Otzarot-Article

"אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה וְאֵין קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ" (לב-יח). בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מִן הָהָר, נִשְׁמַע קוֹל בַּמַּחֲנֶה. יְהוֹשֻׁעַ חָשַׁב שֶׁזֶּה קוֹל מִלְחָמָה, וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ הֱשִׁיבוֹ שֶׁאֵין אֵלּוּ קוֹלוֹת מִלְחָמָה אֶלָּא סְתָם קוֹלוֹת מְהוּמָה.

מַדּוּעַ לֹא גִּלָּה לוֹ שֶׁזֶּהוּ פֻּלְחַן הָעֵגֶל? הִסְבִּיר הָרַמְבַּ"ן שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא רָצָה לְסַפֵּר בִּגְנוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל - לַמְרוֹת שֶׁהַחֵטְא הָיָה נוֹרָא וּבְפֻמְבִּי. מִכָּאן אָנוּ לְמֵדִים עַד כַּמָּה חַיָּבִים אָנוּ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְסַפֵּר בִּגְנוּתוֹ שֶׁל יְהוּדִי, שֶׁהֲרֵי לָבֶטַח זוֹהִי גְּנוּת נִסְתֶּרֶת יוֹתֵר, וְאֵינָהּ חֲמוּרָה כְּחֵטְא הָעֵגֶל. מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ לוֹמְדִים אָנוּ מַהִי רְגִישׁוּת לְרִגְשׁוֹת הַזּוּלַת.

זֶה קָרָה בְּעֶרֶב חַג הַשָּׁבוּעוֹת, הַזְּמַן הַלָּחוּץ בְּיוֹתֵר בַּמִּסְפָּרוֹת בָּרִכּוּזִים שֶׁל שׁוֹמְרֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. נִגַּשְׁתִּי עִם מוֹרִי הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה וֶבֶּר לְאַחַת הַמִּסְפָּרוֹת הַיְּרוּשַׁלְמִיּוֹת בִּכְדֵי לְהִסְתַּפֵּר. כַּמְּקֻבָּל בִּזְמַן דָּחוּק שֶׁכָּזֶה, הַסַּפָּר הַוָּתִיק בַּמִּסְפָּרָה שָׂכַר לְעַצְמוֹ סַפָּר צָעִיר שֶׁיְּסַפֵּר לְצִדּוֹ בִּכְדֵי לְהָקֵל מֵעָלָיו אֶת עֹמֶס הָעֲבוֹדָה. לְפֶתַע רַבִּי מֹשֶׁה הִבְחִין, שֶׁכָּל אֵלֶּה שֶׁהִמְתִּינוּ בַּתּוֹר סֵרְבוּ לָגֶשֶׁת לַסַּפָּר הַצָּעִיר, הֵם הֶעְדִּיפוּ לְהַמְתִּין לַוָּתִיק וַאֲפִלּוּ בִּמְחִיר שֶׁהַצָּעִיר יֵשֵׁב בְּיָדַיִם רֵיקוֹת מֵעֲבוֹדָה. הַמַּרְאֶה הַזֶּה צָרַם מְאֹד לְרַבִּי מֹשֶׁה. הוּא נִגַּשׁ מִיָּד לַסַּפָּר הַצָּעִיר בִּכְדֵי שֶׁיְּסַפְּרוֹ. בְּתֹם הַתִּסְפֹּרֶת, הִרְעִיף עָלָיו שְׁבָחִים רַבִּים וְהוֹדָה לוֹ מִקֶּרֶב לֵב עַל מְלַאכְתּוֹ. כְּשֶׁיָּצָאנוּ מֵהַמִּסְפָּרָה אָמַר לִי רַבִּי מֹשֶׁה: "עָדִיף לִהְיוֹת מְסֻפָּר פָּחוֹת יָפֶה וְלֹא לְהַלְבִּין פְּנֵי יְהוּדִי בָּרַבִּים, מֵאֲשֶׁר לְהַלֵּךְ עִם תִּסְפֹּרֶת יָפָה שֶׁבְּגִינָהּ פָּנָיו שֶׁל יְהוּדִי הֻכְלְמוּ".

וּנְסַפֵּר סִפּוּר נוֹסָף בְּעִנְיַן רְגִישׁוּת לְרִגְשׁוֹת הַזּוּלָת.

