Otzarot-Article

"וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים" (כה-י). מוּבָא בַּגְּמָרָא (יומא כא.): "אָמַר רַבִּי לֵוִי, דָּבָר זֶה מָסֹרֶת בְּיָדֵינוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ: מְקוֹם אָרוֹן אֵינוֹ מִן הַמִּדָּה".

אֵין סָפֵק בְּכָךְ, שֶׁמְּצִיאוּת נִסִּית זוֹ, בָּהּ הָאָרוֹן לֹא תָּפַס כָּל מָקוֹם פִיזִי בְּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים – נוֹעֲדָה לְרַמֵּז לָנוּ וּלְלַמֵּד אוֹתָנוּ דְּבַר מָה. מֵעַתָּה, שׂוּמָה עָלֵינוּ לְבָאֵר מַה טִּיבוֹ שֶׁל אוֹתוֹ לִמּוּד.

נוּכַל לְהָבִין זֹאת עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא:

הָיָה זֶה בְּאַחַת הַשַּׁבָּתוֹת, כַּאֲשֶׁר הִזְדַּמֵּן הַגָּאוֹן רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר מִפּוֹזְנָא לִשְׁבֹּת בְּעִיר מְסֻיֶּמֶת, עִם הַגָּאוֹן בַּעַל הַ'חַוּוֹת דַּעַת' מִלִּיסָא. הַשְּׁנַיִם הִתְפַּלְּלוּ יַחְדָּיו בְּאוֹתוֹ בֵּית כְּנֶסֶת, וּמִשֶּׁהִגִּיעָה שְׁעַת קְרִיאַת הַתּוֹרָה, כֻּבַּד רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה כִּ'שְׁלִישִׁי', הָעֲלִיָּה הַמְכֻבֶּדֶת בְּיוֹתֵר.

אֶלָּא שֶׁכַּאֲשֶׁר הִכְרִיז הַגַּבַּאי כִּי הִנּוֹ מְכַבֵּד אֶת רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר בַּעֲלִיָּה זוֹ, מִיָּד פָּשַׁט חִוְרוֹן מָוֶת עַל פָּנָיו, וְהוּא כִּמְעַט הִתְעַלֵּף. הַצִּבּוּר כַּמּוּבָן לֹא הֵבִין אֶת פֵּשֶׁר הַדָּבָר, בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הִשְׂתָּרְרָה מְהוּמָה, וְכֻלָּם נֶחְרְדוּ בִּדְאָגָה לִשְׁלוֹמוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן.

הַיָּחִיד אֲשֶׁר הֵבִין אֶת אֲשֶׁר אֵרַע, הָיָה הַגָּאוֹן בַּעַל הַ'חַוּוֹת דַּעַת', אֲשֶׁר יָרַד לְסוֹף דַּעְתּוֹ שֶׁל רֵעֵהוּ, הַגָּאוֹן רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר... הוּא שִׁעֵר, כִּי בְּעַנְוְתָנוּתוֹ הָרַבָּה, סָבוּר רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר כִּי אֵינוֹ רָאוּי לַעֲלִיָּה מְכֻבֶּדֶת זוֹ בְּמָקוֹם בּוֹ נִמְצָא רַבָּהּ שֶׁל לִיסָא, וְכִי יֵשׁ בְּכָךְ מִשּׁוּם פְּגִיעָה חֲמוּרָה בִּכְבוֹד הַתּוֹרָה, פְּגִיעָה אֲשֶׁר כִּמְעַט וְגָרְמָה לְרַבָּהּ שֶׁל פּוֹזְנָא לְהִתְעַלֵּף.

מֵאַחַר וְהֵבִין הַגָּאוֹן מִלִּיסָא כִּי מְאוּמָה לֹא יָנִיחַ אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר עַד שֶׁיִּשְׁתַּכְנַע כִּי לֹא הָיְתָה כָּאן פְּגִיעָה בִּכְבוֹד הַתּוֹרָה חָלִילָה, וּמֵאַחַר וְיָדַע כִּי בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא יַעֲלֶה בְּיָדוֹ שֶׁל אִישׁ לְשַׁכְנְעוֹ כִּי הִנּוֹ גָּדוֹל וְנִכְבָּד יוֹתֵר מֵרַבָּהּ שֶׁל לִיסָא, נִגַּשׁ אֵלָיו וְלָחַשׁ לְאָזְנוֹ: "יֵדַע נָא מַר, כִּי הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁכִּבְּדוּהוּ לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה כִּ'שְׁלִישִׁי' – הִנָּהּ מִשּׁוּם שֶׁקְּהִלָּתוֹ פּוֹזְנָא גְּדוֹלָה מִקְּהִלָּתִי לִיסָא... אֵין זֶה מִפְּאַת כְּבוֹדוֹ שֶׁל מַר, אֶלָּא מִפְּאַת כְּבוֹד עִירוֹ!"

