Otzarot-Article

"וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם" (טז-לב) בְּפָרָשָׁתֵנוּ נוֹכַחְנוּ לִרְאוֹת עַד כַּמָּה רָעָה הִיא הַמַּחֲלֹקֶת וְעַד כַּמָּה חֲמוּרָה הִיא בְּעֵינֵי ה'. אָדָם הַנִּמְשָׁךְ אַחֲרֵי הַמַּחֲלֹקֶת, מַשְׁחִית אֶת נַפְשׁוֹ וְאֶת נֶפֶשׁ בָּנָיו. בֹּא וּרְאֵה מַה שֶּׁכָּתַב רַשִׁ"י (טז-כז) עַל חֻמְרָתָהּ שֶׁל הַמַּחֲלֹקֶת: חֲזַ"ל אָמְרוּ, שֶׁאֵין בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה מַעֲנִישִׁים אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְגִיל עֶשְׂרִים, וְאִלּוּ כָּאן, בְּמַחֲלֹקֶת קֹרַח, אָבְדוּ אֲפִלּוּ יוֹנְקֵי שֵׁדִים.

אַחַת הַסִּבּוֹת הָעִקָּרִיּוֹת לְמַחֲלֹקֶת נְעוּצָה בְּגַאֲוָה, שֶׁאָדָם מַבִּיעַ אֶת דַּעְתּוֹ גַּם בְּנוֹשְׂאִים שֶׁהוּא כְּלָל אֵינוֹ מֵבִין בָּהֶם, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ סוֹבֵר כְּמוֹתוֹ הֲרֵי הוּא כְּבָר פָּסוּל בְּעֵינָיו.

בְּאַחַת מֵהַמְּדִינוֹת הַמֶּלֶךְ הָיָה מֵטִיב עִם נְתִינָיו, וְהָיָה מְקַבֵּל קָהָל פַּעַם בְּשָׁבוּעַ בְּלִשְׁכָּתוֹ. בִּזְמַן זֶה הוּא סִיַּע לִנְתִינָיו בְּפִתְרוֹן בְּעָיוֹתֵיהֶם, וְשָׁמַע אֶת תְּלוּנוֹתֵיהֶם וְהֶעָרוֹתֵיהֶם הַשּׁוֹנוֹת עַל עִנְיְנֵי הַמַּמְלָכָה וְעַל מוֹסְדוֹת הַשִּׁלְטוֹן.

כַּפְרִי אֶחָד שֶׁהִמְתִּין לְתוֹרוֹ לְהִכָּנֵס אֶל הַמֶּלֶךְ, הִתְבּוֹנֵן בַּצִּיּוּרִים הָאָמָּנוּתִיִּים שֶׁקִּשְּׁטוּ אֶת הָאַרְמוֹן, וְהִבְחִין כִּי אַחַד הַצִּיּוּרִים אֵינוֹ מְשַׁקֵּף אֶת הַמְּצִיאוּת נָכוֹן. בַּצִּיּוּר נִרְאָה אָדָם שִׁכּוֹר הַמַּחֲזִיק כּוֹס יַיִן גְּדוֹלָה.

כְּשֶׁהִגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל הַכַּפְרִי לְהִכָּנֵס אֶל הַמֶּלֶךְ, הוּא אָמַר: "כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ, יָרוּם הוֹדוֹ, אִם יֻרְשֶׁה לִי לְהָעִיר, בַּחֲדַר הַהַמְתָּנָה תָּלוּי צִיּוּר שִׁקְרִי. מְצֻיָּר שָׁם שִׁכּוֹר הַמַּחֲזִיק כּוֹס יַיִן בְּיָדוֹ. אֲנִי רוֹאֶה בְּכָל יוֹם שִׁכּוֹרִים בִּכְפָרִי, אַךְ הֵם מֵעוֹלָם אֵינָם מַחֲזִיקִים אֶת הַכּוֹס בְּצוּרָה כֹּה יְשָׁרָה, תָּמִיד הִיא מֻטָּה לְאֵיזֶה צַד, וְאַף לְעִתִּים קְרוֹבוֹת נִשְׁפַּךְ חֵלֶק מִתְּכוּלַת הַכּוֹס עַל הָאָרֶץ".