בַּעַל תְּשׁוּבָה הִגִּיעַ לָגוּר בַּבִּנְיָן שֶׁלִּי. לְאַחַר מִסְפַּר שָׁבוּעוֹת רָאִיתִי אוֹתוֹ יוֹצֵא מֵהַבִּנְיָן וְחָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי, כִּי מֵעוֹלָם לֹא בֵּרַכְתִּי אוֹתוֹ בְּ'בָרוּךְ הַבָּא' כַּיָּאֶה לְשָׁכֵן חָדָשׁ. הִקְדַּמְתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְנָתַתִּי לוֹ 'בָּרוּךְ הַבָּא' חָמִים, בְּצֵרוּף הִתְנַצְּלוּת עַל שֶׁלֹּא קִדַּמְתִּי אֶת פָּנָיו עַד כֹּה. הוּא נָתַן לִי שָׁלוֹם וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ.

לְאַחַר שֶׁהִתְרַחֵק מִסְפַּר בִּנְיָנִים מָצָאתִי אֶת עַצְמִי רָץ אַחֲרָיו וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהַמְתִּין רֶגַע. הוּא עָצַר וְהִמְתִּין לְמוֹצָא פִּי, אַךְ גַּם אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי מַה בִּרְצוֹנִי לוֹמַר. עָמַדְתִּי נָבוֹךְ, עַד שֶׁלְּפֶתַע מִשּׁוּם מָקוֹם, אוּלַי כְּדֵי לָצֵאת מֵהַמְּבוּכָה, שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: "אוּלַי אַתָּה רוֹצֶה לִלְמֹד אִתִּי בְּחַבְרוּתָא?"

בִּתְגוּבָה לַשְּׁאֵלָה הוּא הִסְתַּכֵּל עָלַי וּפָרַץ בִּבְכִי בִּלְתִּי נִשְׁלָט. לֹא הֵבַנְתִּי מָה עוֹבֵר עָלָיו וּמֶה עָשִׂיתִי, רַע אוֹ טוֹב, עַד שֶׁהוּא נִרְגַּע מְעַט וְסִפֵּר: "הִגַּעְתִּי מֵעִיר אַחֶרֶת. לָעִיר הַזּוֹ הִגַּעְנוּ אֲנִי וְאִשְׁתִּי בְּגַפֵּנוּ. עָזַבְנוּ הַכֹּל כְּדֵי לְהִתְחַזֵּק וְלִבְנוֹת בַּיִת שֶׁל תּוֹרָה, אֲבָל כָּאן אֵינִי מַכִּיר אַף אֶחָד וְהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי לֹא מִתְקַדֵּם לְשׁוּם מָקוֹם. אֶתְמוֹל בַּלַּיְלָה הִצִּיעָה לִי אִשְׁתִּי שֶׁנַּגִּיד בְּיַחַד אֶת כָּל סֵפֶר הַתְּהִלִּים כְּדֵי שֶׁה' יִמְצָא לִי חַבְרוּתָא. יָשַׁבְנוּ וְאָמַרְנוּ אֶת כָּל סֵפֶר הַתְּהִלִּים בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ, חֵצִי אֲנִי וְחֵצִי אִשְׁתִּי, וּבִקַּשְׁנוּ חַבְרוּתָא עֲבוּרִי, וְהִנֵּה אֲנִי יוֹצֵא מֵהַבַּיִת וְאַתָּה מַצִּיעַ לִי חַבְרוּתָא!"

כַּיּוֹם חָלְפוּ שְׁמוֹנֶה שָׁנִים, בָּרוּךְ ה'. מִדֵּי יוֹם אָנוּ לוֹמְדִים בְּחַבְרוּתָא, וּבֵיתוֹ אָכֵן גָּדֵל עַל אַדְנֵי הַתּוֹרָה וְהַיִּרְאָה כַּאֲשֶׁר הוּא עַצְמוֹ בִּתְחִלַּת הַדֶּרֶךְ לֹא יָדַע כִּמְעַט דָּבָר וְכַיּוֹם הוּא כְּבָר מוֹסֵר שִׁעוּרִים....

