"וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא" (יח-א) בִּתְחִלַּת פָּרָשָׁתֵנוּ יוֹשֵׁב אַבְרָהָם אָבִינוּ זָקֵן וְחוֹלֶה, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְמִילָתוֹ. יוֹשֵׁב בְּפֶתַח הָאֹהֶל וְעֵינָיו צוֹפִיּוֹת. מְחַכֶּה הוּא לְאוֹרְחִים שֶׁיָּבוֹאוּ, שֶׁיּוּכַל לִגְמֹל עִמָּם חֶסֶד גַּשְׁמִי וְרוּחָנִי, לְהַאֲכִילָם וּלְהַשְׁקוֹתָם וּלְהוֹדִיעָם אֱמוּנַת אֱלֹקֵי עוֹלָם, וְאָז: "וַיֵּרָא אֵלָיו ה'", זוֹכֶה הוּא לְגִלּוּי שְׁכִינָה.

וְאָמְרוּ עַל כָּךְ בַּמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה מז-יג), כַּאֲשֶׁר נִצְטַוָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ לָמוּל עַצְמוֹ, אָמַר: "עַד שֶׁלֹּא מַלְתִּי, הָיוּ הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים בָּאִים אֶצְלִי. תֹּאמַר מִשֶּׁמַּלְתִּי אֵינָם בָּאִים אֶצְלִי? אָמַר לוֹ הַקַּבָּ"ה: עַד שֶׁלֹּא מַלְתָּ, הָיוּ בְּנֵי אָדָם עֲרֵלִים בָּאִים אֶצְלְךָ. עַכְשָׁו, אֲנִי בִּכְבוֹדִי בָּא וְנִגְלֶה עָלֶיךָ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב: וַיֵּרָא אֵלָיו".

וְרַבֵּנוּ הָאַלְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל תָּמַהּ עַל הַדְּבָרִים בִּלְשׁוֹנוֹ הַזָּהָב: "הִנֵּה רָאוּי לְהָעִיר, מָה רָאָה עַל כָּכָה אַבְרָהָם לִטְעֹן נֶגֶד מַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ. מִי שֶׁלֹּא פָּצָה פִּיו בֶּאֱמֹר אֵלָיו ה' קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְהַעֲלֵהוּ לְעֹלָה, לֵאמֹר לוֹ: הֲלֹא אַתָּה אָמַרְתָּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע - אֵיךְ בְּצִוּוּי זֶה בִּקֵּשׁ טַעֲנָה לְהִפָּטֵר?"

שְׁאֵלָה עֲצוּמָה, אַךְ לִפְנֵי שֶׁנַּעֲנֶה עָלֶיהָ נַקְדִּים שְׁאֵלָה נוֹסֶפֶת: מַה הָיָה יִּחוּדוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ? בַּעֲבוּר מָה זָכָה לִהְיוֹת לַאֲבִי אֻמַּת הַנֵּצַח? הֵן הָיוּ לְפָנָיו וְגַם בְּדוֹרוֹ צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים וְאַף נְבִיאִים: נֹחַ, שֵׁם וָעֵבֶר. לְדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ, הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים אַף לָמְדוּ בִּישִׁיבָתָם - מַדּוּעַ לֹא זָכוּ הֵם אֶלָּא הָאָבוֹת?

רַבֵּנוּ הָרַמְבָּ"ם זַצַ"ל עָנָה עַל כָּךְ בְּסִפְרוֹ הַגָּדוֹל, בִּתְחִלַּת הִלְכוֹת עֲבוֹדָה זָרָה: "כֵּיוָן שֶׁהִכִּיר אַבְרָהָם אֶת בּוֹרְאוֹ, הִתְחִיל לְהָשִׁיב תְּשׁוּבוֹת עַל בְּנֵי עִירוֹ, וְלַעֲרֹךְ דִּין עִמָּהֶם, וְלוֹמַר שֶׁאֵין זוֹ דֶּרֶךְ הָאֱמֶת שֶׁאַתֶּם הוֹלְכִים בָּהּ. וְשִׁבֵּר הַצְּלָמִים, וְהִתְחִיל לְהוֹדִיעַ לָעָם שֶׁאֵין רָאוּי לַעֲבֹד אֶלָּא לֶאֱלֹקֵי הָעוֹלָם, וְרָאוּי לְאַבֵּד וְלִשְׁבֹּר כָּל הַפְּסָלִים שֶׁלֹּא יִטְּעוּ בָּהֶם. כֵּיוָן שֶׁגָּבַר עֲלֵיהֶם בִּרְאָיוֹתָיו, בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ (נִמְרוֹד) לְהָרְגוֹ, וְנַעֲשָׂה לוֹ נֵס וְיָצָא לְחָרָן. וְהִתְחִיל לַעֲמֹד וְלִקְרֹא בְּקוֹל גָּדוֹל לְכָל הָעוֹלָם, וּלְהוֹדִיעָם שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקָ אֶחָד וְלוֹ רָאוּי לַעֲבֹד. וְהָיָה מְהַלֵּךְ וְקוֹרֵא וּמְקַבֵּץ הָעָם מֵעִיר לְעִיר וּמִמַּמְלָכָה לְמַמְלָכָה, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאֶרֶץ כְּנַעַן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵ-ל עוֹלָם" (כא-לג), עַד שֶׁנִּתְקַבְּצוּ אֵלָיו אֲלָפִים וּרְבָבוֹת, וְהֵם אַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם, וְשָׁתַל בְּלִבָּם הָעִקָּר הַגָּדוֹל הַזֶּה".

