Otzarot-Article

"וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" (כה-ב). יְדוּעָה קוּשְׁיָתוֹ שֶׁל הָאַלְשֵׁיךְ הַקָּדוֹשׁ: מַדּוּעַ נֶאֱמַר "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" וְלֹא "וְיִתְּנוּ לִי תְּרוּמָה"?

בְּמִדְרָשׁ רַבָּה מְבֹאָר: לְלַמֶּדְךָ שֶׁהַנּוֹתֵן תְּרוּמָה לְמִצְוָה, לוֹקֵחַ וּמַרְוִיחַ יוֹתֵר מִשִּׁוּוּי הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב שֶׁנָּתַן, לְפִיכָךְ נֶאֱמַר "וְיִקְחוּ".

סִפּוּר מִן הַחַיִּים: אִמָּא עָמְדָה מוּלִי וְסָפְרָה אֶת הַמַּטְבְּעוֹת שֶׁנּוֹתְרוּ בְּאַרְנָקָהּ שֶׁרָאָה יָמִים טוֹבִים יוֹתֵר. שְׁנֵי הַמַּתְרִימִים עָמְדוּ בַּדֶּלֶת וְאִמָּא נָתְנָה לִי שְׁטָר מְכֻבָּד כְּדֵי שֶׁאֶמְסֹר לָהֶם. בְּיָדַיִם רוֹעֲדוֹת וּבִתְחוּשַׁת קֶבֶס וּמִרְמוּר הִגַּשְׁתִּי לָהֶם אֶת הַכֶּסֶף, וְהֵם חִיְּכוּ בְּסִפּוּק וְרָשְׁמוּ קַבָּלָה. אֲנִי לֹא חוֹשֵׁב שֶׁבְּכָל הַבִּנְיָן מִישֶׁהוּ נָתַן לָהֶם תְּרוּמָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, אֲבָל אִמָּא שֶׁלִּי כֵּן. הִיא אֲפִלּוּ אָמְרָה לָהֶם תּוֹדָה עַל זֶה שֶׁהֵם זִכּוּ אוֹתָהּ וְסָגְרָה אֶת הַדֶּלֶת בְּחִיּוּךְ שֶׁל מִי שֶׁהָרֶגַע הִרְוִיחַ פַּיִס בְּחַיָּיו.

אֲנִי וַאֲחוֹתִי לֹא הָיִינוּ שֻׁתָּפִים לַחִיּוּךְ, יְלָדִים בְּגִיל עֶשֶׂר כְּבָר יוֹדְעִים הֵיטֵב שֶׁכֶּסֶף קוֹנֶה... שֶׁהַמַּטְבֵּעַ הֶעָגֹל מַפְרִיד בֵּינֵיהֶם וּבֵין הָאַרְטִיק אוֹ הַבְּרֵכָה, הַיַּלְקוּט הֶחָדָשׁ וְהַנְּסִיעָה בְּאוֹטוֹבּוּס. וַאֲנַחְנוּ הָלַכְנוּ בָּרֶגֶל, וְהַרְבֵּה.

הַיּוֹם אֲנִי מְנַסֶּה לִרְאוֹת אֶת הַדְּבָרִים בְּאוֹר אַחֵר.

אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאִמָּא הָיְתָה נִצּוֹלֶת שׁוֹאָה. בְּגִיל שֵׁשׁ הִיא גֹּרְשָׁה עִם מִשְׁפַּחְתָּהּ לְטֶרֶזִינְשְׁטַאט, וּכְשֶׁהָיְתָה בְּגִיל שֶׁבַע שֻׁחְרְרוּ חֵצִי מֵהַמִּשְׁפָּחָה. הַחֵצִי הָאַחֵר לֹא שָׂרַד. לִהְיוֹת נִצּוֹל שׁוֹאָה זֶה מַשָּׂא לְכָל הַחַיִּים.

אֲנִי מַכִּיר כָּאֵלּוּ שֶׁשּׁוֹמְרִים עַל סְטוֹקִים שֶׁל מָזוֹן בַּמְּזָוֶה שֶׁלָּהֶם עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא אֶצְלָם. כַּמּוּבָן אָסוּר לְהוֹתִיר אֹכֶל בַּצַּלַּחַת. אֲחֵרִים שׁוֹמְרִים עַל הַכֶּסֶף כְּעַל בְּבַת עֵינָם, כְּאֶפְשָׁרוּת שֶׁל פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ אִם חָלִילָה וְחַס יִתְהַפֵּךְ שׁוּב הָעוֹלָם... יֵשׁ כָּאֵלּוּ, וְהֵם אוּלַי הָרֹב. אֲבָל אֵצֶל אִמָּא שֶׁלִּי, הַמַּחֲנוֹת גָּרְמוּ לִתְגוּבָה הֲפוּכָה לְגַמְרֵי.

