Otzarot-Article

"וְאֵ-ל שַׁ-דַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם" (מג-יד). יֵשׁ כָּאן מֵמַד שֶׁל מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה: כְּשֶׁאָדָם זָקוּק לִישׁוּעָה - יְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת וּמִמֵּילָא יְרַחֲמוּ עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם.

שָׁמַעְתִּי מֵהַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵיין, כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם אֵיזוֹ צָרָה וְהוּא זָקוּק לְרַחֲמֵי שָׁמַיִם, הָעֵצָה שֶׁיְּחַפֵּשׂ אֵיזֶה אָדָם שֶׁזָּקוּק מִמֶּנּוּ לְאֵיזוֹ עֶזְרָה, וְיַכְנִיס בְּלִבּוֹ רַחֲמָנוּת עַל הָאִישׁ וְיַעֲזֹר לוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה גַּם הוּא יִוָּשַׁע מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: 'כָּל הַמְּרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת מְרַחֲמִים עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם'.

וְעַל פִּי זֶה פֵּרֵשׁ רַבִּי שְׁלֹמֹה קְלוּגֶר בְּסִפְרוֹ, מַה שֶּׁאָמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ לְבָנָיו, "וְאֵ-ל שַׁ-דַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ", הַיְנוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַזְמִין לָכֶם אֵיזֶה אָדָם שֶׁזָּקוּק לְרַחֲמִים "לִפְנֵי הָאִישׁ", הַכַּוָּנָה - קֹדֶם שֶׁתַּגִּיעוּ לָאִישׁ, וְאָז תּוּכְלוּ לְרַחֵם עָלָיו, וּמִמֵּילָא יְרַחֲמוּ עֲלֵיכֶם מֵהַשָּׁמַיִם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.

כֻּלָּנוּ מְנַסִּים לְשַׁפֵּר אֶת הַמַּעֲשִׂים וּלְהִתְחַזֵּק. אַךְ לְעִתִּים, יָכוֹל לִהְיוֹת עָווֹן אֶחָד שֶׁמִּשְׁקָלוֹ כָּבֵד וְנוֹרָא, אֲשֶׁר כָּל חִזּוּק וְהִתְעוֹרְרוּת לֹא יוּכְלוּ לַעֲזֹר אִם לֹא יְתֻקַּן אוֹתוֹ עָווֹן - וְזֶהוּ עוֹד מֵמַד שֶׁל מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה שֶׁנּוֹהֵג עִמָּנוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ.

אַחַד הָעֲווֹנוֹת הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר הוּא בִּזּוּי תַּלְמִיד חֲכָמִים, אֲשֶׁר אָמְרוּ עָלָיו חֲזַ"ל כִּי אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ, וְכִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ מוֹחֵל עַל כְּבוֹד הַתּוֹרָה שֶׁלָּהֶם. סִפֵּר הגה"צ רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ בִּידֶרְמַן:

הָיָה זֶה בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל בִּשְׁנַת התשע"ח. יָצָאתִי מִתְּפִלַּת מִנְחָה, וּפָגַשְׁתִּי בִּיהוּדִי צַדִּיק, מַרְבִּיץ תּוֹרָה בָּרַבִּים, יְרֵא שָׁמַיִם הַמְּזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, הַמְּסַפֵּר לִי מַעֲשֶׂה מְרַתֵּק שֶׁאֵרַע עִמּוֹ, וְכֹה הָיוּ דְּבָרָיו:

לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים אֵרְעָה לִי צָרָה קָשָׁה וְנוֹרָאָה בְּבֵיתִי. בְּנִי בֶּן הַ-13 הֵחֵל לָרֶדֶת מֵהַדֶּרֶךְ, עַד שֶׁהִגִּיעַ לִשְׁאוֹל תַּחְתִּית וְרָצָה לַעֲזֹב אֶת כָּל הַיַּהֲדוּת כֻּלָּהּ. הוּא הֶחְלִיף בְּגָדִים, גִּדֵּל בְּלוֹרִית, הוֹרִיד אֶת הַכִּפָּה וְהִתְכַּוֵּן לִכְפֹּר בַּכֹּל.

הַדָּבָר נָחַת עָלֵינוּ כִּגְזֵרָה קָשָׁה וְנוֹרָאָה. הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ הוּא בַּיִת תּוֹרָנִי וּמְרוֹמָם, הַמְּעוֹדֵד כָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וְהִנֵּה כְּשֶׁקּוֹרֶה ל"ע דָּבָר כָּזֶה, הַדָּבָר גּוֹרֵם לְזַעֲזוּעַ וְטַלְטֵלָה רַבָּה.

