Otzarot-Article

"כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר... וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל הַיָּמִים" (מד-לב). לִכְאוֹרָה יֵשׁ לְהָבִין: מַדּוּעַ טַעֲנָתוֹ שֶׁל יְהוּדָה, אוֹדוֹת הַסִּכּוּן הֶעָצוּם שֶׁנִּשְׁקַף לוֹ בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת, אִם לֹא יָשִׁיב אֶת בִּנְיָמִין אָחִיו אֶל אָבִיו – לֹא גָּרְמָה לְיוֹסֵף לַחְשֹׂף אֶת עַצְמוֹ וּלְהִתְגַּלּוֹת בִּפְנֵי אֶחָיו, וְרַק כַּאֲשֶׁר הֶעֱלָה יְהוּדָה אֶת הַטַּעֲנָה בִּדְבַר הַצַּעַר שֶׁיִּגָּרֵם לְאָבִיו כְּתוֹצָאָה מִכָּךְ – לֹא הָיָה יוֹסֵף יָכוֹל עוֹד לְהִתְאַפֵּק? הַאִם חָלִילָה נִתָּן לוֹמַר שֶׁהוּא הָיָה אָדִישׁ לְצַעֲרוֹ שֶׁל יְהוּדָה אָחִיו, שֶׁכָּל עוֹלָמוֹ מֻטָּל הָיָה עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם?

אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא:

הָיָה זֶה בְּעֵת נִשּׂוּאֵי אֶחָד מִבָּנָיו שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי דָּוִד בֶּכֶר, מִגְּדוֹלֵי הָרַבָּנִים שֶׁבְּיַהֲדוּת תּוּרְכִּיָּה, אֲשֶׁר זָכָה לְהַעֲרָצָתָם שֶׁל כָּל גְּדוֹלֵי דּוֹרוֹ – וּבָהֶם בַּעַל 'הַנּוֹדָע בִּיהוּדָה' אֲשֶׁר הִתְבַּטֵּל כְּלַפָּיו בְּהִתְבַּטְּלוּת מֻחְלֶטֶת, וּמִנֹּסַח תְּשׁוּבָה שֶׁהִפְנָה אֵלָיו, בָּהּ הִפְלִיג לְשַׁבְּחוֹ בִּתְאָרִים יוֹצְאֵי דֹּפֶן – נִתָּן לָחוּשׁ בְּיִרְאַת הַכָּבוֹד הָעֲצוּמָה שֶׁרָחַשׁ לוֹ.

שִׂמְחַת הַנִּשּׂוּאִין נֶעֶרְכָה בְּעִיר רְחוֹקָה מִמְּקוֹם מְגוּרָיו שֶׁל רַבִּי דָּוִד, וּלְפִיכָךְ, הוּא הִקְדִּים לָצֵאת לַדֶּרֶךְ שָׁעוֹת רַבּוֹת לִפְנֵי שְׁעַת הַחֻפָּה הַמְּיֹעֶדֶת, בַּעֲגָלָה רְתוּמָה לְסוּסִים, כְּמִנְהַג הַיָּמִים הָהֵם, אֶלָּא שֶׁמִּשּׁוּם מָה – הַדֶּרֶךְ הִתְנַהֲלָה בַּעֲצַלְתַּיִם, וּמַבָּט חָטוּף אֶל עֵבֶר הַשָּׁעוֹן הִבְהִיר כִּי שְׁעַת הַחֻפָּה מִתְקָרֶבֶת בְּעוֹד הַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה אֲרֻכָּה.

פָּנָה אֵפוֹא רַבִּי דָּוִד אֶל הָעֶגְלוֹן, וּבִקֵּשׁ כִּי יָאִיץ בַּסּוּסִים, וְהַלָּה נַעֲנָה וְעָשָׂה כְּכָל יְכָלְתּוֹ. אַךְ לַשָּׁוְא: הַדֶּרֶךְ עֲדַיִן הִתְנַהֲלָה בַּעֲצַלְתַּיִם, עַד שֶׁבְּשָׁלָב מְסֻיָּם פָּקְעָה סַבְלָנוּתוֹ שֶׁל רַבִּי דָּוִד, וּבִפְנוֹתוֹ אֶל הָעֶגְלוֹן אָמַר בִּגְעָרָה: "שְׁלוּמִיאֵל שֶׁכְּמוֹתְךָ... הַאִם אֵינְךָ יָכוֹל לְהִזְדָּרֵז קְצָת?"...