וְאָכֵן, לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים שָׁבָה רוּחוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר, וְהוּא יָכוֹל הָיָה לָגֶשֶׁת וּלְבָרֵךְ אֶת בִּרְכַּת הַתּוֹרָה, לִכְבוֹדָהּ שֶׁל עִירוֹ...

לְיָמִים, סֻפַּר מַעֲשֶׂה זֶה בִּפְנֵי רַבֵּנוּ הַ'חֲזוֹן אִישׁ', אֲשֶׁר נִשְׁאַל הַאִם נִתָּן לְהַאֲמִין לְסִפּוּר זֶה וּלְקַבֵּל כִּי רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר הִתְעַלֵּף מִשּׁוּם שֶׁכֻּבַּד בְּכִבּוּד נִכְבָּד יוֹתֵר מֵרֵעֵהוּ, רַבָּהּ שֶׁל לִיסָא. תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הַ'חֲזוֹן אִישׁ' הָיְתָה כָּזוֹ: "אֵינֶנִּי מַכִּיר אֶת הַמַּעֲשֶׂה, כָּךְ שֶׁאֵינֶנִּי יָכוֹל לוֹמַר הַאִם יֵשׁ בּוֹ אֱמֶת... אוּלָם דָּבָר אֶחָד בָּרוּר, הַמַּעֲשֶׂה יָכוֹל הָיָה לִקְרוֹת בַּמְּצִיאוּת! הֲלֹא מִשְׁנָה מְפֹרֶשֶׁת הִיא בְּיַחַס לַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה (אבות ו-א): 'וּמַלְבַּשְׁתּוֹ עֲנָוָה וְיִרְאָה'. וּמֵעַתָּה, עֲנָק שֶׁבָּעֲנָקִים כְּרַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר, שֶׁקִּנְיָנוֹ בַּתּוֹרָה הָיָה בְּלֹא מְצָרִים – בְּוַדַּאי חָדוּר הָיָה בַּעֲנָוָה עֲצוּמָה מֵחַד, וּבְיִרְאָה כַּבִּירָה מֵאִידָךְ, שִׁלּוּב אֲשֶׁר עָשׂוּי הָיָה לְהוֹבִיל לְהִתְרַחֲשׁוּת כְּעֵין זוֹ שֶׁתֹּאֲרָה!"

הֲרֵי לָנוּ, כִּי כְּכָל שֶׁהָאָדָם גָּדוֹל יוֹתֵר בַּתּוֹרָה – כָּךְ גְּדֵלָה מִדַּת הַ'מַּלְבַּשְׁתּוֹ עֲנָוָה וְיִרְאָה', וְהוּא נַעֲשֶׂה עָנָו יוֹתֵר וְיוֹתֵר!

וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ:

אֶת הַיְסוֹד הַזֶּה, בִּקְּשָׁה הַתּוֹרָה לְרַמֵּז לָנוּ בְּכָךְ שֶׁהָאָרוֹן הַמְּקֻדָּשׁ מִכָּל כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן, בּוֹ נְתוּנִים הָיוּ הַלּוּחוֹת, כְּלוֹמַר הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה – לֹא תָּפַס מָקוֹם כְּלָל בְּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. שֶׁכֵּן הָרֶמֶז בְּכָךְ לְתַלְמִיד חָכָם אֲמִתִּי, שֶׁהַתּוֹרָה בְּקִרְבּוֹ, כִּי כְּכָל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יוֹתֵר תּוֹרָה, כָּךְ הוּא 'תּוֹפֵס פָּחוֹת מָקוֹם', בְּשֶׁל עַנְוְתָנוּתוֹ הַגּוֹרֶמֶת לְכָךְ שֶׁלֹּא מְיַחֵס כָּל מַשְׁמָעוּת לְעַצְמוֹ וּלְנוֹכְחוּתוֹ... (לְלַמֶּדְךָ)