אֲנִי וְאִשְׁתִּי וְכָל הַמִּשְׁפָּחָה הָיִינוּ בְּהֶלֶם שֶׁל מַמָּשׁ, הִרְגַּשְׁנוּ אֶת הַגֵּיהִנֹּם בְּחַיֵּינוּ. לֹא יָדַעְנוּ מַה לַּעֲשׂוֹת, מָה אֶפְשָׁר לוֹמַר לְנַעַר שֶׁהֶחְלִיט שֶׁהָעוֹלָם בַּחוּץ מְדַבֵּר אֵלָיו.

שֶׁהַדָּבָר יִהְיֶה בָּרוּר: הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ מָלֵא בְּחֹם וְאַהֲבָה, בְּכָבוֹד לַתּוֹרָה, וּבִפְרָט שֶׁהַבֵּן לָמַד בְּמוֹסְדוֹת חִנּוּךְ מְצֻיָּנִים בְּיוֹתֵר וְאַף עָשָׂה שָׁם חַיִל לָרֹב. לֹא הָיְתָה שׁוּם סִבָּה הֶגְיוֹנִית לִבְנִי לַעֲזֹב אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁגָּדַל בָּהּ עַד כֹּה.

יָשַׁבְתִּי עִם עַצְמִי שָׁבוּר וְרָצוּץ וְהִתְחַלְתִּי לַחְשֹׁב: הֲרֵי כָּל הַנַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם הוּא בִּגְזֵרַת ה', וַהֲגַם שֶׁבְּמִקְרֶה זֶה נִגְזַר עָלַי וְעַל בְּנֵי בֵּיתִי הַצַּעַר הַקָּשֶׁה הַזֶּה, אַךְ בְּוַדַּאי כִּי יֵשׁ לְכָךְ סִבָּה שֶׁנִּבְחַרְנוּ לְהִצְטַעֵר בְּצַעַר שֶׁכָּזֶה. אִם כֵּן, מָה הַסִּבָּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא לָנוּ יִסּוּרִים שֶׁכָּאֵלֶּה... הִרְהַרְתִּי לְעַצְמִי.

עַד שֶׁלְּפֶתַע נִזְכַּרְתִּי בְּדָבָר שֶׁעוֹרֵר בִּי זַעֲזוּעַ... נִזְכַּרְתִּי, כִּי כְּשֶׁהָיִיתִי בָּחוּר, יָשַׁבְתִּי פַּעַם אַחַת עִם כַּמָּה חֲבֵרִים טוֹבִים וְאֵיכוּתִיִּים, וּמִשּׁוּם מָה הִגַּעְנוּ לְדַבֵּר עַל הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא הַקָּדוֹשׁ. לֹא דִּבַּרְנוּ דִּבְרֵי שֶׁבַח, אֶלָּא הִתְחַלְנוּ לִמְתֹּחַ בִּקֹּרֶת עַל דַּרְכּוֹ, וּמַדּוּעַ הוּא אֵינוֹ הוֹלֵךְ כְּזֶרֶם אַחֵר.

הִתְיַחַסְנוּ אֶל הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא כִּיהוּדִי רָגִיל שֶׁאֶפְשָׁר לְהַגִּיד עָלָיו דֵּעוֹת וְלַחְלֹק עָלָיו כְּאִלּוּ הָיָה אֶחָד מֵאִתָּנוּ.

מִיָּד הִרְגַּשְׁתִּי כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲנִישׁ אוֹתִי כָּעֵת, כְּשֶׁבְּנִי הִגִּיעַ לְגִיל תּוֹרָה וּמִצְווֹת, עֵקֶב כָּךְ שֶׁזִּלְזַלְתִּי בְּאֶחָד מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט בַּגָּאוֹן מִוִּילְנָא, קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.

וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (אָבוֹת ב-טו): "וֶהֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּם (שֶׁל חֲכָמִים) שֶׁלֹּא תִּכָּוֶה, שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ".

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַקְפִּיד בְּיוֹתֵר עַל בִּזּוּי הַחֲכָמִים, עַד אֲשֶׁר הִפְלִיגוּ בְּעָנְשָׁם וְאָמְרוּ: "הַמְּבַזֶּה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים – אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ!".

