Otzarot-Article

"וַיֵּצְאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה" (לה-כ). לִכְאוֹרָה עָלֵינוּ לְבָאֵר מַדּוּעַ הֻצְרְכָה הַתּוֹרָה לְהַדְגִּישׁ בִּמְפֹרָשׁ אֶת הָעֻבְדָּה הַפְּשׁוּטָה הַזּוֹ, שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם אֶת דְּבָרָיו? וְכִי יַעֲלֶה עַל דַּעְתֵּנוּ שֶׁהֵם נוֹתְרוּ שָׁם עוֹמְדִים עַל עָמְדָם?

וְנִרְאֶה לוֹמַר, שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְבַקֶּשֶׁת לְהַעֲמִידֵנוּ עַל שִׁבְחָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִיָּד כַּאֲשֶׁר כִּלָּה מֹשֶׁה לִמְסֹר לָהֶם אֶת צִוּוּי ה' בִּדְבַר הַתְּרוּמָה הַנִּדְרֶשֶׁת לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן - הֵם קָמוּ וְיָצְאוּ אִישׁ אֶל מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ אֶל בֵּיתוֹ, בִּכְדֵי לְהָבִיא תֵּכֶף וּמִיָּד אֶת הַתְּרוּמָה לְבִנְיַן בֵּית ה'! וְאַף אָנוּ צְרִיכִים לִלְמֹד מִכָּאן מוּסָר גָּדוֹל אוֹדוֹת חוֹבַת הַזְּרִיזוּת בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת.

חֹרֶף יְרוּשַׁלְמִי, רוּחוֹת מַקְפִּיאוֹת אֶת הַגּוּף, וּבְנוֹסָף פְּתִיתֵי שֶׁלֶג זְעִירִים יוֹרְדִים מֵהַשָּׁמַיִם. אוֹטוֹבּוּס שֶׁחוֹצֶה אֶת רְחוֹב מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלַיִם מָלֵא בַּאֲנָשִׁים, בַּסַּפְסָל הָאֲחוֹרִי יוֹשֵׁב בָּחוּר בַּעַל תְּשׁוּבָה טָרִי בְּשֵׁם רָפִי, בְּיָדוֹ סֵפֶר 'מְסִלַּת יְשָׁרִים' וְהוּא שָׁקוּעַ בִּקְרִיאָתוֹ.

נַהַג הָאוֹטוֹבּוּס מַפְעִיל אֶת הָרַדְיוֹ. רָפִי מִשְׁתַּדֵּל לְהִתְרַכֵּז בַּסֵּפֶר, אַךְ הִנֵּה נִשְׁמַע בְּשִׁדּוּר חַי קוֹלוֹ שֶׁל יֶלֶד כְּבֶן עֶשֶׂר, כְּשֶׁהוּא מִתְיַפֵּחַ בְּבֶכִי: "אַבָּא נִפְטַר לִפְנֵי כְּשָׁנָה, אֲנַחְנוּ חֲמִשָּׁה אַחִים וְעַכְשָׁיו אִמָּא בּוֹכָה כִּי חֹשֶׁךְ בַּבַּיִת".

"לָמָּה יֵשׁ חֹשֶׁךְ?" שׁוֹאֵל הַשַּׁדְרָן. "אִמָּא אָמְרָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ חוֹב לְחֶבְרַת חַשְׁמַל וְלִפְנֵי שָׁעָה נִתְּקוּ לָנוּ אֶת זֶרֶם הַחַשְׁמַל וְכֻלָּם יוֹשְׁבִים לְיַד נֵרוֹת". "מַהוּ סְכוּם הַחוֹב?" שָׁאַל הַשַּׁדְרָן.

"כַּמָּה חַיָּבִים?" הַיֶּלֶד שׁוֹאֵל אֶת אִמּוֹ בְּשֶׁקֶט, וְהִיא מְשִׁיבָה בְּקוֹל שָׁבוּר וּמְרֻסָּק: "אֶלֶף וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת שְׁקָלִים".

"מַאֲזִינִים יְקָרִים", מַמְשִׁיךְ הַשַּׁדְרָן, "שְׁמַעְתֶּם כָּרֶגַע בְּשִׁדּוּר חַי עַל מְצוּקָתָהּ שֶׁל הָאַלְמָנָה וְהַיְתוֹמִים, בּוֹאוּ לַעֲזֹר לָהּ, נָרִים תְּרוּמָה וְנָאִיר לָהֶם אֶת הַבַּיִת", וְהוּא מָסַר מִסְפַּר טֵלֵפוֹן שֶׁל מֵפִיק הַתָּכְנִית לְמִי שֶׁמְּעֻנְיָן לַעֲזֹר.

