Otzarot-Article

"כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר" (כב-ו) לִכְאוֹרָה, עָלֵינוּ לְהָבִין: מַדּוּעַ כַּאֲשֶׁר בָּלָק מִתְיַחֵס אֶל בִּרְכוֹתָיו שֶׁל בִּלְעָם, הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן עָבָר - 'מְבֹרָךְ', כִּבְיָכוֹל מִי שֶׁנִּתְבָּרֵךְ עַל יְדֵי בִּלְעָם הִנּוֹ כְּבָר מְבֹרָךְ וְעוֹמֵד, בְּעוֹד כַּאֲשֶׁר הוּא מִתְיַחֵס לְקִלְלוֹתָיו, הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן עָתִיד - 'יוּאָר', כְּאוֹמֵר שֶׁמִּי שֶׁיִּתְקַלֵּל עַל יָדוֹ יִהְיֶה מְקֻלָּל מִכָּאן וְאֵילָךְ?

תְּשׁוּבָה לְכָךְ, נִמְצָא עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא:

הָיָה זֶה לִפְנֵי עַשְׂרוֹת שָׁנִים, כַּאֲשֶׁר כִּהֵן הַנָּשִׂיא גּ'וֹן קֶנֶדִי כִּנְשִׂיא אַרְצוֹת הַבְּרִית. בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה, שָׂרְרָה מְתִיחוּת בֵּין הַנָּשִׂיא וּבֵין הַנְהָגַת הַמְּדִינָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֵּן הַנָּשִׂיא דָּרַשׁ בְּתֹקֶף אֶת פֵּרוּקָהּ שֶׁל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל מִנֶּשֶׁק גַּרְעִינִי. לְמִי שֶׁהָיָה בְּסוֹד הָעִנְיָנִים, בָּרוּר הָיָה כִּי הַדְּבָרִים מוֹבִילִים לְמָקוֹם מְסֻכָּן עֲבוּר הָעָם הַיּוֹשֵׁב בְּצִיּוֹן, וְכִי בְּכַוָּנָתוֹ שֶׁל הַנָּשִׂיא לַעֲצֹר אֶת הַסִּיּוּעַ הַבִּטְחוֹנִי הָאֲמֶרִיקָאִי לִמְדִינַת יִשְׂרָאֵל, אִם תְּסָרֵב לִדְרִישָׁתוֹ, סִיּוּעַ שֶׁהָיָה נָחוּץ לָהּ כַּאֲוִיר לִנְשִׁימָה.

הָיָה זֶה בְּאֶחָד מִלֵּילוֹת הַשַּׁבָּת, סְבִיב שֻׁלְחָנוֹ הַטָּהוֹר שֶׁל הָאַדְמוֹ"ר רַבִּי מֹשֶׁה מָרְדְּכַי מִלֶּעלוֹב, שֶׁהִתְגּוֹרֵר בְּאוֹתָם יָמִים בְּתֵל אָבִיב. עַל אַף שֶׁבְּיָמִים כְּתִקּוּנָם הִתְרַחֵק הָאַדְמוֹ"ר מִכָּל עִסּוּק מְדִינִי אוֹ פּוֹלִיטִי, בְּאוֹתוֹ לֵיל שַׁבָּת הוּא חָרַג מִמִּנְהָגוֹ וְהִכְרִיז: "הוּא יָמוּת!" כַּאֲשֶׁר בְּדִיעֲבַד הוּא הִסְבִּיר כִּי כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה לַנָּשִׂיא הָאֲמֶרִיקָאִי, גּ'וֹן קֶנֶדִי.

בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע, נִרְאוּ הַדְּבָרִים כְּחַסְרֵי מַשְׁמָעוּת. קֶנֶדִי הָיָה אִישׁ צָעִיר וּבָרִיא, וְלֹא הָיָה כָּל הִגָּיוֹן בַּהַנָּחָה שֶׁעָתִיד הוּא לִמְצֹא אֶת מוֹתוֹ בְּקָרוֹב... אוּלָם שָׁעָה קַלָּה לְאַחַר מִכֵּן, הֵחֵלּוּ נְפוֹצוֹת הַשְּׁמוּעוֹת כִּי הַנָּשִׂיא הָאֲמֶרִיקָאִי נוֹרָה לְמָוֶת בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל בִּקּוּר רִשְׁמִי, עַל יְדֵי רוֹצֵחַ שֶׁמְּנִיעָיו לֹא הִתְבָּרְרוּ מֵעוֹלָם...

לְאַחַר מַעֲשֶׂה, הִתְבָּרֵר כִּי הַנָּשִׂיא נִרְצַח רְגָעִים סְפוּרִים לְאַחַר שֶׁ'הִכְרִיז' עַל כָּךְ הָאַדְמוֹ"ר בְּשֻׁלְחָנוֹ הַטָּהוֹר. כְּשֶׁנִּשְׁאַל הַצַּדִּיק אוֹדוֹת כָּךְ – הֵשִׁיב בְּעַנְוְתָנוּתוֹ וְאָמַר:

"לֹא הָיְתָה זוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּבְוַדַּאי שֶׁלֹּא נְבוּאָה... אוּלָם כָּל מְאֹרָע שֶׁמִּתְרַחֵשׁ כָּאן בָּאָרֶץ – כְּבָר מִתְרַחֵשׁ קֹדֶם לָכֵן בַּשָּׁמַיִם, אֶלָּא שֶׁלּוֹקֵחַ זְמַן מָה עַד שֶׁהַהִתְרַחֲשׁוּת מִשְׁתַּלְשֶׁלֶת לְעוֹלָמֵנוּ! כְּשֶׁצָּפִיתִי אֶת מוֹתוֹ שֶׁל קֶנֶדִי, לֹא הָיָה זֶה אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁלְּמַעֲשֶׂה הַמְּאֹרָע כְּבָר הִתְרַחֵשׁ בַּשָּׁמַיִם, וְאָכֵן, רְגָעִים סְפוּרִים לְאַחַר מִכֵּן הוּא כְּבָר הִשְׁתַּלְשֵׁל לְעוֹלָמֵנוּ, וְאָז כֻּלָּם יְכוֹלִים הָיוּ לְהַכִּיר בְּכָךְ!"

הֲרֵי לָנוּ, כִּי לִפְנֵי כָּל מְצִיאוּת שֶׁמִּתְרַחֶשֶׁת בָּעוֹלָם – קוֹדֶמֶת מְצִיאוּת רוּחָנִית בַּשָּׁמַיִם, וַאֲנָשִׁים בַּעֲלֵי רְאִיָּה רוּחָנִית יְכוֹלִים לִרְאוֹת אֶת הַהִתְרַחֲשֻׁיּוֹת עוֹד בְּטֶרֶם הִשְׁתַּלְשְׁלוּ אַרְצָה!

וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: לְבִלְעָם לֹא הָיָה כֹּחַ הַבְּרָכָה, אֶלָּא רַק כֹּחַ הַקְּלָלָה, וּכְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּדִבְרֵי הַגְּמָרָא (ברכות ז.), שֶׁכֹּחוֹ שֶׁל בִּלְעָם נָבַע רַק בִּגְלַל שֶׁיָּדַע לְכַוֵּן לְאוֹתוֹ הָרֶגַע שֶׁבּוֹ כּוֹעֵס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאָז הָיָה בִּיכָלְתּוֹ לְקַלֵּל כִּרְצוֹנוֹ. אָמְנָם לֹא פַּעַם בִּלְעָם בֵּרֵךְ וּבִרְכוֹתָיו הִתְקַיְּמוּ, אוּלָם לֹא הָיָה זֶה בְּשֶׁל כֹּחוֹ שֶׁל בִּלְעָם... בְּדִיּוּק לְהֶפֶךְ: בִּלְעָם יָדַע לִצְפּוֹת אֶת הַמְּצִיאוּת עוֹד בְּטֶרֶם הִשְׁתַּלְשְׁלָה לָאָרֶץ, וְלָכֵן, כַּאֲשֶׁר זִהָה אִי מִי שֶׁעָתִיד לְהַצְלִיחַ – הוּא הָיָה מְמַהֵר לְבָרֵךְ אוֹתוֹ, כְּדֵי לִיצֹר אֶת הָרֹשֶׁם שֶׁכִּבְיָכוֹל בִּרְכָתוֹ הִיא שֶׁפָּעֲלָה אֶת פְּעֻלָּתָהּ.