לֹא הָיָה לִי סָפֵק כִּי הַבִּזּוּי שֶׁבִּזִּיתִי אֶת הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא, הוּא זֶה שֶׁגָּרַם לַמַּכָּה הַלֹּא הֶגְיוֹנִית שֶׁאֵרְעָה לִי עִם בְּנֵי שֶׁיָּרַד מֵהַדָּת לְפֶתַע פִּתְאוֹם, בְּלִי שׁוּם הֶסְבֵּר וְסִבָּה.

מִיָּד הֶחְלַטְתִּי לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. הַשָּׁעָה הָיְתָה 18:30 בָּעֶרֶב. עָלִיתִי לְבֵיתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הַגָּדוֹל רַבִּי מָרְדְּכַי גְּרוֹס, שֶׁהָיָה פּוֹקֵד אֶת צִיּוּנוֹ שֶׁל הַגְּרָ"א בִּימֵי אֱלוּל, לְבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ שֶׁיָּחוּס נָא עָלַי וְעַל נַפְשׁוֹת בְּנֵי בֵּיתִי וִיבַקֵּשׁ מְחִילָה מֵהַצַּדִּיק לְמַעַן יִיטַב לָנוּ. אָמַר לִי רַבִּי מָרְדְּכַי: "בְּשָׁנָה זוֹ כְּבָר הָיִיתִי עַל צִיּוּן הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא וְאֵינִי יָכוֹל לַעֲזֹר לְךָ, אַךְ מַכִּיר אֲנִי יְהוּדִי חָשׁוּב הַנִּמְצָא בְּקִרְבַת הַקֶּבֶר, אוּלַי אוּכַל לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהֵעָשׂוֹת שָׁלִיחַ בִּמְיֻחָד עֲבוּרְךָ".

הָרַב גְּרוֹס עִם כָּל גַּדְלוּתוֹ צִלְצֵל אֶל אוֹתוֹ יְהוּדִי וּבִקֵּשׁ שֶׁיַּעֲזֹר לִי, וְהַשָּׁלִיחַ אָכֵן הִסְכִּים לְקַיֵּם אֶת הַשְּׁלִיחוּת.

אוֹתוֹ יְהוּדִי שֶׁהָיָה בְּאוֹתָהּ עֵת בְּוִילְנָא, עָשָׂה אֶת דַּרְכּוֹ בִּמְיֻחָד לְקִבְרוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן וּבִקֵּשׁ מְחִילָה וּסְלִיחָה בִּשְׁמִי עַל הַבִּזּוּי שֶׁבִּזִּיתִי אֶת הַצַּדִּיק לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים.

מַעֲמַד הַסְּלִיחָה הָיָה בְּשָׁעָה 18:30 בְּדִיּוּק. וְהִנֵּה, בְּאוֹתָם רְגָעִים מַמָּשׁ עָלָה בְּנִי עַל אוֹטוֹבּוּס לְכִוּוּן הַבַּיִת.

וְהִנֵּה בָּאוֹטוֹבּוּס הוּא פּוֹגֵשׁ בַּחֲבֵר נְעוּרָיו שֶׁלָּמַד אִתּוֹ לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים בְּאוֹתוֹ תַּלְמוּד תּוֹרָה. הֶחָבֵר שֶׁל בְּנִי רָאָה אוֹתוֹ וְהָיָה מְזֻעְזָע. "מַה קָּרָה לְךָ? הִשְׁתַּגַּעְתָּ?!... לָמָּה אַתָּה נִרְאֶה בְּצוּרָה כָּזוֹ מְזַעְזַעַת?... הַאִם בֶּאֱמֶת אַתָּה נִרְאֶה כְּמוֹ הַמּוּזָרִים מֵהָרְחוֹב עִם בְּלוֹרִיּוֹת אֲרֻכּוֹת?...

מַדּוּעַ עָזַבְתָּ אֶת דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה?.. הֲלֹא גַּם אִם אֵין לְךָ חֵשֶׁק לִלְמֹד תּוֹרָה, מַדּוּעַ לְךָ לְהַגִּיעַ עַד שִׁפְלוּת וּמִסְכֵּנוּת שֶׁכָּזוֹ כְּאַחַד הַפּוֹחֲזִים?... וְכִי נִרְאֶה לְךָ שֶׁתַּרְוִיחַ מִכָּךְ מַשֶּׁהוּ?"...