	כי תשא תשפ"ב
	רְגִישׁוּת לְרִגְשׁוֹת הַזּוּלַת
	"וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים" (כה-י). מוּבָא בַּגְּמָרָא (יומא כא.): "אָמַר רַבִּי לֵוִי, דָּבָר זֶה מָסֹרֶת בְּיָדֵינוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ: מְקוֹם אָרוֹן אֵינוֹ מִן הַמִּדָּה". אֵין סָפֵק בְּכָךְ, שֶׁמְּצִיאוּת נִסִּית זוֹ, בָּהּ הָאָרוֹן לֹא תָּפַס כָּל מָקוֹם פִיזִי בְּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים – נוֹעֲדָה לְרַמֵּז לָנוּ וּלְלַמֵּד אוֹתָנוּ דְּבַר מָה. מֵעַתָּה, שׂוּמָה עָלֵינוּ לְבָאֵר מַה טִּיבוֹ שֶׁל אוֹתוֹ לִמּוּד. נוּכַל לְהָבִין זֹאת עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא: הָיָה זֶה בְּאַחַת הַשַּׁבָּתוֹת, כַּאֲשֶׁר הִזְדַּמֵּן הַגָּאוֹן רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר מִפּוֹזְנָא לִשְׁבֹּת בְּעִיר מְסֻיֶּמֶת, עִם הַגָּאוֹן בַּעַל הַ'חַוּוֹת דַּעַת' מִלִּיסָא. הַשְּׁנַיִם הִתְפַּלְּלוּ יַחְדָּיו בְּאוֹתוֹ בֵּית כְּנֶסֶת, וּמִשֶּׁהִגִּיעָה שְׁעַת קְרִיאַת הַתּוֹרָה, כֻּבַּד רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה כִּ'שְׁלִישִׁי', הָעֲלִיָּה הַמְכֻבֶּדֶת בְּיוֹתֵר. אֶלָּא שֶׁכַּאֲשֶׁר הִכְרִיז הַגַּבַּאי כִּי הִנּוֹ מְכַבֵּד אֶת רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר בַּעֲלִיָּה זוֹ, מִיָּד פָּשַׁט חִוְרוֹן מָוֶת עַל פָּנָיו, וְהוּא כִּמְעַט הִתְעַלֵּף. הַצִּבּוּר כַּמּוּבָן לֹא הֵבִין אֶת פֵּשֶׁר הַדָּבָר, בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הִשְׂתָּרְרָה מְהוּמָה, וְכֻלָּם נֶחְרְדוּ בִּדְאָגָה לִשְׁלוֹמוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן. הַיָּחִיד אֲשֶׁר הֵבִין אֶת אֲשֶׁר אֵרַע, הָיָה הַגָּאוֹן בַּעַל הַ'חַוּוֹת דַּעַת', אֲשֶׁר יָרַד לְסוֹף דַּעְתּוֹ שֶׁל רֵעֵהוּ, הַגָּאוֹן רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר... הוּא שִׁעֵר, כִּי בְּעַנְוְתָנוּתוֹ הָרַבָּה, סָבוּר רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר כִּי אֵינוֹ רָאוּי לַעֲלִיָּה מְכֻבֶּדֶת זוֹ בְּמָקוֹם בּוֹ נִמְצָא רַבָּהּ שֶׁל לִיסָא, וְכִי יֵשׁ בְּכָךְ מִשּׁוּם פְּגִיעָה חֲמוּרָה בִּכְבוֹד הַתּוֹרָה, פְּגִיעָה אֲשֶׁר כִּמְעַט וְגָרְמָה לְרַבָּהּ שֶׁל פּוֹזְנָא לְהִתְעַלֵּף. מֵאַחַר וְהֵבִין הַגָּאוֹן מִלִּיסָא כִּי מְאוּמָה לֹא יָנִיחַ אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר עַד שֶׁיִּשְׁתַּכְנַע כִּי לֹא הָיְתָה כָּאן פְּגִיעָה בִּכְבוֹד הַתּוֹרָה חָלִילָה, וּמֵאַחַר וְיָדַע כִּי בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא יַעֲלֶה בְּיָדוֹ שֶׁל אִישׁ לְשַׁכְנְעוֹ כִּי הִנּוֹ גָּדוֹל וְנִכְבָּד יוֹתֵר מֵרַבָּהּ שֶׁל