַזֶּה חִכִּיתִי... סִפַּרְתִּי לוֹ עַל הַטֵּלֵפוֹן מֵהָרַב שַׁךְ וְעַל בַּקָּשָׁתוֹ לְעֶזְרָה לְחָתָן בֶּן תּוֹרָה. נָקַבְתִּי בְּפָנָיו אֶת הַסְּכוּם הַמָּלֵא... הַדּוֹד הִקְשִׁיב בְּקֶשֶׁב רַב, הִרְהֵר מְעַט וְאָמַר: "תִּרְאֶה, מֵאָה אֶלֶף דּוֹלָר אֵין לִי לָתֵת לְךָ, אֲבָל הִנֵּה בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר עָשִׂיתִי עִסְקָה מֻצְלַחַת וְהַמַּעַשְׂרוֹת מֵהָרֶוַח מֻנָּחִים כָּאן בַּמְּגֵרָה". הוּא הִתְכּוֹפֵף לַמְּגֵרָה שֶׁלְּצִדּוֹ וְהוֹצִיא מַעֲטָפָה עִם עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף דּוֹלָרִים בִּמְזֻמָּן. הוּא הִגִּישׁ לִי אֶת הַמַּעֲטָפָה, אַךְ אֲנִי לֹא הוֹשַׁטְתִּי אֶת הַיָּד לְקַבְּלָהּ, זָכַרְתִּי אֶת דִּבְרֵי הָרַב שַׁךְ בַּטֵּלֵפוֹן וּמִשָּׁם שָׁאַבְתִּי אֶת הַכֹּחַ לְהִתְעַקֵּשׁ וְאָמַרְתִּי: "תּוֹדָה רַבָּה לְךָ, אֲבָל הָרַב שַׁךְ בִּקֵּשׁ מֵאָה אֶלֶף דּוֹלָר!" "אַתָּה יוֹדֵעַ מָה", אָמַר הַדּוֹד, "אֵינְךָ צָרִיךְ אֲפִלּוּ לָרֶדֶת בַּמַּעֲלִית, כָּאן בַּקּוֹמָה שֶׁלִּי יֵשׁ מִשְׂרָד שֶׁל הַגְּבִיר הַגָּדוֹל שֶׁל אַנְטְוֶורְפֶּן, הוּא יְהוּדִי אוֹהֵב תּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ וִירֵא שָׁמַיִם, תִּגַּשׁ אֵלָיו וְתֹאמַר לוֹ שֶׁאַתָּה בָּא בִּשְׁלִיחוּת כְּפוּלָה זוֹ - שֶׁל הָרַב שַׁךְ וְשֶׁלִּי". נִגַּשְׁתִּי חִישׁ לְמִשְׂרָדוֹ, דָּפַקְתִּי בְּנִימוּס וְהֻרְשֵׁיתִי לְהִכָּנֵס. נִכְנַסְתִּי. מִסְתַּבֵּר שֶׁהַגְּבִיר הָיָה בִּפְגִישָׁה עִם יְהוּדִי זָקֵן שֶׁיָּשַׁב מוּלוֹ, וְהֵבַנְתִּי שֶׁאִם נָתְנוּ לִי לְהִכָּנֵס, כַּנִּרְאֶה אֵין בְּעָיָה שֶׁאַפְרִיעַ קְצָת. הִקְדַּמְתִּי אֶת דְּבַר הַשְּׁלִיחוּת הַכְּפוּלָה וְהֶאֱרַכְתִּי בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל הַבָּחוּר מִפּוֹנִיבֶז' וְאֶת בַּקָּשַׁת הָרַב שַׁךְ: מֵאָה אֶלֶף דּוֹלָר. לְפֶתַע, אֲנִי מַבְחִין שֶׁהַזָּקֵן שֶׁיָּשַׁב מוּל הַגְּבִיר, נָע בְּאִי נוֹחוּת עַל כִּסְאוֹ, וְאָז הוּא הִתְפָּרֵץ אֵלַי בִּצְעָקוֹת רָמוֹת: "מַה זֶּה צָרִיךְ לִהְיוֹת? אֵיזוֹ חֻצְפָּה! אַתֶּם יוֹשְׁבִים עַל גִּבְעָה בִּבְנֵי בְּרַק וְאַחַר כָּךְ בָּאִים