רָפִי חָשַׁב לְעַצְמוֹ: 'מַדּוּעַ שָׁמַעְתִּי אֶת הַשִׁדּוּר הַזֶּה? כַּנִּרְאֶה בּוֹרֵא עוֹלָם שׁוֹלֵחַ לִי מֶסֶר מִלְמַעְלָה'. הוּא לֹא הִסֵּס, וְיָרַד מִן הָאוֹטוֹבּוּס הַחַם וְהַנָּעִים, הַיְשֵׁר אֶל הַקֹּר וְהָרוּחַ הַיְּרוּשַׁלְמִית.

תְּחִלָּה נִגַּשׁ רָפִי לְטֵלֵפוֹן צִבּוּרִי, הִתְקַשֵּׁר לַשַּׁדְרָן וְאָמַר: "שְׁמִי רָפִי, שָׁמַעְתִּי אֶת דִּבְרֵי הַיֶּלֶד, תַּרְגִּיעַ אוֹתוֹ וְאֶת אִמּוֹ. בַּשָּׁעָה הַקְּרוֹבָה בְּעֶזְרַת ה' אֶכָּנֵס עִם סְכוּם הַכֶּסֶף לִרְשׁוּת הַשִּׁדּוּר". הַשַּׁדְרָן הוֹדָה לְרָפִי עַל יָזְמָתוֹ, וְהוֹדִיעַ תּוֹךְ כְּדֵי שִׁדּוּר, כִּי תּוֹרֵם אַלְמוֹנִי הוֹדִיעַ בְּרֶגַע זֶה כִּי יִדְאַג לְשַׁלֵּם אֶת כָּל הַחוֹב.

הַבָּחוּר בֶּן הַשְּׁבַע עֶשְׂרֵה הָיָה נִמְרָץ וְנָחוּשׁ לִדְבֹּק בַּמַּטָּרָה, הוּא שָׁלַף שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים שֶׁהָיוּ בְּכִיסוֹ וְהֵחֵל לְהִכָּנֵס לַחֲנֻיּוֹת לְכָל אָרְכּוֹ שֶׁל רְחוֹב 'מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל'. חֵלֶק שָׁמְעוּ אֶת הַסִּפּוּר שֶׁל הָאַלְמָנָה וְחֵלֶק הִתְוַדְּעוּ אֵלָיו מֵרָפִי, שֶׁהִתְחַנֵּן בְּכָל לִבּוֹ לְהוֹשִׁיט יָד לְעֶזְרָה. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַחֲמָנִים הֵם, גּוֹמְלֵי חֲסָדִים הֵם, כָּל אֶחָד הוֹשִׁיט שְׁטָר, מִי יוֹתֵר וּמִי פָּחוֹת, וְתוֹךְ פֶּרֶק זְמַן קָצָר הָיוּ בְּיָדוֹ אֶלֶף שְׁקָלִים.

"אֲנִי זָקוּק לְעוֹד שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת שְׁקָלִים", אָמַר רָפִי לְבַעַל חֲנוּת רָהִיטִים גְּדוֹלָה אֵלֶיהָ נִכְנַס. הוּא הֵחֵל לְהַסְבִּיר לְבַעַל הַחֲנוּת עַל מַעֲשָׂיו בְּיוֹם קַר שֶׁכָּזֶה, אַךְ בַּעַל הַחֲנוּת עָצַר אוֹתוֹ. "שָׁמַעְתִּי עַל כָּךְ בָּרַדְיוֹ. הַאִם אַתָּה זֶה הָאַלְמוֹנִי שֶׁהוֹדִיעַ שֶׁיַּגִּיעַ עִם הַכֶּסֶף לִרְשׁוּת הַשִׁדּוּר?" "כֵּן", הֵשִׁיב רָפִי, הוּא נִגַּשׁ לַמְּגֵרָה וְשָׁלַף מִשָּׁם שְׁמוֹנָה שְׁטָרוֹת שֶׁל מֵאָה שְׁקָלִים וְהִנִּיחָם לְפָנָיו.