הֶחָבֵר פָּשׁוּט לֹא עָצַר אֶת שֵׁבֶט לְשׁוֹנוֹ, וְנִכְנַס בִּבְנִי לְלֹא סוֹף – מַמָּשׁ בְּאוֹתָם רְגָעִים שֶׁהַשָּׁלִיחַ בִּקֵּשׁ מְחִילָה עַל קִבְרוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא.

הַדְּבָרִים חָדְרוּ לְלִבּוֹ שֶׁל בְּנִי שֶׁפָּשׁוּט שָׁתַק לְאוֹר הַהַתְקָפוֹת הַבִּלְתִּי פּוֹסְקוֹת, וּמִיָּד כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבַּיִת, הוּא פָּנָה אֵלַי וְאָמַר לִי: "אַבָּא, אֲנִי מִתְנַצֵּל! אָנָּא, תֵּן לִי טַלִּית קָטָן לִלְבֹּשׁ בַּחֲזָרָה עַל גּוּפִי, וְאִם תּוּכַל לְגַלֵּחַ אֶת שַׂעֲרוֹת רֹאשִׁי". הָיִיתִי בְּהֶלֶם. צְמַרְמֹרֶת אָחֲזָה אֶת גּוּפִי. מַמָּשׁ בְּרֶגַע הַמְּחִילָה בְּוִילְנָא עַל קִבְרוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן, הִגִּיעַ הַבֵּן לַבַּיִת וּבִקֵּשׁ לַחֲזֹר לְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר. הוּא חָזַר לְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְשָׁב לַיְּשִׁיבָה עַד הַיּוֹם, בָּרוּךְ ה'.

מִכָּאן רָצִיתִי לְעוֹרֵר כַּמָּה חָמוּר מִי שֶׁמְּדַבֵּר עַל חֲכָמִים וּגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הוּא מֵבִיא עַל עַצְמוֹ אָסוֹן כָּבֵד וְנוֹרָא, אֲשֶׁר אֵין לוֹ סוֹף וְאֵין לוֹ קֵץ. זֶה הַזְּמַן לַעֲרֹךְ תְּשׁוּבָה וּלְחַזֵּק הָעִנְיָן. (בְּךָ בָּטַחְנוּ)