הַמֶּלֶךְ יָצָא מִלִּשְׁכָּתוֹ, הִבִּיט בַּצִּיּוּר וְהִבְחִין שֶׁהֶעָרָתוֹ שֶׁל הַכַּפְרִי נְכוֹנָה. הוּא קָרָא לְמַזְכִּירוֹ, הוֹרָה לוֹ לָקַחַת אֶת הַצִּיּוּר לְתִקּוּן, וְצִוָּה עָלָיו לְהָבִיא לַכַּפְרִי אֶלֶף זְהוּבִים עַל הֶעָרָתוֹ הַנְּבוֹנָה.

הַכַּפְרִי חָזַר לְבֵיתוֹ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, עַל כָּךְ שֶׁהַמֶּלֶךְ קִבֵּל אֶת בִּקָּרְתּוֹ וְאַף הֶעֱנִיק לוֹ סְכוּם עָצוּם שֶׁיַּסְפִּיק לְמִחְיָתוֹ לְמֶשֶׁךְ שָׁנָה שְׁלֵמָה.

הָעִנְיָן מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הַכַּפְרִי, וְהוּא רָצָה לְנַסּוֹת שׁוּב אֶת כֹּחוֹ. הוּא נִכְנַס שׁוּב אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ בִּשְׁעַת קַבָּלַת הַקָּהָל וְהִתְחִיל לְאַבְחֵן אֶת שְׁאָר הַצִּיּוּרִים, אַךְ לֹא מָצָא שׁוּם הֶעָרָה. לִפְנֵי שֶׁיָּצָא מֵהָאַרְמוֹן, הוּא הִבְחִין בִּבְעָיָה בְּצִיּוּר דְּיוֹקַן הַמֶּלֶךְ, לָכֵן נִכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: "כְּבוֹד מַלְכִּי, אִם יֻרְשֶׁה לִי לְהָעִיר הֶעָרָה נוֹסֶפֶת עַל צִיּוּר אַחֵר".

"בְּבַקָּשָׁה, אֲנִי שָׂמֵחַ לִשְׁמֹעַ הֶעָרוֹת בּוֹנוֹת, לְשֵׁם כָּךְ נוֹעֲדָה קַבָּלַת קָהָל", הֵשִׁיב הַמֶּלֶךְ.

"בַּיְצִיאָה מִן הָאַרְמוֹן, נִרְאֶה הַמֶּלֶךְ עָטוּר בְּכִתְרוֹ מְשֻׁבָּץ הַיַּהֲלוֹמִים. נִרְאֶה לִי כִּי הָאֲבָנִים בְּרֹאשׁ הַכֶּתֶר אֵינָן מְסֻדָּרוֹת בְּצוּרָה נְכוֹנָה וְיָפָה".

כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת הַמֶּלֶךְ, כָּעַס עַל הַכַּפְרִי וְהוֹצִיאוֹ בְּבֹשֶׁת פָּנִים.

מְקֹרְבֵי הַמֶּלֶךְ שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ מַדּוּעַ הַפַּעַם לֹא קִבֵּל אֶת הֶעָרָתוֹ שֶׁל הַכַּפְרִי וְאַף לֹא טָרַח לִבְדֹּק אֶת הַתְּמוּנָה.

"הֲלֹא תָּבִינוּ" – תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ – "הַכַּפְרִי נִמְצָא בִּסְבִיבָה שֶׁל שִׁכּוֹרִים, לָכֵן הוּא יָכוֹל לְהָעִיר כֵּיצַד שִׁכּוֹרִים נִרְאִים. אַךְ מַה לּוֹ וּלְכֶתֶר הַמְּלוּכָה? מַה לּוֹ וּלְגִינוּנֵי מַלְכוּת?! מוּטָב כִּי יִתְעַסֵּק בִּדְבָרִים הַשַּׁיָּכִים לוֹ, וְלֹא יַכְנִיס אֶת רֹאשׁוֹ לִדְבָרִים שֶׁאֵין לוֹ בָּהֶם סִיג וְשִׂיחַ". וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם בָּאָדָם: "בִּמְקוֹם גְּדֹלִים אַל תַּעֲמֹד" (משלי כה-ו).