הֲרֵי לָנוּ בַּמֶּה נִתָּן לִזְכּוֹת כַּאֲשֶׁר שָׂמִים לֵב לִרְגִישׁוּתוֹ שֶׁל הַזּוּלָת. (בְּךָ בָּטַחְנוּ, טִיב הַקְּהִלָּה)

	וארא תשפ"ב
	אֱמוּנָה לְחוּד – וּמַעֲשִׂים לְחוּד!
	"אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה וְאֵין קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ" (לב-יח). בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מִן הָהָר, נִשְׁמַע קוֹל בַּמַּחֲנֶה. יְהוֹשֻׁעַ חָשַׁב שֶׁזֶּה קוֹל מִלְחָמָה, וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ הֱשִׁיבוֹ שֶׁאֵין אֵלּוּ קוֹלוֹת מִלְחָמָה אֶלָּא סְתָם קוֹלוֹת מְהוּמָה. מַדּוּעַ לֹא גִּלָּה לוֹ שֶׁזֶּהוּ פֻּלְחַן הָעֵגֶל? הִסְבִּיר הָרַמְבַּ"ן שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא רָצָה לְסַפֵּר בִּגְנוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל - לַמְרוֹת שֶׁהַחֵטְא הָיָה נוֹרָא וּבְפֻמְבִּי. מִכָּאן אָנוּ לְמֵדִים עַד כַּמָּה חַיָּבִים אָנוּ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְסַפֵּר בִּגְנוּתוֹ שֶׁל יְהוּדִי, שֶׁהֲרֵי לָבֶטַח זוֹהִי גְּנוּת נִסְתֶּרֶת יוֹתֵר, וְאֵינָהּ חֲמוּרָה כְּחֵטְא הָעֵגֶל. מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ לוֹמְדִים אָנוּ מַהִי רְגִישׁוּת לְרִגְשׁוֹת הַזּוּלַת. זֶה קָרָה בְּעֶרֶב חַג הַשָּׁבוּעוֹת, הַזְּמַן הַלָּחוּץ בְּיוֹתֵר בַּמִּסְפָּרוֹת בָּרִכּוּזִים שֶׁל שׁוֹמְרֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. נִגַּשְׁתִּי עִם מוֹרִי הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה וֶבֶּר לְאַחַת הַמִּסְפָּרוֹת הַיְּרוּשַׁלְמִיּוֹת בִּכְדֵי לְהִסְתַּפֵּר. כַּמְּקֻבָּל בִּזְמַן דָּחוּק שֶׁכָּזֶה, הַסַּפָּר הַוָּתִיק בַּמִּסְפָּרָה שָׂכַר לְעַצְמוֹ סַפָּר צָעִיר שֶׁיְּסַפֵּר לְצִדּוֹ בִּכְדֵי לְהָקֵל מֵעָלָיו אֶת עֹמֶס הָעֲבוֹדָה. לְפֶתַע רַבִּי מֹשֶׁה הִבְחִין, שֶׁכָּל אֵלֶּה שֶׁהִמְתִּינוּ בַּתּוֹר סֵרְבוּ לָגֶשֶׁת לַסַּפָּר הַצָּעִיר, הֵם הֶעְדִּיפוּ לְהַמְתִּין לַוָּתִיק וַאֲפִלּוּ בִּמְחִיר שֶׁהַצָּעִיר יֵשֵׁב בְּיָדַיִם רֵיקוֹת מֵעֲבוֹדָה. הַמַּרְאֶה הַזֶּה צָרַם מְאֹד לְרַבִּי מֹשֶׁה. הוּא נִגַּשׁ מִיָּד לַסַּפָּר הַצָּעִיר בִּכְדֵי שֶׁיְּסַפְּרוֹ. בְּתֹם הַתִּסְפֹּרֶת, הִרְעִיף עָלָיו שְׁבָחִים רַבִּים וְהוֹדָה לוֹ מִקֶּרֶב לֵב עַל מְלַאכְתּוֹ. כְּשֶׁיָּצָאנוּ מֵהַמִּסְפָּרָה אָמַר לִי רַבִּי מֹשֶׁה: "עָדִיף לִהְיוֹת מְסֻפָּר פָּחוֹת יָפֶה וְלֹא לְהַלְבִּין פְּנֵי יְהוּדִי בָּרַבִּים, מֵאֲשֶׁר לְהַלֵּךְ עִם תִּסְפֹּרֶת יָפָה שֶׁבְּגִינָהּ פָּנָיו שֶׁל