לִיסָא, נִגַּשׁ אֵלָיו וְלָחַשׁ לְאָזְנוֹ: "יֵדַע נָא מַר, כִּי הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁכִּבְּדוּהוּ לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה כִּ'שְׁלִישִׁי' – הִנָּהּ מִשּׁוּם שֶׁקְּהִלָּתוֹ פּוֹזְנָא גְּדוֹלָה מִקְּהִלָּתִי לִיסָא... אֵין זֶה מִפְּאַת כְּבוֹדוֹ שֶׁל מַר, אֶלָּא מִפְּאַת כְּבוֹד עִירוֹ!" וְאָכֵן, לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים שָׁבָה רוּחוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר, וְהוּא יָכוֹל הָיָה לָגֶשֶׁת וּלְבָרֵךְ אֶת בִּרְכַּת הַתּוֹרָה, לִכְבוֹדָהּ שֶׁל עִירוֹ... לְיָמִים, סֻפַּר מַעֲשֶׂה זֶה בִּפְנֵי רַבֵּנוּ הַ'חֲזוֹן אִישׁ', אֲשֶׁר נִשְׁאַל הַאִם נִתָּן לְהַאֲמִין לְסִפּוּר זֶה וּלְקַבֵּל כִּי רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר הִתְעַלֵּף מִשּׁוּם שֶׁכֻּבַּד בְּכִבּוּד נִכְבָּד יוֹתֵר מֵרֵעֵהוּ, רַבָּהּ שֶׁל לִיסָא. תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הַ'חֲזוֹן אִישׁ' הָיְתָה כָּזוֹ: "אֵינֶנִּי מַכִּיר אֶת הַמַּעֲשֶׂה, כָּךְ שֶׁאֵינֶנִּי יָכוֹל לוֹמַר הַאִם יֵשׁ בּוֹ אֱמֶת... אוּלָם דָּבָר אֶחָד בָּרוּר, הַמַּעֲשֶׂה יָכוֹל הָיָה לִקְרוֹת בַּמְּצִיאוּת! הֲלֹא מִשְׁנָה מְפֹרֶשֶׁת הִיא בְּיַחַס לַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה (אבות ו-א): 'וּמַלְבַּשְׁתּוֹ עֲנָוָה וְיִרְאָה'. וּמֵעַתָּה, עֲנָק שֶׁבָּעֲנָקִים כְּרַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר, שֶׁקִּנְיָנוֹ בַּתּוֹרָה הָיָה בְּלֹא מְצָרִים – בְּוַדַּאי חָדוּר הָיָה בַּעֲנָוָה עֲצוּמָה מֵחַד, וּבְיִרְאָה כַּבִּירָה מֵאִידָךְ, שִׁלּוּב אֲשֶׁר עָשׂוּי הָיָה לְהוֹבִיל לְהִתְרַחֲשׁוּת כְּעֵין זוֹ שֶׁתֹּאֲרָה!" הֲרֵי לָנוּ, כִּי כְּכָל שֶׁהָאָדָם גָּדוֹל יוֹתֵר בַּתּוֹרָה – כָּךְ גְּדֵלָה מִדַּת הַ'מַּלְבַּשְׁתּוֹ עֲנָוָה וְיִרְאָה', וְהוּא נַעֲשֶׂה עָנָו יוֹתֵר וְיוֹתֵר! וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: אֶת הַיְסוֹד הַזֶּה, בִּקְּשָׁה הַתּוֹרָה לְרַמֵּז לָנוּ בְּכָךְ שֶׁהָאָרוֹן הַמְּקֻדָּשׁ מִכָּל כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן, בּוֹ נְתוּנִים הָיוּ הַלּוּחוֹת, כְּלוֹמַר הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה – לֹא תָּפַס מָקוֹם כְּלָל בְּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. שֶׁכֵּן הָרֶמֶז בְּכָךְ לְתַלְמִיד חָכָם אֲמִתִּי, שֶׁהַתּוֹרָה בְּקִרְבּוֹ, כִּי כְּכָל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יוֹתֵר תּוֹרָה, כָּךְ הוּא 'תּוֹפֵס פָּחוֹת מָקוֹם', בְּשֶׁל עַנְוְתָנוּתוֹ הַגּוֹרֶמֶת לְכָךְ שֶׁלֹּא מְיַחֵס כָּל מַשְׁמָעוּת לְעַצְמוֹ וּלְנוֹכְחוּתוֹ... (לְלַמֶּדְךָ)