Otzarot-Article

"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי... אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם" (יח-ה). כָּתַב מָרָן הַחִידָ"א זַצַ"ל בְּשֵׁם חַכְמֵי הָאֱמֶת, שֶׁיּוֹם שֶׁבּוֹ הָאָדָם מְקַיֵּם מִצְוָה, הוּא יוֹם מְתֻקָּן. אֲבָל אִם עוֹבֵר עָלָיו יוֹם בְּלֹא מִצְוָה, אֵין אוֹתוֹ יוֹם נִמְנֶה עַל חַיֵּי הָאָדָם, וְנִמְחָק מֵהַחֶשְׁבּוֹן בַּמָּרוֹם, חָלִילָה. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי", וּדְעוּ: "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי - בָּהֶם", שֶׁבַּעֲשׂוֹתוֹ אוֹתָם נֶחְשָׁבִים חַיָּיו לְחַיִּים, שֶׁיָּמָיו נִתְקָנִים וַהֲרֵי הוּא "בָּא בַּיָּמִים", וְאִם אֵינוֹ מְקַיְּמָם הֲרֵי "רְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים" (ברכות יח.), שֶׁיְּמֵיהֶם נָדְדוּ וְהָלְכוּ, וְאֵינָם קְרוּיִים חַיִּים!

מֹשֶׁה הָיָה יְהוּדִי הַמַּקְפִּיד עַל קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, וְאִישׁ עֲסָקִים מַצְלִיחַ. אַנְשֵׁי עֲסָקִים הִמְלִיצוּ לוֹ לָטוּס לְמָרוֹקוֹ, לְצֹרֶךְ עֲסָקָיו. מָרוֹקוֹ הִיא אֶרֶץ מֻסְלְמִית לַחֲלוּטִין, וְיִהְיֶה עָלָיו לְהִסְתּוֹבֵב בֵּין מִילְיוֹנֵי עַרְבִים, לְבַדּוֹ. הוּא כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ וִתֵּר עַל הַ'תַּעֲנוּג', אַךְ חֲבֵרָיו לֹא הִרְפּוּ וְהִסְבִּירוּ עַד כַּמָּה הַנְּסִיעָה כְּדָאִית עֲבוּרוֹ. הָיָה זֶה בִּימֵי 'הֶסְכֵּם אוֹסְלוֹ', מָרוֹקוֹ פָּתְחָה אֶת שְׁעָרֶיהָ בִּפְנֵי הַיְּהוּדִים, וִיהוּדִי שֶׁכָּמוֹהוּ, הַמְּצֻיָּד בְּדַרְכּוֹן אֲמֶרִיקָאִי, בְּוַדַּאי יָכוֹל לְהִכָּנֵס לִמְדִינָה זוֹ.

מֹשֶׁה הִשְׁתַּכְנֵעַ שֶׁאָכֵן מַפְסִיד הוּא אֶת הִזְדַּמְּנוּת חַיָּיו, שֶׁכֵּן הַשּׁוּק שָׁם זוֹל מְאֹד, וְקָנָה כַּרְטִיס. מָרוֹקוֹ הֵאִירָה לוֹ פָּנִים מֵהָרֶגַע הָרִאשׁוֹן. הַפָּקִיד בִּשְׂדֵה הַתְּעוּפָה חִיֵּךְ אֵלָיו וְקִבֵּל אֶת פָּנָיו בְּצוּרָה מֻשְׁלֶמֶת, וְגַם נַהָגֵי הַמּוֹנִיּוֹת הַמְּקוֹמִיִּים הָיוּ חֲבִיבִים וְשָׂמְחוּ לִרְאוֹת יְהוּדִי בֵּינֵיהֶם. "אֲנִי זוֹכֵר", סִפֵּר אֶחָד מֵהֶם בְּאַנְגְּלִית, "שֶׁהָיוּ לָנוּ פֹּה הַרְבֵּה שְׁכֵנִים יְהוּדִים, אֲנָשִׁים נֶחְמָדִים הָיוּ, שְׁקֵטִים וַחֲכָמִים, חֲבָל שֶׁהָלְכוּ לְפָלָשְׂתִין הָרְחוֹקָה וְלֹא נִשְׁאֲרוּ אִתָּנוּ פֹּה". כָּךְ מִשָּׁעָה