הִגְבִּיר הָעֶגְלוֹן אֶת הַצְלָפוֹתָיו בַּסּוּסִים, וְאַדְּהָכִי וְהָכִי – הִגִּיעוּ אֶל מְקוֹם הַחֲתֻנָּה בְּאִחוּר נִכָּר. רַבִּי דָּוִד מִהֵר לְשַׁלֵּם אֶת שְׂכָרוֹ שֶׁל הָעֶגְלוֹן וְלָגֶשֶׁת אֶל הַחֻפָּה שֶׁהִתְעַכְּבָה בְּגִינוֹ, אוּלָם לְאַחַר שֶׁהִסְתַּיְּמָה הַחֻפָּה – הֵחֵל מִיָּד לְחַפֵּשׂ אֶת הָעֶגְלוֹן, מִבְּלִי לְהַסְבִּיר מְאוּמָה. מִשֶּׁנּוֹדַע לוֹ כִּי הַלָּה כְּבָר עָזַב אֶת הַמָּקוֹם – לֹא הִסֵּס רַבִּי דָּוִד: הוּא שָׂכַר מִיָּד עֲגָלָה אַחֶרֶת, וּבִקֵּשׁ מֵהָעֶגְלוֹן לִדְלֹק בְּעִקְבוֹת הָעֶגְלוֹן הָרִאשׁוֹן.

לְאַחַר מִסְפַּר שָׁעוֹת שֶׁל מִרְדָּף, עָלָה בְּיָדוֹ שֶׁל רַבִּי דָּוִד לְהַשִּׂיג אֶת הָעֶגְלוֹן הָרִאשׁוֹן, וְאוֹ אָז – מִהֵר לָרֶדֶת מֵהָעֲגָלָה, לַעֲמֹד בְּפָנָיו וּלְהַכְרִיז: "אָנָּא, יְהוּדִי יָקָר! סְלַח וּמְחַל לִי עַל שֶׁקְּרָאתִיךָ שְׁלוּמִיאֵל!".

אֶלָּא שֶׁלְּהַפְתָּעָתוֹ שֶׁל רַבִּי דָּוִד, הָעֶגְלוֹן מֵאֵן לִסְלֹחַ... "אֵינֶנִּי מוֹחֵל!" הִכְרִיז נֶחֱרָצוֹת, וְלֹא הוֹעִילוּ כָּל שִׁכְנוּעָיו שֶׁל הַגָּאוֹן.

"מוּכָן אֲנִי לְשַׁלֵּם לְךָ כָּל סְכוּם שֶׁתִּדְרֹשׁ, כְּפִצּוּי!" נִסָּה כָּעֵת רַבִּי דָּוִד אֶת מַזָּלוֹ מִכִּוּוּן אַחֵר, אוּלָם הָעֶגְלוֹן – עוֹמֵד בִּקְשִׁי עָרְפּוֹ: "לֹא אֶסְלַח!" הוּא מַמְשִׁיךְ לְהַבְהִיר חַד מַשְׁמָעִית.

"יוֹדֵעַ מָה? אֱמֹר אַתָּה! מַה בִּרְצוֹנְךָ שֶׁאֶתֵּן לְךָ בִּכְדֵי שֶׁתִּסְלַח וְתִמְחַל לִי?" שָׁאַל לְבַסּוֹף רַבִּי דָּוִד, אֲשֶׁר נוֹכַח לָדַעַת כִּי כָּל הִשְׁתַּדְּלֻיּוֹתָיו עוֹלוֹת בְּתֹהוּ, וְהָעֶגְלוֹן הֵשִׁיב בְּלִי בּוּשָׁה: "אַסְכִּים לִמְחֹל וְלִסְלֹחַ לְךָ, רַק אִם תִּתֵּן לִי מַחֲצִית מֵחֶלְקְךָ לָעוֹלָם הַבָּא!".