"שֶׁבּוֹרֵא עוֹלָם יְבָרֵךְ אוֹתְךָ וְיַחֲזִיר לְךָ בְּכֶפֶל כִּפְלַיִם", קָרָא רָפִי בִּדְמָעוֹת שֶׁל שִׂמְחָה שֶׁמִּלְּאָה אֶת לִבּוֹ. הוּא רָץ לְמִשְׂרְדֵי הָרַדְיוֹ וְהִגִּישׁ לַשַּׁדְרָן אֶת הַכֶּסֶף לְהַעֲבִיר זֹאת לָאַלְמָנָה. "מַה שִּׁמְךָ מַלְאָךְ קָטָן?" שָׁאַל הַשַּׁדְרָן, אַךְ מֵעֵבֶר לַשֵּׁם רָפִי לֹא הָיָה מוּכָן לְנַדֵּב שׁוּם תּוֹסֶפֶת.

חָלְפוּ עֶשֶׂר שָׁנִים שֶׁל לִמּוּד בְּעָמָל וִיגִיעָה בַּתּוֹרָה. רָפִי שֶׁשִּׁנָּה שְׁמוֹ לִרְפָאֵל הָפַךְ לִהְיוֹת לְאֶחָד מֵאַבְרֵכֵי הַכּוֹלֵל הַמְּצֻיָּנִים בְּיוֹתֵר, בַּעַל מִדּוֹת, שַׁקְדָן וּמַתְמִיד, וּבְנוֹסָף יֵשׁ לוֹ בַּיִת עִם יְלָדִים. אָמְנָם מַצָּבוֹ הַכַּלְכָּלִי קָשֶׁה. אַךְ הוּא אֵינוֹ מִתְלוֹנֵן וּמַאֲמִין כִּי הַכֹּל לְטוֹבָה.

דַּקּוֹת סְפוּרוֹת לִפְנֵי הַשָּׁעָה תֵּשַׁע, עוֹמְדִים ר' רְפָאֵל וְאַבְרֵךְ נוֹסָף וּמְכִינִים כּוֹס קָפֶה לִפְנֵי תְּחִלַּת הַסֵּדֶר. "אַל תִּשְׁאַל", אָמַר ר' רְפָאֵל, "אֶמֶשׁ נִתְּקוּ לִי אֶת זֶרֶם הַחַשְׁמַל, יֵשׁ לִי חוֹב שֶׁל שְׁלוֹשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים!"

"מָה הַבְּעָיָה? גַּשׁ לַגְּמַ"ח שֶׁל 'חַסְדֵי עוֹלָם' וּפְרַע אֶת הַחוֹב", מַצִּיעַ הָאַבְרֵךְ. "יֵשׁ לִי כְּבָר שָׁם הַלְוָאָה", מֵשִׁיב לוֹ ר' רְפָאֵל. "אָז גַּשׁ לְמוֹשִׁיקוֹ, הוּא יִשְׂמַח לַעֲזֹר לְךָ". "גַּם לוֹ אֲנִי חַיָּב, נִרְאֶה לִי שֶׁאֵין לִי אֶלָּא לִפְנוֹת לְבוֹרֵא עוֹלָם, וּבֵינְתַיִם אִשְׁתִּי יוֹשֶׁבֶת בַּבַּיִת לְלֹא חַשְׁמַל". אַבְרֵךְ נוֹסָף נִכְנָס בְּרֶגַע זֶה לַמִּטְבָּחוֹן, קָלַט בַּחֲצִי אֹזֶן אֶת הַדִּיאָלוֹג בֵּינֵיהֶם. הוּא יָצָא הַחוּצָה, חִיֵּג בַּפֶּלֶאפוֹן וּלְאַחַר הַשִּׂיחָה נִכְנַס בַּחֲזָרָה פְּנִימָה וְשָׁאַל אֶת ר' רְפָאֵל: "מָה הַכְּתֹבֶת שֶׁלְּךָ? הַאִם יֵשׁ בְּיָדְךָ אֶת מִסְפַּר הַמּוֹנֶה?"

ר' רְפָאֵל שָׁלַף מִכִּיסוֹ אֶת חֶשְׁבּוֹן הַחַשְׁמַל וּמְסָרוֹ לִידֵי הָאַבְרֵךְ. הוּא שׁוּב יָצָא הַחוּצָה, וְכַעֲבוֹר דַּקָּה שָׁב בַּחֲזָרָה: "תֵּן תּוֹדָה לְבוֹרֵא עוֹלָם, הַחוֹב שֻׁלַּם וּבְעוֹד פָּחוֹת מִשָּׁעָה תְּחֻבַּר בַּחֲזָרָה לְחֶבְרַת הַחַשְׁמַל".