לְשָׁעָה חֲשָׁשׁוֹתָיו דָּעֲכוּ. בְּשִׂיחַת הַטֵּלֵפוֹן הָרִאשׁוֹנָה שֶׁעָשָׂה מֵהַמָּלוֹן הַמְּפֹאָר בּוֹ הִשְׁתַּכֵּן, סִפֵּר לְאִשְׁתּוֹ הַמֻּדְאֶגֶת בִּבְּרוֹקְלִין, כִּי דַּאֲגָתוֹ הָיְתָה לַשָּׁוְא. "הָאֲנָשִׁים פֹּה נֶחְמָדִים וּמְאִירֵי פָּנִים", אָמַר, "אֵין שׁוּם סִבָּה לַפַּחַד". גַּם כְּשֶׁנָּסַע לִפְגִישׁוֹתָיו הָעִסְקִיּוֹת, חָשׁ תְּחוּשָׁה זֵהָה. אַנְשֵׁי הָעֲסָקִים הַמְּקוֹמִיִּים הָיוּ חֲבִיבִים, וְהָעִסְקָאוֹת שֶׁהִצִּיעוּ הָיוּ יוֹתֵר מִשְׁתַּלְּמוֹת מִמַּה שֶּׁחָשַׁב שֶׁיִּהְיוּ. מְחִירִים טוֹבִים וְהוֹגְנִים, תְּנָאֵי תַּשְׁלוּם נוֹחִים, וּבְעִקָּר סְחוֹרָה מְשֻׁבַּחַת וְטוֹבָה. הַמְּקוֹמִיִּים הָיוּ לְהוּטִים לְהַגִּיעַ לְהֶסְכֵּם עִם אִישׁ עֲסָקִים אֲמֶרִיקָאִי, וְעָשׂוּ כְּכָל יְכָלְתָּם לְרַצּוֹתוֹ.

כְּשֶׁהִגִּיעַ לִשְׂדֵה הַתְּעוּפָה לַחֲזֹר לְבֵיתוֹ, הִרְגִּישׁ שֶׁמַּשֶּׁהוּ בְּתַדְמִיתָם שֶׁל הָעַרְבִים נִסְדָּק. הָרַמְקוֹל בִּשְׂדֵה הַתְּעוּפָה הִכְרִיז שֶׁנּוֹסְעֵי הַטִּיסָה לִנְיוּ יוֹרְק מִתְבַּקְּשִׁים לָגֶשֶׁת לְשַׁעַר הָעֲלִיָּה לַמָּטוֹס. מֹשֶׁה אָסַף אֶת חֲפָצָיו, נִגַּשׁ לַשַּׁעַר וְגִלָּה שֶׁכָּל הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ הֵם עַרְבִים. בַּטִּיסָה בְּהָלוֹךְ הָיוּ הַרְבֵּה תַּיָּרִים אֲמֶרִיקָאִים, וְכָעֵת הוּא הִרְגִּישׁ לֹא נָעִים לִהְיוֹת מֻקָּף בְּעַרְבִים בִּלְבַד. הוּא עָלָה לַמָּטוֹס וְהִתְיַשֵּׁב בַּמָּקוֹם הַשָּׁמוּר לוֹ בְּמַחְלֶקֶת הָעֲסָקִים, כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּבָר בַּבַּיִת.

עוֹד וְעוֹד נוֹסְעִים עָלוּ לַמָּטוֹס, עַד שֶׁהָיָה מָלֵא לַחֲלוּטִין. הוּא חִכָּה שֶׁדֶּלֶת הַמָּטוֹס תִּסָּגֵר, אַךְ מִסִּבּוֹת נֶעֱלָמוֹת הַמָּטוֹס הִתְעַכֵּב. לְבַסּוֹף הִתְבָּרֵר שֶׁעַרְבִי נִכְבָּד וּנְשׂוּא פָּנִים עָלָה בִּכְבֵדוּת בְּמַדְרֵגוֹת הַמָּטוֹס, כֻּלּוֹ מִתְנַשֵּׁף מִטִּרְחַת הַדֶּרֶךְ. הוּא נִכְנַס פְּנִימָה כְּשֶׁהוּא מְנוֹפֵף בְּכַרְטִיסוֹ אַךְ הַמָּטוֹס הָיָה כְּבָר מָלֵא לַחֲלוּטִין, וְלֹא נוֹתַר אֲפִלּוּ מָקוֹם אֶחָד רֵיק. הַשֵּׁיח' לֹא וִתֵּר עַל הַטִּיסָה, סָקַר אֶת הַמָּטוֹס מִקָּצֶה לְקָצֶה, נוֹכַח לָדַעַת שֶׁאָכֵן אֵין מָקוֹם רֵיק, וְאָז חָזַר אֶל מַחְלֶקֶת הָעֲסָקִים, שָׁם נֶעֱמַד מוּל מֹשֶׁה וְאָמַר: "קוּם יַ'הוּד וְתֵן לִי לָשֶׁבֶת!"

מֹשֶׁה הָיָה הָמוּם. לָמָּה שֶׁיָּקוּם? הֲרֵי זֶהוּ מְקוֹמוֹ, הוּא שִׁלֵּם עָלָיו בְּכֶסֶף מָלֵא וְאֵין שׁוּם סִבָּה שֶׁיְּוַתֵּר עָלָיו לַשֵּׁיח' שֶׁהֶחְלִיט לְהִתְיַשֵּׁב בִּמְקוֹמוֹ! אַךְ הַשֵּׁיח' הִתְעַקֵּשׁ וְחָזַר עַל דְּבָרָיו, כְּשֶׁקּוֹלוֹ גּוֹבֵר: "תָּקוּם כְּבָר!!!"

נוֹסְעֵי הַמָּטוֹס הָיוּ אֲדִישִׁים לַמִּתְרַחֵשׁ. יָקוּם אוֹ לֹא - אֵין זֶה מֵעִנְיָנָם כְּלָל. אַךְ כְּשֶׁהַדְּבָרִים הִתְחִילוּ לְהִתְלַהֵט וְהַטּוֹנִים שֶׁל הַשֵּׁיח' גָּבְהוּ, הֵחֵלּוּ הַנּוֹסְעִים לָחוּשׁ שַׁיָּכִים לָאֵרוּעַ. לְצַד מִי הֵם יַעַמְדוּ? אֵין צֹרֶךְ לוֹמַר. עוֹד וְעוֹד נוֹסְעִים הִתְחִילוּ לְהִתְעָרֵב לְטוֹבַת הַשֵּׁיח': "מָה אִכְפַּת לְךָ יַ'הוּד, תִּסַּע בַּמָּטוֹס הַבָּא". צֶוֶת הַמָּטוֹס לֹא הִתְעָרֵב בַּנַּעֲשֶׂה, הֵם נָתְנוּ לַנּוֹסְעִים לִסְגֹּר אֶת הָאֵרוּעַ בֵּינֵיהֶם. מֵרֶגַע לְרֶגַע הָלְכוּ הַקּוֹלוֹת וְגָבְרוּ, כְּשֶׁהֵם תּוֹבְעִים מִמֹּשֶׁה לָקוּם. כְּשֶׁרָאוּ שֶׁהוּא מִתְעַקֵּשׁ, הֵחֵלּוּ לְאַיֵּם מַמָּשׁ. עַד שֶׁאֶחָד מֵהֶם סִנֵּן מִבֵּין שִׁנָּיו: "אִם לֹא תָּקוּם וְתֵרֵד עַכְשָׁיו מֵהַמָּטוֹס - פֹּה יִהְיֶה סוֹפְךָ". אָז נִשְׁבְּרָה נְחִישׁוּתוֹ, וְהוּא קָם בְּבֹשֶׁת פָּנִים וְיָרַד מֵהַמָּטוֹס. מֻשְׁפָּל, נָסַע מֹשֶׁה חֲזָרָה לַמָּלוֹן, וְהִתְקַשֵּׁר לְאִשְׁתּוֹ לְהוֹדִיעַ עַל הָאִחוּר בְּהַגָּעָתוֹ הַבַּיְתָה.