בְּדוֹרֵנוּ, אֲנָשִׁים רַבִּים מַרְשִׁים לְעַצְמָם לְחַוּוֹת אֶת דַּעְתָּם בְּכָל נוֹשֵׂא, הִתְפַּתְּחוּת הַתִּקְשֹׁרֶת וְהַפֶּלֶאפוֹנִים רַק הִגְבִּירָה אֶת הַמֶּתַח וְאֶת הַהֶעָרוֹת עַל כָּל עִנְיָן, כִּי כָּל אֶחָד יָכוֹל לְהָגִיב בְּאֹפֶן מִיָּדִי, לְהַבִּיעַ אֶת דַּעְתּוֹ וּלְפַרְסְמָהּ לְעַשְׂרוֹת אַלְפֵי אֲנָשִׁים. בִּלְחִיצָה קְטַנָּה אַחַת הוּא יָכוֹל לְהַבִּיעַ אֶת דַּעְתּוֹ עַל הַחוֹר בְּשִׁכְבַת הָאוּזוֹן, עַל הַחְלָטוֹת הַקַּבִּינֶט הַבִּטְחוֹנִי, וּלְהַבְדִּיל, עַל הַחְלָטוֹתֵיהֶם שֶׁל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר. זֶה גּוֹרֵם לִמְתָחִים, לִמְרִיבוֹת וּלְמַחֲלוֹקוֹת קָשׁוֹת. מוּטָב אִם כֵּן, שֶׁכָּל אֶחָד יִתְעַסֵּק בְּעִנְיָנָיו, בְּמִשְׁפַּחְתּוֹ וּבְהִדּוּק הַקֶּשֶׁר עִם רַעְיָתוֹ וְעִם יְלָדָיו, וְיַעֲסֹק בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה. וְאִם הוּא רוֹצֶה לְהַבִּיעַ אֶת דַּעְתּוֹ, לְכָל הַפָּחוֹת שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב בְּעִנְיָנִים שֶׁאֵין לוֹ יָד וָרֶגֶל בָּהֶם. יְסַנֵּן אֶת הַצָּרִיךְ סִנּוּן, וְיִזָּהֵר לֹא לְהַרְבּוֹת מַחֲלוֹקוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, וְלֹא לְהַרְהֵר עַל דַּעְתָּם שֶׁל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, פְּסִיקָתָם וְהַנְהָגָתָם! (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	אחרי מות תשפ"ב
	לֹא לְבַיֵּשׁ אֶת אַבָּא!
	"וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם" (טז-לב) בְּפָרָשָׁתֵנוּ נוֹכַחְנוּ לִרְאוֹת עַד כַּמָּה רָעָה הִיא הַמַּחֲלֹקֶת וְעַד כַּמָּה חֲמוּרָה הִיא בְּעֵינֵי ה'. אָדָם הַנִּמְשָׁךְ אַחֲרֵי הַמַּחֲלֹקֶת, מַשְׁחִית אֶת נַפְשׁוֹ וְאֶת נֶפֶשׁ בָּנָיו. בֹּא וּרְאֵה מַה שֶּׁכָּתַב רַשִׁ"י (טז-כז) עַל חֻמְרָתָהּ שֶׁל הַמַּחֲלֹקֶת: חֲזַ"ל אָמְרוּ, שֶׁאֵין בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה מַעֲנִישִׁים אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְגִיל עֶשְׂרִים, וְאִלּוּ כָּאן, בְּמַחֲלֹקֶת קֹרַח, אָבְדוּ אֲפִלּוּ יוֹנְקֵי שֵׁדִים. אַחַת הַסִּבּוֹת הָעִקָּרִיּוֹת לְמַחֲלֹקֶת נְעוּצָה בְּגַאֲוָה, שֶׁאָדָם מַבִּיעַ אֶת דַּעְתּוֹ גַּם בְּנוֹשְׂאִים שֶׁהוּא כְּלָל אֵינוֹ מֵבִין בָּהֶם, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ סוֹבֵר כְּמוֹתוֹ הֲרֵי הוּא כְּבָר פָּסוּל בְּעֵינָיו. בְּאַחַת מֵהַמְּדִינוֹת הַמֶּלֶךְ הָיָה מֵטִיב עִם