ר' רְפָאֵל הָיָה הָמוּם: "מִי שִׁלֵּם? לָמָּה שִׁלֵּם? מֵהֵיכָן הָיָה לוֹ לְשַׁלֵּם?"

"זֶה לֹא מִכַּסְפִּי. יֵשׁ לִי דּוֹדָה", סִפֵּר לוֹ הָאַבְרֵךְ, "הִיא הִתְחַנְּנָה לְפָנַי שֶׁאֶמְצָא לָהּ מִישֶׁהוּ שֶׁנִּתְּקוּ לוֹ אֶת הַחַשְׁמַל כִּי הִיא מְעֻנְיֶנֶת לְשַׁלֵּם עֲבוּרוֹ אֶת הַחוֹב".

"תֵּן לִי בְּבַקָּשָׁה אֶת מִסְפַּר הַטֵּלֵפוֹן שֶׁל הַדּוֹדָה שֶׁלְּךָ, אֲנִי רוֹצֶה לְהוֹדוֹת לָהּ עַל הַמַּעֲשֶׂה הָאֲצִילִי שֶׁעָשְׂתָה עֲבוּרִי".

בָּעֶרֶב חִיֵּג אֵלֶיהָ: "עֶרֶב טוֹב, דּוֹדָה יְקָרָה, רָצִינוּ לְהוֹדוֹת לָךְ. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְבָרֵךְ אוֹתְךָ בִּבְרִיאוּת אֵיתָנָה".

"אָמֵן, גַּם אֶתְכֶם", הֵשִׁיבָה נִרְגֶּשֶׁת. "מַדּוּעַ חִפַּשְׂתֶּם מִישֶׁהוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹב לְחֶבְרַת חַשְׁמַל וּלְשַׁלֵּם עֲבוּרוֹ?"

"לִפְנֵי כְּעֶשֶׂר שָׁנִים בַּעְלִי נִפְטַר", הֵשִׁיבָה, "וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי חַסְרַת כֹּל וּבְמַצָּב כַּלְכָּלִי קָשֶׁה. בְּיוֹם חָרְפִּי אֶחָד נִתְּקוּ לִי אֶת הַחַשְׁמַל. בְּנִי הַקָּטָן אָזַר אֹמֶץ, וְעַל דַּעַת עַצְמוֹ הִתְקַשֵּׁר לָרַדְיוֹ וּבִקֵּשׁ עֶזְרָה. הַשַּׁדְרָן שֶׁרִחֵם עָלָיו נָתַן לוֹ מִסְפַּר דַּקּוֹת שֶׁל שִׁדּוּר, כַּעֲבוֹר כְּשָׁעָה הִגִּיעַ מִישֶׁהוּ שֶׁמִּמֵּן אֶת כָּל הַחוֹב. קִבַּלְתִּי אָז עַל עַצְמִי שֶׁבְּעֶזְרַת ה' כְּשֶׁיִּרְוַח לִי אֶעֱשֶׂה אֶת אוֹתָהּ מִצְוָה בְּעַצְמִי".

"הַאִם אַתְּ זוֹכֶרֶת אֶת שֵׁם הַתּוֹרֵם?" שָׁאַל לְאַחַר שְׁתִיקָה קְצָרָה. "שְׁמוֹ הָיָה רָפִי, נַעַר בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה". עוֹד כַּמָּה שְׁנִיּוֹת שֶׁל שְׁתִיקָה. "אֲנִי רָפִי".

"אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה!!! אַתָּה דָּאַגְתָּ לִי לְשַׁלֵּם אֶת הַחוֹב?" זָעֲקָה בְּהִתְרַגְּשׁוּת. מִי חָלַם שֶׁכָּךְ יִתְגַּלְגְּלוּ פְּנֵי הַדְּבָרִים. כְּמוֹ שֶׁהוּא עָזַר לָהּ בִּזְמַנּוֹ, כָּעֵת יַד הַהַשְׁגָּחָה גִּלְגְּלָהּ שֶׁהִיא עַצְמָהּ תַּעֲזֹר לוֹ, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. (בְּךָ בָּטַחְנוּ, קוֹבִּי לֵוִי)