עֻבְדָּה זוֹ – יְדוּעָה הָיְתָה לְבָלָק הֵיטֵב, וְהִיא הִשְׁפִּיעָה עַל הַדּוּ-שִׂיחַ שֶׁבֵּינוֹ וּבֵין בִּלְעָם, וּכְפִי שֶׁיְּתֹאַר.

כַּאֲשֶׁר שָׁלַח בָּלָק אֶת שְׁלִיחָיו אֶל בִּלְעָם, וּבִקֵּשׁ כִּי יְקַלֵּל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל – הֵשִׁיב לוֹ בִּלְעָם בְּהַצָּעָה מִשֶּׁלּוֹ וְאָמַר: "מַדּוּעַ לְקַלֵּל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל? הֲלֹא מוּטָב שֶׁאֲבָרֵךְ אֶת מוֹאָב שֶׁיַּצְלִיחוּ לְהִלָּחֵם בָּהֶם וּלְגָרְשָׁם!" אוּלָם בָּלָק דָּחָה אֶת הַהַצָּעָה בִּשְׁתֵּי יָדַיִם, וְצֵרֵף לְכָךְ הֶסְבֵּר: "אֲנִי יוֹדֵעַ הֵיטֵב", הוּא אָמַר לְבִלְעָם, "שֶׁאֵין לְךָ אֶת כֹּחַ הַבְּרָכָה, אֶלָּא שֶׁאַתָּה מְבָרֵךְ אֶת מִי שֶׁמְּבֹרָךְ כְּבָר... מִשּׁוּם כָּךְ, בָּרוּר לִי שֶׁבִּרְכָתְךָ תִּהְיֶה בִּלְתִּי יְעִילָה בַּעֲלִיל! לָכֵן, אֲנִי מַזְמִין אוֹתְךָ דַּוְקָא לְקַלֵּל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶת הַכֹּחַ לְקַלֵּל – אָכֵן יֵשׁ לְךָ, וַאֲשֶׁר תָּאֹר – יוּאָר!"...

וְאִם עָסַקְנוּ בִּיכָלְתּוֹ הַמֻּפְלָאָה שֶׁל הָרַבִּי מִלֶּעלוֹב, לִצְפּוֹת מֵרֹאשׁ אֶת הַמְּאֹרָעוֹת אֲשֶׁר טֶרֶם הִתְרַחֲשׁוּ – מִן הָרָאוּי לְהָבִיא אֶת הָעֻבְדָּה הַבָּאָה לְהַשְׁלָמַת הַתְּמוּנָה: הָיָה זֶה בְּעֶרֶב חַג הַשָּׁבוּעוֹת בִּשְׁנַת תשמ"א, שָׁעוֹת סְפוּרוֹת לִפְנֵי הַפְצָצַת הַכּוּר הָאֲטוֹמִי בְּעִירָק עַל יְדֵי מְטוֹסִים יִשְׂרְאֵלִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, צִלְצֵל הַטֵּלֵפוֹן בְּלִשְׁכָּתוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה דְּאָז, מְנַחֵם בֵּגִין, וּמֵעֵבֶר לַקַּו נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל הָאַדְמוֹ"ר מִלֶּעלוֹב, אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לְבָרְכוֹ וּלְאַחֵל לוֹ הַצְלָחָה בַּמְּשִׂימָה הַחֲשׁוּבָה הָעוֹמֶדֶת עַל הַפֶּרֶק, וּלְבָרֵךְ אַף אֶת הַטַּיָּסִים שֶׁיָּשׁוּבוּ בְּשָׁלוֹם אֶל בָּתֵּיהֶם.