נְתִינָיו, וְהָיָה מְקַבֵּל קָהָל פַּעַם בְּשָׁבוּעַ בְּלִשְׁכָּתוֹ. בִּזְמַן זֶה הוּא סִיַּע לִנְתִינָיו בְּפִתְרוֹן בְּעָיוֹתֵיהֶם, וְשָׁמַע אֶת תְּלוּנוֹתֵיהֶם וְהֶעָרוֹתֵיהֶם הַשּׁוֹנוֹת עַל עִנְיְנֵי הַמַּמְלָכָה וְעַל מוֹסְדוֹת הַשִּׁלְטוֹן. כַּפְרִי אֶחָד שֶׁהִמְתִּין לְתוֹרוֹ לְהִכָּנֵס אֶל הַמֶּלֶךְ, הִתְבּוֹנֵן בַּצִּיּוּרִים הָאָמָּנוּתִיִּים שֶׁקִּשְּׁטוּ אֶת הָאַרְמוֹן, וְהִבְחִין כִּי אַחַד הַצִּיּוּרִים אֵינוֹ מְשַׁקֵּף אֶת הַמְּצִיאוּת נָכוֹן. בַּצִּיּוּר נִרְאָה אָדָם שִׁכּוֹר הַמַּחֲזִיק כּוֹס יַיִן גְּדוֹלָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל הַכַּפְרִי לְהִכָּנֵס אֶל הַמֶּלֶךְ, הוּא אָמַר: "כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ, יָרוּם הוֹדוֹ, אִם יֻרְשֶׁה לִי לְהָעִיר, בַּחֲדַר הַהַמְתָּנָה תָּלוּי צִיּוּר שִׁקְרִי. מְצֻיָּר שָׁם שִׁכּוֹר הַמַּחֲזִיק כּוֹס יַיִן בְּיָדוֹ. אֲנִי רוֹאֶה בְּכָל יוֹם שִׁכּוֹרִים בִּכְפָרִי, אַךְ הֵם מֵעוֹלָם אֵינָם מַחֲזִיקִים אֶת הַכּוֹס בְּצוּרָה כֹּה יְשָׁרָה, תָּמִיד הִיא מֻטָּה לְאֵיזֶה צַד, וְאַף לְעִתִּים קְרוֹבוֹת נִשְׁפַּךְ חֵלֶק מִתְּכוּלַת הַכּוֹס עַל הָאָרֶץ". הַמֶּלֶךְ יָצָא מִלִּשְׁכָּתוֹ, הִבִּיט בַּצִּיּוּר וְהִבְחִין שֶׁהֶעָרָתוֹ שֶׁל הַכַּפְרִי נְכוֹנָה. הוּא קָרָא לְמַזְכִּירוֹ, הוֹרָה לוֹ לָקַחַת אֶת הַצִּיּוּר לְתִקּוּן, וְצִוָּה עָלָיו לְהָבִיא לַכַּפְרִי אֶלֶף זְהוּבִים עַל הֶעָרָתוֹ הַנְּבוֹנָה. הַכַּפְרִי חָזַר לְבֵיתוֹ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, עַל כָּךְ שֶׁהַמֶּלֶךְ קִבֵּל אֶת בִּקָּרְתּוֹ וְאַף הֶעֱנִיק לוֹ סְכוּם עָצוּם שֶׁיַּסְפִּיק לְמִחְיָתוֹ לְמֶשֶׁךְ שָׁנָה שְׁלֵמָה. הָעִנְיָן מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הַכַּפְרִי, וְהוּא רָצָה לְנַסּוֹת שׁוּב אֶת כֹּחוֹ. הוּא נִכְנַס שׁוּב אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ בִּשְׁעַת קַבָּלַת הַקָּהָל וְהִתְחִיל לְאַבְחֵן אֶת שְׁאָר הַצִּיּוּרִים, אַךְ לֹא מָצָא שׁוּם הֶעָרָה. לִפְנֵי שֶׁיָּצָא מֵהָאַרְמוֹן, הוּא הִבְחִין בִּבְעָיָה בְּצִיּוּר דְּיוֹקַן הַמֶּלֶךְ, לָכֵן נִכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: "כְּבוֹד מַלְכִּי, אִם יֻרְשֶׁה לִי לְהָעִיר הֶעָרָה נוֹסֶפֶת עַל צִיּוּר אַחֵר". "בְּבַקָּשָׁה, אֲנִי שָׂמֵחַ לִשְׁמֹעַ הֶעָרוֹת בּוֹנוֹת, לְשֵׁם כָּךְ נוֹעֲדָה קַבָּלַת קָהָל", הֵשִׁיב הַמֶּלֶךְ. "בַּיְצִיאָה מִן הָאַרְמוֹן, נִרְאֶה