לְהִתְחַתֵּן בְּאַנְטְוֶורְפֶּן?! מַה זֶּה הַדָּבָר הַזֶּה? לְכוּ לַעֲבֹד!" הָאִישׁ וְהַהַתְקָפָה הִצְלִיחוּ לְהַרְגִּיז אוֹתִי, אָסַפְתִּי אֶת מְעַט הַחֻצְפָּה שֶׁיֵּשׁ לִי וְאָמַרְתִּי: "סְלִיחָה אֲדוֹנִי, מִישֶׁהוּ דִּבֵּר אִתְּךָ? אֲנִי דִּבַּרְתִּי לְבַעַל הַמִּשְׂרָד פֹּה, מִמְּךָ לֹא בִּקַּשְׁתִּי אֲפִלּוּ לֹא דּוֹלָר אֶחָד. אָז בְּבַקָּשָׁה אַל תִּתְעָרֵב". הוּא לֹא נִשְׁאַר חַיָּב וְאָמַר: "בָּחוּרְצִ'יק!!! אַל תְּדַבֵּר אֵלַי כָּכָה. אַתָּה לֹא יָכוֹל לְהִתְחַצֵּף אֵלַי, אֲנִי עָבַרְתִּי אֶת אוֹשְׁוִיץ, שָׂרְפוּ לִי אִשָּׁה וְשִׁבְעָה יְלָדִים, בָּאתִי בְּגַפִּי לְבֶּלְגִיָּה וּבָנִיתִי אֶת חַיַּי מֵחָדָשׁ בְּעֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹתַי, אָז בְּבַקָּשָׁה תְּדַבֵּר יָפֶה". טוֹב, כְּשֶׁמַּזְכִּירִים אֶת הַשּׁוֹאָה - הַלָּשׁוֹן מִתְגַּלְגֶּלֶת חֲצִי מֶטֶר לְאָחוֹר. בִּקַּשְׁתִּי סְלִיחָה וּבַמִּשְׂרָד הִשְׂתָּרֵר שֶׁקֶט מֵבִיךְ, וְאָז בְּסִיַּיעְתָּא דִּשְׁמַיָּא הִבְזִיקוּ לִי דִּבְרֵי הַמַּהַרְשָׁ"א הַמַּקְשֶׁה מַדּוּעַ שׁוֹאֲלִים אָדָם בְּבוֹאוֹ לַשָּׁמַיִם 'עָסַקְתָּ בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה?', וְכִי מַה יֵּשׁ לְהִתְעַסֵּק, הֲלֹא נִשָּׂאִים פַּעַם אַחַת בַּחַיִּים? וְתֵרֵץ שָׁם שֶׁהַכַּוָּנָה הַאִם דָּאַגְתָּ לְהִתְעַסֵּק לְהַשִּׂיא יָתוֹם וִיתוֹמָה. וְאָז פָּנִיתִי לַזָּקֵן וְאָמַרְתִּי לוֹ: "אָמַרְתָּ שֶׁנִּשְׂרְפוּ לְךָ יְלָדִים בַּשּׁוֹאָה, הִנֵּה זוֹ הַהִזְדַּמְּנוּת שֶׁלְּךָ לַעֲזֹר לֶחָתָן הַיָּתוֹם וְיֵחָשֵׁב לְךָ שֶׁקִּיַּמְתָּ מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה" – כָּךְ מוּבָא מְפֹרָשׁ בַּמַּהַרְשָׁ"א. הַזָּקֵן הִתְרַגֵּשׁ מִדְּבָרַי, הוּא בִּקֵּשׁ לִרְאוֹת אֶת הַמַּהַרְשָׁ"א בִּפְנִים. רַצְתִּי לַמִּשְׂרָד שֶׁל דּוֹדִי, הוֹצֵאתִי מַסֶּכֶת שַׁבָּת וְהֶרְאֵיתִי לוֹ אֶת הַמַּהַרְשָׁ"א בִּפְנִים (שבת לא.). הַזָּקֵן עַיֵּן בִּפְנִים, קָרָא וְלָמַד אֶת הַקֶּטַע וְאָז הֵרִים אֶת עֵינָיו, יִשֵּׁר אֶת מִשְׁקָפָיו עַל אַפּוֹ וְאָמַר לִי: "תִּתְקַשֵּׁר לִבְנֵי בְּרַק לָרַב שַׁךְ וְתֹאמַר לוֹ שֶׁמֵּאָה