אִשְׁתּוֹ שָׁמְעָה אֶת הַחֲדָשׁוֹת בְּצַעַר. הִיא רָצְתָה כְּבָר לִרְאוֹת אֶת בַּעְלָהּ בַּבַּיִת, הַרְחֵק מֵאוֹתָהּ מְדִינָה עַרְבִית, וְהִנֵּה יֵשׁ עִכּוּב. מֹשֶׁה הִרְגִּיעַ אוֹתָהּ בְּאָמְרוֹ: "כָּל עַכָּבָה לְטוֹבָה, כַּנִּרְאֶה שֶׁכָּךְ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת וְזֶה רַק לְטוֹבָתֵנוּ". בְּחִינַת 'נִבָּא וְלֹא יָדַע מַה נִּבָּא', שָׁעוֹת מִסְפָּר לְאַחַר שֶׁהַמָּטוֹס, מִמֶּנּוּ גֹּרַשׁ בְּבֹשֶׁת פָּנִים הִמְרִיא אֶל דַּרְכּוֹ, כְּשֶׁהוּא מָלֵא בְּנוֹסְעִים, קָרְתָה לוֹ תַּקָּלָה קָשָׁה, וְהוּא הִתְרַסֵּק בְּבַת אַחַת וְצָלַל כְּשֶׁהוּא אָפוּף בְּלַהֲבוֹת אֵשׁ אֶל מֵימֵי הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי הַקְּפוּאִים, לֹא מוֹתִיר אַחֲרָיו אַף לֹא נִצּוֹל יָחִיד בַּחַיִּים.

הִתְבָּרֵר לְמֹשֶׁה שֶׁהַשֵּׁיח' הֶחָצוּף הָיָה לֹא פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר שָׁלִיחַ טוֹב מִשָּׁמַיִם בִּכְדֵי לְהַצִּילוֹ מִמָּוֶת קָשֶׁה וּבָטוּחַ. מֹשֶׁה חָזַר לִנְיוּ יוֹרְק בָּרִיא וְשָׁלֵם, כְּשֶׁהוּא עֲדַיִן הָמוּם מֵהַצָּלָתוֹ הַמֻּפְלָאָה. הוּא הֵבִין שֶׁזָּכָה בַּחַיִּים בִּזְכוּת שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת - קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה. לְרֶגֶל אוֹתָהּ הַצָּלָה, עָרַךְ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת סְעוּדַת הוֹדָיָה גְּדוֹלָה וַחֲגִיגִית וְהוֹדָה לַבּוֹרֵא עַל הַנֵּס שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ. (עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שֶׁבַע)

	תזריע תשפ"ב
	כֵּיצַד הָ"אַפִּיפְיוֹר" הָפַךְ לִהְיוֹת אֶחָד מִ"בַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת"?
	"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי... אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם" (יח-ה). כָּתַב מָרָן הַחִידָ"א זַצַ"ל בְּשֵׁם חַכְמֵי הָאֱמֶת, שֶׁיּוֹם שֶׁבּוֹ הָאָדָם מְקַיֵּם מִצְוָה, הוּא יוֹם מְתֻקָּן. אֲבָל אִם עוֹבֵר עָלָיו יוֹם בְּלֹא מִצְוָה, אֵין אוֹתוֹ יוֹם נִמְנֶה עַל חַיֵּי הָאָדָם, וְנִמְחָק מֵהַחֶשְׁבּוֹן בַּמָּרוֹם, חָלִילָה. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי", וּדְעוּ: "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי - בָּהֶם", שֶׁבַּעֲשׂוֹתוֹ אוֹתָם נֶחְשָׁבִים חַיָּיו לְחַיִּים, שֶׁיָּמָיו נִתְקָנִים וַהֲרֵי הוּא "בָּא בַּיָּמִים", וְאִם אֵינוֹ מְקַיְּמָם הֲרֵי "רְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים" (ברכות יח.), שֶׁיְּמֵיהֶם נָדְדוּ וְהָלְכוּ, וְאֵינָם קְרוּיִים חַיִּים! מֹשֶׁה הָיָה יְהוּדִי הַמַּקְפִּיד עַל קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, וְאִישׁ עֲסָקִים מַצְלִיחַ. אַנְשֵׁי עֲסָקִים הִמְלִיצוּ לוֹ לָטוּס לְמָרוֹקוֹ, לְצֹרֶךְ עֲסָקָיו. מָרוֹקוֹ הִיא אֶרֶץ מֻסְלְמִית לַחֲלוּטִין, וְיִהְיֶה עָלָיו לְהִסְתּוֹבֵב בֵּין מִילְיוֹנֵי עַרְבִים, לְבַדּוֹ. הוּא כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ וִתֵּר עַל הַ'תַּעֲנוּג', אַךְ חֲבֵרָיו לֹא הִרְפּוּ וְהִסְבִּירוּ עַד כַּמָּה הַנְּסִיעָה כְּדָאִית עֲבוּרוֹ. הָיָה זֶה בִּימֵי 'הֶסְכֵּם אוֹסְלוֹ', מָרוֹקוֹ פָּתְחָה אֶת שְׁעָרֶיהָ בִּפְנֵי הַיְּהוּדִים, וִיהוּדִי שֶׁכָּמוֹהוּ, הַמְּצֻיָּד בְּדַרְכּוֹן אֲמֶרִיקָאִי, בְּוַדַּאי יָכוֹל לְהִכָּנֵס לִמְדִינָה זוֹ. מֹשֶׁה הִשְׁתַּכְנֵעַ שֶׁאָכֵן מַפְסִיד הוּא אֶת הִזְדַּמְּנוּת חַיָּיו, שֶׁכֵּן הַשּׁוּק שָׁם זוֹל מְאֹד, וְקָנָה כַּרְטִיס. מָרוֹקוֹ הֵאִירָה לוֹ פָּנִים מֵהָרֶגַע הָרִאשׁוֹן. הַפָּקִיד בִּשְׂדֵה הַתְּעוּפָה חִיֵּךְ אֵלָיו וְקִבֵּל אֶת פָּנָיו בְּצוּרָה מֻשְׁלֶמֶת, וְגַם נַהָגֵי הַמּוֹנִיּוֹת הַמְּקוֹמִיִּים הָיוּ חֲבִיבִים וְשָׂמְחוּ לִרְאוֹת יְהוּדִי בֵּינֵיהֶם. "אֲנִי זוֹכֵר", סִפֵּר אֶחָד מֵהֶם בְּאַנְגְּלִית, "שֶׁהָיוּ לָנוּ פֹּה הַרְבֵּה שְׁכֵנִים יְהוּדִים, אֲנָשִׁים נֶחְמָדִים הָיוּ, שְׁקֵטִים וַחֲכָמִים, חֲבָל שֶׁהָלְכוּ לְפָלָשְׂתִין הָרְחוֹקָה וְלֹא נִשְׁאֲרוּ אִתָּנוּ פֹּה". כָּךְ מִשָּׁעָה לְשָׁעָה חֲשָׁשׁוֹתָיו דָּעֲכוּ. בְּשִׂיחַת הַטֵּלֵפוֹן הָרִאשׁוֹנָה שֶׁעָשָׂה מֵהַמָּלוֹן הַמְּפֹאָר בּוֹ הִשְׁתַּכֵּן, סִפֵּר לְאִשְׁתּוֹ הַמֻּדְאֶגֶת בִּבְּרוֹקְלִין, כִּי דַּאֲגָתוֹ הָיְתָה לַשָּׁוְא. "הָאֲנָשִׁים פֹּה נֶחְמָדִים וּמְאִירֵי פָּנִים", אָמַר, "אֵין שׁוּם סִבָּה לַפַּחַד". גַּם כְּשֶׁנָּסַע לִפְגִישׁוֹתָיו הָעִסְקִיּוֹת, חָשׁ תְּחוּשָׁה זֵהָה. אַנְשֵׁי הָעֲסָקִים הַמְּקוֹמִיִּים הָיוּ חֲבִיבִים, וְהָעִסְקָאוֹת שֶׁהִצִּיעוּ הָיוּ יוֹתֵר מִשְׁתַּלְּמוֹת מִמַּה שֶּׁחָשַׁב שֶׁיִּהְיוּ. מְחִירִים טוֹבִים וְהוֹגְנִים, תְּנָאֵי תַּשְׁלוּם נוֹחִים, וּבְעִקָּר סְחוֹרָה