"הָעֲרָכִים בַּמַּחֲנֶה הָיוּ שׁוֹנִים לְגַמְרֵי מֵאֲשֶׁר בָּעוֹלָם שֶׁבַּחוּץ", הִיא אָמְרָה לָנוּ לֹא פַּעַם. "לֹא נִצַּלְתָּ אִם הָיִיתָ יוֹתֵר יָפֶה, יוֹתֵר מֻכְשָׁר, יוֹתֵר חָזָק אוֹ עִם יוֹתֵר קְשָׁרִים... לִפְעָמִים דַּוְקָא הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ הֵם שֶׁגָּרְמוּ לָאֲנָשִׁים לִפֹּל רִאשׁוֹנִים. מַה שֶּׁבֶּאֱמֶת הִבְדִּיל בֵּין אֶחָד לַשֵּׁנִי הָיְתָה הָאֵיכוּת הַפְּנִימִית שֶׁלּוֹ, הַנְּשָׁמָה וְהַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים. אֶת זֶה גַּם הַגֶּרְמָנִים לֹא יָכְלוּ לָקַחַת...."

כָּכָה נִטְבְּעָה בְּאִמָּא הַתּוֹבָנָה הַמּוּצָקָה, שֶׁמַּטְבֵּעַ שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת לִצְדָקָה - הִיא מַטְבֵּעַ שֶׁנִּשְׁאֶרֶת שֶׁלָּהּ לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

וַאֲנַחְנוּ הָיִינוּ יְלָדִים. לֹא רָאִינוּ אֶת הַמִּצְוָה, לֹא הִרְגַּשְׁנוּ אֶת הָעֹנֶג, וְכַמּוּבָן לֹא הָיִינוּ בְּטֶרֶזִינְשְׁטַאט.

פַּעַם רָאִינוּ מִן הַחַלּוֹן כֵּיצַד אִמָּא יוֹרֶדֶת לְרוֹקֵן אֶת הָאַשְׁפָּה וּפוֹנָה בִּשְׁאֵלָה לִשְׁתֵּי נָשִׁים כְּבוּדוֹת, שֶׁנָּהֲגוּ לִפְקֹד אֶת הַבִּנְיָן מִדֵּי חֹדֶשׁ: "לָמָּה דִּלַּגְתֶּן עָלֵינוּ?"

"אֲנִי חוֹשֵׁב, כִּמְעַט בָּטוּחַ, שֶׁהֵן יָדְעוּ אֶת הַמַּצָּב הַכַּסְפִּי אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת, וְחָשְׁשׁוּ מִסְּעוּדָה שֶׁאֵינָהּ מְסַפֶּקֶת אֶת בְּעָלֶיהָ וְלָכֵן הֶעְדִּיפוּ שֶׁלֹּא לִנְקֹשׁ עַל הַדֶּלֶת שֶׁלָּנוּ. אֲבָל אִמָּא הָיְתָה נְחוּשָׁה כָּל כָּךְ. הִיא הִפְצִירָה בָּהֶן וְאָמְרָה שֶׁלֹּא יִתָּכֵן שֶׁהֵן לֹא תִּכָּנַסְנָה וְתִשְׁתֶּינָה מַשֶּׁהוּ, וְתִזְכֶּינָה בַּתְּרוּמָה שֶׁלָּהּ. זֶה פָּשׁוּט מְצַעֵר אוֹתָהּ עַד בְּלִי דַּי.

נוּ... לְצַעֵר אוֹתָהּ לֹא חָפְצוּ הַשְּׁתַּיִם, וְהֵן הִגִּיעוּ וְיָשְׁבוּ וְשׂוֹחֲחוּ מְעַט וְאַחַר כָּךְ הִכְנִיסוּ לַתִּיק שֶׁלָּהֶן תְּרוּמָה שְׁמֵנָה וְהָלְכוּ לָהֶן.

כַּמּוּבָן שֶׁהָיוּ עוֹד רַבִּים אֲחֵרִים.