אֶלֶף עָלַי!" הוֹדֵיתִי לוֹ מְאֹד. הֶחְלַטְתִּי מִיָּד לְהִתְקַשֵּׁר לָרַב שַׁךְ וּלְשִׂמְחָתִי הָרַב הָיָה בַּבַּיִת וְהֶעֱבִירוּ לוֹ אֶת הַשִּׂיחָה. סִפַּרְתִּי לָרַב שַׁךְ שֶׁדּוֹדִי הִסְכִּים לָתֵת עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אֶלֶף, וְיֵשׁ כָּאן יְהוּדִי שֶׁנָּתַן לִי מֵאָה אֶלֶף, וְכָעֵת בְּיָדִי מַעֲטָפָה שֶׁל עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אֶלֶף מִדּוֹדִי. מַה לַּעֲשׂוֹת? הָרַב שַׁךְ הוֹרָה לִי לַחֲזֹר לְדוֹדִי וְלָתֵת לוֹ אֶת הָעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אֶלֶף הַדּוֹלָרִים בַּחֲזָרָה. דּוֹדִי לֹא הִסְכִּים לְקַבֵּל אֶת הַכֶּסֶף חֲזָרָה, וְהוּא אָמַר לִי: "תִּשְׁלַח אֶת זֶה לָרַב שַׁךְ בִּבְנֵי בְּרַק, יֵשׁ שָׁם וַדַּאי עוֹד יְתוֹמִים נוֹסָפִים שֶׁיְּכוֹלִים לְהֵעָזֵר בָּזֶה". הַזָּקֵן שֶׁנָּתַן אֶת הַתְּרוּמָה הַנִּכְבָּדָה בִּקֵּשׁ לְהִפָּגֵשׁ עִם הֶחָתָן הַיָּתוֹם. אַחֲרֵי כְּשָׁבוּעַ הוּא נָחַת בְּיִשְׂרָאֵל וְהִגִּיעַ לִישִׁיבַת פּוֹנִיבֶז', שָׁם חִכְּתָה לוֹ הַפְתָּעָה. הֶחָתָן וְכַלָּתוֹ הִמְתִּינוּ לוֹ וְקִבְּלוּ אוֹתוֹ בִּמְאוֹר פָּנִים. הַזָּקֵן הִתְעַנְיֵן בִּשְׁמָהּ וּבְשֵׁם מִשְׁפַּחְתָּהּ, מִי אָבִיהָ וּמִי אִמָּהּ, וְהֵיכָן הֵם גָּרִים. הַכַּלָּה עָנְתָה לוֹ בְּפַשְׁטוּת: אַבָּא וְאִמָּא שֶׁלִּי גָּרִים בְּהַר הַמְּנוּחוֹת. "מָה??" הִזְדַּעֵק הַזָּקֵן, "לֹא אָמְרוּ לִי. הֲרֵי כָּעֵת זֶה מַמָּשׁ כְּדִבְרֵי הַמַּהַרְשָׁ"א, לְהִתְעַסֵּק לְהַשִּׂיא יָתוֹם וִיתוֹמָה!" "אִם תַּחְתֹּם לִי", אָמַר הַזָּקֵן לֶחָתָן, "שֶׁכָּל חַיֶּיךָ תֵּשֵׁב וְתַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בְּהַתְמָדָה וּבִרְצִינוּת, אֶרְכֹּשׁ עֲבוּרְךָ דִּירָה מְרֻוַּחַת, וּמִלְּבַד זֹאת אַקְצֶה לְךָ נֶכֶס שֶׁכָּל הַהַכְנָסוֹת מִמֶּנּוּ יִהְיוּ לְפַרְנָסָתְךָ". "שָׁבוּעַ לְאַחַר מִכֵּן נִפְטַר הַזָּקֵן לְבֵית עוֹלָמוֹ", מְסַיֵּם יְדִידִי אֶת הַסִּפּוּר, "תִּרְאֶה מַהוּ כֹּחַ הַתְּפִלָּה שֶׁל הָרַב שַׁךְ שֶׁאָמַר לִי: אֲנִי אֶתְפַּלֵּל מִבְּנֵי בְּרַק וְאַתָּה תִּפְעַל בְּבֶּלְגִיָּה". (בְּךָ בָּטַחְנוּ, תְּהִלָּה לְדָוִד)