הַמֶּלֶךְ עָטוּר בְּכִתְרוֹ מְשֻׁבָּץ הַיַּהֲלוֹמִים. נִרְאֶה לִי כִּי הָאֲבָנִים בְּרֹאשׁ הַכֶּתֶר אֵינָן מְסֻדָּרוֹת בְּצוּרָה נְכוֹנָה וְיָפָה". כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת הַמֶּלֶךְ, כָּעַס עַל הַכַּפְרִי וְהוֹצִיאוֹ בְּבֹשֶׁת פָּנִים. מְקֹרְבֵי הַמֶּלֶךְ שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ מַדּוּעַ הַפַּעַם לֹא קִבֵּל אֶת הֶעָרָתוֹ שֶׁל הַכַּפְרִי וְאַף לֹא טָרַח לִבְדֹּק אֶת הַתְּמוּנָה. "הֲלֹא תָּבִינוּ" – תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ – "הַכַּפְרִי נִמְצָא בִּסְבִיבָה שֶׁל שִׁכּוֹרִים, לָכֵן הוּא יָכוֹל לְהָעִיר כֵּיצַד שִׁכּוֹרִים נִרְאִים. אַךְ מַה לּוֹ וּלְכֶתֶר הַמְּלוּכָה? מַה לּוֹ וּלְגִינוּנֵי מַלְכוּת?! מוּטָב כִּי יִתְעַסֵּק בִּדְבָרִים הַשַּׁיָּכִים לוֹ, וְלֹא יַכְנִיס אֶת רֹאשׁוֹ לִדְבָרִים שֶׁאֵין לוֹ בָּהֶם סִיג וְשִׂיחַ". וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם בָּאָדָם: "בִּמְקוֹם גְּדֹלִים אַל תַּעֲמֹד" (משלי כה-ו). בְּדוֹרֵנוּ, אֲנָשִׁים רַבִּים מַרְשִׁים לְעַצְמָם לְחַוּוֹת אֶת דַּעְתָּם בְּכָל נוֹשֵׂא, הִתְפַּתְּחוּת הַתִּקְשֹׁרֶת וְהַפֶּלֶאפוֹנִים רַק הִגְבִּירָה אֶת הַמֶּתַח וְאֶת הַהֶעָרוֹת עַל כָּל עִנְיָן, כִּי כָּל אֶחָד יָכוֹל לְהָגִיב בְּאֹפֶן מִיָּדִי, לְהַבִּיעַ אֶת דַּעְתּוֹ וּלְפַרְסְמָהּ לְעַשְׂרוֹת אַלְפֵי אֲנָשִׁים. בִּלְחִיצָה קְטַנָּה אַחַת הוּא יָכוֹל לְהַבִּיעַ אֶת דַּעְתּוֹ עַל הַחוֹר בְּשִׁכְבַת הָאוּזוֹן, עַל הַחְלָטוֹת הַקַּבִּינֶט הַבִּטְחוֹנִי, וּלְהַבְדִּיל, עַל הַחְלָטוֹתֵיהֶם שֶׁל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר. זֶה גּוֹרֵם לִמְתָחִים, לִמְרִיבוֹת וּלְמַחֲלוֹקוֹת קָשׁוֹת. מוּטָב אִם כֵּן, שֶׁכָּל אֶחָד יִתְעַסֵּק בְּעִנְיָנָיו, בְּמִשְׁפַּחְתּוֹ וּבְהִדּוּק הַקֶּשֶׁר עִם רַעְיָתוֹ וְעִם יְלָדָיו, וְיַעֲסֹק בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה. וְאִם הוּא רוֹצֶה לְהַבִּיעַ אֶת דַּעְתּוֹ, לְכָל הַפָּחוֹת שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב בְּעִנְיָנִים שֶׁאֵין לוֹ יָד וָרֶגֶל בָּהֶם. יְסַנֵּן אֶת הַצָּרִיךְ סִנּוּן, וְיִזָּהֵר לֹא לְהַרְבּוֹת מַחֲלוֹקוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, וְלֹא לְהַרְהֵר עַל דַּעְתָּם שֶׁל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, פְּסִיקָתָם וְהַנְהָגָתָם! (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)