בְּאוֹתוֹ יוֹם עָגוּם הָיָה לִי בַּסֶּנְדְּוִיץ'... גּוּרְנִישְׁט. כְּלוֹמַר שׁוּם דָּבָר. הַשּׁוֹקוֹלָד לִמְרִיחָה נִגְמַר, הַגְּבִינָה הָיְתָה עִם רֵיחַ חָשׁוּד וְלֹא הָיָה שׁוּם דָּבָר אַחֵר לָשִׂים בַּכָּרִיךְ שֶׁלָּקַחְתִּי לַתַּלְמוּד תּוֹרָה. אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה הָיָה לָנוּ שִׁעוּר חֻמָּשׁ וְהַנּוֹשֵׂא הַפַּעַם הָיָה - מַעַשְׂרוֹת. הַמְּלַמֵּד רֶבֶּ'ה תַּנְחוּם הִתְלַהֵב וְדִבֵּר גְּבוֹהָה גְּבוֹהָה עַל כָּךְ שֶׁהַנּוֹתֵן פְּרוּטָה לְעָנִי מִתְבָּרֵךְ בְּכִפְלַיִם.

הוּא רָשַׁם עַל הַלּוּחַ אֶת הַמִּלָּה "ברך", וְהִסְבִּיר אֵיךְ כָּל אוֹת שֶׁבָּהּ הִיא כְּפוּלָה. הוּא גַּם אָמַר שֶׁזּוֹהִי הַמִּצְוָה הַיְחִידָה שֶׁה' מַרְשֶׁה לִבְחֹן אוֹתוֹ בָּהּ וּלְגַלּוֹת שֶׁנְּתִינָה מְבִיאָה עֹשֶׁר. אֶת הַשִּׁעוּר הוּא סִיֵּם בְּהַדְגָּמָה מוּחָשִׁית כֵּיצַד אֶת הַמִּלָּה "נתן" אֶפְשָׁר לְקָרְאָהּ יָשָׁר וְהָפוּךְ, כְּלוֹמַר, מִי שֶׁנּוֹתֵן בְּעֶצֶם מְקַבֵּל...

בַּהַפְסָקָה הוֹצֵאתִי אֶת הַכָּרִיךְ שֶׁלִּי, נָגַסְתִּי בַּסֶּנְדְּוִיץ' הָרֵיק, שֶׁהָיָה בְּלִי טַעַם וּבְלִי רֵיחַ וְחָשַׁבְתִּי לִי שֶׁאִם רֶבֶּ'ה תַּנְחוּם הָיָה צוֹדֵק, הָיָה לִי בֵּין הַפְּרוּסוֹת דָּג מָלוּחַ כְּמוֹ לִשְׁרָגָא, פָלָאפֶל כְּמוֹ לְהֶערְשִׁי, אוֹ אוּלַי זוֹ הָיְתָה בִּכְלָל לַחְמָנִיָּה כְּמוֹ לִשְׁלֹמֹה. כִּי אִמָּא שֶׁלִּי נוֹתֶנֶת הֲמוֹן הֲמוֹן צְדָקָה, כִּמְעַט אֶת כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לָהּ, וַאֲנִי בָּטוּחַ שֶׁהַהוֹרִים שֶׁל שְׁרָגָא וּשְׁלֹמֹה וְהֶערְשִׁי לֹא נוֹתְנִים כָּמוֹהָ. בָּטוּחַ!

מַשֶּׁהוּ בְּתוֹכִי הָיָה רָעוּעַ. חָשַׁבְתִּי לִי שֶׁאִם הַמְּלַמֵּד לֹא צוֹדֵק בְּעִנְיַן הָעֲשִׁירוּת וְהַמַּעַשְׂרוֹת, אוּלַי הוּא לֹא צוֹדֵק בְּעוֹד הַרְבֵּה דְּבָרִים אֲחֵרִים. כַּמּוּבָן שֶׁלֹּא הֵעַזְתִּי לְסַפֵּר עַל "מַחֲשֶׁבֶת הַכְּפִירָה" שֶׁלִּי לְאִישׁ, פָּחַדְתִּי, וּבֵינְתַיִם חִפַּשְׂתִּי תְּשׁוּבוֹת.

יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי מֵאִמָּא לִטְעֹם מֵעוּגַת הַשּׁוֹקוֹלָד שֶׁאָפְתָה לְשַׁבָּת, הִיא הוֹדִיעָה לִי שֶׁבְּשׁוּם אֹפֶן לֹא. "בֶּן אָדָם צָרִיךְ סַבְלָנוּת בַּחַיִּים", הִיא אָמְרָה, "לֹא חַיָּבִים לְקַבֵּל מִיָּד כָּל דָּבָר. מְאֹד מְאֹד בָּרִיא לְחַכּוֹת קְצָת וְגַם ה' לֹא תָּמִיד נוֹתֵן לָנוּ מִיָּד אֶת מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים... הַלַּיְלָה, אַחֲרֵי סְעוּדַת שַׁבָּת תְּקַבֵּל מִן הָעוּגָה פְּרוּסָה הֲגוּנָה. כָּעֵת - לֹא!".