בְּאוֹתָם יָמִים, שִׁמֵּשׁ כְּרֹאשׁ לִשְׁכָּתוֹ שֶׁל בֵּגִין, יְהוּדִי בְּשֵׁם יְחִיאֵל קַדִּישַׁאי, שֶׁהָיָה נֵצֶר לַחֲסִידֵי לֶעלוֹב. לְיָמִים סִפֵּר, כִּי בְּעִקְבוֹת שִׂיחַת הַטֵּלֵפוֹן הַמַּפְתִּיעָה – הִתְהַלֵּךְ מְנַחֵם בֵּגִין בְּחַדְרוֹ כַּאֲרִי בְּסוּגַר, שׁוּב וָשׁוּב, כְּשֶׁהוּא אֵינוֹ מַצְלִיחַ לְהָבִין כֵּיצַד נוֹדַע לָרַבִּי אוֹדוֹת הַתָּכְנִית... כֹּה נִסְעָר הָיָה רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה, עַד שֶׁחָשַׁשׁ כִּי הַתָּכְנִית הֻדְלְפָה עַל יְדֵי אַחַד הַבּוֹדְדִים שֶׁיָּדְעוּ אוֹדוֹתֶיהָ, וְשָׁקַל לְבַטְּלָהּ... אוּלָם בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, כַּיָּדוּעַ, יָצְאָה הַתָּכְנִית אֶל הַפֹּעַל שָׁעוֹת לְאַחַר מִכֵּן, וְאָכֵן זָכְתָה לְהַצְלָחָה מֻפְלָאָה, וּבְאֹפֶן נִסִּי שָׁבוּ כָּל הַטַּיָּסִים אֶל בָּתֵּיהֶם לְשָׁלוֹם! (לְלַמֶּדְךָ)