	ויחי תשפ"ב
	כֹּחַ הַבְּרָכוֹת
	"וַיֵּצְאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה" (לה-כ). לִכְאוֹרָה עָלֵינוּ לְבָאֵר מַדּוּעַ הֻצְרְכָה הַתּוֹרָה לְהַדְגִּישׁ בִּמְפֹרָשׁ אֶת הָעֻבְדָּה הַפְּשׁוּטָה הַזּוֹ, שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם אֶת דְּבָרָיו? וְכִי יַעֲלֶה עַל דַּעְתֵּנוּ שֶׁהֵם נוֹתְרוּ שָׁם עוֹמְדִים עַל עָמְדָם? וְנִרְאֶה לוֹמַר, שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְבַקֶּשֶׁת לְהַעֲמִידֵנוּ עַל שִׁבְחָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִיָּד כַּאֲשֶׁר כִּלָּה מֹשֶׁה לִמְסֹר לָהֶם אֶת צִוּוּי ה' בִּדְבַר הַתְּרוּמָה הַנִּדְרֶשֶׁת לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן - הֵם קָמוּ וְיָצְאוּ אִישׁ אֶל מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ אֶל בֵּיתוֹ, בִּכְדֵי לְהָבִיא תֵּכֶף וּמִיָּד אֶת הַתְּרוּמָה לְבִנְיַן בֵּית ה'! וְאַף אָנוּ צְרִיכִים לִלְמֹד מִכָּאן מוּסָר גָּדוֹל אוֹדוֹת חוֹבַת הַזְּרִיזוּת בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת. חֹרֶף יְרוּשַׁלְמִי, רוּחוֹת מַקְפִּיאוֹת אֶת הַגּוּף, וּבְנוֹסָף פְּתִיתֵי שֶׁלֶג זְעִירִים יוֹרְדִים מֵהַשָּׁמַיִם. אוֹטוֹבּוּס שֶׁחוֹצֶה אֶת רְחוֹב מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלַיִם מָלֵא בַּאֲנָשִׁים, בַּסַּפְסָל הָאֲחוֹרִי יוֹשֵׁב בָּחוּר בַּעַל תְּשׁוּבָה טָרִי בְּשֵׁם רָפִי, בְּיָדוֹ סֵפֶר 'מְסִלַּת יְשָׁרִים' וְהוּא שָׁקוּעַ בִּקְרִיאָתוֹ. נַהַג הָאוֹטוֹבּוּס מַפְעִיל אֶת הָרַדְיוֹ. רָפִי מִשְׁתַּדֵּל לְהִתְרַכֵּז בַּסֵּפֶר, אַךְ הִנֵּה נִשְׁמַע בְּשִׁדּוּר חַי קוֹלוֹ שֶׁל יֶלֶד כְּבֶן עֶשֶׂר, כְּשֶׁהוּא מִתְיַפֵּחַ בְּבֶכִי: "אַבָּא נִפְטַר לִפְנֵי כְּשָׁנָה, אֲנַחְנוּ חֲמִשָּׁה אַחִים וְעַכְשָׁיו אִמָּא בּוֹכָה כִּי חֹשֶׁךְ בַּבַּיִת". "לָמָּה יֵשׁ חֹשֶׁךְ?" שׁוֹאֵל הַשַּׁדְרָן. "אִמָּא אָמְרָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ חוֹב לְחֶבְרַת חַשְׁמַל וְלִפְנֵי שָׁעָה נִתְּקוּ לָנוּ אֶת זֶרֶם הַחַשְׁמַל וְכֻלָּם יוֹשְׁבִים לְיַד נֵרוֹת". "מַהוּ סְכוּם הַחוֹב?" שָׁאַל הַשַּׁדְרָן. "כַּמָּה חַיָּבִים?" הַיֶּלֶד שׁוֹאֵל אֶת אִמּוֹ בְּשֶׁקֶט, וְהִיא מְשִׁיבָה