אִמָּא אוּלַי חָשְׁבָה שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת לִי שִׁעוּר בִּדְחִיַּת סִפּוּקִים, אֲבָל הָאֱמֶת הָיְתָה שֶׁבְּאוֹתוֹ רֶגַע קִבַּלְתִּי שִׁעוּר בֶּאֱמוּנָה. פִּתְאֹם זָהֲרוּ לִי הַמִּלִּים שֶׁלָּהּ בַּמֹּחַ וְהִכְרִיזוּ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת: "לֹא חַיָּבִים לְקַבֵּל מִיָּד!"

חָזַרְתִּי לְהַקְשִׁיב בְּפֶה פָּעוּר לַמְּלַמֵּד, וּבְאֵיזֶה שֶׁהוּא שָׁלָב גַּם הוֹסַפְתִּי תְּפִלָּה חֲרִישִׁית לַה', שֶׁאֶזְכֶּה לִרְאוֹת כֵּיצַד הַדְּבָרִים שֶׁהוּא לִמֵּד מִתְקַיְּמִים.

יוֹם אֶחָד, אַבָּא שֶׁלִּי שֶׁעָבַד בְּמַאֲפִיָּה מְקוֹמִית - הִגִּיעָה לַבַּיִת עִם חִיּוּךְ עֲנָק. הוּא סִפֵּר לָנוּ עַל חֲנוּת הַבֵּיְיגְלְ'ס שֶׁהוּא פּוֹתֵחַ בַּיָּמִים הַקְּרוֹבִים, וּבִקֵּשׁ, אִם נוּכַל לִתְרֹם לוֹ כַּמָּה שְׁעוֹת מִשְׂחָק אַחַר הַצָּהֳרַיִם וּבָעֶרֶב, לָבוֹא לַעֲזֹר בַּמָּקוֹם.

בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית הָיוּ הַבֵּיְיגְלְ'ס סִימַן הֶכֵּר לַמְּהַגְּרִים הַיְּהוּדִים, וּבֵיְיגְל עִם לַקְס הָיָה מַאֲכָל מָסָרְתִּי מְאֹד. בָּאָרֶץ לֹא מַמָּשׁ הִכִּירוּ אוֹתָם וְאַבָּא שֶׁלִּי שֶׁהָיָה הָרִאשׁוֹן לִפְתֹּחַ חֲנוּת כָּזוֹ, הָפַךְ מַהֵר מְאֹד לְמוּתָג בַּתְּחוּם.

אִמָּא הִמְשִׁיכָה לָתֵת צְדָקָה אֲבָל כָּעֵת הָיָה גַּם מִמָּה. אֲנִי עָזַרְתִּי פֹּה וָשָׁם בָּחֳפָשִׁים בַּחֲנוּת, וְאַחַר כָּךְ כַּאֲשֶׁר בָּגַרְתִּי - הָפַכְתִּי לְשֻׁתָּף בָּעֵסֶק שֶׁפָּרַח וְאַף פָּתַח כַּמָּה סְנִיפִים וּמְפַרְנֵס אֶת כָּל הַצֶּאֱצָאִים.

יוֹם אֶחָד וּמוּלִי, מֵעֵבֶר לַדֶּלְפֵּק, נִצַּב רֶבֶּ'ה תַּנְחוּם עִם שְׁנֵי יְלָדִים בְּנֵי עֶשֶׂר וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. הוּא לֹא זִהָה אוֹתִי, אֲבָל אֲנִי זִהִיתִי אוֹתוֹ מִיָּד. אוֹתוֹ רֶבֶּ'ה יָקָר, רַק בְּצֶבַע לָבָן.

"הַאִם תּוּכַל בְּבַקָּשָׁה לְהָכִין לַנְּכָדִים שֶׁלִּי בֵּיְיגְלְ'ס?" שָׁאַל הָאִישׁ בַּעֲדִינוּת.

"בְּשִׂמְחָה!" עָנִיתִי. כַּאֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לְשַׁלֵּם אָמַרְתִּי לוֹ: "רֶבֶּ'ה תַּנְחוּם, אַתָּה אוּלַי לֹא זוֹכֵר אוֹתִי, אֲבָל אֲנִי זוֹכֵר אוֹתְךָ הֵיטֵב, אֶת הַשִּׁעוּרִים הַמַּקְסִימִים, הַהֶסְבֵּרִים הַבְּהִירִים וְגַם שִׁעוּר אֶחָד וּמְיֻחָד עַל מִצְוַת הַמַּעַשְׂרוֹת וְהַצְּדָקָה. הַרְשֵׁה לִי לְכַבֵּד אֶתְכֶם פַּעַם אַחַת עַל חֶשְׁבּוֹנִי!". (בְּךָ בָּטַחְנוּ)