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים, לֹא הִסֵּס רַבִּי דָּוִד אֲפִלּוּ לְרֶגַע... "לוּ יְהִי כֵן! אֲנִי מוּכָן! מַחֲצִית הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלִּי נָתוּן לְךָ, וְעַתָּה – הוֹאֵל נָא לִמְחֹל לִי!" הִכְרִיז, וְאָכֵן, כָּעֵת, הִתְרַצָּה הָעֶגְלוֹן וְהוֹדִיעַ עַל מְחִילָתוֹ בְּלֵב שָׁלֵם, כַּאֲשֶׁר עַל פָּנָיו שֶׁל רַבִּי דָּוִד נִכָּר אֹשֶׁר עִלָּאִי - עַל שֶׁזָּכָה לְפַיֵּס יְהוּדִי שֶׁנִּפְגַּע עַל יָדוֹ מִבְּלִי מֵשִׂים, יְהֵא הַמְּחִיר אֲשֶׁר יְהֵא...

לְאַחַר מַעֲשֶׂה, הִסְבִּיר רַבִּי דָּוִד וְאָמַר: "יְהוּדִי אֲנִי, וְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְחַיֶּבֶת אוֹתִי לְפַיֵּס יְהוּדִי שֶׁפָּגַעְתִּי בּוֹ. זוֹ הִיא חוֹבָתִי! הַדְּאָגָה לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלִּי - אֵינָהּ חֵלֶק מֵחוֹבָתִי בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּעוֹד שֶׁלְּפַיֵּס אֶת הָעֶגְלוֹן שֶׁנִּפְגַּע עַל יָדִי – הֲרֵי זוֹ חוֹבָתִי הַגְּמוּרָה! מִשּׁוּם כָּךְ, אָכֵן, הָיָה בָּרוּר לִי מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת: עָלַי לַעֲשׂוֹת אֶת הַמֻּטָּל עָלַי, וְלֹא לְחַשֵּׁב אֶת חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלִּי!".

וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ:

שֶׁכֵּן הִנֵּה, הַחֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל שָׂכָר וָעֹנֶשׁ בָּעוֹלָם הַבָּא - אֵינָם מֻטָּלִים עָלֵינוּ. אֵלּוּ חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָנוּ לֹא אֲמוּרִים לִדְאֹג לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלָּנוּ, אֶלָּא לִדְאֹג לְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידֵנוּ וְאֶת חוֹבָתֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה!

מִשּׁוּם כָּךְ, כַּאֲשֶׁר הֶעֱלָה יְהוּדָה אֶת טַעֲנָתוֹ, כִּי אִם לֹא יָשִׁיב אֶת בִּנְיָמִין יִהְיֶה מְנֻדֶּה בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת – לֹא הִתְרַגֵּשׁ מִכָּךְ יוֹסֵף, שֶׁכֵּן אָמְנָם מְדֻבָּר בְּטַעֲנָה חֲזָקָה, אַךְ כִּכְלוֹת הַכֹּל: אֵין זֶה מִתַּפְקִידוֹ שֶׁל יְהוּדָה בָּעוֹלָם הַזֶּה – לִדְאֹג לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלּוֹ...