בְּקוֹל שָׁבוּר וּמְרֻסָּק: "אֶלֶף וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת שְׁקָלִים". "מַאֲזִינִים יְקָרִים", מַמְשִׁיךְ הַשַּׁדְרָן, "שְׁמַעְתֶּם כָּרֶגַע בְּשִׁדּוּר חַי עַל מְצוּקָתָהּ שֶׁל הָאַלְמָנָה וְהַיְתוֹמִים, בּוֹאוּ לַעֲזֹר לָהּ, נָרִים תְּרוּמָה וְנָאִיר לָהֶם אֶת הַבַּיִת", וְהוּא מָסַר מִסְפַּר טֵלֵפוֹן שֶׁל מֵפִיק הַתָּכְנִית לְמִי שֶׁמְּעֻנְיָן לַעֲזֹר. רָפִי חָשַׁב לְעַצְמוֹ: 'מַדּוּעַ שָׁמַעְתִּי אֶת הַשִׁדּוּר הַזֶּה? כַּנִּרְאֶה בּוֹרֵא עוֹלָם שׁוֹלֵחַ לִי מֶסֶר מִלְמַעְלָה'. הוּא לֹא הִסֵּס, וְיָרַד מִן הָאוֹטוֹבּוּס הַחַם וְהַנָּעִים, הַיְשֵׁר אֶל הַקֹּר וְהָרוּחַ הַיְּרוּשַׁלְמִית. תְּחִלָּה נִגַּשׁ רָפִי לְטֵלֵפוֹן צִבּוּרִי, הִתְקַשֵּׁר לַשַּׁדְרָן וְאָמַר: "שְׁמִי רָפִי, שָׁמַעְתִּי אֶת דִּבְרֵי הַיֶּלֶד, תַּרְגִּיעַ אוֹתוֹ וְאֶת אִמּוֹ. בַּשָּׁעָה הַקְּרוֹבָה בְּעֶזְרַת ה' אֶכָּנֵס עִם סְכוּם הַכֶּסֶף לִרְשׁוּת הַשִּׁדּוּר". הַשַּׁדְרָן הוֹדָה לְרָפִי עַל יָזְמָתוֹ, וְהוֹדִיעַ תּוֹךְ כְּדֵי שִׁדּוּר, כִּי תּוֹרֵם אַלְמוֹנִי הוֹדִיעַ בְּרֶגַע זֶה כִּי יִדְאַג לְשַׁלֵּם אֶת כָּל הַחוֹב. הַבָּחוּר בֶּן הַשְּׁבַע עֶשְׂרֵה הָיָה נִמְרָץ וְנָחוּשׁ לִדְבֹּק בַּמַּטָּרָה, הוּא שָׁלַף שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים שֶׁהָיוּ בְּכִיסוֹ וְהֵחֵל לְהִכָּנֵס לַחֲנֻיּוֹת לְכָל אָרְכּוֹ שֶׁל רְחוֹב 'מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל'. חֵלֶק שָׁמְעוּ אֶת הַסִּפּוּר שֶׁל הָאַלְמָנָה וְחֵלֶק הִתְוַדְּעוּ אֵלָיו מֵרָפִי, שֶׁהִתְחַנֵּן בְּכָל לִבּוֹ לְהוֹשִׁיט יָד לְעֶזְרָה. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַחֲמָנִים הֵם, גּוֹמְלֵי חֲסָדִים הֵם, כָּל אֶחָד הוֹשִׁיט שְׁטָר, מִי יוֹתֵר וּמִי פָּחוֹת, וְתוֹךְ פֶּרֶק זְמַן קָצָר הָיוּ בְּיָדוֹ אֶלֶף שְׁקָלִים. "אֲנִי זָקוּק לְעוֹד שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת שְׁקָלִים", אָמַר רָפִי לְבַעַל חֲנוּת רָהִיטִים גְּדוֹלָה אֵלֶיהָ נִכְנַס. הוּא הֵחֵל לְהַסְבִּיר לְבַעַל הַחֲנוּת עַל מַעֲשָׂיו בְּיוֹם קַר שֶׁכָּזֶה, אַךְ בַּעַל הַחֲנוּת עָצַר אוֹתוֹ. "שָׁמַעְתִּי עַל כָּךְ בָּרַדְיוֹ. הַאִם אַתָּה זֶה הָאַלְמוֹנִי שֶׁהוֹדִיעַ שֶׁיַּגִּיעַ עִם הַכֶּסֶף לִרְשׁוּת הַשִׁדּוּר?" "כֵּן", הֵשִׁיב רָפִי, הוּא נִגַּשׁ לַמְּגֵרָה וְשָׁלַף מִשָּׁם שְׁמוֹנָה שְׁטָרוֹת שֶׁל מֵאָה שְׁקָלִים וְהִנִּיחָם לְפָנָיו. "שֶׁבּוֹרֵא עוֹלָם יְבָרֵךְ אוֹתְךָ וְיַחֲזִיר לְךָ בְּכֶפֶל כִּפְלַיִם", קָרָא רָפִי בִּדְמָעוֹת שֶׁל שִׂמְחָה שֶׁמִּלְּאָה אֶת לִבּוֹ. הוּא רָץ לְמִשְׂרְדֵי הָרַדְיוֹ וְהִגִּישׁ לַשַּׁדְרָן אֶת הַכֶּסֶף לְהַעֲבִיר זֹאת לָאַלְמָנָה. "מַה שִּׁמְךָ מַלְאָךְ קָטָן?" שָׁאַל הַשַּׁדְרָן, אַךְ מֵעֵבֶר לַשֵּׁם רָפִי לֹא הָיָה מוּכָן לְנַדֵּב שׁוּם תּוֹסֶפֶת. חָלְפוּ עֶשֶׂר שָׁנִים שֶׁל לִמּוּד בְּעָמָל וִיגִיעָה בַּתּוֹרָה. רָפִי שֶׁשִּׁנָּה שְׁמוֹ לִרְפָאֵל הָפַךְ לִהְיוֹת לְאֶחָד מֵאַבְרֵכֵי הַכּוֹלֵל הַמְּצֻיָּנִים בְּיוֹתֵר, בַּעַל מִדּוֹת, שַׁקְדָן וּמַתְמִיד, וּבְנוֹסָף יֵשׁ לוֹ בַּיִת עִם יְלָדִים. אָמְנָם מַצָּבוֹ הַכַּלְכָּלִי קָשֶׁה. אַךְ הוּא אֵינוֹ מִתְלוֹנֵן וּמַאֲמִין כִּי הַכֹּל לְטוֹבָה. דַּקּוֹת סְפוּרוֹת לִפְנֵי הַשָּׁעָה תֵּשַׁע, עוֹמְדִים ר' רְפָאֵל וְאַבְרֵךְ נוֹסָף וּמְכִינִים כּוֹס קָפֶה לִפְנֵי תְּחִלַּת הַסֵּדֶר. "אַל תִּשְׁאַל", אָמַר ר' רְפָאֵל, "אֶמֶשׁ נִתְּקוּ לִי אֶת זֶרֶם הַחַשְׁמַל, יֵשׁ לִי חוֹב שֶׁל שְׁלוֹשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים!" "מָה הַבְּעָיָה? גַּשׁ לַגְּמַ"ח שֶׁל 'חַסְדֵי עוֹלָם' וּפְרַע אֶת הַחוֹב", מַצִּיעַ הָאַבְרֵךְ. "יֵשׁ לִי כְּבָר שָׁם הַלְוָאָה", מֵשִׁיב לוֹ ר' רְפָאֵל. "אָז גַּשׁ לְמוֹשִׁיקוֹ, הוּא יִשְׂמַח לַעֲזֹר לְךָ". "גַּם לוֹ אֲנִי חַיָּב, נִרְאֶה לִי שֶׁאֵין לִי אֶלָּא לִפְנוֹת לְבוֹרֵא עוֹלָם, וּבֵינְתַיִם אִשְׁתִּי יוֹשֶׁבֶת בַּבַּיִת לְלֹא חַשְׁמַל". אַבְרֵךְ נוֹסָף נִכְנָס בְּרֶגַע זֶה לַמִּטְבָּחוֹן, קָלַט בַּחֲצִי אֹזֶן אֶת הַדִּיאָלוֹג בֵּינֵיהֶם. הוּא יָצָא הַחוּצָה, חִיֵּג בַּפֶּלֶאפוֹן וּלְאַחַר הַשִּׂיחָה נִכְנַס בַּחֲזָרָה פְּנִימָה וְשָׁאַל אֶת ר' רְפָאֵל: "מָה הַכְּתֹבֶת שֶׁלְּךָ? הַאִם יֵשׁ בְּיָדְךָ אֶת מִסְפַּר הַמּוֹנֶה?" ר' רְפָאֵל שָׁלַף מִכִּיסוֹ אֶת חֶשְׁבּוֹן הַחַשְׁמַל וּמְסָרוֹ לִידֵי הָאַבְרֵךְ. הוּא שׁוּב יָצָא הַחוּצָה, וְכַעֲבוֹר דַּקָּה שָׁב בַּחֲזָרָה: "תֵּן תּוֹדָה לְבוֹרֵא עוֹלָם, הַחוֹב