	משפטים תשפ"ב
	שְׁלִיחוּת בְּבֶּלְגִיָּה
	"וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" (כה-ב). יְדוּעָה קוּשְׁיָתוֹ שֶׁל הָאַלְשֵׁיךְ הַקָּדוֹשׁ: מַדּוּעַ נֶאֱמַר "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" וְלֹא "וְיִתְּנוּ לִי תְּרוּמָה"? בְּמִדְרָשׁ רַבָּה מְבֹאָר: לְלַמֶּדְךָ שֶׁהַנּוֹתֵן תְּרוּמָה לְמִצְוָה, לוֹקֵחַ וּמַרְוִיחַ יוֹתֵר מִשִּׁוּוּי הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב שֶׁנָּתַן, לְפִיכָךְ נֶאֱמַר "וְיִקְחוּ". סִפּוּר מִן הַחַיִּים: אִמָּא עָמְדָה מוּלִי וְסָפְרָה אֶת הַמַּטְבְּעוֹת שֶׁנּוֹתְרוּ בְּאַרְנָקָהּ שֶׁרָאָה יָמִים טוֹבִים יוֹתֵר. שְׁנֵי הַמַּתְרִימִים עָמְדוּ בַּדֶּלֶת וְאִמָּא נָתְנָה לִי שְׁטָר מְכֻבָּד כְּדֵי שֶׁאֶמְסֹר לָהֶם. בְּיָדַיִם רוֹעֲדוֹת וּבִתְחוּשַׁת קֶבֶס וּמִרְמוּר הִגַּשְׁתִּי לָהֶם אֶת הַכֶּסֶף, וְהֵם חִיְּכוּ בְּסִפּוּק וְרָשְׁמוּ קַבָּלָה. אֲנִי לֹא חוֹשֵׁב שֶׁבְּכָל הַבִּנְיָן מִישֶׁהוּ נָתַן לָהֶם תְּרוּמָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, אֲבָל אִמָּא שֶׁלִּי כֵּן. הִיא אֲפִלּוּ אָמְרָה לָהֶם תּוֹדָה עַל זֶה שֶׁהֵם זִכּוּ אוֹתָהּ וְסָגְרָה אֶת הַדֶּלֶת בְּחִיּוּךְ שֶׁל מִי שֶׁהָרֶגַע הִרְוִיחַ פַּיִס בְּחַיָּיו. אֲנִי וַאֲחוֹתִי לֹא הָיִינוּ שֻׁתָּפִים לַחִיּוּךְ, יְלָדִים בְּגִיל עֶשֶׂר כְּבָר יוֹדְעִים הֵיטֵב שֶׁכֶּסֶף קוֹנֶה... שֶׁהַמַּטְבֵּעַ הֶעָגֹל מַפְרִיד בֵּינֵיהֶם וּבֵין הָאַרְטִיק אוֹ הַבְּרֵכָה, הַיַּלְקוּט הֶחָדָשׁ וְהַנְּסִיעָה בְּאוֹטוֹבּוּס. וַאֲנַחְנוּ הָלַכְנוּ בָּרֶגֶל, וְהַרְבֵּה. הַיּוֹם אֲנִי מְנַסֶּה לִרְאוֹת אֶת הַדְּבָרִים בְּאוֹר אַחֵר. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאִמָּא הָיְתָה נִצּוֹלֶת שׁוֹאָה. בְּגִיל שֵׁשׁ הִיא גֹּרְשָׁה עִם מִשְׁפַּחְתָּהּ לְטֶרֶזִינְשְׁטַאט, וּכְשֶׁהָיְתָה בְּגִיל שֶׁבַע שֻׁחְרְרוּ חֵצִי מֵהַמִּשְׁפָּחָה. הַחֵצִי הָאַחֵר לֹא שָׂרַד. לִהְיוֹת נִצּוֹל שׁוֹאָה זֶה מַשָּׂא לְכָל הַחַיִּים. אֲנִי מַכִּיר כָּאֵלּוּ שֶׁשּׁוֹמְרִים עַל סְטוֹקִים שֶׁל מָזוֹן בַּמְּזָוֶה שֶׁלָּהֶם עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא אֶצְלָם. כַּמּוּבָן אָסוּר לְהוֹתִיר אֹכֶל בַּצַּלַּחַת. אֲחֵרִים שׁוֹמְרִים עַל הַכֶּסֶף כְּעַל בְּבַת עֵינָם, כְּאֶפְשָׁרוּת שֶׁל פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ אִם חָלִילָה וְחַס יִתְהַפֵּךְ שׁוּב הָעוֹלָם... יֵשׁ כָּאֵלּוּ, וְהֵם אוּלַי הָרֹב. אֲבָל אֵצֶל אִמָּא שֶׁלִּי, הַמַּחֲנוֹת גָּרְמוּ לִתְגוּבָה הֲפוּכָה לְגַמְרֵי. "הָעֲרָכִים בַּמַּחֲנֶה הָיוּ שׁוֹנִים לְגַמְרֵי מֵאֲשֶׁר בָּעוֹלָם שֶׁבַּחוּץ", הִיא אָמְרָה לָנוּ לֹא פַּעַם. "לֹא נִצַּלְתָּ אִם הָיִיתָ יוֹתֵר יָפֶה, יוֹתֵר מֻכְשָׁר, יוֹתֵר חָזָק אוֹ עִם יוֹתֵר קְשָׁרִים... לִפְעָמִים דַּוְקָא הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ הֵם שֶׁגָּרְמוּ לָאֲנָשִׁים לִפֹּל רִאשׁוֹנִים. מַה שֶּׁבֶּאֱמֶת הִבְדִּיל בֵּין אֶחָד לַשֵּׁנִי הָיְתָה הָאֵיכוּת הַפְּנִימִית שֶׁלּוֹ, הַנְּשָׁמָה וְהַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים. אֶת זֶה גַּם הַגֶּרְמָנִים לֹא יָכְלוּ לָקַחַת...." כָּכָה נִטְבְּעָה בְּאִמָּא הַתּוֹבָנָה הַמּוּצָקָה, שֶׁמַּטְבֵּעַ שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת לִצְדָקָה - הִיא מַטְבֵּעַ שֶׁנִּשְׁאֶרֶת שֶׁלָּהּ לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. וַאֲנַחְנוּ הָיִינוּ יְלָדִים. לֹא רָאִינוּ אֶת הַמִּצְוָה, לֹא הִרְגַּשְׁנוּ אֶת הָעֹנֶג, וְכַמּוּבָן לֹא הָיִינוּ בְּטֶרֶזִינְשְׁטַאט. פַּעַם רָאִינוּ מִן הַחַלּוֹן כֵּיצַד אִמָּא יוֹרֶדֶת לְרוֹקֵן אֶת הָאַשְׁפָּה וּפוֹנָה בִּשְׁאֵלָה לִשְׁתֵּי נָשִׁים כְּבוּדוֹת, שֶׁנָּהֲגוּ לִפְקֹד אֶת הַבִּנְיָן מִדֵּי חֹדֶשׁ: "לָמָּה דִּלַּגְתֶּן עָלֵינוּ?" "אֲנִי חוֹשֵׁב, כִּמְעַט בָּטוּחַ, שֶׁהֵן יָדְעוּ אֶת הַמַּצָּב הַכַּסְפִּי אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת, וְחָשְׁשׁוּ מִסְּעוּדָה שֶׁאֵינָהּ מְסַפֶּקֶת אֶת בְּעָלֶיהָ וְלָכֵן הֶעְדִּיפוּ שֶׁלֹּא לִנְקֹשׁ עַל הַדֶּלֶת שֶׁלָּנוּ. אֲבָל אִמָּא הָיְתָה נְחוּשָׁה כָּל כָּךְ. הִיא הִפְצִירָה בָּהֶן וְאָמְרָה שֶׁלֹּא יִתָּכֵן שֶׁהֵן לֹא תִּכָּנַסְנָה וְתִשְׁתֶּינָה מַשֶּׁהוּ, וְתִזְכֶּינָה בַּתְּרוּמָה שֶׁלָּהּ. זֶה פָּשׁוּט מְצַעֵר אוֹתָהּ עַד בְּלִי דַּי. נוּ... לְצַעֵר אוֹתָהּ לֹא חָפְצוּ הַשְּׁתַּיִם, וְהֵן הִגִּיעוּ וְיָשְׁבוּ וְשׂוֹחֲחוּ מְעַט וְאַחַר כָּךְ הִכְנִיסוּ לַתִּיק שֶׁלָּהֶן תְּרוּמָה שְׁמֵנָה וְהָלְכוּ לָהֶן. כַּמּוּבָן שֶׁהָיוּ עוֹד רַבִּים אֲחֵרִים. בְּאוֹתוֹ יוֹם עָגוּם הָיָה לִי בַּסֶּנְדְּוִיץ'... גּוּרְנִישְׁט. כְּלוֹמַר שׁוּם דָּבָר. הַשּׁוֹקוֹלָד לִמְרִיחָה נִגְמַר, הַגְּבִינָה הָיְתָה עִם רֵיחַ חָשׁוּד וְלֹא