לְעֻמַּת זֹאת, כַּאֲשֶׁר הֶעֱלָה יְהוּדָה אֶת הַחֲשָׁשׁ מִפְּנֵי הַצַּעַר שֶׁיִּגָּרֵם לְאָבִיו אִם לֹא יָשִׁיב אֵלָיו אֶת בִּנְיָמִין – הִשְׁתַּכְנַע יוֹסֵף, וְחָשַׂף בִּפְנֵי אֶחָיו אֶת זֶהוּתוֹ! (לְלַמֶּדְךָ)

	בא תשפ"ב
	יְמֵי הַבַּחֲרוּת – מְסֻגָּלִים בְּיוֹתֵר לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם
	"כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר... וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל הַיָּמִים" (מד-לב). לִכְאוֹרָה יֵשׁ לְהָבִין: מַדּוּעַ טַעֲנָתוֹ שֶׁל יְהוּדָה, אוֹדוֹת הַסִּכּוּן הֶעָצוּם שֶׁנִּשְׁקַף לוֹ בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת, אִם לֹא יָשִׁיב אֶת בִּנְיָמִין אָחִיו אֶל אָבִיו – לֹא גָּרְמָה לְיוֹסֵף לַחְשֹׂף אֶת עַצְמוֹ וּלְהִתְגַּלּוֹת בִּפְנֵי אֶחָיו, וְרַק כַּאֲשֶׁר הֶעֱלָה יְהוּדָה אֶת הַטַּעֲנָה בִּדְבַר הַצַּעַר שֶׁיִּגָּרֵם לְאָבִיו כְּתוֹצָאָה מִכָּךְ – לֹא הָיָה יוֹסֵף יָכוֹל עוֹד לְהִתְאַפֵּק? הַאִם חָלִילָה נִתָּן לוֹמַר שֶׁהוּא הָיָה אָדִישׁ לְצַעֲרוֹ שֶׁל יְהוּדָה אָחִיו, שֶׁכָּל עוֹלָמוֹ מֻטָּל הָיָה עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא: הָיָה זֶה בְּעֵת נִשּׂוּאֵי אֶחָד מִבָּנָיו שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי דָּוִד בֶּכֶר, מִגְּדוֹלֵי הָרַבָּנִים שֶׁבְּיַהֲדוּת תּוּרְכִּיָּה, אֲשֶׁר זָכָה לְהַעֲרָצָתָם שֶׁל כָּל גְּדוֹלֵי דּוֹרוֹ – וּבָהֶם בַּעַל 'הַנּוֹדָע בִּיהוּדָה' אֲשֶׁר הִתְבַּטֵּל כְּלַפָּיו בְּהִתְבַּטְּלוּת מֻחְלֶטֶת, וּמִנֹּסַח תְּשׁוּבָה שֶׁהִפְנָה אֵלָיו, בָּהּ הִפְלִיג לְשַׁבְּחוֹ בִּתְאָרִים יוֹצְאֵי דֹּפֶן – נִתָּן לָחוּשׁ בְּיִרְאַת הַכָּבוֹד הָעֲצוּמָה שֶׁרָחַשׁ לוֹ. שִׂמְחַת הַנִּשּׂוּאִין נֶעֶרְכָה בְּעִיר רְחוֹקָה מִמְּקוֹם מְגוּרָיו שֶׁל רַבִּי דָּוִד, וּלְפִיכָךְ, הוּא הִקְדִּים לָצֵאת לַדֶּרֶךְ שָׁעוֹת רַבּוֹת לִפְנֵי שְׁעַת הַחֻפָּה הַמְּיֹעֶדֶת, בַּעֲגָלָה רְתוּמָה לְסוּסִים, כְּמִנְהַג הַיָּמִים הָהֵם, אֶלָּא שֶׁמִּשּׁוּם מָה – הַדֶּרֶךְ הִתְנַהֲלָה בַּעֲצַלְתַּיִם, וּמַבָּט חָטוּף אֶל עֵבֶר הַשָּׁעוֹן הִבְהִיר כִּי שְׁעַת הַחֻפָּה מִתְקָרֶבֶת בְּעוֹד הַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה אֲרֻכָּה. פָּנָה אֵפוֹא רַבִּי דָּוִד אֶל