שֻׁלַּם וּבְעוֹד פָּחוֹת מִשָּׁעָה תְּחֻבַּר בַּחֲזָרָה לְחֶבְרַת הַחַשְׁמַל". ר' רְפָאֵל הָיָה הָמוּם: "מִי שִׁלֵּם? לָמָּה שִׁלֵּם? מֵהֵיכָן הָיָה לוֹ לְשַׁלֵּם?" "זֶה לֹא מִכַּסְפִּי. יֵשׁ לִי דּוֹדָה", סִפֵּר לוֹ הָאַבְרֵךְ, "הִיא הִתְחַנְּנָה לְפָנַי שֶׁאֶמְצָא לָהּ מִישֶׁהוּ שֶׁנִּתְּקוּ לוֹ אֶת הַחַשְׁמַל כִּי הִיא מְעֻנְיֶנֶת לְשַׁלֵּם עֲבוּרוֹ אֶת הַחוֹב". "תֵּן לִי בְּבַקָּשָׁה אֶת מִסְפַּר הַטֵּלֵפוֹן שֶׁל הַדּוֹדָה שֶׁלְּךָ, אֲנִי רוֹצֶה לְהוֹדוֹת לָהּ עַל הַמַּעֲשֶׂה הָאֲצִילִי שֶׁעָשְׂתָה עֲבוּרִי". בָּעֶרֶב חִיֵּג אֵלֶיהָ: "עֶרֶב טוֹב, דּוֹדָה יְקָרָה, רָצִינוּ לְהוֹדוֹת לָךְ. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְבָרֵךְ אוֹתְךָ בִּבְרִיאוּת אֵיתָנָה". "אָמֵן, גַּם אֶתְכֶם", הֵשִׁיבָה נִרְגֶּשֶׁת. "מַדּוּעַ חִפַּשְׂתֶּם מִישֶׁהוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹב לְחֶבְרַת חַשְׁמַל וּלְשַׁלֵּם עֲבוּרוֹ?" "לִפְנֵי כְּעֶשֶׂר שָׁנִים בַּעְלִי נִפְטַר", הֵשִׁיבָה, "וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי חַסְרַת כֹּל וּבְמַצָּב כַּלְכָּלִי קָשֶׁה. בְּיוֹם חָרְפִּי אֶחָד נִתְּקוּ לִי אֶת הַחַשְׁמַל. בְּנִי הַקָּטָן אָזַר אֹמֶץ, וְעַל דַּעַת עַצְמוֹ הִתְקַשֵּׁר לָרַדְיוֹ וּבִקֵּשׁ עֶזְרָה. הַשַּׁדְרָן שֶׁרִחֵם עָלָיו נָתַן לוֹ מִסְפַּר דַּקּוֹת שֶׁל שִׁדּוּר, כַּעֲבוֹר כְּשָׁעָה הִגִּיעַ מִישֶׁהוּ שֶׁמִּמֵּן אֶת כָּל הַחוֹב. קִבַּלְתִּי אָז עַל עַצְמִי שֶׁבְּעֶזְרַת ה' כְּשֶׁיִּרְוַח לִי אֶעֱשֶׂה אֶת אוֹתָהּ מִצְוָה בְּעַצְמִי". "הַאִם אַתְּ זוֹכֶרֶת אֶת שֵׁם הַתּוֹרֵם?" שָׁאַל לְאַחַר שְׁתִיקָה קְצָרָה. "שְׁמוֹ הָיָה רָפִי, נַעַר בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה". עוֹד כַּמָּה שְׁנִיּוֹת שֶׁל שְׁתִיקָה. "אֲנִי רָפִי". "אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה!!! אַתָּה דָּאַגְתָּ לִי לְשַׁלֵּם אֶת הַחוֹב?" זָעֲקָה בְּהִתְרַגְּשׁוּת. מִי חָלַם שֶׁכָּךְ יִתְגַּלְגְּלוּ פְּנֵי הַדְּבָרִים. כְּמוֹ שֶׁהוּא עָזַר לָהּ בִּזְמַנּוֹ, כָּעֵת יַד הַהַשְׁגָּחָה גִּלְגְּלָהּ שֶׁהִיא עַצְמָהּ תַּעֲזֹר לוֹ, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. (בְּךָ בָּטַחְנוּ, קוֹבִּי לֵוִי)