	תצוה תשפ"ב
	קְדֻשַּׁת הַדִּבּוּר
	"וְאֵ-ל שַׁ-דַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם" (מג-יד). יֵשׁ כָּאן מֵמַד שֶׁל מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה: כְּשֶׁאָדָם זָקוּק לִישׁוּעָה - יְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת וּמִמֵּילָא יְרַחֲמוּ עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם. שָׁמַעְתִּי מֵהַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵיין, כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם אֵיזוֹ צָרָה וְהוּא זָקוּק לְרַחֲמֵי שָׁמַיִם, הָעֵצָה שֶׁיְּחַפֵּשׂ אֵיזֶה אָדָם שֶׁזָּקוּק מִמֶּנּוּ לְאֵיזוֹ עֶזְרָה, וְיַכְנִיס בְּלִבּוֹ רַחֲמָנוּת עַל הָאִישׁ וְיַעֲזֹר לוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה גַּם הוּא יִוָּשַׁע מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: 'כָּל הַמְּרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת מְרַחֲמִים עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם'. וְעַל פִּי זֶה פֵּרֵשׁ רַבִּי שְׁלֹמֹה קְלוּגֶר בְּסִפְרוֹ, מַה שֶּׁאָמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ לְבָנָיו, "וְאֵ-ל שַׁ-דַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ", הַיְנוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַזְמִין לָכֶם אֵיזֶה אָדָם שֶׁזָּקוּק לְרַחֲמִים "לִפְנֵי הָאִישׁ", הַכַּוָּנָה - קֹדֶם שֶׁתַּגִּיעוּ לָאִישׁ, וְאָז תּוּכְלוּ לְרַחֵם עָלָיו, וּמִמֵּילָא יְרַחֲמוּ עֲלֵיכֶם מֵהַשָּׁמַיִם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. כֻּלָּנוּ מְנַסִּים לְשַׁפֵּר אֶת הַמַּעֲשִׂים וּלְהִתְחַזֵּק. אַךְ לְעִתִּים, יָכוֹל לִהְיוֹת עָווֹן אֶחָד שֶׁמִּשְׁקָלוֹ כָּבֵד וְנוֹרָא, אֲשֶׁר כָּל חִזּוּק וְהִתְעוֹרְרוּת לֹא יוּכְלוּ לַעֲזֹר אִם לֹא יְתֻקַּן אוֹתוֹ עָווֹן - וְזֶהוּ עוֹד מֵמַד שֶׁל מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה שֶׁנּוֹהֵג עִמָּנוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. אַחַד הָעֲווֹנוֹת הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר הוּא בִּזּוּי תַּלְמִיד חֲכָמִים, אֲשֶׁר אָמְרוּ עָלָיו חֲזַ"ל כִּי אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ, וְכִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ מוֹחֵל עַל כְּבוֹד הַתּוֹרָה שֶׁלָּהֶם. סִפֵּר הגה"צ רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ בִּידֶרְמַן: הָיָה זֶה בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל בִּשְׁנַת התשע"ח. יָצָאתִי מִתְּפִלַּת מִנְחָה, וּפָגַשְׁתִּי בִּיהוּדִי צַדִּיק, מַרְבִּיץ תּוֹרָה בָּרַבִּים, יְרֵא שָׁמַיִם הַמְּזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, הַמְּסַפֵּר לִי מַעֲשֶׂה מְרַתֵּק שֶׁאֵרַע עִמּוֹ, וְכֹה הָיוּ דְּבָרָיו: לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים אֵרְעָה לִי צָרָה קָשָׁה וְנוֹרָאָה בְּבֵיתִי. בְּנִי בֶּן הַ-13 הֵחֵל לָרֶדֶת מֵהַדֶּרֶךְ, עַד שֶׁהִגִּיעַ לִשְׁאוֹל תַּחְתִּית וְרָצָה לַעֲזֹב אֶת כָּל הַיַּהֲדוּת כֻּלָּהּ. הוּא הֶחְלִיף בְּגָדִים, גִּדֵּל בְּלוֹרִית, הוֹרִיד אֶת הַכִּפָּה וְהִתְכַּוֵּן לִכְפֹּר בַּכֹּל. הַדָּבָר נָחַת עָלֵינוּ כִּגְזֵרָה קָשָׁה וְנוֹרָאָה. הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ הוּא בַּיִת תּוֹרָנִי וּמְרוֹמָם, הַמְּעוֹדֵד כָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וְהִנֵּה כְּשֶׁקּוֹרֶה ל"ע דָּבָר כָּזֶה, הַדָּבָר גּוֹרֵם לְזַעֲזוּעַ וְטַלְטֵלָה רַבָּה. אֲנִי וְאִשְׁתִּי וְכָל הַמִּשְׁפָּחָה הָיִינוּ בְּהֶלֶם שֶׁל מַמָּשׁ, הִרְגַּשְׁנוּ אֶת הַגֵּיהִנֹּם בְּחַיֵּינוּ. לֹא יָדַעְנוּ מַה לַּעֲשׂוֹת, מָה אֶפְשָׁר לוֹמַר לְנַעַר שֶׁהֶחְלִיט שֶׁהָעוֹלָם בַּחוּץ מְדַבֵּר אֵלָיו. שֶׁהַדָּבָר יִהְיֶה בָּרוּר: הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ מָלֵא בְּחֹם וְאַהֲבָה, בְּכָבוֹד לַתּוֹרָה, וּבִפְרָט שֶׁהַבֵּן לָמַד בְּמוֹסְדוֹת חִנּוּךְ מְצֻיָּנִים בְּיוֹתֵר וְאַף עָשָׂה שָׁם חַיִל לָרֹב. לֹא הָיְתָה שׁוּם סִבָּה הֶגְיוֹנִית לִבְנִי לַעֲזֹב אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁגָּדַל בָּהּ עַד כֹּה. יָשַׁבְתִּי עִם עַצְמִי שָׁבוּר וְרָצוּץ וְהִתְחַלְתִּי לַחְשֹׁב: הֲרֵי כָּל הַנַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם הוּא בִּגְזֵרַת ה', וַהֲגַם שֶׁבְּמִקְרֶה זֶה נִגְזַר עָלַי וְעַל בְּנֵי בֵּיתִי הַצַּעַר הַקָּשֶׁה הַזֶּה, אַךְ בְּוַדַּאי כִּי יֵשׁ לְכָךְ סִבָּה שֶׁנִּבְחַרְנוּ לְהִצְטַעֵר בְּצַעַר שֶׁכָּזֶה. אִם כֵּן, מָה הַסִּבָּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא לָנוּ יִסּוּרִים שֶׁכָּאֵלֶּה... הִרְהַרְתִּי לְעַצְמִי. עַד שֶׁלְּפֶתַע נִזְכַּרְתִּי בְּדָבָר שֶׁעוֹרֵר בִּי זַעֲזוּעַ... נִזְכַּרְתִּי, כִּי כְּשֶׁהָיִיתִי בָּחוּר, יָשַׁבְתִּי פַּעַם אַחַת עִם כַּמָּה חֲבֵרִים טוֹבִים וְאֵיכוּתִיִּים, וּמִשּׁוּם מָה הִגַּעְנוּ לְדַבֵּר עַל הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא הַקָּדוֹשׁ. לֹא דִּבַּרְנוּ דִּבְרֵי שֶׁבַח, אֶלָּא הִתְחַלְנוּ לִמְתֹּחַ בִּקֹּרֶת עַל דַּרְכּוֹ, וּמַדּוּעַ הוּא אֵינוֹ הוֹלֵךְ כְּזֶרֶם אַחֵר. הִתְיַחַסְנוּ אֶל הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא כִּיהוּדִי רָגִיל שֶׁאֶפְשָׁר לְהַגִּיד עָלָיו דֵּעוֹת וְלַחְלֹק עָלָיו כְּאִלּוּ הָיָה אֶחָד מֵאִתָּנוּ. מִיָּד הִרְגַּשְׁתִּי כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲנִישׁ אוֹתִי כָּעֵת, כְּשֶׁבְּנִי הִגִּיעַ לְגִיל תּוֹרָה וּמִצְווֹת, עֵקֶב כָּךְ שֶׁזִּלְזַלְתִּי בְּאֶחָד מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט בַּגָּאוֹן מִוִּילְנָא, קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (אָבוֹת ב-טו): "וֶהֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּם (שֶׁל חֲכָמִים) שֶׁלֹּא תִּכָּוֶה, שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ". הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַקְפִּיד בְּיוֹתֵר עַל בִּזּוּי הַחֲכָמִים, עַד אֲשֶׁר הִפְלִיגוּ בְּעָנְשָׁם וְאָמְרוּ: "הַמְּבַזֶּה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים – אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ!". לֹא הָיָה לִי סָפֵק כִּי הַבִּזּוּי שֶׁבִּזִּיתִי אֶת הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא, הוּא זֶה שֶׁגָּרַם לַמַּכָּה הַלֹּא הֶגְיוֹנִית שֶׁאֵרְעָה לִי עִם בְּנֵי שֶׁיָּרַד מֵהַדָּת לְפֶתַע פִּתְאוֹם, בְּלִי שׁוּם הֶסְבֵּר וְסִבָּה. מִיָּד הֶחְלַטְתִּי לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. הַשָּׁעָה הָיְתָה 18:30 בָּעֶרֶב. עָלִיתִי לְבֵיתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הַגָּדוֹל רַבִּי מָרְדְּכַי גְּרוֹס, שֶׁהָיָה