הָעֶגְלוֹן, וּבִקֵּשׁ כִּי יָאִיץ בַּסּוּסִים, וְהַלָּה נַעֲנָה וְעָשָׂה כְּכָל יְכָלְתּוֹ. אַךְ לַשָּׁוְא: הַדֶּרֶךְ עֲדַיִן הִתְנַהֲלָה בַּעֲצַלְתַּיִם, עַד שֶׁבְּשָׁלָב מְסֻיָּם פָּקְעָה סַבְלָנוּתוֹ שֶׁל רַבִּי דָּוִד, וּבִפְנוֹתוֹ אֶל הָעֶגְלוֹן אָמַר בִּגְעָרָה: "שְׁלוּמִיאֵל שֶׁכְּמוֹתְךָ... הַאִם אֵינְךָ יָכוֹל לְהִזְדָּרֵז קְצָת?"... הִגְבִּיר הָעֶגְלוֹן אֶת הַצְלָפוֹתָיו בַּסּוּסִים, וְאַדְּהָכִי וְהָכִי – הִגִּיעוּ אֶל מְקוֹם הַחֲתֻנָּה בְּאִחוּר נִכָּר. רַבִּי דָּוִד מִהֵר לְשַׁלֵּם אֶת שְׂכָרוֹ שֶׁל הָעֶגְלוֹן וְלָגֶשֶׁת אֶל הַחֻפָּה שֶׁהִתְעַכְּבָה בְּגִינוֹ, אוּלָם לְאַחַר שֶׁהִסְתַּיְּמָה הַחֻפָּה – הֵחֵל מִיָּד לְחַפֵּשׂ אֶת הָעֶגְלוֹן, מִבְּלִי לְהַסְבִּיר מְאוּמָה. מִשֶּׁנּוֹדַע לוֹ כִּי הַלָּה כְּבָר עָזַב אֶת הַמָּקוֹם – לֹא הִסֵּס רַבִּי דָּוִד: הוּא שָׂכַר מִיָּד עֲגָלָה אַחֶרֶת, וּבִקֵּשׁ מֵהָעֶגְלוֹן לִדְלֹק בְּעִקְבוֹת הָעֶגְלוֹן הָרִאשׁוֹן. לְאַחַר מִסְפַּר שָׁעוֹת שֶׁל מִרְדָּף, עָלָה בְּיָדוֹ שֶׁל רַבִּי דָּוִד לְהַשִּׂיג אֶת הָעֶגְלוֹן הָרִאשׁוֹן, וְאוֹ אָז – מִהֵר לָרֶדֶת מֵהָעֲגָלָה, לַעֲמֹד בְּפָנָיו וּלְהַכְרִיז: "אָנָּא, יְהוּדִי יָקָר! סְלַח וּמְחַל לִי עַל שֶׁקְּרָאתִיךָ שְׁלוּמִיאֵל!". אֶלָּא שֶׁלְּהַפְתָּעָתוֹ שֶׁל רַבִּי דָּוִד, הָעֶגְלוֹן מֵאֵן לִסְלֹחַ... "אֵינֶנִּי מוֹחֵל!" הִכְרִיז נֶחֱרָצוֹת, וְלֹא הוֹעִילוּ כָּל שִׁכְנוּעָיו שֶׁל הַגָּאוֹן. "מוּכָן אֲנִי לְשַׁלֵּם לְךָ כָּל סְכוּם שֶׁתִּדְרֹשׁ, כְּפִצּוּי!" נִסָּה כָּעֵת רַבִּי דָּוִד אֶת מַזָּלוֹ מִכִּוּוּן אַחֵר, אוּלָם הָעֶגְלוֹן – עוֹמֵד בִּקְשִׁי עָרְפּוֹ: "לֹא אֶסְלַח!" הוּא מַמְשִׁיךְ לְהַבְהִיר חַד מַשְׁמָעִית. "יוֹדֵעַ מָה? אֱמֹר אַתָּה! מַה בִּרְצוֹנְךָ שֶׁאֶתֵּן לְךָ בִּכְדֵי שֶׁתִּסְלַח וְתִמְחַל לִי?" שָׁאַל לְבַסּוֹף רַבִּי דָּוִד, אֲשֶׁר נוֹכַח לָדַעַת כִּי כָּל הִשְׁתַּדְּלֻיּוֹתָיו עוֹלוֹת בְּתֹהוּ, וְהָעֶגְלוֹן הֵשִׁיב בְּלִי בּוּשָׁה: "אַסְכִּים לִמְחֹל וְלִסְלֹחַ לְךָ, רַק אִם תִּתֵּן לִי מַחֲצִית מֵחֶלְקְךָ לָעוֹלָם הַבָּא!". לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים, לֹא הִסֵּס רַבִּי דָּוִד אֲפִלּוּ לְרֶגַע... "לוּ יְהִי כֵן! אֲנִי מוּכָן! מַחֲצִית הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלִּי נָתוּן לְךָ, וְעַתָּה – הוֹאֵל נָא לִמְחֹל לִי!" הִכְרִיז, וְאָכֵן, כָּעֵת, הִתְרַצָּה הָעֶגְלוֹן וְהוֹדִיעַ עַל מְחִילָתוֹ בְּלֵב שָׁלֵם, כַּאֲשֶׁר עַל פָּנָיו שֶׁל רַבִּי דָּוִד נִכָּר אֹשֶׁר עִלָּאִי - עַל שֶׁזָּכָה לְפַיֵּס יְהוּדִי שֶׁנִּפְגַּע עַל יָדוֹ מִבְּלִי מֵשִׂים, יְהֵא הַמְּחִיר אֲשֶׁר יְהֵא... לְאַחַר מַעֲשֶׂה, הִסְבִּיר רַבִּי דָּוִד וְאָמַר: "יְהוּדִי אֲנִי, וְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְחַיֶּבֶת אוֹתִי לְפַיֵּס יְהוּדִי שֶׁפָּגַעְתִּי בּוֹ. זוֹ הִיא חוֹבָתִי! הַדְּאָגָה לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלִּי - אֵינָהּ חֵלֶק מֵחוֹבָתִי בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּעוֹד שֶׁלְּפַיֵּס אֶת הָעֶגְלוֹן שֶׁנִּפְגַּע עַל יָדִי – הֲרֵי זוֹ חוֹבָתִי הַגְּמוּרָה! מִשּׁוּם כָּךְ, אָכֵן, הָיָה בָּרוּר לִי מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת: עָלַי לַעֲשׂוֹת אֶת הַמֻּטָּל עָלַי, וְלֹא לְחַשֵּׁב אֶת חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלִּי!". וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: שֶׁכֵּן הִנֵּה, הַחֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל שָׂכָר וָעֹנֶשׁ בָּעוֹלָם הַבָּא - אֵינָם מֻטָּלִים עָלֵינוּ. אֵלּוּ חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָנוּ לֹא אֲמוּרִים לִדְאֹג לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלָּנוּ, אֶלָּא לִדְאֹג לְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידֵנוּ וְאֶת חוֹבָתֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה! מִשּׁוּם כָּךְ, כַּאֲשֶׁר הֶעֱלָה יְהוּדָה אֶת טַעֲנָתוֹ, כִּי אִם לֹא יָשִׁיב אֶת בִּנְיָמִין יִהְיֶה מְנֻדֶּה בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת – לֹא הִתְרַגֵּשׁ מִכָּךְ יוֹסֵף, שֶׁכֵּן אָמְנָם מְדֻבָּר בְּטַעֲנָה חֲזָקָה, אַךְ כִּכְלוֹת הַכֹּל: אֵין זֶה מִתַּפְקִידוֹ שֶׁל יְהוּדָה בָּעוֹלָם הַזֶּה – לִדְאֹג לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלּוֹ... לְעֻמַּת זֹאת, כַּאֲשֶׁר הֶעֱלָה יְהוּדָה אֶת הַחֲשָׁשׁ מִפְּנֵי הַצַּעַר שֶׁיִּגָּרֵם לְאָבִיו אִם לֹא יָשִׁיב אֵלָיו אֶת בִּנְיָמִין – הִשְׁתַּכְנַע יוֹסֵף, וְחָשַׂף בִּפְנֵי אֶחָיו אֶת זֶהוּתוֹ! (לְלַמֶּדְךָ)