	ויקרא תשפ"ב
	מִי יֵלֵךְ כַּפָּרָה עַל מִי?
	"כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר" (כב-ו) לִכְאוֹרָה, עָלֵינוּ לְהָבִין: מַדּוּעַ כַּאֲשֶׁר בָּלָק מִתְיַחֵס אֶל בִּרְכוֹתָיו שֶׁל בִּלְעָם, הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן עָבָר - 'מְבֹרָךְ', כִּבְיָכוֹל מִי שֶׁנִּתְבָּרֵךְ עַל יְדֵי בִּלְעָם הִנּוֹ כְּבָר מְבֹרָךְ וְעוֹמֵד, בְּעוֹד כַּאֲשֶׁר הוּא מִתְיַחֵס לְקִלְלוֹתָיו, הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן עָתִיד - 'יוּאָר', כְּאוֹמֵר שֶׁמִּי שֶׁיִּתְקַלֵּל עַל יָדוֹ יִהְיֶה מְקֻלָּל מִכָּאן וְאֵילָךְ? תְּשׁוּבָה לְכָךְ, נִמְצָא עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא: הָיָה זֶה לִפְנֵי עַשְׂרוֹת שָׁנִים, כַּאֲשֶׁר כִּהֵן הַנָּשִׂיא גּ'וֹן קֶנֶדִי כִּנְשִׂיא אַרְצוֹת הַבְּרִית. בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה, שָׂרְרָה מְתִיחוּת בֵּין הַנָּשִׂיא וּבֵין הַנְהָגַת הַמְּדִינָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֵּן הַנָּשִׂיא דָּרַשׁ בְּתֹקֶף אֶת פֵּרוּקָהּ שֶׁל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל מִנֶּשֶׁק גַּרְעִינִי. לְמִי שֶׁהָיָה בְּסוֹד הָעִנְיָנִים, בָּרוּר הָיָה כִּי הַדְּבָרִים מוֹבִילִים לְמָקוֹם מְסֻכָּן עֲבוּר הָעָם הַיּוֹשֵׁב בְּצִיּוֹן, וְכִי בְּכַוָּנָתוֹ שֶׁל הַנָּשִׂיא לַעֲצֹר אֶת הַסִּיּוּעַ הַבִּטְחוֹנִי הָאֲמֶרִיקָאִי לִמְדִינַת יִשְׂרָאֵל, אִם תְּסָרֵב לִדְרִישָׁתוֹ, סִיּוּעַ שֶׁהָיָה נָחוּץ לָהּ כַּאֲוִיר לִנְשִׁימָה. הָיָה זֶה בְּאֶחָד מִלֵּילוֹת הַשַּׁבָּת, סְבִיב שֻׁלְחָנוֹ הַטָּהוֹר שֶׁל הָאַדְמוֹ"ר רַבִּי מֹשֶׁה מָרְדְּכַי מִלֶּעלוֹב, שֶׁהִתְגּוֹרֵר בְּאוֹתָם יָמִים בְּתֵל אָבִיב. עַל אַף שֶׁבְּיָמִים כְּתִקּוּנָם הִתְרַחֵק הָאַדְמוֹ"ר מִכָּל עִסּוּק מְדִינִי אוֹ פּוֹלִיטִי, בְּאוֹתוֹ לֵיל שַׁבָּת הוּא חָרַג מִמִּנְהָגוֹ וְהִכְרִיז: "הוּא יָמוּת!" כַּאֲשֶׁר בְּדִיעֲבַד הוּא הִסְבִּיר כִּי כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה לַנָּשִׂיא הָאֲמֶרִיקָאִי, גּ'וֹן קֶנֶדִי. בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע, נִרְאוּ הַדְּבָרִים כְּחַסְרֵי מַשְׁמָעוּת. קֶנֶדִי הָיָה אִישׁ צָעִיר וּבָרִיא, וְלֹא הָיָה כָּל הִגָּיוֹן בַּהַנָּחָה שֶׁעָתִיד הוּא לִמְצֹא אֶת מוֹתוֹ בְּקָרוֹב... אוּלָם שָׁעָה קַלָּה לְאַחַר מִכֵּן, הֵחֵלּוּ נְפוֹצוֹת הַשְּׁמוּעוֹת כִּי הַנָּשִׂיא הָאֲמֶרִיקָאִי נוֹרָה לְמָוֶת בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל בִּקּוּר רִשְׁמִי, עַל יְדֵי רוֹצֵחַ שֶׁמְּנִיעָיו לֹא הִתְבָּרְרוּ מֵעוֹלָם... לְאַחַר מַעֲשֶׂה, הִתְבָּרֵר כִּי הַנָּשִׂיא נִרְצַח רְגָעִים סְפוּרִים לְאַחַר שֶׁ'הִכְרִיז' עַל כָּךְ הָאַדְמוֹ"ר בְּשֻׁלְחָנוֹ הַטָּהוֹר. כְּשֶׁנִּשְׁאַל הַצַּדִּיק אוֹדוֹת כָּךְ – הֵשִׁיב בְּעַנְוְתָנוּתוֹ וְאָמַר: "לֹא הָיְתָה זוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּבְוַדַּאי שֶׁלֹּא נְבוּאָה... אוּלָם כָּל מְאֹרָע שֶׁמִּתְרַחֵשׁ כָּאן בָּאָרֶץ – כְּבָר מִתְרַחֵשׁ קֹדֶם לָכֵן בַּשָּׁמַיִם, אֶלָּא שֶׁלּוֹקֵחַ זְמַן מָה עַד שֶׁהַהִתְרַחֲשׁוּת מִשְׁתַּלְשֶׁלֶת לְעוֹלָמֵנוּ! כְּשֶׁצָּפִיתִי אֶת מוֹתוֹ שֶׁל קֶנֶדִי, לֹא הָיָה זֶה אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁלְּמַעֲשֶׂה הַמְּאֹרָע כְּבָר הִתְרַחֵשׁ בַּשָּׁמַיִם, וְאָכֵן, רְגָעִים סְפוּרִים לְאַחַר מִכֵּן הוּא כְּבָר הִשְׁתַּלְשֵׁל לְעוֹלָמֵנוּ, וְאָז כֻּלָּם יְכוֹלִים הָיוּ לְהַכִּיר בְּכָךְ!" הֲרֵי לָנוּ, כִּי לִפְנֵי כָּל מְצִיאוּת שֶׁמִּתְרַחֶשֶׁת בָּעוֹלָם – קוֹדֶמֶת מְצִיאוּת רוּחָנִית בַּשָּׁמַיִם, וַאֲנָשִׁים בַּעֲלֵי רְאִיָּה רוּחָנִית יְכוֹלִים לִרְאוֹת אֶת הַהִתְרַחֲשֻׁיּוֹת עוֹד בְּטֶרֶם הִשְׁתַּלְשְׁלוּ אַרְצָה! וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: לְבִלְעָם לֹא הָיָה כֹּחַ הַבְּרָכָה, אֶלָּא רַק כֹּחַ הַקְּלָלָה, וּכְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּדִבְרֵי הַגְּמָרָא (ברכות ז.), שֶׁכֹּחוֹ שֶׁל בִּלְעָם נָבַע רַק בִּגְלַל שֶׁיָּדַע לְכַוֵּן לְאוֹתוֹ הָרֶגַע שֶׁבּוֹ כּוֹעֵס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאָז הָיָה בִּיכָלְתּוֹ לְקַלֵּל כִּרְצוֹנוֹ. אָמְנָם לֹא פַּעַם בִּלְעָם בֵּרֵךְ וּבִרְכוֹתָיו הִתְקַיְּמוּ, אוּלָם לֹא הָיָה זֶה בְּשֶׁל כֹּחוֹ שֶׁל בִּלְעָם... בְּדִיּוּק לְהֶפֶךְ: בִּלְעָם יָדַע לִצְפּוֹת אֶת הַמְּצִיאוּת עוֹד בְּטֶרֶם הִשְׁתַּלְשְׁלָה לָאָרֶץ, וְלָכֵן, כַּאֲשֶׁר זִהָה אִי מִי שֶׁעָתִיד לְהַצְלִיחַ – הוּא הָיָה מְמַהֵר לְבָרֵךְ אוֹתוֹ, כְּדֵי לִיצֹר אֶת הָרֹשֶׁם שֶׁכִּבְיָכוֹל בִּרְכָתוֹ הִיא שֶׁפָּעֲלָה אֶת פְּעֻלָּתָהּ. עֻבְדָּה זוֹ – יְדוּעָה הָיְתָה לְבָלָק הֵיטֵב, וְהִיא הִשְׁפִּיעָה עַל הַדּוּ-שִׂיחַ שֶׁבֵּינוֹ וּבֵין בִּלְעָם, וּכְפִי שֶׁיְּתֹאַר. כַּאֲשֶׁר שָׁלַח בָּלָק אֶת שְׁלִיחָיו אֶל בִּלְעָם, וּבִקֵּשׁ כִּי יְקַלֵּל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל – הֵשִׁיב לוֹ בִּלְעָם בְּהַצָּעָה מִשֶּׁלּוֹ וְאָמַר: "מַדּוּעַ לְקַלֵּל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל? הֲלֹא מוּטָב שֶׁאֲבָרֵךְ אֶת מוֹאָב שֶׁיַּצְלִיחוּ לְהִלָּחֵם בָּהֶם וּלְגָרְשָׁם!" אוּלָם בָּלָק דָּחָה אֶת הַהַצָּעָה בִּשְׁתֵּי יָדַיִם, וְצֵרֵף לְכָךְ הֶסְבֵּר: "אֲנִי יוֹדֵעַ הֵיטֵב", הוּא אָמַר לְבִלְעָם, "שֶׁאֵין לְךָ אֶת כֹּחַ הַבְּרָכָה, אֶלָּא שֶׁאַתָּה מְבָרֵךְ אֶת מִי שֶׁמְּבֹרָךְ כְּבָר... מִשּׁוּם כָּךְ, בָּרוּר לִי שֶׁבִּרְכָתְךָ תִּהְיֶה בִּלְתִּי יְעִילָה בַּעֲלִיל! לָכֵן, אֲנִי מַזְמִין אוֹתְךָ דַּוְקָא לְקַלֵּל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶת הַכֹּחַ לְקַלֵּל – אָכֵן יֵשׁ לְךָ, וַאֲשֶׁר תָּאֹר – יוּאָר!"... וְאִם עָסַקְנוּ בִּיכָלְתּוֹ הַמֻּפְלָאָה שֶׁל הָרַבִּי מִלֶּעלוֹב, לִצְפּוֹת מֵרֹאשׁ אֶת הַמְּאֹרָעוֹת אֲשֶׁר טֶרֶם הִתְרַחֲשׁוּ – מִן הָרָאוּי לְהָבִיא אֶת הָעֻבְדָּה הַבָּאָה לְהַשְׁלָמַת הַתְּמוּנָה: הָיָה זֶה בְּעֶרֶב חַג הַשָּׁבוּעוֹת בִּשְׁנַת תשמ"א, שָׁעוֹת סְפוּרוֹת לִפְנֵי הַפְצָצַת הַכּוּר הָאֲטוֹמִי בְּעִירָק עַל יְדֵי מְטוֹסִים יִשְׂרְאֵלִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, צִלְצֵל הַטֵּלֵפוֹן בְּלִשְׁכָּתוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה דְּאָז, מְנַחֵם בֵּגִין, וּמֵעֵבֶר לַקַּו נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל הָאַדְמוֹ"ר מִלֶּעלוֹב, אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לְבָרְכוֹ וּלְאַחֵל לוֹ הַצְלָחָה בַּמְּשִׂימָה הַחֲשׁוּבָה הָעוֹמֶדֶת עַל הַפֶּרֶק, וּלְבָרֵךְ אַף אֶת הַטַּיָּסִים שֶׁיָּשׁוּבוּ בְּשָׁלוֹם אֶל בָּתֵּיהֶם. בְּאוֹתָם יָמִים, שִׁמֵּשׁ כְּרֹאשׁ לִשְׁכָּתוֹ שֶׁל בֵּגִין, יְהוּדִי בְּשֵׁם יְחִיאֵל קַדִּישַׁאי, שֶׁהָיָה נֵצֶר לַחֲסִידֵי לֶעלוֹב. לְיָמִים סִפֵּר, כִּי בְּעִקְבוֹת שִׂיחַת הַטֵּלֵפוֹן הַמַּפְתִּיעָה – הִתְהַלֵּךְ מְנַחֵם בֵּגִין בְּחַדְרוֹ כַּאֲרִי בְּסוּגַר, שׁוּב וָשׁוּב, כְּשֶׁהוּא אֵינוֹ מַצְלִיחַ לְהָבִין כֵּיצַד נוֹדַע לָרַבִּי אוֹדוֹת הַתָּכְנִית... כֹּה נִסְעָר הָיָה רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה, עַד שֶׁחָשַׁשׁ כִּי הַתָּכְנִית הֻדְלְפָה עַל יְדֵי אַחַד הַבּוֹדְדִים שֶׁיָּדְעוּ אוֹדוֹתֶיהָ, וְשָׁקַל לְבַטְּלָהּ... אוּלָם בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, כַּיָּדוּעַ, יָצְאָה הַתָּכְנִית אֶל הַפֹּעַל שָׁעוֹת לְאַחַר מִכֵּן, וְאָכֵן זָכְתָה לְהַצְלָחָה מֻפְלָאָה, וּבְאֹפֶן נִסִּי שָׁבוּ כָּל הַטַּיָּסִים אֶל בָּתֵּיהֶם לְשָׁלוֹם! (לְלַמֶּדְךָ)