וְהִקְשָׁה שָׁם רַבֵּנוּ הָרַאֲבָ"ד זַצַ"ל: "וְתָמֵהַּ אֲנִי, שֶׁהֲרֵי הָיוּ שָׁם שֵׁם וְעֵבֶר, אֵיךְ לֹא הָיוּ מוֹחִין?" וְתֵרֵץ מָרָן הַבֵּית יוֹסֵף זַצַ"ל בַּ"כֶּסֶף מִשְׁנֶה": "שֵׁם וְעֵבֶר הָיוּ מוֹדִיעִים דֶּרֶךְ ה' לְתַלְמִידֵיהֶם - אֲבָל לֹא נִתְעוֹרְרוּ לִקְרֹא וּלְהַכְרִיז כְּמוֹ אַבְרָהָם, וְעַל כֵּן גָּדְלָה מַעֲלָתוֹ בְּיוֹתֵר!"

כְּלוֹמַר: שֵׁם וְעֵבֶר אָמְנָם לֹא הִסְתַּגְּרוּ בְּבֵיתָם, הֵם עָמְדוּ בְּרֹאשׁ יְשִׁיבָה גְּדוֹלָה - אֲבָל לֹא יָרְדוּ אֶל הָעָם! הֵם לֹא כִּנְּסוּ עֲצָרוֹת, וְלֹא עוֹרְרוּ הֲמוֹנִים. וְאִלּוּ אַבְרָהָם אָבִינוּ, אֶת עַצְמוֹ הָיָה מוּכָן לְהַשְׁלִיךְ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ; אֶת בְּנוֹ - לְהַעֲלוֹת לְעוֹלָה; וְאֶת תַּלְמִידָיו - לְגַיֵּס לַמִּרְדָּף אַחַר אַרְבַּעַת הַמְּלָכִים. אֲבָל כְּשֶׁנִּצְטַוָּה לָמוּל, וְחָשַׁשׁ שֶׁהַמִּילָה תַּרְחִיק מִבֵּיתוֹ אֶת הָרְחוֹקִים כָּלִיל, אֶת עוֹבְרֵי הַאֹרַח - נִרְעַשׁ!

"רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם!", טָעַן, "מַה יְּהֵא עַל זִכּוּי הָרַבִּים, מַה יְּהֵא עַל הֲפָצַת הָאֱמוּנָה בְּקֶרֶב רְחוֹקִים?!"...

וְזוֹ הָיְתָה גַּדְלוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְזֶה סוֹד יִחוּדוֹ וּבְחִירָתוֹ!

הָבָה נִזְכֹּר אֶת הַמָּשָׁל הַנִּפְלָא שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם הַכֹּהֵן זַצַ"ל מִסְּפָּאקְס שֶׁבְּתוּנִיסְיָה:

עוֹבֵד חֶבְרַת הַחַשְׁמַל יָשַׁב בַּחֲדַר הַמְּכוֹנוֹת הָעֲנָק וְעִיֵּן בְּסֵפֶר. לְפֶתַע קָרְסָה הַמַּעֲרֶכֶת וְכָל הַמָּחוֹז שָׁקַע בָּעֲלָטָה. מַכְשִׁירֵי הַחְיָאָה פָּסְקוּ מִלִּפְעֹל בְּבָתֵּי חוֹלִים, מַעֲלִיּוֹת נִתְקְעוּ בַּבָּתִּים, אֲנָשִׁים כָּשְׁלוּ בָּרְחוֹבוֹת הַחֲשׁוּכִים, גַּנָּבִים צָהֲלוּ בְּשִׂמְחָה. יֵשׁ לָקוּם וּלְהָרִים אֶת הַמֶּתֶג שֶׁ"קָּפַץ".

מִהֵר הָעוֹבֵד, גִּשֵּׁשׁ וּמָצָא אֶת הַמְגֵרָה, פָּתַח אוֹתָהּ, הוֹצִיא פַּנַּס כִּיס, הִדְלִיקוֹ - וְהִמְשִׁיךְ בִּקְרִיאָתוֹ...

דַּיּוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוֹר, לָמָּה יִטְרַח בַּעֲבוּר אֲחֵרִים?...

לֹא זוֹ דַּרְכּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ! וְחוֹב מוּטָל עָלֵינוּ, בָּנָיו. חַיָּב כָּל אָדָם לוֹמַר, אֵימָתַי יַגִּיעוּ מַעֲשַׂי לְמַעֲשֵׂי אֲבוֹתַי, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. חַיָּב הוּא לִשְׁאֹל אֶת עַצְמוֹ מֶה עָשׂוּ אָבוֹת הָעוֹלָם שֶׁכֹּה חָשַׁק בָּהֶם ה' (דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים לָרַמְחַ"ל). ה' חָשַׁק בָּהֶם מִשּׁוּם שֶׁעָסְקוּ בְּזִכּוּי הָרַבִּים. וְהַחוֹב מוּטָל עָלֵינוּ כֻּלָּנוּ לַעֲסֹק בְּכָךְ, אִישׁ כְּפִי יְכָלְתּוֹ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)