מְשֻׁבַּחַת וְטוֹבָה. הַמְּקוֹמִיִּים הָיוּ לְהוּטִים לְהַגִּיעַ לְהֶסְכֵּם עִם אִישׁ עֲסָקִים אֲמֶרִיקָאִי, וְעָשׂוּ כְּכָל יְכָלְתָּם לְרַצּוֹתוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ לִשְׂדֵה הַתְּעוּפָה לַחֲזֹר לְבֵיתוֹ, הִרְגִּישׁ שֶׁמַּשֶּׁהוּ בְּתַדְמִיתָם שֶׁל הָעַרְבִים נִסְדָּק. הָרַמְקוֹל בִּשְׂדֵה הַתְּעוּפָה הִכְרִיז שֶׁנּוֹסְעֵי הַטִּיסָה לִנְיוּ יוֹרְק מִתְבַּקְּשִׁים לָגֶשֶׁת לְשַׁעַר הָעֲלִיָּה לַמָּטוֹס. מֹשֶׁה אָסַף אֶת חֲפָצָיו, נִגַּשׁ לַשַּׁעַר וְגִלָּה שֶׁכָּל הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ הֵם עַרְבִים. בַּטִּיסָה בְּהָלוֹךְ הָיוּ הַרְבֵּה תַּיָּרִים אֲמֶרִיקָאִים, וְכָעֵת הוּא הִרְגִּישׁ לֹא נָעִים לִהְיוֹת מֻקָּף בְּעַרְבִים בִּלְבַד. הוּא עָלָה לַמָּטוֹס וְהִתְיַשֵּׁב בַּמָּקוֹם הַשָּׁמוּר לוֹ בְּמַחְלֶקֶת הָעֲסָקִים, כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּבָר בַּבַּיִת. עוֹד וְעוֹד נוֹסְעִים עָלוּ לַמָּטוֹס, עַד שֶׁהָיָה מָלֵא לַחֲלוּטִין. הוּא חִכָּה שֶׁדֶּלֶת הַמָּטוֹס תִּסָּגֵר, אַךְ מִסִּבּוֹת נֶעֱלָמוֹת הַמָּטוֹס הִתְעַכֵּב. לְבַסּוֹף הִתְבָּרֵר שֶׁעַרְבִי נִכְבָּד וּנְשׂוּא פָּנִים עָלָה בִּכְבֵדוּת בְּמַדְרֵגוֹת הַמָּטוֹס, כֻּלּוֹ מִתְנַשֵּׁף מִטִּרְחַת הַדֶּרֶךְ. הוּא נִכְנַס פְּנִימָה כְּשֶׁהוּא מְנוֹפֵף בְּכַרְטִיסוֹ אַךְ הַמָּטוֹס הָיָה כְּבָר מָלֵא לַחֲלוּטִין, וְלֹא נוֹתַר אֲפִלּוּ מָקוֹם אֶחָד רֵיק. הַשֵּׁיח' לֹא וִתֵּר עַל הַטִּיסָה, סָקַר אֶת הַמָּטוֹס מִקָּצֶה לְקָצֶה, נוֹכַח לָדַעַת שֶׁאָכֵן אֵין מָקוֹם רֵיק, וְאָז חָזַר אֶל מַחְלֶקֶת הָעֲסָקִים, שָׁם נֶעֱמַד מוּל מֹשֶׁה וְאָמַר: "קוּם יַ'הוּד וְתֵן לִי לָשֶׁבֶת!" מֹשֶׁה הָיָה הָמוּם. לָמָּה שֶׁיָּקוּם? הֲרֵי זֶהוּ מְקוֹמוֹ, הוּא שִׁלֵּם עָלָיו בְּכֶסֶף מָלֵא וְאֵין שׁוּם סִבָּה שֶׁיְּוַתֵּר עָלָיו לַשֵּׁיח' שֶׁהֶחְלִיט לְהִתְיַשֵּׁב בִּמְקוֹמוֹ! אַךְ הַשֵּׁיח' הִתְעַקֵּשׁ וְחָזַר עַל דְּבָרָיו, כְּשֶׁקּוֹלוֹ גּוֹבֵר: "תָּקוּם כְּבָר!!!" נוֹסְעֵי הַמָּטוֹס הָיוּ אֲדִישִׁים לַמִּתְרַחֵשׁ. יָקוּם אוֹ לֹא - אֵין זֶה מֵעִנְיָנָם כְּלָל. אַךְ כְּשֶׁהַדְּבָרִים הִתְחִילוּ לְהִתְלַהֵט וְהַטּוֹנִים שֶׁל הַשֵּׁיח' גָּבְהוּ, הֵחֵלּוּ הַנּוֹסְעִים לָחוּשׁ שַׁיָּכִים לָאֵרוּעַ. לְצַד מִי הֵם יַעַמְדוּ? אֵין צֹרֶךְ לוֹמַר. עוֹד וְעוֹד נוֹסְעִים