יְהוּדִי הֻכְלְמוּ". וּנְסַפֵּר סִפּוּר נוֹסָף בְּעִנְיַן רְגִישׁוּת לְרִגְשׁוֹת הַזּוּלָת. בַּעַל תְּשׁוּבָה הִגִּיעַ לָגוּר בַּבִּנְיָן שֶׁלִּי. לְאַחַר מִסְפַּר שָׁבוּעוֹת רָאִיתִי אוֹתוֹ יוֹצֵא מֵהַבִּנְיָן וְחָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי, כִּי מֵעוֹלָם לֹא בֵּרַכְתִּי אוֹתוֹ בְּ'בָרוּךְ הַבָּא' כַּיָּאֶה לְשָׁכֵן חָדָשׁ. הִקְדַּמְתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְנָתַתִּי לוֹ 'בָּרוּךְ הַבָּא' חָמִים, בְּצֵרוּף הִתְנַצְּלוּת עַל שֶׁלֹּא קִדַּמְתִּי אֶת פָּנָיו עַד כֹּה. הוּא נָתַן לִי שָׁלוֹם וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ. לְאַחַר שֶׁהִתְרַחֵק מִסְפַּר בִּנְיָנִים מָצָאתִי אֶת עַצְמִי רָץ אַחֲרָיו וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהַמְתִּין רֶגַע. הוּא עָצַר וְהִמְתִּין לְמוֹצָא פִּי, אַךְ גַּם אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי מַה בִּרְצוֹנִי לוֹמַר. עָמַדְתִּי נָבוֹךְ, עַד שֶׁלְּפֶתַע מִשּׁוּם מָקוֹם, אוּלַי כְּדֵי לָצֵאת מֵהַמְּבוּכָה, שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: "אוּלַי אַתָּה רוֹצֶה לִלְמֹד אִתִּי בְּחַבְרוּתָא?" בִּתְגוּבָה לַשְּׁאֵלָה הוּא הִסְתַּכֵּל עָלַי וּפָרַץ בִּבְכִי בִּלְתִּי נִשְׁלָט. לֹא הֵבַנְתִּי מָה עוֹבֵר עָלָיו וּמֶה עָשִׂיתִי, רַע אוֹ טוֹב, עַד שֶׁהוּא נִרְגַּע מְעַט וְסִפֵּר: "הִגַּעְתִּי מֵעִיר אַחֶרֶת. לָעִיר הַזּוֹ הִגַּעְנוּ אֲנִי וְאִשְׁתִּי בְּגַפֵּנוּ. עָזַבְנוּ הַכֹּל כְּדֵי לְהִתְחַזֵּק וְלִבְנוֹת בַּיִת שֶׁל תּוֹרָה, אֲבָל כָּאן אֵינִי מַכִּיר אַף אֶחָד וְהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי לֹא מִתְקַדֵּם לְשׁוּם מָקוֹם. אֶתְמוֹל בַּלַּיְלָה הִצִּיעָה לִי אִשְׁתִּי שֶׁנַּגִּיד בְּיַחַד אֶת כָּל סֵפֶר הַתְּהִלִּים כְּדֵי שֶׁה' יִמְצָא לִי חַבְרוּתָא. יָשַׁבְנוּ וְאָמַרְנוּ אֶת כָּל סֵפֶר הַתְּהִלִּים בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ, חֵצִי אֲנִי וְחֵצִי אִשְׁתִּי, וּבִקַּשְׁנוּ חַבְרוּתָא עֲבוּרִי, וְהִנֵּה אֲנִי יוֹצֵא מֵהַבַּיִת וְאַתָּה מַצִּיעַ לִי חַבְרוּתָא!" כַּיּוֹם חָלְפוּ שְׁמוֹנֶה שָׁנִים, בָּרוּךְ ה'. מִדֵּי יוֹם אָנוּ לוֹמְדִים בְּחַבְרוּתָא, וּבֵיתוֹ אָכֵן גָּדֵל עַל אַדְנֵי הַתּוֹרָה וְהַיִּרְאָה כַּאֲשֶׁר הוּא עַצְמוֹ בִּתְחִלַּת הַדֶּרֶךְ לֹא יָדַע כִּמְעַט דָּבָר וְכַיּוֹם הוּא כְּבָר מוֹסֵר שִׁעוּרִים.... הֲרֵי לָנוּ בַּמֶּה נִתָּן לִזְכּוֹת כַּאֲשֶׁר שָׂמִים לֵב לִרְגִישׁוּתוֹ שֶׁל הַזּוּלָת. (בְּךָ בָּטַחְנוּ, טִיב הַקְּהִלָּה)