פּוֹקֵד אֶת צִיּוּנוֹ שֶׁל הַגְּרָ"א בִּימֵי אֱלוּל, לְבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ שֶׁיָּחוּס נָא עָלַי וְעַל נַפְשׁוֹת בְּנֵי בֵּיתִי וִיבַקֵּשׁ מְחִילָה מֵהַצַּדִּיק לְמַעַן יִיטַב לָנוּ. אָמַר לִי רַבִּי מָרְדְּכַי: "בְּשָׁנָה זוֹ כְּבָר הָיִיתִי עַל צִיּוּן הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא וְאֵינִי יָכוֹל לַעֲזֹר לְךָ, אַךְ מַכִּיר אֲנִי יְהוּדִי חָשׁוּב הַנִּמְצָא בְּקִרְבַת הַקֶּבֶר, אוּלַי אוּכַל לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהֵעָשׂוֹת שָׁלִיחַ בִּמְיֻחָד עֲבוּרְךָ". הָרַב גְּרוֹס עִם כָּל גַּדְלוּתוֹ צִלְצֵל אֶל אוֹתוֹ יְהוּדִי וּבִקֵּשׁ שֶׁיַּעֲזֹר לִי, וְהַשָּׁלִיחַ אָכֵן הִסְכִּים לְקַיֵּם אֶת הַשְּׁלִיחוּת. אוֹתוֹ יְהוּדִי שֶׁהָיָה בְּאוֹתָהּ עֵת בְּוִילְנָא, עָשָׂה אֶת דַּרְכּוֹ בִּמְיֻחָד לְקִבְרוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן וּבִקֵּשׁ מְחִילָה וּסְלִיחָה בִּשְׁמִי עַל הַבִּזּוּי שֶׁבִּזִּיתִי אֶת הַצַּדִּיק לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים. מַעֲמַד הַסְּלִיחָה הָיָה בְּשָׁעָה 18:30 בְּדִיּוּק. וְהִנֵּה, בְּאוֹתָם רְגָעִים מַמָּשׁ עָלָה בְּנִי עַל אוֹטוֹבּוּס לְכִוּוּן הַבַּיִת. וְהִנֵּה בָּאוֹטוֹבּוּס הוּא פּוֹגֵשׁ בַּחֲבֵר נְעוּרָיו שֶׁלָּמַד אִתּוֹ לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים בְּאוֹתוֹ תַּלְמוּד תּוֹרָה. הֶחָבֵר שֶׁל בְּנִי רָאָה אוֹתוֹ וְהָיָה מְזֻעְזָע. "מַה קָּרָה לְךָ? הִשְׁתַּגַּעְתָּ?!... לָמָּה אַתָּה נִרְאֶה בְּצוּרָה כָּזוֹ מְזַעְזַעַת?... הַאִם בֶּאֱמֶת אַתָּה נִרְאֶה כְּמוֹ הַמּוּזָרִים מֵהָרְחוֹב עִם בְּלוֹרִיּוֹת אֲרֻכּוֹת?... מַדּוּעַ עָזַבְתָּ אֶת דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה?.. הֲלֹא גַּם אִם אֵין לְךָ חֵשֶׁק לִלְמֹד תּוֹרָה, מַדּוּעַ לְךָ לְהַגִּיעַ עַד שִׁפְלוּת וּמִסְכֵּנוּת שֶׁכָּזוֹ כְּאַחַד הַפּוֹחֲזִים?... וְכִי נִרְאֶה לְךָ שֶׁתַּרְוִיחַ מִכָּךְ מַשֶּׁהוּ?"... הֶחָבֵר פָּשׁוּט לֹא עָצַר אֶת שֵׁבֶט לְשׁוֹנוֹ, וְנִכְנַס בִּבְנִי לְלֹא סוֹף – מַמָּשׁ בְּאוֹתָם רְגָעִים שֶׁהַשָּׁלִיחַ בִּקֵּשׁ מְחִילָה עַל קִבְרוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא. הַדְּבָרִים חָדְרוּ לְלִבּוֹ שֶׁל בְּנִי שֶׁפָּשׁוּט שָׁתַק לְאוֹר הַהַתְקָפוֹת הַבִּלְתִּי פּוֹסְקוֹת, וּמִיָּד כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבַּיִת, הוּא פָּנָה אֵלַי וְאָמַר לִי: "אַבָּא, אֲנִי מִתְנַצֵּל! אָנָּא, תֵּן לִי טַלִּית קָטָן לִלְבֹּשׁ בַּחֲזָרָה עַל גּוּפִי, וְאִם תּוּכַל לְגַלֵּחַ אֶת שַׂעֲרוֹת רֹאשִׁי". הָיִיתִי בְּהֶלֶם. צְמַרְמֹרֶת אָחֲזָה אֶת גּוּפִי. מַמָּשׁ בְּרֶגַע הַמְּחִילָה בְּוִילְנָא עַל קִבְרוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן, הִגִּיעַ הַבֵּן לַבַּיִת וּבִקֵּשׁ לַחֲזֹר לְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר. הוּא חָזַר לְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְשָׁב לַיְּשִׁיבָה עַד הַיּוֹם, בָּרוּךְ ה'. מִכָּאן רָצִיתִי לְעוֹרֵר כַּמָּה חָמוּר מִי שֶׁמְּדַבֵּר עַל חֲכָמִים וּגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הוּא מֵבִיא עַל עַצְמוֹ אָסוֹן כָּבֵד וְנוֹרָא, אֲשֶׁר אֵין לוֹ סוֹף וְאֵין לוֹ קֵץ. זֶה הַזְּמַן לַעֲרֹךְ תְּשׁוּבָה וּלְחַזֵּק הָעִנְיָן. (בְּךָ בָּטַחְנוּ)