הִתְחִילוּ לְהִתְעָרֵב לְטוֹבַת הַשֵּׁיח': "מָה אִכְפַּת לְךָ יַ'הוּד, תִּסַּע בַּמָּטוֹס הַבָּא". צֶוֶת הַמָּטוֹס לֹא הִתְעָרֵב בַּנַּעֲשֶׂה, הֵם נָתְנוּ לַנּוֹסְעִים לִסְגֹּר אֶת הָאֵרוּעַ בֵּינֵיהֶם. מֵרֶגַע לְרֶגַע הָלְכוּ הַקּוֹלוֹת וְגָבְרוּ, כְּשֶׁהֵם תּוֹבְעִים מִמֹּשֶׁה לָקוּם. כְּשֶׁרָאוּ שֶׁהוּא מִתְעַקֵּשׁ, הֵחֵלּוּ לְאַיֵּם מַמָּשׁ. עַד שֶׁאֶחָד מֵהֶם סִנֵּן מִבֵּין שִׁנָּיו: "אִם לֹא תָּקוּם וְתֵרֵד עַכְשָׁיו מֵהַמָּטוֹס - פֹּה יִהְיֶה סוֹפְךָ". אָז נִשְׁבְּרָה נְחִישׁוּתוֹ, וְהוּא קָם בְּבֹשֶׁת פָּנִים וְיָרַד מֵהַמָּטוֹס. מֻשְׁפָּל, נָסַע מֹשֶׁה חֲזָרָה לַמָּלוֹן, וְהִתְקַשֵּׁר לְאִשְׁתּוֹ לְהוֹדִיעַ עַל הָאִחוּר בְּהַגָּעָתוֹ הַבַּיְתָה. אִשְׁתּוֹ שָׁמְעָה אֶת הַחֲדָשׁוֹת בְּצַעַר. הִיא רָצְתָה כְּבָר לִרְאוֹת אֶת בַּעְלָהּ בַּבַּיִת, הַרְחֵק מֵאוֹתָהּ מְדִינָה עַרְבִית, וְהִנֵּה יֵשׁ עִכּוּב. מֹשֶׁה הִרְגִּיעַ אוֹתָהּ בְּאָמְרוֹ: "כָּל עַכָּבָה לְטוֹבָה, כַּנִּרְאֶה שֶׁכָּךְ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת וְזֶה רַק לְטוֹבָתֵנוּ". בְּחִינַת 'נִבָּא וְלֹא יָדַע מַה נִּבָּא', שָׁעוֹת מִסְפָּר לְאַחַר שֶׁהַמָּטוֹס, מִמֶּנּוּ גֹּרַשׁ בְּבֹשֶׁת פָּנִים הִמְרִיא אֶל דַּרְכּוֹ, כְּשֶׁהוּא מָלֵא בְּנוֹסְעִים, קָרְתָה לוֹ תַּקָּלָה קָשָׁה, וְהוּא הִתְרַסֵּק בְּבַת אַחַת וְצָלַל כְּשֶׁהוּא אָפוּף בְּלַהֲבוֹת אֵשׁ אֶל מֵימֵי הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי הַקְּפוּאִים, לֹא מוֹתִיר אַחֲרָיו אַף לֹא נִצּוֹל יָחִיד בַּחַיִּים. הִתְבָּרֵר לְמֹשֶׁה שֶׁהַשֵּׁיח' הֶחָצוּף הָיָה לֹא פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר שָׁלִיחַ טוֹב מִשָּׁמַיִם בִּכְדֵי לְהַצִּילוֹ מִמָּוֶת קָשֶׁה וּבָטוּחַ. מֹשֶׁה חָזַר לִנְיוּ יוֹרְק בָּרִיא וְשָׁלֵם, כְּשֶׁהוּא עֲדַיִן הָמוּם מֵהַצָּלָתוֹ הַמֻּפְלָאָה. הוּא הֵבִין שֶׁזָּכָה בַּחַיִּים בִּזְכוּת שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת - קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה. לְרֶגֶל אוֹתָהּ הַצָּלָה, עָרַךְ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת סְעוּדַת הוֹדָיָה גְּדוֹלָה וַחֲגִיגִית וְהוֹדָה לַבּוֹרֵא עַל הַנֵּס שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ. (עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שֶׁבַע)