הָיָה שׁוּם דָּבָר אַחֵר לָשִׂים בַּכָּרִיךְ שֶׁלָּקַחְתִּי לַתַּלְמוּד תּוֹרָה. אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה הָיָה לָנוּ שִׁעוּר חֻמָּשׁ וְהַנּוֹשֵׂא הַפַּעַם הָיָה - מַעַשְׂרוֹת. הַמְּלַמֵּד רֶבֶּ'ה תַּנְחוּם הִתְלַהֵב וְדִבֵּר גְּבוֹהָה גְּבוֹהָה עַל כָּךְ שֶׁהַנּוֹתֵן פְּרוּטָה לְעָנִי מִתְבָּרֵךְ בְּכִפְלַיִם. הוּא רָשַׁם עַל הַלּוּחַ אֶת הַמִּלָּה "ברך", וְהִסְבִּיר אֵיךְ כָּל אוֹת שֶׁבָּהּ הִיא כְּפוּלָה. הוּא גַּם אָמַר שֶׁזּוֹהִי הַמִּצְוָה הַיְחִידָה שֶׁה' מַרְשֶׁה לִבְחֹן אוֹתוֹ בָּהּ וּלְגַלּוֹת שֶׁנְּתִינָה מְבִיאָה עֹשֶׁר. אֶת הַשִּׁעוּר הוּא סִיֵּם בְּהַדְגָּמָה מוּחָשִׁית כֵּיצַד אֶת הַמִּלָּה "נתן" אֶפְשָׁר לְקָרְאָהּ יָשָׁר וְהָפוּךְ, כְּלוֹמַר, מִי שֶׁנּוֹתֵן בְּעֶצֶם מְקַבֵּל... בַּהַפְסָקָה הוֹצֵאתִי אֶת הַכָּרִיךְ שֶׁלִּי, נָגַסְתִּי בַּסֶּנְדְּוִיץ' הָרֵיק, שֶׁהָיָה בְּלִי טַעַם וּבְלִי רֵיחַ וְחָשַׁבְתִּי לִי שֶׁאִם רֶבֶּ'ה תַּנְחוּם הָיָה צוֹדֵק, הָיָה לִי בֵּין הַפְּרוּסוֹת דָּג מָלוּחַ כְּמוֹ לִשְׁרָגָא, פָלָאפֶל כְּמוֹ לְהֶערְשִׁי, אוֹ אוּלַי זוֹ הָיְתָה בִּכְלָל לַחְמָנִיָּה כְּמוֹ לִשְׁלֹמֹה. כִּי אִמָּא שֶׁלִּי נוֹתֶנֶת הֲמוֹן הֲמוֹן צְדָקָה, כִּמְעַט אֶת כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לָהּ, וַאֲנִי בָּטוּחַ שֶׁהַהוֹרִים שֶׁל שְׁרָגָא וּשְׁלֹמֹה וְהֶערְשִׁי לֹא נוֹתְנִים כָּמוֹהָ. בָּטוּחַ! מַשֶּׁהוּ בְּתוֹכִי הָיָה רָעוּעַ. חָשַׁבְתִּי לִי שֶׁאִם הַמְּלַמֵּד לֹא צוֹדֵק בְּעִנְיַן הָעֲשִׁירוּת וְהַמַּעַשְׂרוֹת, אוּלַי הוּא לֹא צוֹדֵק בְּעוֹד הַרְבֵּה דְּבָרִים אֲחֵרִים. כַּמּוּבָן שֶׁלֹּא הֵעַזְתִּי לְסַפֵּר עַל "מַחֲשֶׁבֶת הַכְּפִירָה" שֶׁלִּי לְאִישׁ, פָּחַדְתִּי, וּבֵינְתַיִם חִפַּשְׂתִּי תְּשׁוּבוֹת. יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי מֵאִמָּא לִטְעֹם מֵעוּגַת הַשּׁוֹקוֹלָד שֶׁאָפְתָה לְשַׁבָּת, הִיא הוֹדִיעָה לִי שֶׁבְּשׁוּם אֹפֶן לֹא. "בֶּן אָדָם צָרִיךְ סַבְלָנוּת בַּחַיִּים", הִיא אָמְרָה, "לֹא חַיָּבִים לְקַבֵּל מִיָּד כָּל דָּבָר. מְאֹד מְאֹד בָּרִיא לְחַכּוֹת קְצָת וְגַם ה' לֹא תָּמִיד נוֹתֵן לָנוּ מִיָּד אֶת מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים... הַלַּיְלָה, אַחֲרֵי סְעוּדַת שַׁבָּת תְּקַבֵּל מִן הָעוּגָה פְּרוּסָה הֲגוּנָה. כָּעֵת - לֹא!". אִמָּא אוּלַי חָשְׁבָה שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת לִי שִׁעוּר בִּדְחִיַּת סִפּוּקִים, אֲבָל הָאֱמֶת הָיְתָה שֶׁבְּאוֹתוֹ רֶגַע קִבַּלְתִּי שִׁעוּר בֶּאֱמוּנָה. פִּתְאֹם זָהֲרוּ לִי הַמִּלִּים שֶׁלָּהּ בַּמֹּחַ וְהִכְרִיזוּ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת: "לֹא חַיָּבִים לְקַבֵּל מִיָּד!" חָזַרְתִּי לְהַקְשִׁיב בְּפֶה פָּעוּר לַמְּלַמֵּד, וּבְאֵיזֶה שֶׁהוּא שָׁלָב גַּם הוֹסַפְתִּי תְּפִלָּה חֲרִישִׁית לַה', שֶׁאֶזְכֶּה לִרְאוֹת כֵּיצַד הַדְּבָרִים שֶׁהוּא לִמֵּד מִתְקַיְּמִים. יוֹם אֶחָד, אַבָּא שֶׁלִּי שֶׁעָבַד בְּמַאֲפִיָּה מְקוֹמִית - הִגִּיעָה לַבַּיִת עִם חִיּוּךְ עֲנָק. הוּא סִפֵּר לָנוּ עַל חֲנוּת הַבֵּיְיגְלְ'ס שֶׁהוּא פּוֹתֵחַ בַּיָּמִים הַקְּרוֹבִים, וּבִקֵּשׁ, אִם נוּכַל לִתְרֹם לוֹ כַּמָּה שְׁעוֹת מִשְׂחָק אַחַר הַצָּהֳרַיִם וּבָעֶרֶב, לָבוֹא לַעֲזֹר בַּמָּקוֹם. בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית הָיוּ הַבֵּיְיגְלְ'ס סִימַן הֶכֵּר לַמְּהַגְּרִים הַיְּהוּדִים, וּבֵיְיגְל עִם לַקְס הָיָה מַאֲכָל מָסָרְתִּי מְאֹד. בָּאָרֶץ לֹא מַמָּשׁ הִכִּירוּ אוֹתָם וְאַבָּא שֶׁלִּי שֶׁהָיָה הָרִאשׁוֹן לִפְתֹּחַ חֲנוּת כָּזוֹ, הָפַךְ מַהֵר מְאֹד לְמוּתָג בַּתְּחוּם. אִמָּא הִמְשִׁיכָה לָתֵת צְדָקָה אֲבָל כָּעֵת הָיָה גַּם מִמָּה. אֲנִי עָזַרְתִּי פֹּה וָשָׁם בָּחֳפָשִׁים בַּחֲנוּת, וְאַחַר כָּךְ כַּאֲשֶׁר בָּגַרְתִּי - הָפַכְתִּי לְשֻׁתָּף בָּעֵסֶק שֶׁפָּרַח וְאַף פָּתַח כַּמָּה סְנִיפִים וּמְפַרְנֵס אֶת כָּל הַצֶּאֱצָאִים. יוֹם אֶחָד וּמוּלִי, מֵעֵבֶר לַדֶּלְפֵּק, נִצַּב רֶבֶּ'ה תַּנְחוּם עִם שְׁנֵי יְלָדִים בְּנֵי עֶשֶׂר וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. הוּא לֹא זִהָה אוֹתִי, אֲבָל אֲנִי זִהִיתִי אוֹתוֹ מִיָּד. אוֹתוֹ רֶבֶּ'ה יָקָר, רַק בְּצֶבַע לָבָן. "הַאִם תּוּכַל בְּבַקָּשָׁה לְהָכִין לַנְּכָדִים שֶׁלִּי בֵּיְיגְלְ'ס?" שָׁאַל הָאִישׁ בַּעֲדִינוּת. "בְּשִׂמְחָה!" עָנִיתִי. כַּאֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לְשַׁלֵּם אָמַרְתִּי לוֹ: "רֶבֶּ'ה תַּנְחוּם, אַתָּה אוּלַי לֹא זוֹכֵר אוֹתִי, אֲבָל אֲנִי זוֹכֵר אוֹתְךָ הֵיטֵב, אֶת הַשִּׁעוּרִים הַמַּקְסִימִים, הַהֶסְבֵּרִים הַבְּהִירִים וְגַם שִׁעוּר אֶחָד וּמְיֻחָד עַל מִצְוַת הַמַּעַשְׂרוֹת וְהַצְּדָקָה. הַרְשֵׁה לִי לְכַבֵּד אֶתְכֶם פַּעַם אַחַת עַל חֶשְׁבּוֹנִי!". (בְּךָ בָּטַחְנוּ)